תיקון טעות בפסק דין בבית משפט לענייני משפחה

להלן החלטה בנושא תיקון טעות בפסק דין בבית משפט לענייני משפחה:

החלטה

1.     בהמשך להחלטתי מיום 30.6.99 (ס' 3 (א)) הגישה המבקשת לביהמ"ש את תצהירה לאימות בקשתה להארכת מועד רק ביום 4.7.99. התצהיר הונח בפני רק ביום 13.7.99, כנראה עקב תקלה במזכירות שכן בתגובת המשיב מיום 6.7.99 ישנה התייחסות לתצהיר זה כאמור בס' 3 (ב) להחלטתי מיום 30.6.99. רק בעקבות החלטה מיום 7.7.99 על גבי תגובת המשיב להמצאת התצהיר, תוקן המעוות.

2.     א.     תקנה 528 לתקנות סדרי הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 הדנה בהארכת
מועדים קובעת (להלן: "התקנות"), כי אם נקבע המועד או הזמן בחיקוק,
רשאי ביהמ"ש להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו.

ב.     המועד להגשת בקשה ל'תיקון טעות בפסק דין' נקבע בס' 81 לחוק ביהמ"ש וככזה כל בקשה להארכתו צריכה להיות מלווה ב'טעמים מיוחדים'.
     (ר' ע"א 517/84, עזבון המנוחה סעידי נ' פור , מ"א (2), 610, 612).

ג.     עם זאת, מבחינת בדיקת הטעמים המיוחדים, כמשמעותם בתקנה 528 לתקנות, תהיה הגישה ליברלית בבקשות מסוג זה יותר מאשר בבקשות אחרות, על פי התקנה הנ"ל.
     בב"ש 611/85, סהר בע"מ נ' כהנקא , ל"ט (4), 433 נקבע כי:
     
"כל אימת שהתיקון לא יגרום לבעל הדין המשיב עיוות דין, ויש למבקש הסבר מתקבל על הדעת למחדלו, יכול ביהמ"ש לראות שקיים 'טעם מיוחד' המצדיק העתרות לבקשה".

הגישה הליברלית באה לידי ביטוי אף בהלכה לפיה ניתן להתייחס לבקשה לתיקון טעות ככוללת בחובה בקשה מכללא להארכת מועד . (ר' ע"א 441/88 , ירחי נ' גולדגרבר , מג' (4), 378).

ד.     זאת ועוד, ככל שמדובר בבקשות להארכת מועד לתיקון פסק דין בענייני משפחה, מן הראוי שהגישה תהיה מקילה וליברלית עוד יותר.

     ס' 8 (א) לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה, תשנ"ה - 1995 מנחה את ביהמ"ש לנהוג בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליהם הוראה אחרת, לפי חוק זה (והתקנות על פיו, כך פורש בפסיקה), בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. תקנה 258 ב (ג) קובעת כי לצורך עשיית הצדק רשאי ביהמ"ש לסטות מהוראות שבפרקים אחרים שבתקנות סדר הדין למעט אלה שבפרק כ"ב 1 לתקנות.

     תקנה 528 הקובעת את הצורך ב'טעמים מיוחדים' להארכת מועד שנקבע בחיקוק הינה הוראה 'בפרק אחר שבתקנות סדר הדין' כך שלצורך עשיית הצדק רשאי ביהמ"ש לעניני משפחה לסטות ממנה ולא לעמוד על קיומם של 'טעמים מיוחדים' דווקא להארכה בוודאי רשאי ביהמ"ש לפרש את הדרישה לטעמים שכאלה בדרך ליברלית ומקילה יותר.
     
בבוא ביהמ"ש לעניני משפחה ללכת בדרך זו מעמיד הוא לנגד עיניו את המטרה - עשיית הצדק, ולא אטעה אם אומר שבנסיבות מסויימות ו/או מיוחדות המטרה עצמה של עשיית הצדק, ככל שהיא עולה וזועקת מהבקשה לתיקון, יכולה היא כשלעצמה להוות את אותו טעם שמצדיק את הארכת המועד.

3.     אינני יכול לומר שיש בטעמים המועלים בתצהיר המבקשת מיום 4.7.99 'טעם מיוחד' להארכת המועד.
     טעותם של ב"כ המבקשת לסבור כי החלטת ביהמ"ש מובנת כפשוטה איננה יכולה להיות 'טעם מיוחד' להארכת המועד.

     יחד עם זאת, סבור אני שבנסיבותיו המיוחדות של המקרה שבפנינו הצורך בתיקון ההחלטה - כפי שיובהר להלן - מהווה טעם מספיק להיעתר לבקשה להארכת מועד - ולשם עשיית הצדק.

     ואבהיר את דברי!

4.     הסמכות הנתונה לשופט לתקן טעות בפסק דין או בהחלטה (ר' תקנה 525 לתקנות) אכן לא נועדה לאפשר לו לתקן טעויות מהותיות בפסיקתו/החלטתו. הסמכות שניתנה לו מאפשרת לו לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכוון וגמר בדעתו לומר מלכתחילה, ודווקא בנושאים שהוא היה ער להם בעת הדיון.
     אפשרות התיקון מתייחסת אם כן להשמטה טכנית, הנובעת מהיסח הדעת ולדברים אשר בית המשפט רצה לכלול בהחלטתו ושהיה ער לקיומם ובתום לב הושמטו או נכתבו בצורה שלא בטאה נכונה את אשר התכוון לומר.
     (ר' הנשיא גורן בספרו "סוגית בסדר דין אזרחי", מהדורה חמישית עמ' 270).
5.     מעיון בהחלטתי מיום 3.5.99 אין לי כל ספק שהתכוונתי וגמרתי בדעתי לומר מלכתחילה את הדברים הבאים:

א.     שכר הדירה בו חויב המשיב צריך להיות משולם רטרואקטיבית מיום הגשת התובענה כפי שמשולמים המזונות.

     -     עוד בישיבת יום 24.11.98 בה הודיעו ב"כ הצדדים כי הם זקוקים לפרק
זמן של שבועיים על מנת לבחון אפשרות להגיע להסכם כולל הודיעו שניהם, כי קיימת בעיה של תשלום שכר דירה. בהחלטתי מאותו יום הבהרתי כי מצופה מהמשיב כי ידאג לתשלום שכר דירה לפחות לחודש דצמבר 98 שכן סוגיית שכר הדירה תבוא על פתרונה בישיבה הבאה שתקבע.

-     בהחלטה מיום 14.12.98 קבע ביהמ"ש על פי שיקול דעתו, בהתאם      להסכמת ב"כ הצדדדים, סכום כמזונות זמניים החל מיום הגשת      התביעה תוך שענין שכר הדירה היה לנגד עיניו ור' לענין זה החלטתי      מיום 24.11.98 וס' 2 להחלטה מיום 14.12.98.

-     בהחלטתי מיום 3.5.99 נשוא בקשת התיקון, עמדתי על מרכיב שכר הדירה כהוצאה הכרחית ור' לענין זה ס' 6 להחלטה. בס' 7 להחלטה הבהרתי כי האשה יוצאת בשלב זה במעשי ידיה למזונותיה יחד עם זאת אין בדעתי לחייב אותה בהשתתפות כלשהי בשכה"ד או במזונות הילדים.

-     בס' 11 (א) להחלטה חיייבתי את הנתבע בתשלום מזונות זמניים לקטינות החל מיום הגשת התביעה. אך טבעי הוא שחיובו בתשלום מלוא שכה"ד (לאור קביעתי בס' 7 להחלטה כאמור) יבוא גם כן מיום הגשת התביעה ואם לא נכתב הדבר בס' 11 (ז) להחלטה הרי שהדבר נעשה תוך השמטה מקרית.

-     אין לי כל ספק שהייתי ער לנושא שכה"ד ואין לי כל ספק שהתכוונתי וגמרתי בדעתי לחייב את הנתבע בתשלומו מיום הגשת התביעה.
     וכך אני קובע בהחלטתי כאן.

ב.     שכר הדירה ישולם לידי המבקשת ולא לידי בעל הבית:

     -     ביהמ"ש היה ער לעובדה כי המשיב אינו משלם מאז אוקטובר 1998 את
שכר הדירה עובדה שבאה לידי ביטוי בכתובים בהחלטה למזונות טרום זמניים מיום 14.12.98 (ס' 2 להחלטה).

          -     המבקשת קבלה התראות לפינוי מבעל הבית.

          -     לא התכוונתי כלל להותיר את ברירת התשלום למשיב כלפי בעל הבית
מבלי ליתן למבקשת אפשרות לפעול לאכיפתו בהוצל"פ. לא על עלה דעתי לרגע להפוך את בעל הבית לצד בהליכים המשפטיים בין המבקשת למשיב ולדרוש ממנו לפעול כנגד המשיב לתשלום החוב. לשם כך לא צריך בעל הבית את החלטתי שהרי המשיב חתום על חוזה השכירות כלפיו.

               עם כל הכבוד למשיב דומני שבנסיבות המקרה מן הראוי היה שטענותיו
אלה לא היו מועלות מלכתחילה. המשיב לא שילם ולו אגורה שחוקה אחת למזונות המבקשים. אני אומר זאת מתוך הודאותיו שלו בישיבות הרבות שהתקיימו בפני כשהטעם שבפיו הוא חוסר יכולת מוחלט לשלם סכום כלשהו. המשיב חזר וטען כי מוטב שיניחו לו לנפשו על מנת שיתאושש מהמשבר הכלכלי אליו נקלע. ואולם, כשנאסר המשיב או היתה סכנה למאסרו, נמצא המקור לתשלום המזונות.

ג.     ס' 11 (ה) ו - 11 (ו) להחלטתי מיום 3.5.99 נהירים וברורים. לא נפלה בהם טעות כלשהי ואין בהם כל השמטה מקרית. מדובר בסעיף סטנדרטי המדבר על ניכוי תשלומים על חשבון ופריסת חוב העבר ותו לא. בענין זה איני רואה כל צורך בהתערבות.

6.     סוף דבר
א.     אני מתקן את החלטתי מיום 3.5.99 באופן ששכר הדירה בו חויב הנתבע ישולם על ידו לידי המבקשת מיום הגשת התביעה.

ב.     בנסיבות הענין ומתוך תקוה שהצדדים ובאי כוחם ישכילו סוף סוף ליישם את העקרונות עליהם הסכימו בסיוע ביהמ"ש בישיבת יום 25.5.99 במסגרת הסכם כולל, אינני עושה צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הטבות למשפחות אומנות

  2. שינוי שם משפחה לקטין

  3. מסירת תביעה לבן משפחה

  4. זכויות קרוב משפחה של חסוי

  5. מירוץ סמכויות בענייני משפחה

  6. חלוקת רכוש משפחתי בניו יורק

  7. תביעת לקוח נגד עורך דין משפחה

  8. הצעת חוק בני משפחות של נרצחים

  9. צירוף צד בבית משפט לענייני משפחה

  10. פטור מאגרת בית משפט לענייני משפחה

  11. חוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992

  12. דעה של קטין בבית משפט לענייני משפחה

  13. ביצוע פסק דין בבית משפט לענייני משפחה

  14. תביעה נגד הבעל בבית משפט לענייני משפחה

  15. פקודת חוק המשפחה המושלמי (תחולתו) 1919

  16. חוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995

  17. תיקון טעות בפסק דין בבית משפט לענייני משפחה

  18. תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ''ו-1995

  19. האם כל תביעה בין בני משפחה חייבת להיות בביהמ''ש לענייני משפחה

  20. צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז חיפה), התשנ"ז-1996

  21. תקנות מידע גנטי (תעריף מרבי לבדיקה גנטית לקשרי משפחה), התש''ע-2010

  22. צו בתי המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוז הדרום), התשנ"ו-1996

  23. צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ"ז-1997

  24. צו בתי המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום), התשנ"ו-1996

  25. צו בית המשפט לענייני משפחה (העברת תובענות במחוז הצפון), התשנ"ו-1995

  26. תקנות הפיקוח על מעונות (מעון משפחתי לזקנים עצמאיים ותשושים), התשנ''ו-1996

  27. צו בית המשפט לעניני משפחה (העברת תובענות במחוזות תל-אביב והמרכז), התשנ"ו-1995

  28. צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996

  29. צו בית המשפט לעניני משפחה (יחידת הסיוע - כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ"ו-1996

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון