בקשת עיקול כל הנכסים

להלן החלטה בנושא בקשת עיקול כל הנכסים:

החלטה

תיק זה שנפתח ב- 5.7.01 נושא בחובו עד כה 15 תיקי תמ"ש ו- 21 תיקי בש"א, כשבתווך עומדים בני הזוג הניצים ושני ילדיהם הקטינים בני 7 ו-5.

הבקשה שבפני היא בקשה למתן צו עיקול על מלוא נכסי המשיבים.

להלן ראשי פרקים להחלטתי:
-     מבוא כללי.
-     השתלשלות העניינים בפני
-     פירוט פעולותיו של המשיב
-     צו עיקול כנגד החברות משיבות 2-7
-     צו עיקול לאחר צו מניעה באשר לאותם נכסים במסגרת תביעה אחת
-     בדיקת התקיימות תנאי תקנה 374 לתסד"א
-     דיון
-      מסקנות
-     החלטה אופרטיבית

מבוא

הבקשה הוגשה במעמד צד אחד ב- 20.9.01 במסגרת "תביעת רכוש", הצהרה וסעדים לפי סעיף 11 שהגישה המבקשת נגד בעלה המשיב וכן נגד משיבים 2-7 להלן - "התביעה הרכושית". לטענת המבקשת למשיב שליטה ו/או מניות במשיבות 2-7.

קודם להוצאת צו העיקול הוצאתי ב- 7.8.01 לבקשת המבקשת צו מניעה במסגרת התביעה הרכושית שאסר על המשיבים כל דיספוזיציה במחצית הנכסים כמפורט בבקשה, ראה בש"א 718/01.

המבקשת, בעבר מלכת היופי של ישראל, והמשיב, מתווך נדל"ן, נישאו ב- 23.1.94 כשהם חסרי כל למעט מכונית לכל אחד מבני הזוג, וכספי החתונה בסך כ- 105,000-120,000 דולר.

במהלך נישואיהם נצבר לטענת המבקשת רכוש רב.

המבקשת טוענת שרכושו של בעלה - המשיב נצבר בעיקר ו/או בחלקו הגדול כתוצאה מקשרים שיצר המשיב עם אנשי עסקים תוך שימוש ביופיה ובמוניטין של המבקשת כדוגמנית ומלכת יופי.

לטענת המבקשת השתמש המשיב במוניטין שלה לא תמיד בהסכמתה ו/או בידיעתה.
כיוון שפורמלית לא יכולה המבקשת להצביע על נכסים בין נזילים ובין דלא ניידי, על שם המשיב שיבטיחו אפשרות למימוש פסק הדין אם וכאשר יינתן לטובתה בתביעה הרכושית, מבקשת המבקשת להבטיח זכויותיה באמצעות צווים לשמירת הרכוש שנמצא אצל ו/או בשליטת המשיב.
לטענת המבקשת, על אף צו המניעה שניתן במסגרת בש"א 718/01 לא נתפס כל רכוש. כראיה לכך מצרפת המבקשת תשובות המחזיקים שקיבלו צו מניעה שלטענתה משתפים פעולה עם המשיב לפיהם לא "נתפס" במסגרת צו המניעה רכוש כל שהוא.
לפיכך מבקשת המבקשת סעד של צו עיקול על מלוא הנכסים כמבוקש בבקשתה לעיקול למען יאלצו המחזיקים שלטענת המבקשת הינם עושי דברו של המשיב, להשיב כמחזיקים. במידה ולא ישיבו המחזיקים - ניתן יהיה לנקוט נגדם בהליך של אישור העיקול.
יצוין שהליך של אישור עיקול אכן ננקט כנגד מספר מחזיקים.

ב"כ הקודם של המשיב אמר במהלך דיון יום 1.10.01 כך:
"בכל הבקשות שמונחות בפני גבירתי. ככל שמדובר על נכסים בידי המשיבים המפורטים ומגיעים לידי משיב מס' 1, אין לו שום נכסים וזכויות המגיעים לו באופן אישי, אין לי עניין כרגע בבקשה".

השתלשלות העניינים בפני

צו העיקול התבקש ב- 21.9.01
לא נעתרתי לצו במעמד צד אחד, אלא קבעתי דיון במעמד הצדדים ל- 23.9.01 שנדחה ל- 24.9.01, ואחר כך ל- 1.10.01. רק אז משהומצאה ערבות צד ג' ניתן צו ארעי עד דיון יום 10.10.01, שנדחה לבקשת ב"כ המשיב ל- 28.10.01.
אז נחקרה המבקשת. ב"כ המשיב ביקש לסכם בכתב.
משסיכמו ב"כ הצדדים ניתנה החלטתי.

להלן פירוט פעולותיו והתנהגותו של המשיב כפי שבאו לביטוי במהלך הדיונים שבפני:

1.     המשיב נמנע מלהתייצב לדיונים שנקבעו בפני ב- 23.9.01 וב- 24.9.01 בטענה שהוא נמצא בבדיקות רפואיות. המשיב לא המציא אישור רפואי, בדבר מחלותיו למרות שב"כ הקודם הודיע שיש על כך אישור רפואי, ראה פרוטוקול יום 24.9.01 , שורה 5.

2.     המשיב נמנע מלהגיש תצהיר מטעמו למרות שאיפשרתי לו לעשות כן, ראה החלטתי בפרוטוקול ישיבת יום 1.10.01, עמ' 7.

3.     רק לאחר שנתנה החלטתי ביום 1.10.01, למתן צו עיקול ארעי עד לדיון בפני שנקבע ליום 10.10.01, ביקש עו"ד יקואל ב"כ הקודם של החברות משיבות 3+4 שבהן יש למשיב זכויות לאפשר למשיב להעיד ( ראה פרוטוקול 1.10.01, עמ' 11).

4.     למרות בקשת עו"ד יקואל לאפשר למשיב להעיד, לא טרח המשיב להגיש תצהיר מטעמו, וזאת למרות שנתנה לו הזדמנות נוספת במהלך דיון יום 28.10.01, (ראה פרוטוקול מיום זה עמ' 1, שורה 5, 9-10).

5.     ב"כ המשיב דרש לחקור את המבקשת וכך נחקרה היא הן במהלך דיון 1.10.01 על ידי ב"כ החברות עו"ד יקואל והן במהלך דיון 28.10.01, ע"י ב"כ החדש של המשיב והחברות עו"ד שגיא.

6.     המבקשת טענה במהלך חקירתה בפני:
"ת. אני אומרת מדברים שהוא אמר לי בבית ובמקומות אחרים.הוא אמר שהחברות שלו מפסידות, והוא ידאג שיהיו חובות ושלא יהיה כסף בחברה, וכל מה שאני אתפוס זה חובות ולכן אני אצטרך לעבוד כל החיים ----, לחברות, לבנקים שהוא חייב להם.
     דברים ששמעתי ממנו. אין לי מסמכים ועובדות."
     
אין כל הכחשה לטענה חמורה זו. ועל כך נאמר " שתיקה כהודיה".

7.     למרות טענותיה של המבקשת שבפני מהן עולה שהמשיב והחברות המשיבות חד הן, ראה פרוטוקול יום 1.10.01, עמ' 3, שורות 31-28.
     לא טרח המשיב לסתור טענות חמורות אלה.

להלן ציטוט:

     "ש. צ'ק שיוצא זה של



      ת. יוצא לפעמים מהכיס הפרטי שלו, מהאוטו, מהבית, בצ'ק. גם הצ'קים
      שלו ושל החברה. אני יודעת שצ'קים שהם אותם צ'קים ואם יש איזה
      הבדל בין הפרטיים ושל החברה, בשיקים של החברה קונים דברים לבית
ובשקים אחרים משלמים משכורות הכל אותו דבר."

     המשיב לא טרח לסתור טענות חמורות אלה.

8.     במהלך בירור שבפני התנגד ב"כ המשיב נחרצות לצירופן של החברות הנתבעות 2-7 כצד לתביעות באופן שהיקשה ועיכב מתן סעדים כנגד החברות.
     ב"כ הקודם של המשיב טען:

     "יש לי אמונה פנימית שדיני חברות ודיני משפחה אינם היינו הך.
     אני פניתי ואמרתי שאני לא אגן על החברות. אני לא מייצג את החברות. אני לא כתובת למסירת כתבי בית דין. זה לא קנוניה. זה אמיתי לגמרי. כמו שזה היה בצויבל".

ורק במהלך דיון יום 6.11.01 בפני כב' השופט שוחט הסכים ב"כ המשיב לצירופן של נתבעות 6+7 כנתבעות כשעל פי הודעת המשיב מ- 4.11.01, צורפו נתבעות 2+3 ובהמשך צורפו נתבעות 5+4. בהסכמת המשיב וב"כ הנוכחי שמייצג גם את החברות.

9.     ב"כ הקודם של החברות עו"ד יקואל, הציעו את הבית באפקה כערובה לתשלום כל חוב שיושת על המשיב בטענה שערך הבית כ- 1,500,000 דולר,
וכדבריו:
     "גברת ---- לא צריכה לחשוש כי יש לה עקול על מגרש , ערכו כמליון וחצי דולר".

ב"כ המשיב רק שכח לציין שהבית ממושכן ומשועבד ברובו או כולו, הזוהי הצעה תמת לב?
     רק בתשובה להערתי הודה ב"כ המשיב בהמשך, שהבית משועבד רובו ככולו בסך מליון ומאתיים אלף דולר (להלן יסתבר שגובה המישכון גדול מטענתו של ב"כ החברות).

10.     בכתב ההגנה טוען המשיב מצביע על כך שהבית ממושכן בסך של 5,943,411 ₪ נכון ל- 15.10.2001 (סעיף 21 ז' לכתב ההגנה). בשונה מהצהרת ב"כ הקודם של החברות עו"ד יקואל כשהחזר ההלוואה נפרש על פני 19 חודש.
מנין יילקח החזר בסכום כזה משך 19 חודש? בסך 300,000 אלף ₪ לחודש!!

11.     במהלך הדיון בפני טען המשיב שהסך של 900,000 דולר שהתקבל בגין משכנתא שנלקחה על סמך מישכון בית המגורים באפקה, הוחזר לאביו
ואילו בפני כב' השופט שוחט (פרוטוקול 6.11.01) טען שהכסף הועבר לאחיו שנמצא בארה"ב, באמצעות אביו , ראה עמ' 13 שורות 22-24.

מהי הגירסה האמיתית?
     לשם מה כל העסקאות המשונות הללו? מדוע לא נטענו בתצהיר?

מדוע לא טרח המשיב לצרף תצהיר של אחיו - משה מארה"ב בעל חברת ההובלות "מוישס" לאשוש טענתו בדבר הלוואה בסך 900,000 דולר מאחיו והחזר ההלוואה לו?
     האם האח משה יודע שמיוחסת לו הלוואה בסך 900,000 דולר שהועברו למשיב? והחזר הלוואה זו? מדוע לא צירף לכתב ההגנה תצהיר האח בדבר העברת הכסף? האם העיסקה דווחה לשלטונות המס? על ידי המשיב? על ידי האח?
     יצוין שהמשיב השיב לשאלתי במהלך דיון יום 1.10.2001 עמ' 8 שורה 20:

     "אני יכול להביא תצהיר של אבא".

     אך לא עשה כן.לא במהלך הדיונים שבני ואף לא במסמכים שצורפו לכתב הגנתו.
     

12.     למרות טענת ב"כ המשיב שהעיקול מפריע , מעיק ומזיק לחברות ולמרות שאפשרתי לב"כ הצדדים לטעון בעל-פה לבקשה שבפני, ביקשני ב"כ המשיב לסכם בכתב באופן שמעורר ספק שצו העיקול בכלל מכביד על המשיב ו/או על החברות.

13.     ראה גם התשובות הסותרות של המשיב כעולה מפרוטוקול הדיון שהתנהל בפני. כב' השופט שוחט ביום 6.11.01 ( פרוטוקול עמ' 18 שורות 2-20).     

14.     ב"כ המשיב צירף לכתב הגנתו מכתב מ- 6.11.01 משיכון ופיתוח - יצוין ש- 6.11.01 היה המועד של הדיון בתביעת המזונות.
במכתב זה השיבה שיכון ופיתוח על מכתב שהתקבל אצלה יומיים קודם לכן ב- 4.11.01 בדבר קשיי נזילות של החברה


מכתב זה מעורר תמיהה לאור תוכנו ולאור מועדיו.
מה עוד שהחברה לא השיבה לצו העיקול עד היום כעולה מעיון בתיק בית משפט ומטיעוני ב"כ המבקשת.
     חברת שיכון ופיתוח מיהרה השיב על מכתב שנשלח אליה בתוך יומיים לסיים ההתקשרות תוך 7 ימים אך לבית משפט לא השיבה מזה חודשים.

15.     כראיה לטענה שלמשיב מקורות מימון "נסתרים" טוענת המבקשת שהמשיב לא מיהר לשחרר סך של 500,000 ₪ שחבה לו חברת שיכון ופיתוח למרות שעל פי צו המניעה שהוצאתי ב- 7.8.01 ניתן צו מניעה באשר למחצית הנכסים - התעורר המשיב לבקש שחרור מיידי של כספים אלה רק במהלך דיון 1.10.2001 ולא קודם. הוגשה "ההבהרה" מטעם חברת שיכון ופיתוח ולא מטעם המשיב עצמו.

16.     המשיב שזועק מרה בדבר חוסר יכולתו לנהל עסקיו ללא תזרים מזומנים, מאפשר לאשתו וילדיו ניהול משק הבית ללא תזרים מזומנים למעט אלפי שקלים בודדים מאז אפריל 2001 ובכל זאת האישה והילדים חיים וקיימים!!
     
ראה פרוטוקול 28.10.2001 עמ' 2, שורות 29-30, דברי המבקשת:

     "פניתי כי אין לי כסף, שום דבר אני מחודש אפריל לא קיבלתי שקל ממנו, מנהלת את הבית לבד".

לסיום פרק זה ייאמר, שפעולותיו של המשיב מניפולטיביות, חסרות תום לב, בהעדר
     גירסה מצדו למרות ההזדמנויות שניתנו לו, המסקנה המתבקשת שיש להאמין לגירסתה כפי שנפרשה בכתב התביעה בבקשתה ובחקירתה בפני ולהיעתר לבקשתה.

צו עיקול נגד החברות משיבות 2-7

1.     המבקשת העידה בפני: ראה פרוטוקול יום 1.10.01, עמ' 3 שורות 20-27:
     "ש. לחברה יש מנהל חשבונות?
      ת. כן.
      ש. ישנן הוצאות שיווק?
ת. כן.
      ש. מי משלם את ההוצאות האלו?
      ת. כן ---.
      ש. מכיסו או מכיס החברות?
ת. אותו דבר."

     כאמור טענות אלו לא נסתרו למרות שניתנו למשיב הזדמנויות לסתרן.

2.     המשיב העיד במהלך דיון יום 6.11.01 בפני כב' השופט שוחט:
     "המניות האלה נקנו במימון מלא של

אני מתקן: הבנק נתן לי את זה


עינינו הרואות שברצותו הופך המשיב את החברות שבשליטתו למנוף לקבלת הלוואות, רוכש מגרשים, אחר כך מוכר ורוכש בית פרטי שאף אותו ממשכן ואת כספי המשכון מעביר לאביו ו/או לאחיו כטענתו (שלא נתמכה בתצהירי האב והאח כאמור לעיל).

3.     ב"כ המשיב טוען שמכונית מסוג דודג' דרנגו שרשומה על שמו, שייכת למעשה לחברה, אך נרשמה על שמו (מטעמי שמירת ערך הרכב) ראה סעיף 26 סיפא לכתב הגנתו.

לכאורה ועל פי טענות המבקשת שבשלב זה אני רואה לנכון לקבלן, עולה, שבעל השליטה בחברות קרי המשיב לא הקפיד על הפרדה במובן הניהולי והכספי בין עסקי החברות והעסקים הפרטיים שלו.
לכאורה עולה שהמשיב השתמש לרעה במסך ההתאגדות.
לכאורה עולה שנעשה שימוש שלא בתום לב באישיות המשפטית הנפרדת של החברות.

סעיף 6 לחוק החברות החדש מתשמ"ט 1999 מאפשר לבית המשפט להרים המסך לשם בדיקת פעילות המנהלים בחברה להלן ציטוט:

"(ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית משפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק או אם בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג).
(ג) בית משפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים,להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה:
(1) השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם;
(2) בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה.

ראה:      ע"א 4606/90 מוברמן ואחי נ' תל-מר בע"מ מ"ו (8) 353, 361-363, דברי השופט דב לוין.
     
למבקשת זכות עקיבה באשר לנכסים השייכים לכאורה לה שהתערבבו/נטמעו בחברות שבשליטת המשיב.

על פי הצהרת ב"כ המשיב לשעבר - למשיב עצמו אין נכסים כלשהם בחברות לפיכך לא התנגד כלל לצו העיקול מטעם המשיב כאדם פרטי.

יש לאפשר למבקשת בבוא יומה לממש פסק הדין לכשיינתן מקור כספי להיפרע זכויותיה הרכושיות בחברות המשיבות. רוב החברות נוסדו לאחר הנישואין כעולה גם משמן למעט משיבה 2 שנוסדה טרם הנישואין אך הטענה שגדלה התעצמה והתרחבה במהלך הנישואין.

המשיב בשלב זה מחזיק בנכסי המבקשת בנאמנות בתוך עסקי החברות.

ב"כ המשיב לא ביקש כלל ביטול צו המניעה שניתן באשר למחצית הנכסים במסגרת בש"א 718/01 . משמע צו המניעה לא הפריע לפעילותו העסקית.
ספק אם צו העיקול מפריע למשיב לאור העובדה שחלק מהמחזיקים כלל לא ענו לבית המשפט באשר לנכסים שהם מחזיקים אצלם על פי צו העיקול. חלקם ענה שלא מחזיקים כלל רכוש של המשיב מהנימוקים כמפורט לעיל, יש להטיל עיקול גם על רכוש החברות.

צו עיקול לאחר מתן צו מניעה באשר לאותם נכסים במסגרת אותה תביעה

על פי רע"א 4035/90 פלג נ' פלג, פד"י מ"ה ע' 1, עמ' 113, 115 נקבע שככלל לא יינתן צו עיקול וצו מניעה בין אותם צדדים במסגרת אותה תביעה וזאת על מנת למנוע כפל צווים והחלטות מיותרות שעלולות לגרום לזילות בית משפט.
בעניננו צווי המניעה לא הועילו למבקשת, שכן במסגרתם לא נתפס כל רכוש.
אין מקום גם לצוות על בטול צו המניעה שמא תחפוץ המבקשת לנקוט בצעדים כנגד המחזיקים.
מאידך יש מקום להעניק במקרה זה סעד של עיקול למען יתכבדו המחזיקים להגיש תשובה לצו העיקול ובמידה ולא יעשו כן, תנקוט המבקשת לסעד של אישור עיקול כפי שנקטה כנגד חלק מהמחזיקים.

בדיקת התקיימות תנאי תקנה 374 לתקנות "סדר הדין האזרחי" תשנ"ה - 1984(תיקון מס' 6 מיום 8.8.01 פורסם בקובץ תקנות מס' 6119)

תקנה 374 דורשת 3 תנאים שבהצטברותם יש להעניק סעד של צו עיקול:

1.     תובענה לסכום כסף או דבר בעין - תובענה כזו קיימת בעניננו.
     
כב' השופט אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" , מהדורה חמישית מעודכנת, הוצאת סיגא, עמ' 420 כותב:
     "שימוש בהליך של עיקול זמני נעשה בתובענה על פי חזקת שיתוף הנכסים בין בני-זוג"
     ועל כך אוסיף כי נקיטה בהליך של עיקול הינו עניין שבשגרה אף במסגרת תביעות לשמירת זכויות מכוח סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

2.     יש ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין - על הראיות לכאורה, ראה בפרק הדן בפעולותיו של המשיב, שם פורטו מהלכיו המניפולטיביים.
כמו כן נדרש להמציא התחייבות עצמית וערבות צד ג' - הערבויות הומצאו.
     לא ראיתי לנכון לחייב המבקשת בערבויות נוספות לנוכח המפורט לעיל.

דיון:
הבקשה לעיקול זמני הוגשה במעמד צד אחד במסגרת תביעה רכושית על-פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג.

להלן נוסחו:
"עשה אחד מבני-הזוג פעולה, שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן-הזוג השני על פי הסכם ממון או על-פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית-המשפט או בית-הדין, לפי בקשת בן-הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה..."

כב' השופט ביין (1377/83 גלופי נ' גלופי) קבע מבחן גמיש לפירוש "חשש סביר" שבסעיף 11, לפיו יש לנקוט גישה ליבראלית ורחבה ללא צורך בהוכחת מעשים ספציפיים של הכנה או ניסיון להבריח רכוש ודי בחשש העולה מנסיבות היחסים שבין הצדדים.ראה גם כב' השופטת רוטלוי בתיק מ.א. 1182/94 שם קבעה, כי די בראשית ראייה על מנת להוכיח "חשש סביר" שיצדיק הפעלת סעיף 11.

באותו עניין דברי המלומד פרופ' רוזן צבי המנוח בספרו (בעמ' 313):

"יש לקרוא את סעיף 11 לחוק יחד עם סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973, החל גם על חיוב מכוח החוק, בכל מקרה של כוונה לסכל את זכותו של בן הזוג יתערב בית המשפט וימנע את הוצאת הכוונה מן הכוח אל הפועל, דהיינו: כל אימת שנעשית עלידי אחד מבני הזוג פעולה החורגת מגדר תום הלב ויש בה כדי לפגוע בזכויותיו של האחד רשאי האחרון להפעיל את מנגנון בית המשפט על מנת להגן אל האינטרסים שלו".

כב' השופטת רובינשטיין בהמר' 1-8731/94 מ.א. 4147/94 ,כחלני נ' כחלני,
קובעת:

"מטרת הסעיף הינה להקפיא מצב מסויים של נכסים, להם טוען המבקש כי הוא בעל זכות עכשווית או עתידית, לבל יוברחו לפני שלב ביצוע האיזון, במקרה שקיימים נסיונות לסיכול והברחת רכוש.

עצם העובדה שכל הרכוש כיום בשליטתו הפורמלית והמעשית של הבעל המתכוון להתגרש מאשתו, נותן יסוד סביר לחשש שיינקטו צעדים להברחת הרכוש ע"י מי שהשליטה בו, כאשר לאשה אין כל אמצעי אחר כדי למנוע זאת.

אשר לטענת המבקש כי אין להטיל את העיקול על הנכסים כולם אלא רק על מחציתם, טענה זו אף היא נדחית על ידי, מן הטעם שאם יצומצם העיקול רק ל- 50% מכל נכס, יכול הדבר להביא לידי כך שהאיזון יוכל להערך הלכה למעשה רק לגבי אותה מחצית מן הרכוש שעוקל, דהיינו, האשה תוכל לזכות רק למחצית מן המחצית.

סיכום

לאור האמור, לעיל, אני קובעת כי:

א.          ניתן להטיל עיקול זמני בתביעה עפ"י סע' 11 לחוק יחסי
          ממון בין בני זוג, עד לבירור התביעה לגופה ומתן פס"ד.


ב.          יש להטיל את העיקול על הנכסים בשלמות ולא רק על
               מחצית מכל נכס או זכות.

ג.          החשש הסביר שיש להוכיח צריך להבחן באופן רחב,
               ליברלי וללא צורך בהוכחת מעשים ספציפיים, ודי בחשש
               העולה מנסיבות היחסים שבין הצדדים.

ד.          נסיבות היחסים שבפני מצביעות על החשש הסביר
               הנדון, ומכאן שהיה מקום להטלת העיקול הזמני, ואין
               מקום לבטלו."

יפים דברים אלה לעניננו!

במאמרו של ד"ר דודי שורץ "תחילתו של עקרון תום הלב בסדר הדין האזרחי"
פורסם עיוני משפט תשנ"ח 1997-1998 נאמר:
"תכליתם המרכזית של הסעדים הזמניים בהליכי הדיון האזרחי היא להבטיח את מימוש פסק הדין הפוטנציאלי, כאשר יינתן, אם יינתן, לטובת מבקש הסעד. בדונו בעתירה לסעד זמני, השופט עומד לפני אחת ההכרעות הדיוניות הקשות ביותר בהליכים אלה.
בשלב זה ניצבת דילמה לפני השופט הדן בבקשה לסעד זמני: האם ועד כמה לפגוע באינטרסים של הנתבע? שהרי התביעה העיקרית נגדו עשויה להידחות לבסוף. דילמה זו אך מתעצמת לנוכח עיגון אותם אינטרסים כזכויות-יסוד חוקתיות בחוקי היסוד החדשים.
כנגד אינטרס הנתבע שזכויותיו לא ייפגעו בטרם חויב בדין עומד אינטרס התובע להבטיח את מימוש זכויותיו כאשר יוכרו על פי פסק דין, אם יינתן, לטובתו. בשלב זה של הכרעה בשאלה אם להיעתר לבקשת הסעד הזמני אין לפני השופט תמונת מצב בהירה בדבר זכויתיהם של בעלי הדין. על השופט להכריע איפוא בתנאים של אי ודאות."

מסקנות
כיום כשמצויים אנו בעידן פסק הדין בעניין ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נגד אהרונוב לפיו נקבע שקיימות זכויות קנייניות שביושר במשפט הישראלי. לא ייתכן שיווצר מצב לפיו המבקשת לא תוכל להפרע אם וכאשר יקבע בית משפט שהיא זכאית לזכויות כלשהן.

הוילה שבאפקה אינה משמשת בטוחה נאותה כמפורט לעיל.

מה נזעק לפתע המשיב להתנגד לעיקול כשצו המניעה נמצא על כנו מ- 7.8.2001 בלא כל בקשה לביטולו? ואם אכן הצו כה פוגע במשיב יתכבד ויגיש תצהיר, יפרוש עמדתו, יסביר וינסה לסתור טענות המבקשת כפי שהופיעו בתצהירה ובמהלך עדותה בבית משפט ותשמע גירסתו!!

איני מקבלת טענת ב"כ המשיב כאילו במועד הקבוע לגירסת ב"כ המשיב מועד הגשת התביעות יש לקבוע זכויותיה הרכושיות של המבקשת שכן בין השאר כתוצאה מהמוניטין של המבקשת כנטען על ידה, המוניטין של המשיב נצבר במהלך חייהם המשותפים ומכוחו ממשיך המשיב לקבל הזכויות.
כנראה שלא היה די בצו המניעה לשמר זכויות המבקשת, וספק אם צו העיקול יעזור להגן על זכויותיה. ראה החלטתי בעניין בש"א 1020/00 אותה הרבה ב"כ המבקשת לצטט.

בנסיבות הבקשה שבפני, יש להעניק למבקשת הסעד המבוקש לאור תשובת המחזיקים, ההתחמקויות והמניפולציות של המשיב כמפורט לעיל.

יצוין שהמבקשת צירפה התחייבות עצמית, ערבות צד ג' כדרישת התקנות לשם הבטחת נזקי המשיב אם וכאשר יוכחו והתביעה תדחה.

עוד יצוין שאם מלכתחילה לא הענקתי סעד של צו עיקול במעמד צד אחד אלא קבעתי דיון במעמד הצדדים ליום 23.9.01 שנדחה ל- 24.9.01, לאחר עיון בפרוטוקולים, בכתב ההגנה ובסיכומים, התחזקתי בדעתי שיש להעניק סעד זה.

אין מקום לצמצם את צו העיקול למחצית הנכסים משתי סיבות:

1.     עלול להיווצר מצב לפיו בבוא יום לא יוותר לחלוקה אלא רק כספים אם נתפסו במסגרת העיקול ואז עלולה המבקשת להישאר עם ¼ מהנכסים.
     (ראה כחלני נ' כחלני פסק דינה של כב' השופטת רובינשטיין. שצוטט לעיל)

2.     מדוע שחלקו של המשיב יהיה משוחרר מעיקול/צו מניעה והמבקשת לא תוכל להנות מיידית מרכושה?

3.     לאור הטענה שבשלב זה קיבלתי אותה לפיה המשיב הבריח נכסים וקשה בשלב זה לאתרם, יש צורך למלא קופת החברות על מנת בבוא היום יהיה למבקשת מנין להיפרע.

באיזון בין זכותה של המבקשת לרכושה ולקניינה לבין טענות המשיב שלא גובו בתצהיר מטעמו בדבר נזקים שנגרמים לחברות שבשליטתו (עד כדי קריסתן!!) יש לתת עדיפות לזכותה הקניינית הנטענת של המבקשת.

אשר על כן מוחלט כדלקמן:

ניתן צו עיקול כמבוקש בבקשה.

אשוב ואזקק לבקשה לבקשת המשיב שיגיש תצהיר מטעמו ויסביר ויפרוש הנכסים שנתפסו במסגרת העיקול, שכן המחזיקים נמצאים לכאורה בשליטתו לטענת המבקשת, אותה קיבלתי בשלב זה בהעדר עמדת המשיב ויפרט ההכבדה כתוצאה מהטלת העיקול ואם קיימת.
ראה סמכותי לעיון חוזר לפי תקנה 368 לתקנות "סדר הדין האזרחי" (תיקון מס' 6 מ- 8.8.2001).

אני מחייבת את המשיב בהוצאות הבקשה בסך של 7,000 ש"ח בתוספת מע"מ שישולמו עד 1.3.2002.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עיקול קרן תגמולים

  2. בקשה לצמצום עיקול

  3. חוסר ניקיון כפיים

  4. עיקול חשבון משותף

  5. עיקול זכות עתידית

  6. תביעה לאישור עיקול

  7. עיקול זמני על כספים

  8. בקשה להרחבת עיקולים

  9. בקשה לצו עיקול זמני

  10. בקשה לביטול עיקולים

  11. ערעור על עיקול זמני

  12. צו עיקול זמני על רכב

  13. בקשת עיקול כל הנכסים

  14. חוב למד''א - עיקולים

  15. בקשה לביטול צו עיקול

  16. נזקים לרכב אחרי עיקול

  17. קריסת חברה בגלל עיקול

  18. בקשה להטלת עיקול זמני

  19. ביטול עיקול פקיד שומה

  20. בקשה לביטול עיקול ארעי

  21. בקשה לאישור עיקול זמני

  22. פיצויים בגין עיקול רכב

  23. ביטול עיקול רטרואקטיבי

  24. בקשה לאישור עיקול דוגמא

  25. עיקול זמני במעמד צד אחד

  26. עורכי דין לענייני עיקול

  27. התנגדות לביטול צו עיקול

  28. עיקול על נכסים של ההורים

  29. ערעור על גובה עיקול זמני

  30. ביטול עיקולים לפני אזהרה

  31. בקשה לביטול צו עיקול זמני

  32. החלטה בבקשת עיקול ללא דיון

  33. ביטול עיקול פיצויי פיטורין

  34. העברת בעלות למרות צו עיקול

  35. צו עיקול זמני של חברה בפירוק

  36. תביעה לשמירת זכויות - עיקול

  37. פיצויים בגין עיקול שלא כדין

  38. תקנה 380 - בקשה לאישור עיקול

  39. ביטול צו עיקול זמני על נכסים

  40. עיקול מעבר לגובה החוב נזיקית

  41. זכות חוזית מול עיקול מי גובר

  42. שיקולים בביטול צו עיקול זמני

  43. הגשת בקשת עיקול יחד עם תביעה

  44. בקשה לביטול עיקול בחשבון עו"ש

  45. עיקול משכורת בחוק רשות השידור

  46. בקשה להכרזה על פקיעת צו עיקול

  47. בקשה למתן צו עיקול מבית המשפט

  48. פיצויים מהבנק על עיקול לא מוצדק

  49. עיקול על חוב מים ללא משלוח התראה

  50. עצירת מירוץ ההתיישנות עיקול מנהלי

  51. ביטול עיקולים בגין חוב של חברה זרה

  52. אי רישום צו עיקול בתיק הוצל"פ בטעות

  53. מכות למעקל שהגיע לדירה לבצע עיקולים

  54. הטלת עיקול ברישום עד שיתבררו הזכויות

  55. עיקול נכס ששוויו גבוה בהרבה משווי החוב

  56. תביעה נגד מנהל חברה בגין הפרת צו עיקול

  57. בקשה לביטול צו עיקול זמני במעמד צד אחד

  58. בקשה להטיל עיקולים זמניים להבטחת פסק דין

  59. רישום דירה על שם קרוב משפחה כדי למנוע עיקול

  60. בקשה לקבוע כי כתב התביעה וצו העיקול הומצאו כדין

  61. סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל פוטר רכב של נכה מעיקול

  62. פיצוי כספי על טעות בעיקול משכורת ע''י מס הכנסה

  63. ערעור על החלטת הרשם שהורה על ביטול עיקולים זמניים

  64. ערעור החלטתו של כבוד רשם ההוצאה לפועל לביטול צו עיקול זמני

  65. עיקול על נכס ספציפי אצל צד ג' - משכורת החייב אינו מוגבל ל-3 חודשים

  66. האם הבנק הנושה רשאי לעקל כספי ערובה של צד ג' שהופקדו לעיכוב ביצוע פס"ד

  67. עיקול זמני - טענה לניסיון להקמת גוף מסחרי שונה, על מנת להתחמק מתשלום חוב

  68. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון