תביעת ביטוח רעידת אדמה

להלן פסק דין בנושא תביעת ביטוח רעידת אדמה:

פסק דין

התביעה

1.     התובעים, בני זוג, עותרים לחייב את הנתבעת, חברת ביטוח, לפצותם בגין נזק שנגרם לדירתם, ע"פ הטענה, כתוצאה מרעידת אדמה שפקדה את ישראל ביום 11/02/2004, וזאת מכוח פוליסה לביטוח מקיף בנינים שרכשו ממנה המכסה, בין היתר, נזקים שנגרמים מרעידות אדמה.

2.     דירת התובעים הבנויה ב-3 מפלסים נבנתה על חלקת אדמה ברח' הצאלון 7 ברמת ישי כחלק ממבנה דו-משפחתי ע"פ היתר בניה מיום 31/5/1985 (דירת התובעים תכונה להלן: "הדירה" או "הנכס" או "הבית"). בניית הבית הסתיימה ב-9/6/1986 וביום 10/9/86 ניתן אישור אכלוס (טופס 4). תחילה בוטח הבית באמצעות חברה אחרת שאינה הנתבעת. בשנת 2002 או בסמוך לכך כאשר הועברה המשכנתא לבנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, נערך הביטוח באמצעות הנתבעת.
במסגרת זו ביצע הבנק הערכת שמאות לבית, ונקבע כי שווי הנכס עומד על 240,000 $ (1,164,000 ₪ נכון לאותו מועד-28/05/2002). סכום הביטוח הועמד על סך 807,000 ₪. גובה ההשתתפות העצמית נקבע ל- 10% מסכום הביטוח (דהיינו 80,700 ₪).

3.     אין חולק כי ביום 11/2/04 בשעה 10:15 או בסמוך לכך ארעה רעידת אדמה בישראל (באזור ים המלח), בעוצמה 5.1 בסולם ריכטר.

4.     התובע טוען כי בערבו של אותו יום חזר עם רעייתו ממרכז הארץ והבחין בסדקים שנפערו בקירות הבית, בסלון במטבח ובחדרי השינה כמו גם סדק בכלונס הדרום מזרחי, סדקים שלא היו קיימים עובר לרעידת האדמה.

5.     הודעה אודות מקרה הביטוח נמסרה לנתבעת ביום 13/5/04.
במסגרת בירור הנזק, שלח כל אחד מהצדדים מומחה לבדיקת הבית. בבית (בתוך הדירה ובקירות חיצוניים, יסודות ועמודים) נמצאו סדקים שאין חולק על עצם קיומם.

6.     הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה נגדה הואיל והנזק (המוכחש), לא נגרם כתוצאה מרעידת האדמה אלא מחמת ליקויים בתכנון/ביצוע/פיקוח בעת הבנייה.
ליקויים אלו הם פרי רשלנות המהנדס קונסטרוקטור ו/או הקבלן. חלק מהנזקים נוצר עובר לרעידת האדמה וחלקם היו מתרחשים בעתיד גם אלמלא רעידת אדמה וללא קשר אליה, ובמצב זה לא התקיים "מקרה הביטוח".


דיון והכרעה

7.     ההכרעה דורשת ליבון השאלות כדלקמן:

א.     האם הוכח כי באופן עובדתי הסדקים מושא התביעה נפערו בעת רעידת האדמה?

ב.     ככל שהתשובה לא' חיובית, יש לבחון את שאלת הקשר הסיבתי המורכבת בעניננו מ-3 שאלות משנה:
ראשית, יש לקבוע מהם מלוא הגורמים שגרמו לסדקים בבית.
שנית, האם ככל שחברו מספר גורמים שגרמו לסדקים, יש לראות בעניננו, את רעידת האדמה כ"הסיבה הקרובה" במובנה המשפטי/הביטוחי והאם התקיים "מקרה הביטוח".
שאלה שלישית היא מה המצב בהנחה שחברו לנזקים מס' גורמים, ורעידת האדמה איננה הסיבה הקרובה אלא אך "הקש ששבר את גב הגמל". יש לבחון את הטענה לפיה ראוי בכל מקרה לחייב את המבטחת שהסכימה לערוך ביטוח לאחר שיכלה לבחון את הנכס ואף שלחה שמאי לשם כך. ע"פ עמדה זו, מעת שהסכימה לבטח את הבית לאחר שביצעה בדיקותיה, היא צריכה לכאורה לקבלו כפי שהוא, על פגמיו, בבחינת "גולגולת דקה" ואין היא רשאית להתנער מחבותה בשל כשל תכנוני/ביצועי שהיה בנכס עובר להתקשרות בחוזה הביטוח.

ג.     שאלת גובה הנזק הראוי לפיצוי.

8.     אדון במכלול השאלות ראשון ראשון ואחרון אחרון.




א.     מתי נוצרו הסדקים

9.     בדוח השמאי זאב מייבום מטעם הבנק נותן המשכנתא, מיום 28/5/02 שסקר את הבית לצורך עריכת הביטוח, מצוין כי: "הדירה נמצאת במצב תחזוקה בינוני, סדקים בקירות ולא מושקעת: מטבח ללא ארונות, גינה מוזנחת וכו'".
חרף האמור הוא אומד את הנכס ב-240,000$ ואינו מציין הפחתה כלשהי בערכו בשל אותם סדקים, באופן שניתן להסיק שהם זניחים בעיניו.
מאידך, הסדקים שניתן לראות לאחר רעידת האדמה אינם זניחים ואף מי שאינו מומחה יכול להבחין בתמונות שצורפו כי הינם משמעותיים ולא ניתן להתעלם מהם. נראה גם כי הנכס במצבו לאחר רעידת האדמה בודאי לא מגיע לשווי של 240,000$ והדבר מתיישב עם המסקנה כי בפרק הזמן שבין בדיקת השמאי בשנת 2002 לבין בדיקת המומחים לאחר רעידת האדמה ב-2004, התרחב הסידוק בבית או החמיר.

מכיוון שאין כל ראיה מה היה מצבו של הנכס ביום שקדם לרעידת האדמה, יש לקבל את עדותו של התובע, ולפיה כשחזר בערבו של יום רעידת האדמה לביתו ממרכז הארץ, הבחין בנזקים חדשים שלא היו קיימים ביום שלפני רעידת האדמה או לפחות בסדקים המאופיינים כסדקים קונסטרוקטיבים. (להבדיל מסדקים בקירות שאליבא דכל המומחים נובעים מבניה לא נכונה, ואשפרה לא טובה באופן שיוצרים סידוק בין הבטון לבין בלוקי האיטונג או בין החגורות לבלוקים, סידוק שאין לו שום קשר לרעידת האדמה).

אני קובעת אפוא שהוכח במידה הנדרשת במשפט אזרחי כי חלק מהסדקים הקונסטרוקטיבים בדירת התובעים נפערו ברעידת האדמה מיום 11/2/04.

ב.     שאלת הקשר הסיבתי

10.     פטור בלא כלום על גלגולה של תביעה זו, אי אפשר. ולהלן אפרט;

התביעה נתמכה במקור בחוות דעת מומחה של המהנדס מר עמירם עמיר מיום 25/8/04 שקבע כי רעידת האדמה, היא ורק היא, גרמה לנזק הסידוק שבבית.
הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית מיום 5/6/05 שנערכה במשותף ע"י מר יוסף גולדקלנג ומר אבי שני. מר גולדקלנג הוא מהנדס אזרחי ושמאי מקרקעין ואילו מר שני הוא מהנדס ויועץ קרקע. המומחים קבעו כי הסדקים נגרמו מכמה גורמים וכי אין הסיבה להופעתם רעידת האדמה הנטענת. הסדקים נגרמו כתוצאה מתכנון לקוי של שלד המבנה, ביצוע לקוי של שלד המבנה, פיקוח לקוי על עבודות שלד המבנה ואי ביצוע תיקונים וחיזוקים של שלד המבנה במהלך השנים, ראה נ/2 ע' 14. המהנדס המתכנן שהיה גם המפקח על הבניה הוא אותו עמירם עמיר שנתן את חוות הדעת מטעם התובעים.
נוכח הבעייתיות במומחה עמיר שאמור לתת חוות דעת שעה שאין לו ענין בנכס ונוכח האחריות שהופנתה לכוונו באופן מפורש, נאלצו התובעים להתמודד עם הטענה ולהגיש חוות דעת חדשה ע"י מומחה שאין לו ענין אישי בחוות הדעת, וזו הוגשה ע"י המומחה מטעמם מר רפי אנונו ב- 28/4/08.

בין לבין, בישיבת ק"מ מיום 13/5/07 (בפני המותב הקודם כב' הש' רניאל) הצהיר ב"כ התובעים לפרוטוקול בזו הלשון : "לאחר שהתובע קיבל את חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת, התברר לו לתדהמתו בפעם הראשונה שחלק ניכר מהאחריות לנזק הנתבע מוטל על שכמו של המהנדס עמירם עמיר שנתן את חוות דעתו בתיק ושבעצמו גם מבוטח בביטוח אחריות מקצועית בהראל. המשא ומתן עם הנתבעת נוהל על בסיס שתי העילות, גם העילה שנתבעה בתביעה העיקרית לפי הפוליסה וגם, הנתבעת בכובעה כמבטחת אחריות מקצועית בעילה של רשלנות שעדיין לא נתבעה. משכשל המשא ומתן וממילא ועל מנת שכל הנתבעים הנכונים יהיו בתיק, הדיון היום נעשה לבקש מבית המשפט לאפשר לתובע, עד תחילת חודש יולי, להגיש כתב תביעה מתוקן שבו יכללו בנוסף בעילה הנזיקית המהנדס, הקבלן, האדריכל ויתכן שגורמים נוספים... לכן אנו נבקש, למרות המצב הלא שגרתי שנוצר, שרק לאחר הגשת התביעה נודע לתובע שהמומחה שנתן לו את חוות הדעת ושיצר כלפיו מצג שעל פיו הוא ביסס את התביעה, הוא בעצם אחד האחראים לנזקים, ממילא אין מנוס מהגשת כתב תביעה מתוקן"
בהחלטת כב' הש' רניאל בתום אותה ישיבה נקבע כי התובע יוכל להגיש בקשה כדין לתיקון התביעה בתוך 30 יום, שאם לא כן ימשיך הדיון לפי כתבי בי-דין שבתיק.

התובעים לא פעלו בהתאם להחלטה ולא הגישו בקשה במועד שנקצב ואף לא בקשה למתן ארכה.
משכך, למעלה מן הצורך וכדי להסיר ספק, הגישה הנתבעת בקשה ביום 11/7/07 (בש"א 11575/07) בה עתרה שלא להתיר בעתיד את תיקון כתב התביעה בשל אי ציות להחלטת הש' רניאל. בהחלטתו מיום 22/7/07 נתן כב' הש' רניאל שהות לתגובת התובעים עד 19/8/07 (המהווה אף ארכה יזומה לתקן מחדלם). התובעים לא הגיבו על הבקשה וביום 17/10/07 (המהווה בפועל ארכה יזומה נוספת שניתנה על ידי לאחר שהתיק הועבר לטיפולי), ניתנה החלטה לפיה לא יותר תיקון כתב התביעה והתובענה תתנהל על בסיס כתבי הטענות שבתיק.
ביום 6/1/08 (כ-7 חודשים לאחר חלוף המועד שנקצב במקור) וכאילו לא ניתנה כל החלטה, הגישו התובעים בקשה לדחיית מועד הביקור במקום של מומחה בית המשפט תוך הודעה (לא בקשה) כי בכוונתם להגיש תוך 30 יום כתב תביעה מתוקן עם חוו"ד מומחה חדשה.
בהחלטתי מיום 8/1/08 קבעתי כי נוכח אי הגשת הבקשה לתיקון ואי הגשת בקשת לארכה במשך 7 חודשים ונוכח ההחלטה מיום 17/10/07 שהפכה לחלוטה, אין לתובעים זכות להגיש תביעה מתוקנת. על החלטה זו (כמו על קודמתה מיום 17/10/07 ) לא השיגו התובעים. בישיבת ק"מ מיום 22/12/08 הצהיר ב"כ התובעים כי : "עילת הביטוח והעילה הנזיקית נפרדות. כרגע לא על הפרק להגיש תביעה נגד המעוולים האחרים ככל שקיימים".
נוכח ההשתק השיפוטי המתבטא בהצהרת ב"כ התובעים לפיה חלק ניכר מהאחריות מוטל על מר עמיר מהנדס התובעים, סברתי כי ראוי היה ואולי אף מתחייב, שהתובעים ירכזו את מלוא סעדיהם הנובעים מעילה אחת (במובנה הרחב) באותה תביעה כנגד כל מי שעלול להתחייב בתשלום הן מבחינה חוזית והן מבחינה נזיקית. התובעים, לצערי, סברו אחרת ומשבחרו להתנהל תוך אי הגשת תביעה נגד האחראי העיקרי אליבא דהודאתם, לקחו על עצמם סיכון כי מבחינה ביטוחית יִקָבע שרעידת האדמה איננה ה"סיבה הקרובה" (Proximate cause) וכי התביעה בעילה הביטוחית, שהיא העילה היחידה בתביעה, תכשל והתביעה תדחה.

מהם מלוא הגורמים שגרמו לסדקים

11.     לא הובאו כל ראיות על נזקים בבתים נוספים ביישוב או בקרבתו כתוצאה מרעידת האדמה. הנתבעים מצהירים כי לא נתקלו בתביעות נזק לבנינים בשל אותה רעידת אדמה. גם התובע מודה בתצהירו כי לא ידוע לו על בתים אחרים בסביבה שנפגעו (חוץ מסיפור ששמע מחשמלאי שעבד אצלו שאצל אמו ארע נזק. סיפור עלום זה על נזק לא ברור במקום לא ידוע, נותר בגדר עדות סתמית מפי השמועה). התובע אף מודה כי הבית הצמוד בדו-משפחתי, כלל לא ניזוק (ענין חשוב, אליו אתייחס בהמשך).
מובן כי אילו היה מוכח שנתגלו נזקי סידוק לבתים באזור הקרוב והרחוק לאחר רעידת האדמה וכתוצאה ממנה, עשוי היה הדבר לפעול לטובת התובעים וחיזוק התזה לפיה רעידת האדמה היתה כה עוצמתית וקשה באופן שגרמה נזק לבית שהיה תקין לפני כן, ולהפך, אי הבאת ראיות עשויה להתיישב עם מסקנה כי רעידת האדמה לא היתה גורם מכריע. נשאלת השאלה על מי הנטל להוכחת מקרים נוספים האם על התובעים או על הנתבעת?
לאחר שהנתבעת טענה כי לא נתקלה במקרים נוספים והואיל והיא לא יכולה להוכיח מה שלא היה, נדמה לי שהנטל עובר לתובעים כמי ש"מוציא מחברו" וכמי שיכול להפריך את ההכחשה ובענין זה, התובע שיכול היה לכאורה להביא ראיות אודות אותה אישה עלומה נמנע מלעשות כן והמנעות זו פועלת לרעתו מבחינה ראייתית.
בסופו של יום עולה מהתשתית הראייתית כי רק בדירת התובעים נפערו סדקים בעת רעידת האדמה.

12.     הן מומחה התובעים והן מומחה הנתבעת קבעו בחוות דעת כי היו כשלים מהותיים בתכנון הבית (קונסטרוקציה וחישובי עומסים), בביצוע (הקבלן שבנה) ובפיקוח על הבניה. בעוד מומחי הנתבעת סבורים כי הנזק נגרם אך ורק כתוצאה מהכשלים הקונסטרוקטיבים, ואין לרעידת האדמה שום קשר לסידוק, מומחה התובעים מר רפי אנונו ומומחה לביסוס קרקע שמונה מטעם בית המשפט סבורים כי רעידת האדמה יכלה להוות גורם תורם ברם אף הם קובעים כי הסידוק יכול היה להתרחש במהלך השנים גם ללא רעידת אדמה וזאת בשל כשלי התכנון והביצוע של בנית הבית שבאחריות המהנדס עמיר והקבלן.
13.     כדי לקבוע מהם הכשלים והסיבות לסידוק החמור, ניתן להסתמך על הממצאים והמסקנות מתוך חוות דעתו של מר רפי אנונו, המומחה מטעם התובעים (מומחה התובעים- לא טעות) שביקר בנכס ב-18/1/08 (4 שנים אחרי רעידת האדמה).
חוות דעתו (ת/4) ארוכה, מפורטת וממצה, בהירה, יסודית והגונה (ת/4).

14.     המומחה אנונו מצביע על כשלים רבים שהם תכנוניים וכשלים בביצוע כגון עמודוני מסד בגבהים שאינם אחידים היוצרים חלוקת עומסים שאינה זהה באופן שיוצרים עומס גדול יותר על עמוד קצר, חתכי העמודונים הינם קטנים וכמות הזיון בבטון אינה מתאימה לנשיאת העומסים, העדר קורות קשר במפלס ראש הכלונס גורם לשקיעות ומקטין את עמידות המבנה ברעידות אדמה, התכנון הקונסטרוקטיבי מצביע על אי התחשבות בגורמים תרמיים, כן קיים חוסר ברשתות בשכבת הטיח בין הבטון לבלוקים מסוג איטונג שגורם לסדקים נימיים בשכבת הטיח ולסדקי "מדרגות" בין שורות הבלוקים.
המומחה קובע כי הכשלים הרבים באלמנטים קונסטרוקטיבים, פרטי הזיון, פרטי בידוד ואיטום הם באחריות המתכנן.

המומחה בדק את תכניות הקונסטרוקציה הספציפיים והחישובים הסטטיים וקבע כי העומסים שחושבו ע"י עמיר היו גדולים מתסבולת חלק מהכלונסאות, שטחי עמודי המסד וכמות הזיון לא עומדת בדרישות המינימום שבתקני הבניה באופן שהזיון באחד העמודים קטן ב65% מהזיון המינימאלי הנדרש.

15.     המומחה אנונו קובע כי "קיימים כשלים בפיקוח ההנדסי שבוצע ע"י אינג' עמיר החל מבדיקת והתאמת התוכניות, מתן הנחיות מפורשות לקבלן בכל הנוגע לבניית המחיצות, אי סיתות "פטריות" בהיקף הכלונסאות, חוסר באלמנטים מקשרים מבטון- חגורות אנכיות ואופקיות ופרטים המקובלים בענף ברמת ביצוע סבירה" (סעיף 5.0 לחווה"ד).

עובי הרצפה הינו פחות מהנדרש בתקן, לא בוצע חישוב לעומסי לחיצה. וכך הדבר נכון ביחס לעמודים, לקורות, ולרצפה בכל המפלסים.

16.     מסקנת מר אנונו היא כי: "בדיקת תוכניות הקונסטרוקציה של המבנה העלתה כי בתוכנית קיימים אלמנטים קריטים אשר אין ספק כי הוו את הגורמים העיקריים לכשלים הרבים שנמצאו במבנה"
המומחה קובע כי " לאור הכשל החמור בתכנון, בביצוע ובפיקוח ולאור העובדה שלא ניתן לבדוק את כמות הברזל אשר קיימת בפועל במבנה (לא בהכרח תואם את התכניות), פרטי הביצוע והעיגון לבטון ביתר חלקי המבנה קיים ספק רב לגבי איכות הביצוע והפיקוח באלמנטים הקונסטרוקטיבים".

לדעתו את האחריות בגין הכשלים שהופיעו אחרי רעידת האדמה יש לחלק בין הגורמים:
25% פיקוח הנדסי (אינג' עמיר), 50% בגין התכנון (אינג' עמיר) ו25% הקבלן.
17.     לסיכום קובע מומחה התובעים כי "רעידת האדמה יכולה ללא ספק לגרום לתזוזות אופקיות אשר יגרמו לסדקים בסדר גודל כפי שמופיעים במבנה, היות ואינו מתאים לשאת עומסים אופקיים במצבו הקונסטרוקטיבי. הרעידה היוותה טריגר להופעת הנזקים שלהערכתי היו מופיעים בכל מקרה ברבות השנים גם ללא הרעידה, שהרי הבית הצמוד של משפחת שכטר אשר חוזק בשנת 2000 ע"פ הודעתו של אינג' עמיר לא ניזוק משמעותית, אם בכלל, עקב רעידת האדמה". מסקנתו זו מקובלת עלי ואני מאמצת אותה.

18.     מומחה בית המשפט ישראל קלר שהוא מומחה ביסוס (ואינו קונסטרוקטור או שמאי) הגיש חוות דעת ביום 2/9/08 (סומנה במ/1) ובה הודה בהגינותו כי איננו מסוגל לתת חוו"ד חד משמעית. עם זאת הוא מחזק את חוו"ד אנונו בקבעו שתופעות הסידוק הן חמורות ואי אפשר ליחס אותן למקור/סיבה יחידה. מדובר לדעתו בשילוב מס' גורמים בהם אפשרית גם רעידת אדמה אפילו בעוצמה לא גבוהה אך אי אפשר ליחס את הסידוק לרעידת האדמה בלבד ויתכן שזו אך החמירה את מצב הבנין. בתשובות לשאלות הבהרה (במ/3) משיב מר קלר כי ללא הכשלים כנראה שהבית לא היה ניזוק, בודאי לא כפי שהוא נראה. הוא אף מאשר כי סביר שהנזקים היו מופיעים ברבות השנים גם ללא רעידת אדמה אם כי לא בהכרח באותה עוצמה.

בחקירתו בבית המשפט אומר כי "הבית הזה הוא לא בסדר מלכתחילה. העובדה שהיתה רעידת אדמה היא פגעה רק בבית הזה ובתים אחרים לא נפגעו" וכן הוא מאשר כי חלק מהסדקים הם בחיבורי האיטונג שרואים בהרבה מבנים. סידוק זה לא קשור כלל לרעידת האדמה אלא לטיב חומרי הבניה והחיבור הלא טוב בין בלוקי איטונג לחגורות הבטון ולא נוצר ברעידת האדמה.

19.     סעיף 1 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 מחייב את המבטחת לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח בקרות מקרה הביטוח.
כאשר הנזק נובע מכמה סיבות שרק אחת מהן היא סיכון מבוטח או כששתי הסיבות פועלות בחפיפה נוצרים מצבים קשים וראה ע"א 223/80 בן ציון נ' מגורי בת ים בע"מ ואח' פ"ד לו (3) 113.
מבחני הסיבתיות בדיני הנזיקין שונים מהמבחנים בדיני הביטוח. "בעוד אשר בדיני הנזיקין לנושא האשם והצפיות השלכה לגבי האחריות לנזק, אין הדבר כך בדיני ביטוח. בדיני ביטוח הנזק חייב לנבוע ישירות מהסיכון המבוטח".
"העיקרון הוא, שהמבוטח אחראי רק בגין נזק או אובדן, הנגרם באופן ישיר כתוצאה מהסיכון המבוטח או כפי שמקובל לומר בלשון המשפט, עבור נזק שסיבתו הקרובה( Proximate cause ) היא סיכון מבוטח. כאשר מתייחסים בדיני הביטוח לסיבה הקרובה או הישירה לנזק אין הכוונה בהכרח לסיבה הקרובה מבחינת הזמן או המקום. בקביעת סיבת הנזק, למטרת קביעת חבות המבוטח, כאשר קיימות מספר סיבות לנזק, הסיבה הקרובה אליה מיוחס הנזק הינה הסיבה הממשית או המכרעת לגרימת הנזק- הסיבה הגורמת לשרשרת הסיבתיות- אף כי תתכנה סיבות הקרובות יותר בזמן או במקום להתרחשות הנזק" ששון- דיני ביטוח (מהדורה שניה)התשס"א-2001 הדפסה שניה פברואר 2002. עמ' 247.

20.     וכך בעניננו, התשתית הראייתית לא מצביעה על סיבה יחידה להיווצרות הסדקים אלא על שילוב סיבות שהכשל הראשוני, בבחינת "אם כל חטאת" הוא בתכנון והביצוע והוא הבסיס לו. בלעדיו לא היה נגרם נזק בכלל או הנזק הגבוה הנטען וכאמור הנזקים שנתגלו היו צפויים להתרחש בעתיד גם ללא רעידת אדמה. לא הסיבה הקרובה בזמן (רעידת האדמה) היא שגרמה לנזק אלא הכשלים המהווים את הסיבה המכוננת בשרשרת הסיבתיות והמכרעת שבהן.

21.     בתים אחרים בסביבת בית התובעים לא ניזוקו ברעידת האדמה, דבר האומר דרשני.
העובדה שהבית השכן, בית משפחת שכטר לא ניזוק ברעידת האדמה בעוד שבית התובעים ניזוק, היא הנותנת והמהווה את ההוכחה האולטימטיבית כי לא הרעידה היתה הסיבה הקרובה לנזק אלא הכשל הביצועי תכנוני. ובמה דברים אמורים; בית התובעים הוא חלק ממבנה דו-משפחתי כשהדירות מחוברות ביניהן במקלט. את שתי הדירות תכנן אותו אינג' עמיר את שתי הדירות בנה יחד ובאותו זמן אותו קבלן ועל הבניה פיקח אותו אינג' עמיר.
נשאלת השאלה כיצד בנתונים לעיל, בית השכנים לא ניזוק ובית התובעים כן.

התשובה מצויה במצרף התשתית העובדתית שהובאה בפני.
ראשית, טענת התובעים לפיה עד רעידת האדמה לא היה סידוק בבית, אינה מדויקת. שומת השמאי מ-2002 מדברת על כך שיש סדקים.
שנית, התובעים ידעו על סידוק חמור בכלונס הצפון מזרחי של המבנה בצד של השכנים וזאת כעולה ממכתבו של התובע לוועדה לתכנון ובניה מיום 11/2/2000 (נספח ו' לתצהיר התובע). התובע שביקש להתנגד לתוספת בניה שביקשו לבצע השכנים מש' שכטר כותב בסעיף 4ב' למכתבו זה : "כבר בשנת 87, נבקע סדק חמור בכלונסאה הצפון מזרחית של המבנה בצד של המבקשים שדרשה התערבות המהנדס והקבלן ומאמץ לבנותה ולשקמה." ועוד הוא כותב באותו מכתב: "במישור ההנדסי, חתום על התוכניות המהנדס עמירם עמיר שהיה מהנדס הביצוע של שתי המשפחות בבנין המקורי. אינני מטיל ספק ביושרו המקצועי, אך סבורני כי חתם על התוכניות מבלי לוודא פיזית את מצבו ההנדסי של הבנין כיום, לו היה עורך בדיקה, היו מתגלים ליקויים רבים כמו סדקים בקירות הבנין, סדקים בגגות, סדקים בחיבורים בין הקירות לגגות ועוד". (ההדגשה שלי- א.ד).
התובע מכוון התנגדותו אמנם לדירת השכנים אך הוא מדבר על מצב "המבנה" (להבדיל מ"דירת השכנים") אותו מבנה ושלד עליו נשען גם הבית שלו.
במכתבו של המהנדס עמיר לוועדה המקומית (נספח ז' לתצהיר התובע) מיום 3/7/00 כותב הנ"ל כי אכן נתגלו סדקים רבים בקירות החיצוניים בכוונים שונים וכי : " הסיבות העיקריות לסדקים הן העדר חגורות...כמו כן קיימת בעיה של עמודי יסוד (האסורים עפ"י ת"י 413 משנת 1995 )" הוא כותב כי המליץ ללא קשר לבניית התוספת המבוקשת לבטל את אותם עמודי יסוד ע"י יציקת קורות יסוד היקפיות וכי הדבר טרם מומש וכי קורות אלו תשולבנה במסגרת תוספת הבניה וכי תוספת הבניה של מש' שכטר תביא שיפור בעמידות לרעידות אדמה (קורות יסוד).

נמצא אפוא כי אצל השכן, ומן הסתם גם אצל התובעים, היה סידוק כבר מ-1987. עמיר הצביע על ליקויים קונסטרוקטיבים ועל צורך לצקת קורות יסוד. השכנים ביצעו את החיזוקים הקונסטרוקטיבים במסגרת תוספת הבניה. התובעים לא ביצעו דבר ולכן אין תימא כי לשכנים (כמו לאחרים בסביבה הקרובה והרחוקה) לא ארע נזק ולתובעים נפערו או הוחמרו חלק מהסדקים בעת רעידת האדמה.

22.     לסיכום, אני קובעת כי הנזק ברובו המכריע נגרם בשל כשל תכנוני וביצועי שהחל לתת אותותיו כבר ב-1987, הוחמר ככל הנראה ברעידת האדמה והיה צפוי להחמיר בעתיד גם אלמלא אירעה הרעידה. ההחמרה שבסידוק ברעידת האדמה הוותה לכל היותר, ורק בסידוק מסוג קונסטרוטקטיבי, את ה"קש" האחרון.
סוג הסידוק שבין הבטון לבלוקים נובע כאמור מבניה לא נכונה, ואשפרה לא טובה באופן שיוצר סידוק בין הבטון לבין בלוקי האיטונג או בין החגורות לבלוקים, סידוק שאין לו שום קשר לרעידת האדמה ואף לא נוצר בה.

23.     בנסיבות אלו אני קובעת כי הסיבה הקרובה כמשמעה הביטוחי, אינה רעידת האדמה כי אם הכשלים בתכנון והביצוע ובהתאם לאמור קובעת כי התובעים לא הוכיחו כי התקיים מקרה הביטוח.

צפיות

24.     שאלת הצפיות ו"הגולגולת הדקה" הן סוגיות נזיקיות ולא ביטוחיות והגם שקבעתי כי לא התקיים מקרה הביטוח, מצאתי בכל זאת ליתן דעתי בקצרה גם בענין זה.
בהנחה שיש כשל תכנוני של 50% ועוד כשל ביצועי (כולל כשל בפיקוח) של 50% שעליו המומחה מטעם התביעה אומר שבכלל לא ניתן להתחקות בדיעבד כי הכל בנוי, נשאלת השאלה כיצד יש לצפות מחברת הביטוח לגלות כשלים אלו.

בתצהיר המהנדס עמיר לוועדה לתכנון ובניה מתאריך 12/5/85 (וחישובים סטטים שהגיש) צוין כי : "אני מקבל עלי את האחריות שהחישובים הסטטים נערכו לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגה אותה שעה בנדון וכי קוימו הוראות החוק הנובעות לענין זה".
25.     האם בבואה לערוך ביטוח צריכה חברת הביטוח לבדוק את תכניות הקונסטרוקציה ולשלוח בנוסף לשמאי גם מהנדס שיבדוק אם הבית נבנה לפי התכניות ?
אני סבורה כי המבטחת יכולה להתבסס על ההנחה כי הבית נבנה לפי תקני הבניה והתקן הרלבנטי לענין רעידות אדמה ואין עליה חובה, בעורכה ביטוח מבנה לצרכי משכנתא (הנערך במאות אלפי דירות), לבדוק את תכניות הקונסטרוקציה והחישובים הסטטים שמא לא חושבו כמויות ברזל מספיקות או לא תוכננו מספיק כלונסאות או קורות.

אני סבורה כי הצפייה הסבירה של חברת הביטוח היא כי הבניה נעשתה כדין דהיינו כי נערכו תכניות קונסטרוקציה המתאימות לתקנים וכי הביצוע נעשה תחת פיקוח שיבטיח הכנסת האלמנטים הדרושים וכי הקונסטרוקטור עמד בהתחייבותו המקצועית והחוקית. על סמך הנחה זו מוכנה חברת הביטוח לבטח את הנכס ולשלם את סכום הביטוח ככל שיתקיים מקרה הביטוח.
אינני סבורה שבהסכמתה לבטח בביטוח מבנים מקופלת הסכמה לבטח נזקים שארעו כתוצאה מרשלנות בתכנון/בניית הבית. לשם כך קיים ביטוח מיוחד שענינו רשלנות מקצועית (והוא קיים בעניננו). אין לי ספק כי אם היתה המבטחת יודעת שהבית תוכנן ונבנה מלכתחילה עם חוסר יכולת טבועה מלידתו, לעמוד ברעידות אדמה מחמת חוסר עמידה בסטנדרטים שבחוקי הבניה ותקני הבניה הקובעים במועדים הרלבנטים, לא היתה מוכנה להעניק את הביטוח. פרטים אלו כמובן לא הובאו לידיעתה ואלמלא נחשפו תכניות הקונסטרוקציה לידי המומחה אנונו, לא היה בית המשפט יכול להגיע לממצאים ברורים (זאת הואיל והתובעים לא העבירו למומחי הנתבעת את התכניות חרף דרישתם ואלו נאלצו להכין חוות דעת בלעדיהן).

ג.     גובה הנזק
דיון זה מובא בבחינת "למעלה מן הצורך".

26.     מומחה התובעים מר אנונו מעריך את עלויות תיקון הנזקים והבאת הבית למצב תקין בסך של 464,310 ₪.

יושם אל לב כי התובעים בתביעתם וחוות דעתם אינם מבקשים להחזיר את מצב הבית לקדמותו. החיזוקים והתיקונים שמציע המומחה מטעמם מהווה שיפור ושדרוג קונסטרוקטיבי דהיינו הוספת אלמנטים שלא היו קיימים בתכנון המקורי ובביצוע המקורי וכי אילו היו מבוצעים, לא היו נגרמים הנזקים. במילים אחרות התובעים מבקשים לחייב את המבטחת לבנות בית חדש ולשאת בעלות בנית בית תקין שהם לא נשאו בו.
אני סבורה כי בקשתם אינה מוצדקת. אין עילה לחייב את המבטחת לשלם לתובעים עלות בית חדש תוך ביצוע קורות קשר חדשות, הוספת עמודים וזיונם כיאות ודי שתתקן את הסדקים (שאירעו בזיקה לרעידת האדמה ולא בחיבורים בין הבלוקים לבטון)

27.     ע"פ חוות דעת הנתבעים עלות התיקונים ללא אלמנטים קונסטרוקטיבים שלא נכללו מלכתחילה עומדת ע"ס 58,500 ₪ ועוד 6,000 ₪ לפיקוח הנדסי, סה"כ 64,500 ₪

28.     גם המומחה קלר סבור שאין צורך בתיקונים קונסטרוקטיבים ודי בתיקונים אסתטיים לסתימת הסדקים.
כך למשל ביחס לחגורות אנכיות- הוא מעיד שזה שדרוג הואיל ולא היו חגורות כאלו. המומחה מעיד כי מבחינתו אפשר לסתום את הסדקים בצורה מקצועית, לעשות דברים מינורים בקונסטרוקציה ולא להפוך את כל הבית. רוב הסדקים ניתן להגדירם כאסתטיים (עמ' 10 לפרו' ש' 1-15).
ביחס לפטרייה- המומחה משיב כי זו הרחבה של הכלונס בחלק העליון שלו ומדובר בליקוי ביצוע ואין לו קשר לרעידת האדמה. המומחה מעיד כי יש שני סוגי סדקים אסתטי וקונסטרוקטיבי. האסתטי יכול היה להיגרם ברעידת אדמה והקונסטרוקטיבי הוא אינו יודע אבל הבנין לא סובל כיום מבעיות קונסטרוקטיביות במובן שהוא עלול ליפול עמ' 11 ש' 23-30.

29.     בשים לב לאמור אני קובעת כי גם אילו הייתי סבורה שעל המבטחת לשלם פיצוי כלשהו, הרי גובה הנזק אינו עולה בכל מקרה על 64,500 ₪
הואיל והשתתפות העצמית לפי תנאי הפוליסה עומדת על סך 80,700 ₪ בערכי שנת 2004, הרי שבכל מקרה לא נותר סכום לתשלום.

30.     אשר על כן, מכל הטעמים לעיל כשלעצמם ובהצטברותם, אני דוחה את התביעה. התובעים ישאו בשכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ + מע"מ. בנוסף ישפו התובעים את הנתבעת בשכ"ט המומחה מטעמה ובחלק שנשאה בשכ"ט המומחה מטעם בית המשפט לפי קבלות שתומצאנה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון