להלן החלטה בנושא ביטול עיקול זמני על פנסיה: החלטה 1. בני הזוג שבפני פתחו בהליכים משפטיים האחד כנגד רעהו בכל הענינים הרכושיים שביניהם: א. תמ"ש 5320/99 - תביעה של האשה כנגד בעלה לפס"ד הצהרתי שמירת + זכויות לפי ס' 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973, חיוב הבעל בתשלום מחצית תשלומי הפנסיה החודשית + פירוק שיתוף במקרקעין. ב. תמ"ש 5320.1/99 - תביעה של הבעל כנגד האשה לפסק דין הצהרתי + שמירת זכויות על פי ס' 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973 + חיוב האשה במחצית תשלומי הפנסיה. ג. תמ"ש 5321/99- - תביעה של האשה כנגד הבעל לתשלום דמי שימוש בגין השמוש שעושה הבעל בדירת המגורים המשותפת. 2. בני הזוג נישאו זל"ז בשנת 1969. במהלך חיי הנישואין נולדו להם 4 ילדים. בן הזקונים שלהם נפטר בנסיבות טרגיות לפני כשנתיים. הנסיבות הטרגיות בהן מצא בן הזקונים את מותו והמתוארות בכתבי הטענות שהגיש הבעל, גרמו לשבר במערכת היחסים שבין בני הזוג ולקרע עמוק שדומה כי אין הוא ניתן לאיחוי. האשה עזבה את הבית, עברה להתגורר בשכירות יחד עם בתה וניתקה כל קשר עם הבן הבכור שגרם למות בן הזקונים. הבן הבכור עזב אף את הבית והותיר את האב מתגורר בגפו בדירה ששימשה למגורי המשפחה. הבת הנוספת נשואה ומתגוררת עם בני משפחתה. 3. בישיבת יום 22.11.99 לא עלה בידי להביא את הצדדים לכדי הסכם כלשהו. האשה הבהירה כי אין פניה לשלום והבעל אשר מבקש לאסוף את שברי המשפחה עורג לחזרת האשה הביתה. נסיוני להביא את הצדדים להסדר רכושי כלשהו עלו בתוהו לאור עמדות מנוגדות שהציגו הצדדים בנוגע לתחולתה של חזקת השיתוף על הנכסים שמוחזקים בידי הבעל ואשר פורטו בפרוטוקול הדיון מיום 22.11.99. 4. לטענת הבעל לא חלה חזקת השיתוף על כל אותם כספים המוחזקים בידיו וכי הנכס המשותף היחידי שיש לאשה זכויות בו הוא דירת המגורים הרשומה במחציתה על שמה. ב"כ הבעל חזר וטען כי הכספים הללו אינם ברי שיתוף וכי הם שייכים בלעדית למרשו. 5. טענה זו של ב"כ הבעל ראויה להישמע גם אם נטענת - היא אחרי 30 שנות נישואין תחת אותה קורת גג, ילדים ונכדים ויש ליתן לו את יומו בביהמ"ש. יחד עם זאת, נתבקש הוא להודיע עמדתו לביהמ"ש בכל הנוגע לפירוק השיתוף בזכויות הצדדים בדירת המגורים. בתחילה הביע ב"כ הבעל את התנגדותו ולבסוף הותיר את ההחלטה בשאלה אם להורות על פירוק השיתוף באופן מיידי לשיקול דעת ביהמ"ש. 6. בנסיבות שפורטו לעיל בהן כלה ונחרצה עם האשה שלא לחזור לדירת המגורים בה מצא בן הזקונים שלה את מותו בנסיבות כה כואבות; בהן האשה מתגוררת בשכירות עם בתה ומתקיימת מפנסיה של כ - 2,800 ש"ח (ר' פרוטוקול הדיון); בהן הבעל מתגורר בגפו בדירה בת 5 חדרים והחשוב מכל - בנסיבות בהן הבעל טוען לשלילת זכותה של האשה במאות אלפי שקלים המוחזקים בחשבונות בנקים שעל שמו, שורת הצדק מחייבת להורות על פירוק מיידי של השיתוף בדירת בני הזוג כדי ליתן בידי האשה לפחות את המחצית הרשומה על שמה כדי שתהא לה לעזר לאסוף את שבריה שלה ואין להמתין בענין זה עד להכרעה בתביעות הרכושיות האחרות שההכרעה בהן יכולה להינתן בעוד חודשים רבים לאחר הליך הוכחות ארוך ומתיש שנכפה עליה בשל עמדתו של הבעל. 7. א. בבסיס חוק ביהמ"ש לעניני משפחה, התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") עומד הכלל של 'משפחה אחת - שופט אחד'. מכלול הסכסוכים המשפחתיים של אותה משפחה ידון בפני אותו שופט באותה ערכאה. כך צובר השופט הדן בעניניה של המשפחה ידע נרחב על הקורה באותה משפחה ועל הרגישויות המיוחדות שלה דבר המקנה לו את האפשרות להכריע בשאלות שבמחלוקת מתוך ראייה כוללת של הסכסוך המשפחתי. ב. משום כך, ראוי ונכון הוא להביא לפתרון כולל של הסכסוך המשפחתי להבדיל מלהכריע בתביעה זו או אחרת המהווה חלק מאותו סכסוך. ג. יחד עם זאת, יתכנו סכסוכים שהפעלת הקונספציה הנ"ל לגביהם אינה אפשרית בין בשל מורכבותם ובין בשל עמדה בלתי מתפשרת של אחד הצדדים. זאת ועוד, יתכנו סכסוכים שדווקא הכרעה בתביעה אחת מתוך מכלול התביעות בסכסוך הכולל תביא להתרתו של 'הקשר הגורד' ' אותו טוו הצדדים במהלך חיי הנישואין שלהם. מעבר לכך, יש להמנע ממצבים בהם השימוש בקונספציה עלול לגרום לעיוות הצדק מבחינת אחד הצדדים בשל עמדתו של הצד האחר בסכסוך. ד. משום כך שומה על ביהמ"ש לעניני משפחה להפעיל את שיקול הדעת שלו ולנתב את פתרון הסכסוך למסלול הנכון - המתאים לנסיבות הספציפיות של התיק. 8. עם כל הכאב, הצער והסימפטיה שחש ביהמ"ש כלפי הבעל, אין מנוס אלא מלהורות במקרה עסקינן על פירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת באופן מיידי וזאת מכמה טעמים: א. הבעל מתגורר בדירה בגפו. האשה מתגוררת בשכירות ומתקיימת מפנסיה של 2,700 ש"ח לחודש. ב. הבעל מחזיק במאות אלפי שקלים בחשבונות שונים שעל שמו ואין הוא מוכן לחלוק אותם עם אשתו. ג. הפעלת הקונספציה של פתרון כולל לסכסוך אינה אפשרית במקרה הנוכחי נוכח עמדות נחרצות של בני הזוג מי לגירושין ומי לשלום בית. ד. הפעלת הקונספציה של פתרון כולל לסכסוך במובן של דחיית ההכרעה בשאלת פירוק השיתוף יחד עם ההכרעה בתביעות הרכושיות האחרות אינה ראויה ואינה נכונה. היא נותנת בידי הבעל כוח רב בהיותו בעל המאה ומנגד דוחקת את האשה לפינה להמתין חודשים רבים עד להכרעה במכלול התביעות שעומדות בפני ביהמ"ש. ה. זכותו של הבעל לנסות ולשכנע את ביהמ"ש שהכספים שהוא מחזיק בהם אינם משותפים. אין הוא יכול למנוע, בטענה שיש להכריע בכל התביעות יחד מהאשה, לקבל את המעט שהוא מסכים שיגיע לה - מחצית הדירה. 9. א. עייניתי בכתב ההגנה ולא מצאתי כל טענת הגנה הראויה להשמע בכל הנוגע לעתירה לפירוק השיתוף. ב. אמנם יש זה טענה שהבעל זכאי ל - 2/3 מהשווי של הדירה והאשה ל - 1/3. אך אין בטענה זו כדי למנוע את הפירוק עצמו. 10. אשר על כן ניתן בזה, צו המורה על פירוק השיתוף של זכויות הצדדים בדירה ברח' סעדיה גאון 13, פתח - תקוה הידועה כחלקה 291/23 בגוש 6374 (להלן: "הדירה") על דרך מכריתה כפנויה מכל אדם וחפץ לצד ג' המרבה במחיר. אני ממנה את ב"כ הצדדים עוה"ד אריאל בוכניק וצוריאל בובליל ככונסי נכסים לביצוע הליך הפירוק (להלן: "כונסי הנכסים") מובהר לכונסי הנכסים כי כ'כפקידי בימ"ש' עליהם לפעול בשיתוף פעולה למימוש הליך הפירוק וכי אם תוגש בקשה על ידי מי מהם כשהצד השני מופיע בבקשה כמשיב יעביר אותם ביהמ"ש מתפקידם וימנה כונס נכסים נייטרלי. 11. אני מורה על ביטול העיקול הזמני שהוטל על תשלומי הפנסיה החודשית של הצדדים כפי שהוסכם ביניהם בישיבת יום 22.11.99. 12. נקבעת ישיבת קדם משפט נוספת ליום 2/2/2000 שעה 9.00. 13. בשלב זה אינני עושה צו להוצאות. עיקול זמניפנסיהעיקול