איסור נשיאת נשק לאחר פקיעת צו הגנה

להלן החלטה בנושא איסור נשיאת נשק לאחר פקיעת צו הגנה:

החלטה

1.     בפני בקשה שיושב למבקש הנשק.

2.     ביום יד' כסלו תשס"א 11/12/00 נתתי במעמד צד אחד צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א 1991 (להלן החוק המקורי). זאת כאשר המשיבה בהליך דנן (להלן האישה), ביקשה צו נגד המבקש בהליך זה, (להלן האיש). לדברי האישה, צעק האיש עליה, "אמרתי לך לתלות את הבגדים. אני אפוצץ לך את הפרצוף". האישה גם טענה כי היכה אותה האיש בראשה ואמר לה כי במכה הבאה היא תזכה לאשפוז. טענה האישה גם כי האיש נגע בה שלא מרצונה.

על סמך דברי המבקשת נתתי כאמור צו הגנה במעמד צד אחד, אשר כלל איסור האיש להכנס לדירת בני הזוג או להמצא במרחק 100 מטר ממנו, וכן איסור על כל מעשה או דיבור אלימים. ועל פי מצוות המחוקק, אסרתי על האיש נשיאת נשק. על פי סעיף 2 ב לחוק המקורי (אשר הוסף בסעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 5) התשס"א 2000, (להלן חוק התיקון)) לפיו:
"ניתן צו הגנה כאמור בסעיף 2, יאסר על המחוייב בצו להחזיק או לשאת נשק... בית המשפט יורה, במעמד מתן
הצו, על תפישת נשקו של המחוייב בצו לאלתר".

3.     בדיון במעמד הצדדים ביום כא' כסלו תשס"א 18/12/00 סוכם כי הצו המקורי, לפיו הרחקתי את המשיב מבית המשפחה, יצומצם, על מנת שיאסר על האיש להכנס לדירת בני הזוג או לחצר של הדירה.

כמו כן בהסכמה הגבלתי את תוקף הצו לחודשיים במקום לשלושה חודשים בצו המקורי.

4.     ביום יב' טבת תשס"א 7/1/01 הגיש האיש את הבקשה הנוכחית, ובו טען שיש להשיב לו את נשקו, כאשר הוא טוען כי הוא עובד כנהג מונית בתחנת מוניות שרת בבית שמש, ובין השאר נוסע בשטחים והאקדח חיוני לבטחונו.

5.     א.     קבעתי דיון, אליו הזמנתי גם את ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, וביום כב' טבת תשס"א 17/1/01 שמעתי את טיעוני הצדדים. בתום הדיון, ביקשתי התייחסות באי כח הצדדים לשתי נקודות אלו:
"1.     האם סעיף 2 ג (א) לחוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א 1991 מונע השבת נשק כל עוד קיים צו הרחקה על פי סעיף 2 (א) (1) לחוק.
2.     האם סעיף 5 (ב) מחייב דיון נפרד בשאלת השבת הנשק לאחר או לקראת פקיעת תוקפו של צו הגנה".

ב.     קיבלתי את טעוני הצדדים, ולהלן מסקנותיי.

6.     א.     יצויין כי בטרם קבלת החוק התיקון, עניין איסור נשיאת נשק היה מוזכר בסעיף 2 (א) (4) לחוק המקורי, כלומר, בית המשפט היה רשאי, אך לא מחוייב, לתת צו האוסר את נשיאת הנשק, במסגרת הצווים האחרים שרשאי בית המשפט לתת במסגרת בקשה לצו הגנה. אז, במסגרת דיון במעמד הצדדים, בית המשפט יכל לבטל את הצו, בעניין נשיאת הנשק, או להתנות את נשיאת הנשק בתנאים כפי שיראה לנכון.

ב.     בהצעת החוק, (הח' 9870) אשר הביאה לחוק התיקון
"מוצע לקבוע בחוק איסור על אדם שניתן לגביו צו הגנה על פי סעיף 2 לחוק לשאת נשק, אף אם בעת מתן צו הוא מחזיק נשק כדין. יחד עם זאת מוצע להסמיך את בית המשפט להתיר למחוייב בצו, בנסיבות המפורטות בהצעה ובתנאים שיקבע לשאת נשק. הסמכה זו לא תחול כאשר ניתן צו הגנה לפי סעיף 2 א) (1) האוסר על המחוייב בצו להכנס לדירה שבה מתגורר בן משפחתו או להמצא בתחום מרחק מסויים מאותה דירה".

ג.     מכאן מבקשת האישה, וכן מבקש ב"כ היועץ המשפטי, להסיק כי איסור נשיאת נשק הוא חובה, בכל מקרה שיש צו הרחקה, ואין לבית המשפט סמכות לבטל או להשהות את איסור נשיאת הנשק, או אפילו להתנות את נשיאת הנשק בתנאים, כל עוד צו ההרחקה בתוקף.

ד.     ב"כ האיש סבור שהדבר אינו סביר, וכי יש משום נטילת סמכות מבית המשפט. הוא מעלה אפשרות שצו ההגנה ניתן על פי סעיף 3 (3) לחוק, כלומר, במקרה שבית המשפט מוצא לנכון לתת צו הגנה הכולל הרחקה, לא על סמך התנהגות אלימה או עבירת מין של המשיב כלפי המבקש, על פי סעיף 3 (1) לחוק, ולא על סמך התנהגותו של המשיב שנותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית למבקש או שהוא מבצע בו עבירת מין, על פי סעיף 3 (2), כי אם על סמך התעללות נפשית מתמשכת או התנהגות שאינה מאפשרת למשיב ניהול סביר ותקין של חייו על פי סעיף 3 (3) לחוק. במקרה זה, כאשר אין ממצא בדבר סכנה פיזית, או שימוש באלימות פיזית, כיצד יתכן, כך שואל ב"כ האיש, שבית המשפט יצווה לשלול נשיאת נשק, ולא יהיה מוסמך להורות על החזרת הנשק.

ה.     אולם נוסח החוק ברור, ואינו מאפשר פרשנות אחרת מאשר הפרשנות שמוצעת על ידי האישה וב"כ היועץ המשפטי.
על פי סעיף 2 ג' (1) לחוק כפי שתוקן
"על אף הוראות סעיף 2 ב', ניתן צו הגנה שאינו כולל איסור כאמור בסעיף 2 (א) (1) רשאי בית המשפט, לבקשת המחוייב בצו, הנושא או המחזיק נשק כדין, להתיר לו להמשיך להחזיק או לשאת נשק, אם סבר שאין בכך כדי להוות סיכון לשלומו של בן משפחה, והתקיימה אחת מההוראות פסקאות (1) עד (3)".
משמעות הדבר, שסעיף 2 ב' יחול, אלא אם כן צו ההגנה אינו כולל הרחקה.

ו.     אי לכך, בית המשפט אינו מוסמך להתיר נשיאת נשק, כל עוד צו ההרחקה בתוקף.
7.     א.     השאלה השניה נוגעת לשלב בו בית המשפט ישמע טענות הצדדים בדבר השבת הנשק. על פי סעיף 5 (ב) לחוק המקורי (אשר הוסף בסעיף 4 לחוק התיקון)
"(ב) איסור נשיאה והחזקה של נשק כאמור בסעיף 2 ב' ימשיך לעמוד בתוקפו גם לאחר פקיעת תוקפו של צו ההגנה, כל עוד לא בוטל על ידי בית המשפט לפי בקשת המחוייב בצו;... הדיון בבקשה לפי סעיף קטן זה יתקיים במעמד שני הצדדים...".
הוראה זו באה, בגלל קיום סעיף 5 (א) , לפיו תוקפו של צו ההגנה לא יעלה על שלושה חודשים, אם כי בית המשפט מוסמך להאריכו, מפעם לפעם עד תקופה שלא תעלה על שנה בכל מקרה.

ב.     לטענת ב"כ היועץ המשפטי
"מאחר וצו ההגנה יכול לפקוע מסיבות שונות, בין היתר, למשל כאשר חלפה למעלה משנה, כאשר בן המשפחה המאויים אינו דואג מסיבה כל שהיא לעתור לארכתו, ראה המחוקק לנכון, לנקוט זהירות יתירה בכל הקשור בנשיאת נשק, ולהותיר את האיסור לנשיאת נשק בתוקף גם לאחר פקיעת הצו. הזהירות היתרה באה לידי ביטוי בכך שיש צורך במעשה אקטיבי, מצידו של המחוייב בצו הגשת בקשה) והן מצידו של בית המשפט (בקבלת החלטה), אף לאחר פקיעת צו ההגנה, כתנאי לביטול האיסור לשאת נשק".
ואכן נראה שהנמקה זו, בדבר איסור נשיאת נשק לאחר שיפקע צו ההגנה, נכונה.

ג.     אולם לא אוכל לקבל את טענות האישה וב"כ היועץ המשפטי, שההוראה מונעת דיון בשאלת השבת הנשק, כל עוד צו ההגנה בתוקף.

אין כל סיבה לחשוב שבית המשפט לא יוכל לשקול את עניין השבת הנשק, ולקבוע כי הנשק יושב , או לא יושב, או יושב בתנאים, למשיב, כאשר יפקע צו ההגנה מכל סיבה שהיא. בית המשפט נוהג לתת צוים מותנים מהסוג האמור, חדשים לבקרים; למשל, צו מעצר, אשר יפקע עם מתן בטחונות כתנאי שחרור; מתן צו עיכוב יציאה מהארץ אשר יבוטל עם מתן בטחונות; וראה בהקשר זה תקנה 373 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 אשר מונה מספר תנאים לפקיעת צו עיקול; אי הגשת תביעה, אי תשלום האגרה, אי הגשת מסמכים, או על פי סעיף משנה (3) "התובענה נדחתה, נמחקה, או הופסקה, או שפסק הדין בוצע".

ד.     לאור האמור, אני קובע שניתן לשמוע את טענות הצדדים ולהגיע למסקנות, גם כשצו ההגנה בתוקף, בעניין השבת הנשק לאחר שיפקע הצו.

8.     א.     בשולי הדברים אוסיף מספר הערות בדבר חוק התיקון.

ב.     אין ספק שחוק התיקון עבר, לאור המצב השורר בארץ, כאשר נשים נרצחות על ידי בני זוגם. אולם יתכן שיש בחוק כתיקון כדי להביא לתוצאות בלתי רצויות. לדוגמא, כאשר אישה זקוקה לצו הגנה, וזכאית לצו הגנה, יתכן שתרתע מלהגיש בקשה, אם היא יודעת שכתוצאה מכך, בית המשפט יטול מהבעל את נשקו,
וכתוצאה מנטילת הנשק, הנחוץ לו באופן הכרחי בעבודתו, תוותר המשפחה ללא אמצעי מחייה.
ג.     נוסף על כך, בית המשפט יכול להשתכנע, גם כאשר אדם מורחק מבית המבקש, שבנסיבות עניין מסויים, די בהוראה שיפקיד המשיב את נשקו בסיום יום העבודה שלו בתחנת המשטרה, כדי להגן על המבקש; ויתכן שהדבר יהיה בהסכמת המבקש. אולם במשטר הנוכחי כל עוד צו ההרחקה בתוקף, בית המשפט אינו מוסמך בכל מקרה לאפשר השבת הנשק.

ד.     מן הראוי שהמחוקק יתן את דעתו לנושא זה, על מנת שבית המשפט יהיה מוסמך לפעול כנחוץ לפי שיקול דעתו בנסיבות כל עניין ועניין.


רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון