זכויות ביקור של סבים

בית המשפט ציין כי הסבים אינם נכנסים לגדר אנשים שזכאים על פי הדין הישראלי ליזום הליך בעניין קשר עם הנכדים.

סעיף 28 א' חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הכשרות אינו חל; אין מקום לשימוש בסעיף 68 (א) לחוק; סעיף 72 אינו נותן סמכות ליזום הליכים.

להלן פסק דין בנושא זכויות ביקור של סבים:

פסק דין

1.     בפני בקשה לדחייה על הסף של תביעה שהגישו התובעים (להלן הסבים) נגד כלתם (להלן האם) כאשר בנם של התובעים (האב) מצורף כנתבע פורמלי.
התביעה היא לזכויות ביקור עבור הסבים, של שני ילדי המשיבים.

2.     יצויין כי האב והאם מנהלים בפני מזה שנים אחדות תביעה לעניין משמורת הקטינים.
כעת הקטינים, בן ובת, נמצאים במשמורת זמנית אצל האם, ונקבעו סדרי קשר בין האב לילדים, אשר מתקיימים במשך מספר שנים בפיקוח צמוד של שרותי רווחה; זאת, לאור טענות האב, המושמעות באוזני הילדים, שהאם מתעללת בהם, גם בעצמה וגם באמצעות חבר שלה, ומזניחה אותם; תועדו חקירות של הילדים על ידי האב, וגם הפשטתם על מנת לגלות סימנים של אלימות על גופם. לאחרונה חדל האב מלראות את הילדים.

3.     האב ביקש מדי פעם שיוכל לקחת את הילדים לבקר את הוריו, ואכן נתתי אפשרות כזאת, אך זאת במסגרת ביקורי האב ובהליך בין האב לאם.

4.     הסבים הגישו תביעה דומה ביולי 2000, אך לבסוף הוסכם על מחיקת התובענה (תמש 14050/00) ; בהחלטה מנומקת בבשא 54228/00 דחיתי את הבקשה לסעד ביניים של ביקורי הילדים אצל הסבים, וזאת ביום ב' אב תשס 3/8/00.

בהליך ההוא, ובהחלטה בסעיף 5, הבעתי תמיהה שהאב לא צורף להליך לא כתובע ולא כנתבע, לא כמבקש או משיב לבקשה בעניין הביקורים.

קבעתי
"דבר זה אינו מתיישב עם החוק החל, דהיינו חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962, על פי ההורים הביולוגים הם האפוטרופסים הטבעיים של הילדים (סעיף 14) ולהם, ורק להם, הזכות והחובה לדאוג לגדילתם של הילדים (סעיף 15). אדם אחר זכאי לעתור לאפוטרופסות, רק אם בית המשפט שלל את אפוטרופסות של שני ההורים (סעיף 28). אם אפוטרופוסות של אחד ההורים נשללת, אזי ההורה הביולוגי השני יקבל את מלוא האפוטרופסות. אכן זכותם של סבים להיות מעורבים בחיי נכדיהם, מוכרת, אך זאת על פי סעיף 28א, לחוק כאשר הם שכולים. בנם, אביהם של הילדים, לא הלך לעולמו.
אי לכך, סיכויי התביעה העיקרית במתכונת הנוכחית קלושים עד מאד. לדעתי די בכך כדי לחייב בדחיית הבקשה הנוכחית".

בהמשך דחיתי את הבקשה גם מנימוקים לגופו של הענין.
גם אז הגישה האם בקשה לדחייה על הסף, אך כאמור לפני הדיון בבקשה לדחייה על הסף, התובעים חזרו בהם מתביעתם וחייבתי אותם בהוצאות משפט לטובת האם.

5.     התביעה הנוכחית אשר הוגשה במרץ 01. אכן מצורף האב כנתבע פורמלי. העתירה היא
"א.להורות על מועדי ביקור של הקטינים אצל התובעים, הכל בהתאם להחלטות בית המשפט הנכבד ועל פי המלצות פקידי הסעד, כאשר התובעים מבקשים שתנתן להם זכות לארח את הנכדים בחגים, ימי שמחות ופעם בחודש ובסופי שבוע.
ב. להורות על ביקור הקטינים אצל התובעים בחג הפסח .... כאשר עניין זה תוגש בקשה נוספת ונפרדת.
ג. להורות לנתבעת כי תאפשר לקטינים להיות בקשר טלפוני עם התובעים".

ואכן הוגשה בקשה לביקורי בחול המועד פסח תשס"א 2001; בבשא 51201/01 בקשה נדחתה, וקבעתי
"נראה שהטענה לדחייה על הסף יש לה סיכויים טובים: במהלך הדיון הערתי שסעיף 68 (א) לחוק הכשרות אינו נותן סמכות בלתי מוגבלת בענייני הילדים; אולם מאידך יש להתייחס בכובד ראש לטענות הסבים המבוססים על חוק תיקון דיני משפחה (מזונות) התש"ט 1959 וגם סעיף 8 לאמנה של זכויות הילד של האום, המחייב את המדינות החתומות על האמנה לשמור את זכותו כולל קשרים משפחתיים המוכרים על פי דין" .

6.     א.     באותה החלטה ביקשתי מהצדדים לסכם טענותיהם בכתב, בשאלת דחיית התביעה על הסף. החלטה זו ניתנת על בסיס הטיעונים שקבעתי וחומר נוסף שהגיע לידי.

ב.     ואכן אני נדרש לשאלה מה הם התחומים של יכולת של סבים לעתור לסעד בבית משפט בגין נכדיהם על פי המשפט הישראלי.

ג.     לשאלה הטכנית, בדבר זכות עמידה בפני בית משפט זה, התשובה ברורה; על פי ההגדרה של "בן משפחה" לסעיף 1 לחוק של בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה 1995, כלולים נכדים והורי הורים (פסקאות (ד) (ה)), כך שההליך הנוכחי בא במסגרת סעיף 1 (2) לחוק האמור; מדובר בתביעה אזרחית אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה. ואם לא די בכך, הליכים על פי חוק כשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב 1962 (להלן חוק הכשרות), נכללים כענייני משפחה על פי סעיף 1 (6) (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

ד.     כפי שכבר ציינתי, סעיף 14 לחוק הכשרות קובע:

"ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדי הקטינים",
וסעיף 15 קובע כך:
"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו הכשרתו לעבודה ומשלוח יד בעבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; צמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסכמות לייצגו".

סעיף זה מעלה את השאלה: מה היא הזכות של ההורים, אשר צמודה לחובה שלהם, ומה כוללת הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו.

התשובה לשאלות אלה היא, גם כאשר רואים את יתר סעיפי החוק, שהעצמאות של ההורים הביולוגיים אינה נתונה לתקיפה, אלא בדרכים מסויימות על פי חוק. בסעפים 27 ו28 לחוק הכשרות קיים מנגנון לשלילת אפוטרופסות של ההורים או הגבלתה; חוק הנוער (טיפול והשגחה) התש"ך 1960 וחוק אימוץ ילדים התשמ"א 1981 גם כוללים הוראות שעל פיהם המדינה, על פי השליחים שלה, פקידי הסעד, יכולה להתערב בהחלטות הורים ביולוגיים בענין ילדיהם הקטינים.

ה.     ראה בעניין זה דברי הנשיא ברק, במאמר שפורסם בספרו של גיפמן - דיני משפחה בישראל בעידן בית המשפט למשפחה (חלק ג) .
"... לפרט זכות חוקתית להקים יחידה משפחתית, לקיים אותה ולמנוע פגיעה בה. זהו חלק מכבוד האדם של כל פרט, זהו חלק מחירותו של כל פרט. זהו חלק מפרטיותו של כל פרט. כל אלה זוכים בישראל להכרה חוקתית... קיומו [של תא משפחתי - פ.מ.] מהווה ערך חוקתי שהמדינה מגינה עליו ונמנעת מלפגוע בו. הכרה זו תואמת את ערכיה של מדינת ישראל הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית".

ו.     אין ספק גם שחוק הכשרות בא להגן על כבודם של ההורים, ולאפשר להם לטפל בילדיהם בהתאם לעצם הורותם, לפי שיקול דעתם, ללא הפרעה חיצונית.

ז.     חוק הכשרות כולל הוראה בדבר שימוע דעתם של קרובים: על פי סעיף 72
"בכל עניין לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, גם מיוזמתו הוא, לשמוע דעתם של קרובי הקטין, או פסול דין, או החסוי, ככל שבית המשפט ימצא לרצות לשומעם".

על פי ההגדרה בסעיף 80, המונח "קרוב" כולל גם סבים. אולם זוהי סמכות כללית, שבית משפט צריך להשתמש בה במינון המתאים ורק כאשר יש צורך לעשות כן.

ח.     ואכן, בעקבות השכול של מלחמת יום הכיפורים, נחקק סעיף 28 א' לחוק

"מת אחד ההורים של הקטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות בעניין המגע בין הורי המת לבן הקטין".

ט.     על אלה יש להוסיף את האמנה בדבר זכויות הילד, אשר נעשתה בהאג על ידי האומות המאוחדות ביום 20/11/89, ואשר אושררה על ידי מדינת ישראל ונכנסה לתוקף לגבי ישראל ביום 2/11/91. (כתבי אמנה 1038).

על פי סעיף 5 לאמנה
"המדינות החברות יכבדו את אחריותם זכויותיהם וחובותיהם של הורים, או מקום שניתן ליישום, של בני המשפחה המורחבת או הקהילה כנהוג על פי המסורת המקומית...".

התרגום הרשמי בכתבי אמנה אינו נכון. הנוסח באנגלית היאWHERE APPLICABLE . מונח זה משמעו: כאשר העניין שייך , ולא "מקום שניתן ליישום". המשמעות בענייננו היא : כאשר החוק או הדין או המנהג מכירים במעורבות המשפחה המורחבת, אז בית המשפט יכיר בעניין זה.

סעיף 8 לאמנה דן בעניין זכותו של הילד: וכך כתוב
"1. המדיניות החברות מקבלות על עצמם לכבד את זכותו של הילד לשמור על זהותו, לרבות אזרחות, וקשרי משפחה כמוכר בחוק".

סעיף 9 לאמנה אוסר בהפרדת ילד מהוריו בניגוד לרצונם אלא בהתאם לפעולת הרשויות המוסמכות כפוף לביקורת משפטית, וסעיף 10 דן ברשות הכניסה והיציאה ממדינה מסויימת לצורך איחוד משפחות.
עיננו הוראות: גם האמנה הבנלאומית מכירה בהורים הביולוגיים כבעלי סמכות ראשונית לטפל בילדיהם, רק כאשר הדבר מוכר על פי החוק המקומי, מכירה האמנה במעורבות של גורמים אחרים במשפחה ומחוצה לה.

י.     ואכן על פי סעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט 1959 ילד זכאי לעתור למזונות כנגד סביו, מקום שלא יוכל להשיג את המזונות מההורים. אולם אין מקום ללמוד גזרה שווה לענייני האופטרופסות האישיים, כולל החלטות בעניין מקומו של הילד ומגעיו עם אנשים אחרים.

יא.     יש לציין עוד הוראה של חוק הכשרות: סעיף 68 (א) קובע:
"בית המשפט רשאי בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או לב"כ או לבקשת צד מעוניין ואף מיוזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין... אם על ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס לדין, ואם בדרך אחרת."

אציין מיד כי סעיף 68 (א) נותן סמכות, כאמור בו, לאפשר לבית המשפט לנקוט באמצעים הנכונים לשמירת ענייניו של הקטין".

בתור שכזה, אין הוא יכול להעניק לגורמים אחרים זכויות או סמכויות שאין להם על פי החוק. אכן צד מעוניין יכול לעתור לסעד על פי הסעיף האמור, אך מתן הסעד יהיה בהתחשב בתחומי הסמכויות המוקנות להורים, המופיעות בחוק עצמו.

יב.     נראה איפא כי עיקר הטענות של הסבים מעוגנים בסעיף 72, בצרוף סעיף 80 לחוק הכשרות, תוך השראה מסעיף 28 א'.

יש לציין מיד כי גם סעיף 72 אינו מקנה סמכות ליזום הליכים. הסמכות על פי סעיף 72 היא לשמוע דעתם של קרובי הקטין "בכל עניין לפי חוק זה". הפרשנות הנכונה של יתר סעיפי החוק מחייבת את המסקנה שבסעיף 72 מדובר בעניין תלוי ועומד בפני בית המשפט, ולא בפתיחת הליך נפרד ועצמאי. זו הפרשנות הנכונה של המונח "בכל ענין לפי חוק זה".

יג.     ברור מתוך דברי הכנסת בקריאה הראשונה של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 4) תשל"ה 1975 ביום ז' כסלו תשל"ו 11/11/75, שחקיקת סעיף 28 א' היתה נחוצה, דווקא משום שהסמכות על פי סעיף 72 לא היתה מספקת לענות על דרישותיהם הלגיטימיות של הורי חייל שנהרג, לעתור לזכויות כלפי נכדיהם נגד האלמנה. שר המשפטים דאז, מר חיים צדוק, התייחס לסעיף 72 כך:
"עוד הערה. בסעיפים 72 ו80- שבחוק המקורי נתן המחוקק מעמד מיוחד לסב ולסבתא, כשהסמיך את בית המשפט לשמוע דעתם - וכאן אני מצטט -
"בכל עניין לפי חוק זה, ככל שימצא לנחוץ". ואילו בסעיף 16 כתוב שחייב הקטין לציית להוראה, ושוב אני מצטט: "תוך כיבוד אב ואם בכל עניין הנתון לאפוטרופסם".
המושג "כיבוד ואם" נשא איתו מטען הלכתי וגם מוסרי עוד קודם שנכנס לחוק הכנסת, ולפיו כיבוד אב ואם מחייב את האלמנה גם כלפי הורי בעלה שנפל. אם נצרף מחשבות אלה וניתן ביטוי הולם בלשון החוק לצרוף הזה, שמא יעזור הדבר לגשר עד רגשות שנאה בין קרובים בנוסף על כך ישא ברכה חינוכית ליתומים הקטנים, וכך ירבה שלום וישא ברכה". (דברי הכנסת עמ' 310).

חבר הכנסת ליאון דיציאן ביקש להרחיב את הרשות לפתוח הליכים גם לבני משפחה נוספים; אך עניין זה נדחה, וראויה לציון דברי חבר הכנסת ידידה בארי
"ברצוני לציין, שאני חולק עליו מכל וכל, יש להזהר מלהרחיב בדרך זו את הסדרת המעמד של מי שאינם אפוטרופסים, ואני מדגיש מי שאינם אפוטרופסים ואינם הורי של הקטין. אנחנו עלולים לגרום סכסוכים משפטיים ועוגמת נפש מרבה".

וגם שר המשפטים הוסיף
"אבל חלילה לנו להרחיב את המסגרת של ההצעה הזאת".
יד.     מתוך עניין זה, ומתוך מבנה החוק ברור, שהסמכות שניתנת על פי סעיף 28 א' מוגבלת להורה שכול, ולו רצה המחוקק להעניק אפשרות לפנות לבית המשפט לסבים של ילדים ששני הוריהם, האפוטרופסים הביולוגיים, עוד בחיים, ואפוטרופסתם לא נשללה, המחוקק היה צריך לעשות זאת בצורה מפורשת.

טו.     המסקנה בשלב זה היא שההורים הביולוגיים, כל עוד אפוטרופסתם לא הוגבלה, הם ורק הם הקובעים מה יעשה בילדיהם, כולל ביקור אצל סבים; ואם אינם מגיעים להסכמה, בית המשפט יכריע ביניהם.

7.     הפסיקה הישראלית שהובאה לעיוני מתייחסת אכן לסעיף 28 א', מקום שאחד ההורים נפטר. בבר"ע (חיפה) 759/00 בית משפט המחוזי בחיפה הפך החלטת בית המשפט לענייני משפחה; שם קובע בית המשפט י. יעקובישווילי סגן נשיא:

"סעיף 68 (א) לחוק הכשרות פותח פתח רחב להטיב עם קטינים וצרכיהם הפיזיים והנפשיים ומקנה לבית המשפט סמכות רחבה להטיב עם קטינים ולהורות הוראות נחוצות בעניינם. אינני סבור שסעיף 28 א' בא לסתום את הגולל על הסמכות לפי סעיף 68 (א) גם בהקשר לסבים ונכדים והקשר בינהם."

אולם יש לציין שבעניין ההוא, האם נמצאת בחו"ל, ובית הדין הכנסייתי שלל את אפוטרופסותה של האם. המקרה האמור קרוב הרבה יותר למגמה של סעיף 28 א' לחוק, כי שם האם הוצאה מהתמונה של גידול הילדים הפעלת סמכויות לגביהם; לא כך המצב לגבי אבי הילדים בענייננו.

8.     מכאן, שאין צורך לפנות לבית המשפט העברי או להבדיל למשטרי משפט חיצוניים, תוך שימוש בחוק יסודות המשפט הש"מ 1980; אין כאן מקום שבמשפט הישראלי נעדרת תשובה לשאלה.
די לציין כי מתוך החומר שבדקתי; אין במשפט העברי הלכה או דין בנוגע לקשר בין ילד לסביו; יש התייחסות ליחסי קרבה ואהבה, ולחיוב ילד בכבוד סביו, ולשאלת פסלות סב להעיד או לשפוט בעניין נכדו ונכד בענין סבו. ישנה התייחסות גם לחיובי כבוד בין כלה לחמיה וחמותה, וחתן כלפי הורי אשתו, אולם אין בכל אלה להטיל אור על השאלה המונחת בפני.

9.     א.     בעניננו, הסבים אינם מביאים בפני כל טענה שטובת הילדים מחייבת ביקוריהם אצל הסבים; הם יכולים לראות את הילדים ולשמור על קשר עימם; האם לא מנעה זאת מהם, ומכאן, התערבות בית המשפט לטובת הילדים על פי סעיף 68(א) אינה נחוצה.

     ב.     יש להוסיף עוד טעם לדחיית התביעה. במהלך הדיונים הרבים שהתקיימו בפני, הורי האב היו מעורבים, ואף השתתף הסב בדיוני ההוכחות גם כעד וגם כמשקיף. הסב העיד בצורה ביקורתית ביותר כלפי האם, ואימץ את טענות האב נגדה. אמנם טעם זה אינו נוגע באופן ישיר לדחיית התביעה על הסף; אולם נראה שמטרת התביעה היא לעקוף החלטות שיפוטיות בדבר המגע בין האב לקטינים, על ידי מתן זכות ראשונית לסבים לקיים קשר עם הנכדים, ולא רק בדרך משנית, באמצעות הביקורים שמוענקים לאב.

ג.     לסיכום הגעתי למסקנה שיש לדחות את התביעה על הסף; זאת מן הטעם,
שהסבים אינם נכנסים לגדר אנשים שזכאים על פי הדין הישראלי ליזום הליך בעניין קשר עם הנכדים. סעיף 28 א' לחוק חוק הכשרות אינו חל; אין מקום לשימוש בסעיף 68 (א) לחוק; סעיף 72 אינו נותן סמכות ליזום הליכים. ולא מצאתי כל הוראה בלתי ברורה בחוק, אשר מצדיקה פנייה למקורות חיצוניים.

ד.     החלטה זו משמרת את העצמאות והבלעדיות של ההורים הביולוגיים, שאפוטרופסתם לא הוגבלה ולא נשללה, להכריע בעניינים הקשורים לילדיהם, ובמקרה של אי הסכמה, הבאת הדברים בפני בית המשפט על פי סעיף 25 לחוק הכשרות.

ד.     אי לכך הבקשה מתקבלת והתביעה נדחית.

ה.     התובעים ישלמו הוצאות הנתבעת, באמצעות לשכת הסיוע המשפטי, בסך 2,500 ₪ בצרוף מע"מ כאשר סכום זה ישא ריבית והצמדה החל מהיום ועד לתשלום בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכות הזקיפה

  2. זכות ההשבה

  3. הזכות לעבוד

  4. זכות הטיעון

  5. זכות מוסרית

  6. זכות העיכבון

  7. הזכות להתאגד

  8. זכויות מטפחים

  9. זכויות מוקדנים

  10. זכויות במשק עזר

  11. שלילת זכות השיבה

  12. זכויות מלצר טיפים

  13. זכויות עוזרת גננת

  14. הפעלת זכות הזקיפה

  15. זכות עיכבון לעובד

  16. הזכות להיעזב במנוחה

  17. זכויות עובדי שטחים

  18. השוואת זכויות הגבר

  19. זכות וטו של עיתונאי

  20. הצעת חוק זכויות האדם

  21. זכויות ביקור של סבים

  22. זכויות חברתיות בסיסיות

  23. הצעת חוק זכויות העיוור

  24. מחלוקת על זכויות סוציאליות

  25. זכויות שידור טורניר טניס

  26. זכות תשובה לטיעוני הנתבע

  27. זכות הטיעון במגזר הציבורי

  28. שלילת זכות הטיעון של עובד

  29. חוק שריון שלילת זכות השיבה

  30. מצג כוזב לגבי זכויות במותג

  31. זכויות עובדי הווקף המוסלמי

  32. זכויות עובדת משק בית שפוטרה

  33. תביעה בגין זכויות סוציאליות

  34. תביעה להצהיר על זכות עיכבון

  35. הצעת חוק זכויות לאדם העיוור

  36. זכויות עובד בתלמוד תורה חרדי

  37. זכויות פראמדיק במגן דוד אדום

  38. זכות אישית שאינה ניתנת להעברה

  39. חובת דיווח על יתרת זכות כספית

  40. זכויות עובד בבית קפה בתל אביב

  41. תקנות זכות מטפחים תשל''ד-1974

  42. העברת זכות בנכס לפני קבלת החזקה

  43. חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951

  44. חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984

  45. זכות התביעה לפי סעיף 197 הינה זכות עצמאית שאינה זכות אישית

  46. האם אויינה זכות התביעה כמיטיבה עם שינוי ההלכה בבית המשפט העליון

  47. הצעת חוק זכויות מבצעים ומשדרים (תיקון - הרחבת הזכויות), התשס"א-2000

  48. לטענת התובע יש לראות בו כעובד של וכפועל יוצא מכך הוא זכאי לזכויות של עובד

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון