אגרת הוצאה לפועל של משכנתא

להלן החלטה בנושא אגרת הוצאה לפועל של משכנתא:

החלטה

הצגת הנושא:

1.      עניינו של ההליך דנן הינו שיעור האגרה אותה על זוכה לשלם,
עת הוא פועל לשם הוצאה לפועל של משכנתה או משכון לגבי דירת
מגורים בהתאם להוראות סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז -
1967 (להלן - "החוק").
סעיף 81ב1 לחוק, אשר הוסף בתיקון 23 לחוק, שינה את אופן הוצאתה
אל הפועל של משכנתא על זכויות חייב בדירת מגורים. טרם תחולת
התיקון האמור הפרת הסכם ההלוואה שבין הזוכה לבין החייב זיכתה
את הזוכה להוציא את המשכנתא אל הפועל, בגין מלוא סכום חוב
ההלוואה המובטחת במשכון. תיקון 23 לחוק יצר תהליך מדורג של
הוצאת משכנתאות אל הפועל. לכתחילה על הזוכה להגיש לביצוע את
המשכנתא אך בגין חוב הפיגורים שהצטבר בהלוואה המובטחת במשכנתא,
קרי - תשלומי ההלוואה העיתיים אותם היה על החייב לפרוע אך הוא
לא עשה כן, זאת להבדיל ממלוא חוב ההלוואה. היה והחייב לא יפרע
את חוב הפיגורים בתוך פרק זמן מסוים, זכאי הזוכה להיפרע
מהמשכנתא כדי מלוא יתרת ההלוואה.
הסוגיה שבפני הינה, האם כאשר חוב הפיגורים אינו נפרע בתוך
התקופה שנקבעה בחוק והזוכה מבקש להיפרע מהמשכנתא כדי מלוא חוב
ההלוואה, שומא עליו לעדכן את תיק ההוצאה לפועל בגין מלוא חוב
ההלוואה וכפועל יוצא מכך לשלם את הפרשי האגרה.

2.      הסוגיה המשפטית דנן מתעוררת בחלק גדול מתיקי ההוצאה לפועל
הבאים בגדרי סעיף 81ב1 לחוק, ולפיכך היא בעלת משמעות תקציבית
ניכרת. לאור האמור ביקשתי לקבל את עמדת מדינת ישראל מחד ואת
עמדת הבנקים למשכנתאות מאידך.
המדינה אכן הביעה עמדתה ואף שלוחיהם של ארבעה בנקים למשכנתאות
(בנק הפועלים, בנק ירושלים, בנק המזרחי ובנק לאומי למשכנתאות)
הביעו עמדתם, חלקם בכתב וחלקם בעל פה. אף החייב בתיק הוצאה
לפועל מס' 03/16989/05/9 טען בפני בעל פה בעניין הנדון. החייבים
בתיק הוצאה לפועל מס' 03/09483/05/4 לא מצאו לנכון לטעון בסוגיה
דנן.
החלטתי זו ניתנת בשני תיק ההוצאה לפועל האמורים, בהם הזוכה
הינו בנק הפועלים.

עמדת הבנקים :

3.      לשיטת הבנקים אין הם נדרשים כלל להוראת פטור מתשלום האגרה,
שכן על פי הוראות החוק הם כלל אינם חייבים בתשלום אגרה - באין
חבות ממילא אין כל צורך בפטור. אליבא דהבנקים בהתאם להוראות
סעיף 81ב1 לחוק עליהם לשלם אגרה בשיעור אחוז אחד מחוב הפיגורים
בעת הגשת הבקשה לביצוע המשכנתא אל לשכת ההוצאה לפועל - הא ותו
לא. החבות בתשלום האגרה הינה אך בגין "המתנע המחולל" את הליך
מכירת דירת המגורים, הוא חוב הפיגורים. כל שקורה לאחר הגשת
הבקשה לביצוע אינו משפיע כלל על שיעור האגרה אותה על הזוכה
לשלם בגין הוצאת המשכנתא אל הפועל. הבנקים סומכים יתדותיהם,
בין היתר, על הוראות הדין הכללי בדבר מימוש שעבודים. כן גוזרים
הם גזירה שווה ממקרה בו בעל משכנתא מדרגה שנייה יזכה להיפרע
את חובו מיתרת תמורת מכר נכס הממושכן במשכנתא מדרגה ראשונה, עת
מוצאת אל הפועל המשכנתא מהדרגה הראשונה, וזאת מבלי שיידרש בעל
המשכנתא מדרגה שנייה לשלם אגרת הוצאה לפועל כלשהי. אין באי
תשלום האגרה, או אף באי נקיטת הליכי הוצאה לפועל כלשהם, כדי
לגרוע מזכותו של אותו בעל משכנתא מדרגה שנייה לקבל את יתרת
תמורת מכר הנכס. בנסיבות אלא סוברים הבנקים, כי אין אף כל מקום
להורות על עדכון סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל בגין מלוא יתרת
ההלוואה, להבדיל מחוב הפיגורים, שכן כאמור ממילא תתחלק תמורת
המכר בהתאם להוראות הדין הכללי בדבר מימוש שעבודים.
לחלופין טוענים הבנקים, כי אף אם תמצי לומר שעל פי דין חייבים
הם בעדכון תיק ההוצאה לפועל, בגין מלוא יתרת חוב ההלוואה
ובתשלום האגרה כפועל יוצא מכך הרי, שיש לפטרם מתשלום האגרה.
זאת בשל תכלית תיקון 23 לחוק, אשר נועד לסייע לאותם חייבים
מעוטי יכולת שבית מגוריהם נמכר בהליכי הוצאה לפועל.
לחילופי חילופין נטען, כי יש לדחות את מועד תשלום האגרה עד
לאחר מכר דירת המגורים ולקבוע את שיעור האגרה כנגזרת מתמורת
המכר.
החייב בתיק הוצאה לפועל 03/16989/05/9 הצטרף לטענות הבנקים.

עמדת המדינה:

4.      אליבא דהמדינה אין מקום לפטור את הזוכה מתשלום האגרה כאשר
הוא מעדכן את תיק ההוצאה לפועל בגין מלוא חוב ההלוואה. המדינה
טוענת, כי לפי שיטת המשפט הנוהגת בישראל מותנית, בדרך כלל,
הגשתו של הליך בבית המשפט, או בלשכת ההוצאה לפועל, בתשלום
אגרה. על הזוכה לפרוע את האגרה טרם נקיטת ההליך בגינו נדרשת
האגרה וכאשר בבקשה להוצאה לפועל של משכנתא עסקינן, הרי שעל
הזוכה לפרוע אגרה בשיעור אחוז אחד משוויו של החוב בגינו מבקש
הזוכה להיפרע מהמשכנתא. הואיל והאגרה הינה תשלום המופנה לקופת
המדינה, תמורת קבלת שירות משפטי בערכאותיה, הרי שככל שהזוכה
סבור, כי יש לפטרו מתשלום אגרה עליו להצביע על הוראת פטור
תקפה, שאם לא כך הפטרתו מתשלום פירושה הטלת הנטל על הציבור
כולו. באין כל הוראת פטור תקפה שומא על הזוכה לשאת בתשלום אגרה
בשיעור אחוז אחד מסכום החוב אותו הוא מבקש לגבות בדרך של
הוצאת המשכנתא אל הפועל.
באשר לתכלית החקיקה גורסת המדינה, כי תיקון 23 לחוק נועד לשם
סיוע והגנה על החייבים בדרך של הטלת הגבלות על הבנקים, המבקשים
להיפרע ממשכנתאות על דירות מגורים וכן הגבלת שכר טרחת עורכי
הדין וכונסי הנכסים, הפועלים לשם הוצאת המשכנתאות אל הפועל.
תיקון החוק לא נועד לשם הקטנת שיעור האגרה הנדרש בגין הליכים
כגון דא.
המדינה לא הביעה כל עמדה באשר לחובת הבנקים לעדכן את תיק
ההוצאה לפועל בגין מלוא חוב ההלוואה.

דיון:

5.      השאלה הראשונה שבפנינו היא, האם חלה על זוכה חובה לעדכן את
תיק ההוצאה לפועל במלוא סכום חוב ההלוואה כאשר הוא מבקש להיפרע
חוב זה מהמשכנתא הרשומה על זכויות חייב בדירת מגורים.
אין חולק, כי עת מבקש הזוכה למנות כונס נכסים על זכויות החייב
בדירת המגורים הוא מבקש להיפרע מתמורת מכר הדירה בגין מלוא
סכום חוב ההלוואה, להבדיל מחוב הפיגורים בלבד. שאם יסתפק הזוכה
בפירעון חוב הפיגורים בלבד, אזי יוותר ללא בטוחה קניינית
המבטיחה את יתרת ההלוואה.
באם יפרע החייב את חוב הפיגורים בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף
81ב1 לחוק ממילא לא יזדקק הזוכה למינוי כונס הנכסים או למכר
דירת המגורים.
באם נמצא, כי שומא על הזוכה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל במלוא
סכום חוב ההלוואה כאמור, יהא עלינו לבחון את השאלה השנייה -
האם על הזוכה לשלם את הפרשי האגרה בגין פעולה זו. הפרשי האגרה
משמע - ההפרש שבין סכום האגרה ששולם בעת פתיחת תיק ההוצאה
לפועל בגין חוב הפיגורים לבין סכום האגרה אותו היה על הזוכה
לשלם אילו נפתח התיק בגין מלוא חוב ההלוואה.
ככל שנמצא, כי חייב הזוכה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל ולפרוע את
הפרשי האגרה יהא עלינו להשיב לשאלה השלישית - האם יש מקום
לפטור את הזוכה מתשלום האגרה בה הוא חייב.
לסיום יהא עלינו לקבוע מה הוא המועד בו על הזוכה לפרוע את סכום
האגרה.

6.      טרם אחל בדיון לגופו אציין, כי ככל הידוע לי נדונה הסוגיה
שבפני בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט עודד גרשון) וכן
בפני ראשי ההוצאה לפועל ברחובות (כב' הרשמת לאה שמאי-שלזינגר)
ואשקלון (כב' הרשמת סבין כהן). בבר"ע (מחוזי חיפה) 1856/04 פטר
בית המשפט את הזוכה מתשלום הפרשי האגרה, ואילו ראשי ההוצאה
לפועל דווקא חייבו את הזוכה לפרוע את הפרשי האגרה.
לטעמי, בכל הכבוד הראוי, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה
אינו יכול להנחותני, וזאת לו רק מן הטעם שניתן ללא קבלת עמדת
המדינה, אשר היא בעלת נגיעה ישירה בדבר. יש לזכור, כי אגרות
בית המשפט וההוצאה לפועל נגבות בעד השירות שהמדינה מספקת לבעל
הדין באמצעות מערכת בתי המשפט שלה. הואיל וכספי האגרות נכנסים
לקופת המדינה, ברור שהמדינה היא שנפגעת כתוצאה מכך שבעל דין
אינו משלם את האגרה שעליו לשלם על פי הדין. מכאן, שאם קיימת
מחלוקת על החיוב באגרה או על היקפה, הרי שמדובר במחלוקת בין
בעל הדין החייב באגרה לבין המדינה כזכאית לאגרה (רע"א 1944/96
שפירא ואח' נ' כהן ואח', פד"י נ(1) 253, 256). תקנות האגרות
אינן מחייבות אמנם את בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל הדן
בסוגיה של אגרה לצרף את המדינה להליך. אף בהיעדר חובה כאמור
הדבר הינו רצוי במיוחד באותן מקרים, כדוגמת המקרה דנן, בהם
מתעוררת שאלה עקרונית או שאלה בעלת השלכה נרחבת על גבייתן של
אגרות המשפט וההוצאה לפועל (ע"א 10537/03 מדינת ישראל נ' יש גד
ואח', פד"י נט(1) 642, 649).
באשר להחלטות ראשי ההוצאה לפועל בתיק הוצל"פ 22/01891/04/5 ובתיק
21/03837/04/8 הרי, ששם אכן נשמעה עמדת הצדדים הנוגעים בדבר,
לרבות המדינה, דא עקא שההחלטות הללו דנו אך בסוגיית הפטור
מהאגרה ולא דנו כלל בסוגיית החבות. החלטות ראשי ההוצאה לפועל
יכולות איפוא לסייע בסוגיית הפטור, ולפיכך איעזר בהן להלן.

פרשנות תכליתית:

7.      בחקיקת מס ובפרשנות עסקינן. כללי פרשנות חקיקת המס אינם
שונים מכללי פרשנות חוקים אחרים (ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ'
פקיד שומה רחובות, פד"י לט(2) 70,75). את הוראות סעיף 81ב1
לחוק ואת הוראות תקנות האגרות יש איפוא לפרש פרשנות תכליתית,
שהינה שיטת הפרשנות המקובלת באשר לפרשנות כלל דברי החקיקה.
הפרשנות התכליתית מתבססת על לשון הכתוב, תכלית הוראת החוק,
ושיקול הדעת השיפוטי באשר לפרשנות הראויה מתוך מתחם האפשרויות
הפרשניות הניתנות להחלה כדין. התהליך הפרשני נפתח בניתוח
המרכיב הלשוני הקובע את גידרה המותר והאפשרי של הפרשנות. לשון
החוק קובעת את המסגרת ואת גבולותיה של הפרשנות; הלשון היא "בית
הקיבול" לאפשרות הפרשנית, המגשימה את המטרה החקיקתית. זהו
"קרום המעטפת" אשר בקרבו נרקמת הפרשנות התכליתית (רע"א 6339/97
רוקר ואח' נ' סלומון ואח', פד"י נה(1) 199, 253).
המרכיב השני מתמקד בתכלית שביסוד הוראת החוק, קרי - המטרות,
היעדים, האינטרסים, הערכים, המדיניות, והפונקציה שהחוק נועד
להגשים (א' ברק, פרשנות תכליתית במשפט, נבו הוצאה לאור 2003,
עמ' 398). המרכיב השלישי בפרשנות נסב על שיקול הדעת השיפוטי
המשקף את הבחירה הראויה בין מיגון האפשרויות הפרשניות
הלגיטימיות (א' ברק, שם, עמ' 259).

8.      לשונו של סעיף 81ב1 לחוק מסדירה את אופן הגשתה לביצוע של
משכנתא על דירת מגורים. לשם הנוחיות מובאות להלן הוראות הסעיף
הרלבנטיות לסוגיה קא עסקינן:

"(א) בקשה לפי סעיף 6 לביצוע משכנתה על דירת מגורים המשמשת
למגורים של יחיד או למימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים
כאמור (בסעיף זה - משכנתה) ...
(ב) על בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות
אלה:
(1) הבקשה תוגש תחילה לביצוע החוב שבפיגור, ויצוין בה מלוא חוב
ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה המשכנתה;
(2) באזהרה שתישלח לחייב לפי סעיף 7, הוא יוזהר כי אם לא יפרע
את החוב שבפיגור כאמור בפסקה 4, יהיה הזוכה זכאי לפרוע את מלוא
חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת המגורים;
(3) ...
(4)(א) בכל עת עד תום 90 ימים מיום מינוי כונס נכסים לדירת
המגורים ניתן -
(1) לפרוע את החוב שבפיגור, לרבות סכומים שנוספו בשל אגרות,
שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל (להלן -
התוספות);
(2) לפרוע מחצית מהחוב שבפיגור ומהתוספות, ובלבד שהובטח להנחת
דעתו של ראש ההוצאה לפועל כי בתום שישה חודשים מיום התשלום
כאמור בפסקת משנה זו, ישולמו יתרת החוב שבפיגור וכן התוספות
כפי שהם ביום התשלום בפועל;
(ב) שולמו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקת משנה (א), יורה
ראש ההוצאה לפועל, מיזמתו או לבקשת החייב, על עיכוב הליכי
ביצוע המשכנתה.
(5) לא נפרעו החוב שבפיגור והתוספות כאמור בפסקה?(4)(א),
זכאי הזוכה לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד
מכירת דירת המגורים.
(ג) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), ניתן יהיה להגיש
בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה, בכל אחד
מהמקרים האלה:
(1) ראש ההוצאה לפועל שוכנע על יסוד ראיות שהובאו לפניו, באחד
מאלה:
(א) החייב עזב או עומד לעזוב את הארץ לתקופה ממושכת בלי לפרוע
את חובו; לענין זה, חזקה שהחייב עזב את הארץ לתקופה ממושכת אם
יצא מהארץ לתקופה העולה על שלושה חודשים ולא פרע את התשלומים
המגיעים ממנו;      
(ב) החייב הונה או בכוונתו להונות את נושיו;
(ג) בבעלות החייב או בבעלות משותפת של החייב ושל בן משפחתו הגר
עמו דירה אחרת היכולה לשמש למגורים;
(2) מונה כונס נכסים לדירת המגורים או ניתן צו כינוס של כלל
נכסי החייב, בהליך אחר, לפי כל דין;
(3) אם נקבע בהסכם ההלוואה המובטח במשכנתה כי החוב ייפרע      
בתשלומים - סכום התשלומים שטרם נפרעו בתוספת ריבית הפיגורים
עולה על 10% מיתרת מלוא חוב ההלוואה.
(ד) ...
(ה) בסעיף זה -
"החוב שבפיגור" - כל התשלומים שלא שולמו במועד שנקבע לפירעונם
על פי הסכם ההלוואה, למעט חוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון
מוקדם;
"יחיד" - מי שאינו תאגיד;
"מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמה
המשכנתה לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה,
הוצאות, וריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים
אלה".

9.      מנוסח החוק עולה כי בקשה לביצוע משכנתא תוגש "תחילה" לביצוע
החוב שבפיגור. הזוכה נדרש לציין בבקשה לביצוע המשכנתא את מלוא
חוב ההלוואה שלהבטחתה נרשמה המשכנתא. באם החייב אינו פורע את
החוב שבפיגור, כאמור בסעיף 81ב1(ב)(4)(א) לחוק, אזי זכאי הזוכה
לפרוע את מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד מכירת דירת
המגורים.

מלשון החוק עולה איפוא, כי תחילה מוגשת המשכנתא לביצוע החוב
שבפיגור ולאחר חלוף פרק זמן מסוים ובהתקיים התנאים המתאימים
מוגשת המשכנתא לביצוע בגין מלוא חוב ההלוואה. מסקנה זו עולה
בבירור מהשימוש במילה "תחילה" בסעיף 81ב1(ב)(1) לחוק, שהרי
שורת ההיגיון מחייבת, כי לאחר ה"תחילה" יבוא דבר מה אחר. אותו
דבר מה אחר הינו פירעון מלוא חוב ההלוואה מהתמורה שתתקבל בעד
מכר הדירה.
המילה "תחילה" מתייחסת להגשת המשכנתא לביצוע. באם נאמר, כי אין
מקום להגיש לביצוע את מלוא חוב ההלוואה הרי, שלא תהא כל
משמעות למילה "תחילה". החזקה (הפרזומפציה) הינה כי תכליתה של
הנורמה מבוטאת בלשונה הטבעית והרגילה (ד"נ 32/84 עזבון ולטר
נתן וויליאמס נ' בנק ארץ ישראל בריטניה, פד"י מד(2) 265, 274;
א' ברק, שם, עמ' 403). משמעותה הלשונית והרגילה של המילה
"תחילה" מחייבת פירוש, כי לאחר התחילה יבוא דבר מה אחר - המשך,
סוף. לשון החוק הינה איפוא ברורה, חד משמעית ואינה סובלת שני
פירושים ומשמעותה היא, כי יש לקרוא את הוראות סעיפים קטנים
(ב)(4)(א) ו - (ב)(1) יחדיו, קרי - תחילה יוגש לביצוע החוב
שבפיגור ולאחר מכן יוגש לביצוע מלוא חוב ההלוואה.

10.      לשון החוק מורה לנו, כי ראשית יש להגיש את המשכנתא לביצוע
בגין החוב שבפיגור ולאחר חלוף תשעים ימים ממועד מינוי כונס
הנכסים יש לעדכן את תיק ההוצאה לפועל בגין מלוא חוב ההלוואה,
כפי שצוין סכום זה בעת פתיחת התיק, בהתאם להוראות סעיף
81ב1(ב)(1) לחוק.
משנמצא, כי לשון החוק ברורה וחד משמעית אין אנו נדרשים כלל
לדון בתכלית החוק ובשיקול הדעת הפרשני.
     
11.      כעת נפנה אל השאלה השנייה, היא חובת הזוכה לשאת בתשלום
הפרשי האגרה בגין עדכון תיק ההוצאה לפועל במלוא חוב ההלוואה.
סעיף 9(א) לחוק מטיל על הזוכה את החובה לשלם אגרה בעד כל הליך
טרם נקיטתו. בתקנה 2 בצירוף פריט (א)(1) לתוספת לתקנות ההוצאה
לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ"ח - 1968 (להלן - "תקנות
האגרות") נקבע שיעור האגרה בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתא.
לשון פריט (א)(1) לתוספת לתקנות האגרות הינה כדלקמן:
"האגרה בעד בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ובקשה לביצוע של
פסק-דין או של חיוב שדינו כפסק דין שהסכום בהם קצוב, למעט בקשה
לביצוע שטר 1% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ-75 (שקלים
חדשים - נ.פ.)".
מנוסח לשון ההוראה האמורה עולה לכאורה, כי הזוכה אינו חייב
לשלם הפרשי אגרה בגין עדכון החוב בתיק. שהרי החיוב הינו בשיעור
של אחוז אחד מהשווי בעת הגשת הבקשה.
ברם, מסקנה מעין זו מתעלמת מהקשרם של הדברים ומהגיונם. בבואנו
לפרש דבר חקיקה עלינו לבחנו בשלמות תוך קריאת כלל הוראותיו. לא
ניתן להסתפק בקריאת סעיף זה או אחר במנותק מהמכלול (א' ברק,
שם, עמ' 413-415). כפי שהובהר לעיל סעיף 81ב1 לחוק קובע תהליך
דו שלבי של הוצאת המשכנתא אל הפועל. שווי הבקשה לביצוע, בעת
הגשתה, הינו למעשה מלוא חוב ההלוואה, אך הזוכה מנוע מלהוציא
את המשכנתא אל הפועל בגין מלוא סכום זה והוא מוגבל בתחילה לחוב
הפיגורים בלבד. בחלוף תשעים הימים מיום מינוי כונס הנכסים
רשאי הזוכה להיפרע מדירת המגורים כדי מלוא חוב ההלוואה. סעיף
81ב1 לחוק קובע איפוא תהליך דו שלבי של הגשת הבקשה לביצוע,
תחילה בגין חוב הפיגורים בלבד ולאחר מכן בגין מלוא חוב
ההלוואה.
קריאת הוראות פריט (א)(1) לתוספת לתקנות האגרות על רקע הוראות
סעיף 81ב1 לחוק מובילה איפוא למסקנה, כי על פי לשון דברי
החקיקה הללו שומה על הזוכה לשלם את הפרשי האגרה עבור עדכון תיק
ההוצאה לפועל בגין מלוא חוב ההלוואה.

12.      משהגענו עד כה עלינו לבחון האם יש מקום לפטור את הזוכה
מתשלום הפרשי האגרה. בסוגיה זו דנו כאמור ראשי ההוצאה לפועל
(כב' הרשמת שמאי שלזינגר וכב' הרשמת כהן) וקבעו, כי אין מקום
לעשות כן. בכל הכבוד, אין לי אלא להצטרף למסקנתן, המקבלת את
עמדת המדינה ולהלן אנמק בקצרה את שיטתי.
סעיף 1 לחוק יסוד: משק המדינה קובע, כי "מסים, מילוות חובה
ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו, ושיעוריהם לא ישונו, אלא בחוק או
על פיו; הוא הדין לגבי אגרות". הוראת חוק זו פורשה בפסיקת בתי
המשפט באופן בו כל פטור מאגרה טעון עיגון בדין ובהיעדר עיגון
כאמור לא ניתן לפטור בעל דין מתשלום אגרה בה הוא חייב, זאת אף
אם קיים צידוק ענייני ליתן פטור (ע"א 3917/99 כוכב השומרון
ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פורסם באתר נבו; בג"ץ 6890/02 אהוד
קריב נ' שירות התעסוקה ואח', פורסם באתר נבו).
הבנקים והחייב לא הצביעו על עיגון כלשהו בדין לפטור מאגרה,
וגלל כך אין ראש ההוצאה לפועל מוסמך להעניק את הפטור המבוקש.
זאת אף אם מתקיים צידוק ענייני למתן הפטור וכפי שיובהר להלן
מסופקני האם קיים צידוק כגון דא.
בשולי הדברים אציין, כי תיקון 23 לחוק לא שינה דבר באשר לעצם
החבות בתשלום האגרה וודאי שלא הטיל חבות שלא הייתה קיימת קודם
לכן. קודם לתחולת תיקון 23 חויב הזוכה בתשלום אגרה כנגזרת
ממלוא חוב ההלוואה ואלו הם פני הדברים אף לאחר תחולת תיקון 23
לחוק.

13.      מכל המקובץ עולה, כי בחלוף תשעים יום ממינוי כונס הנכסים
ובהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 81ב1(ב)(5) לחוק, שומא על הזוכה
לעדכן את סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל בהתאם למלוא סכום
ההלוואה ולשלם את הפרשי האגרה בגין עדכון זה. מהאמור עולה גם
התשובה לשאלת המועד בו על הזוכה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל
ולשלם את הפרשי האגרה - המועד הינו בחלוף תשעים יום מיום מינוי
כונס הנכסים, כמובהר לעיל.

14.      למעשה תמה מלאכתנו הפרשנית הנסמכת כל כולה על לשון החוק.
לאור בהירות לשון החוק לא נדרשנו כלל לעבור ליתר שלבי ההליך
הפרשני ולבחון את תכלית החקיקה, תוך שימוש בשיקול הדעת
השיפוטי. יחד עם האמור אייחד מספר הערות גם לתכלית החקיקה, שכן
לטעמי אף התכלית העומדת ביסוד תיקון 23 לחוק מובילה לאותה
המסקנה הפרשנית.

15.      ידועה האימרה כי "דף של היסטוריה שקול כנגד כרך של הגיון"
(רע"א 8061/95 עוזר נ' אררט ואח', פד"י נ(3) 532, 541). נפנה
איפוא אל ההיסטוריה בכדי לתהות על תכלית תיקון 23 לחוק. טרם
תיקון 23 לחוק נגזר שיעור שכר טרחת עורך הדין בהליכי הוצאתה אל
הפועל של משכנתא על דירת מגורים ממלוא חוב ההלוואה, להבדיל
מחוב הפיגורים בלבד. לעיתים סכום שכר הטרחה עלה אף על חוב
הפיגורים, ולפיכך אף אם היה החייב פורע את חוב הפיגורים מיד
לאחר הגשת הבקשה לביצוע משכנתא, הוא היה נדרש לפרוע גם את שכר
טרחה בשיעור גבוה (ראו לדוגמא המקרה שנדון בבר"ע (מחוזי י-ם)
2063/00 בנק לאומי למשכנתאות נ' מזרחי ואח' (פורסם באתר נבו).
על ההיסטוריה החקיקתית ותכלית החקיקה ניתן אף ללמוד מדברי
המחוקקים, אשר חוקקו את תיקון 23 לחוק (בג"ץ 5503/94 סגל נ'
יושב-ראש הכנסת, פ"ד נא(4) 529, 562).
חבר הכנסת אופיר פז פינס, אשר הציג בכנסת את הצעת חוק הגנה על
נוטלי הלוואות לדיור, התשס"ב - 2002, אשר במסגרתה תוקן תיקון
23 לחוק (דברי הכנסת החמש עשרה, כ"ט באדר התשס"ב, 13 במרס
2002), סקר את המצב המשפטי שהיה קיים עובר לתחולת תיקון 23
לחוק: "... אנחנו מחוקקים עכשיו את אחד החוקים החברתיים
החשובים ביותר שהכנסת חוקקה בתקופה הזאת, בלי לקחת גרוש מקופת
המדינה ... ניקח לדוגמה אדם שלא שילם את חובו בהחזר המשכנתה
לבנק במשך שלושה חודשים. נאמר שכתוצאה מזה הוא חייב 20,000
שקלים. לא בודקים את החוב שלו לפי 20,000 שקלים, אלא הבנק אומר
תחזיר לי עכשיו את כל המשכנתה, 300,000 שקלים, 500,000 שקלים,
מליון שקלים. עורך הדין שהבנק שוכר לוקח שכר טרחה לא בגובה של
1% מתוך 20,000 שקלים, אלא 1% מתוך מליון שקלים, מכל המשכנתא
... לעניין שכר הטרחה וריבית הפיגורים, הם יגבו רק מתוך גובה
החוב בפועל ולא מתוך סך כל המשכנתה ... כבר ראיתי מקרים ששכר
הטרחה בהם היה גבוה מהקרן של החוב. אלוהים אדירים, איך אפשר
לסבול את זה ?".
מוסיף בעניין זה שר המשפטים דאז מאיר שטרית: "שכר טרחת עורך
הדין ייגזר בתקנות שאני אקבע אותן ... כאחוזים מתוך החוב
בפועל, ולא מכל המשכנתה".
מחרה ומחזיקה אחריהם ח"כ תמר גוז'נסקי: "מדובר על הגבלת שכרו
של עורך הדין מתוך חוב המשכנתה. אחת השערוריות הגדולות היא,
שהבנקים מצאו להם שותפים נאמנים בגזל החייבים".
ומוסיפה חברת הכנסת ענת מאור: "נעשתה התקדמות גדולה עם עורכי
הדין. אגב, הם הסכימו מתחילת הדרך לכך שהמצב הנוכחי הוא פשוט
שערורייתי".
מכל המקובץ מצטיירת תמונה לפיה, המחוקקים ראו לנגד עיניהם
בעיקר את סוגיית שכר הטרחה המשולם בגין הליכי הוצאתה אל הפועל
של המשכנתא. זאת הייתה מטרתו העיקרית של תיקון 23 לחוק, קרי -
הגבלת שיעור שכר הטרחה הנגבה בגין הוצאתה אל הפועל של משכנתא
על דירת מגורים. שכר טרחה, אשר בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק,
מגולגל בסופו של יום על שכמי החייבים.

16.      במסגרת תיקון 23 לחוק אכן התערב המחוקק בשיעור שכר טרחת
העורך דין וקבע שיעורי שכר טרחה מיוחדים בהליכי הוצאה אל הפועל
של משכנתא על דירת מגורים (סעיף 81ב1(ד) לחוק ותקנות ההוצאה
לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), תשס"ב - 2002 (להלן
- "תקנות שכר הטרחה"). בתקנות שכר הטרחה קבע מחוקק המשנה
שיעורי שכר טרחת עורכי דין הנגזרים מחוב הפיגורים והמוגבלים
בסכומם. כן קבע מחוקק המשנה שיעורי שכר טרחת כונס נכסים
מדורגים, באופן בו כאשר שווי דירת המגורים נמוך, נמוך גם שיעור
שכר טרחת כונס הנכסים ולהיפך. למיטב הבנתי נבעה קביעת שיעור
שכר הטרחה המדורג מההנחה, כי מעוטי היכולת מתגוררים בדירות
זולות, ולפיכך בכדי להטיב עמם קטן שיעור שכר הטרחה הנגבה בשל
מכר דירות אלה.

17.      מדברי חבר הכנסת פינס אף עולה, כי המחוקקים סברו שלא יחול
כל שינוי בהכנסות המדינה מאגרות המשפט. חבר הכנסת פינס אף
מציין במפורש, כי תיקון 23 לחוק הינו "בלי לקחת גרוש מקופת
המדינה". מהאמור עולה איפוא, כי המחוקקים כלל לא סברו וממילא
לא התכוונו להקל עם החייבים על חשבון אוצר המדינה, אלא ההקלה
על החייבים נועדה לבוא בעיקר על חשבונם של עורכי הדין.

18.      סבורני כי לא ימצא חולק על כך שהוזלת השירות המשפטי אותו
מעניקה המדינה לתושביה, באמצעות הקטנת שיעורי אגרות המשפט
וההוצאה לפועל, הינו מעשה ראוי ורצוי. ברם, אין בכך כדי ללמד
על תכלית החקיקה כהוא זה. עצם ההנחה העובדתית, כי חייב שדירת
מגוריו נמכרת בהוצאה לפועל ראוי לסיוע מקופת המדינה בעוד שחייב
או זוכה אחר המשתמשים במערכת ההוצאה לפועל אינם זכאים לסיוע
כגון זה אינה נקייה מספקות. מדוע יש להוזיל את אגרת ההוצאה
לפועל לזוכה שהוא בנק, או לחייב שדירת מגוריו נמכרת ולא לפטור
חייב בחוב מזונות מפירעון האגרה הנדחית בה הוא חייב ? מדוע זה
חייב שחוב הפיגורים בהלוואתו עולה על 10% ממלוא חוב ההלוואה
(סעיף 81ב1(ג)(2) לחוק), או חייב שניתן צו כינוס נכסים על כלל
נכסיו (סעיף 81ב1(ג)(1) לחוק), אינם ראויים לאותה הפחתה
בשיעורי האגרה. לכאורה ניתן לטעון, כי א-פריורית מצבם הכלכלי
של החייבים הללו רע מזה של החייבים שלא נמצאים בהליכי פשיטת
רגל, או שחוב הפיגורים בהלוואתם קטן מעשרה אחוזים ממלוא חוב
ההלוואה.
קריאת סעיף 81ב1 לחוק בכללותו ובפרט סעיפים קטנים (ג)(1)-(2)
שבו מובילה למסקנה, כי תכלית החקיקה אינה לפטור את הזוכים
והחייבים מתשלום חלק כלשהו של האגרה כלל ועיקר.

עוללות:

19.      סוגיית "המתנע המחולל" - אין בידי לקבל את הטענה, כי החבות
באגרה נגזרת מחוב הפיגורים בלבד. זאת נוכח לשונו המפורשת של
החוק השוללת אפשרות זו. דווקא הדוגמא אותה מביאים הבנקים להסבר
שיטתם מצדיקה לטעמי את דחייתה. הדוגמא הינה כאמור, מקרה בו
בעל משכנתא מדרגה שנייה יזכה להיפרע את חובו מיתרת תמורת מכר
נכס הממושכן במשכנתא מדרגה ראשונה, עת מוצאת אל הפועל המשכנתא
מהדרגה הראשונה, וזאת מבלי שיידרש לשלם אגרת הוצאה לפועל
כלשהי. הטעם לאבחנה בחבות באגרה בין נושה שנקט הליכים למימוש
השעבוד לבין זה שלא עשה כן הינו בהוראות הדין המטיל חבות
באגרה. שהרי בהחלט ניתן לטעון, כי אין כל מקום להעדיף את הנושה
שבחר בדרך של שב ואל תעשה על הנושה שטרח ופעל. מדוע זה יוטלו
ההוצאות והאגרות דווקא על זה שטרח ולא על זה שנהנה מפירות
מעשיו של האחר ? התשובה לכך הינה, כי זו הוראת הדין. ככל הוראת
דין גם הוראת דין המטיל חבות באגרה מעוררת שאלות באשר לפגיעה
בשוויון ובקניין, אך הדיון בשאלות אלה חורג מגדר דיונינו זה.

20.      תשובה ברוח דומה יש ליתן לטענת הבנקים, כי יש לדחות את
גביית האגרה למועד מכר דירת המגורים ולגזור את שיעורה מסכום
תקבולי המכר. לשון החוק ברורה והיא מתייחסת למלוא חוב ההלוואה,
להבדיל ממלוא תמורת מכר הדירה או כל סכום אחר. המחוקק קבע
מפורשות מה הסכום ממנו יש לגזור את שיעור האגרה (מלוא חוב
ההלוואה) ומתי יש לפרוע סכום זה (תשעים יום ממועד מינוי כונס
הנכסים). אכן ההיגיון בטענת הבנקים בסוגיה זו ברור, אך המחוקק
בחר ללכת בדרך אחרת.
בשולי הדברים אציין, כי הניסיון (טרם תחולת תיקון 23 לחוק
ולאחריה) מראה שבחלק ניכר מהמקרים לא נמכרת דירת המגורים כלל,
אלא נכרת הסדר תשלומים בין הבנק לבין החייב במסגרתו פורע החייב
את חובו, אף לאחר חלוף תשעים הימים ממינוי כונס הנכסים. מחוקק
המשנה הביא בחשבון מצבים כגון אלה וקבע שיעורי שכר טרחת כונס
נכסים מופחתים למקרה בו מלוא חוב ההלוואה נפרע לאחר חלוף תשעים
ימים מיום מינוי כונס הנכסים (תקנה 4 לתקנות שכר הטרחה). שיטה
לפיה יידחה מועד תשלום האגרה עד לאחר מכר הנכס, תוביל למעשה
למצב בו בחלק ניכר מהמקרים תגבה אגרה בגין חוב הפיגורים בלבד.
לשון החוק אינה מאפשרת פירוש מעין זה של מועד תשלום האגרה
וקביעת שיעורה, וגלל כך יש לדחות אף טענה זו.

סיכום:

21.      אשר על כן הנני קובע, כי על הזוכה לשלם את הפרשי אגרת
ההוצאה לפועל, בשיעור אחוז אחד מההפרש שבין מלוא חוב ההלוואה
לבין חוב הפיגורים במועד פתיחת התיק דנן, וזאת מיד בחלוף תשעים
יום מיום מינוי כונס הנכסים.
כן על הזוכה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל במלוא חוב ההלוואה
בשיעורו במועד פתיחת התיק. אין באמור כדי לגרוע מחובת הזוכה
לעדכן את תיק ההוצאה לפועל בכל התקבולים אותם הוא מקבל מאת
החייב בהתאם להוראת תקנה 17א(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם -
1979.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תגמולי ביטוח משכנתא

  2. עיכוב בגרירת משכנתא

  3. ביצוע משכנתא בשטחים

  4. תביעה לביטול משכנתא

  5. הקלה על פרעון משכנתא

  6. ערעור על מימוש משכנתא

  7. ביטול חתימה על משכנתא

  8. אימות חתימה שטר משכנתא

  9. סילוק משכנתא עקב פטירה

  10. שחרור משכנתא לטובת הבנק

  11. אי עמידה בתשלומי משכנתא

  12. תניית שיפוט בשטר משכנתא

  13. החלפת חברת ביטוח משכנתא

  14. ריבית גבוהה מדי במשכנתא

  15. נתבע שלא גרר את המשכנתא

  16. בקשה לביטול מימוש משכנתא

  17. טענת פרעתי במימוש משכנתא

  18. קיזוז חוב משכנתא ממזונות

  19. משכנתא כחלק מתשלום מזונות

  20. צו מניעה זמני מימוש משכנתא

  21. ביטול משכנתא של אישה קשישה

  22. אגרת הוצאה לפועל של משכנתא

  23. תביעת רשלנות - פרעון משכנתא

  24. חתימה על משכנתא עקב אי הבנה

  25. תביעה לרישום משכנתא על דירה

  26. הגנה על נוטלי משכנתאות לדיור

  27. הקבלן פשט רגל - מה עם המשכנתא

  28. פיצוי מוסכם על אי סילוק משכנתא

  29. פסק דין הצהרתי – ביטול משכנתא

  30. רשלנות בנק בהליכי מימוש משכנתא

  31. צירוף צד ג' להליך מימוש משכנתא

  32. נושה מובטח במשכנתא - חוב לעיריה

  33. תביעה להחזר מחצית תשלומי משכנתא

  34. חוק ערבות למשכנתאות, תשי"ב-1952

  35. הצעת חוק הגנה על נוטלי משכנתאות

  36. תקנות ערבות למשכנתאות, תשט''ו-1955

  37. אגרת הוצאה לפועל חוב משכנתא בפיגור

  38. הסכם שמטרתו למחזר הלוואת משכנתא קיימת

  39. תביעת בנק לאומי למשכנתאות נגד ערבים

  40. עיכוב מימוש משכנתא עד להחלטה בערעור

  41. הצעת חוק משכנתאות לזכאי משרד השיכון

  42. חוסר מודעות למהות התחייבות והשלכותיה

  43. אי עמידה בהסדר תשלומים - מימוש משכנתא

  44. פיצוי בשווי התמורה ממכירת דירה במשכנתא

  45. סיכול אפשרות לקבלת משכנתא בעסקת מכר דירה

  46. פקודת חוק המשכנתא (חברות מאושרות), 1940

  47. נקודות זיכוי למשכנתאות בגין לימודים אקדמיים

  48. סיוע בתשלום משכנתא לוותיקי מלחמת העולם השניה

  49. ויתור על יתרת החוב לאחר מכירת דירה - מימוש משכנתא

  50. היום שבו נולדה התביעה מקום בו מדובר בחוב מובטח במשכנתא או במשכון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון