מזונות אישה עובדת

האם לאישה שעובדת מגיעים מזונות מהבעל לאחר גירושים ?

במספר פסקי דין של בית המשפט העליון חודשה הלכה משפטית בדבר ההתחשבות בפוטנציאל ההשתכרות של האישה לשם קביעת מזונותיה.

יכולת ההשתכרות של האישה כשלעצמה אינה מצדיקה אי פסיקת דמי מזונות לטובתה, באשר ייתכנו מקרים בהם הכנסתה הפוטנציאלית הצפויה אינה מספקת לשם כיסוי צרכיה, או מקרים אחרים בהם רמת ההכנסות של הבעל הינה גבוהה באופן כה משמעותי מהכנסתה הפוטנציאלית של האשה עד כי האשה זכאית להשלמת מזונותיה לשם שמירה על רמת המחייה לה הורגלה.

להלן החלטה בנושא מזונות אישה עובדת:

החלטה

א.     הרקע העובדתי

1.     התובעת 1 (להלן: "האם" או "האשה") והנתבע (להלן: "האב" או "הבעל") הינם בני זוג אשר נישאו זה לזו כדמו"י בתאריך 14.10.82 ומנישואיהם נולדו להם שני בנים ושתי בנות.
     התובעת 1 הינה פיזיוטרפיסטית במקצועה, והנתבע הינו רופא תעסוקתי המשרת בשירות קבע בצה"ל בדרגת סא"ל.

2.     עקב משבר קשה ומתמשך שפרץ בין הצדדים עזב האב יחד עם שני הבנים, את בית מגורי הצדדים בראש העין, ועבר להתגורר בדירה השייכת אף היא לצדדים והמצויה ברמת אילן.
     האם ושתי הבנות (תובעות 4, 5) נותרו להתגורר בבית הצדדים בראש העין.
3.     א.     בהליכים השונים המתנהלים בתיק, ובהם אף בקשה לצו הגנה ולהרחקת
          הבעל מן הבית שהגישה האשה, טענה האשה בתצהיריה בין היתר כדלהלן:
          בתמ"ש 8842/01 - (מניעת אלימות): "אני סובלת מאלימות מתחילת
          הנישואין ומאלימות פיזית מזה כ - 4 שנים".

          "בעלי סובל מהתפרצויות זעם, והוא מכה אותי כשיש לו התפרצויות זעם
          חזקות".

          " ביום 24.5.01 הוא תקף אותי פיזית בגלל שלא מצא את המפתח שלו,
          וגרם לי חבלות".

          בתמ"ש 8843/01 - (מזונות)
          "חיי הנישואין של הצדדים עלו על שרטון בשל התנהגותו של הנתבע, בשל
          אופיו הקשה והבעייתי ביותר".

          " הנתבע נהג במשך השנים לרדות בתובעת ולהנחית עליה פקודות, משל
          היתה אחת פקידיו הזוטרים בצבא. הוא נהג להשפיל את התובעת בנוכחות
          הילדים".

     ב.     הבעל טען לעומת זאת, כי מקור המשבר בין הצדדים הינו: "התחרדותה
          הקיצונית של האשה, אשר הפכה את החיים המשותפים לבלתי אפשריים,
          לאור ניסיונה להכתיב את אורח החיים החרדי על המשפחה כולה".
          בכתבי טענותיו מתאר הבעל את תהליך התחרדותה של האשה, תוך מעבר
          ללבוש חרדי ולכיסוי ראש, קיום הרצאות העשרה דתיות בבית הצדדים,
          הטלת איסורים עליו ועל הילדים לצפייה בטלויזיה, קריאת עיתונים
          חילוניים ובילויים חילוניים.
     לטענת הבעל כללה התנהגות האשה בבית תקיפתו והכאתו של הבן הבכור,השחתת הטלויזיות בבית, והגשת תלונות שקריות למשטרת ישראל - הן כנגד הבעל והן כנגד הבן.
          אין חולק כי כיום שוררת מערכת יחסים קשה ביותר בין האם לבין שני
          הבנים, כאשר מערכת היחסים עם הבן הבכור, הגיעה לכלל גילויי
          אלימות פיזית והבן השני מסרב לשהות בבית האם.
          לטענת האם, הניתוק מהבן נובע מ: "אלימות מילולית שקיימת בבית במשך
          18 שנים שגרמה לבנים להתנתק ממני טוטלית" (ישיבת יום 4.6.01),
          ולטענת האב מסרב הבן לשהות בחברת האם מאחר וכפתה עליו ללמוד
          במשך שנה תמימה בבי"ס חרדי בניגוד לרצונו.

4.     משהופנו הצדדים במסגרת תמ"ש 53512/00 ליחידת הסיוע, הביעה העו"ס גב' תמר גוזנר דעתה, לאחר קיום שיחות עם הצדדים, כי מקור המשבר הינו על רקע הקונפליקט הדתי, וקונפליקט זה מושלך אף על נושאי חינוך הילדים והמשמורת.
     כיום מתנגדת האם נמרצות ללינה של הבנות בבית האב, ושהותן עם אביהן ועם אחיהן בסופי שבוע כשעיקר נימוקיה מתמקד בטענות אשר מצאו ביטוי בתצהיר שהגישה בבש"א 1215/01 כדלהלן:

     "נטילת הבנות לאביהן הפועל כחילוני להכעיס, תערער את נפשן הרכה של הבנות, ותיצור בליבן קונפליקטים שיזעזעו חמורות את שלוות נפשן ואמונתן התמימה".

     "בנותיי מתרחקות מאביהן מאחר והן חשו כי הוא מנסה להדיח אותן מאמונתן ומאורח החיים שאותו הן לומדות בבית הספר".

     לדעת האם: "כל מפגש (של הבנות) עם אביהן מתסבך אותן ופוגע בשלוותן הנפשית".
     כל הניסיונות לשכנוע האם בעניין שהות הבנות עם אביהן ואחיהן בסופי שבוע עלו בתוהו, וגם נכונות האב, להתחייב על שמירת כשרות ועל מניעת חילול שבת, בנוכחות הבנות בעת שהותן בביתו בסופי שבוע, לא הועילה לקבלת הסכמות האם.

5.     הבעל מבקש להתגרש מן האשה, וכדברי בא כוחו:
     "זוג זה הגיע לקץ דרכו המשותפת, לא משום שהבעל נטש את הבית, אלא משום שהאשה נטשה כל אפשרות לניהול מערכת חיים משותפת" (פרוטוקול, עמ' 7).

     האשה לעומת זאת מסרבת להתגרש.
     חרף הטענות הקשות שמטיחה האשה בבעלה אודות התעללות בה במשך 18 שנים, אלימות, השפלות וכל כיו"ב, וכן חרף עמדתה כי כל מפגש של הבנות עם אביהן "מתסבך אותן ופוגע בשלוות נפשן", הצהיר בא כוחה בקדם המשפט כי: "האשה רצתה ורוצה שלום בית בכל מאודה".

ב.     לעניין הבקשה לדמי מזונות זמניים עבור האשה

6.     א.     בטיעוניו בפניי ציטט ב"כ הנתבע את פסק דינו של כב' ביה"ד הרבני הגדול
          בתיקי ערעור שנ/128, שנ/127 יהודית סיגורה נ. חיים סיגורה (לא פורסם),
          בו נאמר ע"י כב' ביה"ד כי אשה שעמדתה היא: "אמנם איני חפצה בך, אבל
          איני מוכנה לגירושין ולא לשלום בית" הדין לגביה יהא: "אזי תחשב האשה
          למורדת. אין כל אפשרות לאחוז את החבל בשני הקצוות".

     ב.     אין בדעתי לקבוע בשלב זה ובטרם שמיעת הראיות בתיק אם חל על האשה
          דין מורדת, שהרי האשה מצהירה כי היא חפצה "בכל מאודה" בשלום בית,
          אולם ייאמר כבר עתה כי הטענות שמטיחה האשה בבעל, בקשתה להוצאתו
          מבית מגורי הצדדים ועמדתה כי כל קשר של הבנות עימו פוגע בנפשן של
          הבנות - אינן עולות לכאורה ובלשון המעטה בקנה אחד עם הצהרתה בדבר
          רצונה בשלום בית.

7.     התובעת הינה פיזיוטרפיסטית במקצועה ובמרוצת השנים עבדה במקצועה במספר מקומות.
     התובעת לא צירפה תלושי שכר כלשהם להרצאת הפרטים שהגישה לביהמ"ש, ובמהלך הדיון ולנוכח הערות ביהמ"ש נמסרו על ידה לבסוף 4 תלושי שכר.
     בעבודה של התובעת בביה"ח הסיעודי נוה רעיה עמדה הכנסתה הממוצעת על סך של כ - 2,650 ₪ נטו לחודש (בהסתמך על שלושת תלושי השכר שצורפו עבור החודשים ספטמבר, אוקטובר, ונובמבר 2000), בעבודתה במכון הפיזיוטרפי בביה"ח בית רבקה, השתכרה התובעת בחודש יוני 2001 בעבור משרה בהיקף של 50% סך של 4,389 ₪ נטו לאחר הפחתת ניכויי רשות בסך 243 ₪, ומכאן כי הכנסתה נטו עמדה למעשה על סך 4,632 ₪ לחודש (עבור חצי משרה).
     מכרטיס שירות התעסוקה אותו צירפה התובעת לתיק ביהמ"ש לאחר הדיון לא ניתן ללמוד על התייצבויות סדירות של התובעת בלשכת התעסוקה. בכרטיס אף לא צוין במקום המיועד לכך מהו תאריך הוצאתו, ולא ניתן לדעת כמה זמן חלף מהיום בו חדלה התובעת לעבוד ועד ליום פנייתה לשירות התעסוקה.
     לא שוכנעתי מהדרך בה השיבה התובעת לשאלות שהוצגו לה על ידי כי התובעת עשתה מאמצים של ממש כלשהם למציאת עבודה, תשובותיה, ובעיקר האופן בו ניתנו היו מתחמקות ובלתי אמינות.

8.     התובעת הינה ילידת שנת 1958, כבת 43 שנה, ומצויה בגיל העבודה.
     התובעת הינה בעלת מקצוע מבוקש ביותר ובעלת פוטנציאל השתכרות ניכר. בנותיה של התובעת שוהות במוסדות חינוך חרדיים, באופן שאיפשר לה בעבר ומאפשר לה אף כיום יציאה לעבודה מחוץ לביתה.
     עפ"י התפתחות פסיקת ביהמ"ש העליון בענין פוטנציאל ההשתכרות של האשה, ניתן לקחת בחשבון את פוטנציאל ההשתכרות של אשה התובעת מזונות מבעלה משמדובר באשה אשר עבדה מחוץ לביתה במשך שנות נישואיה, וחדלה לעבוד סמוך לניהול הליכי הגירושין.
     בעניננו טוענת התובעת כי פוטרה מעבודתה בבית רבקה בתאריך 12.8.2001 במכתב בו נאמר כי עבודתה מופסקת: " בגלל חוסר הצלחתך לעמוד בדרישות התפקיד", אולם במכתב לקוני זה לא צוין אימתי תופסק העבודה, מה פרק הזמן של הודעה מוקדמת שניתן לתובעת ואימתי תהיה זכאית לקבל את הזכויות השונות הנובעות מפיטוריה.
     בהנחה שהמכתב אמנם משקף את הנסיבות האמיתיות של הפסקת העבודה וכי ניתנה הודעה מוקדמת בת כחודש ימים עולה כי הפסקת העבודה בפועל נעשתה מספר ימים לפני הגשת התביעה (21.8.01).
     
9.     בנסיבות שנוצרו בין הצדדים, נראה כי הצהרות התובעת בדבר רצונה כביכול לשלום בית לא נועדו אלא לשרת את חפצה בקבלת דמי מזונות זמניים אשר ישמשוה כאמצעי לחץ בניהול המו"מ הרכושי והכספי עם הנתבע.
     דמי המזונות הזמניים הינם בגדר סעד זמני אשר אין מקום לנתנו למטרות זרות.
     טענות האשה כלפי הבעל והעמדות שהיא נוקטת כלפיו כבן זוג וכאב מובילות באופן בלתי נמנע לכיוון של גירושי הצדדים.
     הבעל מביע את נכונותו להתגרש מן התובעת לאלתר והגירושין אינם נערכים בעטיה של התובעת. דרישת התובעת לדמי המזונות הזמניים בעבורה בנסיבות אלה לוקה לפיכך על פניה בחוסר תום לב.
     התובעת מבקשת למעשה לתמרן את נישואי הצדדים למצב של "מבוי - סתום", בלית יכולת לשוב לחיי שלום ובלית יכולת להתגרש, תוך שחבות הנתבע בדמי מזונות האשה לפרק זמן בלתי מוגדר שסופו מי ישורנו תשמש כאמצעי לחץ בלתי הוגן במו"מ הרכושי בין הצדדים.

     חוסר תום הלב בא לידי ביטוי אף בעובדה שהתובעת בוחרת כאמור שלא לממש את יכולת ההשתכרות שלה, בניסיון מכוון להשגת אמצעי לחץ זה על הנתבע.

10.     במספר פסקי דין של כב' ביהמ"ש העליון חודשה כאמור הלכה משפטית בדבר ההתחשבות בפוטנציאל ההשתכרות של האשה לשם קביעת מזונותיה.
     (ראה ע. א. 3223/94 שטיין נ. שטיין (לא פורסם), ע.א. 876/95 אברהם נ. אברהם (לא פורסם), ע.א. 6136/93 ביקל נ. ביקל תקדין - עליון 94 (2) 414, וע"א 5930/93 פדן נ. פדן תקדין עליון 94 (2) 228).
     
     התפתחות ההלכה מונחת על אדני השאיפה ליישום עקרונות דוקטורינת תום הלב על דיני המזונות, וכדברי כב' השופט גייפמן בתמ"ש 88000/00, משפחה ת"א, בו סקר את הפסיקה דלעיל:
     " חידוש זה נועד ליישם עקרונות של שיוויון ותום - לב בדיני מזונות".

     יכולת ההשתכרות של האשה כשלעצמה אינה מצדיקה אי פסיקת דמי מזונות לטובתה, באשר ייתכנו מקרים בהם הכנסתה הפוטנציאלית הצפויה אינה מספקת לשם כיסוי צרכיה, או מקרים אחרים בהם רמת ההכנסות של הבעל הינה גבוהה באופן כה משמעותי מהכנסתה הפוטנציאלית של האשה עד כי האשה זכאית להשלמת מזונותיה לשם שמירה על רמת המחייה לה הורגלה.

     דברים אלה נכונים לדעתי באותם מקרים בהם אי מימוש פוטנציאל ההשתכרות נעשה ע"י האשה בתום לב ומתוך סיבות שונות אשר אין להן קשר להליכים המשפטיים בין הצדדים .

     לעומת זאת, יש לאפיין כתביעת דמי מזונות זמניים בחוסר תום לב את המקרים בהם מסתבר לכאורה כי:
     (1)      הפסקת העבודה של אשה בעלת מקצוע אשר עבדה במרוצת חיי הנישואין
          נעשתה בסמוך לפני הגשת תביעת המזונות.
     (2)      התובעת אינה עושה במשך תקופה ארוכה כל ניסיון של ממש למציאת עבודה
          אחרת.

     (3)      התובעת נוקטת לענין הסכסוך הכולל בין הצדדים בעמדות אשר אינן
          מאפשרות קץ ההתדיינויות, תוך הסתמכות על כך שתשלום דמי מזונות
          האשה כחיוב חודשי מתמשך מצד אחד, וחוסר היכולת לשוב לשלום
          בית, מצד שני "ישברו" לבסוף את הנתבע אשר ייכנע לבסוף לתכתיבים
          הכלכליים.

11.     במקרים בהם די בפוטנציאל ההשתכרות של התובעת לסיפוק צרכי חייה
     ההכרחיים, ובהם מתגלה חוסר תום הלב על פני הדברים (כתנאים מצטברים), הנני בדעה כי אין מקום מטעמים שבצדק לפסיקת דמי מזונות זמניים.
     לנוכח כל האמור עד כה, איני מוצא מקום לפסיקת דמי מזונות זמניים בעבור התובעת 1.

ג.     לעניין דמי המזונות הזמניים עבור הבנות

12.     הכנסות הנתבע מעבודתו כרופא ומשכ"ד אותו הוא גובה בעבור דירה אותה קיבל בירושה מסתכמות בסך של כ - 17,000 ₪ לחודש.
     שני בניהם של הצדדים גרים עם הנתבע וכל מחסורם והוצאותיהם חלים עליו.

13.     בכתב התביעה נטען כי הוצאות התובעות 2, 3, מגיעות לסך של 4,500 ₪, דהיינו, 2,250 ₪ לכל אחת מהן.
     הנתבע כופר ברשימת הצרכים של התובעות וטוען כי מדובר בהוצאות שלא הוצאו בבית המשפחה לצד הוצאות שסכומן נופח והופרז.

14.     א.     לנוכח השתכרותו הנכבדה של האב, אין כל מקום להמעיט במזונותיהן של
          הבנות כמתבקש ע"י הנתבע ויש לפסוק את דמי המזונות הזמניים באופן
          שיאפשר את קיום רמת חייהן כפי שהיתה טרם פרוץ המשבר בין הוריהן.

     ב.     לכתב התביעה ולבקשה בכתב למזונות זמניים לא צורפו קבלות ומסמכים
          המאמתים את מרכיבי תביעת המזונות של הבנות.
          (ביגוד והנעלה בסך של 6,000 ₪ לשנה לכל אחת מהן, הוצאות תרבות בסך
          600 ₪ לחודש, הוצאות בריאות בסך 400 ₪ לחודש וכיו"ב).

15.     למרות האמור לעיל, ומתוך הנחה כי רמת הכנסותיהם של הצדדים אפשרה רמת חיים טובה לילדיהם הנני מחייב את הנתבע לשאת במזונות הזמניים של הבנות כדלהלן:

     א.     הנתבע ישלם לתובעות 4, 5 לידי אמן, דמי מזונות
          זמניים בסך של 3,500 ₪ לחודש.
ב.     תוקף החיוב החל בתאריך 21.8.01 .
ג.     הפרשים שנוצרו עבור החודשים אוגוסט 2001 - פברואר 2002 ישולמו
     ב - 6 תשלומים חודשיים שווים ובניכוי סכומים שהנתבע שילם לידי האם או
     ישירות בעבור הבנות, לאחר התאריך 21.8.01 .
ד. התשלומים יבוצעו ביום הראשון לכל חודש, עבור כל חודש מראש, ויהיו
     צמודים למדד שבסיסו מדד חודש 09/01. חישובי הצמדה יערכו אחת
      ל- 3 חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע. חישוב ראשון יערך בתאריך
     1.6.2002 .
ה. תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים בצירוף ההפרשים האמורים בס"ק
     ד' דלעיל ישולם בתאריך 1.3.02 .
ו.     קצבת הילדים של המל"ל, בגין שלושת ילדיהם הקטינים של הצדדים העומדת
     על סך של כ - 600 ₪ לחודש, תשולם במלואה לידי האם, ותיווסף לדמי
     המזונות.

ז.     בנוסף לדמי המזונות האמורים לעיל ישא האב במחצית ההוצאות הרפואיות
     החריגות של התובעים 2, 3 שאינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי ו/או הביטוח
     הרפואי המשלים בו מבוטחות התובעות. אף תוקף חיוב זה הינו מיום
     21.8.01.
ח.     פיגור בביצוע התשלומים יחויב בהפרשי הצמדה וריבית מכסימלית כדין עד
     ליום פרעונם בפועל.

ד. לעניין פירוק השיתוף במקרקעין

16.     בכתב התביעה המתוקן לפירוק השיתוף אשר הוגש בתמ"ש 53510/00 תובע
     הבעל את פירוק השיתוף בשני נכסי המקרקעין של הצדדים, הבית בראש העין
     בו מתגוררות כיום האשה ושתי הבנות והדירה ברמת אילן בה מתגוררים כיום
     הבעל ושני הבנים.

17.     כתב ההגנה שהגישה הנתבעת אינו מגלה הגנה מפני התביעה לפירוק השיתוף.
     בטיעונו בפניי טען ב"כ הנתבעת כי:
     " אין לי טענה ספציפית לגבי פירוק השיתוף בנכסי המקרקעין, וכל טענתי
     הינה כי הפירוק צריך להיעשות במסגרת האיזון הכולל בין הצדדים".
     בכתב ההגנה נטען עוד לחילופין כי יש לעכב את ביצוע פירוק השיתוף עד
     להבטחת מדור חלופי לאשה ולבנות.

18.     א.     ברע"א 4358/01 בר-אל נ' בר-אל, תקדין עליון 2001 (3) 440, הותיר ביהמ"ש העליון בידי ביהמ"ש לענייני משפחה את שיקול הדעת אם לדון בפירוק השיתוף כענין נפרד או במסגרת בירורן של כלל הסוגיות הרכושיות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

19.     בסיכומו של פסה"ד בפרשת בר-אל נאמרו ע"י כב' הנשיא ברק הדברים דלהלן:

          " עיון בפרשה שלפנינו מלמד כי עניין לנו בסכסוך מורכב וטעון. זהו סכסוך שלא יבוא על פתרונו בקרוב. נראה כי טעם זה הוא העומד בבסיס החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה שלא להמתין עם פירוק השיתוף בדירת המגורים, בכפוף להוראות סעיף 40 א' לחוק המקרקעין. זו הייתה גם התרשמותו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי איזון המשאבים בין בני הזוג מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג אינו נראה באופק, היות והמערערת לא הביעה את רצונה להתגרש, אלא להיפך. המערערת תוקפת רכיב זה בבקשתה, אך אפילו כך, אין בכך כדי לשנות את מורכבות הסכסוך, ואת העובדה כי לא נראה פתרון כולל וקרוב של הסכסוך בין בני הזוג".

20.     בבר"ע (ת"א) 63/98 לפיד נ. לפיד (לא פורסם) נאמרו ע"י כב' סגן הנשיא
     השופט ח. פורת הדברים דלהלן:

          " במקרה רגיל שבו ננקטים בו זמנית הליכי פירוק והליכי שיתוף, או איזון משאבים, אפשר לצוות על פירוק השיתוף, אולם אם האשה רוצה לרכוש את חלקו של בעלה, והבעל מחזיק בכל משאבי המשפחה ובכך מונע מן האשה לעשות בהם שימוש ולרכוש את חלקו של בעלה, אפשר להשהות את סיום הליכי הפירוק עד למתן החלטה לגבי החלטת איזון או שיתוף הנכסים. אולם כל זאת לא בכל מקרה: יש לבחון את התנהגות מי שמבקש את עיכוב הפירוק, אם דרך משל המקרה מתאים לגירושין, והאשה אשר מבקשת להשהות את הפירוק מסרבת ללא הצדקה לקבל גט או פועלת לגרימת סחבת בהליכי הגירושין או בהליכים אחרים ובכך גורמת להרחקת המועד המתאים בו ניתן להחליט על איזון משאבים - לא יעוכבו הליכי הפירוק. במילים אחרות: יש לבחון את תום ליבה של האשה כאשר היא טוענת שרצונה לרכוש את מחצית הדירה אשר ע"ש בעלה ואת הרצינות של אותה משאלה".

21.     בתביעת הרכוש שהגישה האשה כנגד הבעל בתמ"ש 8844/01 הודיע הנתבע כי
     הוא מכיר בשיתוף הקיים בינו לבין התובעת ברכוש שנצבר במהלך חיי
     הנישואין. הוא אף מכיר בשיתוף העתידי שיתקיים ביניהם בזכויות הפרישה
     והפנסיה שלו, לכשיפרוש מעבודתו ויקבלן" (סעיף 5 (ג') לכתב ההגנה).

22.     במהלך הדיון בקדם המשפט בנושא פירוק השיתוף במקרקעין הודיע לפתע
     ב"כ האשה כי:
     " בדעתנו להגיש תביעה נוספת בעניין נכסי הקריירה של הבעל, שהינו רופא
     ופוטנציאל השתכרותו שונה לחלוטין מפוטנציאל ההשתכרות של מרשתי"
     (פרוטוקול, עמ' 10).

23.     עמדותיה של האשה, סירובה להתגרש למרות הנסיבות החד משמעיות
     שנוצרו בין הצדדים, כוונתה לפתוח כיום בחזית רכושית חדשה, ודרישתה
     במסגרת התביעה הרכושית הקיימת לקבלת הצהרה כי הינה "זכאית
     למחצית הכנסותיו של הנתבע" (סעיף 35 (ב') לתביעה הרכושית) מלמדים
     כולם כי לא נראה פתרון כולל וקרוב של הסכסוך בין הצדדים.
     התובעת אף החליפה עד כה שלושה עורכי דין, ונראה כי כוחה רב לה להמשך
     ההתדיינויות עם הנתבע.

24.     בע"א 1692/97 גולדברג נ. גולדברג (לא פורסם) נאמרו ע"י ביהמ"ש העליון
     (כב' השופט מצא) הדברים הבאים:
     " אילו נוכחתי שבני הזוג מצויים לפני מהלך שיוביל בתוך זמן לא רב לאיזון
     משאביהם, נוטה הייתי להיעתר לבקשה לעכב את פירוק השיתוף בבית
     המגורים".
     בפרשת בר-אל נפסק ע"י כב' ביהמ"ש העליון מפי כב' הנשיא השופט ברק כי:
     " דיון מורכב שצפוי להימשך זמן רב יכול שיהווה שיקול המתנגד לעיכוב
     פירוק השיתוף בדירת המגורים (ראו פרשת גולדברג). לפעמים יכול פירוק
     שיתוף מהיר יחסית בדירת המגורים להסיר "אבן נגף" להסדרת יתר
     הנושאים הנתונים במחלוקת (ע"א 736/85 לזר נ. לזר פ"ד לט (4) 668, 669).
     לכן, גם כשקיימת יכולת לבית המשפט לעניני משפחה לעכב פירוק שיתוף
     בדירת המגורים של בני זוג, יהיו מקרים בהם פירוק שיתוף מהיר יהיה
     ראוי".

25.     בעניננו, לצדדים שתי דירות מגורים, בלתי זהות במיקומן בשטחן בערכן.
     האשה מתגוררת בבית צמוד קרקע אשר היווה את בית מגורי הצדדים, והבעל
     מתגורר עם הבנים, לטענתו בעל כורחו בדירה בבית משותף אליה נאלץ לעבור
     עקב המצב הקשה שנוצר בין הצדדים ובין האשה לבין הבנים.
     ייתכן, ואין במקרה שלפנינו את אותה מצוקה של צד המצוי מחוץ לדירת
     מגורי הצדדים ללא מקום מגורים בבעלותו, התורמת אף היא כשלעצמה
     בד"כ להחלטה בדבר פירוק שיתוף מהיר ללא קשר לאיזון המשאבים, אולם
     הצדדים ניצבים כאמור בפני הליכים ממושכים וסבוכים, שסופם מי ישורנו.
     אין כל הצדקה לכפות על התובע שותפות בנכסי המקרקעין, כאשר הנתבעת
     מסרבת לכל פתרון שהוא, החיים המשותפים אינם ניתנים עוד למימוש,
     ומשמנסה התובע להפרידם מועלות ע"י הנתבעת דרישות מופרכות ל"שלום
     בית" כביכול. כאשר הנתבעת אינה מוכנה אף לשום סוג של פשרה העשוי
     לאפשר קיומו של שלום בית.


ה. הבטחת המדור

26.     א.     בסעיף 40 (א') לחוק המקרקעין נקבע כדלהלן:

          "החליט ביהמ"ש לפי סעיף 40, על פירוק השיתוף במקרקעין
          משותפים שהם דירה של בני-זוג המשמשת להם למגורים, בדרך של
          מכירה, לא יורה על ביצועה והמכירה תעוכב, כל עוד לא נוכח בית
          המשפט כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו,
          נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצרכיהם, לרבות הסדר ביניים
          למגורים זמניים המתאים לצרכיהם, לתקופה שיקבע".     

     ב.     הסעיף הנ"ל על פניו לא נועד לפרוש הגנתו על מי שתובע את פירוק
          השיתוף, ולפיכך אין מקום לנקיטת צעדים כלשהם לשם הבטחת
          מדורם של הבנים המתגוררים עם האב בדירה ברמת אילן וחזקה על
          האב שידאג למקום מגוריו עם הבנים מתוך סכומי הממכר הראשונים
          שישוחררו לידיו ע"י כונס הנכסים.

     ג.     מדורה של האשה יובטח מתוך פירותיהם של הסכומים שתקבל בגין
          מימוש הנכסים, המספיקים לשכירת מדור הולם, היה והאשה תחליט
          שלא      לרכוש דירה אחרת למגוריה (ע"א 596/89 חקק נ. חקק פ"ד מה
          (4) 749).

     ד.     את זכות המדור של הבנות ניתן להבטיח ע"י הקפאת סך של 10,080
          דולר מתוך חלקו של הבעל בסכום הממכר של הנכס הראשון שיימכר.
          סכום זה יופקד בידי כונס הנכסים כנאמן הצדדים ודי בו לכיסוי חלקן
          של הבנות (40%) בדמי השכירות לפרק זמן של שלוש שנים, (בהנחה
          ששכר הדירה יעמוד על כ - 700 דולר לחודש).
          בכפוף לכך שהבנות תהיינה בעת מסירת החזקה בבית בראש העין
          במשמורת אמם, ובכפוף לכך שהאם תשכור דירה או בית למגוריה עם
          הבנות, ישוחרר הסכום או חלקו לידי האם, ע"י הנאמן עפ"י הנחיות
          ביהמ"ש, ויבוא ע"ח דמי המדור שיפסקו לטובת הבנות.

27.     במערכת היחסים השוררת בין הצדדים, נראה כי הצדדים לא יוכלו לעסוק בכוחות עצמם במימוש נכסי המקרקעין תוך שיתוף פעולה ביניהם.
     הדרך הנכונה למימוש הנכסים תהיה לפיכך, במינויו של כונס נכסים נייטרלי, אשר יבצע את החלטת ביהמ"ש כלשונה וכרוחה.

28.     בנסיבות המיוחדות של תיק זה, אין כל ספק כי החלופה הראשונה והטובה יותר של פירוק השיתוף בשני נכסי המקרקעין, הינה כי כל אחד מהצדדים יישאר הבעלים של אחד משני נכסי המקרקעין, תוך ביצוע תשלומי איזון ביניהם.
     תשלומי איזון שכאלה, יתכנו כפי הנראה באופן מעשי אך ורק אם תיתן הנתבעת את ידה לקידום נושא איזון המשאבים בין הצדדים, סיום הסכסוך ביניהם וחלוקה מוסכמת של נכסיהם הפיננסיים, באופן שיאפשר לאחד הצדדים עשיית שימוש בחלקו בנכסים הפיננסיים לשם רכישת הבעלות השלמה בנכס היקר יותר.

29.     פירוק השיתוף בתכולת הבית בראש העין יעשה בדרך של חלוקה בעין תוך ביצוע תשלומי איזון אם נחוצים כאלה ויושאר בשלב זה, לניסיון של הצדדים ובאי כוחם להסדרת אופן החלוקה במסגרת הסכם בין הצדדים.
     היה והענין לא יוסדר עד לתאריך 15.5.2002, יהיה על הכונס לממש את תכולת הבית ולחלקה בין הצדדים בחלקים שווים.

30.     לנוכח כל האמור לעיל, הנני פוסק לפיכך לענין התביעה לפירוק השיתוף במקרקעין כדלהלן:

א.     ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בבית הצדדים המצוי ברח' הפעמון 4, והידוע
     כחלק מחלקה 1, (מגרש מס' 493), בגוש 5500 בראש העין, (להלן: הבית בראש העין) ושל דירת הצדדים המצויה ברח' קרן היסוד 15 ברמת אילן והידועה כחלקה 191/29 בגוש 6195 (להלן: הדירה ברמת אילן).

ב.     הבית בראש העין והדירה ברמת אילן (להלן: הנכסים) יימכרו כפנויים, למרבה במחיר, במכירה שבין מוכר מרצון לקונה מרצון.
     סכום ממכר הנכסים לאחר ניכוי כל ההוצאות מכל מין וסוג שהוא אשר תהיינה כרוכות במכירתם, יחולק בין הצדדים בחלקים שווים.

ג.     ככונס נכסים למכירת הנכסים, וכן תכולת הבית בראש העין אם יהיה בכך צורך, ימונה עוה"ד דוד זיסמן מדרך פ"ת 23, מגדל לוינשטיין ת"א,
     טל': 5663311 - 03, פקסימיליה: 5663312 - 03 , (להלן: כונס הנכסים).

ד.     כונס הנכסים לא יעמיד את הנכסים למכירה עד לתאריך 15.5.02.
     בתקופה זו תיעשנה ע"י כונס הנכסים וע"י הצדדים ובאי כוחם, כל הפעולות הדרושות לשם הסדרת פירוק השיתוף בנכסים בדרך של העברת הבעלות המלאה בכל אחד מהנכסים לבעלותו של אחד מהצדדים, תוך ביצוע תשלומי איזון.

ה.     היה והצדדים לא יגיעו להסדרים כלשהם בסיועו של כונס הנכסים עד לתאריך 15.5.02, יוציא כונס הנכסים את הדירות למכירה מאותו מועד ואילך.
     לענין דמי מדורן של הבנות, יפעל כונס הנכסים כאמור בסעיף 26 (ד) דלעיל לפסה"ד.

ו.     כונס הנכסים יפעל על פי כל ההוראות שבדין, חוזי המכר שיחתמו יהיו כפופים לאישורו של ביהמ"ש.

ז.     כונס הנכסים יחתום על כתב התחייבות עצמית לפיצוי הצדדים על כל נזק, בלא הגבלת סכום, ויפקידו בתיק בית המשפט, בתאריך 15.5.02.
     היה וכונס הנכסים יסרב לקבל עליו את המינוי - יודיע על כך לבית המשפט, תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו; ובמקרה כזה ימונה כונס נכסים אחר.

ח.     על מנת לשום את ערכה של הדירה למכירה כפנויה - מתמנה בזאת השמאי
     מר בצלאל קציר מרח' קאופמן 6, בית גיבור ת"א 68012,
     טלפון: 5104260 - 03. הבקשה לעריכת השומה תופנה לשמאי על ידי כונס הנכסים הממונה, ובשכר טרחתו ישאו בני הזוג בחלקים שווים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מזונות בגיר

  2. מזונות אב חייל

  3. מזונות חסרי דת

  4. מזונות אב מובטל

  5. מזונות מהעיזבון

  6. דמי טיפול מזונות

  7. דין אישי במזונות

  8. גובה מזונות אישה

  9. מזונות עד גיל 21

  10. מזונות לילד מרדן

  11. מזונות ילד מהאבא

  12. הסכם מזונות בגיר

  13. דמי מזונות תינוק

  14. ביטול הסכם מזונות

  15. מזונות אישה עובדת

  16. מזונות מעל גיל 15

  17. תביעת מזונות דוגמא

  18. מזונות לפי דין דתי

  19. מזונות אחרי גיל 18

  20. כריכת מזונות ילדים

  21. זכות ילדים למזונות

  22. פיצול תביעת מזונות

  23. תביעת מזונות ילדים

  24. הגדרת בעל מורד

  25. מזונות מהבעל בחו''ל

  26. מעוכבת מחמתו להינשא

  27. חישוב מזונות זמניים

  28. מזונות נכה מהעיזבון

  29. תביעה להפחתת מזונות

  30. מזונות לפי רמת חיים

  31. בקשה למזונות זמניים

  32. מזונות אישה שמשתכרת

  33. ערעור על גובה מזונות

  34. שינוי פסק דין מזונות

  35. התיישנות מזונות בגיר

  36. תביעת מזונות נגד האב

  37. כפל קצבה דמי המזונות

  38. מזונות ילדים דרוזים

  39. פסק דין בנושא מזונות

  40. תביעת מזונות מהעזבון

  41. מזונות אישה לא עובדת

  42. תביעת אם למזונות ילדים

  43. מזונות ילדים עד גיל 15

  44. עורך דין בענייני מזונות

  45. מזונות בהתאם לרמת החיים

  46. בקשה לביטול חיוב מזונות

  47. חוק המזונות הבטחת תשלום

  48. סמכות לדון במזונות אישה

  49. בקשה להעלאת סכום מזונות

  50. מזונות ילדים לאב מוסלמי

  51. הוצאות בר מצווה - מזונות

  52. הגדלת מזונות רטרואקטיבית

  53. דחיה על הסף תביעת מזונות

  54. הפחתת אגרה מתשלום מזונות

  55. מזונות קטין מהסבא והסבתא

  56. מזונות לילד מתחת לגיל 15

  57. עיקול רכב בגין חוב מזונות

  58. בקשה לקבוע מזונות זמניים

  59. פסיקת מזונות טרום זמניים

  60. צמצום מזונות לאישה שעבדה

  61. תביעת מזונות ילדים מהאבא

  62. סמכות שיפוט מזונות קטינים

  63. דחיית תביעת מזונות על הסף

  64. עד איזה גיל משלמים מזונות

  65. תביעת קטינים למזונות מהאב

  66. הגדלת מזונות בגין התעשרות

  67. תביעה למזונות אישה וילדים

  68. נקודות זיכוי למשלם מזונות

  69. תביעה רכושית ומזונות קטין

  70. דחיית תביעה להפחתת מזונות

  71. מזונות ילדים מביטוח לאומי

  72. הפחתת מזונות בגלל פיטורים

  73. בקשת דחייה של תביעת מזונות

  74. פסק דין בנושא מזונות ילדים

  75. פסק דין מזונות אישה וילדים

  76. בקשה לחלוקת מזונות לתשלומים

  77. תביעת מזונות אישה וילד מהאב

  78. מזונות קטין מאב שאינו משתכר

  79. הערעור נגד חיוב במזונות האשה

  80. תביעה עצמאית של קטין למזונות

  81. מזונות קטינים לפי הדין האישי

  82. מזונות אישה בדין קדימה בפש"ר

  83. סירוב להתגרש כדי לקבל מזונות

  84. מזונות אישה ללא ילדים קטינים

  85. פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל

  86. הולדת ילד נוסף בתביעה למזונות

  87. נישואים אזרחיים - תביעת מזונות

  88. תשלום מזונות לאחר מחיקת התביעה

  89. תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

  90. דחיית תביעת מזונות מחוסר סמכות

  91. בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקטין

  92. אי תשלום מזונות ויצירת חובות חדשים

  93. תביעה למזונות אישה כשהבעל בחו''ל

  94. בקשת דחייה על הסף של תביעת מזונות

  95. הגדלת מזונות ילדים בגלל מצב רפואי

  96. הפסקת חיוב מזונות עקב שינוי הנסיבות

  97. הפחתת מזונות ילדים בגין שינוי נסיבות

  98. בקשה לדחייה על הסף תביעת מזונות קטין

  99. תביעה של סבתא נגד האב למזונות קטינים

  100. תביעת מזונות ראשונית או הגדלת מזונות

  101. חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972

  102. תקנות המזונות (בקשות תשלום), תשל''ג-1972

  103. תקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל''ג-1973

  104. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

  105. ניכוי אגרה 1% מתשלומים בתיקי מזונות בהוצאה לפועל

  106. תקנות מס הכנסה (קביעת סכום הניכוי בעד תשלום מזונות לתושב חוץ), התשמ''ב-1982

  107. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון