בית המשפט פסק בעניין חידוש אוטומטי של פוליסת ביטוח כי יש לראות בחברת הביטוח כאחראית למצב בו הפוליסה לא חודשה וכי יש לחייב את המבטחת בתשלום תגמולי ביטוח על בסיס ההסתמכות של המבוטח על נוהג החידוש שהוכח. מהנחיות המפקח על הביטוח עולה בבירור כי סעיף 9 לחוק נועד להגן על המבוטח מפני "חידוש אוטומטי" על מנת שלא יימצא מחויב בדמי ביטוח מבלי שהובהר למעלה מכל ספק שהוא מעוניין בחידוש פוליסת הביטוח ומסכים לדמי הביטוח. המפקח על הביטוח מבהיר שלא תתקבל פרשנות, כזו המוצעת על ידי הנתבעת, שכתוצאה ממנה יימצא המבוטח ללא כיסוי ביטוחי. להלן פסק דין בנושא חידוש אוטומטי של פוליסת ביטוח: פסק דין לפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח עקב נזקי שריפה. רקע כללי ועובדות מוסכמות - התובעת מס' 1, פלאפל אוריון בע"מ (להלן: "התובעת"), הינה חברה המפעילה, בין היתר, עסק של ממכר פלאפל ושווארמה ברח' טרומפלדור בחיפה (להלן: "העסק"). אין חולק כי התובעת קיימה ביטוח המכונה "מכלול לעסק", הכולל גם ביטוח מפני נזקי אש, אצל הנתבעת, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת"), לגבי התקופה שמיום 1/7/2003 ועד 30/6/2004 (להלן: "הפוליסה המקורית"). סוכן הביטוח שהיה אחראי על הקמת הפוליסה המקורית (ופוליסות ביטוח נוספות של התובעת), הינו מר ששון מקמל (להלן: "הסוכן"). התובעת מס' 2, הגב' אימאן בסטוני, היתה בזמנים הרלבנטיים בעלת מניות בתובעת, ולכן היתה המוטבת בפוליסה המקורית. אין אף חולק כי לקראת סוף תקופת הביטוח הנ"ל, ביקשה התובעת לחדש את הפוליסה המקורית, והנתבעת שלחה לה דרישה להצגת שני אישורים לגבי העסק (אישור בדבר תקינות מערכת כיבוי האש ותקינות מערכת החשמל) - וזאת במכתב מיום 2/8/2004 (להלן: "מכתב הדרישה"). במכתב הדרישה צויין כי אם לא יועברו שני האישורים הנ"ל במועד - הפוליסה תבוטל. מכאן חלוקים הצדדים באשר להשתלשלות האירועים ובאשר לנפקותם המשפטית - והעובדה היחידה הנוספת אשר אינה שנויה במחלוקת הינה כי ביום 11/12/2005 ארעה שריפה בעסק אשר גרמה לנזק משמעותי (להלן: "השריפה"). המחלוקת בין הצדדים - 7. לטענת התובעת, היא המציאה לנתבעת באמצעות הסוכן את כל המסמכים שהנתבעת דרשה, והיא לא קיבלה כל דרישה מהנתבעת לגבי חוסר במסמך זה או אחר או כל הודעה בדבר ביטול הפוליסה, לאחר מכתב הדרישה. לכן הפוליסה המקורית למעשה חודשה אחרי 30/6/2004, לגבי התקופה שמיום 1/7/2004 ועד 30/6/2005 (להלן: "החידוש הראשון"). 8. מוסיפה התובעת וטוענת כי בתום תקופת החידוש הראשון, היה אמור להתבצע חידוש אוטומטי של הפוליסה לתקופה נוספת, בת שנה, כפי ששאר הפוליסות שהיו לתובעת אצל הנתבעת חודשו. לכן, הפוליסה חודשה שנית, לגבי התקופה שמיום 1/7/2005 ועד 30/6/2006 (להלן: "החידוש השני") והיתה בתוקף במועד השריפה (11/12/2005). 9. לטענת הנתבעת, התובעת לא המציאה את המסמכים הרלבנטיים - ובהתאם לאמור במכתב הדרישה - הפוליסה בוטלה והחידוש הראשון הנטען לא התבצע. 10. לחילופין, הנתבעת טוענת כי אף אם החידוש הראשון כן בוצע, הרי שהפוליסה לא היתה מהסוג המתחדש אוטומטית, לא היה כל נוהג של חידוש אוטומטי של הפוליסה, ולכן - החידוש השני לא בוצע. מכאן, שאף אם בוצע החידוש הראשון - הפוליסה פגה בסוף יוני 2005, ולא היתה בתוקף במועד השריפה - דצמבר 2005. 11. בנוסף - חלוקים הצדדים באשר לשיעור הנזק. 12. עוד אעיר כי בשלב הראשון התביעה הוגשה אף כנגד הסוכן והנתבעת שלחה לו גם הודעה כלפי צד ג'. בימים 21/5/2007 ו-2/8/2007 הודיעו התובעת והנתבעת על מחיקת התביעה וההודעה כלפי צד ג' שנשלחו כלפי הסוכן - וניתנו פסקי דין חלקיים בהתאמה. מסכת הראיות - 13. מטעם התובעת העידה הגב' ג'וליה עודה (היועצת המשפטית של התובעת והאחראית על נושא הביטוחים, להלן: "עודה", לגבי תצהירה ת/1). 14. מטעם הנתבעת העידו הסוכן (אשר לא הגיש תצהיר והעיד בחקירה ראשית) ומר אליעזר מנצ'ל (להלן: "מנצ'ל", לגבי תצהירו נ/5). 15. כמו כן, הוגשו מטעם הצדדים מסמכים שונים. דיון - 16. לאחר בחינת הראיות שהונחו לפני, ניתוח עדויותיהם של העדים ושקילת טענות הצדדים, לרבות בסיכומיהם בכתב (כולל התגובה מטעם התובעת מיום 7/10/2008) - מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה - וזאת מהנימוקים המפורטים להלן. האם השתכלל "החידוש הראשון" 17. כזכור, הצדדים מסכימים כי הפוליסה המקורית היתה בתוקף עד 30/6/2004. 18. עוד מוסכם כי ביום 2/8/2004 שלחה הנתבעת את מכתב הדרישה, שזו לשונו - "הנדון : שיפור אמצעי מיגון בעקבות סקר. .... הצעה/ תוספת / חידוש מיום 1/7/2004. 1. בעקבות סקר מיום 8/6/04 הוברר שיש להתקין במקום המבוטח את אמצעי המיגון הבאים : 1. יש להעביר אישור מחשמלאי מוסמך על שיפור מערכת החשמל ותקינותה והתאמתה לחוק הישראלי. 2. יש להעביר אישור מכבי אש. 2. הנך מתבקש/ת להתקין את אמצעי המיגון הנ"ל ולהודיע לנו בכתב עם גמר התקנתם לא יאוחר מיום 22/8/04. 3. אם עד לתאריך הנ"ל לא תתקבל אצלינו הודעה בכתב ממך המאשרת גמר ביצוע המיגון לעיל לא נוכל להמשיך את הכיסוי הביטוחי ונאלץ לבטל את הפוליסה או את סעיפי הכסוי הרלבנטיים בתאריך הנקוב לעיל." 19. עמדתי היא כי לאור ניסוחו של מכתב הדרישה ויתר הנתונים שהוכחו - יש לדחות את טענות הנתבעת לגבי משמעותו, ויש לקבוע כי החידוש הראשון נכנס לתוקף והפוליסה הוארכה עד יום 30/6/2005, מחמת מספר טעמים מצטברים. 20. ראשית, לא ניתן לקרוא לתוך מכתב הדרישה הוראות מפורשות לגבי ביטול הפוליסה. אף אם כוונת הנתבעת היתה לבטל את הפוליסה במידה ולא יתקבלו האישורים המבוקשים, היה עליה להתכבד ולשלוח מכתב ביטול מפורט, מפורש וחד משמעי ולא להסתפק במעין "ביטול על תנאי". מנצ'ל הסכים בחקירתו כי מעולם לא נשלח מכתב ביטול וכי המכתב היחיד שנשלח היה מכתב הדרישה (עמ' 15 שורה 26). 21. שנית, אף אם ניתן להסתפק ב"ביטול על תנאי" - לא ברור באיזה סוג של ביטול בחרה הנתבעת - לאור העובדה שבסעיף 3 קיימת האפשרות לבטל את כל הפוליסה או לבטל רק סעיפים רלבנטיים. זהו טעם נוסף למסקנתי לפיה לא ניתן להסתפק במכתב הדרישה והיה צורך במכתב ביטול מפורש. 22. שלישית, הדברים מקבלים משנה תוקף לאור העובדה שפוליסה לגבי תקופת החידוש הראשון כבר הונפקה בפועל והיה צורך לבטל אותה - וראו את נספח א' לתצהירה של עודה שהינו רשימה של פוליסה לגבי תקופת הביטוח 1/7/2004 עד 30/6/2005, כאשר בתחתית של עמ' 7 מצוין כי הרשימה נחתמה בשם הנתבעת ביום 29/7/2004. כלומר, שבפועל כבר הונפקה פוליסה חדשה ביום 29/7/2004. אם שלושה ימים אחרי כן, ביום 2/8/2004, הנתבעת "נזכרה" שלמרות שהיא כבר הוציאה פוליסה היא למעשה מעוניינת להתנות את קיומה בקבלת אישורים אלו או אחרים - אזי ברי שהיה צורך לבצע את הביטול באופן מסודר וחד משמעי ולא על דרך של אנטרפטציה של מכתב הדרישה. 23. רביעית, נדמה לי שאף הנתבעת אינה מחזיקה בעמדה חד משמעית לגבי מועד הביטול הנטען. במכתב הדרישה מצוין כי אם האישורים לא יומצאו כנדרש - הביטול יהיה החל מיום 22/8/2004. בכתב ההגנה של הסוכן נטען כי מתדפיס מצב החשבון שהוא בדק עולה שהפוליסה בוטלה ביום 1/9/2004. במהלך הדיון בבהמ"ש ביום 6/1/2008 טען ב"כ הנתבעת כי ממסמך פנימי של הנתבעת עולה שהפוליסה בוטלה ביום 8/11/2004. אני סבורה כי חוסר "אחידות" זה לגבי מועד הביטול ומועד הפסקת הכיסוי הביטוחי מצטרף אף הוא למסקנתי לפיה לא ניתן לבטל את הפוליסה על בסיס "התרפקות" רטרואקטיבית על מכתב הדרישה. 24. חמישית, לא שוכנעתי כי התובעת ידעה שיש חוסר במסמכים או באישורים. בהקשר זה אפנה לכך כי אני מאמצת את עדותם של עודה ושל הסוכן - אשר העידו שניהם כי עודה העבירה לסוכן מסמכים מסויימים, כי הוא העביר אותם לנתבעת וכי לאחר מכן לא התקבלה פניה לגבי חוסר במסמכים או לגבי אי דיותם של המסמכים שהועברו, וכפי שהעיד הסוכן : "אני העברתי מה שקיבלתי ... מאותו רגע לא קיבלתי שום פניה. לא מהביטוח ולא מהתובעת" (עמ' 14 שורות 2-4). עוד אציין כי מהמסמכים שהוצגו עולה כי ביום 9/9/2004 הועבר אישור של החשמלאי, מר פריד חוסין, לגבי תקינות העסק (מסמך בן שני עמודים, האחד שכותרתו "טופס בדיקת מתקן" - נ/1, והשני - "דו"ח תוצאות בדיקת מתקן" - נ/2) ממשרדו של עו"ד בסטוני, שם יושבת גם עודה, אל משרדו של הסוכן. מסמך זה שוגר לאחר מכן לגב' פרח יגן, אשר הינה חתמת של הנתבעת (כפי שהסביר הסוכן, בעמ' 14 שורה 22) כאשר הסוכן כותב על גבי המסמך - "לכבוד פרח, רצ"ב אישור נא לחדש את הביטוח, ששי מקמל". 25. הסוכן טוען כי הוא קיבל בחזרה את המסמך ועליו נכתב בכתב ידה של הגב' פרח - "עד כיסוי 30/9/2004, אישור מכבי אש, פרח", משמע - שאישור החשמלאי לא היה מספיק, שפרח הודיעה שצריך גם אישור של מכבי אש וכי ניתן כיסוי רק עד יום 30/9/2004. הסוכן מוסיף שהוא אמר לעודה שצריך עוד מסמך (את אישור מכבי האש) וכי יש כיסוי רק עד 30/9/2004. עודה מכחישה שקיבלה הודעה בדבר החוסר במסמך ממכבי האש ואת הטענה שנמסר לה שיש כיסוי רק עד יום 30/9/2004. 26. מצאתי לנכון להעדיף את עדותה של עודה, לפיה אחרי שהיא העבירה את המסמכים היא לא קיבלה הודעה מהסוכן לגבי כך שהם אינם מספיקים, ובוודאי שלא הוכח שהסוכן הודיע לעודה בכתב על הצורך כאמור. נימוק אחד הוא שהסוכן "נזכר" להגיד שהוא אמר לעודה שצריך גם אישור של מכבי האש וכי יש ביטוח רק עד 30/9 רק בחקירה החוזרת, במענה לשאלה "מנחה", והנימוק השני הוא שבכתב ההגנה של הסוכן (סעיף 25 פסקה 5) הוא כתב שהוא הודיע לעו"ד בסטוני כי יש ביטוח רק עד 30/9/2004 והדבר סותר את גרסתו שבפני לפיה הוא מסר את הדברים לעודה. 27. כלומר, שקיימת עדות בעל פה מול עדות אחרת בעל פה לגבי קיומה של שיחה, שהיתה או שלא היתה - ואני מעדיפה את גרסת עודה לגבי כך שהשיחה לא היתה. 28. אני אף סבורה כי שיחה שכזו חייבת היתה להיות מגובה במכתב או תיעוד אחר בכתב, והעדר תיעוד שכזה יפעל לחובת הנתבעת. במיוחד שעה שלמעשה טענת הסוכן היא שלאחר יום 9/9/2004 "השתנו" תנאי מכתב הדרישה. דהיינו - שאחרי יום 9/9/2004 אין צורך בשני אישורים אלא רק באחד ויש כיסוי עד 30/9/2004 למרות שלפי מכתב הדרישה, הפוליסה היתה אמורה להתבטל כבר ביום 22/8/2004. 29. לכן, לא הוכח כדבעי שעודה או כל גורם אחר בתובעת, ידע שמכתב הדרישה לא נענה במלואו וידע שהפוליסה מבוטלת. אני מקבלת את עמדת עודה, לפיה היא העבירה לסוכן את המסמכים שהיו בידיה, סמכה עליו שהוא יטפל בנושא ויצאה מנקודת ההנחה שכל עוד היא לא מקבלת מכתב נוסף או מידע אחר, הרי שהנושא סודר. 30. יש באמור לעיל כדי להוות נדבך נוסף למסקנתי לפיה בנסיבות דנן היה מקום להודיע לתובעת (ישירות או דרך הסוכן) חד משמעית ובכתב שהאישורים לא הוצגו וכי הפוליסה מבוטלת החל מיום מסוים. 31. אשר על כן, המסקנה עד כאן היא כי הפוליסה חודשה בתקופת החידוש הראשון, כי היא לא בוטלה כדין - ולכן היה כיסוי ביטוחי עד 30/6/2005. האם השתכלל "החידוש השני" 32. עתה יש לבחון מה קרה לאחר 30/6/2005 והאם הפוליסה התחדשה שוב לגבי שנה נוספת. 33. מעדותה של עודה (עמ' 2 שורות 15-16, ועמ' 3 שורות 20-22) ובמיוחד מהסברי הסוכן (עמ' 12 שורות 1-13) - הוכח מעבר לנדרש כי הנוהג לגבי חידוש הפוליסות היה כדלקמן : הנתבעת היתה שולחת לסוכן, כל חודש, את רשימת הפוליסות שסופן מתקרב, וכפי שהוא מכונה "דו"ח החידושים". הסוכן היה מתקשר לעודה ומודיע לה על כך שפוליסה מסויימת אמורה להסתיים. עודה היתה אומרת לו לחדש את הפוליסה, והוא היה מודיע לנתבעת שיש צורך לחדש. הסוכן עוד הסביר כי את ההודעה של הנתבעת בדבר סיום הפוליסות המתקרב רק הוא היה מקבל במשרדו, והתובעת לא קיבלה העתק מהדו"ח. עוד הוא הוסיף כי הנוהג היה שלאחר השיחה עם עודה הוא היה כותב על ההודעה "לחדש" בכתב ידו, ושולח את המסמך לנתבעת. השלב הבא היה קבלת פוליסה מחברת הביטוח בצירוף הפרמיה לתשלום, ומסמכים אלו היו מועברים לתובעת לצורך תשלום באמצעות העברה בנקאית מרוכזת של כל הפרמיות לגבי כל הביטוחים של עסקי התובעת שהיו אצל הנתבעת (ועסקינן בכ-25 פוליסות שונות, לגבי שלושה סניפים של העסק, ביטוחים לגבי רכבים, ביטוחים אישיים ועוד). הסוכן עוד מוסיף שאם לגבי ביטוח מסוים היו עולות דרישות מיוחדות, הנתבעת היתה שולחת "דף דרישות" אותו הוא היה מעביר לתובעת. 34. הצדדים חלוקים לגבי השאלה אם עסקינן בחידוש "אוטומטי" אם לאו. 35. עמדתי היא כי אין עסקינן בפוליסה הכוללת תנייה לגבי כך שהיא תחודש "אוטומטית" לגבי שנה נוספת לאחר תום התקופה (בהתאם לסעיף 9(ג) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981), אך אני סבורה כי הן עודה והן הסוכן מסכימים כי היה נוהג לגבי חידוש "כמעט אוטומטי", במובן שהיה נדרש אישור בעל פה של עודה לגבי החידוש, לפני החידוש, אך כי הדבר נעשה כעניין של שגרה, ולעיתים - במקרי חירום - הסוכן אף חידש את הפוליסה וביקש את אישורה של עודה בדיעבד. 36. יש לציין כי העדים לא ציינו אף לא מקרה אחד בו פוליסה מסויימת לא חודשה במהלך השנים בהם העסק מבוטח דרך הסוכן, כלומר שביצוע החידוש לאחר שיחת הטלפון היה "חצי אוטומטי". שני העדים - עודה והסוכן - הסתמכו על כך שהנתבעת שולחת את דוחות החידושים החודשיים, ושבהתאם לדוחות הם פועלים למתן כיסוי ביטוחי לעוסק. אני אף מקבלת את עדותה של עודה לפיה היא דאגה תמיד לכיסוי אופטימלי, למרות העלות הכוללת הגבוהה של כל הביטוחים (כ-12,000 ₪ בכל חודש, לגבי כ-25 ביטוחים שונים), עדות אשר קיבלה תמיכה מדבריו של הסוכן. 37. על רקע האמור לעיל, ניתן להבין את "התקלה" שארעה בסוף תקופת החידוש הראשון. 38. שהרי עודה והסוכן יצאו מנקודת הנחה שבוצע החידוש הראשון, שיש ביטוח עד 30/6/2005 ושהם יקבלו הודעה מהנתבעת כאשר הפוליסה תתקרב לסופה. שניהם "חיכו" לשמוע מהנתבעת ולא שמו לב בעצמם לכך שחלף עבר לו המועד - 30/6/2005. שניהם היו בטוחים שגם פוליסה זו חודשה, בדרך "החצי אוטומטית" שתיארתי לעיל, וביום בו פרצה השריפה שניהם היו בטוחים שיש כיסוי ביטוחי (וראו את עדותו של הסוכן, בעמ' 14 שורות 15-19, שם הוא מאשר שכאשר הוא שמע על השריפה הוא היה בטוח שיש פוליסה תקפה, ולראיה הרי שהוא שלח את השמאי מר סדן מטעם הנתבעת לערוך דוח לגבי השריפה). 39. לעומתם - מבחינתה של הנתבעת, היא ביטלה את הפוליסה באוגוסט או בספטמבר או בנובמבר 2004 על בסיס מכתב הדרישה. לכן, הפוליסה מבחינתה כבר לא היתה תקפה, לא היה צורך לשלוח הודעה על הצורך לחדש אותה והיא לא נכללה בדו"ח החידושים במאי או יוני 2005 (וראו את עדות הסוכן שמסביר שהוא לא קיבל דרישה לחידוש ביוני 2005 ולכן הוא גם לא פנה לעודה לגבי החידוש - עמ' 14 שורה 12). 40. הואיל ומצאתי כי מכתב הדרישה לא יכול להוות מכתב ביטול, והואיל והביטול הנטען מצד הנתבעת לא היה כדין - המסקנה היא שחייב היה להיות ביטוח עד יוני 2005, הנתבעת היתה צריכה להודיע לסוכן על הצורך בחידוש - כפי שנהגה תמיד - והסוכן היה צריך להודיע על כך לתובעת. 41. למעשה הנתבעת "הכשילה" את הסוכן שלה בכך שהיא לא כללה את הפוליסה הרלבנטית בדו"ח החידושים, ועל בסיס הביטול שלא כדין, גרמה למצב בו הוא לא דאג לחידוש לגבי תקופת החידוש השני. בין הצדדים היה נוהג לגבי חידוש הפוליסות - נוהג אשר עליו התבססו הן הסוכן והן עודה - והנתבעת הפרה, שלא כדין, נוהג זה. הפרת הנוהג גרמה לתובעת לנזק, והוא - העדר כיסוי ביטוחי במועד השריפה. 42. לאור זאת, אני מוצאת כי הנתבעת אחראית לכך שנוצר מצב בו העסק לא היה מבוטח לאחר 30/6/2005, כי קיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין הביטול הלא תקין לבין המצב אליו נקלעה התובעת - וכי על הנתבעת יהא לפצות את התובעת בשל אחריותה זו - הן מכח דיני החוזים והן מכח דיני הנזיקין. 43. בהקשר זה אפנה לת.א. (שלום ת"א) 55026/06 כל בו אלומיניום חברה לשיווק פרופילים 1987 בע"מ נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ מיום 4/5/2008, מאגר נבו, שם נדון מקרה דומה בו המבוטח הסתמך על נוהג שהיה בין הצדדים לגבי חידוש אוטומטי של הפוליסה, ובהמ"ש קיבל את התביעה וקבע כי יש לראות בפוליסה כתקפה על סמך ההסתמכות על אותו הנוהג. מעניין לציין כי באותו פס"ד מוזכרות הנחיות של המפקח על הביטוח בעניין "חידוש אוטומטי" של פוליסת ביטוח, ובהמ"ש מתייחס לאותן הנחיות וקובע כי - "מהנחיות המפקח על הביטוח עולה בבירור כי סעיף 9 לחוק נועד להגן על המבוטח מפני "חידוש אוטומטי" על מנת שלא יימצא מחויב בדמי ביטוח מבלי שהובהר למעלה מכל ספק שהוא מעוניין בחידוש פוליסת הביטוח ומסכים לדמי הביטוח. המפקח על הביטוח מבהיר שלא תתקבל פרשנות, כזו המוצעת על ידי הנתבעת, שכתוצאה ממנה יימצא המבוטח ללא כיסוי ביטוחי. וזו לשון סעיף 10 של המסמך האמור: "ויובהר כי ביישום הוראות אלו, אין הכוונה כי כתוצאה מהדרישה לקבלת הודעה בכתב מהמבוטח למבטח, על רצונו להאריך את תקופת הביטוח או מהדרישה לקבלת הסכמתו בכתב של המבטח להארכה כאמור, יווצר מצב בו יוותר המבוטח ללא ביטוח. על כן תלונות אשר יתקבלו במשרדנו שעניינן "חידוש אוטומטי" של חוזה ביטוח שבהן המבטחת או סוכן הביטוח לא פעלו בהתאם להוראות האמורות לעיל, יוכרעו באופן שנראה את חוזה הביטוח שבין הצדדים כחוזה שהתחדש על פי כל התנאים שהיו בתקופה של החוזה המקורי, למעט דמי הביטוח שנגבים בגין תקופת הביטוח הנוספת, ובלבד שאלו אינם עולים על דמי הביטוח שאושרו על ידי המפקחת על הביטוח." לשון אחרת, מקום בו נהגו סוכן הביטוח או המבטחת כאילו חודשה הפוליסה באופן אוטומטי, כבמקרה דנן, לא תישמע טענה בדבר היעדר כיסוי ביטוחי." 44. באשר לפסה"ד בת.א. (חיפה) 7765/05 מוחמד נאטור נ' הפניקס ואח' (פורסם בתקדין, מיום 19/9/2007) אליו הפנו הצדדים בסיכומיהם - אומר כי מקובלת עלי המסקנה הסופית של פסה"ד לפיה יש לראות בחברת הביטוח כאחראית למצב בו הפוליסה לא חודשה וכי יש לחייב את המבטחת בתשלום תגמולי ביטוח על בסיס ההסתמכות של המבוטח על נוהג החידוש שהוכח. אשם תורם - 45. עם זאת, יש לטעמי לייחס אשם תורם מסוים גם לתובעת ואף היא אחראית למצב אליו נקלעה. עודה העידה, ואני מקבלת את עדותה, כי היא הסתמכה על ההודעות של סוכן הביטוח לגבי חידושי הפוליסות הרבות של העסק, כולל הפוליסה בה עסקינן. משמע, שהיא לא ניהלה רישום עצמאי לגבי מועדי תפוגתן של הפוליסות ואף לא דאגה לברר שכל הפוליסות משולמות (שהרי אם היא היתה מבררת לגבי הפוליסה בה עסקינן - היתה יכולה לגלות שהפרמיה לא משולמת). 46. לא מצאתי כי יש לייחס לתובעת כוונה להתחמק מתשלום הפרמיה ואינני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה התובעת בכוונה לא חידשה את הפוליסה ונזכרה בצורך לקיים ביטוח רק לאחר השריפה, וזאת לאור "ההסטוריה" הביטוחית שהוכחה, לפיה קויימו כ-25 ביטוחים שונים, לגבי נושאים שונים וכי כל הפוליסות תמיד חודשו "חצי אוטומטית", וכי לא היו כל בעיות בתשלומים וכל הפרמיות תמיד שולמו במלואן במועד. 47. אולם, לא יתכן לטעמי להטיל על שכמה של הנתבעת (והסוכן שפועל מטעמה) את מלוא האחריות ולא יתכן שהתובעת תהיה פטורה כליל מלדאוג לעניינה - במיוחד שעה שניתן על נקלה להכיל טבלה או רשימה ובה מועדי תפוגת הפוליסות ולתלות אותה על הקיר. 48. לטעמי, זהו מקרה ראוי להחלת דוקטרינת האשם התורם הנזיקי הכללי או אף האשם התורם החוזי (וראו את בפסה"ד המנחה " 3912/90 Eximin S.A ' ", " (4) 64, 82 ואילך (1993) וראו אף את א' פורת הגנת אשם תורם בדיני חוזים (תשנ"ז)). 49. אשר על כן, אני מעמידה את שיעור האחריות של התובעת על 33%, ומכאן שעל הנתבעת יהא לשלם לתובעת רק 67% מהנזק - ועתה נעבור לבחינת שיעור הנזק. גובה הנזק - 50. חמישה ימים לאחר השריפה, ביום 18/12/2005 שלחה התובעת לנתבעת מכתב ובו פירוט של הנזקים שנגרמו לה לפי הערכתה - וזאת בסך כולל של 66,430 ₪ (להלן: "הערכת התובעת"). עודה העידה כי היא היתה נוכחת במועד בו הוכן מסמך זה, ואפשרתי להגישו כראיה מטעם התובעת באמצעותה של עודה (נספח א' לתצהיר עודה). 51. בנוסף, הוגשה כראיה חוות דעתו של השמאי, מר יהושע סדן, אשר הוכנה ביום 20/3/2006, אך מתייחסת לביקור שהוא ערך בעסק בליל השריפה (להלן: "שמאי הנתבעת", נספח ג' לתצהיר עודה) - ואזכיר כי שמאי הנתבעת הוזעק למקום על ידי הסוכן, בליל השריפה, לפני שהתברר שהנתבעת טוענת להעדר כיסוי ביטוחי. שמאי הנתבעת מתאר את התרשמותו מהשריפה, במהלך הביקור הראשוני בליל השריפה ובביקור השני למחרת בבוקר, ומסכם את הערכתו לגבי הנזק בכ-50,425 ₪ עפ"י ערכי כינון ובכ-38,125 ₪ עפ"י ערכי שיפוי (לא כולל מע"מ). 52. לאחר שעברתי על מסמך הערכת התובעת, על חוות דעתו של שמאי הנתבעת ועל הקבלות שצורפו לתצהירה של עודה, לרבות תשובותיה בחקירתה הנגדית לגבי חלק מהקבלות ושיוכן לעסק ולשריפה - אני קובעת שהוכח שגובה הנזק הינו כ-60,000 ₪ נכון להיום. אעיר כי לקחתי בחשבון, בין היתר את העובדות הבאות - (א) הקבלה לגבי התיקונים מיום 22/12/2005, של ח'ליליה ואיל, תוך לקיחה בחשבון שהשיפוץ המאסיבי "שיפר" את חזות מבנה העסק, אך כי העסק נפתח בשנת 2003. (ב) חלק מהקבלות לגבי חומרי הבנין - ככל שמצאתי שהחומרים נדרשו על מנת לבצע את העבודות שמתוארות בקבלה של ח'ליליה ואיל. לגבי קבלות ללא תעודת משלוח - לא ניתן לדעת מה סופק ולכן לא נלקחו בחשבון. (ג) העדר קבלת לגבי תיקון בפועל של המנדף, או של רכישת מכשירי חשמל כגון מקרו גל, מיקסר, מזגן או קופה רושמת. עם זאת ברי כי לפחות המטגנת אכן נשרפה כליל. (ד) העדר כל אסמכתא לגבי הרווח היומי - וזאת לגבי הדרישה לפיצוי בגין אובדן רווחים במשך 12 יום בו העסק "הושבת". 53. אשר על כן, הנזק בר הפיצוי הינו בסך 60,000 ₪. מסכום זה יש לנכות את הפרמיה שהיתה צריכה להשתלם במשך תקופות החידוש הראשון והחידוש השני, בהתאם להוראות הפוליסה, ולנכות השתתפות עצמית - אם קיימת הוראה מתאימה בפוליסה. לאחר קבלת התוצאה - יש לשלם לתובעת 67% מהסכום שהתקבל, בהתאם לאמור לגבי האשם התורם. סיכום - 54. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לשתי התובעות, ביחד, את הסכום שהתקבל לאחר ביצוע החישוב המפורט בסעיף 53 לעיל. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעות הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן את החזר אגרת בהמ"ש ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד בו שולמה ועד היום. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.פוליסה