בקשה למינוי מנהל שותפות

סמכות בית המשפט למנות מנהל לעסקי השותפות מוגדרת בסעיף 47 לפקודת השותפויות (נוסח חדש), תשל"ה-1975: "מקום ששותף זכאי לבקש פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו - אם אין הסכם על היפוכו של דבר - לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם; ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד". להלן החלטה בנושא בקשה למינוי מנהל שותפות: החלטה א. מהות התובענה זוהי בקשה למינוי מנהל לעסקי השותפות שבין המבקש 1 למשיב 1, בהתאם לסעיף 47 לפקודת השותפויות (נוסח חדש), תשל"ה-1975 (להלן: "פקודת השותפויות"). ב. עובדות רלבנטיות המבקש 1 והמשיב 1 הינם שותפים בחלקים שווים בתחנת דלק בהוד השרון מאז שנות ה-80 (להלן: "השותפות"); לפני כן (מאז שנת 1962) היה המבקש 1 שותף עם חתנו המנוח של המשיב 1 באותה תחנה (להלן: "תחנת הדלק" או "התחנה"). בשנת 1976 חתמו המבקש 1 וחתנו המנוח של המשיב 1 על הסכם עם חברת "סונול ישראל בע"מ" (להלן: "סונול"), להפעלת תחנת הדלק שנמצאת בבעלותה (נספח ב' לבקשה). המבקש 2 הוא בנו של המבקש 1 ואפוטרופסו לגוף ולרכוש לפי צו מינוי זמני שניתן ביום 6.8.03 המצורף כנספח א' לבקשה (יצוין כי ביום 20.10.03 ניתן צו מינוי של קבע, ר' נספח א' ל-ת/3). המשיב 2 הוא בנו של המשיב 1; הוא הועסק בתחנה ע"י השותפות כ- 18 שנה ופוטר בחודש יולי 2005 ע"י המבקש 2. בשנת 2003 החלו להתגלע מחלוקות בין המבקש 2 לבין המשיב 1 באשר לאופן ניהול עסקי התחנה והשותפות, והמבקש 1 הגיש בבית משפט השלום בראשל"צ תביעה למתן חשבונות נגד המשיב 1 (ת.א. 3297/03); הצדדים ניהלו הליכי ביניים שונים וביום 9.3.05 ניתנה החלטת בימ"ש השלום ראשל"צ (ע"י כב' השופט א. אורנשטיין) בדבר העברת הדיון בתובענה לבית משפט זה, מחמת היעדר סמכות ענייינית של בימ"ש השלום. ביום 13.3.05 הוגשה התובענה לבית משפט זה (ת.א. 1365/05 - להלן: "התיק העיקרי"; הדיון המקדמי בו נערך בפני כב' הרשם ד. גלדשטיין); כתב התביעה תוקן ע"י המבקשים ביום 25.12.05 וביום 8.2.07 ובמסגרתו הם עתרו לקבלת סעד הצהרתי, מתן חשבונות וסעד כספי כלפי המשיבים. כמו כן, ביום 21.9.05 הוגש ע"י המשיבים כתב תביעה שכנגד אשר תוקן ביום 9.5.06 וביום 13.3.07, במסגרתו עתרו לפירוק השותפות ולסעד כספי כלפי המבקשים. הבקשה נשוא דיון זה למינוי מנהל לעסקי השותפות הוגשה ע"י המבקשים ביום 3.7.06, במעמד צד אחד (להלן: "הבקשה"); ביום 17.7.06 ניתנה החלטת כב' הרשם ד. גלדשטיין לפיה לא נמצאה הצדקה לקיום הדיון בבקשה במעמד צד אחד. התובענה בתיק העיקרי לרבות הבקשה הועברה למותב זה ודיון ההוכחות הראשון התקיים בתאריך 1.7.07. בהתאם להחלטת בית משפט זה בדיון שהתקיים בבקשה ביום 16.7.07, הגישו הצדדים סיכומים לעניין הבקשה בלבד. לטענת המבקשים, מתקיימים מספר טעמים המצדיקים מינוי מנהל עסקים לשותפות עפ"י סעיף 47 לפקודת השותפויות כדלהלן: · חוסר אמון בסיסי מוחלט וטענות קשות המוטחות בין שני השותפים, מצב אשר אינו מאפשר לנהל עסק של שותפות "בדרך העסקים הרגילה". בהקשר זה נטען שאין מקום לכך ששותף אחד דווקא יהיה זה שינהל את העסק המשותף; · פגיעה קשה בפעילות העסק הנגרמת כתוצאה מהסכסוך והמחייבת מינוי מנהל חיצוני; · התנהלות המשיב 1 לאורך זמן, העושה ברכוש ובכספי השותפות כבשלו וכפי שהוא מבין את זכויות השותפים, בניגוד מוחלט לדעת המבקשים; · צורך בשמירה על נכסי השותפות שכן קיימת סבירות ממשית כי עסקי השותפות על סף חיסול, מסיבות שאינן תלויות בשותפים ולאור הודעת סונול מיום 20.5.07 כי אין בכוונתה להאריך יותר את תקופת הסכם הפעלת תחנת הדלק ע"י השותפים ועל כן יגיע ההסכם לסיומו ביום 26.4.08 (נספח 4 לסיכומי המבקשים). בהקשר זה נטען כי במצב הקיים ישנו תמריץ למשיב 1, כמי שמצוי בתחנה ושולט בכספים המתקבלים בה, להעביר כספים לכיסו ביודעו כי לא ניתן יהיה לגבותם ממנו. למען שלמות התמונה, יצוין כי המבקשים פירטו את טענותיהם המהותיות כלפי המשיבים ואת עיקרי המחלוקת הכספית בין הצדדים, ובין היתר טענתם כלפי המשיב 1 בדבר משיכת מיליוני שקלים יותר מהמבקש 1 מקופת השותפות, נטילת כספי פטור ממס הכנסה ע"י המשיב 1, פתיחת חשבון בנק פרטי אליו הסיט המשיב 1 את הכנסות התחנה, המשך העסקתו של המשיב 2 בתחנה חרף התנגדות המבקש 1, ולאחר שהסתיימה העסקתו הועברה למשיב 2 זכות ששייכת לשותפות למכירת דלקים לחימום ביתי ללקוחות מחוץ לתחנה, וכיו"ב (ר' סע' 10-5 לסיכומי המבקשים). לעמדת המשיבים, המבקשים לא הצליחו לבסס ברמת ההוכחה הלכאורית הנדרשת אף לא אחת מכל עילות תביעתם; וטענותיהם אינן אלא טענות שווא הנגועות בחוסר תום לב מובהק, במטרה להפעיל לחץ פסול על המשיב 1 על מנת שזה ירכוש את חלקו של המבקש בשותפות במחיר מופקע. עוד הם טוענים, כי למשיב 1 ייגרם נזק בלתי הפיך ופגיעה בזכויות יסוד כתוצאה מקבלת הבקשה, מהנימוקים להלן: · פגיעה בזכות הקניין של המשיב 1, בכך שהמנהל אמור לבצע פעולות שבמהותן הן השתלטות על נכסים תוך הפקעת השליטה בקניינו של המשיב 1; · פגיעה קשה בניהול השוטף של התחנה עקב מינוי מנהל חיצוני אשר ינטרל את המשיב 1; · הפרת ההסכם עם סונול - שכן העברת הניהול בתחנה לצד ג' מהווה הפרה יסודית של ההסכם; · פגיעה במעמדו של המשיב 1 כדייר מוגן, שכן חתנו של המשיב 1 הינו דייר מוגן בתחנה מכוח פס"ד וזכות זו עברה למשיב 1 ולאשתו ומהווה טענת הגנה העומדת למשיב 1 כלפי דרישת הפינוי של סונול. משכך, הוצאת המשיב מהתחנה עלולה ליצור סיכון ממשי לאיבוד הזכות לדיירות מוגנת של המשיב 1. בנוסף טוענים המשיבים כי קבלת הבקשה עלולה להוביל לתוצאה לפיה המשיב עלול לשאת לבדו בכל האחריות לחובות התחנה, ובהוצאות הניהול ותשלום שכ"ט של המנהל החיצוני, בין היתר מאחר ודירתו הפרטית משועבדת לטובת סונול להבטחת חובות השותפות בעוד שהמבקשים לא נתנו כל בטוחה מצידם. עוד נטען, כי המבקש 2 העביר לעצמו את כל רכושו של אביו לרבות בית המוערך בשווי של מיליון דולר והותיר את אביו ללא נכסים, והם רואים בכך חיזוק לחששו של המשיב 1 כי הוא ישא לבדו בכל חובות השותפות ויתר ההוצאות. לבסוף, טוענים המשיבים כי אין הצדקה להוצאה משמעותית מאוד של מאות אלפי שקלים בגין מינוי מנהל מיוחד, וכי מינוי מעין זה אינו פרקטי, אין בו כדי לקדם את פירוק השותפות וכן הועלתה הטענה כי קיים חוסר וודאות ביחסי השותפים עם סונול, מאחר ששניהם הודיעו שאין בכוונתם לפנות את התחנה בחודש 4/08 (יש להעיר בהקשר זה כי המבקשים מכחישים בתוקף טענה זו של המשיבים והם מדגישים כי טרם החליטו דבר בהקשר זה של פינוי התחנה - ר' סע' 6 לסיכומי התשובה של המבקשים). למותר לציין כי המשיבים העלו טענות נגדיות כלפי המבקשים לגופה של המחלוקת הכספית בין הצדדים (ראה לעניין זה סע' 37-7 לסיכומי המשיבים). ג. האם יש למנות מנהל לעסקי השותפות? המסגרת הנורמטיבית סמכות ביהמ"ש למנות מנהל לעסקי השותפות מוגדרת בסעיף 47 לפקודת השותפויות בהאי לישנא: "מקום ששותף זכאי לבקש פירוק השותפות, או שנסתיימה השותפות, רשאי בית המשפט, לפי בקשת שותף או בא כוחו - אם אין הסכם על היפוכו של דבר - לפרק את עסקיה, להורות בדבר סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין האנשים הנוגעים בדבר, לפי זכויותיהם; ורשאי בית המשפט, אם ראה שצודק ומתאים הוא לעשות כן, למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה או שניהם כאחד" (ההדגשה שלי-ד.פ.). הנה כי כן, סעיף 47 הנ"ל מותיר בידי ביהמ"ש שיקול דעת רחב בבואו להחליט על הצורך במינוי מנהל לעסקי השותפות. ז. יהודאי, בספרו דיני שותפויות בישראל (הוצאת תמר בע"מ התשמ"ט-1988), בעמ' 272, כותב בנושא זה: "המינוי ייעשה לאחר שתנוח דעתו של בית המשפט, כי אמנם מן הראוי ומן המועיל להעתר לבקשה". ייאמר מיד - אין זה הזמן והמקום להכריע בשלב זה בטענות השונות שהעלו הצדדים לגופו של עניין לגבי המחלוקות הכספיות השוררות ביניהם; הללו רלבנטיות בהקשר של פירוק השותפות ומשכך מקומן להידון במסגרת התיק העיקרי. מסקנה ברורה אחת עולה מכתבי הטענות כמו גם מסיכומי הצדדים והיא: קיומו של חוסר אמון מוחלט והדדי בין הצדדים, בכל הכרוך בניהול עסקי השותפות. (ראה לעניין זה: סע' 6, 4 לתצהיר המבקש 2 בתמיכה לבקשה, סע' 28 לתצהיר המשיב 1 בתמיכה לתגובת המשיבים). הצדדים מודים כי חוסר האמון השורר ביניהם פוגע בניהול העסק ובפעילותו התקינה, זהו גם הרושם המתקבל מקריאת סיכומיהם בבקשה, על שלל גורמי הסכסוך המתוארים כל אחד מנקודת מבטו, תוך הפניית אצבע מאשימה האחד כלפי השני כמקור כל הרע. כאמור, בשלב זה של שמיעת ההוכחות בתיק העיקרי לא ניתן לקבוע מסמרות בסוגיות הכספיות השנויות במחלוקת בין הצדדים בקשר עם ניהול עסקי השותפות בתחנה. איני מקבלת את טענות המשיבים לפיהן קבלת הבקשה תגרום למשיב 1 נזק בלתי הפיך. במה דברים אמורים? מינוי מנהל מיוחד לעסקי השותפות נועד להפקיע את ניהול עסקי השותפות מידי 2 השותפים גם יחד ואין המדובר בהשתלטות על נכסים לשם הפקעת זכויות קנייניות כטענת המבקשים. ודוק, חלוקת התקבולים בין השותפים תבוצע ע"י המנהל בפיקוח ביהמ"ש. זאת ועוד, במצב הדברים הנוכחי, לאור הודעת סונול על סיום ההתקשרות עם הצדדים בחודש 4/08, לא נראה שמינוי מנהל מיוחד הינו בגדר הפרה יסודית של ההסכם עם סונול, מה גם שניהול התחנה אינו נמסר לצד ג' עבור עצמו, אלא עסקינן במנהל הפועל מכוח מינוי ביהמ"ש עבור השותפים. כמו כן, ככל שעומדת למשיב 1 טענת דיירות מוגנת כלפי סונול, היא רלבנטית כלפי דרישת הפינוי של סונול; מינוי מנהל מיוחד לעסקי השותפות אינו מסכן את זכות הדיירות המוגנת, אם וככל שעומדת זכות כזו למשיב 1. לבסוף, לא שוכנעתי כי מינוי מנהל חיצוני יגרום בהכרח נזק עצום לפעילות תחנת הדלק, באשר לא ניתן להחליף את הידע והאנשים שהמשיב 1 מכיר מזה 35 שנה; לא הוכח כי נדרשת מומחיות יוצאת דופן לצורך ניהול עסק מסוג תחנת דלק, ואין לי ספק כי אנשי מקצוע בעלי זיקה לתחום המסחרי ובמיוחד בענף שיווק הדלק, יוכלו להיכנס בנעלי השותפים בכל הקשור לניהול עסקי התחנה, על כל הכרוך בכך. כפועל יוצא מכך ולאור הטענות הקשות שהטיחו הצדדים איש ברעהו, סבורני כי יש למנות מנהל חיצוני לעסקי השותפות עד הגיענו להכרעה בתיק העיקרי התלוי ועומד, וכך אני קובעת; מינוי שכזה יאפשר פיקוח של ביהמ"ש על אופן התנהלות עסקי השותפות עד לפירוקה, אם וככל שכך יוחלט. זהות מנהל עסקי השותפות וסמכויותיו - בהקשר זה ראוי לציין את ההתייחסות המובאת בספרו של ז. יהודאי, דיני שותפויות בישראל (הוצאת תמר בע"מ התשמ"ט-1988), בעמ' 272 כדלהלן: "הנטייה של ביהמ"ש היא למנות בתור כונס נכסים ומנהל עסקים את השותף, אשר בפועל ניהל את עסקי השותפות, אם לא היה דופי בהתנהגותו ולא הובא נימוק לשלילת האמון בו". בנסיבות הקיימות, נוכח הטענות הקשות שהופנו כלפיו, ובטרם בירורן, איני סבורה שיהא זה מתאים וצודק למנות את המשיב 2 המנהל כיום בפועל את התחנה, כמנהל עסקי השותפות מטעם ביהמ"ש. המשיבים התנגדו למינויו של עו"ד יורם אבירם כמנהל יחיד לעסקי השותפות; הלה הוצע ע"י המבקשים, ברם לטענת המשיבים עו"ד אבירם אינו אובייקטיבי שכן הוא שותף בעשרות תיקים עם ב"כ המבקשים. יחד עם זאת, הסכימו המשיבים כי עו"ד מנחם לוי ימונה כמנהל לעסקי השותפות מטעמם, ביחד עם עו"ד יורם אבירם מטעם המבקשים (ר' סע' 30(א) לתגובת המשיבים לבקשה). אשר על כן, אני קובעת כי עוה"ד אבירם ולוי ימונו יחדיו כמנהלים משותפים לעסקי השותפות (להלן: "המנהלים"), בהסכמתם. כל צד ישא בתשלום שכר המנהל מטעמו וסמכויותיהם של המנהלים ביחד יהיו כדלקמן: - לערוך מאזן רווח והפסד של השותפות נכון למועד מינויים של המנהלים. - לקבל ולנהל מעקב ורישום של כל התקבולים מעסקי השותפות. - לשלם את התשלומים הדרושים לניהול עסקי השותפות, לרבות תשלומים לחברת סונול ולספקים אחרים, תשלום משכורות לעובדי שותפות וכיו"ב ולנהל מעקב ורישום אחר ההוצאות. - להתקשר בהסכמים ככל שיידרש לניהול עסקי השותפות, בין היתר לצורך רכישת מוצרי דלק, קבלת אשראי מהבנק ו/או מספק הדלק, העסקה ו/או פיטורי עובדים ו/או נותני שירותים לשותפות. - לעשות כל פעולה הדרושה לניהול עסקי השותפות ושמירה עליהם, לפי שיקול דעתם המקצועי. ד. סוף דבר לאור האמור לעיל הבקשה מתקבלת. המשיבים ישאו בהוצאות שכ"ט עו"ד המבקשים בגין בקשה זו בסך 12,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין.דיני חברותשותפות