טענת כשלון תמורה

התביעה היא תביעה שטרית.
הנתבעת טענה לכשלון תמורה בין הצדדים הקרובים.
טענתה לא הוכחה.

להלן פסק דין בנושא טענת כשלון תמורה:

פ ס ק ֿ ד י ן

ראשיתו של ההליך שבפניי בבקשה לביצוע המחאה בסך 4,620 ₪, אשר נמשכה מחשבונה של הנתבעת ובעלה ונחתמה על ידי הנתבעת לפקודת אקו אדריכלות. מועד פרעון ההמחאה 17.10.07.

בהתנגדות טענה הנתבעת בתצהירה כי ההמחאה נמסרה על ידה ביום 15.10.07 במסגרת הסכם עסקי, שנחתם בינה לבין מר איציק דהן - מנהלה של אידן אחזקות בע"מ, העתק ההסכם צורף נספח ב' לתצהירה.

עוד טענה הנתבעת במסגרת אותו תצהיר כי ביום בו נחתם ההסכם ונמסרה ההמחאה, בעקבות התנגדותו של בעלה לתשלום בהתאם להסכם, הודיעה למר דהן כי אין לה אפשרות לשלם את הסכום האמור באמצעות אותה המחאה וכי תחפש מקור אחר לתשלום. עוד טענה הנתבעת כי תבטל את ההמחאה למחרת. בהמשך נטען כי העסקה בינה לבין מר דהן בוטלה, ולפיכך טענה הנתבעת לכשלון תמורה מלא. עוד טענה הנתבעת כי התובע אינו אוחז כשורה בהמחאה, היות וההמחאה בוטלה לאור ביטול העסקה.

בישיבה מיום 17.2.08, הסכימו הצדדים לכך שתינתן למבקשת רשות להגן כנגד ההמחאה, כן הוריתי לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם. תצהירי התובע הוגשו באיחור ולפיכך חייבתי אותו בהוצאות לנתבעת ואילו ב"כ הנתבעת בהודעתו מיום 5.5.08 הודיע כי הוא מבקש לראות בתצהיר אשר הוגש בהתנגדות , תצהיר עדות ראשית במסגרת התיק העיקרי וכי אין בכוונתו להגיש תצהיר נוסף.

הצדדים זומנו לישיבת הוכחות היום על ידי ביום 16.12.08, לאחר שהליך הגישור לא צלח.

ביום 13.5.09 הוגשה על ידי ב"כ הנתבעת בקשה לזימון ארבעה עדים לישיבה שנקבעה להיום. העדים לא הוגש תצהיר מטעמם, כמו כן נטען בבקשה כי לאחרונה פעלה הנתבעת נמרצות לבדוק בעניינו של מר דהן וכי רק לאחרונה גילתה כי מר דהן מצוי בהליכי פש"ר ולכן ביקשה להצדיק את האיחור בהגשת הבקשה.

ב"כ התובע התנגד לבקשה לזימונם של העדים. ב"כ התובע הפנה להודעתו של ב"כ הנתבעת כי אין בכוונתו לזמן עדים או להגיש תצהירים נוספים. כמו כן, הפנה את ביהמ"ש לכך שהבקשה להכרזתו של מר דהן כפש"ר הוגשה עוד ב- 3/08 ולפיכך נטען כי האיחור והשיהוי בהגשת הבקשה לזימונם של העדים, אינו מוצדק וכי בכך לעכב סיומו של ההליך, המתנהל בסדר דין מהיר.

בהחלטתי מיום 17.5.09, דחיתי את הבקשה לזימונם של אותם עדים כאמור.
היום נחקרו לפני הנתבעת והתובע.

בחקירתה הנגדית של הנתבעת, עלה כי עסקת היסוד אשר נחתמה בינה לבין מר דהן היתה בשעה שניסתה לסייע בגיוס כספים למר יוזביץ. מר דהן הציג עצמו כבעל אמצעים ויכולת לגייס את המימון הנדרש ולפיכך נכרת ההסכם, נספח ב' לתצהירה. עוד טענה הנתבעת כי לאחר שנחתם ההסכם ובסמוך לו ואף באותו הערב, נודע לה כי אין ביכולתו של מר דהן להמציא את המימון הנדרש ולפיכך בוטל ההסכם.

משנדרשה הנתבעת ליישב הסתירות שעלו בגרסתה בחקירתה הנגדית אל מול זו שעלתה בתצהירה, הסבירה כי המדובר בהשתלשלות אירועים, כאשר בתחילה ארע הנטען בס' 6 לתצהירה, היינו בעלה הודיע לה כי העסקה אינה נראית לו וביקש כי לא תשלם בגינה באמצעות המחאה מחשבונם המשותף. הנתבעת הסבירה כי פנתה אל מר דהן והודיעה לו כי היא תבטל אל ההמחאה, אולם תשלם לו באופן אחר במזומן, לאחר שתמצא מקור למימון, כעולה מס' 6 לתצהירה. באותו היום טוענת הנתבעת, כי קיבלה שיחת טלפון ממר יוזביץ ולאחר מכן מהגב' נדיבה, אשר בדקו את המסמכים שהוצגו לה על ידי מר דהן, ולפיכך הבינה כי דהן הינו נוכל ולכן בוטלה העסקה על ידה באותו היום.

הנתבעת נדרשה ליישב את הסתירה של גרסתה החדשה, אשר לא נמסרה בתצהיר עם ס' 10 לתצהירה, ולפיו "אני השהיתי את התשלום כי לאחר בירור עם הגורם המממן, שבגינו נעשה ההסכם עם איציק דהן, הבנתי שהסיכוי שהעסקה אכן תצא לפועל אינו קלוש ואפסי". הנתבעת סיפקה גרסה שלישית וחדשה ולפיה באותו היום בשעת חצות נבדקו המסמכים ומיד נודע לה כי דהן הינו נוכל, אשר לא היה ביכולתו להשיג את המימון ולכן בוטלה העסקה, מבחינתה, עוד באותו היום.

בחקירתה הנגדית השיבה כי לא קימה באותו יום שיחה נוספת עם מר דהן, המודיעה על ביטול ההסכם או על שינוי בעמדתה לגבי תשלום באופן אחר ובמזומן .

עוד בחקירתה הנגדית נדרשה הנתבעת להסביר מדוע הסכם נספח ב' אינו משקף את טענתה לגבי העסקה שנחתמה בינה לבין מר דהן ויוזביץ.

בהתאם לס' ב' להסכם: "הוסכם בין הצדדים, כי אם יצליח איציק לגרום שיוזביץ ישלם לפרומה את מלוא העמלה בגין העסקאות העתידיות שהוא יבצע ואשר ימומנו על ידי איציק ובזמן התשלום הראשון של כל עסקה כמוסכם, תשלם פרומה לאיציק עמלה בסך 10,000 $...".

הנתבעת הסבירה כי בהתאם לעסקה בין דהן לבין יוזביץ, התחייב יוזביץ לשלם לדהן 2% עמלה, ואילו דהן הבטיח לנתבעת כי יעביר לה מחצית העמלה. עוד הודתה הנתבעת כי יוזביץ באופן אישי הסכים להעביר לה את העמלה, אולם הודיע לה כי עליה להסדיר עניין זה באופן אישי עם מר דהן.

מכל האמור לעיל, הרי שעלה מגרסתה של הנתבעת כי היתה הסכמה לגבי קבלת עמלה עבורה מיוזביץ. עוד שוכנעתי כי לאחר שנמסרה המחאה ואף במועד ביטולה של ההמחאה, אשר לא הוכח ואתייחס לכך בהמשך, טרם בוטלה העסקה בין הנתבעת לבין מר דהן.

עלה באופן ברור מתצהירה של הנתבעת וגם מחקירתה הנגדית כי ההמחאה בוטלה, נוכח דרישת בעלה של הנתבעת. עוד עלה באופן ברור כי הנתבעת הבטיחה למר דהן בשיחת הטלפון שנוהלה ביניהם, בסמוך לחתימת ההסכם, כי התשלום אשר התחייבה לבצע - יבוצע באמצעים אחרים. עוד שוכנעתי כי העסקה, נספח ב' בין הנתבעת לבין מר דהן, לא בוטלה בסמוך למועד חתימתה והאסמכתא היחידה שהוצגה לביטולה, הינו מכתבו של מר דהן - נספח ג', לתצהירה של הנתבעת מיום 9.11.07.

הנתבעת לא הצליחה להוכיח על כשלון העסקה ועל ביטולה בין הצדדים הקרובים. עוד עלה מן ההסכם , נספח ב', כי התשלום אשר בוצע במעמד חתימת ההסכם באמצעות ההמחאה נשוא הליך זה בס' ב (1), לא היה תשלום שמר דהן היה אמור להשיב לנתבעת, גם אם העסקה תכשל או לא תצא אל הפועל ולעניין זה אפנה לס' ד' להסכם - נספח ד'.

אמנם טענה הנתבעת בחקירתה הנגדית כי ההמחאה ניתנה לביטחון או על תנאי, יוער כי גרסה זו הועלתה לראשונה בחקירה הנגדית. גרסה זו לא נפרסה בתצהירה של הנתבעת. עוד גרסה זו עומדת בניגוד למסמך בכתב וכידוע טענות בע"פ כנגד מסמך בכתב, הסותרות באופן ברור את האמור בו, לא ניתן לקבלן.

לפיכך - באשר לעסקת היסוד - לא שוכנעתי כי היא בוטלה במועד בו נמסרה ההמחאה לתובע.
לא שוכנעתי גם שלנתבעת עילת תביעה נגד מר דהן.

התובע גם הוא העיד לפני. התובע מסר גרסה ולפיה נתן למר דהן שירותים. התובע אדריכל במקצועו, פירט בתצהירו כי מר דהן פנה אליו ב- 7/07, לשם יצירת הדמיות ל- 4 אתרים. התובע צירף לתצהירו את הזמנת העבודה, נספח א' לתצהירו - כן צירף התובע חשבוניות אשר בוצעו ביום 26/7/07 בגין 4 הדמיות, בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ עבור כל הדמיה. כן צירף התובע לתצהירו שתי קבלות, קבלה מס' 60 וקבלה מס' 63, המציינות את מס' השיק 121838 על סך 4,620 ₪, נשוא ההליך (כעת בשלב הכתבת פסה"ד, עלתה לראשונה הטענה כי ישנן שתי קבלות, שאלה זו לא עלתה בחקירות הנגדיות וגם לא בסיכומים ולתובע, לשאלתי, לא היה הסבר לכך).

התובע פירט בחקירתו הנגדית את השתלשלות האירועים, הגעתו של מר דהן למשרד לשם הזמנת עבודה, ביצוע העבודה, מסירתה וכן המועד בו בוצע התשלום בחלוף כשלושה חודשים ולאחר שהתובע "רדף" אחרי מר דהן.

ב"כ הנתבעת ניסה בחקירתו הנגדית לגרום לתובע להודות בקנוניה או במעשה מרמה, אשר ביצע ביחד עם מר דהן, אולם התובע הדף את הטענות מכל וכל.
לשאלת ב"כ הנתבעת כיצד לא העלתה ההמחאה "המוכנה" הנקוב בסכום החוב חשד אצל התובע, השיב התובע כי היה בטוח שהסכום המדויק מולא על ידי מר דהן, בהתאם לחוב שהיה לו.

גרסתו של התובע היתה אמינה ועקבית . התובע הסביר כי נאות לבצע את העבודה במחיר נמוך יחסית נוכח ההבטחה כי יקבל את התכנון של העסקאות, אם תבוצענה בסופו של דבר. התובע פירט כי העבודה בוצעה על ידו ועל ידי שותפו. כמו כן הסביר התובע כי שלח עובד מטעמו לשם הפקת מידע מעיריית ת"א ואף הוצג נספח ב', המאמת את הפקת המסמך ביום 16.7.07. התובע נשאל בחקירתו הנגדית כיצד זה יתכן שההזמנה , נספח א', הגיעה למשרדו בנובמבר 2007.
ב"כ הנתבעת הציג לתובע את נספח א' שהיה מצוי ברשותו ואכן בו נראה היה שהמסמך נשלח בפקס ב- 11/2007. התובע עמד על גרסתו כי הדבר בלתי אפשרי ואכן מנספח א' המצוי בתיק ביהמ"ש ואשר בהתאם להסבר שניתן על ידי עו"ד זקס, ב"כ התובע, צולם לצדדים - עלה כי המדובר ב- 11 ביולי 2007.

מכל האמור לעיל, שוכנעתי כי התובע ביצע את העבודה עבור מר דהן ולפיכך התקבלה התמורה.
טענותיו של התובע נסמכו ונתמכו במסמכים אשר הוגשו על ידו והתומכים באופן מלא בגרסתו. עוד אציין כי החשבוניות אשר הוצגו, נספח ד', נושאות את המספרים 63 ו- 60, המדובר בשתי חשבוניות על סך של 2,310 ₪ כל אחת, ויתכן זהו ההסבר לשתי הקבלות.

ב"כ הנתבעת בסיכומיו טען כי עסקת היסוד בוטלה וכי התובע עשה יד אחת וקנוניה נגד הנתבעת. כפי שפירטתי לעיל, הרי שלא שוכנעתי כי עסקת היסוד בוטלה על ידי הנתבעת במועד הנטען על ידה. עוד לא הובאה כל ראיה למועד ביטול ההמחאה. אין מחלוקת כי ההמחאה בוטלה עד ליום 17.10.07. ההמחאה סוחרה ביום 16.10.07 ומועד הביטול הינו רלוונטי.

נטל הראיה להוכחת מועד הביטול רובץ על הנתבעת, אשר בנקל יכולה היתה להוכיח זאת לו היתה ממציאה אישור מסניף הבנק שלה. כידוע אי המצאת ראיה פועלת לחובת הצד אשר היה צריך להמציאה ואשר נטל הראיה לעניין זה רובץ עליו.
משלא טרחה הנתבעת להמציא לביהמ"ש את האישור הנ"ל, הרי שיתכן שיש לכך סיבה ואין מנוס מלהניח כי ההמחאה לא בוטלה ב- 16.10.07 אלא ב- 17.10.07.

ברם, יוער לעניין זה כי נוכח העובדה ששוכנעתי כי התובע נתן ערך בעד שירותיו, הרי שמועד הסיחור אינו רלוונטי, בהתאם להלכת גויסקי ואפנה גם לעניין זה לספרו של לרנר, דיני שטרות מהדורה שניה עמ' 317.

סוף דבר - התביעה שלפני היא תביעה שטרית. הנתבעת טענה לכשלון תמורה בין הצדדים הקרובים. טענתה לא הוכחה. כפי שפירטתי לעיל, לא שוכנעתי כי היה על מר דהן להשיב לתובעת את סכום ההמחאה. עוד שוכנעתי, הגם שביטלה את ההמחאה במועדים הרלוונטיים, הבטיחה למר דהן כי תשלם את התמורה במזומן.

יתכן שהעסקה לא יצאה אל הפועל, ואף עולה כי בוטלה ב- 11/07. ברם, אין בכך כדי להכשיר את טענתה של הנתבעת כי היא זכאית לקבלת הסך של 4,620 ₪ בחזרה ממר דהן וזאת בהתאם לס' ההסכם - נספח ב'.

מנגד, בשעה שהתובע אוחז בשטר בעד ערך - הרי שדין התביעה להתקבל.

מועד ביטול השטר לא הוכח ולפיכך אני גם קובעת שהשטר סוחר בטרם הוא בוטל וזאת מבלי קשר לכשלון עסקת היסוד, אשר כאמור לטעמי, ארעה בשלב מאוחר יותר.

לפיכך - אני מקבלת את התביעה.

הנתבעת תשא בהוצאות הליך זה בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.
התובע יהא רשאי להמשיך בהליכי הוצל"פ בתיק שמספרו 0184574070.

הוצאות אלו כוללות את ההוצאות שפסקתי במסגרת ההתנגדות.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 45 יום מהיום.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון