תוקפו של צו הגנה לא יעלה על 3 חודשים (סעיף 5 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991) אולם, הוראה זו איננה הוראה קטגורית והראיה שביהמ"ש מוסמך להאריך את תוקפו של הצו מפעם לפעם עד לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה - והכל בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק. גם הצדדים עצמם יכולים להתנות על הוראה זו ולהסכים על הארכת הצו. להלן החלטה בנושא הארכת צו הגנה בהסכמה: החלטה 1. ביום 7.3.99 ניתן כנגד המשיבים צו הגנה במעמד צד אחד האוסר עליהם את הכניסה לדירה בתל אביב; האוסר עליהם להימצא בתחום של 500 מטר ממנה; האוסר עליהם להטריד את התובעת בכל דרך ובכל מקום לרבות במקום עבודתה. 2. א. בישיבת יום 15.3.99, במעמד הצדדים, הוארך צו ההגנה עד יום 21.3.99, או עד לקבלת החלטה אחרת לאחר דיון במעמד הצדדים. ב. בישיבת יום 21.3.99 הוסכם על קביעת ישיבת תזכורת לצורך ניהול מו"מ והותרת צו הגנה על כנו עד להחלטה אחרת. התיק נקבע לתזכורת ליום 20.4.99. ג. בישיבת יום 20.4.99 הודיעו ב"כ הצדדים כי הם זקוקים לפרק זמן נוסף על מנת לבחון את האפשרות להסכם. בישיבה זו לא היתה התייחסות לצו ההגנה ונקבעה ישיבת תזכורת ליום 2.6.99. הטעם לכך שלא היתה התיחסות לצו ההגנה נעוץ בהחלטת ביהמ"ש מהישיבה הקודמת, שניתנה בהסכמת הצדדים, לפיה צו ההגנה ישאר על כנו עד להחלטה אחרת. משלא ניתנה החלטה אחרת נותר ממילא הצו על כנו - עד להחלטה אחרת. ד. בישיבת יום 2.6.99 הודיע ב"כ הנתבעים: "אני מבקש לנהל את הדיון בצו ההגנה" בנסיבות אלה נקבעה ישיבה לדיון בצו ההגנה ליום 24.6.99 תוך הוראה "שצו ההגנה ישאר על כנו עד לדיון". ה. בישיבת יום 24.6.99 בקשו ב"כ הצדדים לדחות את הדיון בצו ההגנה ליום 20.7.99 בשעה 09:00 תוך הסכמה שהנתבע יוציא מהדירה חפצים מסויימים. להסכמת ב"כ הצדדים ניתן תוקף של החלטה. ו. סופו שהדיון בצו ההגנה החל להתקיים ביום 29.7.99 לאחר בקשת ב"כ הצדדים לדחות את הישיבה לאותו יום. בישיבה זו, שנקבעה לדיון בפגרה, נחקרה התובעת חקירה נגדית על תצהירה התומך בבקשה. לבד מהצורך בקיומה של חקירה חוזרת לתובעת יש לחקור נגדית את הנתבעים 1,2 על תצהירי התשובה שלהם וכן את העדים מטעם התובעת, שניים במספר, אשר הגישו תצהירים בנוגע לאירוע נשוא התובענה. 3. ביסום חקירתה הנגדית של התובעת על תצהירה התומך בתובענה וטרם קביעת מועד נוסף להמשך הדיון, העלה ב"כ הנתבעים טענה מפתיעה - צו ההגנה פג תוקפו בתום שלושת החודשים מיום הינתנו, דהיינו ביום 6.6.99. משכך אין כל מקום להמשך דיון בתובענה והנתבע יכול לחזור לביתו. 4. טעות בידו של ב"כ הנתבעים: אמנם נכון הוא שתוקפו של צו הגנה לא היעלה על 3 חודשים - ס' 5 לחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א - 1991. ואולם, הוראה זו איננה הוראה קטגורית והראיה שביהמ"ש מוסמך להאריך את תוקפו של הצו מפעם לפעם עד לתקופה כוללת שלא תעלה על שנה - והכל בהתאם להוראות ס' 5 לחוק. שמע מינא, שגם הצדדים עצמם יכולים להתנות על הוראה זו ולהסכים על הארכת הצו. כזה היה המקרה שבפנינו. בישיבת יום 21.3.99 הסכימו ב"כ הצדדים שצו ההגנה ישאר בתוקפו עד החלטה אחרת, והחלטה אחרת לא ניתנה עד היום. כך היה בישיבת יום 20.4.99 ובישיבת יום 2.6.99 בה הודיע ב"כ הנתבעים כי הוא מבקש לנהל את הדיון בצו ההגנה. משהודיע הנתבע על רצונו זה, ביודעו שהצו עומד לפוג בתוך ימים ספורים (7.6.99) היה ברור לו כי צו ההגנה ישאר בתוקפו עד למתן החלטה בתובענה לאחר דיון, כפי בקשתו. ואכן כך נקבע בהחלטה מיום 2.6.99 - ש'צו ההגנה ישאר על כנו עד לדיון' שנקבע ליום 24.6.99. בקביעה זו ממילא החליט ביהמ"ש כי צו ההגנה ישאר בתוקפו עד לדיון בכל מועד נדחה אחר (בוודאי אם הדחיות היו על דעת ב"כ הצדדים ובהסכמתם ובמקרה שלנו בחלקם לפחות על פי בקשתם). בהחלטה לא נאמר עד ליום הדיון אלא עד לדיון ודיון לרבות חקירות, חקירות שכנגד, סיכומים ומתן החלטה. בנסיבות אלה יש יותר מאשר חוסר תום לב בהעלאת הטענה באופן מפתיע על ידי ב"כ הנתבעים אשר לא העלה אותה ביום 2.6.99 (5 ימים לפני שיפוג הצו לטעמו) ולהיפך בקש הוא בעצמו לנהל דיון בצו ההגנה. 5. משכך הם פני הדברים איני רואה צורך לדון בשאלת התנאים להארכתו של צו ההגנה מעבר לשלושה חודשים ועד לששה חודשים. יחד עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר ואבהיר רק זאת - ס' 5 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991 אינו דורש 'טעמים מיוחדים' להארכת צו ההגנה מעבר לשלושה חודשים ועד לששה חודשים. אלה נדרשים להארכת הצו לתקופה שמעבר לשישה חודשים ועד לתקופה כוללת של שנה. [(ר' לענין זה בר"ע 20837/99, ספיר נ' ספיר , (טרם פורסם) מפי סגן הנשיא כב' השופט פורת; ור' גם החלטתי שלי בתמ"ש 42365/97, מג'ר נ' מג'ר , מיום 18.4.99 (לא פורסם)]. גם העובדה שלא הוגשה בקשה להארכה של צו ההגנה אינה יכולה לעמוד לרועץ. לעניות דעתי יכולה בקשה כזו להשמע בעל פה בנסיבות מסויימת כגון המקרה עסקינן, בו טענת ב"כ הנתבעים הפתיעה אפילו את ביהמ"ש אשר ברור היה לו, כמו גם לתובעת ולבא כוחה (לעניות דעתי גם לב"כ הנתבעים) כי צו ההגנה נשאר על כנו עד להחלטה אחרת בדיון שיתקיים בעניין. 6. סוף דבר צו ההגנה שניתן ביום 7.3.99 ישאר על כנו עד למתן החלטה בתובענה. צו הגנהצווים