הסברים לגידול הון

להלן פסק דין בנושא הסברים לגידול הון:

פסק דין

1.     בפני ערעורו של המערער על שומות שהוצאו לו מטעם המשיב לשנות המס 1998, 1999 ו - 2000, וזאת בגין הפרשי הון בלתי מוסברים שנוצרו בהשוואה בין שתי הצהרות הון, זו של 31/12/92, וזו של 31/12/2000.

המערער הוא בעל נגריה באזור התעשיה הזעירה בקרית גת, וזאת מאז 1978, כאשר הוא המנהל והעובד היחיד של הנגריה, והלקוח העיקרי (לשיטתו - הבלעדי) הוא משרד הביטחון.

הפרשי ההון הבלתי מוסברים בסכום כולל של 444,235 ₪ חולקו על ידי המשיב בין שלושת השנים הללו שהיו "השנים הפתוחות" אצלו, ולפיכך נזקף סכום של 148,078 ₪ כהכנסה חייבת נוספת בגין כל שנה.

כעולה מתצהירו של מר ליאוניד חיטוב, מפקח מס הכנסה במשרדי פ"ש אשקלון, לימים תוקנו אי אילו טעויות בצווים המקוריים ובסופו של יום, הפרש ההון הבלתי מוסבר שטוען לו המשיב, הינו 419,520 ₪ "בלבד" והוא נשוא הערעור כיום.

2.     המערער חולק על ממצאיו וקביעותיו של פקיד השומה, המשיב, וגורס כי אין להוסיף כל הכנסה חייבת לדו"חותיו השנתיים.

עלינו לבדוק, אפוא, האם בידי הנישום - המערער הסברים ניאותים לגידול הלכאורי בהונו, מעבר להכנסות שמופיעות בדו"חות, וזאת על רקע נימוקי המשיב לחישוב שערך, ועל רקע נטל ההוכחה המוטל על הנישום ליתן הסברים לגידול הלכאורי הבלתי מוסבר, כשהרי, בלית הסבר מתקבל על הדעת, די בקיום ההפרש לעצמו, כדי להוכיח היווצרן של הכנסות בלתי מדווחות. (ע.פ. 811/78 פרינס נ' מדינת ישראל פד"י לד(2) (365)).

3.     הפריטים שבגינם ראה המשיב להוסיף על הכנסות המערער, ועניינם נתונים שהושמטו, לשיטתו מהצהרות ההון, הם כדלקמן:

א.     הפרש בין הסכום המוצהר, בגין רכישת דירת מגורים ביום 29/01/96 לבין הסכום שדווח למס שבח - הפרש של 15,805 ₪.

ב.     ביטוחי חיים, או ביטוחים אחרים שאינם בבחינת "ביטוחים שוטפים", והסכומים שהוצאו לפי אומדן המשיב לשם כך. מדובר בתשלומים לחברת "ג'נרלי" בסך 37,175 ₪ ולחברת "מנורה" בסך 11,160 ₪ עד חודש 01/97. המשיב, בהעדר דפי בנק קודמים, יצא מהנחה שגם בשנים הקודמות שולמו לחברת מנורה סכומים דומים ועל כן, הוסיף בגין כך עוד 66,960 ₪ להכנסות.

ג.     השמטת חשבון בנק המתנהל על שם אשת המערער, יתרת עו"ש וכן תוכניות חיסכון על שם ילדי הזוג, סה"כ 9,973 ₪.

סיכום סכומים אלה, שהוספו להכנסות המערער הינו 141,037 ₪ (על פי תצהיר מר חיטוב מדובר ב - 170,743 ₪ - לא ברור לחלוטין כיצד נוצר הפער).



4.     כמו כן, קבע המשיב את ההוצאות ("השימושים") שבהם עמד המערער ובהם תשלומי מסים לפי הנתונים במחשב מס הכנסה, הוא הכיר בנסיעה של אשת המערער לחו"ל כהוצאה של 3,000 ₪, וכן בהוצאות בגין רכב בסך 52,285 ₪, קבע את הוצאות הדיור והחזקת הדירה שלו לפי 700 ₪ לחודש, והוצאה של 10,000 ₪ הנלווית לרכישת דירתו החדשה.

כאשר הפחית פקיד השומה את מקורות ההכנסה השונים של המערער ("הסברים") מן הסך הכולל של הנכסים, כולל אלה שהוצהרו, ואלה שהוספו, כאמור על ידו, חסרו לשיטתו עוד 35,716 ₪ של נכסים בלתי מוסברים, עוד טרם התייחסות להוצאות המחיה של משפחת המערער.

למערער שלושה ילדים ילידי 10/84, 01/89 ו - 03/93, ועל פי הטבלאות הנהוגות אצל המשיב, בגין הוצאות מחיה ממוצעות למשפחה כזו , של חמש נפשות, נקבע כי בתקופה שבין הצהרות ההון, הוצאות מחיתו שלו ושל משפחתו עומדות על 383,804 ₪.

החיבור בין הפרשי ההון שאינם מוסברים לבין הוצאות המחיה, הם בעיני המשיב הסכום שיש להוסיף להכנסות המערער.

5.     טרם שהמערער נכנס לעומקם של דברים ולמתן הסברים לקביעות השונות של המשיב, הוא פירט טענות כלליות שונות שלטעמי אין בהן להשפיע על ההכרעה בערעור שלפני ולפיכך, אתייחס אליהן בתכלית הקיצור.

טוען המערער, שהוא יצר איבה אישית אצל אנשי המשיב בכך שכאשר הגיעו לביקורת בעסקו, הוא עלב בהם והתפתחה תקרית של אלימות מילולית, אשר אמנם התנצל עליה אחר כך, אך לטעמו גרמה להם "לחפש אותו" ולרצות למרר את חייו.



בין שהדבר נכון, בין אם לאו, אין רלוונטיות למניעי מפקחי המשיב בפועלם כלפי המערער, כל עוד קביעותיהם והנחותיהם מבוססות היטב ומעוגנות בנתונים בדוקים או מסתברים. כל עוד מלאכתם נעשתה כשורה ומסקנותיהם וחישוביהם נכונים - אזי שוב אין חשיבות לשאלה אם המערער זכה מהם לסימפטיה אישית אם לאו, או שמא העובדה שייאלץ לשלם מס נוסף גרמה להם סיפוק אישי או שמחה לאיד.

עוד טוען המערער, כי נימוקו של המשיב, מלכתחילה, לבדיקות שערך בעסקו, והן החשד לאי סבירות עסקית בדיווחיו, בשל רווח גולמי מוצהר הנמוך מהמקובל בענף (על פי טבלאות המחלקה הכלכלית בנציבות מס הכנסה - נגריה כדוגמת זו שלפנינו צריכה להעמיד רווח גולמי של כ - 50% מהמחזור בעוד שכאן נמצא רווח של 40% בלבד) הוא נימוק מוטעה משום שהוא פועל לפי מחירון נמוך במיוחד (מחירון דקל) בהיותו עובד בלעדית עם משרד הביטחון.

עוד הוא טוען , כי יש לו הסכם עם משרד הביטחון האוסר עליו לעבוד עם לקוחות פרטיים, ולכן אין לו הכנסות נוספות מעבר לתקבולים מלקוח זה.

לכך יש לומר אך זאת, כי שוב אין רלוונטיות לסיבה שהביאה את מפקחי המשיב לבקר את עסקו ומעשיו של המערער, ובין ששגו בכך שסברו שתוצאותיו העסקיות אינן סבירות, בין שצדקו, לא עניין זה עמד בבסיס חישוביהם ומר חיטוב העיד, כי "השומה שהוצאה מבוססת על הפרשי הון ולא על חישוב הרווח. הנשוא של אי סבירות היא טענה תומכת בלבד". (עמ' 12 לפרוטוקול)

משכך - השאלה מה עורר אצל המשיב סימני שאלה לגבי עסקו של המערער, היא, לעצמה בלתי רלוונטית להכרעה נשוא ההתדיינות.

המערער גם תולה בחשדנות המשיב כלפיו וביחסו העוין את ההבדל המשמעותי בין הסכומים שנקבעו כתוספת להכנסתו בין שלב א' לבין שלב ב' של הדיון אצל פ"ש, אולם ההפרשים מוסברים לגופו של דבר ובאורח ענייני על ידי מר חיטוב, בתצהירו השני מיום 28/12/03 ואין שמץ ראיה, כי שיקול הדעת הענייני של הרשות נדחק מפני שיקולים זרים או מניעים אישיים של מי ממפקחי המס.

המערער מתהדר בכך, כי ספריו לא נפסלו ולא נמצא פגם בהתנהלותו לאורך השנים, וכי לא הוכח שהייתה לו הכנסה כלשהי, אשר לא דווחה.

ראשית - גם במצב של ספרים קבילים די בכך לבד שנמצאו הפרשי הון בלתי מוסברים בין שתי הצהרות הון, כדי להקים הוכחה לכאורה לקיום הכנסות שלא דווחו כראוי (ראה פס"ד פרינץ שלעיל וכן עמ"ה (חיפה) 141/99 בעניין אוסיטרובסקי נ' פ"ש אשר צורף לסיכומי המשיב).

שנית - דומה שראוי שהמערער ינקוט מידה מסוימת של צניעות בהתהדרותו זו, ודי שאומר, בלי לקבוע מסמרות, שתמוהה עד מאוד גרסתו שלפיה, משרד הביטחון אוסר עליו לעשות עבודות עבור לקוחות זולתו, טענה שלא הוכחה כלל, שמימיו לא ביצע עבודה פרטית למאן דהוא, והתמיהה גדולה עוד יותר, כאשר הוא טוען שחישוב הרווח הגולמי שלו, לאשורו, כפי שדווח, יוצא גבוה מהתוצאה המתקבלת מיישום מחירון דקל של משרד הביטחון ...

6.     דינו של הערעור להיות מוכרע על פי ההסברים שניתנו על ידי המערער לגידול בהונו, ולשאלה באיזו מידה יש לקבל את השגותיו ביחס לחישובי המשיב, כפי שהוצגו לעיל.

במישורים אלה טען המערער טענות שונות ולהלן אתייחס ואכריע בהן:

א.     הוא גורס, כי סכומי הכסף ששולמו לחברות הביטוח, "מנורה" ו "ג'נראלי" הם בעבור ביטוחים שוטפים ואינם ביטוחי חיים, או ביטוחים אחרים.

חרף דרישת המשיב לא הציג בשום שלב המערער את הפוליסות הרלוונטיות, דבר שיכול היה חד משמעית לסלק כל ספק בדבר. עדותו בדבר התקופות שבהן התקיימו ביטוחים אלה ותכליתם אינה עקבית ויש בה סתירות.

הנטל על המערער היה להוכיח שביטוחים אלה אינם ביטוחי חיים או ביטוחים אחרים שדינם כחיסכון, המתווסף למסת הנכסים, ונטל זה לא הורם על ידו.
חלק מקביעתו של פקיד השומה גבי הוצאות אלה מבוסס על עיון בדפי הבנק של המערער ושחזור התשלומים שהועברו לחברות הללו, וחלק אחר הוא "הערכה לאחור" של אותם תשלומים עבור שנים קודמות שלגביהן לא היו בנמצא דפי בנק.

מר חיטוב העיד שהכפיל את התשלומים לחברת "מנורה" לפי דפי הבנק של שנתיים ימים שהיו בפניו וזאת במכפלה של 6 שנים אחורנית, שעבורן לא היו בידו דפים משום שהניח שהפוליסה החלה מיד בסמוך לאחר הגשת הצהרת ההון הראשונה (עמ' 12).

דומה שבעניין זה ניתן ליהנות את המערער מן הספק ולצאת מהנחה שהפוליסה החלה במחצית התקופה שבין שתי ההצהרות ולחשב את תוספת ההון בהתאם, לאמור - במקום הסכום 66,960 ₪ שהתווספו כהערכה ביחס לפרמיות לחברה זו על התקופה שבגינה אין דפי בנק - יבוא הסכום 33,480 בלבד.

בנתון לכך - אין מקום לקבל את יתר טענות המערער בהקשר לפרמיות הביטוח.

ב.     המערער טוען, כי אחיו שהוא איש עסקים מצליח המתגורר בדרום אפריקה העניק לו הלוואות נדיבות בסכום של 48,000$ שאותן קיבל לשיעורין ובמזומן כל פעם שאחיו ביקר בארץ.

האח נתן תצהיר המאשר את הדבר, ואף צירף צילומי דפים בדרכונו הדרום אפריקאי המעידים על הוצאת כספים מזומנים אל מחוץ לגבולות מדינה זו.

האח, יורם, לא הגיע להיחקר על תצהירו, ואין ראיה מוכחת כי כספים אלה שמצאו דרכם לכאורה, אל מחוץ לדרום אפריקה, אכן הגיעו לחזקתו של המערער, אשר מצדו טוען שיש רישום על הסכומים שקיבל והמוחזק אצל אמו, אלא שזה לא הוצג.



לדבריו, ההלוואות במט"ח הומרו לשקלים על ידי אשתו אצל חלפני כספים, אך גם זו לא באה להעיד.

מה אירע בגורלם של כספים אלה, אשר ככל הנראה אף לשיטת המערער לא הגיעו לחשבון בנק כלשהו, ולאיזה ייעוד שימשו? זאת אין לדעת, הגם שמדובר בסכום שקלי של כ - 145,000 ₪ (!)

אין לו הסכם הלוואה עם אחיו ואף שמדובר בסכומים גבוהים, גרסתו היא "אם יהיה לי כסף אני אחזיר לא ואם לא אז לא"(עמ' 10). האח מצדו טוען, שמדובר בהלוואה המיועדת להחזר, כאשר הוא ישוב להתגורר בישראל.

ניתן לומר, שמדובר בהסבר מאוד "נוח" מבחינת המערער, אך כזה שלא הוכח די צורכו ושהנטל לגביו לא הורם.

ג.     המערער טוען בתצהירו, כי קיבל במסגרת אירוע ברית מילה שחגג לבנו בשנת 1993 מתנות בסכום של 40,000 ₪ (סכום שערכו כיום 116,000). האירוע נחגג בבית המערער, שם מטבע הדברים לא ניתן להזמין מספר רב של אנשים, המערער אינו זוכר מה עשה עם הכספים הללו והוא אף מעיד "הברית הייתה בזמן שאבי נפטר, היה איזה שהוא אירוע בבית ואז עשינו שם את הברית, אבל לא באולם" (עמ' 10). בנסיבות אלה, צנועות כפי שמתאר המערער, ובתקופת אבל על מות האב אין זה סביר שאירוע זה "הניב" סכום אשר כזה במתנות במזומן, ואף אם נניח לטובתו של המערער שהמתנות כיסו את הוצאות האירוע, בוודאי אין לקבל כהסבר סביר לגידול בהונו ובנכסיו את ההכנסות האלה ואין לתת אמון רב בהסבר זה.

ד.     טענה מרכזית בפי המערער והיא כי התגורר שנתיים ימים בבית אמו, הוא ומשפחתו, וכי האם כלכלה את כל המשפחה, שילמה את החשבונות, והוא לא נזקק להוציא למחייתו מאומה בתקופה זו, ועל כן חישוב הוצאות המחיה שערך המשיב אינו תקף לגביו.
המערער הסביר, כי נמנע ממנו, בין השאר בעטיו של צו מניעה מבית המשפט, לקבל חזקה בדירה שרכש במשך תקופה ארוכה והיו לו מאבקים ממושכים גם עם מוכרי הדירה וגם עם דיירים שהחזיקו בה ולא פינו אותה.

מעדות המערער והמסמוך שצירף, ראה למשל נ/6 ו - נ/7 השתכנעתי, כי יש ממש בטענתו שחל עיכוב של כשנה במסירת הדירה (ראה עמ' 8 שורה 18) אך אין לקבל את דבריו שמדובר בשנתיים תמימות, ועדותו כי רק אחרי שנתיים נרשמה הדירה בלשכת רישום המקרקעין או ב"טאבו" אינה מאששת את גרסתו לעניין מועד אכלוסה על ידו.

נניח, אפוא, שלמשך שנה תמימה נאלץ המערער להתגורר תחת קורת גגה של אמו, זוהרה לוגסי, שלה דירה בת 4 חדרים והיא פנסיונרית המתקיימת מקצבת ביטוח לאומי ומקצבת שארים של האב המנוח, ולדברי המערער גם נתמכת מאח אחר בשם רפאל המקבל משכורת ממשטרת ישראל.

גם כך - אין לקבל שאמו של המערער פירנסה והחזיקה מא' - ת' את משפחתו הלא קטנה לאורך שנה תמימה, (ולגרסתו - שנתיים) באופן שאיין את הוצאות המחיה והחזקת הדירה שלו.

היעלה על הדעת שכל אותה עת המערער נסמך על שולחן אמו האלמנה, אינו משלם חשבונות כלשהם, אינו קונה מצרכי מזון, ואינו משתתף בשום הוצאה מהוצאות הבית? אינני מקבל טענה זו כפשוטה.

מתוך הנחה שאכן חל עיכוב של שנה באכלוס הדירה שנרכשה, ומתוך הנחה שאכן בתקופה זו נחסכו הוצאות מחיה עד גבול מסוים בשל המגורים בבית האם ניתן לאמוד את החיסכון בשיעור של 1/3 ולקבוע למשך שנה אחת יש להעמיד את הוצאות המחיה והוצאות החזקת דירה על גובה 2/3 בלבד מהסכומים שהוערכו לעניין זה על ידי המשיב.

בכך - יש להכיר חלקית בטענה במישור זה.

ה.     המערער אינו חולק על הוספת הסכום של 15,805 ₪ לשווי הדירה שרכש, אלא רק טוען שמדובר בטעות בתום לב שנפלה בהצהרתו.

ו.     טוען המערער, כי חלק מההפרשים הבלתי מוסברים בין שתי הצהרות ההון, נובע מכך שהצהרת ההון הראשונה נעשתה על ידו ברשלנות ובחוסר שימת לב, והוא השמיט בה סעיפים אחדים עד כי נותרה זעומה להפליא, ואף אבסורדית שכן אף לא כלל בה התייחסות לציוד הנגריה, למרות שאותה עת העסק כבר היה פעיל כ - 4 שנים.

המשיב אינו חולק על כך שההצהרה הראשונה הייתה נמוכה עד מאוד, ודומה שבשלבי המשא ומתן וההשגה אף נכון היה במידה מסוימת להתחשב בכך, אולם משלא הסתייעו הדברים, בין השאר משום שהמערער לא הציג בפני מר חיטוב מסמכים לאימות קיום הציוד, כגון טופס יא', עולה השאלה האם יכול המערער להיוושע כיום מטענה זו?

אימוצה של טענה זו, גם אם היא נראית סבירה, ומשלא הוכחה ולא מוסמכה, עלול לפתוח פתח ליתן לגיטימציה לנישומים לזלזל במילוי הצהרת הון ראשונה שהם מתבקשים להגיש ולעודד חוסר שימת לב לדיוק הנדרש. בסופו של דבר, הנישום - המערער טוען שהוא עצמו התרשל ונמנע מלפרט את הונו ורכושו כיאות, וכעת הוא קובל על כי הרשות מסרבת לתקן את מחדליו הוא ולהתחשב בכך.

לו ניאות מר חיטוב בשעתו להכיר, ולו חלקית, בצדקת הטענה היה עושה כן לפנים משורת הדין, בהעדר הוכחה ומסמוך, אך משבחר לא לעשות כן, אינני רואה הצדק ענייני ופורמאלי לנהוג כך כיום, בשלב הערעור, ואין אנו מצויים בהליך שתכליתו תיקון ההצהרה מ - 92', והאמור בה הוא נתון יסוד לצורך ההשוואה עם ההצהרה המאוחרת יותר, הא ותו לא.

אין בידי לקבל טענה זו כיום.
ביתר העניינים ומשאין המערער חוזר על טענותיו בסיכומים - נראה כי חישובי המשיב התקבלו על דעתו.

7.     לא למותר לציין, כי כאשר מרבית טענות המערער נסמכות על דבריו הוא ואמינותו כעד העומדת למבחן, מדובר במערער, אשר עדותו הייתה בעייתית ולא עשה רושם טוב במיוחד, בעיקר כאשר ניסה לשוות גוון חשאי וממודר לעבודתו כנגר בשירות משרד הביטחון וניסה להציג את עסקו כמעין "מבצר" חסוי וחשאי, אשר מבודד מן העולם החיצון, עסק שאסור לקבל לקוחות פרטיים, אסור לו לגלות פרטים על עבודתו, וכל התנהלותו מזכירה יותר מדור בשירות ביון, מאשר נגריה לייצור והרכבת דלתות ומדפים ... (ראה ההזמנה נספח 1 לתצהיר המערער).

כאשר מדובר במערער שנטל ההוכחה עליו, והעול ליתן הסברים טובים מוטל על כתפיו , ורוב עדותו וטיעוניו אינם נתמכים במסמוך חיצוני אמין, וכאשר עדותו אינה עושה רושם טוב במיוחד, אין פלא שמרבית טענותיו - דינן להידחות.

8.     התוצאה היא, שהמערער לא הראה כי נפל דופי בחישובי המשיב ובהנחותיו, ובכפוף לתיקונים בשומה, אשר יש לערוך כנקוב בסעיפים 6.א ו - 6.ד שלעיל, נדחה הערעור.

טוב יעשה המשיב אם יכמת את התיקונים שלעיל, על פי חישוב עדכני, ויגיש שומה מתוקנת לאישורי בתור פסיקתא בהליך הנוכחי.

בשים לב לתוצאה, ישא המערער בהוצאות המשיב בסכום כולל של 3,000 ₪.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי הצהרת הון ?

  2. הסברים לגידול הון

  3. פער בין הצהרות הון

  4. הצהרות הון של קבלן

  5. שווי בית בהצהרת הון

  6. הפרשי הון לא מוסברים

  7. שטר הון הלוואת בעלים

  8. גידול הון בלתי מוסבר

  9. גידול הון בשנים סגורות

  10. הצהרת הון גבוה בגלל הלוואה

  11. הפרשי הון השוואת הצהרות הון

  12. פירותי או הוני - מכירת דירות

  13. הסברים להפרשים בין הצהרות הון

  14. תקנות מס הכנסה (הגדרת הון עצמי), התשמ''ג-1982

  15. הצהרת הון גבוה בגלל תמיכה כספית של קרובי משפחה

  16. תקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון בעסקה עתידית), התשס''ג-2002

  17. כללי מס הכנסה (השוואת הון על פי דו"ח שהגיש יהלומן), התשמ"ו-1986

  18. כללי מס הכנסה (קביעת ערך ההון, הנכסים וההתחייבויות של יהלומן לתום שנת המס 1978), התשמ"א-1981

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון