רשלנות בנק בניהול חשבון

להלן פסק דין בנושא רשלנות בניהול חשבון בנק:

פסק דין

1.      זוהי תובענה על סך של 1,300,000 ₪ שהגיש לקוח נגד סניף בנק אשר בו ניהל את חשבונותיו בטענה לרשלנות הבנק בניהולם.

רקע עובדתי

2.      התובע הינו איש עסקים במקצועו אשר ניהל בבנק לאומי לישראל בע"מ שני חשבונות בנק בתקופה הרלוונטית לתביעה, בין השנים 1995 - 1998. האחד, חשבון מספר 303400/95 בסניף רחוב אבן גבירול בתל אביב, והשני - חשבון מספר329000/92 בסניף רחוב הרצל תל אביב, המכונה "סניף הדרום".
     
( להלן: "סניף הדרום").

3.      התובע הגיש תביעה כנגד סניף הדרום עקב טענה לרשלנות מקצועית מצידו אשר מתבטאת בשלוש טענות עיקריות: האחת, ביצוע פעולות בניירות ערך אשר ברשותו ללא מתן הוראה מצידו, השניה, שחרור משכנתא ששימשה כבטוחה להתחייבויות בחשבון ללא הסכמתו וללא ידיעתו, השלישית, סירוב הבנק להמציא לרשותו ארבעה שיקים אשר הופקדו בחשבונו וחוללו.

( להלן: "הבנק").

4.      מנגד, כופר הבנק בטענות אלו וגורס כי פעל כדין ועל פי הוראות התובע או מיופה הכוח בחשבון, מר דוד בלאס.

( להלן: "מר בלאס").

דיון

5.     התובע העיד בתצהירו ת/1 כי פתח את שני החשבונות העסקיים דלעיל לשם הבטחת פעילותו העסקית.

6.      לגרסתו, לצורך קבלת אשראי מהבנק שיעבד נכס מקרקעין הידועה כחלקה 36/5 בגוש 6955 השייך למר אברהם דובינקוב. לטענתו, משכנתא זו שימשה כבטוחה בשני חשבונות הבנק שלו דלעיל.

7.      כמו כן, ביום 22.11.95 חתם על שטר מישכון ניירות ערך על פיו מושכנו ניירות ערך שלו המצויים בסניף הדרום לטובת שני חשבונותיו.

8.      ביום 5.9.96 שלח אליו סגן מנהל סניף הדרום, מר שאול ימיני, מכתב על פיו יתרת החובה בחשבון מגיעה לסך של 672,221 ₪ וכי עליו לפעול לסילוק יתרת חובה זו בתוך עשרה ימים שאם לא כן יפעל הבנק למימוש שתי הבטוחות דנן.
     
(להלן: "מר ימיני").

9.      בחודש אוקטובר 1996 נפתח תיק הוצאה לפועל כנגד התובע על ידי מר ימיני למימוש ניירות הערך בהתאם לשטר המשכון עליו חתם התובע וביום 9.1.97 ניתן צו למימושו.

10.      התובע מביע תמיהתו על כך שהבנק בחר לממש את ניירות הערך שלו בשווי 94,000 ₪ בלבד, ולא את הבטוחה השנייה - המשכנתא, אשר מימושה היה ללא ספק מביא לסילוק יתרת החוב בחשבון ואף היתה נותרת יתרת זכות.

11.      ביום 20.3.97 פעל הבנק באמצעות הסניף באבן גבירול להגשת תביעה כנגד התובע לתשלום יתרת החוב שבחשבון וביום 4.5.97 ניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה ונפתח נגדו תיק הוצאה לפועל.

12.      עוד גורס הוא כי החל מפתיחת תיק ההוצאה לפועל על ידי סניף אבן גבירול בוצעו בחשבונו פעולות של קנייה ומכירה של ניירות הערך בחשבון, וזאת ללא הסכמתו וידיעתו.
     
13.      לדוגמא, מציין התובע כי במהלך חודש מאי 1997 נמכרו ניירות ערך בשווי של 280,000 ₪ ונרכשו במקומם אופציות בשווי כמעט זהה. פעולה זו נתבצעה, לטיעונו, ללא הסכמתו וללא ידיעתו.
14.      ביום 24.8.97 חתם התובע על יפוי כוח לטובת מר דוד בלאס, גיסו לשעבר, לאחר שמר ימיני הסביר לו כי מר בלאס יפעל לסילוק החובות באמצעות מימוש המשכנתא.

15.      לעדותו, לאחר שהבנק לא פעל למימוש המשכנתא, חרף התחייבותו, דרש ממנו כי יפעל לאלתר למימוש המשכנתא לשם סילוק יתרות החובה בחשבונותיו.

16.       ביום 24.3.98 גילה, להפתעתו, כי המשכנתא נמחקה מספרי המקרקעין עוד ביום 17.8.97 וכי נרשמה משכנתא אחרת על המקרקעין לטובת בנק הפועלים בע"מ, כל זאת, ללא ידיעתו והסכמתו ותוך כדי חשיפתו לתביעות בסכומי עתק.

17.      מר ימיני הסביר לו כי מדובר בביטול משכנתא שנעשה עקב הטעייה או מרמה של מיופה הכוח בחשבון. לדידו, יפוי הכוח נחתם רק ביום 24.8.97 ואילו המשכנתא בוטלה כבר ביום 14.8.97, קרי, עשרה ימים טרם לחתימה על יפוי הכוח, כך שאין ממש בטענה זו.

18.      לגרסתו, פעל מר ימיני בשיתוף פעולה עם מר בלאס ועשה בחשבונותיו כראות עיניו, שלא כשורה. חרף חשדו של הבנק כי מר בלאס, מיופה הכוח, פעל במרמה, לא נקט הבנק נגדו הליך פלילי כלשהו.

19.      התובע פנה לבנק וביקש להעמידו על טעותו ולאחר מספר ימים קיבל מכתב כי הבנק החליט לסגור נגדו את תיק ההוצאה לפועל לאור כיסוי מרבית החוב.
20.      לעמדתו, אילו היה פועל הבנק כפי שבנקאי סביר ונבון חייב היה לפעול, פועל היה ראשית, למימוש המשכנתא ורק לאחר מכן למימוש ניירות הערך ומסמכים סחירים נוספים, וכך גורם היה לסילוק יתרות החובה בשני החשבונות ואף היתה נותרת יתרת זכות לטובת התובע.

21.      התובע גורס כי היה על הבנק לפעול לטובת הלקוח, קרי, לטובתו, ולא לטובת צד שלישי, דהיינו, מר בלאס.

22.      כמו כן, גורס הוא כי ארבעה שיקים אשר הופקדו בחשבונות חוללו ובשל כך חוייבו חשבונותיו בערכם של שיקים אלו, אשר לא הושבו לידיו על ידי הבנק חרף פניותיו בנושא זה.

23.      לעדותו, נגרמו לו נזקים כבדים עקב רשלנות הבנק, וכן נגרמו לו עוגמת נפש, סבל, אובדן מקורות הכנסה, פגיעה נפשית ופגיעה בחיי המשפחה שלו, בגינם מבקש הוא פיצוי בגובה סכום התביעה.

24.      מנגד, גורס הבנק באמצעות סגן מנהל סניף הדרום, מר שאול ימיני, בתצהירו נ/5, כי הביטחונות עליהם מצביע התובע שימשו את החשבון בסניף הדרום בלבד וכי את החשבון בסניף אבן גבירול התחייב התובע לסגור.

25.      כמו כן, דיווח התובע כי הוא קרוב משפחה של מר בלאס, שותפו לעסקים.

26.      לעניין בטוחה שהתובע קיבל מן הבנק ביום 26.10.95, הרי שחתם אדם בשם מר דובינקוב אברהם על משכנתא ראשונה בסכום של 220,000 $, המקורב למר בלאס.

27.      ביום 22.11.95 חתם התובע על שטר משכון ניירות ערך ללא הגבלה בסכום אשר נרשם במשרד רשם המשכונות, זאת כבטוחה נוספת.

28.      לגרסתו, בין החודשים ינואר למרץ 1996 חלה נסיגה בפעילות בחשבון אשר התבטאה בעיקר במתן ממסרים דחויים. אי לכך, החליט הבנק לבחון כיצד ניתן לסלק את החוב בחשבון ולסגרו.

29.      לעדותו, פנה הוא לתובע וביקש ממנו לסור לסניף הבנק על מנת לגבש דרך פעולה משותפת להמשך ניהול החשבון בסניף או לסגרו, אך התובע לא נעתר לבקשות אלו.

30.      עוד העיד הוא כי התברר לו בשיחותיו עם התובע כי האחרון משמש "איש קש" של מר בלאס וכי החוב יוסדר עלי ידי האחרון בעצמו.

31.      התובע ביקש ממנו כי יתרת חובו תעבור לחשבונו של מר יעקב בלאס, אחיו של מר דוד בלאס, אשר מנהל חשבונו באותו הסניף, וכך יכסה האחרון את יתרת החוב, אך הדבר לא בוצע עקב סירובו של מר יעקב בלאס להצעה זו.

32.      לאחר מכן, פנה הבנק במספר הזדמנויות לתובע במכתבי התראה כי עליו לסלק את החוב לאלתר בטרם ינקטו נגדו הליכים משפטיים, דבר שלא הועיל.

33.      ביום 5.11.96 הגיש הבנק בקשה למימוש משכון, בהתייחס לתיק ניירות הערך, וכן בקשה למימוש משכנתא, וזאת באמצעות בא כוחו.

34.      בסמוך לכך, פנה מר דוד בלאס בעצמו לבנק וביקש לנהל עימו מגעים באשר לסילוק החוב בחשבונו של התובע. משכך, הושהו הליכי המימוש.

35.      מר בלאס העביר לרשות הבנק חמישה שיקים על סך כולל של 620,000 ₪ כמפורט להלן:

א.     שיק אחד על סך 220,000 ₪ המשוך על שמו ועל שם הגב' איזבל , אשתו.

ב.     ארבעה שיקים נוספים על סך של 100,000 ₪, כל אחד משוך ע"י גב' איזבל, אשתו.

36.      לגרסתו, מסר הבנק לידי מר בלאס טופס בקשה לרישום משכנתא על הדירה משנת 1995 על מנת להראותו לקונה פוטנציאלי, וזאת על אף שמדובר בטופס ישן אשר אין לו תוקף מאחר שחלפה חצי שנה מיום שהונפק. במקביל, פעל הבנק להכנת בקשה עדכנית לביטול רישום המשכנתא.

37.      ביום 24.8.97 מסר התובע יפוי כוח למר בלאס לפעול בשמו ובמקומו בחשבון.

38.      לאחר שהתובע לא כיסה את חובו לבנק, המשיך הבנק בהליכי מימוש תיק ניירות הערך והמשכנתא.

39.      במהלך חודש מרץ 1998, התברר לבנק כי המשכנתא בוטלה ביום 14.8.97 ובמקומה נרשמה משכנתא אחרת, לטובת בנק הפועלים בע"מ, ללא ידיעת הבנק והסכמתו.

40.      לגרסתו, חשד הוא כי מר בלאס אשם בכך והתריע בפניו כי אם לא ישלם את החוב, יפנה הבנק למשטרה. מר בלאס התרצה והתחייב לכסות את החוב שבחשבון.

41.      מר בלאס לא השלים את התשלום בעבור החוב ומשכך ניסה הבנק להיפרע מארבעת השיקים אותם מסר לו מר בלאס, אך הללו לא כובדו מאחר שהחשבון ממנו נמשכו מוגבל היה.

42.      לאחר שנודע לתובע דבר ביטול המשכנתא, פנה הוא לבנק ביום 5.4.98 במכתב בקשה לברר את נסיבות ביטול המשכנתא ומימוש תיק ניירות הערך בחשבון.

43.      ביום 3.2.99 פנה התובע לבנק בבקשה להשיב לו את השיקים אשר חזרו בלא פרעון בטענה כי הללו שייכים לו, דבר לו סירב הבנק בגרסו כי סוגייה מעין זו דינה להידון בבית המשפט.

44.      כן העיד מטעם הבנק מר חנוך גורן, מנהל מחלקת אשראים של מרחב לב בתצהירו נ/7 כי ביום 27.11.96 התקיימה פגישה בינו לבין מר בלאס באשר להסדרת החוב שבחשבון.

45.      כמו כן העיד כי במהלך חודש מרץ 1998 דווח לו מטעם הבנק כי המשכנתא על הנכס בוטלה ביום 14.8.97 ללא ידיעת הבנק והסכמתו - וכי במקומה נרשמה משכנתא לטובת בנק הפועלים בע"מ.

46.      עוד העיד מטעם הבנק מר שמעון גרינברג, מנהל הסניף באבן גבירול, בתצהירו נ/8, כי בין השנים 1995-1999 ניהל התובע חשבון בסניף אבן גבירול.

47.      לגרסתו, לחובת התובע עמדה יתרת חוב גם בסניף באבן גבירול ולפיכך הגיש הבנק כנגדו כתב תביעה ביום 20.3.97 ובהעדר הגנה - ניתן פסק דין כנגד התובע ונפתח תיק הוצאה לפועל כנגדו. בסופו של דבר, מאחר שצד ג' סילק את החוב, לאמור, מר בלאס, נסגר תיק ההוצאה לפועל בעניין זה.

48.      העד חולק על טענתו של התובע לפיה הבטחונות אשר הועמדו בסניף הדרום שימשו גם את סניף אבן גבירול. לגרסתו, כל סניף פועל באופן עצמאי ובמנותק מהסניף האחר.

49.     יתרה מזאת, הסביר העד כי קיים הליך בנקאי הנקרא " שמירת בטחונות", דהיינו, בעל חשבון בסניף אחד משתמש בבטחונות של סניף אחר, אך הדבר דורש החתמה על מסמכים מתאימים, דבר שלא נמצא בחשבונותיו דנן של התובע.

50.      העד הוסיף וציין כי תיק הביטחונות של התובע בסניף אבן גבירול לא אותר
     וגם בתיק הבטחונות של סניף הדרום לא מצויים מסמכי שמירת בטחונות, ומכאן, כי לא היו כאלה.

51.      עוד גורס הוא כי החשבון בסניף אבן גבירול נפתח טרם פתיחת החשבון בסניף הדרום, והראשון העניק לתובע אשראי כבר ביום 20.10.95, מועד בו טרם נפתח החשבון בסניף הדרום, דהיינו, אין היגיון בטענה כי הסניף באבן גבירול ישתמש בבטחונות אשר ניתנו לסניף הדרום במועד מאוחר יותר.

52.      עוד העיד מטעם הבנק מר משה מצא, סגן מנהל בסניף אבן גבירול, בתצהירו נ/6, כי השיקים החוזרים אותם ביקש התובע להשיב לרשותו לא נמצאים בבנק וזה מעולם לא פעל לגבייתם.

53.      לעניין המדיניות הנוהגת בבנק לעניין השבת שיקים החוזרים ללא פרעון העיד בתצהירו כדלקמן:
     
" ... כל עוד החשבון היה פעיל לא היתה כל סיבה לבנק להחזיק שיקים שחזרו ללא פרעון. בדרך השגרה ועל פי הנוהל הרגיל, שיקים כאמור מוחזרים לבעלים של החשבון. רק כאשר חשבון הופך ל"בעייתי", קרי: הלקוח אינו פועל לכיסוי חובו גם לאחר דרישת הבנק לעשות כן, הבנק מעכב את השיקים החוזרים תחת ידו, וכאשר הבנק נוקט באמצעים לגביית החוב, הוא עשוי לעשות כן, בין היתר, באמצעות השיקים החוזרים."
     
( ראה: סעיף 7 לנ/6).

54.      לאחר עיון ושקילה בראיות הצדדים, לרבות עיון בתצהירים, בנספחים להם, ובדבריהם בחקירותיהם הנגדיות, הרי שיש לקבל עמדת הבנק בכל הקשור לאירועים שתוארו לעיל - וכפועל יוצא, נדחית התביעה, כפי שיפורט להלן:

55.     ראשית לכל, מתקבלת טענת הבנק בפני כי בעליו האמיתיים של החשבונות דלעיל הינו מר דוד בלאס, אשר היה המביא והמוציא בענייני החשבונות, וכל ששולם אי פעם לבנק לצמצום החובות וביטולם היה ע"י מר בלאס בלבד.

56.     במה דברים אמורים? עם היוודע דבר ביטול המשכנתא ביום 14.8.97, סבר הבנק כי התאפשר הדבר ע"י נטילת טופס ביטול משכנתא שאינו בתוקף, שנמסר למר בלאס, ולפיכך הודיע הבנק לאחיו, מר יעקב בלאס אשר ניהל אף הוא חשבון בסניף הדרום, כי הבנק יפנה למשטרת ישראל וידווח על תרמית בדבר ביטול המשכנתא ורישום אחרת תחתיה לטובת בנק הפועלים בע"מ.

57.     בעקבות הודעה זו, התייצב מר דוד בלאס בסניף הבנק והתחייב לכסות את יתרת החוב השלילית בחשבון.

58.     ביום 5.3.98 שלח מכתב בדבר הסכם עם הבנק כי יפקיד הסך של 220,000 ₪ כנגד ביטול המשכנתא - ולמחרת, ביום 6.3.98 הפקיד בחשבון שיק על סך של 220,000 ₪.

59.     שיק זה לא הוצג לפרעון וכן ארבעה שיקים נוספים על סך של 100,000 ₪ כל אחד, המשוכים על שם רעייתו, גב' איזבל, לא כובדו כי המדובר היה בשיקים שנמשכו מחשבון מוגבל.

60.     במקומם, ביצע בלאס ביום 22.12.98 העברה בנקאית לכיסוי יתרת החוב על סך של 521,300 ₪ - ובאופן זה כוסה מרבית החוב.

61.     שנית, היתרה עמדה על סך של 836,150 ₪ - ובהתייחס ליתרת החוב שלא שולמה ע"י מר בלאס ביצע הבנק מחיקה וסגר החשבונות.

62.     משמע, כל סכום אשר הופקד בחשבון בא ממקורותיו של מר דוד בלאס, והתובע לא הצביע על כספים ממקורותיו שלו לכיסוי החובות או על נזק שנגרם לו.

63.     טענת התובע כי ביטול המשכנתא נעשה בשיתוף פעולה של הבנק עם מר בלאס תוך התעלמות מהתובע וכן טענתו כי השיקים שנמשכו מחשבון רעיית מר בלאס אשר חזרו בלא פרעון שייכים לו - מצביעה על כך שהתובע מצוי, ככל הנראה, ביחסים רעועים עם גיסו לשעבר, מר דוד בלאס, וכי היותו "איש קש" הותנה בהתחייבויות כספיות לתובע אשר, כפי הנראה, לא מומשו ולא ענו על ציפיותיו.

64.     החוב בסניף דרום כוסה בסופו של דבר ע"י מר בלאס - ועל פי עדות מר ימיני נוהל בסניף זה חשבון נוסף על שם מר אמיר קשב, אשר לבירור הבנק עלה כי כי הינו "איש קש" נוסף של מר בלאס, אשר ניהל עבורו חשבון בנק.

65.     בבירור מאוחר יותר עם ההנהלה הראשית של הבנק, נענה התובע במכתב מיום 20.7.98 כי בחשבון התובע פעל מיופה כח מטעמו וכי בטחונות שנמסרו היו בטוחות צד שלישי, כפי שארע בעניין הקרקע ששועבדה, שבעליה היה מר אברהם דובינקוב, המקורב למר בלאס.

66.     עוד כתב מר דוד בלאס בעצמו לבנק בסניף יהודה הלוי במכתבו מ - 29.10.98 כדברים האלה כתגובה לתלונות התובע:

"נתבקשתי להגיב לעניין פנייתו של מר יצחק בן נחום, ולהלן תגובתי:

  1.      שימשתי מיופה כח בחשבון של מר יצחק בן-נחום בבנק, ובאופן מעשי כל הפעולות בחשבון נעשו על ידי בלבד מכוח יפוי הכוח ומר בן נחום לא ביצע בחשבון כל פעולה כלשהי.
  2.      כל הפעולות נעשו תוך תיאום עם אנשי בנק לאומי, ואין לי כל טענה נגדם.
  3.      למותר לציין, כי כל הביטחונות ששועבדו ו/או נמסרו לטובת החשבון הינם בטחונות שלי ו/או של אנשים מטעמי ואף בטחון לא היה בבעלות מר בן נחום, והכספים שהופקדו בחשבון כמו גם אלה שנמשכו לא היו בבעלותו של מר בן-נחום".


     (ראה: נספח כ"ד ל - נ/5).

67.     יתר על כן, כתב מר בלאס מכתב זועם לבנק ביום 28.11.99 לעניין השיקים שהפקיד בחשבון המשוכים מחשבון רעייתו ובחתימת ידו - כדלהלן:

"1.     נודע לי שמר בן נחום דורש שיקים שהופקדו על ידי בזמנו בחשבון זה והמשוכים בחשבונה של אשתו איזבל בלאס מבנק הבינלאומי ובחתימת ידי.

2.     הריני מודיע לכם שמר בן נחום מעולם לא הפקיד אגורה שחוקה בחשבון ע"י זה מכספו הפרטי ודרישתו מגוחכת ואין לה כל בסיס. להזכירכם, אני שילמתי את כל יתרת החובה בחשבון זה ומן הראוי ששיקים אלה יוחזרו לי ולי בלבד היות ואני שילמתי את תמורתם המלאה כמוהו כפירעון השיקים.

3.     כל התרגילים של מר בן נחום הם ניסיון ליצירת בסיס לסחטנות וחוסר תום לב, וגם ניסיון להוציא כספים בטענות שווא מחשבון על שמו שלא שלו ולא היה שלו מעולם וכפי שאמרתי אגורה שחוקה לא הופקדה על ידו בחשבון זה.

4.     על מנת לא להשאיר ספק, לא נגרם לו כל נזק, לא הפסיד מעולם שום כספים בחשבון כל רצונו להבנות מסחטנות כלפי הבנק, והבנק לא גרם לו מעולם כל נזק בשום מקרה.

נא לא להיענות לדרישתו החצופה. אם רצונו בכך יוכל לפנות לבית המשפט על מנת לקבל צו ואז גם אציג את עמדתי ותגובתי בעניין זה.

     הנ"ל מזה זמן רב מחפש כל דרך קלה לעשות כסף קל באמצעות איומים לתביעות וגישה שלילית לחלוטין וצר לי שאני כותב מכתב זה אבל אני שלם עם עצמי".

     (ראה: נספח כ"ה ל - נ/5 ; ההדגשות במקור - ח.י. ).

68.     אכן, נראה כי הבנק נקלע לריב לא לו וברוח זו ענתה ההנהלה הראשית - הלשכה לפניות הציבור - לבנק ישראל בירושלים:

"במענה לפנייתכם שבנדון ובהמשך להבהרותינו מיום 13.3.00, נדגיש כי המדובר בשיקים שניתנו ע"י מר בלס דוד מחשבון אשתו (כמצ"ב) וגם הוא מבקש לקבלם.

לאור הנסיבות המיוחדות בתיק זה אין אנו סבורים שמתפקידנו להכריע מי יקבל את השיקים או ליזום פניה לביהמ"ש בעניין זה.

מאחר ולצדדים תביעות הדדיות רבות אחד כלפי רעהו עליהם לפנות לביהמ"ש אשר לו יש את הכלים המתאימים להכריע בעניינם.

באשר לנדרש בסיפא של מכתבכם, בהמשך להבהרותינו בע"פ - נזכירכם כי מדובר במכתבו הראשון שבעקבותיו טופל באמצעותכם, והתייחסנו לכך בתשובותינו בעבר".

     (ראה: נספח כ"ח - א' ל - נ/5).

69.     עוד שלחה ההנהלה הראשית מכתב בנדון מיום 13.3.00 שזה לשונו:

"במענה לפנייתכם שבנדון ולמען הסדר הטוב, נציין כי הנ"ל פנה בעבר באמצעותכם ונוהלה עמכם התכתבות בעניין חשבונותיו בבנק וזיקתו למר דוד בלס (ראה פניה 31592/98/סב).

באשר לפנייתו הנוכחית: מדובר ב - 4 שיקים ע"ס 100,000 ₪ כ"א מחשבונה של אשתו של מר דוד בלס, ואשר ניתנו ע"י מר בלס כחלק מהסדר סילוק החוב בחשבונו של מר בן נחום. מאחר והשיקים הנ"ל, אשר הוצגו בחשבון ביום 10.6.98, חזרו (מהסיבה: "חשבון מוגבל"), לפיכך נשארו בידי הבנק.

ב - 12/98 כל החוב בחשבונו של מר יצחק בן נחום סולק ע"י מר בלאס דוד בלבד. מר בלס מצדו ביקש מהבנק שימסרו לו את השיקים הנ"ל, ומאחר וגם מר בן נחום ביקש לקבלם, לפיכך הוחלט, לאור הנסיבות המיוחדות במקרה זה, כי אין למסור את השיקים לצד זה או אחר, ללא קבלת החלטת בית המשפט בנושא".

     (ראה: נספח כ"ח - ב' ל - נ/5; ההדגשה במקור - ח.י.).

70.     התובע פנה נוספות בעניינים אלה לבנק באמצעות עורכת הדין מולי גואטה -וייס במכתבה מיום 14.1.99 אשר כתגובה לו בדק הבנק נוספות הטענות והעלה תכן בדיקותיו הממצות על הכתב ביום 15.6.99 כדלהלן:

"... להלן השתלשלות האירועים והעובדות כפי העולה מעיון במסמכי הבנק, הינן כדלקמן:

1.     סניף הדרום חשבון 329000/92:
החשבון נפתח ב - 25.10.95. ב - 26.10.95      נרשמה משכנתא
ראשונה ע"ס 220,000 דולר על נכס בבעלות צד ג' (דובינקוב אברהם) כנגד משכנתא זו הועמדה ללקוח הלוואה במט"ח ע"ס 204,000 פר"ש בנוסף, להבטחת חובותיו של בעל החשבון ניתנו בטחונות של ממ"ד ושועבד תיק ני"ע שתכולתו הועברה מבנקים אחרים.

מס' חודשים לאחר פתיחת החשבון הופסקה בו הפעילות השוטפת והחוב נותר ללא תנועה בחשבון, והסניף פנה לחייב (בעל החשבון) להסדר חוב.

ב - 10/95 במסגרת הבנה שיגיעו להסדר החוב הוכנו בסניף שטרי ביטול למשכנתא שלא מומשו לאחר שהחוב בחשבון לא הוסדר, אך בטעות לא הושמדו. הסניף מצידו המשיך לפנות לחייב להסדר חובו (ראה מכתבים מצ"ב).

ב - 10/96 הוחל בהליכים משפטיים לגביית החוב ובכלל זה פינוי הדירה מדייריה.

במהלך המו"מ עם בעל החשבון להסדר החוב, התברר לסניף כי החשבון נוהל למעשה עבור מר דוד בלס (בשיחות אישרו זאת הן בעל החשבון והן מר בלס שהינו קרוב משפחתו) וכי מר בלס אחראי למעשה לחשבון ולפיכך החוב יוסדר ע"י מר דוד בלס. בעל החשבון נתן בע"פ את הסכמתו למסור מידע למר בלס במהלך המו"מ.

ב - 5/97 נתקבלו מבעל החשבון הוראות מכירה של ני"ע, בחשבון, ובתמורה ביקש לרכוש אופציה 3 של בנק דיסקונט, אופציה זו לא מומשה על ידי בעל החשבון עד למועד פקיעתה.

ב - 24.8.97 נתן בעל החשבון יפוי כח למר דוד בלס לפעול בחשבון.

בחודש 8/97 נמסר למר בלס (אשר כאמור ניהל את המגעים להסדרת החוב בחשבון) לבקשתו, בטעות ובתום לב העתק מטופס ביטול המשכנתא שהוכן ב - 95, בהנחה שבמילא הטופס אינו בתוקף ולא ייעשה בו שימוש, וכדוגמא לטופס שינתן אם ימלאו את התחייבותיהם כלפי הבנק.

בדיעבד הסתבר כי הנ"ל פנה עם הטופס למשרד הטאבו והצליח לבטל את המשכנתא, ועשה שימוש בטופס ע"מ לרשום מיד משכנתא אחרת לטובת בנק הפועלים על אותה דירה. (משנודע לסניף על כך מאוחר יותר, ראו בכך מעשה מרמה לכאורה (כלפי הבנק) ומכאן תשובתם לפונה ביום 29.4.98).

ב - 25.3.98 ביטל בעל החשבון את יפוי הכח שנתן בחשבון.

מר בלס הסדיר בסופו של דבר את החוב בחשבון ב - 12/98, ולפיכך הופסקו ההליכים שנפתחו נגד בעל החשבון.

          2.     סניף אבן גבירול - חש' 303400/05
החשבון נפתח ב - 17.10.95 וב - 9.11.95 הוצאה ערבות בנקאית לטובת רשות הדואר ע"ס 79,5000 ₪ צמודה לדולר ז"מ 18.2.97. יתרת החוב בחשבון נוצרה כתוצאה מחילוט הערבות ולאחר שהשיקים שניתנו להבטחת הערבות (הופקדו שיקים דחויים) חזרו בחלקם. במהלך הבדיקות נמצא כי גם כאן יש זיקה של בלס דוד, לפעילות בחשבון בידיעת בעל החשבון ובמסגרת המו"מ שניהל הבנק עם מר בלס, דאג לתשלום יתרת החובה בחשבון זה.

          3.     מאחר וכאמור חובות מר בן נחום סולקו, אין מניעה כיום
לסגור את שני החשבונות.

          4.     עמדתנו היא, כי לאור העובדה שבעל החשבון ומר בלס הודו
בע"פ כי חשבונו של בעל החשבון שימש את מר בלס והינם גם בעלי קירבה משפחתית, הם מכירים זה את זה, ובעלי זיקה משותפת לאירועים, ומאחר ולבנק אין את היכולת והעניין להיות מעורב ביחסים ובקשרי הגומלין שביניהם, לפיכך ראוי היה שיתבררו טענותיו של בעל החשבון מול מר בלס ולא מול הבנק".

          (ראה: נספח כ"ח - ח' לנ/5).

71.     משמע, התובע ומר בלאס פעלו יחדיו כל העת בחשבונות מול הבנק כיישות אחת, ויתר על כן, התובע מסר למר בלאס יפוי כח שתקפו היה מיום 24.8.97 ועד יום 25.3.98 - דבר שהיווה מצג שבהתנהגות של שני אלה כי החשבון אומנם על שם מר יצחק בן נחום - ואולם "בעל המאה ובעל הדעה" הוא לחלוטין מר דוד בלאס, מצג בגינו מושתק התובע מלהעלות הטענות שהעלה כנגד הנתבע.

     לעניין מצג שבהתנהגות נאמר בספרה של המלומדת פרופ' ג. שלו, דיני חוזים, מהדורה שנייה, בעמודים 70-73, כדלקמן:

"... ניתן לעגן את עקרון ההשתק על-ידי מצג בסעיף 39 ולראותו כממשיך לחול במסגרת היישום הקונקרטי של סעיף תום-הלב. על-פי גישה זו, כללי ההשתק מהווים הדגמה לתורת תום-הלב, ועקרון ההשתק מלכד קבוצה או קבוצות של מקרים שבגדר תורה זו. בסיסם החדש של דיני-ההשתק במשפטנו יהא סעיף 39, ודינים אלה יהוו חלק מכללי ההתנהגות תמת-הלב - כללים המוזרמים אל מערכת המשפט האזרחי באמצעות הצינור של סעיף 61(ב) לחוק החוזים הכללי.
הפסיקה שלאחר חקיקת חוק החוזים הכללי אינה מתייחסת במפורש לשאלת תחולתו של עקרון ההשתק על-ידי מצג במשפטנו, אולם מפסקי-הדין שהחילו בפועל את דיני-ההשתק על-ידי מצג ניתן ללמוד, כי לדעת השופטים מוסיפים דינים אלה לחול במשפטנו כחלק מהוראות תום-הלב שבחוק החוזים או לצד הוראות אלה."

כן ראה ספרם של המלומדים פרופ' נ. כהן ופרופ' ד. פרידמן, "דיני חוזים", כרך א', בעמ' 559, כדלקמן:

"מצג הוא הצהרה בשלב המשא ומתן המניעה כריתתו של חוזה. נשוא המצג עשוי להיות מגוון. כך, למשל, יכול המצג להתייחס לעצם הכוונה לכרות חוזה. הדבר נעשה, לעיתים, כדי להפעיל לחץ על אדם אחר עימו מתנהל משא ומתן מקביל או כדי לשתק את פעילותו העיסקית של הצד השני. ניהול משא ומתן ללא כוונת התקשרות הוא מעשה מירמה. לנפגע עשויה לעמוד העילה של סעיף 12, אך גם עוולות הנזיקין של תרמית ומצג שווא.
המצג יכול להתייחס לכוונה לבצע חוזה העומד להיכרת. פלוני הכורת חוזה עם אלמוני מתוך כוונה שלא לבצעו, מפר חובה כלפי אלמוני, וכך גם אם הדבר נעשה מתוך ידיעה כי לא יוכל לבצעו..." .

72.     עוד ראה לעניין זה: ע"א 8737/00 "שלפרד" חברה לפיתוח ובנין בע"מ נ' יוסף ז'אק ואח', תק - על 2002 (2), 1991, שם נפסק כדברים האלה:

"המסגרות המושגיות העקרוניות של מצגים (כולל אי-גילוי) מצד מתקשר מצויות בשיטתנו בהוראות הנוגעות למשא ומתן לקראת חוזה (סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973), לפגמי רצון בכריתת חוזה (טעות והטעייה, לפי סעיפים 14ו-15 לחוק החוזים), ולעילות בנזיקין, כגון תרמית ורשלנות (סעיפים 35ו-56 לפקודת הנזיקין). התרופות המקובלות המוענקות במסגרות מושגיות אלה הן ביטול החוזה ופיצויים. אמנם, לאחרונה נפסק בעניין ע"א 6370/00 קל בניין בע"מ נ' ע.ר.מ רעננה לבניה והשכרה בע"מ (טרם פורסם), כי בנסיבות מיוחדות קיימת אפשרות של הפיכת משא ומתן ל"חוזה כפוי". כלומר, מצויים מצבים בהם הסעד בגין הפרת החובה לנהל משא ומתן בתום לב - הפרה שמנעה את כריתת החוזה - הנו באכיפת החוזה אותו עמדו הצדדים לכרות. "

עוד ראה: ע"א 536/89 פז חברת נפט בע"מ נ' גד לויטין, פ"מ מו(3) 617, כדלקמן:

"הטוען למצג שווא רשלני חייב בכתב תביעתו לטעון לעובדות הבאות: שהיה מצג עובדתי בין בכתב, בין בעל-פה ובין על-ידי התנהגות מצד המציג;
א.     שהמצג אינו מהימן, ושהמציג - בזהירות ובשקידה הראויות - יכול היה לדעת שהמצג אינו מבוסס;
ב.      שהמציג היה צריך לצפות כי הצד האחר יסתמך על מצג זה ויפעל על פיו.
ג.     שהמציג יכול היה לצפות כי ייגרם נזק לצד האחר.
ד.     שהצד האחר בפועל הסתמך על המצג, וכתוצאה מכך נגרם לו נזק.

73.     בחקירתו הנגדית המפורטת, העיד התובע ארוכות ואישר כי החשבונות העסקיים דנן נוהלו עבור מר בלאס ולתועלתו - כשהוא מצפה ל"בונוסים" בדמות הענקת שותפות בעסקאות שונות או תשלום כסף לידיו.

     להלן עדותו לעניין זה:

"ש.     .... בחשבונות בסניף הדרום ובאבן גבירול, לא היית "איש קש" של דוד בלס, החשבונות היו שלך?
ת.     שלי ורק שלי.
ש.     רק שלך. היום, בדיעבד, אתה בטח יודע מיהו המיטיב המסתורי, מיהו אותו מאן דהוא שהפקיד כספים וסגר את החשבונות?
ת.     אני גיליתי דרככם.
ש.     בזמן אמת לא ידעת?
ת.     לא.
ש.     ז"א, נאמר את שמו, דוד בלס הוא זה שסגר את החשבונות ופרע את החובות בחשבונות, נכון?
ת.     זה מה שהיה, בדיעבד זה מה שהיה.
ש.     ... מתי נודע לך שאלה פני הדברים, הכוונה שדוד בלס סגר את החשבונות?
ת.     סניף אבן גבירול, לאחר שהתרעתי ועשיתי את כל הבדיקות וגיליתי את כל התרמיות שעשו לי וביררתי את העניינים. סניף אבן גבירול סגר את התיק בינואר 99.
ש.     ובינואר 99 ידעת כבר שזה דוד בלס?
ת.     כן.
ש.     ולגבי סניף הדרום ?
ת.     בסוף 98, בסניף הדרום למעשה ידעתי בסביבות יוני, יולי, לאחר שהתברר לי שהוחלפו ניירות הערך בחשבון שלי.
ש.     אז ידעת שבלס מטפל בזה?
ת.     לא ידעתי שבלס, לא ידעתי שבלס. אני קיבלתי מכתב,
אני יודע שבסניף הדרום הייתי בהליכי מימוש בטיפול משפטי, בין לבין עשו לי, היה צו שמה לגבי ניירות הערך, היה צו של ביהמ"ש כפר סבא והיו אמורים לממש את ניירות הערך ולהפקיד את החשבון לחשבון. ומה שהם עשו, במאי 97 הם קיבלו כבר הוראות בפקס, לא ממני, ומכרו לי ניירות סחירים שהיו כביטחון ורכשו בהם אופציה של "דסקש".
ברגע זה ביררתי את העניין וגיליתי שהוראות פקסים נשלחו. ביקשתי את הוראות הפקסים וכשהגיעו הוראות הפקסים, אני רואה הוראות, למטה חתימת ידי, אבל כל הלמעלה, כל הבקשה והשינויים וזה, זה לא אני...
ש.     ... אני שאלתי מתי, תנסה להתמקד על תאריך, מתי נודע לך שבלס פרע את החובות בסניף הדרום, זאת היתה השאלה?
               ת.     בסניף הדרום ?
               ש.     כן ?
     ת.     בסוף דצמבר 98, תחילת ינואר אפילו 99 עוד היתה
יתרת חובה שם.
ש.     ... ב - 14.1.99 אתה כבר ידעת שבלס הוא זה שפרע את החוב בבנק לאומי?
ת.     אפשר לראות את המסמך הזה?
ש.     זה מכתב מ - 14.1.99. כשהמכתב הזה נכתב כבר ידעת?
ת.     כן.
ש.     ידעת שבלס הוא זה שפרע את החוב, נכון ?
ת.     כן. זה מדובר על סניף אבן גבירול.
ש.     כן, אבן גבירול, כתוב כאן. תאמר לי, מדוע פתחת חשבון בבל"ל?
               ת.     מדוע פתחתי חשבון בבל"ל ?
               ש.     כן ?
               ת.     היה נח לי שמה.
               ש.     בסניף אבן גבירול וסניף הדרום היה לך נח?
ת.     בסניף אבן גבירול היתה שושנה שמה, שהיא הכירה לי שמה ופתחתי שמה. לאחר מכן סגרתי שם, פתחתי בסניף הדרום, כי הייתי קרוב שמה ואדון בלס היו לו קשרים שמה והוא הבטיח לי, שהוא יסדר לי שמה אשראים.
ש.     ז"א, שלא היה לך או כן היה לך נח בבנק דיסקונט ומשום זה עברת, רק משום הקשרים של בלס בסניף הדרום עברת ופתחת?
ת.     גם הקשרים וגם הנוחות שהייתי קרוב בהרצל, שזה קרוב אלי, מאשר באבן גבירול.
ש.     אני מבין שבאת לשם ופתחת חשבון עסקי, נכון ?
ת.     כן.
ש.     ... אתה מסכים איתי שהחשבון בבנק לאומי, שני החשבונות, גם בסעיף אבן גבירול וגם בסניף הדרום, היו חשבונות עסקיים בלבד, נכון?
ת.     עסקיים בלבד.
ש.     ...לאיזה צורך היית זקוק לאשראי בסך של כ - 500,000, כמעט מיליון ₪ בסניף הדרום?
ת.     היו מצבים של קניית נכסים, של חנויות או של דירות, שבגדול הוא הבטיח לי שתוך כדי זה הוא יפתח אותי ויכניס אותי לעסקי הנדל"ן וככה זה התפתח.
ש.     אתה מדבר על מי, על בלס?
ת.     כן.
ש.     ז"א, מה שאתה בא ואומר עכשיו, זה שבלס רכש נכסים והוא הבטיח לך שהוא יכניס אותך לעסקאות האלה?
ת.     בלס רכש נכסים בלי שום קשר אלי. הוא הבטיח לי שאני, כסף שלי וכסף שאני לוקח אשראי מהבנק, כן כנגד בטוחה שהוא יביא לי, אנחנו נגלגל את הכספים ותוך כדי זה אנחנו נקנה נכסים ואז אני אהיה שותף או חלק מהנכסים יהיו שלי.
ש.     בקיצור, הסכומים, האשראים האלה שנלקחו מבנק לאומי, היו כנגד בטוחה שבלס העמיד לך, נכון, זה מה שאמרת?
ת.     נו, ברור.
ש.     ... שאלתי אותך על מטרת פתיחת החשבון. המטרה, לפי מה שאתה אומר, היתה לקבל אשראי מבנק לאומי, סניף הדרום וגם בסניף אבן גבירול לפני זה או באמצע או ביחד, תכף נברר את זה, על מנת להעביר את הכספים האלה לבלס, על מנת שירכוש נכסים?
ת.     לא. לא. לא. לא. לא להעביר לבלס. זה כספים שבלס היה אומר לי, תשמע, יש לנו פה איזה פרוייקט, איזה נכס לקנות. כן, תדאג שיהיה לנו, לדוגמא 100,000, 200,000, 300,000 ₪ לתת על חשבון או להתחיל עסקה. זה לא לתת לבלס.
ש.     .... כשמשכת 100,000 ₪, מה עשית עם ה - 100,000 ₪ האלה?
ת.     הייתי מעביר אותם לצורך איזה עסקה מסויימת?
ש.     למי היית מעביר?
ת.     שהיתה יוצאת או לא היתה יוצאת?
ש.     למי היית מעביר?
ת.     או לבלס או לאחרים.
ש.     מי זה אחרים?
ת.     אני חייב להגיד מי זה אחרים?
ש.     כן. מי זה אחרים?
ת.     אנשים, לקוחות פרטיים שהייתי במו"מ איתם על איזה חנות או על איזו דירה.
ש.     ... מר בן נחום, בוא נאמר את האמת ונעשה את זה בצורה פשוטה, הכסף הזה עבר לבלס, כי אתה אמרת קודם שבלס הוא זה שניהל את העסקים, הוא זה שרכש את המבנים, הוא, בלס ?
ת.     בלס.
ש.     תשמע עד הסוף את השאלה. והבטיח לך להכניס אותך כשותף, זה מה שאמרת בתחילת דבריך, נכון ?
ת.     נכון.
ש.     ז"א שהכסף,
ת.     איך אתה קובע שהכסף הזה עבר לבלס ?
ש.     בלס היה היוזם.
ת.     בלס היה היועץ.
ש.     ... השאלה היא, אני רוצה להבין, הוא היה יועץ או שהוא הבטיח לך להכניסך כשותף ביחד איתו בעסק?
ת.     הוא היה מייעץ לי ובהמשך הדרך הוא אמר לי, אל תדאג, אני אכניס אותך כשותף, אני אפתח אותך בענף הנדל"ן. אתה תתקדם.
ש.     ... המשכנתא, בלס העמיד לך ?
ת.     ובלס קיבל חלק מהסכומים".

(ראה: פרוטוקול עמ' 7 שורות 26-27; עמ' 8 שורות 1-27; עמ' 9 שורות 1-10 ו - 21-27; עמ' 10 שורות 8-27; עמ' 11 שורות 1-4 ו - 19-22; עמ' 12 שורות 5-20; עמ' 13 שורות 10-18; עמ' 14 שורות 8 - 17; עמ' 16 שורות 6-16 ו - 19-23 ועמ' 17 שורות 6-7).

74.     משמע, התובע מעיד מפורשות על קשריו השוטפים עם מר בלאס - ונראה הוא שאלמלא האחרון, לא היה התובע פותח כלל ועיקר החשבונות העסקיים הללו, שכן לצרכיו הוא לא נזקק היה לפעילות הכספית הענפה שהתנהלה בחשבונות.

75.     ועוד, ב"כ הנתבע עמד על כך בסיכומיו, בהעלאת תמיהה רבתי, שבית המשפט שותף לה, הכיצד במשך תקופה קצרה ביותר, קרי, בסניף אבן גבירול כ - 3 חודשים ובסניף הדרום כ - 5 חודשים, ללא כל הכנה מוקדמת וניסיון מן העבר, ביצע התובע פעילות עסקית בעלת היקף אדיר שכללה מליוני שקלים, לאמור, 1,065,000 ₪ בסניף אבן גבירול ו - 3,125,000 ₪ בסניף הדרום, פעילות רבת היקף, ללא ספק.

76.     התובע העיד כי הינו בעל שמונה שנות לימוד בלבד, עובד כיום בסופרמרקט, בעבר עבד חלק מן הזמן עם מר בלאס וחלק מן הזמן בקיוסק שלו.

77.     כן העיד כי קיבל משכורת ממר בלאס בסך של כ - 8,000 ₪ בגין עבודתו אצלו.

78.      עולה מאלה, כי לתובע לא היו כל הכנה או ניסיון לניהול עסקאות בהיקף דנן ואין לקבל כמהימנה הגרסה כי התובע "שידרג" עצמו בזכות "יכולותיו" שלו בלא המינוף הכספי והכלכלי של עסקאות מר בלאס בענף הנדל"ן ובענף ניירות הערך.

79.     למעשה, התובע השאיל שמו למר בלאס כבעלי החשבונות דנן ותו לא - ואל לו להלין על פעולות בחשבון, שכביכול, נעשו שלא כשורה, שכן אלה נעשו בתיאום מלא עם מר בלאס.

80.     בא כח התובע לא נתן מענה בסיכומיו לטענות אלה, והאשמת הבנק כנעדר תם לב, שפעל כ"רשע" לתיאבון ברקחו קנוניה ותרמית עם מר בלאס - לא סגי בה ולא הוכחה מכל וכל.

81.     עוד אציין בשולי הדברים כי תמיהה היא האם תביעה זו היתה באה לעולם באם היה מר בלאס עומד בדיבורו ומעניק לתובע הנאות כספיות שהובטחו לו- ונראה הוא כי התשובה המסתברת הינה שלילית, שכן במקרה שכזה לא היה כלל ועיקר מגיש תביעה זו.

סיכום

82.     העולה מן המקובץ, אין לקבל טענות התובע בדבר פעולה של הבנק בשיתוף מר בלאס במטרה לבצע תרמית וקנוניה כנגד התובע, ועל כן התביעה נדחית.

83.     התובע יישא בהוצאות הנתבע בסך של 15,000 ₪ בתוספת דמי מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מבחן הצפיות

  2. רשלנות מוהלים

  3. 100% רשלנות תורמת

  4. רשלנות משרד הרישוי

  5. מעשה פזיזות ורשלנות

  6. יציאה מהחניה ברשלנות

  7. תאונה בשל רשלנות צד ג'

  8. תביעת רשלנות נגד הורה

  9. רשלנות בעריכת חוזה מכר

  10. רשלנות בהערכת שווי נכס

  11. רשלנות בנק בניהול חשבון

  12. רשלנות תורמת של עובד ותיק

  13. רשלנות הצוות הרפואי בפגייה

  14. רשלנות עורכי דין בעסקת מכר

  15. רשלנות בהפניה לסקירת מערכות

  16. תביעת רשלנות נגד רואה חשבון

  17. רשלנות רפואית - הריון בעוולה

  18. תאונת עבודה בגלל רשלנות מעביד

  19. רשלנות תורמת של הורים של קטין

  20. רשלנות עורך דין בעריכת חוזה מכר

  21. פיצויים ללקוח על רשלנות עורך דין

  22. רשלנות עורך דין בעסקת מכירת דירה

  23. רשלנות תורמת בתאונת דרכים קטלנית

  24. רשלנות עורך דין בתיק תאונת דרכים

  25. תביעה בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה

  26. רשלנות עורך דין במקרה התיישנות תביעה

  27. תביעת רשלנות במהלך טיפול רפואי ליולדת

  28. אי הגשת תביעה בזמן - ביטוח רשלנות עו''ד

  29. בקשה למתן פסק דין הצהרתי לביטול החלטות אסיפה

  30. תביעה בגין נזקים שנגרמו בשל כתב אישום שהוגש ברשלנות

  31. פיצויים בסך 620,000 ש''ח ללקוח על רשלנות עורך דין

  32. בית המשפט לא הטיל רשלנות תורמת על רכב שנפגע מאחור בתאונת דרכים

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון