גרירת הלוואה של משרד השיכון

להלן פסק דין בנושא גרירת הלוואה של משרד השיכון:

פסק-דין

תביעה המעלה את השאלה בדבר הזכות לגרור את הלוואת הזכאות של משרד השיכון.

המדובר בתביעה כספית על סך 29,306 ₪ שהוגשה מלכתחילה בסדר דין מהיר אולם הועברה לפסים של סדר דין רגיל.

כללי
1. ביום 2.3.98 רכשו התובעים דירה בחלקים שווים (להלן: "הדירה הראשונה").

2. בין היתר קיבלו התובעים הלוואה בסכום של 70,000 ₪ מכספי תוכנית הסיוע של הממשלה (להלן: "הלוואת הזכאות").

3. ביום 1.3.00 רכשו התובעים דירה, וזאת במשותף עם חברת דוד ששון שירותי עריכת דין ואחזקות (להלן: "החברה") כשכל אחד מהם רוכש 1/3 מהזכויות בה (להלן: "הדירה השנייה").

4. התובעים ביקשו לגרור את הלוואת הזכאות מהדירה הראשונה אל הדירה השנייה.

5. הנתבע סירב לגרור את הלוואת הזכאות לדירה השנייה וטען שהדבר מנוגד לנוהלי משרד השיכון והוראותיו שאינם מתירים גרירת הלוואת הזכאות כשאחד מהרוכשים הוא חברה.

טענות הצדדים
6. בין יתר טענות התובעים, נטען שסירובו של הנתבע לגרור את הלוואת הזכאות לדירה השנייה הוא ללא כל סיבה מוצדקת. עוד נטען שהנתבע היה חייב לבצע את גרירת הלוואת הזכאות בהתאם לנוהל של משרד הבינוי והשיכון.

7. כמו כן, נטען שהנתבע גרם להם לנזק כלכלי ישיר כתוצאה משלילת ההטבה בסכום של 26,894 ₪, וכי הם אף נאלצו לשאת בתשלומי דמי הביול בגין הסכום שנפרע בסכום של 286 ₪ (ובתוספת ריבית והצמדה להגשת התביעה עומד על 412 ₪).

8. עוד טענו התובעים שנגרמו להם עוגמת נפש ואובדן זמן, והעמידו את נזקם בגין ראש נזק זה על סכום של 2,000 ₪ בלבד.

9. התובעים טוענים כי הנתבע שלל את זכאותם להטבה הגלומה בהלוואת הזכאות בכך שסירב את גרירתה לדירה השנייה; וכי התרשל והפר את חובת הזהירות כלפיהם בכך שלא גילה מראש שלא יגרור את הלוואת הזכאות לדירה השנייה ונהג בחוסר תום לב כשלא גילה להם את קיומו של נוהל הגרירה עת טען כי מאחר וחלק מהדירה השנייה נרכש על ידי חברה, הם אינם זכאים לגרור את המשכנתא, וכי הנתבע הטעה אותם בכל שטען שפנה לוועדה בעניינם וזו דחתה את בקשת הגרירה בשעה שהדבר אינו נכון.

10. מנגד טען הנתבע כי בהתאם לנוהלי משרד הבינוי והשיכון והאוצר נדחתה בקשת הגרירה לדירה שנרכשה במשותף עם החברה, וכי פעל כדין.

11. הזכאות להלוואה של כספי הסיוע היא אישית וניתנת לזכאים, ובכללם התובעים, לרכישת דירה על שמם בלבד, והוספת החברה מזכה אותה בהטבה שהמדינה לא התכוונה להעניק לה.

12. הנתבע טוען שאף הודיע לתובעים ביום 6.7.00 הן בעל פה והן בכתב כי לא ניתן לאשר גרירת הלוואת הזכאות לדירה השנייה.

13. הנתבע מציין שהתובעים הודיעו לו כחודש לאחר רכישת הדירה השנייה כי הם מתעתדים לקבל סכום כסף שיאפשר להם לפרוע את ההלוואות הקיימות בבנק ולא העלו אפשרות לגרירת הלוואת הזכאות.

14. לאחר שניסיונות הצדדים להגיע להסדר מחוץ לכותלי בית המשפט כשלו, התקיימה ישיבת הוכחות בה נחקר התובע על תצהירו וכן המומחה הכלכלי מטעמו, מר הוניגמן, ומטעם הבנק נחקרו גב' יפעת הלפרין וכן מר אהוד פלוג והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

15. התובעים מעלים טענות כנגד הנתבע בגין סירובו לאשר את גרירת הלוואת הזכאות בשלושה מישורים מרכזיים:

15.1 האחד, במישור הקנייני - כי ההטבה שמעניקה המדינה בהלוואות לדיור היא בגדר זכות קניינית בידי הזכאים, וזכות זו ניתנת למימוש אך ורק בדרך של פירעון הלוואה במועדה, שכן ההטבה הגלומה בזכאות היא הזכות לשלם פחות ריבית עבור ההלוואה, וחיוב הנתבע את התובעים לפרוע את הלוואת הזכאות טרם מועדה, מהווה פגיעה בזכותם הקניינית.

15.2 השני, במישור החוזי - התובעים התקשרו עם הבנק בהסכם הלוואה לפיו עליהם לפרוע את ההלוואה בתוך 20 שנה. הבנק לא היה זכאי לדרוש על פי הסכם ההלוואה את החזרתה טרם מועדה, ללא הצדק סביר וללא הוראה מפורשת בהסכם, ובמיוחד הבנק לא היה זכאי לעשות כן, עת הוא נתן לתובעים הלוואות נוספות ובמקביל, שאשר יש לו עניין אישי בפירעון הלוואת הזכאות ומתן הלוואה בעלות כספית גבוהה יותר.
15.3 והשלישי, במישור הנזיקי - הבנק נהג ברשלנות כאשר הודיע מלכתחילה כי יאשר את גרירת הלוואת הזכאות במצב דברים עת היה ידוע לו כי היא נרכשה בחלקה על ידי חברה; גרם לכך שהתובעים יתקשרו בהסכם מכר יחד עם חברה מבלי שיהיו מודעים כי יחוייבו לפרוע את הלוואת הזכאות בתואנות שווא, תוך מצב שווא לפיו כביכול משרד השיכון מחייב את התובעים לפרוע את אותה הלוואה, כאשר אחת הרוכשות היא חברה וכן מנע מהתובעים מלפנות אל גופים שנקבעו על מנת לאפשר גרירת ההלוואה.

דיון והכרעה
16. אין חולק שההלוואה נשוא דיון זה היא מכספי תוכנית הסיוע של הממשלה ובהתאם להוראות חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב - 1992 (להלן: "החוק").

17. תכליתו של החוק היא סוציאלית; הוא נועד ליתן הטבות כלכליות למחוסרי דיור אשר מתקשים בתשלום החזרי המשכנתאות בתנאי השוק (ראה ה"ח 2033, תשנ"א - 1991, 133) וכן בג"ץ 11956/05 בשארה ואח' נ' שר הבינוי והשיכון (לא פורסם).

18. על פי הוראות החוק, זכאות לסיוע בדיור מעוגנת בכללים שקובע משרד הבינוי והשיכון, בתיאום עם משרד האוצר. בכללים אלו נקבעים הקריטריונים לזכאות לסיוע הנותנים ביטוי לשורה של שיקולים, ביניהם: מצבו האישי של מחוסר הדיור, היותו נכה או עולה מארץ רווחה או מארץ מצוקה, שירות בצבא, מגורים בישוב פיתוח ועוד.

19. יש אם כן, לבחון את העניין, לאור הוראות החוק, לאור תכליתו. כאמור, המדובר בחוק חברתי שבא להבטיח לזכאים אפשרות דיור.

20. התובעים ביקשו מיוזמתם לגרור את הלוואות הזכאות לדירה השנייה, שהזכויות בו רשומות אף לטובת חברה. הנתבע לא דרש, ולא ביקש מהתובעים לפרוע את הלוואת הזכאות טרם זמנה. התובעים הם אלה שיזמו ובחרו למכור את הדירה הראשונה, והם אלה שבחרו לרכוש את הדירה השנייה בשותפות עם חברה. לולא היו עושים כן, והיו רוכשים את הדירה השנייה על שמם בלבד, לא היתה באה תביעה זו אל העולם.

21. מעיון וניתוח הנחיות משרד השיכון ונהליו לעניין מתן הלוואת זכאות עולה שהלוואת הזכאות אינה מאפשרת מתן הלוואה ו/או גרירתה לנכס שאינו בבעלות מלאה של הזכאים.

22. המדובר בזכות אישית של התובעים שניתנת להם על מנת שיוכלו לרכוש דירה, שתירשם על שמם, ועל שמם בלבד.

23. גם המומחה מטעם התובעים עצמם מודה שהוראות משרד השיכון מחייבות כי הנכס צריך להיות בבעלות הזכאים (ראה חקירתו הנגדית בעמוד 5, שורות 15-17).

24. התובעים מבקשים להסתייע בסעיף 3 לנוהל גרירת סיוע מכוון (משכנתא) (הנוהל צורף כנספח ח לתצהיר התובע ויכונה להלן: "נוהל הגרירה"), שכותרתו "קריטריונים כלליים לגרירת סיוע", וטוענים כי הסעיף מונה 18 קריטריונים שונים בקטגוריות נבדלות, הקובעים כללי אסור ומותר בענייני גרירה. המסקנה, לטענתם, היא כי מקריאה פשוטה של הסעיף המדובר ברשימה סגורה של כללים והסעיף אינו מאפשר שיקול דעת לסרב גרירה בנסיבות שאינן מנויות בו.

25. בכל הכבוד - אין בידי לקבל את עמדתם של התובעים.

גרירת ההלוואה מותנית ראשיתה בקבלת הלוואה. אין חולק שהלוואת זכאות תינתן לזכאים בלבד, ומחייבת כי הדירה תירשם על שם הזכאים בלבד.

נוהל הגרירה מסדיר את גרירתה של הלוואת הזכאות, ואינו עומד בפני עצמו; לטעמי אין המדובר ברשימה סגורה וממצה, אלא ברשימה פתוחה הניתנת להרחבה על מנת להגשים את מטרת החוק ותכליתו.

26. סעיף 1.1 לנוהל הגרירה קובע כי הוא דן בכללי גרירת הסיוע שניתן לזכאים. נאמר בו כי "ההוראות וההנחיות בנושא המסמכים והביטחונות הנדרשים בביצוע סיוע במקור תקפים גם לגבי נושא ביצוע הגרירה".

לטענת הנתבע הסעיף הנ"ל מחיל את הוראות סעיף 5.2.1 להוראות והנחיות לביצוע הלוואות במגזר העירוני והכפרי (להלן: "נוהל הביצוע"), בו נקבע שהסיוע יינתן לרכישת דירה על פי חוזה בו רשומים הזכאים כרוכשי דירה מלאה בחלקים שווים.
27. התובעים מבקשים בסיכומיהם להוציא את נוהל הביצוע מהתיק לאור העובדה שצורף באופן חלקי לתיק, דבר שלדעתם נעשה בחוסר תום לב, וככל הנראה להסתיר מעיני בית המשפט הוראות אחרות, ובהעדר הנוהל "נופל טיעון הנתבע".

28. הנתבע הבהיר כי בחר לצרף את ההוראות הרלוונטיות מנוהל הביצוע בלבד, באשר יתרת ההוראות בנוהל הביצוע אינן רלוונטיות ועל מנת שלא להכביד על תיק בית המשפט, ובמידה ויידרש לא תהיה בעיה להציג עותק מלא מנוהל הביצוע.

29. התובעים לא הלינו, עד לשלב הסיכומים, כי הוראות הנוהל שצורפו היו חלקיות ולא העלו כל הסתייגות לגביהן. משכך אינני מקבל את הטענה שהועלתה כאמור לראשונה בסיכומים, שיש להוציא את ההוראה הרלוונטית מתיק בית המשפט, ומשכך אני דוחה את טענות התובעים ביחס לנוהל הזכאות.

30. המסמכים והביטחונות הנדרשים בביצוע הלוואת הזכאות קבועים בסעיף 5.5 לנוהל הביצוע בו נאמר בין היתר כי הסיוע יינתן לרכישת דירה על פי חוזה בו רשומים הזכאים כרוכשי דירה מלאה בחלקים שווים.

31. עינינו הרואות: הוראות נהלי הביצוע מחייבות כי הדירה הנרכשת תהא על שמם של הזכאים, והם יהיו זכאים לרכישת מלוא הזכויות בדירה.

זוהי הוראת נוהל הביצוע וזוהי גם הפרשנות הנכונה והראויה להוראות החוק. הלוואת הזכאות היא זכות אישית הניתנת לזכאים, כפי שניתנה לתובעים, והיא אינה ניתנת להעברה לאחר, וקבלת עמדת התובעים על ידי הנתבע היה בה כדי לפעול בניגוד לנוהל, לדין ולשכל הישר.

32. אם התובעים היו פונים לקבל מלכתחילה את ההלוואה, ומציגים את ההסכם בו הזכויות בדירה היו נרשמות על שם החברה, הרי אין חולק שלא היו זכאים לקבל את ההלוואה, ומשכך - מאליו ברור שלא ניתן לגרור את ההלוואה לדירה השנייה.

33. ודוק; מטרת החוק היא כי לזכאים תהיינה זכויות מלאות בדירה, על מנת להבטיח להם דיור, וכן על מנת למנוע את העברת ההטבה הכלכלית לאחר, למי שאינו זכאי. התובעים הודו כי רכישת חלק מהזכויות על ידי החברה נבעה משיקולי מס. במצב דברים זה לא ניתן להעביר את ההלוואה לנכס שאינו בבעלות מלאה של הזכאים.

34. ויודגש - הזכות לקבל ההלוואה אינה מוחלטת והיא מותנית בתנאים, ומשביקשו התובעים להעביר את ההלוואה לדירה השנייה הם אינם עומדים בהם.

35. טוענים התובעים שהנתבע לא היה זכאי לדרוש את פירעון הלוואת הזכאות, וכי הפר את ההסכם בין הצדדים בעצם הדרישה לפירעון. אין בידי לקבל טענה זו לאור הוראת סעיף 39 (א) להסכם הלוואת הזכאות (נספח ז' לתצהיר פלוג) בו נקבע כי: "הלווה מצהיר כי הובהר לו שההלוואה במסגרת תוכנית הסיוע של הממשלה אינה ניתנת לגרירה לנכס אחר אלא בהתאם לכללי גרירת סיוע של משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר כפי שיהיו נהוגים במועד הגרירה".

36. טוענים התובעים בסיכומיהם שלחוזה ההלוואה לא צורף עותק מהנוהל ולא הוצגה לו כל מגבלה, הסעיף הוא נייטרלי באופיו ואין בו כדי להקנות לנתבע כל זכות להימנע מגרירה כפי שהוא אינו מקנה זכות לגרירה, ומסקנת התובעים היא כי הנתבע אינו רשאי להתנגד לבקשת הגרירה, אלא אם מקור ההתנגדות הוא בנוהל מחייב של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

37. כאמור, סעיף 39 (א) הנ"ל קובע מפורשות שלא ניתן לגרור את הזכאות לנכס אחר, אלא בהתאם לכללי סיוע של משרדי הממשלה הנ"ל כפי שיהיו נהוגים במועד הנ"ל. בנסיבות אלה על התובעים לבדוק בטרם יבואו לבקש לגרור את הלוואת הזכאות לנכס אחר לברר מהם כללי הגרירה הנהוגים בעת הרלוונטית. לא ניתן לצרף להסכם ההלוואה המקורי את ההוראות הרלוונטיות, באשר הן משתנות, וכפי שנאמר בסעיף 39 הנ"ל הכללים שיחולו יהיו הכללים הנוהגים במועד הגרירה.

38. בהערת אגב יצויין שאם התובעים היו מציגים לפניי כי כללי הגרירה השתנו לרעתם ממועד החתימה על הסכם הלוואה ועד למועד הגרירה, כי אז ניתן היה לבחון האם אין מקום להחיל את הכללים המקלים יותר עם הלווים, אולם ממילא עניין זה לא נטען ולא הוכח.

39. צודקים התובעים שהוראות החוק שותקות לעניין העובדה שהזכויות הנרכשות צריכות להיות מלאות. טוענים התובעים, שככל שיש בנהלים כדי להחריג את הזכות לסיוע ביחס לזכות המוקנית בחוק, יש לקבוע כי הנהלים פסולים והם חסרי תוקף בהיותם נוגדים את החוק. לחילופין ביקשו התובעים להורות שיש לפרש את הנהלים ככאלה שבאים ליישם את מטרות החוק, וכי הנוהל בא למנוע מצב בו הסיוע ינוצל בדרכים שונות, כדי שזכאים שהם מעוטי יכולת שאינם יכולים לרכוש דירה ימכרו את זכותם לבעלי יכולת שאינם זכאים, שאם ייעשה כאמור, תנוצל הזכות לרעה מחוץ לגדר מטרת המחוקק.

40. אני סבור שאין הנהלים באים לגרוע או לפגוע בזכויות המוקנות בהוראות החוק, עצם קבלת כספי הסיוע לדיור. הנהלים מחדדים וקובעים את המסמכים הנדרשים לצורך מימוש הזכאות הנ"ל ורישומה - מאחר והזכות להלוואה היא אישית הרי גם הנכס הנרכש צריך להיות אישי ורשום על שם הזכאי עצמו. פרשנות אחרת תסתור את כוונת המחוקק.

41. כפי שמבקשים התובעים, כך גם בית המשפט סבור שיש לפרש את הוראות הנוהל כאלו הבאים ליישם את מטרת החוק; כך לגבי מעוטי יכולת שלא ימכרו את הזכות למי שאינו זכאי, וכך גם לגבי עורכי דין המבקשים לרשום את הנכס גם על שם חברה שבבעלותם (משיקולים שלהם).

בשני המקרים - בית המשפט מבקש למנוע ניצול לרעה את ההטבה הכלכלית-סוציאלית שבבסיס החוק.

42. גם נוהל 451 שיצא מלפני המפקח על הבנקים אין בו כדי לסייע לתובעים (להלן: "הוראות המפקח") לאור הוראות סעיף 2 (ב) להוראות המפקח בהן נקבע ש-"אין באמור בנהלים אלה כדי לשנות כל הוראה קיימת לגבי הלוואות מוכוונות, שלגביהן יש לפעול לפי הוראות הגופים המסדירים את ההכוונה".

סעיף 20 להוראות המפקח שכותרתו "גרירת משכנתא" קובע כי תאגיד בנקאי לא יסרב לבקשת לווה לשעבד נכס חלופי במקום הנכס הממושכן להבטחת הלוואתו (גרירת משכנתא), ולא ישנה את תנאי ההלוואה הקיימים, אלא מסיבות סבירות, ויודיע ללווה את הסיבות לכך. כסיבות סבירות לסירובו של התאגיד הבנקאי למתן הסכמת לגרירת משכנתא ניתן לראות, בין היתר, את המקרים הבאים: (1) אם המדובר בהלוואה שניתנה מפיקדונות צד שלישי ועל פי תנאיו (אלא אם קיבל המלווה את אישור המפקיד).

בנסיבות נשוא תיק זה, הנתבע פעל כדין ולא היתה מניעה לסירוב.

43. לגבי ההיבט הנזיקי - התובעים סומכים את התביעה על הצגת מצג שווא מטעם הנתבע שכביכול, בטרם רכשו את הדירה השנייה, נאמר להם על ידי מי מטעם הנתבע שלא תהיה מניעה לגרור את הלוואת הסיוע לנכס שנרכש בחלקו על ידי חברה.

44. הדבר אינו עולה בקנה אחד עם עדות התובע לפיה התובעים חתמו על החוזה לרכישת הדירה השנייה ביום 1.3.00, היינו בטרם הגישו את הבקשה לגרירת ההלוואות.

45. נספח ו' לתצהיר מר פלוג אינו אלא מכתב התובע 2 לנתבע מיום 31.3.00 שנושאו "בקשה להלוואה" בו נאמרו, בין היתר, הדברים הבאים:
"...
3. בשנה האחרונה החלטתי משיקולי מס ומשיקולים אחרים להקים חברה...
4. בהתאם ייסדתי את חברת דוד ששון שירותי עריכת דין ואחזקות... כמו כן, אשתי החברה הנ"ל ואנוכי, בחלקים שווים, רכשנו ביום 1/3/00 דירה בת 3 חדרים, אשר ניתן ע"י פעולות שיפוץ ובניה לבנות על גג הבנין... הכוונה היא לבנות את הסניף החדש של המשרד בקומת הגג והדירה תשמש למגורים שלנו.
5. הדירה נרכשה תמורת ... כדי להשלים את תוכניתנו אנו זקוקים להשלמת תמורת הדירה וכן מימון עלות השיפוץ. אנו מעריכים שנזדקק בסה"כ להלוואה בשיעור של כ - 1,000,000 ש"ח.
6. בבעלותינו דירה קיימת ... אותה רכשנו לפני כשנתיים...
7. אנו מבקשים לקבל את ההלוואה הנוספת כנגד שעבוד שתי הדירות...
8. לא החלטנו בשלב הזה אם אנו מעוניינים למכור את הדירה שבה אנו מתגוררים כעת או להשכירה לצד שלישי. אנו צריכים לקבל סכום כסף בתחילת 2002 אשר יאפשר לנו לפרוע את ההלוואות הקודמות..."

46. לא הוכח לפניי שלתובעים נגרם נזק בגין אי גרירת הלוואת הזכאות לדירה החדשה, באשר עולה שבעת רכישת הדירה השנייה התובעים טרם החליטו האם לגרור את הלוואות הזכאות אם לסלקה, כפי שכאמור עולה ממכתב התובע 2 לנתבע.

הנתבע מחויב להתייחס אך ורק לבקשות המופנות אליו בכתב, כפי שנעשה על ידי התובעים כאשר החליטו לגרור את המשכנתא. אין בידי לקבל את טענת התובע כי קיבל אישור בעל פה מאת הפקידה באשר במועד בו לכאורה ניתן אישור בעל פה לא עמדה לפני הבנק בקשה לגרירה בהעדר כל הוכחה.

47. התובעים זנחו בסיכומיהם את הטענה לפיה לצורך פירעון הלוואת הזכאות לוו כספים על ידי קבלת הלוואה אחרת בתנאים גרועים מתנאי הלוואת הזכאות - ובשל כך אני דוחה את תביעתם זו.

48. יובהר שגם לגופה אני דוחה את טענתם זו מאחר והתובעים לא הראו את הקשר שבין ההלוואה מיום 1.3.00 שניתנה על ידי הנתבע לבין סילוק הלוואת הזכאות.

49. באשר לחוות דעת המומחה שהוגשה מטעם התובעים: המדובר בחוות דעת כללית, כוללנית וברובה המכריע אינה אלא דיון תיאורטי בעניין ניידות משכנתאות.

רבים מהסעיפים בחוות הדעת לא היו רלוונטיים לתביעה וחוות הדעת ברובה לא בחנה את המקרה נשוא התביעה.

הדיון העיקרי בתביעה והשנוי במחלוקת בין הצדדים אינו אלא פרשנות נהלי משרד השיכון לעניין הגרירה, ואין בחוות דעת כדי לסייע לתובעים.

אין בחוות הדעת כל מקרה בו אושרה גרירת הלוואת לדירה שאינה בבעלות הלווים; המומחה אינו מתייחס לנוהלי הגרירה.

חישובי המומחה הינם חלקיים ומתבססים על הנחות תיאורטיות (ראה סעיף 25.7 לחוות הדעת). המומחה אף הודה שלא בדק בחוות דעתו את המקרה הפרטני של התובעים - לא ידע כי לקחו הלוואות מבנק אחר ובאילו תנאים.

נראה שחוות הדעת נלקחה מפורמט מוכן מראש ולא הוכנה לצורך תיק זה (ועל כך העיד אפילו המומחה עצמו).

לאור האמור לעיל, אין בידי לקבל את חוות הדעת ואני דוחה אותה.

50. לסיכומו של דבר - לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
אני מחייב את התובעים בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד בסכום של 3,500 ש"ח + מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התיישנות הלוואה

  2. הלוואה בשוק האפור

  3. מס על רווח מהלוואה

  4. תביעה לפרעון הלוואה

  5. חוזה הלוואה חוץ בנקאית

  6. החזר הלוואה לאדם שנפטר

  7. עורך דין הלוואות

  8. תביעה להחזר הלוואה לחבר

  9. תביעה לתשלום חוב הלוואה

  10. התאבדות לאחר הלוואה מהבנק

  11. שקיפות הבנקים בהסכם הלוואה

  12. הלוואות לדיור לעולים חדשים

  13. הכחשת הלוואה שניתנה במזומן

  14. גרירת הלוואה של משרד השיכון

  15. הלוואה עם ריבית שנתית של 18%

  16. חוזה הלוואה בכתב בשוק האפור

  17. ניכוי ריבית על הלוואות דיור

  18. הלוואה חוץ בנקאית - פסק דין

  19. חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

  20. פקיעת הסכם הלוואה בעקבות מוות

  21. תשלום יתרת הלוואה בלתי מסולקת

  22. הלוואה מיוחדת בחוק מימון מפלגות

  23. החזר הלוואה ליורשים של אדם שנפטר

  24. תביעת אח נגד אחותו להחזר הלוואה

  25. תביעה נגד ערבים להלוואה של חברה

  26. חובת הגילוי של הבנק לגבי הלוואה

  27. החזר הלוואה מההורים לאחר גירושין

  28. אי החזרת הלוואת זכאות משרד השיכון

  29. הלוואות לזוגות צעירים לקניית דירה

  30. החזר הלוואה שניתנה במסגרת הסכם שבוטל

  31. חובת גילוי מיוחד של הבנק בהסכם הלוואה

  32. חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993

  33. החזרת הלוואה בעשרה תשלומים שינוכו מהשכר החודשי

  34. תביעה נגד ישראכרט לפצות עקב ביטול אישור הלוואה

  35. תביעה בגין הסכם הלוואה במהלך נסיעה משותפת לארה"ב

  36. תביעה להחזר יתרת הלוואה לעובד בחנות פלאפל שווארמה

  37. הסדר הבעלים לא החריג זכות לתבוע את השבת כספי ההלוואה

  38. חוזה הלוואה חוץ בנקאית בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב

  39. תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (סדרי דין), התשנ''ד-1994

  40. טרם הוכרע האם העדרו של הסכם בכתב שולל גם השבה של קרן ההלוואה

  41. טען שהבנק לא גילה לו כי הלווה נטל את ההלוואה לצורך כיסוי חוב קיים

  42. בקשה להעביר את הדיון לבית המשפט - סעיף 10 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות

  43. טענה כי הבנק לא העניק ללקוחותיו הפחתות מוגדלות בעמלת פרעון מוקדם של הלוואות משלימות

  44. תקנות הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (קביעת סכום לענין סעיף 15(ב)(1) לחוק), התשס''ז-2007

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון