חוב פרמיה ביטוח מקיף

להלן פסק דין בנושא חוב פרמיה ביטוח מקיף: פסק דין בפני תביעה כספית בסך 1,695 ₪ אשר הוגשה על ידי התובעת, חברת ביטוח נגד הנתבע בגין אי תשלום דמי ביטוח מקיף לרכב מונית מסוג "סקודה אוקטביה" מס' רישוי 25-137-56 (להלן:"הרכב"). לטענת התובעת, פוליסת הביטוח נכנסה לתוקף החל מיום 1.6.05 ובוטלה על ידה ביום 20.9.05 מחמת אי תשלום. סכום התביעה הינו בגין דמי הביטוח, אותם חייב לה הנתבע עד למועד ביטול הפוליסה. לטענת הנתבע כל שביקש מסוכנות הביטוח "קיל" בתל אביב , באמצעות פקידה בשם אתי ועקנין, היה ביטוח חובה לרכב, עבורו שילם בכרטיס האשראי שברשותו וכן קיבל הצעה לביצוע ביטוח מקיף וביקש לשקול את ביצועו בטענה, שהינו עומד למכור את המונית בתוך תקופה בת שלושה חודשים. לגרסתו, בחן את ההצעה שהוגשה לו במשך שבוע ימים ובחר שלא לבצעה. לטענת הנתבע, הוא הודיע לגב' ועקנין באותה פגישה שאם וכאשר יחליט לקבל את הצעתה לביטוח מקיף יודיע לה על הסדר התשלומים. יתרה מכך, הוא הודיע לגב' ועקנין שלא ניתן לעשות לו ביטוח מקיף בחברת "הכשרת הישוב", משום שקיימת אצלה יתרת חוב שלו מתקופה קודמת. עוד לגירסתו, הוא לא חתם על הצעת הביטוח, הוא נספח א' לכתב התביעה, לא התחייב לשלם לתובעת דבר ומכר את רכבו לאחר כשלושה חודשים. את הביטוח המקיף לרכבו החדש, ערך בסוכנות ביטוח אחרת. דיון המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם חתם הנתבע על נספח א' לכתב התביעה, הוא טופס הצעה לביטוח מקיף לרכב, אם לאו והאם התחייב לשלם עבורה לתובעת. מטעם התובעת העידה בפני גב' ליאורה עמיר, חתמת בסוכנות הביטוח "קיל" אשר לא ראתה מעולם את הנתבע ואף לא נכחה בעת מילוי נספח א' לכתב התביעה - הצעת הביטוח (עמ' 3 שורה 17 עד עמו' 4 שורה 1 לפרוטוקול). כל תצהירה של גב' עמיר, מתבסס למצער, על עדות שמיעה מהגב' ועקנין, הגם שהיא לא מפרטת בתצהירה שהגב' ועקנין מסרה לה זאת. על פניו נראה שכל תצהירה מסתמך על טופס הצעת הביטוח ומסקנתה לגבי נוהל העבודה בסוכנות הביטוח "קיל". הגב' אתי ועקנין לא הובאה לעדות מטעם התובעת וניתנה בענין בקשתה לדחיית הדיון החלטה מפורטת בתחילת דיון ההוכחות. משכך אין בפני כל עדות מטעם התובעת, לפיה הנתבע חתם על טופס הצעת ביטוח מקיף. וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655. הנתבע בתצהירו מכחיש את חתימתו על נספח א' לכתב התביעה ואת ביצוע ביטוח המקיף ומאשר שביצע ביטוח חובה בלבד לרכב, מהסיבה שהתכוון למכור את הרכב והצעת התובעת לביטוח המקיף הייתה יקרה עבורו. בנוסף, לגרסתו הוא לא קיבל מעולם את הצעת הביטוח ו/או הפוליסה עצמה והתובעת אף לא המציאה כל מסמך לפיו הפוליסה נמסרה לנתבע. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) לטענת הנתבע, שלא נסתרה, הוא שילם את מלוא ביטוח החובה, ולא מסר לתובעת התחייבות לתשלום ביטוח המקיף אם בהוראת קבע, בשקים, בכרטיס אשראי או כל אמצעי תשלום אחר. בחקירתו הנגדית העיד, כי בכתב הגנתו ציין שביטל את הביטוח המקיף, כאשר כוונתו הייתה שביקש לעשות ביטוח חובה בלבד ולאחר בדיקת הצעת התובעת, לגבי ביטוח מקיף בחר שלא לבצעו (עמוד 4 שורות 27-26 , עמוד 5 שורות 8-2 לפרוטוקול). הנתבע הסביר שמסר לגב' ועקנין את רישיון הרכב שלו ואת פרטיו האישיים בעת ביצוע ביטוח החובה ועל פי בקשתה, אולם ביקש שהות למתן תשובה על הצעת המחיר לביטוח המקיף שניתנה לו (עמוד 5 שורות 17-15 לפרוטוקול). מהראיות והעדויות שהובאו בפני, עולה כאמור, כי התובעת לא העידה מטעמה את מי שבפניו, לטענתה, חתם הנתבע על הצעת הביטוח וכן לא המציאה כל מסמך לפיו הצעת הביטוח ו/או פוליסת ביטוח המקיף נשלחו לנתבע. אציין כי לטענת ב"כ התובעת בסיכומיה לפיה אנשים נוספים מטעם התובעת פעלו מול המבוטח בשמות רוית ודוד, הרי שגם אלה לא העידו בפני. לטענת ב"כ התובעת לסתירות בעדות הנתבע לעניין הטענה שביקש לבטל את ביטוח המקיף, אין בה ממש, כיוון שהנתבע הסביר שהודיע לגב' ועקנין שאינו מעוניין בביטוח המקיף. יתרה מכך אין בפני התובעת כל התחייבות של הנתבע לשלם את ביטוח המקיף ולטענתו שלא נסתרה הוא לא חתם על הצעת הביטוח, לא התחייב לכך ולא מסר כל אמצעי תשלום (עמוד 4 שורות 12 ,14 לפרוטוקול). משטען הנתבע כי לא חתם על הצעת הביטוח, חלה ההלכה ולפיה: "ההלכה היא, כי כאשר נתבע כופר בחתימתו על מסמך, על התובע להראות כי החתימה על גבי המסמך היא אמנם חתימתו של הנתבע כלל זה נובע מכך שנטל השכנוע להוכחת כל מרכיביה של התביעה מוטל על התובע. (ע"א 316/79 חמדאן נ' ליאני ואח' פ"ד לד (2), 309 וע"א 5293/90 בנק הפועלים נ' שאול רחמים בע"מ. פ"ד מז (3) 240, 261). לאור המפורט לעיל, אני קובעת שהתובעת לא השכילה להוכיח את תביעתה. אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך 1,000 ₪. רכבפרמיהחובביטוח מקיף