קיום צוואת אדם שנפטר בחו''ל

להלן פסק דין בנושא קיום צוואת אדם שנפטר בחו''ל:

פסק דין

1.     המנוח ז"ל הלך לעולמו בצרפת בתאריך 11.11.99 כשמצבו המשפחתי נשוי והוא
הותיר אחריו אלמנה ושמונה ילדים, ששה מהם מנישואין קודמים.
למנוח היה ילד נוסף שנפטר (נהרג) לפניו.

2.     בתאריך 26.3.00 הגישה אלמנת המנוח (התובעת) לרשמת לענייני ירושה בקשה לצו קיום
לצוואה של המנוח מיום 16.2.97 שהיא צוואה בכתב יד.

על פי צוואה זו הוריש המנוח את דירתו מחיפה לשני ילדיו האחרונים (בניה של התובעת
שהם הנתבעים 7-8) ואילו לששת ילדיו האחרים (הנתבעים 1-6) הוריש המנוח 1,000 דולר
לכל אחד (תיק עז' 2581/00).

3.     יחד עם הבקשה לצו קיום צוואה הגישה התובעת בקשה נוספת שהיא בקשה לצו ירושה
בגין יתרת העזבון ותוך שהיא שומרת לעצמה את הזכות לתבוע מכח חוק יחסי ממון בין בני
זוג (תיק עז' 2582/00).

4.     בתאריך 13.4.00 הגישו הנתבעים 1-6 התנגדות לבקשה לצו ירושה בטענה כי להוציא את
דירת המגורים, יש לחלק את העזבון כולו בין האלמנה (1/2) לבין שמונת הילדים (1/16 לכל
אחד).

עוד טענו הנתבעים 1-6 כי התובעת העלימה נכסים השייכים לעזבון (תיק עז' 2583/00).

5.     באותו יום 13.4.00, פנו הנתבעים 1-6 לביהמ"ש בבקשה למינוי מנהל עזבון זמני (תיק עז'
2580/00).

6.     בתאריך 14.5.00 החליטה הרשמת לענייני ירושה להעביר את התיקים שהוגשו בלשכתה אל
ביהמ"ש מכח הוראת סעיך 67 א' לחוק הירושה.

7.     בתאריך 21.6.00 הגישה התובעת תביעה לפסק דין הצהרתי וחלוקת רכוש בטענה שהיא
הבעלים על מחצית הרכוש שהיה רשום על שם המנוח (תמ"ש 22630/0).
כתב ההגנה הוגש ביום 28.9.00.

8.     בתחילת קדם המשפט, ביום 3.10.00, ניתן תוקף של החלטה להסכמה שהוגשה ולפיה מונו
ב"כ הצדדים יחד כמנהלי עזבון זמניים, תוך קבלת סמכויות.

עוד הוחלט כי הנתבעת מס' 1, אשר ברשותה היתה המכונית של המנוח תעביר את תמורת
מכירתה למנהלי העזבון.

ביום שנקבע לשמיעת ההוכחות, ובהסכמה, הועבר ניהול העזבון הזמני לידי עו"ד לביא
בלבד.

9.     מטעם התביעה העידה התובעת בלבד ומטעם ההגנה העידו הנתבעים 2 ו5-.

     תמצית עדות התובעת:
     
     א.     נישאה למנוח ב1980- כאשר כבר היה גימלאי בפנסיה מוקדמת.
     
     ב.     תחילה גרו באשדוד ואח"כ רכשו דירה בחיפה בנווה יוסף, על שם שניהם.

     ג.     בשנת 1989 לערך שכרו דירה בליון שבצרפת, ושם גם פתחו חשבונות בנק נפרדים
(ת1/).

     ד.     היתה ליד המנוח בעת פטירתו והזעיקה את ילדיו לצרפת ואז הועברה הגופה
לקבורה בישראל.

     ה.     ששה חודשים לפני פטירתו של המנוח בעת שהיו בישראל נפרצה דירתם ונגנבו
70,000 פרנקים צרפתיים (ת2/).

     ו.     הרכב שרכש המנוח נקנה על ידו כחדש, תוך לקיחת הלוואה (מסוג רנו מגאן).

     ז.     התובעת והמנוח התגרשו בשנת 1987 ונישאו בשנית לאחר 3-4 שנים.

     ח.     הדירה בדרך יד לבנים בחיפה (נשוא הצוואה) רשומה על שם המנוח בלבד, אך
נרכשה מכסף משותף לרבות תמורת הדירה המשותפת ברח' הבשור והחסכונות של
התובעת.

     ט.     אישרה כי היו מריבות בעניין העברת מחצית הדירה על שמה, אך לא הגיעו לסכסוך
משפטי.

     י.     התובעת אישרה כי המנוח והיא שהו בצרפת ובישראל לסירוגין, הוא שם והיא כאן
ולהפך.

     יא.     הכסף שהוציאה היה בגין תרופות וכרטיסי טיסה.

     העדה עשתה רושם בנוני בביהמ"ש, שכן הרבתה לא לזכור פרטים חשובים.

10.     הנתבעים מסרו שני תצהירים (נ2/ - נ3/) ואלה עיקרי הדברים שבהם:
     
     א.     בין התובעת למנוח היה משטר של הפרדת נכסים מוחלטת, לרבות נכסי מקרקעין
וחשבונות בנק.
     
     ב.     התובעת סירבה לממן את העברת הגופה לישראל.

     ג.     המנוח והתובעת לא חיו חיים הרמוניים וכאשר אחד היה בצרפת השני היה בישראל
ולהפך.

     ד.     בנסיבות אלה אין לתובעת זכות לתבוע מחצית מן הרכוש והרכוש (פרט לזה המפורט
בצוואה) צריך להתחלק בין התובעת לבין ילדי המנוח.

     ה.     התובעת העלימה כספים ומטלטלין של המנוח.

     ו.     הרכב נרכש ע"י המנוח תוך ניצול זכויותיו כאב ששול ללא מיסים.

     ז.     הבן משה קיבל יפוי כוח למכור את הרכב והוא מכר אותו לאילנה (אחותו) בתמורה
ל75,000- ש"ח והכסף הופקד בחשבון נפרד, כפי שביקש המנוח, ואז בוצע שינוי
הבעלות ברכב, ולכן הרכב אינו כולל בעזבון.

11.     הנתבעת מס' 2, נ. א. נחקרה בחקירה נגדית וזוהי תמצית עדותה:

     א.     טיפלה בכספים של המנוח גם לפני שקיבלה ממנו יפוי כוח.
     
     ב.     מכירה את חוזה המכר של הדירה ברח' הבשור, שהיתה משותפת למנוח ולתובעת
(ת3/).

     ג.     בתקופת הנישואין התובעת לא עבדה.

     ד.     הסכום של 70,000 פרנק היה בצרפת בבית המנוח והתובעת הראתה אותו להם.

     ה.     לא שללה את האפשרות כי המנוח והתובעת "התחלפו" במקומות בין צרפת לישראל
כי הילדים שלהם היו קטנים ומשולבים בבית ספר.

     ו.     אישרה את הזמנת הרכב ע"י המנוח (ת4/).

     ז.     הרכב נמסר לאילנה כחודשיים לפני פטירת המנוח, והתמורה הופקדה בחשבון נפרד
(נ4/).

     העדה עשתה רושם אמין בביהמ"ש, אך בחלק ניכר של דבריה אין כדי לסייע לביהמ"ש
להכריע במחלוקות.

12.     הנתבע מס' 5, מ.ט. (ב.) נחקר גם הוא בחקירה נגדית וזוהי תמצית עדותו:

     א.     על מסמך יפוי הכח עבור משרד הרישוי (ת5/) חתמה ארלט.

     ב.     ייתכן שהעברת הבעלות ברכב נעשתה ב26.11.99-.

     ג.     הוא עצמו עשה תאונה ברכב שבוע לפני העברת הבעלות והרכב תוקן במוסך הסדר
(ת6/).

     ד.     חתם בשמו על טופס העברת הבעלות (ת7/).

     עדותו של העד היתה מצומצמת לעניין הרכב והוא לא חטא לאמת.

13.     אין מחלוקת כי הצוואה בכתב ידו של המנוח מיום 16.2.97 היא צוואה חוקית ולכן הבקשה
בתיק עז' 2581/00 מתקבלת.

דא עקא, שהצוואה אינה כוללת את כל העזבון אלא רק את הדירה בדרך יד לבנים וסכום
כסף.

השאלה הנשאלת היא כיצד תחולק יתרת העזבון ומה היא כוללת לאור תביעתה של
התובעת.

14.     יש לזכור כי התובעת והמנוח נישאו (לראשונה) ב1980- ולא היה ביניהם הסכם ממון
כמשמעותו בחוק יחסי ממון בין בני זוג.
כאשר פקעו הנישואין (בשנית) עם פטירתו של המנוח ביום 11.11.99 נכנס לתוקפו ההסדר
החוקי של איזון המשאבים.

יש לזכור כי הלכת השיתוף בנכסים שחלה על בני זוג שנישאו לפני 1.1.74 לא חלה במקרה
זה, ואין גם תחולה מקבילה להלכת השיתוף ולהסדר איזון המשאבים.

חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע חזקה הפוכה לזו שהיתה קיימת על פי הדין הקודם, כלומר
חזקת הפרדה ברכוש ולא חזקת שיתוף (סעיף 4 לחוק).

במקרה זה הוכח כי המנוח והתובעת קיימו משטר של הפרדה רכושית ביניהם (כפי שהדבר
קורה לעיתים קרובות כאשר לבני הזוג או לאחד מהם אלה נישואין שניים).

הנכס היחיד בו לא היתה הפרדה רכושית אלא שיתוף הוא דווקא הדירה.

אני מקבל את גירסת התובעת בעניין זה וקובע כי הדירה בדרך יד לבנים בחיפה היתה דירה
חליפית לדירה המשותפת שהיתה לבני הזוג ברח' הבשור בנווה יוסף ועל כן היא משותפת
למרות שהיא רשומה על שם המנוח בלבד.

בעניין זה ר' גם: ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' אהרונוב, פ"ד נג(4), 199.

15.     בעניין המכונית אני קובע כי המכונית היתה שייכת למנוח באופן בלעדי, אך אין להכלילה
במסגרת נכסי העזבון שכן היא נמכרה עוד בחיי המנוח וברשותו לבתו אילנה תמורת 75,000 ש"ח ותמורה זו צריכה להכלל בעזבון כנכס כספי ולכן אינכה שייכת לתובעת בלבד, כפי שהיתה אמורה להיות שייכת המכונית לפי סעיף 11 (א) לחוק הירושה.

16.     התוצאה היא שתביעת התובעת בתמ"ש 22630/00 מתקבלת לגבי הדירה בלבד באופן
שמחצית הדירה תירשם על שם התובעת והמחצית השניה תועבר לנתבעים 7 ו8- בחלקים
שווים לפי הצוואה של המנוח.
כן יועבר סכום של 1,000 דולר לכל אחד מן הנתבעים 1-6 לפי הצוואה.

יתרת העזבון תחולק כדלקמן:
מחצית - לתובעת
1/16 - לכל נתבע.

בשל התוצאה - אין צו להוצאות משפט.

מנהל העזבון עו"ד לביא הופך מנהל עזבון קבוע למשך חצי שנה, והוא ידאג להמצאת נוסח
של צו ירושה וקיום צוואה פורמלי לחתימה ולחלוקה בפועל של העזבון לרבות רישום
הדירה.
בסוף התהליך יגיש בקשה להשתחרר בצירוף בקשה לשכ"ט.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון