צ'ק של אדם שנפטר

להלן פסק דין בנושא צ'ק של אדם שנפטר:

פסק דין

מבוא
1.     המנוח והגב' מריה (להלן-"גב' מריה") קיימו בינהם קשר במשך מספר שנים שמהותו תדון במסגרת פסק דין זה.

2.     בסופה של אותה מערכת יחסים מצאה עצמה הגב' מריה אוחזת בשיק (להלן-"השיק") שסכומו 300,000 ש"ח, חתום על ידי המנוח ומשוך מחשבונו, אלא שהשיק לא כובד על ידי הבנק.

3.     מיד לאחר נסיון פרעון השיק נזעק המנוח והגיש תביעה (ת.א.28364/01) בה נתבקש מתן פסק דין הצהרתי לפיו הגב' מריה אינה זכאית לעשות שמוש בשיק ובכל שיק אחר המצוי בידיה והחתום ע"י המנוח וכן נתבקש צו עשה להשיב את השיקים הנ"ל לידי המנוח.

4.     בד בבד הגיש המנוח בקשה לצו מניעה זמני (בש"א 22294/01) לגביו הושגה הסכמת הצדדים כי ייאסר השימוש בשיק ובשיקים נוספים עד להכרעה בתיק העיקרי, (למעט 5 שיקים אחרים שנפרעו בהסכמת המנוח).

5.     בחלוף כשנה וחצי הגישה הגב' מריה תביעה כנגד המנוח (ת.א. 11557/03) לתשלום פיצוי בסך של 300,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לטענתה בשל הפרת הבטחת נישואין שהבטיח לה המנוח.

6.     בהסכמת הצדדים הוחלט כי שתי התביעות תתבררנה במאוחד. לימים ועוד בטרם הוגשו תצהירי הצדדים נפטר המנוח מר יעקב אליאס ז"ל וכל צד תיקן תביעתו כך שצורפו כתובעים או כנתבעים, עזבונו של המנוח ויורשיו. במאמר מוסגר אציין כי משום מה אין זהות בין שמות הצדדים ושמה של היורשת הגב' מירי שפירא הושמט מתביעתה של הגב' מריה. עוד אציין כי יורשי המנוח בחרו לאורך כל הדרך לתבוע גם את בנק לאומי אצלו נוהל חשבונו של המנוח, אלא שבשום שלב לא הוצג אישור מסירת כתב התביעה- או כתב התביעה המתוקן לבנק ולא נתבקש זימונו לדיון מהדיונים שנתקיימו ולכן הנני מורה כבר עתה כי התביעה כנגד הבנק תמחק.

7.     כל צד טרח והביא עדים רבים לתמיכה בטענותיו. מטעם המנוח העידו בני משפחתו: בנו ציון אליאס, בתו מטילדה דניאל ובעלה שמואל, בנו יעקב אליאס, אשתו מירי ואמה הגב' לוזובסקי ושכנו של המנוח מר עווד חוסין. מטעם הגב' מריה העידו הגב' מריה בעצמה, אחותה הגב' סבטלנה סקורומני, שכנה מר גיטר ארקדי, חברתה הגב' לינה טרבגודה, חמותה הגב' אירנה קונונוב.

8.     לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.

השאלות המרכזיות הטעונות הכרעה
9.     האם הבטיח המנוח לגב' מריה להנשא לה?

10.     במידה והתשובה חיובית ואין מחלוקת כי הצדדים לא נשאו זה לזה, האם זכאית הגב' מריה לפיצוי בגין הפרת ההבטחה ומה גובהו.

11.     כחלק בלתי נפרד מאותה סוגיה תתעורר השאלה האם מסר המנוח לגב' מריה שיק בסכום של 300,000 ש"ח מתוך כוונה שיפרע לזכותה? והתשובה לשאלה זו תכריע מעמדם של יתר השיקים (אמנם בסכומים קטנים) אשר מוחזקים ע"י הגב' מריה.

כרונולוגיה
12.     בשנת 90 התגרשה הגב' מריה מבעלה ועלתה לישראל עם בנה. באותה שנה נפגשו הגב' מריה והמנוח. המנוח יליד 1932 (נשוי) והגב' מריה ילידת 1953.

13.     החל מחודש 4/91 החלה התדרדרות במצבה הרפואי של אשת המנוח (ת/11).
14.     במהלך השנים 1999 ואילך קבלה מריה מהמנוח שיקים בסכום של כ-1,000 ש"ח כל אחד שהופקדו מדי חודש בחשבונה. נכון למועד פתיחת ההליכים ברשות הגב' מריה כ-24 שיקים לתקופה שהחל מחודש 1.1.02 השיקים חתומים ע"י המנוח סכומם 1,200 ש"ח או 1,300 ש"ח (נספח ז' לת/11).
15.     ביום 10.12.01 הפקידה הגב' מריה בחשבונה שיק בסך של 300,000 ₪, משוך מחשבון המנוח, (נספח ז2 לנ/6). פרטי השיק לרבות התאריך מולאו ע"י הגב' מריה, השיק נחתם ע"י המנוח. השיק לא כובד ע"י הבנק בשל העדר כסוי מספיק.
16.     ביום 20.12.01 הוגשה תביעת המנוח כנגד הגב' מריה ביחד עם בקשה לצו מניעה.
17.     ביום 24.12.01 נפטרה אשתו של המנוח (ת/11).
18.     ביום 12.2.02 מונה למנוח אפוטרופוס לגוף ולרכוש (נספח א' לת/10).
19.     ביום 19.6.03 הוגשה תביעת הגב' מריה בטענה של הפרת הבטחת נישואין.
20.     ביום 14.10.03 נפטר המנוח- מר מרדכי אליאס ז"ל.

דיון
21.     עדים רבים הגיעו מטעם שני הצדדים על מנת שכל אחד יתאר מנקודת מבטו ומזווית ראיתו את טיב הקשר והיחסים שהיו בין המנוח לבין הגב' מריה. את העדויות ניתן לחלק לשני מעגלים חברתיים, בני משפחת אליאס מצד אחד לעומת בני משפחתה ומקורביה של הגב' מריה מצד שני. לו היה מתפתח בין הצדדים קשר בנסיבות רגילות, אך טבעי הוא כי שני המעגלים היו חופפים והתמונה שהיתה נגלית לעיני כל עד היתה דומה במידה ניכרת, תוך הוספת עמדתו הסוביקטיבית כמובן של כל אחד מהעדים.

22.     אלא שאין מחלוקת כי נסיבותיו של קשר זה היו מיוחדות, המנוח יליד 1932 מבוגר ב-21 שנה מהגב' מריה ילידת 1953, במשך כל תקופת הקשר שבין הצדדים שכלל גם קיום יחסי מין, המנוח היה נשוי לאשתו אשר היתה חולה מאד ובחלק מהזמן היתה מאושפזת בבית לוינשטין או בבית חולים. בנסיבות אלו קיימת אפשרות כי המנוח, הגב' מריה או שניהם יחדיו לא יציגו תמונה אמיתית ומלאה בפני העדים השונים. כך למשל עדות של בנו או בתו של המנוח יכולה להיות עדות אמת מנקודת מבטם בתארם תאור לפיו הגב' מריה לא היתה חלק מחיי אביהם אלא שייתכן כי הם מביטים דרך מסך שהוצב על ידי אביו.

23.     לצערי מר מרדכי אליאס ז"ל נפטר עוד לפני שמיעת העדויות כך שגרסתו לא נשמעה בפניי. אם כי את התביעה המקורית הוא הגיש בעודו חיים, הוא גם התייצב לדיונים בבקשה לצו מניעה שהגיש, בקשה אליה צורף תצהיר מטעמו. בנסיבות אלו הפכה עדותה של הגב' מריה לעדות המרכזית בתיק.

24.     דווקא בשל כך אקדים ואומר כי תמוה בעיני עיתוי הגשת תביעתה של הגב' מריה. לכל המאוחר ביום 20.12.01 ידעה הגב' מריה כי נכזבו תקוותיה להנשא למנוח, המנוח לא רק שלא הסכים לפרעון השיק של 300,000 ש"ח, הוא גם הגיש אישית כנגדה את התביעה נשוא ת.א. 28364/01 פנה בבקשה לצו מניעה והתייצב לדיונים להחקר על תצהירו. לעומתו הגב' מריה המתינה כשנה וחצי ורק ביום 19.6.03, 4 חודשים לפני פטירתו של המנוח ולאחר שהמנוח כבר היה חסוי במצב נפשי קשה (כמתואר בנספח ח' לת/10), בחרה היא להגיש תביעתה בגין הפרת הבטחת נישואין למרות שלכאורה יכולה היתה לעשות כן למשל בעת הגשת כתב ההגנה מטעמה. (עיון בכתב ההגנה מראה כי לא מוזכרת בו כוונה להגיש תביעה בגין הפרת הבטחת נישואין להבדיל מטענות בדבר נזקי צו המניעה ר' סעיף 38 לכתב ההגנה).

25.     לכך אוסיף כי בעת בחינת העדויות חשוב לזכור כי לרוב העדים שהעידו בפניי יש אינטרס רגשי וכספי בתוצאות ההליך. קבלת עמדת בני משפחת אליאס תגדיל את שווי העזבון ב-300,000 ש"ח ולהיפך. קבלת עמדת הגב' מריה לא רק שתזכה אותה ב-300,000 ש"ח אלא שהיא תיצור רושם פוגע במשפחת אליאס, רושם לפיו מר אליאס ז"ל ניהל במקביל לחיי הנשואין עם אשתו החולה, מערכת יחסים הכוללת יחסי מין, תשלום כספים, הענקת מתנות ותכנון חיים עתידים במשותף עם אשה אחרת- היא הגב' מריה. בנסיבות אלו יש לבחון כל עדות בזהירות מרובה.
26.     אם לא די בכך הרי שעיקר המחלוקת הטעונה בירור הינה האם הבטיח המנוח לתובעת להנשא לה ומה המשמעות הכספית לאותה הבטחה במידה והופרה. במילים אחרות אנו עומדים להכנס לחדרי החדרים של התא המשפחתי ולהגיע עד לחדר המיטות כדי להעמיד מונחים כגון אהבה, קנאה, יחסי מין, קשרים רגשיים תחת כלי מבחן מתחום דיני החוזים ולבחון קיומם של טעות, הטעיה תום לב וכדו', כלים איתם בוחנים חוזים עסקיים מסחריים וכל זאת לבחינת קיומה של הבטחה להתקשר בחוזה שבדרך כלל לא תמצא ביטוי בכתב ולעיתים תוצנע ותוסתר מעיני הבריות.

27.     בצדק הפנו שני הצדדים בסיכומיהם לפסק דינו של בית המשפט העליון, ע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני ואח' תק-על 2004(3), 448 בו מנותח הנושא לעומק עם התייחסות למשפט השוואתי ולהתפתחות ההלכה במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל. בפסק דין זה ניתנה הלכת הרוב ע"י כב' הנשיא ברק וכב' הש' פרוקצ'יה.

28.     כב' הש' פרוקציה מתארת אופיו המיוחד של תחום משפטי זה בקביעתה כי "במערכת סבוכה ומורכבת של יחסי בני זוג המקיימים מערכת קשרים אינטימית, לא כל אמירה או הבעת תקוה או כוונה הצופות פני עתיד שקולות כהבטחת נישואין, ולא כל התנהגות המצביעה על רצון להמשכיות הקשר וציפיה להתמיד בו לטווח עתידי שקולה כמחוייבות לנישואין. בצד הערך החברתי המבקש לפצות את מי שנפגע עקב הסתמכות על הבטחת נישואין שהופרה, עומד ערך החופש והאוטונומיה האישית של האדם לבחור את בן זוגו ולקיים מערכות יחסים בינאישיות ובינזוגיות בעולם חברתי שיש בו פתיחות, חופשיות, ללא כפייה וללא התערבות המשפט. התערבות המשפט מתרחשת רק מקום שהנסיבות מצביעות בבירור על קיומה של מחוייבות ממשית לקשר זוגי קבוע החורגת מגדר ציפייה או הבעת רצון או כונה לכך גרידא. הקושי האמיתי המאפיין את הסוגיה בה אנו עוסקים הוא באיתורו של קו הגבול בין הבעת כונה, רצון או ציפייה, לבין הבטחה מחייבת במשפט. גבול זה עשוי להיות דק כחוט השערה. הקושי ההוכחתי לבסס קיומה של הבטחת נישואין מחייבת הוא מאפיין בולט בסוגיה זו. מקום שהבטחת נישואין ניתנת בצורה פורמלית ומפורשת קל להסיק ממנה כוונה ליצור יחסים משפטיים. לעומת זאת, כאשר ההתקשרות אינה נושאת אופי פורמלי כאמור, יש להזהר בהסקת מסקנה בדבר קיומה של כוונה כזו שאם לא כן,"אנו חושפים כל חיזור של גבר אחר אשה, ולהיפך, לסכנה שהתנהגות הצדדים תתפרש בשלב מן השלבים כהבעת הבטחת נישואין מכללא, מבלי ששניהם, או לפחות אחד מהם, היו ערים למלוא משמעות הדבר" (שיפמן, שם, עמ' 205-6)...תחום זה אכן מעלה קשיים ראייתיים המובנים בעצם טיבו של הסכם להבטחת נישואין, ייחודו ומיוחדותו".

29.     לאחר ניתוח עדותה המרכזית של הגב' מריה צ'רצנקו שהעידה ארוכות במהלך שתי ישיבות לא שוכנעתי כי המנוח מר מרדכי אליאס ז"ל התחייב להנשא לה וכי פעולה כלשהי מהפעולות שביצעה היתה על סמך מצג שכזה.

30.     אין ספק כי בין המנוח ובין מריה קויימה מערכת יחסים חברתית הכוללת גם קיום יחסי אישות. הקשר ביניהם תועד בתמונות נ/1 והקשר החיובי ניכר למשל בתמונה מס' 8 לנ/1 בה נראים הגב' מריה והמנוח ברקע של התמונה. אך חשוב לזכור כי בכל תקופת הקשר עם הגב' מריה הוא המשיך לחיות לצידה של אשתו המנוחה שחלתה מאד בשנים האחרונות לחייה. הגב' מריה ידעה כי המנוח דואג במסירות לאשתו וכי מקומה של אשתו עדיף בעיני המנוח על פניה. כך שבעצם קיום המפגשים עם הגב' מריה או המתנות שהרעיף עליה המנוח לא היה די כדי ליצור מצג או בסיס להתקשרות בקשר נשואין מחייב בעתיד.

31.     חוסר אמינותה של הגב' מריה בשאלת הבטחת המנוח להנשא לה בלט בעיקר בשני נושאים- התנהגותה באולם הדיונים ופרשת השיק שסכומו 300,000 ש"ח. כמעט בכל הדיונים דאגה הגב' מריה ליצור אוירת דרמה קולנית מלווה בבכי, כך נהגה גם במהלך עדותה, אך באותה מהירות בה פרצה בבכי, נשתתקה ושינתה סגנון משנתבקשה לעשות כן. גם סכום השיק -300,000 ש"ח-שהינו סכום גבוה וחריג ביחס לשיקים האחרים שקבלה הגב' מריה ובעיקר הסתירות הרבות בגרסתה לגבי המועד המוסכם להפקדתו יצרו רושם כי מדובר בגרסה שנמסרת בדיעבד ואשר מתגבשת תוך כדי עדותה, גרסה שמר אליאס מרדכי ז"ל לא יכול לסתור בשל פטירתו.
השיק של 300,000 ₪.
32.     הגב' מריה בעדותה (עמ' 54) קשרה למעשה בין השיק לבין הבטחת הנישואין והיא ראתה בו כדבריה "במקום חוזה" ולפי האמור בסעיף 27 לתצהירה נ/6 היא ראתה במסירת השיק "הוכחה לרצינות כוונותיו" של המנוח. בנסיבות אלו יש חשיבות לבחינת נסיבות מסירת השיק לגב' מריה.

33.     אקדים ואומר כי כפי שיפורט להלן הרושם שהתקבל מהעדויות ובעיקר מעדותה של הגב' מריה בעצמה היה כי השיק הושג מהמנוח בדרכים לא כשרות, תוך נצול לרעה של מצבו, כך שמסירת שיק בסכום כה גבוה לא נעשתה בידיעה ומתוך רצון חופשי וגם "חוזה" בדבר נישואין לא הבשיל לכדי הצעה או גמירות דעת מצידו של המנוח.

34.     שאלה חשובה ומרכזית הינה השאלה מתי הוסכם לכאורה בין הצדדים כי הגב' מריה זכאית להפקיד השיק בחשבונה.

35.     עיון בתצהיר התשובה שניתן על ידי הגב' מריה בעת הדיון בבקשה לצו מניעה (נספח א' לנ/6) מראה כי באופן מוזר דווקא נושא השיק בסכום 300,000 ש"ח הושמט מתצהירה ואזכיר כי הבקשה לצו מניעה באה לעולם דווקא בעקבות הפקדת השיק בין 300,000 השקלים והסעד העיקרי שבה הוא להורות לגב' מריה להשיב למנוח השיק הנ"ל ולא לעשות בו שימוש. למניעת ספק עיון בתצהיר מראה כי השמטת נושא השיק אינה מקרית שכן הגב' מריה מסיימת את תצהירה הנ"ל באמירה "וענינו של תצהיר זה לגבי סדרת השיקים הקטנים שאני מתנגדת שיינתן צו זמני לגביהם" אזכיר כי באותו שלב עמד מול הגב' מריה מר מרדכי אליאס ז"ל שהיה עדיין בחיים.
הייתכן כי הגב' מריה תתעלם משיק בסכום של 300,000 ש"ח ותלחם על שיק בסכום של 1,000 ש"ח?!
הייתכן כי הגב' מריה קבלה הסכמתו של המנוח להפקיד השיק ובתגובה לצו מניעה שמשמעו חזרה מאותה הסכמה היא תחריש?!
36.     משהגישה הגב' מריה את תצהיר עדותה הראשית נ/6, לאחר פטירת המנוח. החלה לשפר עמדות, היא עדיין לא טענה בתצהירה כי המנוח ידע על הפקדת השיק ביום בו הופקד, אך בסעיף 27 היא מצהירה כי הוא הורה לה שהיא "רשאית להשלים בו את התאריך ולהפקידו כשיהא ברור לי שאשתו עומדת ללכת לעולמה". אזכיר כי הגב' מריה הפקידה השיק ביום 10.12.01, מועד בו היתה אשתו של המנוח בחיים.
הכיצד יכולה היתה הגב' מריה לצפות ולנחש את מועד מותה של אשת המנוח- תמהני
ומה היתה הסיבה שגרמה לגב' מריה לחשוב לפתע ביום 10.12.01 כי אשת המנוח עומדת למות- חזיית העתיד בנושא זה טרם ניתנה לבני אדם.
לו גרסתה של הגב' מריה כמתואר בתצהירה נ/6 נכונה הכיצד היה המנוח יכול להערך ולדאוג לכיבוד שיק בסכום כה גדול שיופקד בתאריך שאינו ידוע לו- שכן הכיצד יכול היה המנוח לדעת מתי תחשוב הגב' מריה שהגיעה שעתה של אשתו לעבור מן העולם?

37.     בהגיע הגב' מריה לחקירה הנגדית על תצהירה, היא בחרה באופן בלתי משכנע לטעון לראשונה כי ביום ההפקדה קבלה אישורו של המנוח לאותה הפקדה או כדבריה בעמ' 43:
"ש.     ב - 11/12/01 את מקבלת רשות ממרדכי להפקיד את השיק?
ת.     כן. הוא ביקש ממנה, אולגה דרשה ממנו לכתוב אפוטרופוס. אני הפקדתי אותו ב - 10

הכיצד אין זכר לעובדה כה מהותית בשני תצהיריה של הגב' מריה והכיצד מתיישבת ידיעה זו עם בהלתו של המנוח מששמע על הפקדת השיק כפי שיתואר להלן.

38.     דוגמא להעדר תשתית ראיתית לגרסת הגב' מריה הינה התנהגותה סמוך לאחר הפקדת השיק. על פי נספח ז5' לתצהיר הגב' מריה השיק הופקד על ידה ביום 10.12.01 בשעות אחה"צ. בתצהיר העדות הראשית נ/6 (סעיף 13 וסעיף 18) כמו גם בתצהיר התשובה לצו המניעה (נספח א' לנ/6), הדגישה הגב' מריה כי גם למחרת יום הפקדת השיק "בתאריך 11.12.01 (זמן קצר לפני שזנח אותי) עוד בילינו אני והמנוח יחד במועדון "גברת" בבית ההסתדרות בעכו בנוכחות קהל רב". לכל הדעות עבור הגב' מריה אשה שלא עובדת וחיה מקצבת נכות שיק בסכום של 300,000 ש"ח הינו סכום גדול ביותר. הייתכן כי היא תפקיד השיק בבנק כשהיא לא נותנת הוראות מה לעשות בכסף שייכנס לחשבונה, הייתכן כי תפקיד סכום כה גדול ולא תבדוק כי לשיק כיסוי, הייתכן כי לא תביא עדויות לתמוך בגרסתה לגבי המתרחש ביום 11.12.01, עדויות מהבנק או מאנשים שראו אותה מתרועעת עם המנוח לאחר הפקדת השיק.

39.     חיזוק בולט לעובדה כי פרעון שיק בסכום כה גדול של 300,000 ש"ח נעשה בלי הסכמת המנוח ותוך ניצולו, הנני מוצא בהתנהגות המנוח מיד כשנודע לו על הפקדת השיק. מיד שנודע למנוח על נסיון משיכת הכסף מחשבונו הוא היה מבוהל ולפי תאורה של חמותו הגב' לוזובסקי (ת/7), תאור ששוכנעתי באמינותו הרי שמצבו של המנוח היה כה חמור עד כדי כך שהיא חששה "שהוא עומד לעשות משהו לעצמו". אמינותה של הגב' לוזובסקי נתמכת גם בעובדה שאינה במחלוקת כי מיד לאחר מכן צלצלה הגב' לוזובסקי לגב' מריה, שיחה שיכולה היתה להתקיים רק בשתוף פעולה מצידו של המנוח שמסר לחמותו את מספר הטלפון של הגב' מריה. מהתנהגות המנוח לאחר הפקדת השיק ומעצם פתיחת ההליך בבית משפט לרבות צו מניעה ניתן ללמוד כי למנוח לא היתה גמירות דעת לתת לגב' מריה סכום של 300,000 ש"ח או להתחיב להתקשר עימה בקשר נישואין מחייב. למעלה מן הצורך אוסיף כי צודק ב"כ המנוח בסיכומיו (עמ' 16-17) בדבר קיום החריג בדבר רס גסטה ואמירות המנוח בדבר התנהגותה של הגב' מריה כלפיו נאמרו כחלק מארוע מרגש ומסעיר ומתקים במקרה זה החריג של קבלת עדות שלא מפי אומרה שנפטר.

40.     לכך אוסיף כי עדות שמיעה אינה פסולה מעצם השמעתה באולם הדיונים. משמועלית עדות שמיעה ספציפית והצד שכנגד אינו מביע התנגדות, הרי שתיקתו נחשבת להסכמה. אמנם עוד בטרם הוגשו תצהירי הצדדים הודיע ב"כ הגב' מריה בישיבת 15.2.04 כי הוא מתנגד לעדויות שמיעה אך באותו שלב לא היה ידוע מי יהיו העדים ומה יהיה תוכן עדותם. משעלו זה אחר זה עדי המנוח להעיד לרבות הגב' לוזובסקי ועדויותיהם כללו עדויות שמיעה החריש ב"כ הגב' מריה ויצר הרושם כי אין הוא מתנגד לתוכנן.
41.     למעשה אפילו תצהירו של המנוח שניתן כחלק מהבקשה לצו מניעה, צורף כנספח ט' לת/10 ללא התנגדותו של ב"כ הגב' מריה אשר מתייחס לתוכנו כחלק מסיכומיו, (ר' עמ' 2לסיכומים שורה אחרונה ועמ' 5). מיותר לציין כי אם תצהיר המנוח מוגש ללא חקירתו הנגדית וללא התנגדות הצד שכנגד הרי שנשמט לחלוטין הבסיס לתביעת הגב' מריה, שכן באותו תצהיר מגולל המנוח תאור קשה ביותר כלפי הגב' מריה תאור של נצול, סחיטה, איומים ומרמה. אם בחר בא כוחה של הגב' מריה לצטט מהתצהיר נספח ט' לת/10 ציטוטים שונים משמע הדבר כי עליו להתמודד גם עם יתר חלקי התצהיר שלא נסתרו בשל אי חקירת המצהיר (גם לא בשלב בו היה בחיים והתייצב לדיון בסעד הזמני).

42.     הגב' מריה המשיכה והסתבכה בעדותה בסתירות בנושאים מהותיים, כך למשל טענה כי עוד לפני קבלת השיק שזמן פרעונו כזכור היה 10.12.01 הבטיח לה המנוח כי ירכוש לשניהם דירה. מנשאלה מתי ניתנה ההבטחה חלפו מחוגי שעון הזמן בתשובותיה בקצב מסחרר, כמתואר בעמ' 36:
ש.     את אומרת שמרדכי הבטיח לקנות לכם לך ולו דירה קטנה, הוא אמר לך איפה אולי?
ת.     הוא אמר בקריות.
ש.     באיזה מחיר?
ת.     ירד המחיר של הדירות, הדולר נפל והמחירים של הדירות נפלו והיא היתה בבית החולים. הוא רצה לקנות ב - 70,000 דולר. אז זה היה סכום של 300,000 ₪.
ש.     באיזה שנה?
ת.     1992.
ש.     כבר בשנת 91' הוא מבטיח לך לקנות דירה?
ת.     אני מתקנת ב - 2002.....
ש.     כלומר בשנת 2002 הוא מבטיח לך לקנות דירה?
ת.     הוא מבטיח לי בשנת 94' כאשר הציעו לי קוטג' בקרוונים אבל הוא עוד לא נתן שיק. שיק נתן לי בשנת 2002....
ת.     בשנת 94' הוא הבטיח לקנות לי דירה.

בנושא כה מהותי יש הבדל בין שנת 1992, שנת 1994 או שנת 2002 ויש גם הבדל בין "לקנות לי" לבין "לקנות לנו", שתי גרסאות שאומצו ע"י הגב' מריה בו זמנית.

43.     טענה נוספת שלכאורה היתה יכולה לחזק גרסת הגב' מריה, אך בשל העדר הבאת עדויות דווקא פועלת לחובתה הינה טענתה בדבר מימון רכישת ספה לביתה. לפי סעיף 31 לתצהיר התשובה (נספח א' לנ/6) ביום 31.12.01! התקשרו אל הגב' מריה מחנות הרהיטים בה הוזמנה ספה לביתה וספרו לה כי אחד השיקים חזר. לגרסתה למחרת היום הלך המנוח ושילם סכום השיקים במזומן וקבל אותם בחזרה. לתאריך הארוע יש חשיבות מירבית כי כזכור התביעה כנגד הגב' מריה הוגשה ביום 20.12.01 ואשתו של המנוח נפטרה ביום 24.12.01- שבעה ימים לפני הביקור הנטען בחנות!!!.
הייתכן כי המנוח הגיש תביעה וממשיך לממן בו זמנית עלות רכישת ספה לגב' מריה? הייתכן כי במהלך השבעה של אשתו או בסמוך לאחר מכן הלך המנוח להסדיר עניני כספים של הגב' מריה?
בנסיבות אלו הייתי מצפה מהגב' מריה להביא לעדות את נציג בעל חנות הרהיטים המכונה על ידה בסעיף 31 לתצהירה הנ"ל כמי שמכיר היטב את היחסים בין הצדדים על מנת שיאשש טענה זו. עצם העובדה כי הגב' מריה מחזיקה בידיה את הקבלה וצילום השיקים (אשר צורפו כנספח ב3 לתצהירה נ/6) דווקא יוצרת הרושם כי מי שביקר בחנות היתה התובעת בעצמה ולא המנוח וגם נושא זה פגם באמינות גרסתה.

44.     בנושא השיק שהינו אבן יסוד לפתרון המחלוקת בין הצדדים, הגב' מריה הינה עדה יחידה, עדות שלא נשמעה אמינה, מלאת סתירות ושאינה מתיישבת עם התנהגות המנוח בסמוך למועד ההפקדה. על רקע זה בלט תוכן עדויות העדים שהביאה הגב' מריה להעיד ודווקא נסיונם העוור לתמוך בעמדתה פגע באמינותם.

45.     כך למשל הובא להעיד השכן מר גיטר ארקדי, מיד בפתיחת עדותו הסתבר כי העד דובר רוסית ואת תצהירו בשפה העברית תרגמה לו לרוסית התובעת בעצמה כמצויין בשורה האחרונה לתצהיר, נ/2. (בדרך בלתי ראויה זו פעלה התובעת גם לגבי תצהיר אחותה נ/4).
46.     לא מפליא היה לגלות כי העד מר גיטר או האחות הגב' סקורמני הצהירו על עובדות שאינן ידועות להם כגון טענתו של מר גיטר כי ילדיו של המנוח ידעו על היחסים של מריה עם אביהם ומשנתבקש ליתן הסבר השיב:
"ש.     איך אתה יודע שהילדים של מרדכי, הבת והחתן והנכדים ידעו על הקשרים של מרדכי עם מריה כפי שכתוב בתצהיר 3 לתצהירו?
ת.     אני לא יודע.
ש.     אז אם אתה לא יודע איך חתמת בתצהיר שאתה כן יודע?
ח.     אני לא יודע".

או גרסתה של הגב' סקורמני בסעיף 4 לנ/4 ממנה חזרה בה בעת חקירתה הנגדית:
"ש.     אני מפנה אותך לסעיף 4 לתצהירך. שם אמרת שמריה ומרדכי באו לקבל אותך בשדה התעופה?
ת.     מה פתאום".

גם לגבי יתר השאלות העד מר גיטר לא השיב ענינית לשאלות שנשאל ועורר את התהייה מדוע הגב' מריה בחרה להביא עד שמצהיר על עובדות שאינן נכונות ושאינן בידיעתו.

47.     דווקא בנושא הבטחת הנישואין שהיא עילת התביעה של הגב' מריה לא יכול היה העד מר גיטר לסיייע או כדבריו בעמ' 16:
"ש.     היא סיפרה לך שמרדכי ביקש או רצה להתחתן איתה?
ת.     לא סיפרה לי".

וגם האחות השיבה לשאלה דומה באופן דומה בעמ' 25:
"ש.     האם היא כתבה במכתבים שהיא רוצה להתחתן עם מרדכי?
ת.      פרטים כאלו לא קיימים...
ש.     היא לא אמרה שהיא רוצה להתחתן איתו?
ח.      היא צריכה להגיד למרדכי שהיא רוצה להתחתן ולא לי".

נסיונות עדיה של הגב' מריה לעזור לה בדרך של חתימה על כל נוסח תצהיר שיוצג להם ויתורגם להם על ידה בלטו גם מעיון בסעיף 7 לתצהירה נ/4 של אחותה לפיו היא שוחחה עם המנוח ושמעה ממנו כי הוא רוצה להתחתן עם הגב' מריה, אלא שעד מהרה התברר בחקירה הנגדית כי העדה והמנוח לא יכולים היו לדבר בינהם בשל אי ידיעת השפה או כדבריה:
"ש.     איך את מתקשרת איתו ומבינה ממנו שהוא רוצה להתחתן עם מריה, ממנו?
ת.     האוירה בבית והיחס היו אומרים שהוא רוצה להתחתן איתה. היחס שלו הוא כל הזמן היה לידה ומציע לה תה ודואג לה לכל דבר ודבר....
ש.     אני מבין שהשיחות בין מרדכי לבינך לאחר שאישתו נפטרה היו רק בינו לבינך (משלב זה שוב מתורגמות השאלת לרוסית)?
ת.     לא היו לי שיחות עם מרדכי. אני יכולה לדבר רק עם הבת שלי או עם מריה".

דווקא הקלות בה מסרה העדה בתצהירה על תוכן שיחות שלא היו העיבה על עדותה כמו גם על גרסת הגב' מריה כולה.

48.     לא שוכנעתי כי המנוח התחייב לשאת את הגב' מריה, בין הצדדים היה קיים קשר במשך שנים רבות שכל כולו יישום אינטרסים משותפים נכון לאותה תקופה- אינטרסים שלא היו כרוכים כלל וכלל ברצון להקים תא משפחתי משותף, המנוח מצא חברה וסיפוק ליצריו, הגב' מריה מצאה מקור תמיכה כלכלית לה ולבנה. שיקוליה של הגב' מריה היו כלכלים בעיקרם גם לפי עדותה (ר' למשל עדותה בעמ' 37 לפרוטוקול והגרסה שמסרה לגב' לוזובסקי עמ' 5).

49.     למעלה מן הצורך אזכיר כי הגב' מריה בחרה שלא לתבוע את סכום השיק בעילת שטרית אלא שהיא טוענת לפיצוי בגין הפרת הבטחת נשואין שגרם לה נזקים בגובה של 300,000 ש"ח, נזקים שלא הוכחו כלל. הגב' מריה לא הביאה עדות בדבר הזדמנות שהיתה לה להנשא לאחר ואשר הוחמצה עקב התנהגות המנוח, הגב' מריה לא הפסידה דבר בשל אי מעבר לכרמיאל שם הוצעה לה דירה בדיור ציבורי וגם לא שוכנעתי כי הישארותה של הגב' מריה בעכו, קשורה בהתחיבות כלשהי מצד המנוח, להבדיל מרצונה החופשי להיות קרוב למקור המימון של הוצאותיה. לא די בצרוף קבלות סתמיות כדי להצביע על נזק, כך למשל הכיצד ניתן להתייחס לנספח ז2 לתצהיר הגב' מריה, מסמך לפיו בנה הזמין מחשב בשנת 97, לא ברור מה מצפה הגב' מריה כי יוסק מאותה הזמנה משנת 97, הסבר לכך לא מצאתי בתצהירה או בסיכומיה.

סיכום
50.     לאור האמור לעיל הנני דוחה את התביעה בת.א 11557/03 ומקבל את התביעה בתיק ת.א.28364/01.
בנסיבות אלו הנני נותן פסק דין הצהרתי לפיו הנתבעת הגב' מריה צ'רצ'נקו אינה זכאית להיפרע ו/או לעשות שימוש בכל שיק הנושא את שמו וחתימתו של מר אליאס מרדכי ז"ל, לרבות שיק מס' 5886471 המשוך על בנק לאומי סניף עכו.
הנני מורה לנתבעת- הגב' מריה צ'רצ'נקו ולבא כוחה במידה ומוחזקים שיקים אלו בנאמנות בידיו- למסור לתובעים באמצעות בא כוחם את השיק הנ"ל וכל שיק נוסף אשר נמסר לגב' צ'רצנקו ע"י מר אליאס ז"ל.

51.     הנני מחייב הנתבעת מס' 1 בת.א.28364/01 הגב' צ'רצ'נקו להשיב לתובעים באותו תיק את האגרות ששולמו על ידם בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד ליום ההשבה בפועל.

52.     הנני מחייב הנתבעת מס' 1 בת.א.28364/01 הגב' צ'רצ'נקו לשלם לתובעים באותו תיק שכר טרחת עו"ד בגין שתי התביעות שאוחדו- סך של 35,000 ש"ח בצרוף מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

53.     התביעה כנגד הנתבע מס' 2 בת.א. 28364/01- בנק לאומי לישראל תמחק ללא צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גלגול צ'קים

  2. הסבת צ'ק לבנק

  3. צ'ק מוסב שחזר

  4. צ'ק שעבר זמנו

  5. חתימת מושך צ'ק

  6. הסבת צ'קים לבנק

  7. ביטול צ'ק שנגנב

  8. מטרת צ'ק ביטחון

  9. צ'ק של אדם שנפטר

  10. חתימה על צ'ק ריק

  11. השלמת פרטים בצ'ק

  12. האם אפשר לבטל צ'ק

  13. מסירת צ'ק תחת לחץ

  14. הכחשת חתימה על צ'ק

  15. ח-ן מוגבל צ'ק שחזר

  16. התנגדות לביצוע צ'ק

  17. סירוב הבנק לכבד צ'ק

  18. קניה בצ'ק דחוי שחזר

  19. זיוף צ'ק אחריות בנק

  20. צ'ק ביטחון בלי תאריך

  21. המשמעות של ביטול צ'ק

  22. התנגדות לביצוע צ'קים

  23. צ'ק על מכירת רכב שחזר

  24. צ'ק חוזר לקבלן שיפוצים

  25. העדר כיסוי מספיק לצ'ק

  26. ערבות אוואל על גבי צ'ק

  27. האם צ'ק פתוח מהווה שטר

  28. ביטול צ'ק שניתן כמקדמה

  29. ביטול צ'ק על עיצוב פנים

  30. צ'קים חוזרים דמי שכירות

  31. צ'ק חוזר על אספקת סחורה

  32. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  33. השמטת המילה בע''מ על צ'ק

  34. ניכיון צ'קים נחשב להלוואה

  35. הפקדת צ'ק ביטחון בשכירות

  36. הפצת מידע על צ'קים חוזרים

  37. חתימה בשם מישהו אחר על צ'ק

  38. מחיקת מילים מודפסות על צ'ק

  39. הפקדת צ'ק ביטחון בלי להודיע

  40. צ'ק עם חותמת חברה ללא חתימה

  41. ביטול צ'ק בגלל ביטול הסכם מכר

  42. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  43. מימוש צ'ק ביטחון - הסכם שכירות

  44. ביטול צ'ק בגין אי השלמת עבודות

  45. הוצאת צ'ק בידיעה שאין לו כיסוי

  46. אחריות בעלי המניות על צ'ק חוזר

  47. ביטול ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  48. החזרת צ'קים שניתנו למשכיר הדירה

  49. פניה להוצאה לפועל בגלל צ'ק שחזר

  50. גביית צ'קים בלי כיסוי - עורך דין

  51. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  52. זכרון דברים למכירת רכב - ביטול צ'ק

  53. ביקורת מס הכנסה על צ'ק ע''ס 100 ש''ח

  54. ביצוע צ'קים דמי שכירות - הוצאה לפועל

  55. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון