צו הגנה של אם כנגד בנה

להלן פסק דין בנושא צו הגנה של אם כנגד בנה:

פסק דין

1.     בפני תובענה למתן צו הגנה של אם כנגד בנה הבגיר.
     (להלן: "התובעת"; "הנתבע")

2.     הצדדים מתגוררים תחת אותה קורת גג, דירה בבת-ים. הזכויות בדירה רשומות על שם שני הצדדים בחלקים שווים. (להלן: "הדירה").

3.     התובענה הוגשה ביום 27.7.98. ביהמ"ש קבע כי התובעת "תתייצב לדיון במעמד צד אחד" וזו התייצבה רק ביום 6.8.98.

4.     בתובענה בקשה התובעת ליתן צו הגנה האוסר על הנתבע מלמנוע ממנה לעשות שימוש בדירה.
     
ביהמ"ש נעתר לתובענה ונתן ביום 6.8.98 צו הגנה במעמד צד אחד האוסר על הנתבע להטריד את התובעת בכל מקום ובכל דרך ולהפריע לה להשתמש באופן סדיר בדירה.

5.     ביהמ"ש הורה לקבוע את התובענה לדיון במעמד שני הצדדים.
     הדיון נקבע בפני ליום 24.11.98.

6.     בישיבת יום 24.11.98 השיב הנתבע לשאלות ביהמ"ש ואף נחקר בחקירה נגדית ע"י ב"כ התובעת.

7.     א.     התובעת, אשה קשישה בת 74, נכה בשתי רגליה והנעזרת בהליכה בזוג קביים
לא עתרה להרחקת הנתבע - בנה מן הדירה. כל מבוקשה היה והינו לאסור עליו להגביל את תנועותיה ו/או את מעשיה בדירה ולדברי פרקליטה בעמ' 3 לפרוט' ש ' 25 - אחרי השעה 23:00, בלילה.

ב.     בתצהירה התומך בתובענה מגוללת התובעת מערכת יחסים עכורה בינה ובין
הנתבע. לדבריה הנתבע ממרר את חייה, יורק בפניה, מקלל אותה ואוסר עליה לעשות פעולות מסוימות בדירה שאינן מוצאות חן בעיניו כמו לשוחח בטלפון בסלון, לפתוח חלון או לצאת מהחדר שלה אחרי השעה 23:00 בלילה.

8.     הנתבע רווק כבן 40 שנה, מבקש אף הוא, כך לדבריו, פינה משלו בדירה בה יש לו מחצית הזכויות והמשמשת אותו למגוריו. כל רצונו לקבל מהתובעת מרחב מחיה בשעות מסויימות. הנתבע מודה כי החיים בצוותא עם אמו, אשה לא קלה לדבריו, אינם מתנהלים על מי מנוחות ולעיתים פורצות מריבות ביניהם אשר מביאים אותו לידי איבוד שליטה - יריקות על האם, שבירת חפצים, צעקות וקללות. הוא הכחיש כל אלימות פיזית כלפיה.

9.     התמונה שהצטיירה בפני, לאחר שמיעת הצדדים בפני היא של שני אנשים, אם קשישה ובן רווק וצעיר (יחסית לגיל האם), אשר הנסיבות הכלכליות מאלצות אותם לחלוק ביחד דירה קטנה של שלשה חדרים. כל רצונו של הנתבע הוא, וכך גם, רצונה של התובעת, ליצור מצב בו הם יוכלו לגור בדירה 'יחד ולחוד'.

10.     ממכתב מיום 22.7.98 חתום ע"י עו"ס מהמדור לקשיש בעיריית בבת-ים (אשר צורף לבקשה עולה כי מערכת היחסים הסבוכה נשוא התובענה זכתה לטיפול כלשהו של הרשויות בקהילה, אך ללא הועיל.

11.     לא נותר אם כן אלא לנסות וליתן החלטה אשר תאזן בין הצדדים ותאפשר לשניהם, ולכל אחד מהם מרחב מחיה מספיק הן מבחינה 'כמותית' (שעות) והן מבחינה 'איכותית' (פעולות ומעשים) תוך הקטנת נקודות החיכוך עד למינימום.

     המשימה אינה קלה ואף קשה היא וכל עוד לא ישכילו שני הצדדים לוותר האחד לשני ולהתחשב האחד בצרכיו של רעהו - התוצאה כשלון.

12.     ב"כ התובעת הבהיר בדבריו כי בקשות התובעת הינן מיזעריות, כלשונו והדגיש 2 בקשות:

א.     יאופשר לתובעת לחבר מכשיר טלפון לשקע בסלון שבדירה כדי שהיא תוכל לשוחח באמצעותו. מכשיר הטלפון לא יצלצל לכשתתקבל שיחה הצלצול ישמע במכשיר הטלפון שבחדרה של התובעת. בכך לא תופרע שלוותו של הנתבע.

ב.     תאפשר לתובעת תנועה חופשית בדירה על כל חלקיה בכל שעות היממה אם כי תשתדל היא לאחר שעה 23:00 להשאר בחדרה ותתן לנתבע כמה שעות של פרטיות להן הוא זקוק - אלא אם צריכה היא לצאת לשירותים למשל.

הנתבע הסכים לבקשות אלה והוסיף כמה משלו כמו למשל להניח לו להתקלח במנוחה, ללא הפרעה, שלא תדליק תנור בחורף בסלון ושתאפשר לו תנועה חופשית בימי שישי לשעתיים צהריים במטבח.

13.     בהחלטתי שלהלן אשתדל, עד כמה שאוכל, להתוות לצדדים מספר כללים אשר אם
יבוצעו הם וישמרו על ידם יתכן ויביאו בכך להקטנת המגע ביניהם ולהפחתת המתח כך שכל אחד מהם יוכל, עד כמה שאפשר, לנהל אורח חיים תקין וסביר בדירה.

14.     את הסמכות להתוות כללי התנהגות כאמור מוצא אני בס' 2 (א) (3) לחוק למניעת אלימות במשפחה בכל הנוגע לנתבע ובאשר לתובעת מוצא אותו אני בדברי ב"כ אשר השכיל להבין כי ללא הגבלות מסויימות על מרשתו ימצאו הצדדים את עצמם חדשות לבקרים מבקרים בביהמ"ש.

15.     אשר על כן מורה אני כדלקמן:
א.     הנתבע יאפשר לתובעת תנועה חופשית בכל חלקי הדירה, למעט בחדר השינה הפרטי שלו, במשך כל שעות היום ועד השעה 23:00 בלילה.
     בשעה 23:00 בלילה תכנס התובעת לחדר השינה שלה בדירה והיא תוכל לצאת ממנו לצרכים חיוניים עד למחרת בבוקר.

     אין בהסדר האמור כדי ליתן היתר בידי הנתבע למנוע מהתובעת בדרך אלימה כלשהי, בין פיזית ובין מילולית, לצאת מהחדר השינה שלה אחרי השעה 23:00 ובוודאי אין בכך כדי להתיר לו לכלוא אותה שם.

     כללי ההתנהגות הללו נועדו לקיום ע"י הצדדים מתוך הבנה ורצון טוב ומתוך הכרה כי ללא שיתוף פעולה ביניהם לא יהיו חיים בצוותא.
ב.     התובעת תהא רשאית להתקין מכשיר טלפון בסלון והנתבע לא ימנע ממנה מלעשות זאת. התובעת תהא רשאית לבצע שיחות ולקבל שיחות במכשיר הטלפון שבסלון ואולם היא תקפיד על כך שכשתתקבל שיחה נכנסת הצלצול ישמע במכשיר הטלפון שבחדר השינה שלה ולא במכשיר הטלפון שבסלון.

ג.     בימי החורף תהא התובעת רשאית להדליק תנור בסלון כשהיא נמצאת בסלון.

ד.     התובעת תאפשר לנתבע להתקלח ותכבד את פרטיותו כשהוא מבקש לעשות זאת.

*     מעבר לכך, על הצדדים להבין כי הם ורק הם, מתוך התחשבות הדדית של האחד בצרכי האחר ובפרטיותו, יאפשרו את החיים בצוותא.

*     ההחלטה היתה מוכנה זה מזמן אך הדפסתה התעכבה בשל שביתת הקלדניות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צו הגנה חלקי

  2. ביטול צו הגנה

  3. צו הגנה נגד הבעל

  4. תביעה למתן צו הגנה

  5. הגבלת היקף צו הגנה

  6. דחיית בקשה לצו הגנה

  7. תביעה למתן לצו הגנה

  8. הארכת צו הגנה בהסכמה

  9. צו הגנה של אם כנגד בנה

  10. צו הגנה של חותן נגד החתן

  11. צו הגנת הדייר (הקמת בתי-דין לשכירות), תשי"ד-1954

  12. צו הגנה על מעגלים משולבים (הסכם טריפס), התש"ס-1999

  13. צו ההגנה (כספים) (העברת זכות למטבע-חוץ), תשכ"ג-1963

  14. צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום), תשל"ב-1971

  15. צו ההגנה (שעת חירום) (איסור משלוח, מסירה והובלה של דבר הפוגע בבטחון המדינה) (מס' 2), התשנ"א-1991

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון