בוררות בנושא הסכם ממון

להלן החלטה בנושא בוררות בנושא הסכם ממון: החלטה הבקשה דנן הינה בקשת המבקש לעשות שימוש בסמכות הנתונה בסעיף 5 לחוק הבוררות התשכ"ח- 1968 ולהורות על עיכוב ההליכים בתיק תמש 3136/97 בשל הסכם בוררות שבין הצדדים. לדבריו הגיש תביעה לגירושין בעקבותיה פנתה המשיבה לידיד שלו וביקשה כי הוא ישמש בורר ביניהם על מנת להגיע להסכם גירושין. לדברי המבקש הצדדים נפגשו עם הידיד, כל צד העלה טענותיו, בתום הפגישה נקבעה פגישה נוספת בדירת הידיד, אשר אכן התקיימה סוכמו כל הנושאים ברוח טובה, הידיד העלה על הכתב את ההסכם והצדדים חתמו עליו. לאחר מכן, לטענת המבקש, התנערה המשיבה מההסכם, על כן הגיש המבקש ביום 22.10.01 תביעה לפירוק שיתוף בדירה עפ"י הוראות ההסכם. לדברי המבקש בס' 5 להסכם הוסכם בין הצדדים כי בעניני חלוקת רכוש ימסרו כל חילוקי הדעות להכרעתו של הידיד, כן הוסכם לדבריו על בורר נוסף עו"ד פלוני. עפ"י הבקשה, ביום 13.11.01 הגישה המשיבה בתיק תמש 1363/97 תביעה באשר לנושאים הרכושיים זאת על אף קיום הסכם הגירושין וסעיף הבוררות שבו. בכתב התביעה העלימה המשיבה, לדברי המבקש, את עצם קיום ההסכם ואת סעיף הבוררות. לדבריו, אמנם בתיק תמש 3162/97 הזכירה המשיבה את ההסכם אולם טענה כנגד תקפותו בשל היותו הסכם "מקפח" שהושג "תחת לחץ" ואף לא אושר על ידי בית משפט או בית דין רבני. המבקש טוען כי הפניה לידיד נעשתה על פי בקשת המשיבה, כי לא היה כל לחץ ואין כל קיפוח בהסכם. המבקש מבקש כי המחלוקת תופנה לבורר. המשיבה מנגד טוענת כי הבקשה לעיכוב הליכים ופניה לבוררות אינה כנה, שכן היה על המבקש ליחס הבקשה גם לתביעה לפירוק שיתוף בתמש 6132/97 אותה הגיש המבקש קודם לפניית המשיבה לבית המשפט בתביעה לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון, שכן ההסכם מתיחס לנושאי התביעה של המבקש לפירוק שיתוף, על כן אם ההסכם חל הוא מתיחס לטענתה, בראש ובראשונה לתביעת המבקש עצמו. עוד טוענת המשיבה כי ההסכם עליו חתומים הצדדים הוא חסר תוקף משפטי, הוא מתיימר להיות הסכם ממון אולם לא אושר עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג- 1973 (להלן: חוק יחסי ממון בין בני זוג), על כן אינו בעל תוקף משפטי. בנוסף טוענת המשיבה כי ההסכם מקפח נעשה תחת לחץ, תחת עושק, המבקש לא גילה למשיבה לדבריה, היקף נכסיו אודותיו נודע לה רק במסגרת צווי עיקול נכסים אשר הוצאו לבקשתה. המשיבה טוענת כי ההסכם אינו תקף על כן גם סעיפי הבוררות הפזורים בו אינם תקפים. כן לדבריה סעיפי ההסכם בהתיחס לבוררות אינם ברורים, נקבעו שני בוררים בסעיפים שונים של ההסכם, על כן יש אי בהירות באשר להפעלת ההסכם. אכן, ההסכם נשוא תביעה זו הינו הסכם כולל בהתיחס לזכויות הרכושיות של הצדדים ולהסדר רכושי כולל לעת גירושין. הסכם זה הוא הסכם המצוי בגדרו של חוק יחסי ממון בין בני זוג והוראות חוק זה חולשות עליו. ע"א 169/83 שי נ' שי, פ"ד לט(3) 776. סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי: "2.(א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן - בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן - בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור. (ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו. (ג) בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין. (ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים התשל"ו- 1976 ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. (ד) הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין גירושין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה". החוק קובע דרישת כתב, ודרישת אישור ההסכם ע"י בית המשפט תוך שבית המשפט מוודא שבני הזוג עשו את ההסכם או שינויו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו. דרישת החוק להיות ההסכם הסכם בכתב ולמעמד אישור ההסכם בבית המשפט, ולכך שבית המשפט יווכח שאכן ההסכם נעשה מתוך הבנה ורצון חופשיים ללא כפייה או לחץ, הן דרישות מהותיות, דרישות קיום. ע"א 490/77 נציה נ' נציה, פ"ד לב(2) 621. ע"א 4/80 מונק נ' מונק, פ"ד לו(3) 421. ע"א 51/81 בראור נ' בראור, פ"ד לה(4) 231. ע"א 419/84 טוכמינץ נ' כרמל (טוכמינץ), פ"ד לט(1) 287. ע"א 640/82 כהן נ' היועמ"ש, פ"ד לט(1) 673. ע"א 487/87 אבידור נ' אבידור, פ"ד מב(3) 499. הרציו העומד מאחורי דרישות אלה הוא כי יש שבין בני זוג יהיה אחד מהם חלש מהשני ואינו עומד בלחץ המופעל כלפיו על ידי האחר, כי יש ובהליך פירוד לקראת גירושין של בני זוג מצוי בן זוג במתח ובמצב נפשי אשר מונע ממנו לשקול כראוי את צעדיו לרבות עניינים אשר נכללו בהסכם. משכך דורש החוק כי יתקיים מעמד של אישור ההסכם בפני ערכאה מוסמכת אשר תעמוד על הלך הרוח של הצדדים על מידת הבנתם את ההסכם על כך שלא באו להסכם מתוך כפייה או לחץ או העדר רצון חופשי, על גמירות דעת כל אחד מהצדדים בהתיחס להסכם. דרישות החוק מעוגנות בהבטחת האינטרסים החברתיים המיוחדים, הקשורים בבני זוג. דרישת הכתב מיועדת להבטיח את ודאות הקשר המשפטי החוזי במסגרת יחסים אינטימית, המקשה על מתיחת קו הפרדה ברור בין הבטחות והסדרים לא פורמליים לבין חוזה. האישור השיפוטי מיועד להבטיח כי הצדדים מבינים את השלכות ההתקשרות ביניהם, וכי על רקע זה הם הגיעו להסכם מתוך רצון חופשי. קשר בין בני זוג טומן בחובו מערכות של לחצים והשפעות העלולים לדכא את הרצון החופשי. האישור השיפוטי מטרתו להבטיח כי הקשר המיוחד שבין הצדדים, אם אהבה ואם שנאה, לא יקלקל את השורה. א. רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל, בין קודש לחול, 371. נקודת האיזון להבטחת האינטרסים של הצדדים, שנועדה להגן על החלש, מתבטאת בתנאים המוקדמים הצורניים, שמעמיד החוק כתנאי לתוקפו של ההסכם. תנאים אלה כוללים את דרישת הכתב ואת הצורך באישורו של הסכם הממון על ידי רושם הנישואין או בית המשפט. התנאים הצורניים נועדו להבטיח, כי מערכת היחסים העדינה והמורכבת הקיימת בין בעל לאישה לא תגרור אחריה השגת יתרון בלתי הוגן, או ניצול לרעה. תפקידו של בית המשפט או רושם הנישואין באישור הסכם ממון הוא פורמלי. כל אחד מהם ממלא תפקיד פאסיבי בלבד. עליו לוודא כי בני הזוג חתמו על ההסכם בהסכמה חופשית, וכי הם מבינים את משמעות ההסכם ואת התוצאות הנובעות ממנו: "מרכז הכובד של החוק הוא בהכרעה בדבר חופש הרצון של הצדדים". "האישור המתחייב על פי חוק מגמתו להבטיח את קיומה של גמירות דעת מצד שני בני הזוג". א. רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל, בין קודש לחול, 364. ההסכם מדבר בחלוקת הרכוש עצמו ומוסיף כי בענין חלוקת הרכוש אם יתגלעו חילוקי דעות ישמש הידיד כבורר, כן צויין בהסכם בסעיף נוסף כי במקרה בו יתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע להסכם ישמש עו"ד פלוני כבורר מוסכם. כאמור, חוק יחסי ממון קובע כתנאי לתקיפות הסכם ממון כי על הסכם ממון בין בני זוג להיות מאושר על ידי בית המשפט. (וגופים נוספים המנויים בו). האישור הוא אישור אשר מטרתו להבטיח כי תהיה גמירות דעת בין הצדדים, כי ההסכם לא יערך תחת לחץ השפעה בלתי הוגנת וכיוצא בזה. לעניננו אין ניתן לנתק את הסעיפים בהם נקבע כי חילוקי דעות בקשר להסכם ימסרו לבוררות של הידיד, או של עו"ד פלוני, לבין סעיפי ההסכם האחרים. הסעיפים בהם מוזכר ענין הבוררות מתיחסים לחילוקי דעת ביחס לאמור בהסכם. לא לחילוקי דעות בענין רכוש הצדדים שלא בקשר להסכם. כלומר ההתיחסות היא לחילוקי דעות ביחס להסכם על כן משנשמט ההסכם שכן אין לו תוקף מאחר ולא אושר על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג כי אז נשמט גם סעיף הבוררות. משכך, על יסוד האמור, ומבלי צורך להיכנס לנימוקים נוספים הנוגעים לתום לב ולריבוי שמות הבורר, נדחית הבקשה. המבקש ישא בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך של 1,500 ש"ח. חוזהיישוב סכסוכיםהסכם ממוןבוררות