להלן פסק דין בנושא הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח: פסק דין 1. השאלה שבמחלוקת בתיק זה היא האם דרישת "מערכת אזעקה גלאי נפח המחוברת למוקד", המופיעה כתנאי מיגון בפוליסה דנן, מחייבת גם דריכת האזעקה בכל עת שהדירה המבוטחת אינה מאויישת. 2. הנתבעת הינה חברה לביטוח בע"מ. בכל המועדים הרלוונטיים לתובענה זו ביטחה הנתבעת את דירתה של התובעת ברח' הגיתית 12 בחדרה (להלן: "הדירה"), בפוליסה המכסה נזקי פריצה, לרבות תכשיטים ודברי ערך. 3. הכיסוי הביטוחי היה על פי פוליסה מספר 07/067/072/0019148 שתקופת הביטוח שלה הייתה מיום 1.2.07 ועד ליום 31.1.08 (להלן: "הפוליסה"). 4. בין יתר תנאי המיגון לכיסוי נזקי פריצה על פי הפוליסה, נרשם "מערכת אזעקה גלאי נפח המחוברת למוקד" (דף 3 לרשימת הפוליסה). כן צוין ברשימה (עמ' 3) כי "כל אמצעי המיגון הנדרשים בדירה המבוטחת והמפורטים ברשימה, חלים גם על תכשיטים, דברי ערך ורכוש אחר המבוטחים בכיסוי "כל הסיכונים" בעת הימצאם של התכשיטים, דברי הערך והרכוש האחר בדירה המבוטחת". לשון אחרת - הגם שהתכשיטים ודברי הערך מבוטחים בכיסוי של "כל הסיכונים", ברגע שהם נמצאים בדירה, כי אז במידה ויגנבו במסגרת פריצה לדירה, תנאי לכיסוי על פי הפוליסה, היא עמידה בתנאיי המיגון בגין נזקי פריצה על פי הפוליסה. 5. ביום 11.8.07, יום שבת, בשעה 13:15 לערך, יצאו התובעת ובעלה מהדירה לפרק זמן של כשעתיים וחצי. במהלך יציאתם הם לא דרכו את האזעקה הקיימת בדירה, שהייתה עם גלאי נפח ומחוברת למוקד (היינו, מערכת האזעקה כשלעצמה תאמה את דרישות הפוליסה). כשחזרו בשעה 15:45 לערך לדירתם, מצאו כי היא נפרצה, ונגנבו ממנה כספים ותכשיטים, בשווי שהוערך ע"י שמאי מטעם הנתבעת בסכום של כ- 70,000 ₪. דא עקא, שהנתבעת סירבה לפצות את התובעת על נזקי הפריצה בנימוק כי מערכת האזעקה לא נדרכה, בעת היציאה מהבית עובר לאירוע הפריצה, כנדרש בתנאי המיגון על פי הפוליסה. 6. התובעת טוענת כי דחיית פיצויה על פי הפוליסה בטענה של אי דריכת האזעקה אינה כדין ואינה תואמת את תנאי הפוליסה. לטענת התובעת, כל שהפוליסה דורשת הוא - קיומה של מערכת אזעקה עם גלאי נפח המחוברת למוקד. הא ותו לא. הפוליסה לא ציינה כי יש צורך לדרוך את האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. טוענת התובעת, כי ההשמטה האחרונה בפוליסה (של דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת) איננה מקרית אלא זו הייתה כוונת ודרישת התובעת ובעלה מלכתחילה, עובר להוצאת הפוליסה. לטענת התובעת היא ובעלה הם אנשים מבוגרים בני כ- 75, העלולים לשכוח לדרוך את מערכת האזעקה. לכן, לא הסכימו לקיומה של דרישת מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, כתנאי לביטוח על פי הפוליסה. על כן, כשיצאו היא ובעלה מהבית עובר לאירוע הפריצה נשוא התובענה, הם במתכוון לא דרכו את האזעקה, שכן ידעו כי אין עליהם חובה לעשות כן. מה גם שבתם הייתה צריכה להגיע לבית והיא איננה מכירה את קוד האזעקה. מוסיפה התובעת ואומרת כי התקנת מערכת האזעקה בדירה, נועדה לביטחונה היא, אך לא כחלק מחובתה על פי הפוליסה כתנאי לפיצוי בעת אירוע פריצה. לשון אחרת - רוצה מפעילה את האזעקה, רוצה לא מפעילה את האזעקה. בכל מקרה אין לזה השלכה על הכיסוי הביטוחי, מעבר לעובדה כי על פי תנאי הפוליסה צריכה להיות מותקנת בבית מערכת אזעקה עם גלאי נפח המחוברת למוקד. 7. התובעת מוצאת חיזוקים לטענתה זו מהעובדות הבאות: א. לאחר אירוע הפריצה שלחה לה הנתבעת מכתב, בתאריך 30.12.07 (נספח ז' לתצהיר אדוארד אליאס בעלה), בו ציינה כדלקמן: "בעקבות פריצה מיום 11.8.07 ובהתאם להמלצת הסוקר שביקר במקום, יש לבצע הגנות כמפורט להלן: 1. ... 2. יש לדרוך את מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. ..." טוענת התובעת כי המכתב הזה מלמד שרק לאחר אירוע הפריצה ביקשה הנתבעת להוסיף את התנאי של דריכת מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. מכלל זה אתה מסיק כי בעת אירוע הפריצה התנאי של דריכת האזעקה, לא היה קיים. ב. כשהנתבעת רוצה שדריכת האזעקה תהיה תנאי קיים, היא יודעת לרשום אותו בצורה מפורשת בפוליסה. למשל, בשנים 2006 - 2007, במקביל לביטוח הדירה, ביטח בעלה של התובעת את הרכוש בעסקו. שם נרשם במפורש כתנאי מיגון לחבות על פי הפוליסה "מערכת אזעקה... תקינה וכשירה לפעולה הפועלת בכל עת שהעסק אינו מאוייש, והכוללת גלאי מגע... ומחוברת למוקד שמירה". משמע - כשהנתבעת רוצה להוסיף את תנאי דריכת האזעקה היא יודעת לעשות זאת ולרשום זאת מפורשות בפוליסה. משלא עשתה כן בפוליסה דנן, אין זאת אלא כי הדבר נעשה לפי דרישת המבוטחת, התובעת, שלא רצתה את התנאי של דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. ג. בעבר הייתה דירת התובעת מבוטחת בהדר חברה לביטוח בע"מ (להלן: "חברת הדר"). בשנת 2002 דרשה חברת הדר מהתובעת להפעיל את מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, והתובעת לא הסכימה לכך. שנה לאחר מכן, שינתה חברת הדר את תנאי המיגון והסכימה כי במקום מערכת אזעקה דרוכה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, תתקין המבוטחת סורגים בדירתה. היינו, או מערכת אזעקה דרוכה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, או התקנת סורגים. התובעת לא הסכימה לשני התנאים האלו ולכן שנה לאחר מכן, עברה לבטח את דירתה בחברת הפניקס משנת 2004 אשר לא דרשה דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת כתנאי לפיצוי בגין נזקי פריצה. ד. גם סוקר הרכוש (מטעם חברת גמולב) שביצע את הערכת הרכוש בדירה, עליה מסתמכת גם הנתבעת, רק מציין את עובדת קיומה של מערכת אזעקה בדירה אך לא דורש זאת כתנאי מיגון. 8. התובעת למעשה טוענת (כך מציין בא כוחה במפורש בסיכומיו), כי הנתבעת "רוכבת" על עובדת הזכרת מערכת האזעקה בפוליסה, ומנסה להוסיף לפוליסה תנאי בדיעבד, שלא בא זכרו מלכתחילה בתנאיי הפוליסה בצורה ברורה ומפורשת, של דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. 9. מן העבר השני, טוענת הנתבעת כי תנאי המיגון של "מערכת אזעקה עם גלאי נפח המחוברת למוקד", הנרשם בפוליסה כתנאי מיגון לנזקי פריצה, מחייב מעצם מהותו דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. מדגישה הנתבעת כי אם לא תאמר כן, אין נפקות לתנאי מיגון זה, שכן אין הוא בגדר תנאי מיגון כלל, והופך את מערכת האזעקה הקיימת בדירה, כקישוט בדירה, והדבר אינו הוגן ואינו סביר. מוסיפה ומציינת הנתבעת כי הסכימה לבטח את הדירה, ולקחת את הסיכון לפיצוי בעת נזקי פריצה, תוך הבנה וידיעה כי קיימת בדירה מערכת אזעקה שתופעל בכל עת שהדירה אינה מאויישת. לו הנתבעת הייתה יודעת כי האזעקה אינה נדרכת בכל עת שהדירה אינה מאויישת, לא הייתה מסכימה מלכתחילה לבטח את הרכוש שבוטח, גם לא תמורת פרמיה נוספת, וכך היה נוהג כל מבטח סביר (ראה תצהירה של חתמת הנתבעת, הגב' ברוריה וכהולדר, סעיף 8). ההסדר הדיוני 10. הצדדים הגיעו להסדר דיוני בתיק זה כדלקמן: א. אין מחלוקת שעל פי הפוליסה יש דרישה לקיומה של מערכת אזעקה בדירה, שהייתה ידועה לתובעת. ב. המחלוקת היא רק האם היה צורך לדרוך את מערכת האזעקה טרם היציאה מהבית כתנאי לפיצוי בגין נזקי פריצה. ג. בשאלה זו בלבד יוגשו סיכומים בכתב. ד. במידה ובית המשפט ימצא כי יש כיסוי ביטוחי לנזקי הפריצה דנן, יפסוק לתובעת פיצוי בהתאם לדו"ח השמאי מטעם הנתבעת כמות שהוא. 11. בהתאם להסדר הדיוני הוגשו לי סיכומים ע"י באי כוח הצדדים, בהם חזרו על טענותיהם כמפורט לעיל. יחד עם זאת, יצויין כבר כעת כי בצדק טענה באת כוח הנתבעת בסיכומיה כי ב"כ התובעת הרחיב בסיכומיו את היריעה, מעבר לשאלה היחידה שבמחלוקת בהתאם להסדר הדיוני לעיל, וטען בהם גם טענות מרמה ו/או הטעייה, סיכול תנאי, חובת הבלטת הסייגים והיותו של תנאי המיגון של דריכת האזעקה, תנאי שאינו מתלה, אלא רק אמצעי להקלת הסיכון של המבטח, כמפורט בסעיף 21 לחוק חוזה הביטוח. טוענת הנתבעת בסיכומיה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה שעל בית המשפט להתעלם ממנה, שכן איננה כלולה בהסדר הדיוני. דעתי בנדון כדעתה של הנתבעת. לא רק שהתובעת הרחיבה החזית בסיכומיה מעבר לשאלה היחידה שהוצבה להכרעה במסגרת ההסדר הדיוני המפורט לעיל, אלא טענות אלה גם לא נטענו בכתב התביעה. משכך מדובר בהרחבת חזית ברורה ואסורה. לעניין זה ראה דבריו הברורים והמפורשים של כב' השופט אליקים רובינשטיין ברע"א 282/06, לילי ניקוי יבש בע"מ נ. עלית חברה לביטוח בע"מ. שם השאלה המרכזית הייתה האם קיומם של אמצעי מיגון הנקובים בפוליסה היוו תנאי מוקדם לחבותה של המבטחת במקרה פריצה. הוסכם שם בין הצדדים על איסור שינוי או הרחבת חזית. ציין שם כב' השופט רובינשטיין כי טענות החורגות ממסגרת עילת התביעה, מהוות הרחבת חזית אסורה, שאין להתיר אותה. דיון והכרעה 12. במחלוקת דנן שבין הצדדים לעניין תנאי מערכת האזעקה הרשום בפוליסה, דעתי נוטה ברורות לגישתה של הנתבעת. כשפוליסה נוקבת כ"תנאי מיגון" בפוליסה "מערכת אזעקה, גלאי נפח, המחוברת למוקד" (במילים אלה), מחייב הדבר את המבוטח לדרוך את האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. להלן אפרט את נימוקי. 13. נימוק א': במקרה דנן התנאי של "מערכת אזעקה, גלאי נפח, המחוברת למוקד" איננו מופיע בגדר המלצה או ציון עובדה בפוליסה דנן. התנאי הזה מופיע בין יתר תנאי המיגון לפיצוי בגין נזקי פריצה. ברשימת הפוליסה צוין כדלקמן: "הביטוח מפני פריצה ופעולות זדון מותנה במפורש בקיום המיגון שלהלן: 1. דלת כניסה פלדה + רב זרועי. 2. סלון ויטרינה + תריס. 3. עורפית עץ + צילינדר. 4. מערכת אזעקה גלאי נפח המחוברת למוקד." כמו ששלושת התנאים הראשונים מחייבים נעילה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, כך מחייב הדבר גם את דריכת מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. אני מניח שגם התובעת תסכים שאם תצא מהבית באופן שהדירה לא תהיה מאויישת, חובה עליה לנעול את דלת הכניסה (תנאי מיגון ראשון), את הויטרינה והתריס בסלון (תנאי מיגון שני) ואת הדלת העורפית (תנאי מיגון שלישי). במידה ולא תנעל את אחד מהשלושה דלעיל כשהדירה אינה מאויישת, לא תחשב כעומדת בתנאי המיגון של הפוליסה, ועל כך לטעמי אין, ולא צריכה, להיות מחלוקת. מכך ניתן ללמוד גזירה שווה לגבי מערכת האזעקה. כמו ששלושת התנאים הראשונים צריכים להיות מופעלים בכל עת שהדירה אינה מאויישת, כך גם מערכת האזעקה צריכה להיות מופעלת בכל עת שהדירה אינה מאויישת. 14. נימוק ב': קביעתי דלעיל כי תנאי המיגון של מערכת האזעקה הקיים בפוליסה מחייב את דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, אינה בגדר הוספת תנאי לתנאי הפוליסה שלא היה קיים בו. אלא, עצם מהותו של התנאי הקיים, של "מערכת אזעקה גלאי נפח המחוברת למוקד", מחייב, וכולל בחובו, גם את הפעלת מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. אם לא תאמר כך, הפכת למעשה את התנאי של "מערכת אזעקה, גלאי נפח, מחוברת למוקד", כתנאי "מת", ואת מערכת האזעקה הפכת לקישוט בדירה, כפי שטוענת הנתבעת בצדק בסיכומיה. בנדון גם השווה לפסק דינה של כב' השופטת דליה גנות בתיק אזרחי (שלום רמלה) 4428/96, גירון הילדה ואח' נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ (צורף לסיכומי הנתבעת), שעסק בשאלה דומה, ומסקנתה זהה למסקנתי בנדון. 15. נימוק ג': פוליסה היא בראש ובראשונה חוזה, ולכן חלים עליה גם כללי פרשנות חוזה. סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, קובע כי - "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות". אפילו נניח לצורך העניין כי בנסיבות המקרה דנן תנאי האזעקה הוא עמום ולא ברור (בניגוד לדעתי כי התנאי הוא ברור, ומחייב דריכת האזעקה עובר ליציאה מן הבית שלאחריה הבית אינו מאוייש), כי אז יש לבחון מהו אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה או מתוך הנסיבות. באין אפשרות לגבש אומד דעת סובייקטיבי משותף (וכך הוא המצב במקרה דנן, כשהתובעת סברה שאין עליה חובה להפעיל את האזעקה בכל עת שהבית אינו מאוייש, ואילו הנתבעת סברה ההיפך), יש לפרש את הפוליסה על פי תכליתה האובייקטיבית, שהיא התכלית ההיפותטית שהייתה לצדדים, אילו פעלו כאנשים סבירים והוגנים (ראה ע"א 898/03, בנק לאומי בע"מ נ. דגניה חזן). מהי אם כן התכלית האובייקטיבית של הפוליסה? מחד - הפוליסה נותנת ביטחון כלכלי למבוטח. מאידך - תנאיי המיגון נועדו להוות "הקלת סיכונו של המבטח הקלה מהותית" (סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח). אלמלא תנאיי המיגון, יש אפשרות שהמבטח לא היה מסכים לבטח את אותו סיכון. אם כך הוא המצב, ומשהתנאי של "מערכת אזעקה, גלאי נפח, המחוברת למוקד" מופיע כתנאי מיגון בפוליסה דנן, יש לומר (לנוכח סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח) כי נועד להקל הקלה מהותית על סיכון של נזקי פריצה לדירה שנטלה על עצמה הנתבעת על פי הפוליסה. פרשנות הוגנת וסבירה של תנאי זה, שמביאה לידי ביטוי את התכלית האובייקטיבית של הפוליסה (להבדיל מאומד דעתה הסובייקטיבי של התובעת/המבוטחת), מחייבת לומר כי תנאי זה כולל בחובו גם דריכת האזעקה בכל עת שהדירה איננה מאויישת, אחרת אין בתנאי מיגון זה של "מערכת אזעקה, גלאי נפח, המחוברת למוקד", כל הקלה משמעותית של סיכון נזקי פריצה לדירה, והוא איננו בגדר תנאי מיגון כלל (בניגוד לנקוב בפוליסה, על פיה תנאי זה צריך להיות תנאי מיגון כמפורט לעיל). 16. נימוק ד': כאמור, טוענת התובעת כי תנאי זה של "קיום מערכת אזעקה, גלאי נפח, המחוברת למוקד" נועד לביטחונה האישי בלבד, ואיננו מהווה כל תנאי לפיצוי בגין נזקי פריצה. היינו, גם אם לא נדרכה האזעקה כשהדירה אינה מאויישת, אין בכך בכדי לשלול מהתובעת פיצוי על פי הפוליסה בגין נזקי הפריצה. דעתי בנדון, אינה כדעת התובעת, מהנימוקים הבאים: א. במצב דברים כזה סביר כי תנאי זה כלל לא היה נרשם בפוליסה. אם כבר תנאי זה היה נרשם בפוליסה, כי אז סביר שהיה נרשם כ"תנאי כללי", ולא כ"תנאי מיגון" בין יתר תנאי המיגון (כפי שנרשם בפוליסה דנן), ובלשון שאינה מחייבת דוגמת הלשון הבאה: "מצוין בזאת כי בדירה מותקנת מערכת אזעקה". גם לא היה צריך להיות מוזכר כי מערכת האזעקה צריכה להיות בעלת גלאי נפח ו/או מחוברת למוקד, שהרי שני אלה אינם רלוונטיים לחבות על פי הפוליסה. ב. כפי שעולה מתצהירו של מר צביקה גופר, סוכן הביטוח באמצעותו הוצאה הפוליסה לתובעת (תצהירו הוגש ע"י הנתבעת), דרישת חיבור מערכת האזעקה בדירה למוקד, הייתה דרישת חיתום עובר להוצאת פוליסת הביטוח של הנתבעת כבר משנת 2003. בנדון צורפה דרישת החיתום כפי שנשלחה לסוכן כבר בשנת 2003 (נספח א' לתצהירו), בא ציינה חתמת הנתבעת לסוכן האמור כדלקמן: "בהמשך לבקשתך לא נוכל לאשר את ההגנות הקיימות. יש לדרוש מהמבוטח לחבר את מערכת האזעקה למוקד או חייגנים". בסופו של יום, חובה מערכת האזעקה הקיימת בדירה למוקד. אם אכן, מערכת האזעקה צוינה בפוליסה רק לעצם קיומה, אך לא כתנאי מיגון המחייב דריכתה בכל עת שהדירה איננה מאויישת, מדוע הופנתה למבוטחת דרישת החתמת לחבר את מערכת האזעקה למוקד או לחייגנים?! וברור כי חיבור מערכת האזעקה למוקד או לחייגנים מחייבת דריכת האזעקה שהרי אלמלא דריכת האזעקה, אין במקרה של פריצה והפעלת מערכת האזעקה כדי להתריע על הפריצה, למוקד, או להפעיל צלצול לאותם חייגנים. מכאן כי דרישת החיתום של חיבור למוקד או חייגנים (שהובילה בסופו של יום לחיבור מערכת האזעקה למוקד), מלמדת כי פרשנות התובעת להמצאות תנאי מערכת האזעקה בפוליסה, איננה סבירה, ובוודאי שגם אינה הוגנת מבחינה אובייקטיבית. 17. נימוק ד': כאמור, לטעמי, תנאי המיגון של מערכת האזעקה כפי שמופיע בפוליסה, מחייב את דריכתה עובר ליציאה מהבית שלאחריה הבית אינו מאוייש. פרשנות זו, לטעמי היא ברורה ומתבקשת, בין היתר גם לאור כל האמור לעיל. זו גם הסיבה שאין לנקוט במקרה דנן בכלל של פרשנות הסכם, לרבות פוליסה, לרעת המנסח (חברת הביטוח). יש לנקוט בכלל זה כעומדים בפנינו שתי אפשרויות פרשניות או יותר בעלות משקל שווה. במקרה כזה, יש להפעיל את הכלל דלעיל, ולבחור את הפירוש שלרעת המנסח. לא כך הוא המקרה דנן. הפרשנות של דריכת האזעקה היא הפרשנות הברורה והעדיפה בעיניי על פני כל האחרות, ולכן אין מקום במקרה דנן לנקוט בכלל של פרשנות לרעת המנסח. 18. נימוק ה': מפנה אותנו התובעת לפוליסות העבר על מנת שנסיק מהן כי לא הסכימה לתנאי של דריכת מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. לא שוכנעתי מטיעון זה מכמה טעמים כדלקמן: א. פוליסות העבר פחות מעניינות אותי מהפוליסה הרלוונטית דנן. היא זו שעומדת מול עיניי, ורק אותה אני צריך לפרש בפרשנות תכליתית ואובייקטיבית. ב. פוליסות העבר אינן תומכות דווקא בגרסתה של התובעת, כפי שבאה לידי ביטוי בתובענה דנן. הפוליסה נספח טז' לתצהירו של אדוארד אליאס, דרשה כי "על המבוטח לדאוג כי כל ההגנות המצוינות בדו"ח (והכוונה לדו"ח הסוקר גמולב, לרבות מערכת אזעקה - ח.ש.) תהיינה תקינות ופעילות בכל עת שהדירה אינה מאויישת". מדובר בפוליסה של חברת הדר בתקופת הביטוח שמיום 1.2.02 ועד ליום 31.1.03. טוען אדוארד בתצהירו כי הוא לא הסכים לתנאי זה באותה פוליסה ולכן בשנה שלאחריה שינה את תנאי המיגון (לגבי הפוליסה שנה לאחר מכן, אתייחס להלן). אולם, וזאת יש להדגיש, התובעת חיה עם הפוליסה הזאת לתקופת הביטוח שמיום 1.2.02 ועד ליום 31.1.03 במשך שנה שלמה, ולא ביטלה אותה סמוך לאחר הוצאתה, למרות טענתה כי לא הסכימה לתנאיי המיגון הנקובים בה, שחייבו הפעלת מערכת אזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. אי ביטול הפוליסה או לחילופין העדר דרישה לשינוי תנאיי המיגון סמוך לאחר הוצאתה, דווקא מלמדים את ההפך, כי התובעים לא רק היו מודעים לתנאי המיגון של הפעלת מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, אלא הסכימו לו. גם הפוליסה שהוצאה שנה לאחר מכן בחברת הדר, לתקופת הביטוח מיום 1.2.03 ועד 31.1.04, חייבה כתנאיי מיגון לפריצה, התקנת סורגים בכל חלונות הדירה או "לחילופין, במקום סורגים - מערכת אזעקה הכוללת גלאיי נפח המגינים על כל חדרי הדירה ומחוברת למוקד שמירה וסיור או לחייגנים אשר תופעל בעת שהדירה אינה מאויישת" (הפוליסה צורפה כנספח יז' לתצהירו של אדוארד). גם פוליסה זו לא בוטלה או שונתה ע"י התובעת במשך כל שנת תקופת הביטוח. מדובר כבר בתנאי של אזעקה מופעלת (כי לא הותקנו סורגים) בכל עת שהדירה אינה מאויישת במשך שנה שנייה ברציפות, דבר הסותר בעליל את גרסת התובעת כי לא הסכימה מעולם לתנאי כזה. טוענת התובעת כי היות ולא הסכימה לתנאי האמור, עברה לבטח את הדירה אצל הנתבעת החל מיום 1.2.04 ועד ליום 31.1.05 (רשימת הפוליסה צורפה כנספח יח') ושם לא הייתה דרישה להפעלת מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, וכך המשיכו את הפוליסה הזו שנה אחר שנה עד למקרה אירוע הפריצה נשוא תובענה זו. עם כל הכבוד, הבנה זו של התובעת איננה נכונה כאמור. גם בפוליסה נספח יח', יש דרישה של מערכת אזעקה עם גלאי נפח המחוברת למוקד. נזכיר את כל שציינו לעיל בדבר דרישת החיתום לחיבור מערכת האזעקה למוקד או חייגנים, דבר המלמד לטעמנו כי יש צורך בדריכת מערכת האזעקה במסגרת תנאי מיגון זה. היות וכבר הראינו כי גם בשנים הקודמות בחברת הדר הייתה דרישה להפעלת מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, מבלי שהתובעת ביטלה את הפוליסה או שינתה תנאי זה, ממילא יש להסיק כי תנאי זה של דריכת האזעקה, במיוחד לאור דרישת החיתום כמפורט לעיל, בא לידי ביטוי בפוליסה החל משנת 2004 ועד לפוליסה דנן במילים "מערכת אזעקה, גלאי נפח, המחוברת למוקד". לא רק שתנאי זה בא לידי ביטוי במילים אלה, אלא התובעת ידעה ו/או צריכה הייתה לדעת, לנוכח ניסיון העבר בחברת הדר, כי תנאי זה מחייב דריכת האזעקה בכל עת שהבית אינו מאוייש. 19. נימוק ו': התובעת כאמור מנסה ללמוד מהמכתב שנשלח אליה ע"י הנתבעת ביום 30.12.07 (נספח ז' לתצהירו של אדוארד אליאס), לפיו, בהתאם להמלצות סוקר שביקר בדירה, יש צורך לבצע הגנות כפי שפורטו במכתב. אחת ההגנות היא - "יש לדרוך את מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת". מנסה התובעת ללמוד מכלל "הן" את ה- "לאו". היינו, רק לאחר אירוע מקרה הביטוח דנן, דרשה הנתבעת את התנאי של דריכת מערכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. מכאן אתה למד כי לפני כן, לא הייתה דרישה כזאת. אין בידי לקבל הבנה זו של התובעת. כפי שציינתי לעיל, תנאי המיגון של מערכת האזעקה כפי שנרשם ברשימת הפוליסה, כולל בחובו מעצם מהותו את חובת דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. היות והתובעת לא הבינה את המובן מאליו, מצאה לנכון הנתבעת להבהיר לה זאת במכתב ברור וחד משמעי כתנאי להמשך הכיסוי הביטוחי. אין במכתב זה לטעמי בכדי להוות הוספת תנאי חדש לפוליסה כטענת התובעת. 20. נימוק ז': התובעת הפנתה (כאמור לעיל) לפוליסות אחרות, דוגמת פוליסת העסק של בעלה של התובעת, שם ציינה התובעת במפורש כי יש להפעיל את מערכת האזעקה בכל עת שהעסק אינו מאוייש. מכאן מנסה התובעת ללמוד, ולטעון, כי כשהתובעת רוצה שמערכת האזעקה תדרך בכל עת שהדירה אינה מאויישת, היא יודעת לציין זאת מפורשות בפוליסה. במקרה דנן, משהלשון הזו לא ננקטה בפוליסה, יש לומר כי לא הייתה חובה לדרוך את האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. גם פה, כפי שציינו בנימוק ו' לעיל, יש לומר כי פעמים הנתבעת נוקטת בפוליסה לשון מפורטת יותר של תנאי מערכת האזעקה. אולם אין בפירוט היתר של תנאי זה כדי לשלול את ההבנה והידיעה שצריכות להיות מנוסח תנאי מערכת האזעקה דוגמת זה דנן, הכולל בחובו מעצם מהותו את דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, וזאת לאור כל דברינו לעיל. ההיפך הוא הנכון - ככל שהמבוטח, או במקרה דנן התובעת, רוצה כי המצב יהיה אחרת, היה עליו לדאוג לרשום זאת במפורש בסמוך לתנאי המיגון של מערכת האזעקה, דוגמת הנוסח הבא: "מערכת אזעקה גלאי נפח וחיבור למוקד שיופעלו בכל עת שהדירה אינה מאויישת למעלה מ 24 שעות". במקרה כזה, תנאי המיגון של מערכת אזעקה, שבנוסחו הכללי, דוגמת זה שמופיע בפוליסה דנן, מחייב דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, יהיה מסוייג לדריכת מערכת האזעקה רק אם ובמידה והדירה איננה מאויישת למעלה מ 24 שעות. משבחרה התובעת להשאיר את התנאי בנוסחו בפוליסה (ואין מחלוקת כי ידעה על ניסוחו של התנאי סמוך לאחר הוצאת הפוליסה), ללא כל סייג, מחייב תנאי זה דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. 21. נימוק ח': גם אין ממש בהיתלות התובעת בציון עובדת קיום מערכת האזעקה בדו"ח הסוקר אך לא כתנאי מיגון (ראה סעיף 7(ד) לעיל). מה שקובע מבחינתנו הם תנאיי המיגון המופיעים ברשימת הפוליסה ולא דו"ח הסוקר, כפי שציינה בצדק הנתבעת בסיכומיה. 22. לאור כל האמור לעיל, מסקנתי היא, כי תנאי המיגון של מערכת האזעקה הרשום בפוליסה, כמפורט בהרחבה לעיל, חייב את דריכת האזעקה בכל עת שהדירה אינה מאויישת. היות ואין מחלוקת במקרה דנן כי האזעקה לא נדרכה עובר ליציאה מן הבית ביום אירוע מקרה הביטוח דנן, אין מנוס מהמסקנה כי לא מולא תנאי מיגון זה על פי הפוליסה. 23. מה המשמעות של אי-מילוי תנאי מיגון זה כנקוב בפוליסה? אפילו נאמר כי תנאיי המיגון אינם בגדר "תנאים מוקדמים" לכיסוי הביטוחי בגין נזקי פריצה עפ"י הפוליסה ויש להחיל את סעיפים 18 ו 19 לחוק חוזה הביטוח, כפי שציין כב' השופט מנהיים בת"א 7013/01 (שלום רשל"צ), רזבני נ. עילית חברה לביטוח בע"מ ואח', וכפי שציין גם ב"כ התובעת בסיכומיו, אין מנוס מהמסקנה כי דין התביעה להדחות. זאת נאמר לנוכח תצהיר עדותה הראשי של חתמת הנתבעת, הגב' וכהולדר, אותו הזכרנו לעיל, כי אם הייתה יודעת הנתבעת מלכתחילה כי הדירה אינה מוגנת ע"י מערכת אזעקה פעילה בכל עת שהדירה אינה מאויישת, לא הייתה הנתבעת מסכימה לבטח את הדירה, גם לא תמורת פרמיה נוספת, וכך היה נוהג כל מבטח סביר אחר (סעיף 8 לתצהירה). אמירתה זו נראית לי הגיונית וסבירה, שכן ראינו שלתובעת היו תכשיטים ודברי ערך בדירה בסכום ערך משמעותי, המבוטחים במסגרת הפוליסה. לכן קיומה של מערכת אזעקה פעילה מהווה אמצעי משמעותי להקלת הסיכון שנטלה על עצמה המבטחת דנן (סעיף 21 לחוק חוזה הביטוח). בהעדר קיום תנאי זה יש לומר לטעמי, כי חל במקרה דנן סעיף 18(ג)(2) לחוק חוזה הביטוח, העוסק בתוצאות של החמרת הסיכון. על פי סעיף זה, אם קרה מקרה הביטוח מבלי שקויים תנאי המיגון, המבטח יהיה פטור, אם "מבטח סביר לא היה מתקשר באותו חוזה, אף בדמי ביטוח מרובים יותר, אילו ידע שהמצב הוא כפי שהוא לאחר השינוי...". כך הוא המקרה דנן כאמור, גם לנוכח האמור בתצהירה של חתמת הנתבעת כאמור לעיל. סוף דבר 24. לאור כל האמור לעיל, ולנוכח אי קיומו של תנאי מערכת האזעקה, דין התביעה להדחות, וכך אני מורה. 25. על אף דחיית התביעה החלטתי לא לעשות צו להוצאות משני נימוקים עיקריים: א. אני מעריך כי תנאי המיגון של מערכת האזעקה דנן כנקוב בפוליסה חייב את הבהרתו ופרשנותו במסגרת פסק דין זה, ולכן מובנת לי הגשת התביעה ע"י התובעת מלכתחילה (כפי שגם מובן לי נימוק הדחייה של הנתבעת). ב. התובעת הסכימה להליך משפטי מזורז ומקוצר במסגרת ההסדר הדיוני שהושג. גם בהתחשב בזאת (בנוסף לאמור בסעיף קטן א'), החלטתי לא להטיל עליה הוצאות משפט, ודי לה בנזקי הפריצה אותם תאלץ לספוג בעצמה. אזעקהביטוח פריצה / גניבה