תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסקי דין. אין הוא מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין, או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו. כאשר סבור ראש ההוצאה לפועל כי פסק הדין אינו ברור, וטעון הבהרה, מוקנית לו סמכות מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה. זאת ותו לא. אין ראש ההוצאה לפועל רשאי לסטות ממילותיו הברורות של פסק הדין, אפילו סבור הוא כי פסק הדין שגוי מעיקרו. הדרך הנכונה לתקוף את פסק הדין היא בהליך של ערעור על פסק הדין עצמו, ולא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. להלן פסק דין בנושא חריגה מסמכות של ראש ההוצאה לפועל: פסק דין 1. בין הצדדים נחתם הסכם גירושין בתאריך 23/3/88 והוא קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האזורי בפתח-תקווה ביום 11/5/88. סעיף 9א להסכם הגירושין קובע כדלקמן: "הצדדים מסכימים כי בנוסף לאמור לעיל ( החיוב במזונות - א.ג.) ישאו הצדדים בחלקים שווים, כנגד אישורים מתאימים להוצאות מיוחדות כגון: הוצאות רפואיות שאינן מבוטחות ע"י קופ"ח ואגרות חינוך ותשלומים עבור חוגים ולימודים מעבר ללימודי חינוך חובה, תלבושת אחידה וספרי לימוד". 2. בתאריך 2/2/99 הגישה המערערת בלשכת ההוצל"פ בחיפה במסגרת תיק הוצל"פ שהיה קיים בין הצדדים (02-226682-96-9) בקשה לחידוש הליכי ההוצל"פ, לרבות הטלת עיקולים, מאסר ועיכוב יציאה מן הארץ, בטענה שהמשיב חייב לה כספים בגין "הוצאות מיוחדות" לפי הסכם הגירושין שהן הוצאות רפואיות, הוצאות לימודים, הוצאות ביגוד ונסיעות של הבת יסמין (ילידת 1977) ושל הבן פורת (יליד 1984). המשיב טען כי אינו חייב שום כספים בתיק ההוצל"פ משום ששילם את כל החוב ומשום שהמערערת חייבת לו כספים שהוא זכאי לדרוש ממנה על פי הסכם הגירושין (סעיף 9ב). נטענו ע"י הצדדים טענות נוספות. 3. בהחלטה מפורטת מיום 16/11/00 שניתנה ע"י ראש ההוצל"פ, כב' הרשם מר א. אוחיון, נקבע כי המשיב חייב מזונות שוטפים צמודים מחודש דצמבר 2000 והפרשי מזונות החל מיום 1/2/95. כן נקבע כי המשיב חייב בהוצאות עבור טיפול עיניים, ספרי לימוד ושכר לימוד וניתן פירוט מדויק לגבי החוב. 4. בתאריך 17/12/00 הגישה המערערת לבית משפט זה ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בטענה כי טעה הרשם המלומד בחישובי החוב וטעה כאשר קבע שהמערערת ויתרה על חלק מהחוב ושלא פסק הוצאות לטובת המערערת. 5. למחרת 18/12/00 הגיש המשיב בקשה לראש ההוצל"פ לתיקון טעות סופר בהחלטה בטענה כי נפלה טעות מתמטית בחישוב. ראש ההוצל"פ בהחלטה באותו יום כתב כדלקמן: "הבקשה נדחית. אין אני מתכוון לפתוח החלטתי מיום 16/11/00. אם החייב סבור שטעיתי עליו להגיש ערעור לבית המשפט לענייני משפחה. בקשה נוספת בעניין ההחלטה שניתנה לאחר דיון, תגרור חיוב בהוצאות". 6. על החלטה זו הגיש המשיב את הערעור מטעמו בנימוק כי לא היתה התייחסות לחישוב שהוא הציע לצורך תיקון ההחלטה. 7. בתאריך 19/4/01 קיימתי הליך של קדם ערעור בשל העובדה שהוגשו בקשות ביניים אחדות. באותו יום שמעתי טיעונים מבאי כוח הצדדים והיתרתי להגיש הודעת ערעור מתוקנת, אשר הוגשה ביום 16/5/01. המשיב מצא לנכון להגיש בקשה למחיקת הערעור על הסף בטענה שהוגש באיחור של 13 ימים. 8. טוענת המערערת כי ראש ההוצל"פ שגה בארבע נקודות: א. כאשר קבע כי המערערת ויתרה על חובות עבר שמלפני יום 1/2/95. ב. כי חלק מההוצאות המיוחדות לא הוכרו בהחלטה כהוצאות כאלה למרות סעיף 9א להסכם הגירושין. ג. כי חלק מההוצאות המיוחדות חושבו על פי חישוב נומינאלי. ד. כי נפלה טעות בחישוב הפרשי המזונות לתקופה שמ1/2/95- ואילך. 9. טוען המשיב כי חובה על ראש ההוצל"פ לקבל את ההסכם שניתן לו תוקף של פסק דין והוא אינו יכול לתקנו ולהוסיף לו תוספות. עוד טוען המשיב כי משנקבע בהסכם הגירושין בסעיף 7ג כי סכום המזונות יהיה צמוד לתוספת היוקר המשתלמת לשכירים לא ניתן לקבוע הצמדה למדד למחירים לצרכן שהיה ידוע גם בשם מדד המחיה. טענה נוספת בפי המשיב היא כי לא היתה התאמה בין חישובי המזונות לבין הקביעה כי הבת יסמין הגיעה לגיל 19 ביום מסוים וכי על ההכם מאותו יום נפסק החיוב במזונותיה. 10. ברע"א 773/97 טנקרידרי ארנקיל בע"מ נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פ"ד נ(5), 657, נפסק מפי כב' השופט אור כדלקמן: "צודקת המבקשת בטענתה, כי תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסקי דין. אין הוא מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין, או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו. כאשר סבור ראש ההוצאה לפועל כי פסק הדין אינו ברור, וטעון הבהרה, מוקנית לו סמכות מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967-, 'לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה'. זאת ותו לא. אין ראש ההוצאה לפועל רשאי לסטות ממילותיו הברורות של פסק הדין, אפילו סבור הוא כי פסק הדין שגוי מעיקרו. הדרך הנכונה לתקוף את פסק הדין היא בהליך של ערעור על פסק הדין עצמו, ולא במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. סמכויותיו של בית משפט קמא, בהליך של ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, נגזרות מסמכויותיו של האחרון. אף בית המשפט קמא, בשבתו בערעור כאמור, אינו מוסמך לשנות מהאמור בפסק הדין אשר הטיל את החיוב. במקרה דנן, כל אשר נדרש בית משפט קמא לעשות, הוא להכריע בשאלה אחת: האם למשיבה עומדת טענת "פרעתי", מאחר שמילאה את החיוב אשר הוטל עליה בפסק הדין המקורי, בכך ששילמה למבקשת כ- 11% מסכום האגרה הנ"ל". 11. אני סבור כי ראש ההוצל"פ לא הקפיד על הכללים הקבועים בהלכה הפסוקה כפי שהובאה לעיל. כאשר דן ראש ההוצל"פ בעניין הצמדת סכום המזונות (עמוד 2 להחלטה סעיף א' לפרק הדיון והמסקנות) פירש הרשם המלומד את המילים "תוספת שחיקה" שבסעיף 7ג להסכם הגירושין כהצמדת דמי המזונות למדד המחירים לצרכן. ראש ההוצל"פ צריך היה לפנות לבית הדין הרבני שאישר את ההסכם שדינו כדין ערכאה שפסקה את הדין בשאלת הבהרה האם מדובר בהצמדה למדד אם לאו. אין לו רשות לתת פרשנות משלו. במאמר מוסגר אני מוסיף כי לדעתי הפירוש הפוך והכוונה היא לכל אותן תוספות שמקבלים שכירים בנוסף לתוספות היוקר. יש לזכור כי בית הדין הרבני כאז כן עתה אינו מצמיד סכומי כספים לרבות מזונות למדד המחירים לצרכן מחשש שהדבר ייחשב ריבית, שהיא אסורה לפי הדין העברי בהיותה נשך. 12. בעניין הויתור על חובות העבר (עמוד 3 סעיף ב לפרק הדיון והמסקנות) לא נפלה טעות ואין למערערת להלין אלא על עצמה בלבד. החלטת כב' הרשם מבוססת על הראיות שהיו בפניו. 13. בעניין ההשתתפות בהוצאות בר-מצווה (סעיף ג לפרק הדיון והמסקנות) לא נפלה כל טעות וההחלטה מבוססת על הראיות כאשר המשיב לא הרים את נטל הראייה הדרוש. 14. בעניין ההוצאות על פי סעיף 9א להסכם (עמוד 4 סעיף ד לפרק הדיון והמסקנות) לא נפלה כל טעות בהחלטה. וכאן הקפיד ראש ההוצל"פ לא להוסיף ולא לגרוע מן ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין. 15. באשר לערעור הנגדי הרי יש לקבלו מכיוון שראש ההוצל"פ הנכבד לא התמודד כלל עם הטענה שנפלה בחישוב טעות מתמטית, ובין כה משיש לחשב את ההפרשים מחדש עקב אי הצמדתם למדד אלא לתוספת היוקר הרי בעצם אין לערעור הנגדי כל משמעות. 16. אני מוצא לנכון לקבל את הערעור בחלקו ולקבל את הערעור הנגדי ולהחזיר את התיק לראש ההוצל"פ כדי שיקבל מן הצדדים חישובים חדשים בהתאם להנחיות שניתנו בפסק דין זה וידון מחדש בטענת המשיב כי פרע את החוב. אין צו להוצאות משפט. הוצאה לפועל