מוסד הידועה בציבור

מוסד "ידועה בציבור" זכה להכרה ע"י המחוקק הישראלי במספר רב של חוקים בעיקר לצורך הענקת זכויות והטבות סוציאליות וחומריות שונות לאותה אשה אשר קשרה את גורלה עם גבר בלא נישואין עימו.

הלכה פסוקה היא כי מוסד "ידועה בציבור" אינו בבחינת "סטאטוס". המדובר במצב עובדתי, הגורר אמנם תוצאות משפטיות שונות לפי חוקי "הידועה בצבור" השונים אך יצירתו, המשכו וביטולו תלויים ברצון "הידועה" ובהתנהגותה שלה.

בנוסף, מוסד "ידועה בציבור" אינו נושא אופי אוניברסאלי ואינו מחייב כלפי כולי עלמא, הוא מקומי בלבד ומתייחס לדברי חקיקה שונים אשר הכירו בקיומו.

להלן החלטה בנושא מוסד הידועה בציבור:

החלטה

מהות התביעה:

1.     בפני בקשה לדחייה על הסף של התובענה נשוא תמ"ש 66950/98 בשל חוסר סמכות ענינית.

מהות התובענה והעילה המשפטית לה
2.     עתירה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי המשיבה הינה "ידועתו בציבור של המנוח בני קריב ז"ל וכי אשר על כן הינה זכאית לקבלת כל הזכויות וכל הכספים אשר מעמדה זה מקנה לה ובפרט - לזכויות פנסיה שנצברו לזכות שאריו ו/או תלוייו של המנוח בקרן הפנסיה "מקפת". (להלן: "הקרן").

3.     העתירה הוגשה כנגד המבקשת, היא אלמנתו של המנוח, וכנגד קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ.

4.     את עילת התביעה המשפטית לתובענה מוצאת המשיבה 1, בס' 40+42 לתקנות הקרן הקובעים את חובתה של הקרן לשלם לאלמנת חבר שנפטר פנסיה בשעור של 40%
מהמשכורת הקובעת של החבר שנפטר, כאשר אם השאיר חבר שנפטר יותר מ"אלמנת חבר" אחת תחולק הפנסיה באופן שווה בין אלמנות החבר הזכאיות.
     "אלמנת חבר" הוגדרה בסעיף ההגדרות "אשה או ידועה בציבור - עלפי פסק דין של רשות שיפוטית מוסמכת - של חבר שנפטר".

5.     בהודעתה לביהמ"ש, מיום 24.9.98 הבהירה הקרן כי אין לה כל ענין בתובענה, היא לא מתנגדת לה וכי היא תפעל לענין זכויות המשיבה, בהתאם לפסק הדין שיינתן ע"י ביהמ"ש בתובענה, בכפוף לאמור בתקנותיה.

6.     המבקשת לא הגישה כתב הגנה כנגד התובענה ובחרה להגיש בקשה להארכת מועד להגשתו עד ל - 30 יום לאחר הכרעה בבקשתה לדחייה על הסף- הארכת מועד לה ניתנה הסכמת ב"כ המשיבה.

טענות המבקשת
7.     א.     הצדדים לתובענה אינם 'בני משפחה' כהגדרתם בס' 1 לחוק ביהמ"ש לעניני
משפחה וזאת גם אם נחשבת המשיבה 'כידועה בציבור' של המנוח.

ב.     אין מדובר ב"תובענה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה".

ג.     בהתאם לס' 24 (א) (3) סיפא לחוק ביה"ד לעבודה, תשכ"ט - 1969 לביה"ד האזורי לעבודה סמכות ענינית ייחודית לדון בכל "תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד" שזו התובענה שלפנינו.
סמכות זו אינה נגרעת ושומרת על ייחודיותה לאור ס' 25 לחוק ביהמ"ש לעניני משפחה - התשנ"ה - 1995.

דיון
8.     בטרם אכנס לשאלה אם התובענה ב"עניני משפחה" עסקינן, מן הראוי שאתן דעתי לשאלה אם אין התובענה בסמכותו הענינית של ביה"ד לעבודה, שאם כך הוא יתייתר הדיון בשאלה הראשונה והתובענה תועבר לדיון בפניו.

9.     א.     מוסד ה'ידועה בציבור כאשתו' זכה להכרה ע"י המחוקק הישראלי במספר רב
של חוקים בעיקר לצורך הענקת זכויות והטבות סוציאליות וחומריות שונות לאותה אשה אשר קשרה את גורלה עם גבר בלא נישואין עימו.

ב.     הלכה פסוקה היא כי מוסד 'הידועה בציבור כאשתו' אינו בבחינת 'סטאטוס'. המדובר במצב עובדתי, הגורר אמנם תוצאות משפטיות שונות לפי חוקי 'הידועה בצבור' השונים אך יצירתו, המשכו וביטולו תלויים ברצון 'הידועה' ובהתנהגותה שלה. בכך, חסרות התכונות הראשונה והשלישית שנקבעו בע"א 54/65, מקיטן נ' מקיטן, י"ט (2), 651 והמאפיינים את 'הסטאטוס'.
     בנוסף, מוסד 'הידועה בציבור כאשתו' אינו נושא אופי אוניברסלי ואינו מחייב כלפי כולי עלמא, הוא מקומי בלבד ומתייחס לדברי חקיקה שונים אשר הכירו בקיומו. בכך לא מתקיים במוסד זה גם המאפין השלישי של ה'סטאטוס' כפי שנקבע בענין מקיטן הנ"ל.

     (ר' לענין זה, פרופסור מנשה שאווה, 'הידועה בציבור כאשתו' - הגדרתה מעמדה וזכויותיה, עיומ"ש ג, (תשל"ג), 414; עו"ד אמנון בר דרור, הידועה בציבור, נשואים ללא נישואין, קוק הוצאה לאור בע"מ עמ' 49-52; דברי השופט ח. כהן בע"א 384/61, ט"ז 108 שם קובע הוא כי "בזכותו אשה בכל מיני זכויות לגימלאות ולמענקים, לבית מגורים ולבית עסק וכל כיוצא באלה, לא עשה (המחוקק) - ולא התיימר לעשות - לא פנויה לנשואה או למעין נשואה, ולא אשה לאלמנה ולא שינה - ולא התיימר לשנות - את מעמדה המשפטי, הסטטוס שלה, כל עיקר").

אוסיף ואומר כי איפיון 'ידועה בציבור' כסטאטוס אינו מתיישב ואינו יכול להתיישב עם הפיצול והשוני בהגדרת המונח בחוקים השונים, בהם זכה הוא להכרה בדרך זו או אחרת.

ג.     פתחתי את דיוננו בנושא בקביעה האמורה כדי להסיר מכשול אשר הציבה בפנינו המשיבה בהכתירתה את העתירה שלה למתן פסק דין הצהרתי, כמכוון כלפי כולי עלמא ובדרך אגב מקנה לה בשל כך את הזכות לקבל את הגימלה מהקרן. ולא היא!

     בהיות 'מוסד' 'הידועה בציבור כאשתו' ענין עובדתי, זמני ולא 'סטאטוס' המלווה את הנושא אותו דרך קבע בארץ ובעולם ולכל דבר וענין ללא כל הבדל ושוני, הרי שאין כל משמעות לפס"ד הצהרתי אשר יינתן בידיה של אשה כך סתם שהיא 'ידועה בציבור כאשתו' של פלוני או אלמוני, להבדיל מקביעת גיל למשל.

אדם המבקש לקבוע ו/או לשנות את גילו יכול הוא לפנות בתובענה מיוחדת לביהמ"ש המוסמך (כיום ביהמ"ש למשפחה) ולבקש לקבוע את גילו כלפי כולי עלמא שכן הגיל, אם לא 'סטאטוס' הוא (כפי שסבר השופט אגרנט בע"א 472/64, ענבי נ' היועץ המשפטי לממשלה, י"ט (1), 645 לפי מבחן "הזכויות והחובות"), הרי "כמוהו כענין של מעמד" והדבר אף נקבע בס' 5 לחוק קביעת גיל:     "נקבע גילו של אדם לפי חוק זה, יהא זה גילו לכל ענין".
     בכך קביעת ביהמ"ש בדבר גילו של אדם מחייבת את כל העולם .
     (ר' לענין זה פרופסר א.ח. שאקי, 'הגיל במשפט', הפקולטה למשפטים האוניברסיטה העברית ירושלים, אונברסיטת תל-אביב, תשכ"ח - 1968, וכן ע"א 436/59, נפתלי נחום נ' היועמ"ש י"ד, 145).

     אינני סבור אם כן, שביהמ"ש יכול להיזקק לתובענה של אשה להצהרה כי היא "ידועה בציבור כאשתו" של פלוני או אלמוני ללא הדבק ישיר למטרה הספציפית שלשמה דרושה ההצהרה.

כך למשל יכולה אשה להגיש תובענה לקבלת מחצית מנכסיו של גבר עימו חיה כידועתו בציבור כשהעילה לתביעתה היא היותה ככזו. במסגרת הדיון בתובענה ידון מעמדה ככזה לצורך אותו ענין נשוא התובענה בלבד.

ד.      התוצאה הוא שאין כל משמעות לעתירתה של המשיבה למתן פסק דין הצהרתי כי היא ידועה בציבור במקרה עסקינן, אלא אם צמודה היא למטרה שלשמה היא הוגשה - קבלת גימלה מהקרן, ולא בכדי הוסיפה המשיבה לעתירה את המילים "וכי אשר על כן זכאית היא לקבלת ....ובפרט לזכויות פנסיה .... בקרן הפנסיה מקפת".

10.     אם אלה הם פני הדברים, בפנינו אם כן תובענה בה המשיבה תובעת (כחליפו של המנוח) את הקרן לקבל קיצבה המגיעה לה והנובעת מיחסי עובד ומעביד שהתקיימו בין המנוח ובין מעבידו והעובדה שהקרן אינה מביעה עמדה בענין אינה מעלה ואינה מורידה לענין זה ומדוע?

     המשיבה יכולה היתה להגיש תביעתה נגד הקרן וברור כי לבירור תביעה זו הסמכות הייחודית נתונה לביה"ד האזורי לעבודה, מכוח ס' 24 (א) (3) לחוק ביה"ד לעבודה, תשכ"ט - 1969. ביה"ד לעבודה היה בוודאי מורה על צירופה של המבקשת כצד למשפט כנתבעת נוספת, בין אם לפי בקשת הקרן ובין אם היה נוהג כך מיוזמתו.
או אז, היה נזקק ביה"ד, באורח אינצידנטלי, לשאלה אם המשיבה ידועה בציבור היא אם לא כשהקרן, בנסיבות עסקינן, היתה משאירה את זירת המאבק להתנגחות של המשיבה עם המבקשת ומודיעה לביה"ד כי אין לה עמדה בנושא, וכי היא תכבד כל פסק דין שינתן על ידי ביה"ד בענין.

11.     ב.ה.פ (ת"א) 9572/73, קלופפר נ' צחורי , פסמ' תשל"ד (2), 342, נדונה תובענה שענינה גימלת שארים, היינו גימלת אלמנה, שצריכה להשתלם לאחר פטירתו של עובד.
     את התובענה הגישה אישה אשר טענה להיותה 'ידועה בציבור כאשתו' של העובד, כנגד האלמנה והמעביד, בנק ישראל.
     ביהמ"ש הורה על העברת התובענה לביה"ד לעבודה כבעל הסמכות הייחודית לדון בה.
     טוען ב"כ המשיבה כי להבדיל מעניננו, שם לא נתבקשה הצהרה כלפי כולי עלמא בדבר היות התובעת (שם) ידועה בציבור אלא הצהרה ספציפית בדבר זכותה לגימלה, מה שלא בעניננו, והוא מפנה לעמ' 345 לפסק הדין אשר לכאורה מתבסס הוא על כך שהצהרה כזו לא נתבקשה, ומכאן האבחנה.

     עם כל הכבוד, אין בדעתי לקבל אבחנה זו הן משום דברי לעיל בניתוח מוסד הידועה בציבור אשר אינו מקנה אפשרויות לתבוע הצהרה והכרה כלפי כולי עלמא וכן מדבריו של הש' הרפזי בענין קלופפר הנ"ל באותו עמוד אליו מפנה ב"כ המשיבה משם עולה שגם אם היתה מתבקשת הצהרה שכזו, לא היה בה כדי להועיל.
     כך אומר הש' הרפזי:
      "... כך הדבר לא בלי סיבה, שהרי מבחינה משפטית לא היתה הקביעה, שהתובעת היתה ידועה בציבור כאשתו של המנוח, על-פי איזה דין כללי, מספקת למטרתה. דינה של הידועה בציבור. נקבע בכמה חוקים, למטרות שונות, כגון בחוק הירושה ובחוק הגנת-הדייר, ואין ההוראות בחוקים השונים קובעות באופן כללי את מעמדה וזכויותיה של הידועה בציבור, ובפרט אין ההלכות שנפסקו על-פי אותם חוקים, מורות בכיוון אחד - כאשר אשה טוענת למעמד של "הידועה בציבור", בעוד האיש נשוי על-פי דין לאשה אחרת".

12.     המסקנה המתבקשת היא שהסמכות לדון בתובענה שבפני היא לביה"ד האזורי לעבודה.

13.     לאור התוצאה אליה הגעתי מתייתר הדיון בטיעונים האחרים שהועלו ע"י ב"כ המבקשת. ואולם, יחד עם זאת ולמעלה מן הדרוש אוסיף ואומר, כי התובענה האזרחית שבפני איננה בין בני משפחה שהרי המבקשת איננה 'בן משפחה' כהגדרתו בחוק ביחס למשיבה, 'כאדם' שהגיש את התובענה. זאת ועוד, גם אם נאמר שהמשיבה היא בגדר עזבונו של המנוח אשר כן מהווה 'בן משפחה' של המשיבה (כידוע בציבור שלה.....) הרי שנשוא התובענה, הגימלה מהקרן אינו חלק מעזבון אלא זכות 'מלבר העזבון' לפי סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965 כך שגם מטעם זה אין הענין בסמכות ביהמ"ש לעניני משפחה.

14.     אני מורה אם כן על העברת התובענה לדיון בפני ביה"ד האיזורי לעבודה, בת"א - יפו מכוח סמכותי על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט, [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984.

15.     המשיבה תשלם למבקשת הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ש"ח + מע"מ צמודים ונושאים ריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מוסד הידועה בציבור

  2. ידועים בציבור כיצד ?

  3. עורך דין ידועים בציבור

  4. הצעת חוק ידועים בציבור

  5. ידועה בציבור של עובד מדינה

  6. פסק דין הצהרתי ידועה בציבור

  7. עובדת זרה ידועה בציבור נשואה

  8. תביעה בין ידועים בציבור שנפרדו

  9. אשרת שהייה בישראל ידועה בציבור

  10. בקשה לצו ירושה של ידועה בציבור

  11. קצבת שארים ממבטחים לידועה בציבור

  12. תביעה של ידועים בציבור נגד יורשים

  13. פרידה בין ידועים בציבור עקב אשפוז

  14. ידועה בציבור לפחות שנה לפני פטירה

  15. הלוואה או מתנה ? בין ידועים בציבור

  16. גמלת שאירים קרן מקפת לידועה בציבור

  17. האם אדם נשוי יכול להיחשב ידוע בציבור

  18. ידועה בציבור של עובד חברת חשמל שנפטר

  19. הסדרת מעמד לבן זוג זר - ידועים בציבור

  20. זכויות ידועה בציבור של דייר מוגן שנפטר

  21. מגורים משותפים לצורך הכרה כידועה בציבור

  22. תביעת פיצויים של ידועה בציבור - סמכות שיפוט

  23. פירוק שיתוף בדירת מגורים בין ידועים בציבור

  24. שלילת זכאות לקצבת שאירים בשל הכרה כידועה בציבור

  25. דרישת המגורים הנוספים, דרישה מצטברת לדרישת הידועה בציבור

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון