בקשה ליישוב סכסוך - סמכות עניינית

להלן החלטה בנושא בקשה ליישוב סכסוך - סמכות עניינית:

החלטה

1.     עניינה של החלטה זו בשאלת סמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה לדון בתובענות אשר הונחו לפניו ע"י המבקשים.

המדובר בבני זוג אשר נישאו זל"ז, כדמו"י, בשנת 1980. מנישואיהם אלה נולדו שני קטינים:

2.     בעקבות סיכסוכים שהתגלעו בין הצדדים הם פנו לערכאות באופן שיפורט להלן:

א.     ביום 09/02/97 הגיש המשיב תביעת גירושין לבית הדין הרבני בה נכרכו נושא החזקת הילדים, מזונות ילדים, מזונות האישה וחלוקת הרכוש. במועד זה הוצאה הזמנה לצדדים לדיון בבית הדין הרבני ליום 10/03/97.

לטענת המבקשת (שלא נסתרה) היא מעולם לא קיבלה את ההזמנה, הדיון בבית הדין כלל לא התקיים והבעל, למעשה, זנח את תביעתו.

ב.     ביום 08/04/99 הגישה המבקשת לבימ"ש זה בקשה לישוב סכסוך והצדדים הופנו ליחידת הסיוע. דא עקא, נסיונות לישוב הסכסוך בין בני הזוג, הן ביחידת הסיוע והן ע"י גורמים חיצוניים, לא הצליחו.

ג.     ביום 25/08/99 הגיש הבעל תביעה חדשה לביה"ד הרבני שהוכתרה על ידו בכותרת
"תביעת גט". התובענה נקבעה לדיון ביום 10/11/99. דא עקא, במועד זה לא התייצב בביה"ד אף אחד מהצדדים ובהחלטה שהוצאה ע"י ביה"ד בתאריך האמור נאמר:

"אם לא ינמקו סיבת אי הופעתם בנימוק סביר תוך 30 יום יוצא התיק לסגירה"

ביום 08/11/99 פנה הבעל לביה"ד הרבני בבקשה לדחיית הדיון בציינו:

"...במהלך שלושת החודשים האחרונים אני עושה כל מאמץ על מנת לא להגיע למצב של גרושין אלא לשלום בית. כמו כן אנחנו נמצאים כרגע בשיחות גישור.
אבקש מביה"ד לדחות את הדיון בשלושה חודשים ע"מ לנסות ולהגיע לחיים תקינים ונורמליים" (ההדגשות כאן ולהלן שלי - ח.ב.).

בהחלטת ביה"ד שניתנה בתגובה לאמור ביום 17/11/99 - נאמר:

"לאור ההצהרה שהוגשה עתה
א. התיק ישאר פתוח 6 חודשים.
ב. החלטה זו מבטלת החלטה מיום א' כסלו תש"ס.
ג. ייקבע מועד חדש לכשיתבקש".

ביום 01/11/00 (כשנה לאחר החלטת ביה"ד) פנה המשיב לביה"ד בבקשה לקביעת מועד לדיון בגינה זומנו הצדדים ליום 11/12/00.
ד.     בינתיים, ביום 02/09/99, הגישה המבקשת לבימ"ש זה תובענה לענין פירוק שיתוף. עוד הוגשו על ידה (כעבור ימים אחדים) תובענות לענין משמורת ומזונות.

בכתבי ההגנה שהגיש הבעל ביום 01/02/00 נטען על ידו כי מאחר שבפני ביה"ד הרבני תלויה ועומדת "תביעת גט" שנכרכו בה כל הענינים הקשורים לכך כולל ענין המזונות" אין לבימ"ש זה סמכות לדון בתובענות שהוגשו בפניו.

3.     דיון ראשון בתובענות שהוגשו לביה"מ קויים ביום 13/04/00. במסגרת זו לא הועלתה כלל טענת חוסר הסמכות והבעל חזר על עמדתו "אני רוצה לחזור הביתה ולחיות כמו שצריך... אני לא מצליח להבין מדוע צריך לעלות נושא של חלוקת רכוש. אני נותן את כל כולי לבית..." (עמ' 3 ו4- לפרו').

ביום 12/11/00 קויים דיון נוסף בביה"מ. במסגרת דיון זה העלה לראשונה ב"כ הנתבע טענת חוסר הסמכות וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם. דא עקא, גם במהלך הדיון האמור חזר הנתבע פעם אחר פעם והצהיר: "...אני לא רוצה להתגרש, לא רוצה לעזוב את הבית והילדים..." (עמ' 7 לפרו').

4.     לשיטת ב"כ המשיב משולל ביה"מ לעניני משפחה סמכות לדון בתובענות המונחות בפניו משום שתלויה ועומדת "תביעת גט" בביה"ד הרבני שנכרכו בה כל הענינים הנחוצים, לרבות ענין המזונות.

5.     ב"כ האשה טוענת לעומתו כדלקמן:

א.     המשיב זנח את תביעות הגרושין אשר הוגשו על ידו לביה"ד הרבני.
ב.     התיק בביה"ד הרבני סגור גם פורמלית משלא היתה כל פעילות בתיק במשך שישה חודשים - כפי שנקבע בהחלטת ביה"ד מיום 17/11/99.

ג.     המשיב לא הרים את נטל הראיה כי תביעת הגרושין שהגיש לביה"ד כנה וכי כריכת המזונות היתה כדין.

ד.     בהתנהגותו של המשיב בביה"מ - לרבות מעצם הסכמתו להגשת תסקיר ואי העלאת טענה לענין חוסר סמכות כבר בישיבה הראשונה - יש משום הסכמה לסמכות ביה"מ.

6.     השאלות שעל ביה"מ להיזקק להלן לענין ההכרעה במחלוקת הינן דלהלן:

א.     על השאלה האם בעת הגשת הבקשה לישוב סכסוך ע"י המבקשת היתה נתונה לביה"ד הרבני הסמכות הנכרכת לדון בענינים השנויים במחלוקת בין הצדדים מכוח סע' 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגרושין) תשי"ג1953-, יש להשיב בשלילה.

התביעה שהוגשה ע"י המשיב לביה"ד הרבני ביום 09/02/97, שבה נכרכו נושא החזקת הילדים, המזונות וחלוקת הרכוש נזנחה, שכן לבד מזימון שהוצא ע"י ביה"ד - אליו לא הגיעו הצדדים - לא היתה כל התנהלות בתיק במשך למעלה משנתיים. גם העובדה שהמשיב בחר להגיש תביעה חדשה לגט ביום 25/08/99 - יש בה כדי להעיד כי אף לדידו נסגר התיק הראשון (שהרי אילמלא כן היה מבקש לקיים דיון בתביעה האמורה ולא פותח בהליכים חדשים).

ממילא רשאית היתה המבקשת לפנות לערכאה אחרת (ר' "דיני משפחה בישראל", שיפמן, חלק א', עמ' 52).

ב.     התביעה שהוגשה לביה"ד הרבני ביום 25/08/99 מאוחרת לבקשה לישוב סכסוך שהוגשה ע"י המבקשת ביום 08/04/99.

     אמנם בשאלת תפישת הסמכות ע"י הגשת בקשה לישוב סכסוך נחלקו הדעות. דא עקא, פסיקה חלוטה אין.

המחלוקת הנוגעת בשאלה זו נסקרה באריכות בהחלטתו של כב' השופט גייפמן מביה"מ לעניני משפחה ברמת גן (תמ"ש 51371/98, בש"א 7582/98).

טעמיו ופסיקתו בענין מקובלים עלי ואינני רואה צורך לחזור ולהרחיב בענין.

יצויין אך זאת כי תק' 258 כ' לתק' סה"ד האזרחי, התשמ"ד1984-, שענינה "בקשה לישוב סכסוך" קובעת (בס"ק (ג)): "הגשת בקשה לישוב סכסוך תיחשב כהגשת תובענה נגד בן הזוג האחר בכל הענינים המפורטים בתקנה 258 ז (1) עד (3), ובלבד שהענין נובע מהקשר שביניהם כבני זוג". בעניננו התובענות שהוגשו לביה"מ הינן בענינים המנויים בתקנה האמורה וגם התנאי השני לפיו "הענין נובע מהקשר שביניהם כבני זוג" מתקיים.

ג.     למעלה מן הצורך יצויין כי גם אליבא מי שסבור כי אין בהגשת בקשה לישוב סכסוך לביה"מ כדי להשפיע על מירוץ הסמכויות, במקרה דנן לא היתה משתנית התוצאה שהסמכות נתונה ומוקנית לביה"מ לעניני משפחה, שכן לא זאת שעפ"י החלטת ביה"ד מיום 17/11/99 נסגר התיק בתום ששה חודשים מיום ההחלטה, משלא פעל בו אף אחד מהצדדים, אלא שהתביעה שהוגשה לביה"ד, על פניה לא היתה תביעה כנה, ויעידו על כך הצהרותיו של המשיב בביה"מ ובביה"ד שאף שהגיש תביעה לגרושין, פניו לשלום בית וכל שהוא רוצה הינו לגרום לכך שהמבקשת תחזור לחיות עמו חיי שיתוף. ממילא לא הרים המשיב הנטל להוכיח כי תביעתו לביה"ד היתה כנה ובוודאי לא הוכיח כי הכריכה היתה כנה (ר' בענין פלד נ' פלד, רע"א 257/87 פ"ד מ"א 518??     ).

     על חוסר כנותה של התביעה בביה"ד הרבני ניתן ללמוד גם מהתנהגותו של המשיב בביה"מ שלא התנגד להליכים שננקטו ע"י ביה"מ, לרבות התסקיר שהוזמן על ידו, שיתף פעולה עם פקידת הסעד כמו עם יחידת הסיוע ועשה כל שנראה לו ראוי ומקדם את מטרתו - שלום בית.

7.     סוף דבר אני קובעת כי לבימ"ש זה הסמכות לדון בתובענות שהוגשו.

המשיב ישלם הוצאות המבקשת בסך של 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ מהיום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מבחן הסעד

  2. סמכות עניינית ארנונה

  3. סמכות עניינית צו הריסה

  4. סמכות עניינית תוקף גיור

  5. סמכות עניינית הקדש דתי

  6. סמכות עניינית קנסות חניה

  7. סמכות עניינית בערר מס שבח

  8. סמכות עניינית פירוק שיתוף

  9. סמכות עניינית תביעות קטנות

  10. סמכות עניינית התיישנות קנס

  11. סמכות עניינית ביטול פטנט

  12. סמכות עניינית בתביעה רכושית

  13. סמכות עניינית ביטול חוזה מכר

  14. סמכות עניינית בענייני ארנונה

  15. סמכות עניינית בעוולת גניבת עין

  16. דוגמאות העדר סמכות עניינית

  17. הגנת בית מגורים - סמכות עניינית

  18. תשלום דמי ניהול - סמכות עניינית

  19. סמכות עניינית לביטול חוב ארנונה

  20. סמכות עניינית - הסכמים קיבוציים

  21. מבחן הסעד בבית משפט לענייני משפחה

  22. סמכות עניינית בתביעות קניין רוחני

  23. תביעה לחלוקת רכוש - סמכות עניינית

  24. סכסוך בקשר לירושה - סמכות עניינית

  25. בקשה ליישוב סכסוך - סמכות עניינית

  26. חשיפת פרטי גולשים - סמכות עניינית

  27. החזר יציאות והוצאות סמכות עניינית

  28. סמכות עניינית בתביעת גזל סוד מסחרי

  29. סמכות עניינית חזקה ושימוש במקרקעין

  30. סמכות עניינית בתביעת נזיקין של שוטר

  31. הפקעת קרקעות - סמכות עניינית ייחודית

  32. סמכות עניינית אכיפת הסכם מכר מקרקעין

  33. סמכות עניינית בתביעה נגד רשות מקומית

  34. סמכות עניינית לבית משפט לענייני משפחה

  35. סמכות עניינית לבית משפט מחוזי - משפחה

  36. סמכות עניינית בתביעת אינטרנט לא מובהקת

  37. מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית

  38. סמכות עניינית בסכסוך משפחתי בעניין כספי

  39. סדרי הקשר בין האב לקטין - סמכות עניינית

  40. קצבה מגרמניה - סמכות עניינית של בית משפט

  41. ההבדל בין תושבות לאזרחות - סמכות עניינית

  42. סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל - סמכות עניינית

  43. סמכות עניינית בעניין מתן הוראות לכונס נכסים

  44. סמכות עניינית בית הדין לעבודה בתביעת לשון הרע

  45. סמכות עניינית בתביעת אישה נגד בעל בפשיטת רגל

  46. סמכות עניינית של בית הדין לעבודה בדיני חברות

  47. סמכות עניינית בית הדין לעבודה – סודות מסחריים

  48. צו מניעה זמני לפני הכרעה בשאלת הסמכות העניינית

  49. מחיקת תביעה מחוסר סמכות עניינית של בית משפט השלום

  50. סמכות עניינית בהחלטה בגין ביטול העיקולים על ידי רשם

  51. ניתן להעלות טענת העדר סמכות עניינית בכל שלב של הדיון

  52. סמכות עניינית: מחיקת השעבוד הרשום על הנכס לטובת הבנק

  53. סמכות עניינית לבית משפט לעניינים מקומיים ביהודה ושומרון

  54. סמכות עניינית לבית הדין לעבודה לשנות פסק הדין המאשר הסכם הפשרה

  55. למי הסמכות העניינית בסכסוך בין חברת ניהול לבין דייר בבית משותף ?

  56. האם הכתרת עילת התביעה כ"עוולת נזיקית" מקנה סמכות עניינית לבית משפט השלום ?

  57. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון