תחולת הדין השרעי - יחסי ממון

השאלה העיקרית שיש ליתן בה הכרעה היא האם חל על הצדדים חוק יחסי ממון בין בני זוג או שמא חל הדין השרעי (הדין הדתי המוסלמי).

להלן פסק דין בנושא תחולת הדין השרעי:

פסק דין

1.     זהו ההליך הרביעי בין הצדדים, המתנהל בבית משפט זה.
     בהליך זה תובעת התובעת פירוק שיתוף במקרקעין ובמטלטלין מבעלה לשעבר.
     התביעה הוגשה ביום 26.5.99, בעקבות הצעת הסדר שניתנה בהליך של ערעור בבית המשפט המחוזי ביום 29.4.99 הצדדים התגרשו על פי פסק דין של בית הדין השרעי בטייבה ביום 30.5.98.
     בכתב ההגנה הכחיש הנתבע כי לתובעת יש כל זכות ברכוש ובחלק מן הדברים הסתמך הנתבע על פסיקת בית הדין השרעי.

2.     במועד שנקבע לשמיעת ההוכחות הגיעו הצדדים להסדר דיוני, לפיו ויתרו על השמעת עדים והגישו סיכומי טענות בכתב בצירוף מסמכים לשם קבלת פסק-דין.

3.      תמצית טענות התובעת:
א.     בני הזוג נישאו פעמיים והתגרשו פעמיים.
ב.     במשך כל התקופה עבדה התובעת כמורה למוסיקה וכמנהלת מכון למוסיקה.
ג.     במשך התקופה רכשו הצדדים נכסים, בנו מבנים ונכסים אלה צריכים להיחשב כנכסים משותפים.
ד.      אביו המנוח של הנתבע רשום כבעלים של חלק מחלקת מקרקעין בכפר עארה (בשטח של כ19.6- דונם), והוא העמיד לבנו - הנתבע בתמורה חלק מזכויותיו בשטח 4,768.1 מ"ר בתאריך 20.10.69.
ה.     הצדדים נישאו לראשונה ביום 25.5.79, ובהסכם תנאי הנישואין נקבע כי כמוהר מאוחר (דחוי) תהיה התובעת זכאית למחצית הבית והחצר.
     כן הוסכם על אי תחולת חוק יחסי ממון בין בני זוג.
ו.     במהלך הנישואין נבנתה ע"י הצדדים קומה נוספת על הבית הנ"ל, שם מתגוררת התובעת.
ז.     בהתאם להסכם הגירושין הראשון שאושר בבית הדין השרעי בנצרת ב6.7.93- הוסכם כי התובעת הינה הבעלים של מחצית הבית וכי היא זכאית לרכוש מן הנתבע את מחציתו השניה.
ח.     הצדדים נישאו בשנית ביום 24.9.94 ומהסכם הנישואין נקבע כי יחול הדין המוסלמי (אם כי לא נקבעה אי תחילת חוק יחסי ממון בין בני זוג).
ט.     במהלך תקופה זו בנו הצדדים על החלקה מבנה נוסף בן קומה אחת והוא במצב שלד.
     כן נרכשו מטלטלין רבים, כאשר התובעת תרמה מהכנסותיה למאמץ המשפחתי לפחות כמו הנתבע, אם לא למעלה מזה.
י.     הנתבע נהג באלימות בבני משפחתו וגם נטש את הבית ב11/96-.
יא.     הצדדים התגרשו בשנית על פי פסק דין של ביה"ד השרעי בטייבה ב30.5.98-.
יב.     רכב ההונדה סיביק נרכש ע"י התובעת בתקופה בה היו הצדדים לא נשואים ב5.8.94- ועל כן הוא רכושה.
     תביעת הנתבע בעניין זה נדחתה מחוסר סמכות עניינית (תמ"ש 47571/97).
יג.     בהליך ערעור הוסכם כי עניין המכונית ותמורת מכירתה (65,000 ש"ח) יידונו במסגרת תביעה לשיתוף בנכסים.
יד.     מבוקש להורות על פירוק השיתוף במקרקעין ובתכולת הדירה בחלקים שווים ועל בעלותה של התובעת במכונית שנמכרה ובתמורת המכירה.

4.     תמצית טענות הנתבע:
א.     הצדדים נישאו פעמיים (25.5.79; 24.9.94) והתגרשו פעמיים (6.7.93; 30.5.98).
     לצדדים 4 ילדים.
ב.     חלקת הקרקע שייכת לאבי הנתבע ולאחיו (דודי הנתבע) וחלקו של האב 100/240.
ג.     הנתבע הקים את הדירה בשנת 1970 ברשות אביו ובסיועו, שנים רבות לפני הנישואין.
ד.     הנתבע לא התחייב להעביר המקרקעין לתובעת ולא יכול היה להתחייב כך.
ה.     בתקופת הגירושין הראשונה בנה הנתבע את המבנה הנוסף (עמודים ותקרה).
ו.     על הצדדים לא חלים חוק יחסי ממון בין בני זוג וגם לא הלכת השיתוף בנכסים, אלא הדין השרעי בלבד.
ז.     הצדדים נקטו במדיניות של הפרדת רכוש לרבות חשבונות בנק נפרדים.
ח.     התובעת לא תרמה לגידול הילדים ועסקה בעבודתה בלבד.
ט.     רכב ההונדה נרכש מכספו של הנתבע ונרשם ע"ש התובעת רק כמחווה של רצון טוב ערב הנישואין השניים.
י.     לחלופין, אם יש להחיל את הדין הכללי יש להחילו גם באשר לחובות, לרבות חוב גדול למס רכוש בגין החלקה.
יא.     מבוקש לדחות את התביעה.

5.     הדין החל
השאלה העיקרית והראשונה שיש ליתן בה הכרעה היא האם חל על הצדדים חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג1973-, או שמא חל הדין השרעי (הדין הדתי המוסלמי).
החלופה השלישית, הלכת השיתוף בנכסים אינה חלה בכל מקרה, שכן הצדדים נישאו לראשונה ביום 25.5.79 והלכת השיתוף בנכסים אינה חלה על בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74.
אין גם תחולה מקבילה להלכת השיתוף ולדין שבא לאחר מכן.
(ע"א 1915/91, יעקובי וקנובלר, פ"ד מט (3), 529 ופסקי הדין שבאו בעקבותיו)

6.     בהסכם תנאי הנישואין הראשונים ביום 25.5.79 נקבע:
     "בני הזוג היתנו על אי החלתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג 1973 על נישואיהם אלה".
     לחלופין ובנוסף, ניתן לראות את קיומם של סעיפים, 1, 2 (א) - (ג) ו3- (ב) לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
     זוהי כנראה הסיבה שהצדדים לא מצאו לנכון להחיל את הסדר איזון המשאבים שבחוק לאחר שהתגרשו בפעם הראשונה ביום 6.7.93, אלא הגיעו להסכמה בבית הדין השרעי בנצרת לפיה קיבלה התובעת את מחצית הבית בו היא גרה כמוהר דחוי (מאוחר) + קבלת 1,500$ וויתור מצידה על כל השאר לרבות מחצית החצר.

7.     בהסכם תנאי הנישואין השניים מיום 14.9.94 (או 24.9.94 - קיימת סתירה בין מסמכים) נקבע בעניין זה:
"בני הזוג הסכימו להחיל את הדין השרעי המוסלמי".
יש לקבוע כי על פי ההסכמות הקודמות יש גם בהסכמה זו משום הוצאת תחולתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, תוך שאין כל ויתור של מי מן הצדדים על רכוש שכבר היה לו על פי הפסיקה הקודמת או שרכש במהלך התקופה שבה הם היו גרושים.
בפסק הדין של בית הדין השרעי בטייבה מיום 30.5.98 נקבע כי הגירושין הם באשמת התובעת, ועל כן אינה זכאית למוהר המאוחר (הדחוי), שבהסכם הנישואין השני היה כסף ולא רכוש.

8.     אשר על כן יש לפסוק כדלקמן:
א.     הדירה בה מתגוררת התובעת שייכת לה והיא זכאית להירשם כבעליה לאחר שתירשם החלקה כבית משותף.
     בתקופת הבינים זכאית התובעת לרשום לטובתה הערת אזהרה על פי פסק דין זה ו/או פסק דינו של בית הדין השרעי בנצרת מיום 6.7.93, וכן זכאית היא להירשם כבעלים על חלק יחסי של החלקה 10 בגוש 12157, לאחר שיוזמן מודד להעריך את החלק היחסי של זכויותיה מתוך כלל שטח החלקה.
ב.     תכולת הדירה המצויה באותה דירה שייכת לתובעת ואילו יתרת התכולה שייכת לנתבע.
ג.     בכל חלק אחר מן החלקה לרבות המבנה הנוסף - אין לתובעת כל זכות.
ד.     מכונית ההונדה נרכשה ע"י הנתבע והייתה שייכת לו (למרות הרישום במשרד הרישוי ע"ש התובעת) וכך גם תמורת מכירתה (בקיזוז הסכום שהועבר לו).
ה.     אין צו להוצאות משפט.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון