חייב הנתון להוראתם של שני צווים סותרים: האחד כופה עליו שהייה בישראל לצורך פרעון חובו, בעוד שהשני כופה עליו לעזוב את גבולות המדינה, הוראתו של מי משני הצווים הללו תגבר, ומי מהם יידחה בפני משנהו ? להלן החלטה בנושא צו הרחקה מהארץ מול צו עיכוב יציאה מהארץ: החלטה רקע: 1. המבקש עתר להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד שיחרורו ממאסר של המשיב 1. נגד המשיב 1 הוצא, על ידי היועץ המשפטי לממשלה, צו הרחקה מן הארץ. עד לביצוע צו הרחקה שוהה המשיב 1 במאסר. משכך צורף נציג היועץ המשפטי לממשלה כמשיב לבקשה. טענות הצדדים: 2. אם המבקש טוענת כי הכירה את המשיב 1 במהלך 1998 . מהיכרות זו נולד המבקש. 3. אם המבקש הינה יהודיה. המשיב 1 הינו רומני - נוצרי. 4. היועץ המשפטי לממשלה הוציא כנגד המשיב 1 צו הרחקה, ככל הנראה עקב שהיה בלתי חוקית בישראל. 5. המבקש, באמצעות אימו, עתר לצו עיכוב יציאה מן הארץ על מנת שתתבררנה התובענות לאבהות ומזונות שהוגשו נגד המשיב 1 . כמו כן, הוא עתר לשיחרור המשיב 1 ממאסר. 6. נציג היועץ המשפטי לממשלה טוען כי הסמכות לדון בבקשה מסורה לבית המשפט לעניינים מינהלים וזאת בהתאם לחוק בתי המשפט לענינים מינהלים התש"ס - 2000 (להלן: " חוק בתי המשפט לענינים מינהליים"). 7. כל שמוסכם על נציג היועץ המשפטי לממשלה הוא כי ביצוע צו ההרחקה מן הארץ יושהה למספר ימים על מנת לבצע את הבדיקות הדרושות להוכחת האבהות. לאחר ביצוע הבדיקה יש לבצע את צו ההרחקה. זאת ועוד, אם יוכח שהמשיב 1 הינו אבי המבקש הרי שתותר כניסתו לישראל על מנת לבקר את בנו. אשר לחיוב במזונות - אם יהיה - ישא בו המשיב. אם יופר החיוב ישא בו המל"ל. ההלכה: 8. השופט דוד בר אופיר בספרו הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה חמישית) בעמ' 295 , דן במירוץ בין צו עיכוב יציאה לבין צו גירוש או צו הסגרה: "חייב הנתון להוראתם של שני צווים סותרים : האחד כופה עליו שהייה בישראל לצורך פרעון חובו, בעוד שהשני כופה עליו לעזוב את גבולות המדינה, הוראתו של מי משני הצווים הללו תיגבר, ומי מהם יידחה בפני מישנהו?... שאלה זו לא נעלמה מעיניו של מחוקק המשנה. בתקנה 387 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע מתקין התקנות את עדיפותם של צו הגירוש או צו ההסגרה על פני הצו "לעיכוב היציאה". 9. תקנה 387 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת: "(א) ניתן על אדם צו עיכוב יציאה, וכן צו גירוש לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב - 1952 , או צו הסגרה לפי חוק ההסגרה, התשי"ד - 1954 , יבטל בית המשפט או הרשם את צו העיכוב, אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה. (ב) הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה כאמור בתקנת משנה (א), ימציא הודעה מספקת על כך לצד אשר לפי בקשתו ניתן צו עיכוב היציאה." 10. בבג"צ 852/86 ח"כ שולמית אלוני ואח' נ' שר המשפטים ואח' , פ"ד מ"א (2) 1 , 70 (אליבא השופט מ' אלון), נקבע כי "נסיבות מיוחדות המעכבות את ביצוע ההסגרה" (ההדגשה שלי א.ב.ט). 11. בע"א 7038/93 סלומון נ' סלומון, פ"ד נא (2) 577, 580 , נקבע כי: הפקרת בן הזוג למחסור ורעב הינה בגדר פגיעה בכבוד האדם". 12. לכאורה גובר צו ההרחקה מן הארץ גם כאשר קיים חיוב פסוק במזונות. בענייננו, טרם ניתן פסק דין למזונות. אם יש לבצע צו הרחקה כאשר קיים חיוב במזונות קל וחומר שיש לבצע צו ההרחקה טרם שניתן החיוב. 13. מאידך עלינו לשקול את טובתו של המבקש שהינו קטין וככזה זכאי להינות מאביו ושהלה ישהה במחיצתו. זאת גם זאת, המבקש זכאי למזונות מאביו. אולם, נראה שהמדינה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, מוכנה ליטול על עצמה את החיוב המזונות באמצעות המל"ל. 14. אין המבוקש כאן להשהות את ביצוע צו ההרחקה, אלא ביטולו ושיחרור המשיב 1 ממאסר על מנת שיוכל לזון את המבקש היה ויתברר שהמשיב 1 הינו אביו. 15. למעשה יש לפנינו תקיפה של החלטת היועץ המשפטי לממשלה להוציא נגד המשיב 1 צו הרחקה מן הארץ ולהחזיקו במאסר בתקופת הבינים. 16. הצו המבוקש כאן מבית המשפט אינו מופנה אל המשיב 1 , אלא תוקף את החלטת הרשות. כמובן שאם יתברר שהמשיב 1 אינו אבי המבקש אין מקום לבקשות. אולם, שונים פני הדברים אם יתברר כי המשיב 1 הינו אבי המבקש. 17. נראה לי כי צודק נציג היועץ המשפטי לממשלה לענין סמכות בית המשפט לדון בבקשה. מבוקש כאן לתקוף את ההחלטה להוציא צו הרחקה נגד המשיב 1 ואף לשחררו ממאסר על מנת לאפשר לו לעבוד ולזון את המבקש. איני רואה עין בעין עם ב"כ המבקש הטענה כי אין למבקש זכות עמידה בבית המשפט לענינים מינהלים. בסעיף 1 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהלים מוסמך בית המשפט המחוזי באופן הדרגתי לדון בעניינים מינהלים הנדונים בבית המשפט העליון. סעיף 5 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים קובע: "בית המשפט לעניינים מינהלים ידון באלה - (1) עתירה נגד החלטה של הרשות בענין המנוי בתוספת הראשונה..." אין חולק כי לבית המשפט לעניינים מינהלים סמכות לדון בצווי הרחקה מן הארץ שהוצאו על ידי הרשות. אשר למעמד המבקש בבית המשפט נראה לי זכות העמידה פורשה באופן רחב ביותר. לטעמי, למבקש, הטוען כי המשיב 1 הינו אביו זכות עמידה. מכל מקום נציג היועץ המשפטי לממשלה, המשיב בעתירה המינהלית, הוא המפנה לבית המשפט לעניינים מינהלים את המשיב. אם כך, נראה כי הוא מנוע מלטעון שלמבקש אין זכות עמידה בבית המשפט לעניינים מינהלים. 18. סבורני, כי לבית המשפט לעניינים מינהלים הכלים לאזן בין צרכי המבקש וזכותו למזונות ולאב שיהיה קרוב אליו לבין שיקולי הרשות למנוע מאנשים ששהייתם בארץ אינה חוקית מלהשאר בה ולעבוד מבלי שיהיה לה רישיון תקף. 19. אשר על כן, מוחלט כי ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ עד ל- 15/4/02 על מנת לאפשר לבצע את הבדיקות הדרושות להוכחת האבהות והגשת הבקשות המתאימות לבית המשפט לעניינים מינהלים. למען הסר ספק אין בהחלטה זו כדי להורות על שיחרור המשיב 1 ממאסר. עיכוב יציאה מהארץצו הרחקהמשרד הפניםגירוש מארץצווים