תביעה לפינוי הבעל מהדירה

להלן פסק דין בנושא תביעה לפינוי הבעל מהדירה:

פסק דין

1.     מונחת בפני בית-המשפט תובענה לפינוי ולסילוק-יד, שהגישה אשה נגד בעלה.

בני-הזוג נישאו זה לזה כדת משה וישראל בשנת 1976, ומנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים, אחד מהם עודו קטין.

2.     בני-הזוג מתגוררים בדירה ברחוב... בקיראון, שנרכשה על-ידי התובעת ואחיה, עובר לנישואי בני-הזוג.

     בשנת 1985 העביר האח את חלקו בדירה לבעלותה של התובעת; כך שכיום רשומות מלוא הזכויות בשמה.

3.     ביום 23/3/1999 הגיעו בני-הזוג להסכם גירושין, שקיבל תוקף של פסק-דין בבית-הדין הרבני האזורי בתל-אביב (להלן "ההסכם").

     ההסכם (נספח א לכתב-התביעה) נחזה כנוסח סטנדרטי, שבו שובצו פרטים בכתב-יד.

     בסעיף ה' להסכם נאמר:

"האשה נשארת בדירה ... וכן הבעל נותן את חלקו בדירה הנ"ל לאשה ומתחייב להעביר את כל זכויותיו על שמה של האשה". (נוסח זה מודפס, והוספה רק, בכתב-יד, כתובתה של הדירה).

כאמור, בו ביום נתן בית-הדין הרבני תוקף של פסק-דין להסכם, ונקבע כי על בני-הזוג לפתוח תיק לסידור גט.

לטענת התובעת, נקבע מועד לסידור גט; וזאת, ליום 19/7/1999, אך בסמוך למועד זה, פנה אליה הנתבע וביקש להשכין שלום-בית; ולאחר הפצרות רבות מצידו - נאותה לנסיון.

דא-עקא, שנסיון זה לא צלח, לדבריה; ועל-כן, דורשת היא, כאמור, את סילוקו של הנתבע מהדירה.

4.     הנתבע, אשר אינו מיוצג ע"י עורך-דין, הגיש כתב-הגנה, אותו ערך בכוחות עצמו, ובו טען טענות מטענות שונות; וכתימוכין לדבריו, צירף אף מסמכים שונים.

     טענותיו העיקריות של הנתבע הן אלו:

א.     נישואיו לתובעת היו בתנאי אחד, והוא - שביום החתונה יקבל, יחד עמה, דירה, ממשפחתה, במתנה;

ב.     הוא השקיע בבית ובמשפחה את מיטב כספו ומרצו; לרבות, סכום של 200,000 ש"ח, אותו קיבל כדמי-פיצויים בשנים 1998-1999;

ג.     מצבו הבריאותי והכלכלי קשה - גילו 63 שנים והוא חולה סוכרת ונכה בידו עקב תאונת-עבודה שבה נפגע, וכן תאונת דרכים שאירעה עוד בשנות ה- 70';

ד.     לתובעת מאהב, עמו רוצה היא לחיות.

5.     בכתב-הגנתו, לא התמודד הנתבע, כלל ועיקר, עם טענת התובעת, כי שריר וקיים ביניהם פסק-דין שניתן בבית-הדין הרבני, ואשר אישר את הסכם הגירושין אליו הגיעו.

     הנתבע לא התייחס להליך בבית-הדין הרבני ולהסכם הגירושין, אף לא במילה אחת.

6.     עתירתה של התובעת הינה, כאמור, לסילוק-ידו של הנתבע מהדירה.

     תביעות לסילוק-יד יכולות לידון, ברגיל, בהליך מסוג של סדר-דין-מקוצר, כנלמד מתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

     התוצאה של הליך כזה הינה, בידוע, כי הנתבע לא יתגונן, אלא אם כן ביקש וקיבל רשות לכך מאת בית-המשפט (ראה תקנה 204).

     אומנם, בעידן בית-המשפט לענייני משפחה לא נדונות תובענות בבית-המשפט לענייני משפחה, בהליך מקוצר, שכזה.

     ואולם, סמכותו של שופט בקדם-משפט הינה, בין השאר, ליתן פסק-דין בתובענה, במידה שנתברר כי אין לנתבע הגנה בפני התביעה - וראה תקנה 143 (9) לתקנות דלעיל.

7.     לאחר עיון בכתבי-הטענות ושמיעת דברי-הצדדים, בא בית-המשפט לכלל מסקנה, כי יש לקבל את התובענה ולהורות על סילוקו של הנתבע מן הדירה; וזאת, מהטעמים הבאים:

א.     פסק-דינו של בית-הדין הרבני מיום 23/3/1999 - שריר וקיים. התנהגותם של בני-הזוג, אשר חזרו לנסיון שלום-בית ביניהם, למשך תקופה מסויימת, לאחר הדיון בבית-הדין הרבני ולאחר שנקבע כבר מועד לסידור גט ביניהם שם - אין בה, כדי לשנות מפסק-דין חלוט. מאחר שמדובר בתניות ממוניות - לא תהא נפקות משפטית לכל שינוי בהסכם, בלעדי הסכמת הצדדים, בכתב, ואישורה של הערכאה המוסמכת.

     וראה:
     תמ"א (ת"א) 3292/89 זערור נ' זערור, פ"מ תש"ן (ג) 227, 231.

ב.     גם בלא פסק-דינו של בית-הדין הרבני, אין מחלוקת על-כך שהדירה, נשוא התובענה, רשומה בשמה של התובעת, לבדה.

     הנתבע לא חלק על כך, ועדות לעניין מצוייה במכתב ששלח לראש הממשלה (ת1/), שם כותב הוא:

"אני מבקש מכבודו לעזור לי לקבל חדר היכן לשים את הראש בלילות ובימים. ותהייה לי קורת-גג מעמידר כי הבית שבוא (כך במקור) חייתי עם עשתי (כך במקור) וילדי שייך לה קיבלה מתנה ממשפחתה ולכן אין לי זכות כלל ולא היתה לי מעולם דירה...".

על-פי החוק וההלכה הפסוקה, ניתנת הגנה מירבית לבעל-זכות קניין, ובמיוחד לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע בסעיף 3 שבו, כי: "אין פוגעים בקניינו של אדם".
          די, איפוא, בכך שתינתן החלטה על סילוק-יד, על-אתר.

          וראה:
     בר"ע (ת"א) 268/92 בורטמן נ' אטיה (לא פורסם; מפי כבוד השופטת, מ' פורת).
     
ג.     עצם העובדה, שהתובעת לא נקטה בצעדי-אכיפה, מייד לאחר מתן פסק-הדין בבית-הדין הרבני - אינו פוטר את הנתבע מלבצע את חלקו. חלוף הזמן, כשלעצמו - אינו יוצר פטור מההתחייבות.

     וראה:
     ע"א 486/87 אבידור נ' אבידור , פ"ד מב (3) 499, 507.

ד.     כל תביעה כספית שיש לנתבע כלפי התובעת (בגין השקעות בדירה, מתן כספים וכיוצא-בכך) - עליו לברר בדרכים המוקנות לו, על-פי דין.

     טענות ממין דא - גם אם תתבררנה כנכונות, עובדתית - אינן יכולות להוות טענות הגנה מפני תובענה לסילוק-יד ממקרקעין.

     וראה:
     ע"א (ת"א) 1325/94 סמנסקי נ' סמנסקי (לא פורסם; מפי כבוד השופטים א' אבן-ארי, ד' בר-אופיר ו-ה ' אחיטוב); וכן, בר"ע (ת"א) 268/92 בורטמן נ' אטיה דלעיל.

ה.     רשאי הנתבע לתבוע את ביטולו של פסק-הדין שנתן בית-הדין הרבני; כך שאם תביעתו תתקבל, יתבטל, מאליו, גם הסכם הגירושין.

     ואולם, לשם כך חייב הוא להגיש תובענה עצמאית ולשטוח את טענותיו בצורה סדורה ועניינית.

     לשון אחר: מי שטוען שהחלק ההסכמי נפגם - תרופתו היא להגיש תביעה לביטול ההסכם מחמת הפגם שבו, ואם יבוטל ההסכם - יתבטל גם פסק-הדין.

     וראה:
     ע"א 2536/90 סיטבון נ' סיטבון, פ"ד מה (2) 573, 574.

     בענייננו, הנתבע לא טען דבר וחצי דבר לעניין הסכם הגירושין; ולא רק זאת - אלא שלא הוצג כל מסמך שיעיד, כאילו פנה בשלב כלשהו, לערכאה כלשהי, בדרישה להצהיר כי רכש זכויות בדירה, עובר למה שטען בכתב-הגנתו, כאן.

ו.     ומעל לכל אלה, מפסק-דינו של בית-הדין הרבני נלמד, כי הנתבע ויתר על כל טענה אפשרית בעניין הדירה, או בעניין רכושי או כספי אחר, כלשהו.

     את סעיף ח' להסכם הגירושין, שם נאמר כי:     "הבעל יעזוב את הבית עד מתן הגט" - יש לפרש כתנאי סטנדרטי שמציב בית-הדין הרבני, כדי למנוע מצב בו בני-זוג ימשיכו לחיות תחת קורת גג אחת, בצוותא חדא, לאחר גירושין.

     בשום אופן ופנים, אין לפרש זאת כהענקת זכות מגורים או זכות כלשהי, אחרת, לנתבע, בדירה. וממילא, שהנתבע עצמו לא ביקש להסתמך על סעיף זה, וכאמור לעיל - בחר הוא, מטעמיו, שלא להתמודד, כלל ועיקר, עם לשונו הברורה של הסכם הגירושין.



8.     מכל האמור לעיל, לא נמצאה כל הגנה ראויה לנתבע. על כן, בית-המשפט מורה בזאת לנתבע, לסלק-ידו מהדירה ברחוב... בקיראון, ולפנותה, לאלתר.

ואולם, מתוך התחשבות במצבו הבריאותי ובגילו, וכדי לאפשר לנתבע למצוא לעצמו מקום מגורים חלופי, נאות - יעוכבו הליכי ההוצאה-לפועל של פסק-דין זה, לתקופה של 45 ימים מהיום.

בא-כוח התובעת ויתר על דרישתו לפסיקת הוצאות משפט.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דוגמא לתביעת פינוי

  2. פינוי רוכלים בשוק

  3. פינוי מחלקה ברחובות

  4. תביעה לפינוי בית עסק

  5. פינוי קרקעות של המנהל

  6. דיור חלופי לאחר פינוי

  7. פינוי מאהל מחוסרי דיור

  8. פינוי דוכן למכירת ירקות

  9. תביעה לפינוי הבעל מהדירה

  10. דחיית מועד פינוי מקרקעין

  11. עיכוב פינוי מחזיק במקרקעין

  12. פינוי מקרקעות בבעלות המדינה

  13. פינוי מקרר גלידות ליד קיוסק

  14. בקשה לקביעת מועד פינוי מהבית

  15. תביעה לפינוי נכס בגלל הפרת הסכם

  16. דחיית ערעור על פינוי ממקרקעין

  17. שיקולי צדק בתביעות פינוי מדירה

  18. הודעה על החלטה בדבר פינוי שטחים

  19. שטח מסומן בצבע צהוב - פינוי קרקע

  20. האם שווי המכירה כולל הוצאות פינוי

  21. תביעת פינוי בבית משפט לביעות קטנות

  22. צו פינוי מדירה בבית משפט לענייני משפחה

  23. התחייבות להחזיר שטחים לאחר פינוי בהסכמה

  24. תביעת פינוי מקרקעין לפני הסדרת הזכויות

  25. תביעה לפיצוי מוסכם בגין איחור בפינוי מושכר

  26. תביעת פינוי בסדר דין מיוחד עקב סירוב לפנות דירה

  27. לטענת המבקשת לא ניתן לפנות את המבקשת בהעדר פסק דין כנגדה

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון