קצבת ניידות לקטין החזר הלוואה

להלן פסק דין בנושא קצבת ניידות לקטין החזר הלוואה:

פסק דין

1.     התובעת והנתבע הינם הורים לקטין שהינו נכה בשיעור של 100%, עקב שיתוק מוחין, עוורון חלקי ופיגור בהתפתחות פסיכומוטורית.

2.     עקב מצבו זכאי הקטין מהמל"ל לאחת משתי קצבאות - קצבת ניידות או קצבת נכות.

3.     בספטמבר 92, אישר המל"ל, לבקשת ההורים, הלוואה עומדת לרכישת רכב ומאז שולמה בגין הקטין קיצבת ניידות.

4.     ביום 01/07/97 עזבה התובעת את דירת המגורים המשותפת ועברה להתגורר ביחד עם שני ילדיהם של הצדדים בדירה שכורה.

5.     מכוח הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פס"ד ביום 30/09/97 (להלן: ההסכם) נשארו הקטינים בהחזקתה ומשמורתה של התובעת.

6.     במסגרת חלוקת הרכוש נקבע בהסכם כי המכונית תשאר ברשות הנתבע שיעביר לתובעת מחצית משוויה. עוד נקבע (בסע' 8 ג'):
"הואיל ולבן X זכויות לפטור ממס בעת רכישת רכב מוסכם על הצדדים כי הבעל יוכל לממש זכאות זו לרכישת רכב פטור מס לתקופת 4 השנים הקרובות ואולם ביחס לזכאות לתקופה שלאחר מכן אם תדרוש האשה לקבל את הזכאות לפטור והבעל לא יסכים כי אז תועבר ההכרעה לבימ"ש לענייני משפחהXהבעל מתחייב להשתמש ברכב לצורך הובלת X לטיפולים רפואיים ולצרכים אחרים של X ככל שיידרש".

7.     בנובמבר 97 נמכרה המכונית במחיר 32,000 ש"ח ומחצית התמורה הועברה לתובעת כמוסכם. מיד לאחר מכן מימש הנתבע הלוואה עומדת חדשה שאושרה ע"י המל"ל ורכש מכונית אחרת בשווי 60,000 ש"ח.

8.     משנודע למל"ל על הפסקת המגורים המשותפים ועל הסכם הגירושין הוא פנה לצדדים במכתב מיום 12/11/97, בו הודיעם כי מאחר שהחל מיום 01/07/97 לא מתקיימים מגורים משותפים ומאחר שרכב הניידות נמצא ברשות האב בעוד הקטין נמצא במשמורת האם חדלו התנאים המזכים בהלוואה עומדת ולפיכך על הצדדים להחזיר את ההלוואה שקיבלו בתום שנה ממועד שחדלו להתקיים התנאים המזכים, תוך שהוסף:

     "במידה ויחזרו להתקיים התנאים הנזכרים בטרם תחלוף שנה, לא תדרשו להחזיר ההלוואה רק בשל ההפסקה שחלה בזכאות".

     עוד הודע לצדדים כי קצבת הניידות תופסק למפרע מיולי 97 אלא אם כן תעבור הזכות להלוואה עומדת לידי האם שזכאית על פי דין להחזיק ברכב בהיות הקטין מצוי בהחזקתה.

9.     על קביעה זו עתר הנתבע - ביום 07/01/98 - לביה"ד האזורי לעבודה נגד המל"ל, בציינו כי הסכם הגירושין קובע כי "עקב תלותו המוחלטת של הילד באביו מוותרת אימו על קצבת הניידות והזכאות להלוואה עומדת לטובת האב".

בכתב ההגנה שהוגש ע"י המל"ל צויין כי התנאים המפורטים בהסכם הניידות אינם מתמלאים, שכן כאמור בסע' 2 להסכם האמור על קרוב משפחתו - שהוא מורשה הנהיגה - להתגורר בקביעות באותו בנין או בבנין שמרחקו האוירי אינו עולה על 500 מ'.

10.     ביום 03/03/98 פנתה התובעת למל"ל בדרישה לתשלום גימלת נכות. במכתב מיום 21/04/98 הודיע לה המל"ל כי דרישתה נדחתה מאחר שההלוואה העומדת בגין הרכב לא הוחזרה.

11.     ביום 13/01/99 הגישה התובעת לביה"ד לעבודה תביעה נגד החלטות המל"ל ונגד הנתבע להחזר ההלוואה העומדת, וטענה כי חוב ההלוואה העומדת אינו חל עליה, שכן השימוש ברכב היה ונשאר באופן קבוע בידי הנתבע - הוא זה שקיבל לידו את קצבת הניידות במלואה והוא זה שקיבל על עצמו את מלוא זכויות ההלוואה העומדת.

12.     במסגרת דיון שקויים בביה"ד לעבודה ביום 07/07/99 ניתן פס"ד בפשרה, על פי המלצת ביה"ד, לפיו על הצדדים להשיב למל"ל את ההלוואה העומדת בחלקים שווים, זאת "מבלי לקבוע כל קביעה לגופו של ענין בכל טענה או מחלוקת שבין התובעים וכפוף לכל החלטה אחרת שתינתן ע"י ביה"מ לעניני משפחה, אם וכאשר תינתן או בהסדר סופי שיושג בין הצדדים".

13.     כמוסכם הוחזרה ההלוואה בשלושה תשלומים חודשיים.

על פי אישור המל"ל מיום 06/03/00 מדצמבר 99 ועד פברואר 2000 שולמה קצבת ילד נכה ממנה נוכה חוב הניידות. עוד הודע לתובעת כי הסכומים ששולמו בגין קצבת הניידות לאחר המועד בו הפסיקו להתקיים מגורים משותפים יקוזז מקצבת הנכות.

14.     בתובענה זו עותרת התובעת לקבוע כי על הנתבע לבדו חלה החובה להחזיר את סכומי ההלוואה העומדת ולחייב אותו להשיב לה את מחצית סכום ההלוואה ששולמה על ידה למל"ל. כן היא תובעת לחייב את הנתבע לשלם לה את כספי קצבת הנכות שנגרעו ממנה עקב מעשי הנתבע כאמור.

15.     לטענת התובעת היא הסכימה להמלצת ביה"ד לעבודה כדי לזרז את תשלום החזר ההלוואה ע"מ לאפשר תשלומי קצבת הנכות, שכן עפ"י תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה לימודים וסידורים לילד נכה) התשכ"ח1968-, מעוכבת הגימלה כל עוד לא הוחזרה ההלוואה העומדת.

16.     לגוף הענין היא טוענת כי בעת שחתמה על הסכם הגירושין לא הוסבר לה כי האמור בסע' 8 (ג) כנ"ל, אינו מחייב את המל"ל וכי הסכמתה שוללת את קצבת הנכות. לטענתה עקב משבר הנישואין ועקב הלחצים שהפעיל עליה הנתבע הסכימה לתנאיו, מה גם שלא היו לה אמצעים כספיים לרכוש את חלקו במכונית ולעמוד בהחזרי ההלוואה העומדת.

17.     התובעת מפנה לתובענה שהגיש הנתבע לביה"ד לעבודה (תיק 1062/98) בו ציין כי האם מוותרת על גמלת הניידות והזכות להלוואה. דברים עליהם חזר גם בדיון בתובענה נשוא פס"ד זה (עמ' 21 לפרו' ש' 4).

     ממילא - משגם לטענתו ויתרה התובעת על אלו - כיצד זה יכול הוא לטעון, בה בעת, כי החזר ההלוואה חל עליה? מי שמוותר על זכות אינו יכול להיות מחוייב בחיוב הנובע מהזכות.

18.     יתר על כן, גם במצב שנוצר יכול היה הנתבע לגרום לכך שההלוואה העומדת לא תוחזר למל"ל, שכן כפי שהודיע לו המל"ל במכתב מיום 12/11/97 אם היתה מועברת הזכות להלוואה עומדת לידי האם, שזכאית על פי דין להחזיק ברכב בהיות הקטין בחזקתה, לא היתה מופסקת קצבת הניידות וגם לא היתה קמה עילה לתביעה להחזר ההלוואה.

19.     גם ענינית - הזכות להלוואה עומדת ולרכישת רכב בתנאים מועדפים לא באה להעשיר את הנתבע אלא לשרת את טובתו של הקטין. בפועל זכאות זו כמעט ולא שמשה את המטרה שלשמה ניתנה. בסופו של דבר הנתבע נאלץ להודות כי לפחות מאז נפרדו ההורים אין הוא מסיע את הקטין יום יום וכי "היו מקרים" שהסיע אותו פעמיים בחודש (עמ' 20 ש' 10).

20.     גם העובדה שלמרות שידע שכל עוד לא תוחזר ההלוואה במלואה לא יוכל הקטין לקבל קצבת נכות ביקש הנתבע לפרוס את החזרי ההלוואה על פני חמשה חודשים מלמדת שלא טובת הקטין היתה לנגד עיניו.

21.     הנתבע לא יכול היה ליתן הסבר כלשהו לכך שלא מצא לנכון להעביר הזכות ברכב לאם וע"י כך להשאיר בתוקף ההלוואה העומדת, וכשנשאל בענין זה כמו גם בענינים אחרים הנוגעים לזכות ברכב נצמד להחלטת ביה"ד לעבודה לענין החזרת הסכום בחלקים שווים, שכאמור לא נקבעו ממצאים כלשהם לגוף הענין.

22.     סיכומם של דברים הזכות להלוואה עומדת כמו גם לקצבת ניידות היא זכותו של הקטין ולא ניתן לסחור בה.

     התובעת, אפילו רצתה והתכוונה, לא יכלה לוותר על זכות שאינה שלה. יתר על כן, מי שעשה שימוש בזכות לצרכיו שלו, בניגוד להסכם עם המל"ל ובניגוד לטובתו של הקטין הינו הנתבע, ועצם הטענה כי על האשה להחזיר הלוואה שלא היא נהנתה ממנה נגועה בחוסר תום לב, ודינה להידחות.

23.     גם טענת התובעת להחזר כספי קצבת הנכות שנמנעו ממנה-מהקטין, בשל מעשי הנתבע, שבגינם נאלצה להוציא את הוצאותיו המיוחדות של הקטין בגריעה מהכנסותיה או מחסכונותיה בדין יסודה.

24.     לענין המועד ממנו חלה על הנתבע החובה לשפות את התובעת בגין אי תשלום קצבת הנכות הועלו על ידי ב"כ התובעת אפשרויות שונות.

     בהתייחס לכך כי לא ניתן לקבל את שתי הקצבאות במקביל ולכך שהתובעת נתנה הסכמתה לקבלת קצבת ניידות יש לראות במועד בו הגישה למל"ל תביעתה לגמלת ילד נכה (03/03/98), ונדחתה על ידם בשל העובדה שטרם הוחזרה ההלוואה העומדת, את המועד ממנו יש להחיל על הנתבע את החיוב לשפות את התובעת בגין מניעת גמלת הנכות.

25.     סיכומם של דברים, אני מחייבת את הנתבע:

1.     להחזיר לתובעת מלוא הסכום ששולם על ידה למל"ל בגין החזרת ההלוואה העומדת. סכום זה ישא הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין ממועדי החזרת הכספים למל"ל ועד התשלום המלא בפועל ע"י הנתבע.

2.     לשלם לתובעת כל סכום שהיה משולם לקטין ע"י המל"ל כקצבת נכות החל מיום 03/03/98, ולא שולם (או קוזז) עקב כל הקשור בקצבת הניידות וההלוואה העומדת.

3.     לשלם לתובעת הוצאות התביעה ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ועדת גודל רכב

  2. קצבת ניידות לילד

  3. קטיעה בשוק ניידות

  4. ועדת גודל רכב נכה

  5. 50% הגבלה בניידות

  6. ניכוי מגמלת ניידות

  7. קצבת ניידות לעיוורים

  8. ערעור על גמלת ניידות

  9. קצבת ניידות לחסרי רכב

  10. קצבת ניידות רטרואקטיבית

  11. סעיף 12 א 5 להסכם הניידות

  12. משרד הבריאות ועדת גודל רכב

  13. שלילת הטבות לפי הסכם הניידות

  14. קצבת ניידות לקטין החזר הלוואה

  15. שלילת גמלת ניידות לאחר גיל פרישה

  16. דרגת מוגבלות בניידות בשיעור 80 אחוז

  17. אחזקת רכב דרגת ניידות א - עובד מדינה

  18. טענה כי החלטת וועדת ההשגה לגודל רכב לא תואמת את צרכיו הפיזיולוגיים

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון