חרדת נטישה אצל תינוקות

מרגע הלידה מראה התינוק בבירור העדפות כלפי דברים שהוא רואה, שומע, מריח ומרגיש. בניגוד לאמונות הרווחות, שהתינוק הנולד הוא פסיבי, אינו רואה, אינו קולט, חסר אונים ומוגבל בחושיו, הראה המחקר המודרני שמסקנות אלה נבעו ממגבלות של שיטות הבדיקה או ממוגבלות ההבחנה שלנו בכישורים המתוחכמים של התינוק.

ככל שהשתכללו שיטות המחקר התגלו עוד ועוד יכולות שהתינוק מצויד בהן מרגע לידתו או מתקופת חייו המוקדמת. ההתקשרות לדמות האם המטפלת בו היא צורך קיומי החיוני להתפתחותו התקינה של התינוק.

בהתפתחותם התקינה בחודשים הראשונים לחייהם, תינוקות אינם מגלים תגובה מיוחדת כלפי פרידה קצרה מהאם או כלפי אנשים לא מוכרים.

חרדת נטישה אצל תינוקות נחשבת מקור רב עוצמה לקשיים בהתפתחות הנורמלית. חרדה זו, שמופיעה אצל בני שמונה עד עשרה חודשים, מסמנת את תחילת מודעותו הגוברת של התינוק להיותו נפרד פיסית מהאם.

ההסבר המקובל הוא שבחודשים הראשונים לחייו קשה לתינוק להבחין בין פעולותיו ומחשבותיו לאלה הנובעות מדמויות אחרות בסביבה ובמיוחד האם. אותה אחדות פיסית שהיתה ברחם ממשיכה להתקיים במובן התפישתי עוד חודשים לאחר הלידה. רק בהדרגה, לאחר אין סוף פעילות ואינטראקציות עם הסביבה והתפישות הנובעות מהן, מתפתחת המודעות של התינוק שהוא יצור נפרד שתלוי במידה רבה באדם אחר.

תחושת הנפרדות והתלות של התינוק, יכולה להתבטא במשך היום בתגובות כגון היצמדות או תגובות זעם וניתוק לאחר פרידה. תגובות המצוקה של הילד לאחר פרידה גורמות להורה לחץ רגשי כבד ועלולות לגרום לו לחשוש מפרידות משמעותיות נוספות ולהימנע מהן. חרדת הפרידה היא אחד הגורמים העיקריים להפרעות השינה בילדות המוקדמת.

התינוק שבמשך שעות הערות שלו נמצא בקשר הדוק עם ההורים, נדרש בהשכבתו לישון להסתגל במהירות לניתוק הקשר הפיסי מההורים. ניתן אולי לקשור את העלייה בשכיחות הפרעות השינה בשלהי השנה הראשונה לחיים, להופעת חרדת הפרידה שהיא תופעה התפתחותית נורמלית בגיל זה. בקליניקה, הורים רבים מדווחים על הופעת קשיי השינה לאחר פרידה משמעותית כלשהי. לעיתים קרובות, שינוי כגון חזרת האם לעבודה לאחר חופשת לידה ושהייה ממושכת עם התינוק, מטפלת חדשה, מעבר לפעוטון וכל שינוי שמשמעותו פרידה והסתגלות מחודשת, מתבטאים מיידית בהופעה של הפרעות שינה משמעותיות.

להלן החלטה בנושא חרדת נטישה אצל תינוקות:

החלטה

1.     המבקש הגיש בקשה לקבוע הסדרי ראיה בינו לבין בנו הקטין, יליד 17.4.98.

2.     המבקש ביקש לקבוע כי המבקש יפגש עם בנו מחוץ לדירת האם "פעמיים בשבוע בימי חול בשעות אחר הצהריים וכן יקח אותו לביתו בכל שבת שניה, החל משעות הצהריים ביום שישי ועד למוצאי שבת".

3.     המשיבה הסכימה, בתגובתה, כי האב יקח את הבן מבית אימו בכל יום שלישי בין השעות 16:30 ו- 19:30 ובכל שבת שניה משעה 10:00 בבוקר ועד מוצאי שבת (ר' סעיף 14 לתגובה).

4.     ביום 8.3.99 התקבל תסקיר סעד (מיום 25.2.99).

4.     ביום 8.3.99 התקבל תסקיר סעד (מיום 25.2.99).
     בתסקיר נאמר כי האב ביקש לקבל את הבן פעמיים בשבוע מהן פעם אחת עם לינה וכי האם מסכימה לשתי פגישות באמצע השבוע אך מתנגדת ללינה.
     פקידת הסעד המליצה כי משמורת הקטין תהיה בידי אמו וכי הקטין ישהה עם האב ביום ג' משעה 16:00 ועד שעה 08:00 למחרת בבוקר וכי זהו סידור זמני למשך 3 חודשים וכן בכל סוף שבוע שני מיום ו' בשעה 13:00 ועד מוצאי שבת.

5.     ביום 13.4.98 התקיים קדם משפט ובו הועלתה שאלת הלינה של הילד אצל אביו, כאשר האם התנגדה נחרצות לענין.

6.     הכרעה לגבי לינת תינוק בן שנה פעם בשבוע וכל סוף שבוע שני, במקום שונה ממקום לינתו הרגיל, אינה יכולה להנתן כלאחר יד וללא דיון והנמקה.
     המלצת פקידת הסעד בענין הלינה, אינה מנומקת.
     את הסדרי לינת תינוק בן שנה, במקום אחר מאשר במקום לינתו הרגיל, יש לנמק, הואיל ותחושתי היא כי הדבר עלול לפגוע בו.
     אני סבור שהקשר בין האב לבנו הוא קשר חשוב ביותר, ומשמעותי ביותר להתפתחות התינוק ויש לעשות ככל הניתן כדי לעודדו ולטפחו.
     ולפיכך יש לבדוק מפעם לפעם את תקפותם של דפוסי המחשבה שנחשבו בעבר כנכונים והדבר נעשה כיום, כאשר נקבעת משמורת משותפת של הקטין (CUSTODY JOINT), דבר שנחשב כפסול בעבר.

לגבי ילד היודע לדבר ולבטא במילים את הרגשותיו, יש לאפשר ולעודד את הקשר בין הילד ושני הוריו אפילו עד כדי משמורת משותפת, אם כל התנאים האחרים מתקיימים (כגון קירבת מגורים ומקום מיוחד לילד בבית כל אחד מהם) ובתנאי ששני ההורים מסוגלים לנהל את ההורות שלהם תוך שיתוף פעולה ביניהם לטובת הילד, כך שמי שרוצה לטעון, כי הדבר אינו לטובת הילד - עליו נטל הראיה; אולם לגבי תינוק שטרם למד לדבר ולבטא רגשות, נטל הראיה מוטל על מי שרוצה כי הילד ילון חליפות אצל אמו ואביו.

7.     עניינתי בספרו של ד"ר אבי שדה "לישון כמו תינוק" - הצצה לחיי הלילה של התינוק (הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד) ומצאתי כי אכן שינה של תינוק אינה דבר פשוט שניתן להחליט לגביה ללא דיון והנמקה רציניים.
     אביא להלן רק קטע אחד מהספר, החשוב לכל מי שעוסק בענין הסדרי לינה של תינוקות וילדים:

               "על משמעות השינה בעבור הילד וההורים

     ההליכה לישון משמעותה פרידה משמעותית ביותר בין התינוק להורים. אחרי שבמשך שעות היום, ההורים, או דמויות משמעותיות אחרות, היו בקשר מתמיד עם הילד, הגיבו לכל משאלה שלו ולכל מצוקה שלו, פתאום משתנה המצב, ההורים מנתקים מגע ובמקרים רבים מצפים מהילד לעבור את הלילה לבד, בחדר נפרד ובמינימום מגע וקשר עם ההורים. לפרידה, שהיא חלק מתהליך ההשכבה וההליכה לישון, משמעויות רבות ושונות להורים ולתינוקות. ברוב המקרים זו פרידה טובה, היא באה מתוך תחושת ביטחון עצמי פנימי של ההורים והכרה בצורך של התינוק להיות מסוגל להירגע ולישון. הפרידה והאיחוד המחודש בכל בוקר מאשרים ומבססים את תחושת הביטחון של התינוק ושל ההורים בקיומם הנפרד גם כשלא קיים קשר עין, מגע או קירבה פיסית. העקביות והחזרתיות שבתהליך זה הופכים אותו לצפוי, ניתן לניבוי ולכן גם בטוח. עם זאת, לעיתים קרובות מתעוררים קשיים בתהליך, אם משום שבתקופות מסוייות התינוק מפתח חרדת פרידה מסיבות התפתחותיות משלו, ואם משום שלהורים רבים יש קשיים משלהם בתהליך. התינוק הנולד הוא יצור לא בשל שקיומו תלוי לחלוטין באמו. תקופת התלות היא ארוכה ביותר ונמשכת שנים בטרם מושגת יכולת קיום עצמאית. על האם עוברים תהליכים רגשיים ופיסיולוגיים המכינים אותה להיענות לצרכיו של התינוק. הליכים אלה מתחילים עוד במהלך ההריון, מגיעים לשיאם בלידה ודועכים בהדרגה עם התפתחותו של הילד. רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי הנודע וויניקוט (WINNICOTT) שתיאר תהליכים אלה, הדגיש את ההשקעה הרגשית והמחשבתית הרבה שמשקיעה האם בתינוקה בחודשים הראשונים לחייו תוך כדי ויתור, במידה רבה, על צרכיה ועל תכנים אחרים בחייה. התינוק נולד עם כישורים רבים לחפש את הדמות האנושית המסייעת לו בהישרדות ולזהותה. הוא מסוגל לאותת לאם על צרכיו, על מצוקתו ועל שביעות רצונו בהתאם לתחושותיו. ביכולתו לבכות כשהוא רעב, ולבכות בצורה שונה כשהוא סובל מכאב כלשהו, או לחייך ולהיות שבע רצון ונינוח כשכל צרכיו סופקו בצורה סבירה. מרגע הלידה מראה התינוק בבירור העדפות כלפי דברים שהוא רואה, שומע, מריח ומרגיש. בניגוד לאמונות הרווחות, שהתינוק הנולד הוא פסיבי, אינו רואה, אינו קולט, חסר אונים ומוגבל בחושיו, הראה המחקר המודרני שמסקנות אלה נבעו ממגבלות של שיטות הבדיקה או ממוגבלות ההבחנה שלנו בכישורים המתוחכמים של התינוק. ככל שהשתכללו שיטות המחקר התגלו עוד ועוד יכולות שהתינוק מצויד בהן מרגע לידתו או מתקופת חייו המוקדמת. ההתקשרות לדמות האם המטפלת בו היא צורך קיומי החיוני להתפתחותו התקינה של התינוק. בהתפתחותם התקינה בחודשים הראשונים לחייהם, תינוקות אינם מגלים תגובה מיוחדת כלפי פרידה קצרה מהאם או כלפי אנשים לא מוכרים. חרדת הפרידה נחשבת מקור רב עוצמה לקשיים בהתפתחות הנורמלית. חרדה זו, שמופיעה אצל בני שמונה עד עשרה חודשים, מסמנת את תחילת מודעותו הגוברת של התינוק להיותו נפרד פיסית מהאם. ההסבר המקובל הוא שבחודשים הראשונים לחייו קשה לתינוק להבחין בין פעולותיו ומחשבותיו לאלה הנובעות מדמויות אחרות בסביבה ובמיוחד האם. אותה אחדות פיסית שהיתה ברחם ממשיכה להתקיים במובן התפישתי עוד חודשים לאחר הלידה. רק בהדרגה, לאחר אין סוף פעילות ואינטראקציות עם הסביבה והתפישות הנובעות מהן, מתפתחת המודעות של התינוק שהוא יצור נפרד שתלוי במידה רבה באדם אחר. תחושת הנפרדות והתלות של התינוק, יכולה להתבטא במשך היום בתגובות כגון היצמדות או תגובות זעם וניתוק לאחר פרידה. תגובות המצוקה של הילד לאחר פרידה גורמות להורה לחץ רגשי כבד ועלולות לגרום לו לחשוש מפרידות משמעותיות נוספות ולהימנע מהן. חרדת הפרידה היא אחד הגורמים העיקריים להפרעות השינה בילדות המוקדמת. התינוק שבמשך שעות הערות שלו נמצא בקשר הדוק עם ההורים, נדרש בהשכבתו לישון להסתגל במהירות לניתוק הקשר הפיסי מההורים. ניתן אולי לקשור את העלייה בשכיחות הפרעות השינה בשלהי השנה הראשונה לחיים, להופעת חרדת הפרידה שהיא תופעה התפתחותית נורמלית בגיל זה. בקליניקה, הורים רבים מדווחים על הופעת קשיי השינה לאחר פרידה משמעותית כלשהי. לעיתים קרובות, שינוי כגון חזרת האם לעבודה לאחר חופשת לידה ושהייה ממושכת עם התינוק, מטפלת חדשה, מעבר לפעוטון וכל שינוי שמשמעותו פרידה והסתגלות מחודשת, מתבטאים מיידית בהופעה של הפרעות שינה משמעותיות" (ההדגשה שלי - י.ג.). (ר' שם, בעמ' 65 עד 67).
          
8.     לפיכך אני מורה על הפסקת הלינות של הקטין אצל אביו.

9.     הסדרי המפגשים בין הקטין יהיו כדלהלן:
     האב יקח את הקטין מבית אמו בשני ימי חול בכל שבוע משעה 16:00 עד שעה 19:30 ובכל שבת שניה משעה 10:00 בבוקר עד שעה 19:00.
     ההורים יתאמו ביניהם את הימים ובמידה והאב ירצה בכך ניתן להוסיף עוד יום אחד בשבוע.
     אני ממליץ לאם לאפשר לאב להשכיב את הקטין לישון בביתה וזאת כל עוד לא נקבעו הסדרי לינה בבית האב.

10.     האם תצייד את הקטין בטיטולים, ציוד ובבגדים, כאשר האב נפגש עם הקטין והאב יחזיר את הבגדים, הציוד ויתרת הטיטולים לאם עם החזרת הקטין לבית האם.

11.     פקידת הסעד תגיש תסקיר משלים לקראת חודש אוקטובר 1999.

12.     שאלת הלינה של הקטין אצל אביו תידון במלאת לקטין שנתיים, במידה והאב יגיש בקשה מתאימה.

13.     האב רשאי לשקול הגשת בקשה למינוי מומחה ע"י בית המשפט שיתן חוות דעת מקצועית לגבי הלינה, תוך ציון הסכמתו למימונה של חוות הדעת.


14.     אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון