פטירת הורה קטין - הסדרי ראיה

להלן פסק דין בנושא פטירת הורה קטין - הסדרי ראיה: פסק דין 1. תחילתו של סכסוך משפחתי זה היה בתביעתו של הקטין (א) למזונות בשנת 1997. תביעה זו הוגשה באמצעות אמו של הקטין כנגד אביו וסבו. 2. לאחר העברת התיק לבית משפט זה התקיים בענין קדם משפט שאחריו נתנו הצדדים הסכמתם להסדר דיוני לפיו יינתן פסק דין על סמך סיכומי טענות כתובים בצירוף מסמכים. 3. בשלב הדפסת פסק הדין, שניתן ביום 6.1.98, התברר לבית המשפט כי הנתבע, קרי אבי הקטין הגיש תביעה נגד אם הקטין להסדרי ראיה. 4. מאחר ולא הוגש כתב הגנה נכון לאותו מועד לא מצאתי לנכון לעכב את פסק הדין בענין המזונות. 5. בתאריך 16.7.98 אישר כב' הרשם ורבנר את בקשתם המוסכמת של הצדדים בדבר מתן צו להכנת תסקיר סעד והענקת סמכויות לפקידת הסעד לפי סעיפים 19 ו68- לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. 6. מהתסקיר הראשון שהוגש לבית המשפט ביום 9.9.98 עולה שהאב מבקש לנסות ולגשר על הפער שנוצר בקשר שלו עם בנו. פער שנוצר במהלך השנתיים האחרונות. פער זה יצר אצל הקטין כעסים ותסכולים כלפי האב, המלצת התסקיר היתה שהאב יוזמן למפגשים עם ילדו שיתקיימו במחלקת הרווחה בעמק חפר ובנוכחות עובדת סוציאלית. 7. בתאריך 15.2.98 בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 13.12.98 הוגש תסקיר משלים. מתסקיר זה עולה כי המניע לתביעה ולבקשה להיפגש עם הילד באה מרצונם של הסב והסבתא יותר מאשר מרצונו של האב. מצדו של האב לא נעשה כל מאמץ לראות את בנו ועל כן אין מקום לשנות את ההסדר שנקבע בתסקיר הקודם. באשר לרצון הסב והסבתא המלצות התסקיר הן, כי בתאום עובדת הסוציאלית יתואמו מפגשים עם הקטין. 8. בתסקיר המשלים השני שהוגש למועד הדיון 10.5.99 הודגשה פעם נוספת חשיבות הצורך בהיכרות מחודשת והדרגתית בין הילד ואביו. כמו כן הומלץ לאפשר להורי האב לראות ולבלות עם נכדם. 9. בדיון שהתקיים ביום 10.5.99 אימץ בית המשפט את המלצות התסקיר באופן שהמפגשים בין הסבים, האב והקטין יתקיימו במרכז הקשר ובבית אם האשה בנתניה. 10. בהמשך להחלטה זו הוגש תסקיר משלים נוסף שבו דווח לבית המשפט כי התקיימה פגישה אחת במרכז הקשר. אך באשר לפגישות בנתניה, הללו לא קויימו בשל סירוב הורי האב לנסוע לנתניה. במקביל הקטין עדיין מסרב ללכת לבית הסבים. 11. בדיון שהתקיים בתאריך 4.7.99 הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט על פיה יוגשו לבית המשפט סיכומי טענות בצירוף מסמכים, ועל פיהם יינתן פסק דין. 12. התובע טען בסיכומיו כי על אף הכתוב בתסקירים יש לאפשר לתובע להפגש עם בנו בביתו לרבות לינה בבית האב שהוא אף בית הסבים. טובת הילד, היא כי הוא יהיה בקשר עם סבתו וסבו שכן הדבר מסב לו אושר רב. 13. מנגד סבורה האם כי טובתו של הקטין מחייבת כי מפגשיו עם אביו יהיו הדרגתיים. באשר להורי התובע הרי שאין להם כל זכות לבוא במגע עם הקטין. כמו כן יש לאמץ את המלצות פקידות הסעד ולתת להם תוקף של פסק דין. 14. דיון כאשר נבחן את הפרק השני לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - 1962, נראה כי לא ניתנת כל זכות על פי חוק באשר לזכויות הורי ההורים באשר למגע עם הקטין, פרט לסעיף 28 א' שמתייחס לנסיבות מיוחדות שנוצרות עקב פטירת אחד הורי הקטין. 15. סעיף 14 הפותח את פרק זה קובע כי: "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". מעמד זה מקנה להם סמכות אוטונומית באשר לכל ההחלטות הנוגעות לילדיהם הקטינים. (ראה לענין זה ע"א 2266/93 פלוני, קטין נ' פלוני פ"ד מט(1), 221, 235). 16. במקרה דנא, שני ההורים כשרים הם למלא חובתם כהורי הקטין, אין זה מקומו של בית המשפט להתערב ולקבוע הסדרי ראיה בין הורי התובע והקטין. 17. מכאן שתביעתם של הורי התובע נטולת כל ביסוס חוקי ומשפטי, ויכולה היא רק להסתמך על טובת הילד. כאשר טובת הקטין עומדת על הפרק רשאי בית המשפט להתערב ולקבוע מיוזמתו מהי טובתו של הקטין. 18. אינני סבור שקיים חשש כי טובתו של הקטין הנתונה תחת פיקוח קפדני של פקידות הסעד, מצויה בסכנה. 19. אשר על כן אינני קובע סדרי ראיה בין הורי התובע והקטין כאשר מערכת היחסים בין האב ובנו תשוקם ותצא את גבולות מרכז הקשר, אין בהחלטה זו כדי למנוע אפשרות שינוצלו מפגשי האב עם הקטין אף לפגישות עם המשפחה המורחבת. 20. באשר להסדרי הראיה של האב עם בנו אני מאמץ בשלב זה את המלצות התסקיר ונותן להן תוקף של פסק דין. 21. כמו כן, אני מעניק סמכויות לשינוי הסדר הראיה בהתאם לצורך, לפקידת הסעד גב' חדווה עינב. סמכות זו מוענקת על פי סעיפים 19 ו68- לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות - 1962. 22. אין צו להוצאות משפט. קטיניםהסדרי ראיה