להלן החלטה בנושא רישום הורים בטעות: החלטה א. כללי התובענה שבפני מעלה לדיון שאלה קשה ויוצאת דופן. התובעים, הרשומים כהוריהם של הנתבעים 2-3 (להלן: "הקטינים"), טוענים כי אין הם הוריהם, והרישום מקורו בטעות. לטענת התובעים, התובעת מס' 2 הינה אחותם של הקטינים (מצד אמם בלבד), ואילו התובע מס' 1 הינו בעלה של התובעת, ואין לו כל קרבה ביולוגית לקטינים. לטענת התובעים, אמם של הקטינים נפטרה באתיופיה, אביהם הביולוגי חי באתיופיה, ואולם אין כל קשר עמו. הקטינים מיוצגים ע"י עו"ד שמונה בעבורם ע"י הלשכה לסיוע משפטי, ובשלב זה עלי להכריע בשאלה האם עוה"ד שמונה כאמור לעיל, ייצג את הקטינים כ"אפוטרופוס לדין" או כ"עורך דין" מכוחו של הקטין (להלן: "ב"כ הקטין"). משמעות ההבחנה - "אפוטרופוס לדין" מייצג את טובת הקטין, בעוד ש"ב"כ הקטין" מייצג את רצונו של הקטין. ההנחה היא כי רצונו של הקטין אינו חופף בהכרח את טובתו. עו"ד אלטמן אשר מונתה לייצג את הקטינה ע"י הלשכה לסיוע משפטי, תומכת בדעה כי יש להגדיר את מינויה כמינוי "אפוטרופוס לדין" לקטינים, ולדעה זו שותפים ב"כ היועהמ"ש בפרקליטות וב,כ היועמ"ש במשרד העבודה והרווחה. לטענת התובעים, אין צורך במינוי אפוטרופוס לדין לקטינים, ויש לראות את עו"ד אלטמן כב"כ הקטינים המייצגת את רצונם. בתסקיר שהוזמן (מיום 15.11.98) צויין כי הנתבע מס' 2 - יליד 1984, מעוניין בשינוי המבוקש ומעוניין לקבל את שם משפחת הוריו. הנתבעת מס' 3 - ילידת 1986, לא הביעה עמדה במפורש, ואולם ציינה כי היא זוכרת את מראה אמה המנוחה. דהיינו, שני הקטינים מחזיקים בדעה כי התובעת הינה אחותם - ולא אמם. דא עקא, השלכות קבלת התובענה מרחיקות לכת, וללא ספק, אינן במסגרת הבנתם של הקטינים. ב. קבלת התובענה - השלכותיה ותוצאותיה כאמור, תוצאות קבלת התובענה הינן מרחיקות לכת. מעבר לכך שהקטינים "יהפכו" ליתומים וחסרי אפוטרופוסים טבעיים, קיים חשש כי יתברר שאין הם יהודים כלל, וכתוצאה מכך כי אין מעמד חוקי לשהותם בארץ. עוד עשויים הקטינים להפגע בזכויות ירושה, זכותם לתבוע מזונות, והם עלולים להחשב כ"שתוקים". ג. דוקטרינת "טובת הילד" לעומת "זכויות הילד" הסוגיה הנ"ל הוכרעה בע"א 2266/93 פלונים נ' אלמוני פ"ד מ"ט (1) 221, שם נקבע ברב דעות כי עקרון "טובת הילד" גובר על עקרון "זכויות הילד", וכי טובת הילד כוללת בחובה גם את זכויותיו. דהיינו, בסוגיה שבפני המבחן המכריע הינו טובת הילד (אותו מייצג האפוטרופוס לדין) ולאו דווקא זכויותיו הנובעות מרצונותיו - אשר אמורות היו להיות מיוצגות ע"י ב"כ. שכן, כאמור לעיל, אין כל ספק כי בסוגיה הסבוכה הנידונה כאן אין ביכולתם של הקטינים להביע דעה שתשקף את טובתם, ואין ביכולתם להבין את ההשלכות הנובעות משינוי הסטטוס שלהם, אשר יחול אם תתקבל התובענה. במסגרת הדיון, הועלתה הטענה כי הנתבע 2, הינו מעל גיל 15, ולפיכך, יש לראות - לפחות לגביו - את עו"ד אלטמן כבאת כוחו, וזאת באנלוגיה להוראת סעיף 3 ו' (ב') לחוק הנוער (טיפול והשגחה) תש"ן - 1960, שם נקבע כי קטין שמלאו לו 15 שנה ואינו מסכים לאשפוזו עפ"י חוק לטיפול בחולי נפש, ימנה לו ביה"מ עורך דין. אף שאני סבורה כי יש להתחשב בגילו של הקטין לעניין הנדון, (מינוי אפוטרופוס לדין, או עורך דין) וכי יש ממש באמת המידה לפיה מעל גיל 15 ימנו לקטין עו"ד, ומתחת לגיל זה יש למנות לו אפוטרופוס לדין, הרי שהדבר נכון ויפה למרבית העניינים בהם מעורב קטין שהם בד"כ בסוגיית משמורת ו/או הגירה. אין הכלל האמור יפה לענייננו, כאשר המדובר בסוגיה משפטית מורכבת ומסובכת, שבה גם קטין בגיל 15 אני מבין בהכרח מהי טובתו, וע"כ רצונו של הקטין אינו חופף בהכרח את טובתו. ד. התוצאה בנסיבות העניין, וכאשר המסקנה היא כי השיקול בעניין טובת הקטינים גובר על זכויותיהם (משמע רצונם), וההנחה היא כי רצונם של הקטינים אינו חופף את טובתם, אני קובעת כי עו"ד אלטמן (או הבא בנעליה) תייצג את הקטינים כאפוטרופוס לדין. דיון במעמד הצדדים יערך ביום 20.1.2000 שעה 9.00. אפוטרופסות