עוֹרך דין דיני עבודה בקרית גת / ביטוח לאומי בקרית גת | עו"ד רונן פרידמן

זקוקים לעורך דין דיני עבודה בקרית גת ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בקרית גת להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בקרית גת מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בקרית גת, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה קרית גת ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בקרית גת, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) התפטרות בגלל מעבר לגור בקרית גת## לפני תביעה לתשלום פיצויי פיטורים לאחר שהתובע התפטר, לטענתו, כדי להעתיק מגוריו לקרית-גת. בכתב ההגנה נטען כי בעת הגשת התביעה לא היה התובע זכאי לפיצויי פיטורים שכן נדרש, עפ"י תקנה 12ב. נטען בכתב ההגנה כי התפטרותו של התובע לא נעשתה עקב המעבר לקרית גת, וצורף מכתב ההתפטרות שמסר לנתבע, ובו אין מאוזכרת כלל העתקת מגוריו לקרית גת. נטען כי בין שהתביעה מושתתת על העתקה בשל גירושים ובין על העתקה למרחק העולה על 40 ק"מ ממקום המגורים הקודם (ולענין זה, בגדר ידיעת דיינים כי המרחק לקרית גת עולה על 40 ק"מ) – בכל מקרה נדרש עפ"י התקנות הנ"ל כי התובע יוכיח שהתגורר לפחות 6 חודשים בכתובת החדשה. מן האמור לעיל ניתן לראות שאין מדובר בהעתקת המגורים למקום קבוע (קרית גת) ומגורים בפועל במקום זה, אלא בהכנת חוזים הנחזים להיות חוזי שכירות לתקופת המגורים המינימלית הנדרשת עפ"י התקנות. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## על האמור לעיל יש להוסיף שהתובע לא הציג בפני בית הדין ראיות בדבר רישום כתובת מגוריו בקרית גת – במשרד הפנים ובתעודת הזיהוי שלו. ##(ב) פיצויי פיטורים לעובד שעבר לגור בקרית גת## התובע התפטר מעבודתו ועבר להתגורר בקרית-גת, והוא תובע פיצויי פיטורים עקב העתקת מקום מגוריו לישוב פיתוח. כדי לזכות בפיצויי פיטורים די בכך, כי העובד התפטר וסמוך מאד לכך העתיק את מגוריו לאזור פיתוח. תביעה לפיצויי פיטורים מצד עובד שהתפטר, לטענתו, עקב העתקת מקום מגוריו מישוב שאינו באזור פיתוח לישוב באזור פיתוח (קרית-גת), ויסודה בסעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים ובתקנה 12(ב) לתקנות בדבר חישוב פיצויי פיטורים, התפטרות מטעמי בריאות והעתקת מקום מגורים, לפיה רואים בישוב באזור פיתוח שאליו העתיק את מגוריו, וטענת התובע שאכן גר לפחות 6 חודשים בקרית-גת. בעדותו לפנינו הסביר התובע, שבגלל סכסוך עם אשתו, שנבע מהעובדה שהוריהם גרים בראשון-לציון, החליטו בני הזוג לעבור לקרית-גת, כדי להתרחק מההורים. החוק מדבר בהעתקת מקום מגוריו של העובד, ולאו דווקא של העובד יחד עם בת-זוגו וילדיו. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## אנו מחייבים, איפוא, את הנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים. ##(ג) סכסוך עבודה קיבוצי בקרית גת## לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי מטעם הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הסתדרות המעוף וועד עובדי עיריית קריית גת כנגד עיריית קריית גת. האחד - להורות לעירייה לשלם שי לעובדים לחג עבור פסח וראש השנה, בהתאם להסכם הקיבוצי מיום 29.9.2016 השני - להצהיר שהוראות ראש העיר לא לשלם שי לחג עומדות בסתירה להסכם הקיבוצי – דהיינו, שעל המשיבה לשלם בהתאם להסכם הקיבוצי כל עוד הוא עומד בתוקף. הבקשה הוגשה נוכח טענת המבקשים להפרת סעיף 5 להסכם הקיבוצי, הקובע כך: "5.1 העירייה מתחייבת לחלוקת שי חגים לעובדים בשווי שלא יפחת מ-600 ₪ לשנה לעובד. לטענת המבקשים -המשיבה הפרה הוראה בהסכם קיבוצי שאושר על ידי הממונה, על אף שלפני כן, במשך שנתיים, יישמה את הוראות ההסכם גם מבלי שניתן אישור הממונה. לטענת המשיבה - מחודש אפריל 2019 מצויה העיריה במתווה של תכנית הבראה, שבה נדרש לצמצם הטבות לעובדים כדי לעמוד ביעדי התכנית אל מול משרד הפנים. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## מכל האמור לעיל, אנו מורים למשיבה – עיריית קריית גת לשלם לעובדים את השי לחג עבור חג הפסח תשע"ט וראש השנה תש"פ וזאת בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי מיום 29.9.16 וקיבל משנה תוקף של הממונה על השכר. ##(ד) תביעה לגמלת פרישה של עובד בעיריית קרית גת## האם זכאי התובע לגמלה בדרגה 15+ רטרואקטיבית ממועד פרישתו לקצבה מעבודתו בעירית קרית גת ביום 1/1/06 ועד למועד בו החל לקבל גמלה עפ"י דרגה 15+ בחודש 11/07 ? התובע עבד בעירית קרית גת מחודש 6/63 ועד לפרישתו לקיצבה ביום 31/12/05, מתפקידו כסגן מנהל אגף. התביעה בנושא ימי החופשה מפורטת בתצהיר התובע, בו הוא מבהיר כי "אין מדובר בפדיון ימי חופשה צבורים ואשר לא נוצלו על ידי, ואשר בשל תפקידי נאלצתי לעבוד ימי שישי ובמקום לשלם לי שכר עבודה, נרשמו לי ימים אלה כימי חופשה", ומדובר ב- 90 ימים. לטענת העיריה, התובע ערב פרישתו היה בדרגה 15, וכי פעלה בנושא דרגת הפרישה על פי הוראות האגף לכ"א ושכר ברשויות המקומיות שבמשרד הפנים, אשר הורה לה במכתב מיום 29/9/03 כי לתובע "לא תינתן דרגת פרישה העולה על 15". באשר לעובדים נוספים להם ניתנה עם פרישתם דרגה 15+, הרי שגם עניין זה מניחה העיריה לפתחו של משרד הפנים אשר לדבריה יש להניח, כי "התחשב בנסיבות האישיות לרבות גיל הפרישה, חריגות שכר שהוכשרו בהסכם 99 וחריגות בתשלום גמלת הפנסיה". העירייה מוסיפה טענת קיזוז המפורטת בתצהירו של מ"מ מנהל כ"א – מר שלום אלקסלסי, ואשר מקורה באי ניכוי שכר שהיה עליה לנכות משכרו של התובע ומגמלתו – והמסתכמים בכ -180,000 ₪. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התוצאה היא שהעירייה לא הוכיחה את טענת הקיזוז שהיא טוענת לה, וטענותיה בהקשר זה נדחות. ##(ה) תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ושעות נוספות של עובד בקרית גת## לפנינו תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת לתשלום פיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, ולתשלומים נוספים בגין תקופת עבודתו הנטענת אצלה. הנתבעת טוענת כי החל מחודש 1/12 עבד התובע כעובד כללי בסניף קריית גת וזאת במסגרת ההסכם הנ"ל למתן שירותי כוח אדם. התובע טוען כי במהלך תקופת עבודתו בסניף קריית גת ובסניף גני תקווה של רשת ויקטורי, הייתה הנתבעת מעסיקתו והתקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד. מנגד, הנתבעת טוענת כי התובע החל את עבודתו בסניף קריית גת במסגרת הסכם ההתקשרות שנחתם בינה ובין ויקטורי, אך לטענתה לא הייתה מעסיקתו של התובע שכן. לאור העובדה שפוטר מעבודתו בסניף קריית גת, ומשלא הסכים לתנאי העבודה החדשים בסניף גני תקווה, הרי שבכל מקרה היה זכאי להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורים (יש לציין כי הנתבעת לא העלתה כנגד התובע כי מדובר בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים). לאור המחלוקת שהייתה בדבר קיומם של יחסי עובד מעביד, הרי שלא נראה כי היסוד הנפשי הנדרש בסעיף מתקיים בענייננו, ולכן לא ניתן לפסוק כנגד הנתבעת פיצוי בגין אי הנפקת תלושי שכר. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התובע לא זכאי לקבל כפל פיצוי במסגרת תביעתו זו, והנתבעת רשאית לקזז סכומים אלה ששולמו לו. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בקרית גת חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בקרית גת ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בקרית גת נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בקרית גת בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בקרית גת, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות.
מחשבון מיסים עיפרון ומחברת
תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בקרית גת חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בקרית גת. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בקרית גת מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים.
יד כותבת שיק
(7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בקרית גת מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בקרית גת לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון
צל אל אדם מפוטר מאחורי דלת ואדם שמחזיק את הראש
(9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה.
פיטורים של אדם במשרד
(10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הגדרה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור קרית גת יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בקרית גת. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בקרית גת - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בקרית גת - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים. מחפשים עורך דין ביטוח לאומי בקרית גת ? מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בענייני ביטוח לאומי בהקדם האפשרי.

חלק גדול מהתביעות המוגשות לביטוח לאומי בקרית גת נדחות על ידי פקידי הביטוח הלאומי. במקרים רבים הבירוקרטיה הכרוכה בהגשת תביעה נגד ביטוח לאומי לא פשוטה ובמקרים רבים מורכבת מאוד. אזרחים שבוחרים להתמודד לבדם מול ביטוח לאומי בקרית גת , לא תמיד יקבלו את מלוא הזכויות המגיעות להם ולעיתים גם כלל לא ידעו שלא קיבלו את מלוא הזכויות, ולכן, בטרם התחלת הליך מול לביטוח לאומי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתביעות נגד ביטוח לאומי, אשר ידריך אתכם כיצד לפעול ומה צריך לעשות על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה.

 

איך לבחור עורך דין המתמחה בביטוח לאומי בקרית גת ?

אנו מאמינים כי לקוח שמגיע לפגישה עם עורך דין, לאחר שעשה "שיעורי בית", חקר ולמד את דיני הביטוח הלאומי יגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא תביעות ביטוח לאומי בקרית גת, המורכבת ממקבץ פסקי דין, החלטות וספרות מקצועית, שניתן לאתר בקלות באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין ביטוח לאומי קרית גת מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום תאונות דרכים ברמלה הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה.

 

ביטוח לאומי בקרית גת - סקירה משפטית:

##(1) דמי אבטלה מביטוח לאומי בקרית גת## בב.ל 2421/03‏ הוגשה תובענה שעניינה תביעת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום דמי אבטלה וזאת על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי. התובעת הפעילה בביתה בקרית גת, מועדונית לילדים בגילאי 3-6 שנים. המועדונית היתה תחת פיקוח השרות הסוציאלי של עיריית קרית גת, ואת התשלום קיבלה התובעת לחשבונה ישירות ממשרד העבודה והרווחה. לטענת התובעת, זכאית היא לקבל דמי אבטלה לאור העובדה כי בינה לבין עיריית קרית גת ולחילופין, בינה לבין משרד העבודה והרווחה שררו יחסי עובד מעביד. עיריית קרית גת סיפקה את הציוד והמשחקים למועדונית, שולם לה שכר חודשי בתוספת הוצאות כלכלת הילדים. אין חולק כי משרד הרווחה באמצעות עיריית קרית גת אחראים למתן שרותי רווחה לתושבי העיר. דברים אלו עולים בקנה אחד עם עדותה של התובעת שטענה, כי לא קנתה כל ציוד וכי ציוד מתכלה סופק לה על ידי עיריית קרית גת. מהעדויות עולה, כי לפני העסקתה של התובעת נבחנה התאמתה האישית לתפקיד. ##(2) הכרה של ביטוח לאומי ביחסי עובד מעביד בקבוצת כדורגל בקרית גת## בב.ל 51093-10-13‏ ‏ התובע עבד כסוכן להפצת סיגריות, התאמן ושיחק בקבוצת הכדורגל מכבי קרית גת מאז שנת 1999 כאשר במועד הפגיעה, הקבוצה השתתפה בליגה א'. במסגרת אימון קבוצת הכדורגל מכבי קרית גת, שאז נפגע התובע כאשר נתקלה רגלו הימנית במהמורה שהיתה במגרש. השאלה הדרושה להכרעתנו בתיק זה הינה - האם התקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובע לבין "עמותת מכבי קרית גת החדשה" וכפועל יוצא מכך, האם כדין דחה הנתבע את התביעה לתשלום דמי פגיעה. הנתבע הגיש הודעה לצד שלישי כנגד עמותת מכבי קרית גת החדשה, אשר לטענת התובע היתה מעסיקתו במועד הפגיעה. הקבוצה אישרה כי התובע שיחק בשורות הקבוצה במשך 10 שנים, אך לא התקיימו עימו יחסי עובד-מעסיק וכי מעולם לא הונפקו לו תלושי שכר, ולא שולמו בעבורו דמי ביטוח לאומי. ##(3) קבצת שאירים מביטוח לאומי - עובד בעיריית קרית גת## בנ.ו 0-510 התובע החל לעבוד בעיריית קרית-גת במחלקת הניקיון, שם עבד עד פרישתו. עוד הסתבר בדיעבד, כי במשך כל תקופת עבודתו בעיריית קרית-גת, לא היה זכאי לקיצבת שאירים בשים לב לסכום הכנסתו. אותה עת לא היו לו הכנסות מכל מקור שהוא, לפיכך קיבל בהתאם לפרק יא לחוק הביטוח הלאומי קיצבת שאירים. ##(4) הוכחת תאונת עבודה קרית גת בביטוח לאומי## בב.ל 2220-04-12 לטענת הנתבע, לא ארעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 ו-80 לחוק הביטוח לאומי, התשנ"ה-1995. לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודת התובע. בתצהירו הצהיר התובע כי עבד כשכיר, מנהל הסעות של חברת מאיה טורס ב"אינטל" קרית גת. ולאחר שסיים יוצא לקריית גת לתחנת מוניות כעבודה נוספת. בחקירתו טען, כי עבד בשעות הבוקר במשרדי אינטל, ולאחר שסיים את תפקידו שם, נסע לתחנת מוניות בקריית גת, וחזר בשעות הערב למשרדי אינטל. ##(5) הכרה במחלה כתאונת עבודה בביטוח לאומי בקרית גת## בב.ל 23970-11-18‏ ‏הוגשה תביעה להכיר במחלת סרטן העור ומפגעי השמש שבהן לקה התובע כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת המיקרוטראומה. התובע העיד כי עבודתו עומדת על היקף של שעתיים - שלוש ביום שבהן הוא מסיע עובדים מבאר שבע לקרית גת וחזרה. על פי עדותו יצא מהבית והגיע לקרית גת ונסיעתו חזרה היתה בשעה 16:30 במשך כשעה ורבע עד לפיזור העובדים. התובע העיד כי הוא מסיע עובדים מבאר שבע לקרית גת בשתי משמרות וכי הוא נחשף לשמש 6-7 שעות ביום. ##(6) מענק עבודה מועדפת בביטוח לאומי על עבודה בקרית גת## בב.ל 38747-11-12‏ ‏התובעת הגישה תביעה לקבלת מענק עבודה נדרשת/מועדפת לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי, בגין עבודתה. התובעת עבדה במטבח אשר הקימה והפעילה החברה ובמפעל הממוקם באזור התעשייה קריית גת. לאחר 5 חודשי עבודה, סיימה התובעת את עבודתה בחברה והחלה בחודש נובמבר 2011 לעבוד בחברה במפעל אינטל בקריית גת כמאבטחת ביטחונית. ##(7) הכרה כידועה בציבור בקרית גת בביטוח לאומי## בב.ל 22526-02-11‏ משדחה המוסד לביטוח לאומי את התביעה בנימוק - "בשעת פטירתו של המנוח לא היית אשתו וגם לא היית ידועה בציבור כאישה המתגוררת עימו", הגישה היא תביעה לבית הדין. בתחילה ועד שנת 2000 כל אחד התגורר בביתו, התובעת בבאר שבע ואילו המנוח בקריית גת. מחודש 7/00 ועד לפטירת המנוח, התובעת התגוררה עם המנוח בביתו בקרית גת. בכל יום שישי לאחר שסיימה את עבודתה, היתה עורכת קניות בשוק וחוזרת הביתה לקרית גת. ##(8) הכרה בהתקף לב כתאונה עבודה בקרית גת## בב.ל 2616/05 התובע הועסק על ידי עיריית קריית גת כאיש תחזוקה. התובע נדרש לפנות פסולת (ארונות, שולחנות וכדו') מאחד המקלטים בקריית גת. התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכיר באירוע כאירוע חריג ובאוטם, אשר לטענתו נגרם לו בגין האירוע, כפגיעה בעבודה. ##(9) הכרה בתאונה בדרך לקרית גת ביטוח לאומי## בב.ל 3316/06 התובע טוען כי שב מנסיעה מהישוב ניסנית לקריית גת, לשם נסע במסגרת עבודתו בשליחות מעבידתו חברת "בזק", לתקן תקלה. בקריית גת היה אמור להוריד עובד נוסף של חברת "בזק", מר ביבס יהודה, וכן ציוד שהשתמש בו התובע לתיקון התקלה בניסנית. הנתבע דחה את התביעה וטען כי ביום 8/9/05 לא אירעה לתובע "תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. ##(10) הכרה בתאונת עבודה של עובד בקרית גת בביטוח לאומי## בב.ל 61999-09-17‏ הוגשה תביעה להכרה באירוע מוחי בו לקה התובע כ"תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. החל מיום 1.2.16 התובע עבד בחברת אינטל בקריית גת, כעובד חברת כח אדם. כל שציין התובע בטופס התביעה הוא כי בהסעה בין קריית גת לבאר שבע, הוא לקה בשבץ מוחי שגרם לאי תחושה בכל צד ימין. ##(11) ביטוח לאומי בקרית גת - דמי אבטלה לעובדת עירייה## ב.ל 2421/03‏ עסק בתביעת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום דמי אבטלה וזאת על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי. התובעת פנתה לנתבע בתביעה לקבלת דמי אבטלה. לטענת עורך דין הנתבע, אין התובעת זכאית לדמי אבטלה מאחר ואינה עונה להגדרת "מבוטח" ו- "עובד" בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, משלא התקיימו כל יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין עיריית קרית גת או משרד העבודה והרווחה. מעדויות שהובאו עלה, כי התובעת לא נתבקשה לקנות ציוד מיוחד לשם הפעלת המועדונית. נטען כי התובעת לא יכלה להגדיל את הכנסתה על ידי קבלת ילדים נוספים וכי מספר הילדים שעבורם היא מקבלת שכר נקבע על ידי מחלקת הרווחה של עיריית קרית גת. נפסק כי, העובדה שעל התובעת היה למצוא לעצמה מחליף ולשלם לו, במידה והיתה חולה, שוללת את קיומם יחסי עובד-מעביד בין התובעת לעיריית קרית גת. ##(12) ביטוח לאומי בקרית גת - דמי פגיעה לשחקן כדורגל## בב.ל 51093-10-13 המחלוקת בית עורכי הדין של הצדדים היתה - האם התקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובע לבין עמותה בקרית גת וכפועל יוצא מכך, האם כדין דחה הנתבע, ביטוח לאומי את התביעה לתשלום דמי פגיעה. עניינו של ההליך הוא כנגד החלטת ביטוח לאומי להפסיק את הטיפול בתביעה לדמי פגיעה לפי חוק הביטוח הלאומי, בשל אי המצאת מסמכים. לאחר שבית הדין לעבודה קבע כי הנתבע ידון לגופה של התביעה, פקיד התביעות החליט כי יש לדחות את התביעה לתשלום דמי פגיעה על פי הוראת סעיף 75(א)(1) לחוק ולפיה, לא הוכח קיום יחסי עובד - מעסיק בין התובע לבין מכבי קריית גת. הקבוצה אישרה כי התובע שיחק בשורות הקבוצה במשך 10 שנים, אך לא התקיימו עימו יחסי עובד-מעסיק וכי מעולם לא הונפקו לו תלושי שכר, ולא שולמו בעבורו דמי ביטוח לאומי. ##(13) ביטוח לאומי בקרית גת - דמי אבטלה בתחופת חל"ת בחופשת לידה## ב.ל 46770-07-11 עסק בשאלת זכאותה של התובעת לקבל דמי אבטלה בתקופה בה הייתה בחל"ת בשל חופשת לידה. התובעת נשאלה בעדותה: "כשהלכת לחתום בקריית גת, הם יכלו להציע לך עבודה, ואת אומרת לי שהרגשת שנכון לבית שלך שלא תחזרי לעבודה. איך זה מתיישב? מתוך דבריה אלה עלה, כי התובעת הגיעה באופן קבוע ללשכת התעסוקה בקריית גת, כי האמינה שבכך עושה את הנדרש ממנה לצורך קבלת דמי אבטלה. נפסק כי התובעת פעלה אך ורק בשל קבלת מידע שגוי, על פיו תהיה זכאית לדמי אבטלה, ואף טרחה ונסעה מדי שבוע במשך מס' חודשים לקריית גת, בעצת והנחיית פקידי הנתבע, הרי שיהיה מקום לפצות את התובעת בהוצאות משמעותיות, אך לא במתן דמי אבטלה, שאינם מגיעים לה על פי החוק מהעדויות הנ"ל עולה, כי לפחות תיאורטית, לו התובעת הייתה אכן מבקשת לחזור לעבודה בבית הספר – גם אם הדבר לא היה נוח למערכת, היה הדבר אפשרי. ##(14) תביעה למענק עבודה מביטוח לאומי לאחר עבודה בקרית גת## בב.ל 38747-11-12 התובעת הגישה תביעה לקבלת מענק עבודה מועדפת לפי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי בגין עבודתה בשתי חברות שאין חולק כי הן עונות על הגדרת "עבודה מועדפת". התובעת עבדה במפעל הממוקם באזור התעשייה קריית גת. לאחר חמישה חודשי עבודה, סיימה התובעת את עבודתה והחלה לעבוד במפעל בקריית גת כמאבטחת ביטחונית. צוין לעניין היקף המשרה, כי בחינת ימי העבודה ושעות העבודה במשך תקופת העבודה המועדפת או הנדרשת, צריכה להיקבע בסופו של הדבר, לאור האופן בו עובד רגיל היה עובד באותה עבודה ובאותו ענף. לנוכח כל האמור לעיל נפסק כי בשים לב לטעם שנמצא בטענות עורך דין הנתבע וחרף טענות התובעת ומשהוכח כי לא עבדה במשרה מלאה, בהתאם לאמת המידה שנקבעה בפסיקה, הרי שלא נותר אלא לדחות את התביעה ולקבוע כי בדין נדחתה התביעה על ידי ביטוח לאומי. ##(15) הכרה כידועה בציבור בקרית גת לצורך קצבת שאירים מביטוח לאומי## בב.ל 22526-02-11‏ משדחה המוסד לביטוח לאומי את התביעה בנימוק שבשעת פטירתו של המנוח לא היית אשתו וגם לא היית ידועה בציבור כאישה המתגוררת עימו, הגישה היא תביעה לבית הדין. נטען כי, לאחר שהמנוח נפטר ובזמן השבעה, מכרה אשר עובדת בביטוח לאומי ייעצה לתובעת להגיש בקשה לנתבע לתשלום קצבת שאירים מאחר והתובעת היתה ידועה בציבור של המנוח. תחילה כל אחד התגורר בביתו, התובעת בב"ש ואילו המנוח בקריית גת לאחר מכן ועד לפטירת המנוח, התובעת התגוררה עם המנוח בביתו בקרית גת. עוד נטען כי, בכל יום שישי לאחר שסיימה את עבודתה, היתה עורכת קניות בשוק וחוזרת הביתה לקרית גת. ##(16) דמי אבטלה מביטוח לאומי לעובד בקרית גת שהתפטר## בב.ל 2921-05-10 הוגשה תביעה שעניינה תשלום דמי אבטלה לעובד שהתפטר מיוזמתו. התובע עבד כשומר בקריית גת. החברה הודיעה בתשובה לפנייתו בכתב כי נעשה ניכוי על ידה מכוח צו הרחבה חדש בענף השמירה, אך במידה ואין הוא מעוניין לשאת בעלות הנוספת של הביטוח, תענה החברה לבקשתו. נפסק כי, גם אם נכונה טענת עורך דין התובע, כי החברה נותרה חייבת לו כספים בגין נסיעות ושעות עבודה, הרי שבפנינו לא העלה כל טענה כי התפטר בשל אי קבלת זכויותיו אלה אלא כאמור בשל ניכויים בשכרו והיחס שקיבל בשל עמידתו על זכויותיו. בית הדין הוסיף כי הוראות סעיף 160 לחוק הביטוח לאומי קובעות - "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים ...". ##(17) ביטוח לאומי בקרית גת - הכרה בעבודה מועדפת## בב.ל 1049-09 לאחר שחרורו החל התובע לעבוד בחברה של אביו, בעבודה המהווה, לטענתו, "עבודה מועדפת" כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי. לאחר שהשלים התובע את תקופת העבודה הקבועה בחוק, המזכה במענק, הגיש לביטוח לאומי בקשה לקבלת המענק. עורך דין הנתבע, ביטוח לאומי, הגיש תעודת עובד ציבור חתומה על ידי מנהלת מדור אבטלה בסניף ביטוח לאומי בקריית גת. במכתב נתבקש התובע להמציא לידי ביטוח לאומי מספר מסמכים. תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1988 קבעה הוראות בנוגע לבירור התביעה, לפיעה פקיד תביעות כמשמעותו לפי סעיף 298 לחוק רשאי להזמין את התובע למוסד לבירור תביעתו ולאימות הפרטים שמסר בה, לא התייצב התובע בפני פקיד התביעות, יראוהו כמי שלא מסר למוסד פרטים או מסמכים הדרושים לבירור תביעתו ויחול האמור בתקנה 8. ##(18) דמי לידה מביטוח לאומי לתושבת קרית גת## בב.ל 9680-09-15 התובעת הגישה תביעה לתשלום דמי לידה. ביטוח לאומי דחה את תביעתה של התובעת בנימוק שהתובעת לא צברה תקופת אכשרה מספקת לפני יום הפסקת עבודתה עקב הלידה ועל כן אין היא זכאית לדמי לידה. קביעת ביטוח לאומי התבססה על הטענה שבעבודתה של התובעת בחברה לא נתקיימו יחסי עובד-מעסיק בינה לבין החברה. עורך דין הנתבע (ביטוח לאומי) טען כי התובעת לא קיבלה כל אחזקת רכב הגם שהתגוררה בקריית גת וביצעה שליחויות ברכבה הפרטי. לטענת עורך דין התובעת, עבדה כפקידה עד למועד שבו ילדה. לדבריה, החברה היתה מצויה בבעלות אביה, אך מרבית בני המשפחה מועסקים בחברה. עוד טענה התובעת, כי היא החליפה את אחת מאחיותיה בעבודתה וכי לאחר סיום עבודתה שלה, עבדה אחות אחרת. התובעת טענה, כי מדובר בעסק חקלאי כאשר העבודה נדרשת על פי לחץ עונתי. דיני עבודהביטוח לאומי