להלן פסק דין בנושא גמירת דעת להתקשר בחוזה ביטוח חיים: פסק- דין מבוא התובעת והמנוח חתמו ביום 30.1.2001 על הצעות לביטוח בריאות וחיים [להלן:"הצעת הביטוח"]אצל הפניקס הישראלי חברה לביטוח [להלן:"הנתבעת 1"] לפיהן נרכש כיסוי ריסק בסך של 500,000 ₪ למקרה ביטוח (למבוטח ראשי) וכן סך של 300,000 ₪ למבוטח שני . ,כמו כן ביטוח "מניב " ע"ס 109,103₪ . בהתאם להצעה מועד תחילת הביטוח נקבע ליום 1.2.2001 ,ובפועל הוחל הביטוח ביום 1.3.2001 . בו ביום חתם המנוח על הוראת קבע לחיוב חשבונו , בגין פרמיות ביטוח החיים . הצעת הביטוח נחתמה בפני נציג סוכנות הביטוח גוונים [להלן:"הנתבעת 2"] מר יוסף חן [להלן:"יוסף חן "] , אשר שימש באותה עת כסוכן ביטוח מתלמד אצל הנתבעת 2 . 5. בין לבין חויב חשבון המנוח והתובעת בהוראת קבע לטובת הנתבעת 1 ביום 15.2.2001 כפי שהוסכם בסך 506.02 ₪[להלן:"התשלום הראשון"] בעוד שבהמשך ביום 11.3.2001 חויב חשבונם בסך 700 ₪ תחת הכותרת "הפניקס חיים" [להלן:"התשלום השני"] הסכום היה גבוה יותר מאשר הסכום שהוסכם כי יגבה בגין הפרמיות . 6. המנוח נזעם על כך שחויב בסכום הגבוה ממה שסוכם עמו,על כן הורה לבנק על ביטול ההרשאה,והוא אף פנה לנתבעת 2 ,אלא שהסתבר כי יוסף חן , כבר אינו עובד עם הנתבעת 2,והטיפול בכל תיקיו הועבר לטיפולה של גב' פרחי מירה [להלן:"הנתבעת 3"] . 7. המנוח והנתבעת 3 נפגשו לבקשת המנוח ,במשרדי הנתבעת 2 (כך בכתב התביעה סע' 7 ) / בביתה של הנתבעת 2 (כך בסיכומים סע' 7) , והנתבעת 3 נתבקשה על ידי המנוח לדאוג כי לא יחויב בסכום העולה על מה שסוכם עם מר יוסף חן . 8. ביום 23.5.2001, נרצח המנוח מירי של מארב מחבלים על רכב בו היה המנוח ומאבטחו באזור אריאל . (עד כאן העובדות כנטען בכתב התביעה ) . 9. מנגד בכתב ההגנה נטען : הנתבעת פעלה בהתאם לבקשתם של המנוח והתובעת , והנפיקה לתובעים פוליסת ביטוח בריאות [להלן:"פוליסת הבריאות"] , שנמסרה למנוח ולתובעת ביום 15.2.2001 , נגבתה פרמיה ראשונה על סך 506.2 ₪ בהתאם להוראת קבע. 10. ביום 25.2.2001 נתקבלה אצל הנתבעת בקשה, הנחזית להיות בקשה של המנוח והתובעת להתקבל לביטוח חיים מסוג "מניב" . 11. הנתבעת פעלה בהתאם לבקשה וביום 6.3.2001, הנפיקה למנוח ולתובעת פוליסה לביטוח חיים בפרמיה חודשית על סך 704 ₪ [להלן:"הפוליסה"] . 12. הפוליסה נמסרה למנוח ולתובעת והפרמיה הוצגה לתשלום בבנק, בהתאם לטופס הוראת קבע שנמסר לנתבעת .ואולם פרמיית הביטוח לא נפרעה והוחזרה על ידי הבנק בנימוק כי הוראת הקבע בוטלה על ידי המנוח . 13. במהלך חודש 4/01 התקשר המנוח למשרדי הנתבעות 1 ו 2 , התלונן על כך שפוליסת הביטוח הוצאה במרמה וכי כלל לא ביקש לעשות ביטוח אצל הנתבעת . המנוח דרש כי פוליסות הביטוח יבוטלו והודיע כי ביטל את הוראת הקבע בבנק . 14. מנהל הנתבעת 2 ששוחח עם המנוח ביקש מהנתבעת 3 כי תצור קשר עם המנוח לצורך טיפול בטענותיו . 15. ביום 23.4.2001 , נפגשה הנתבעת 3 עם המנוח, במהלך הפגישה המנוח עמד על דרישתו לביטול הפוליסות והחזר הפרמיות ששילם מאחר ורומה לטענתו ולצורך כך,חתם על בקשה לביטול הפוליסות ועל טופס מינוי סוכן וזאת על אף הסבריה ושכנועיה של הנתבעת 3 כי לא יעשה כן , בשל חשיבותן של הפוליסות לו ולמשפחתו. 16. הנתבעת ניסתה להניא את המנוח מביטול הפוליסות , אולם המנוח התעקש לבטל את הפוליסות בו ביום , וכתנאי לכל מו"מ עתידי בעניין עריכת ביטוח . 17. מבדיקה שנערכה בספרי החברה עלה כי ,לאחר שארע "מקרה הביטוח",הופקדו בחשבונה של הנתבעת כספים בגין פרמיה ראשונה בגין פוליסת ביטוח החיים. הנתבעת סירבה לקבל התשלום והחזירה לתובעת שיק בגין החזר הכספים . 18. התנהלו ישיבות הוכחות ( 3 במספר ) , שמעתי ראיות ולבסוף הוגשו סיכומים . המחלוקות בין הצדדים 19. במוקד המחלוקת בין הצדדים עומדות שלוש טענות של הנתבעת ,שלדידה , די בכל אחת מהן בנפרד להראות כי התובעים אינם זכאים לתגמולי ביטוח , ואלו הטענות : 19.1 העדר גמירות דעת מצידו של המנוח לעריכת חוזה ביטוח . לחילופין , 19.2 אי השתכללות חוזה הביטוח ואי כניסתו לתוקף . לחילופין , 19.3 ביטול חוזה הביטוח ע"י המנוח . הראיות בתיק 20. בתיק התנהלו שלוש ישיבות הוכחות בהן שמעתי את עדותם של העדים שלהלן: מטעם התביעה : מטעם ההגנה : 20.1 התובעת בעצמה . 21.6 מר אלי לניר 20.2 מר מיקי כהן . 21.7 גב' נירה פרחי 20.3 מר גולדשטיין . 21.8 גב' לילי לוי 20.4 מר יוסף חן . 21.9 מר דוד סומך 20.5 מר אילן שאול. 21. בפניי עמדו המוצגים שלהלן : מטעם התביעה : 21.1 תצהיר התובעת [ להלן:"ת/1"] . 21.2 תצהיר הגב' כהן מיכל [להלן:"ת/2"] . 21.3 תצהיר מר איציק גולדשטיין [להלן:"ת/3"] . 21.4 תצהיר מר יוסף חן [להלן:"ת/4"] על נספחיו [להלן:"ת/4 א'" ] ו [ להלן:"ת/4ב'"]. 21.5 תצהיר מר אילן שאול [להלן: "ת/5"] . מטעם ההגנה : 21.6 דוגמת חתימה של התובעת [להלן:"נ/1"] . 21.7 הצעה לביטוח חיים - פרט [להלן:"נ/2"] והצהרת בריאות . 21.8 תקליטור הקלטת שיחה עם המנוח [להלן: "נ/3"] . 21.9 תמליל שיחה בין המנוח למוקדנית בחברת הנתבעת [להלן:"נ/4"] . 21.10 מכתב ביטול פוליסת הביטוח [להלן: "נ/5"] . 21.11 טופס מינוי סוכן [להלן:"נ/5א'"] . 21.12 סקאלה [להלן:"נ/6"] . 21.13 סכמה תרשים [להלן:"נ/7"] . 21.14 הצעה לביטוח חיים [ להלן:"נ/ 8"] . 21.15 תביעה לתשלום שכר עבודה [להלן:"נ/ 9" ] . 21.16 פרוטוקול דיון בבית הדין האזורי לעבודה ת"א [ להלן:"נ/ 10"] . 21.17 אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה [להלן:" נ/ 11"] . 21.18 עותק מצולם של פרסומת נושא כותרת " מבצע לילדי מודיעין" [להלן: "נ/12"] . 21.19 תצהיר גב' לילי לוי [להלן:"נ/13"] . 21.20 חוות דעת של מר דוד סומך [ להלן:" נ/14"] . דיון א. האם נכרת חוזה ביטוח חיים מחייב ותקף בין הצדדים ? העדר גמירות דעת האומנם ? 22. לשיטת הנתבעת פוליסת ביטוח החיים הוצאה במרמה וכי , "המנוח כלל לא ביקש לעשות ביטוח אצל הנתבעת", וכי הצעת הביטוח לא מולאה בהסכמת המנוח ו/או בידיעתו ולא נחתמה על ידו. במילים אחרות , המדובר בהעדר גמירות דעת מצידו של המנוח לפוליסת ביטוח החיים . 23. עוד לשיטת הנתבעת ,התובעים ביצעו רדוקציה לעניין ונדרשו אך ורק לטענת ההגנה הנוגעת לזיוף הפוליסה , ברם עניין זה הינו אמנם בחזקת טענת הגנה אחת מני כמה, אולם בכל מקרה הינו בגדר אינדיקציה נוספת להעדר ההסכמה ,קרי העדר גמירות הדעת מצידו של המנוח ביחס לפוליסה . 24. מנגד התובעים , חולקים על הטענה של העדרו של חוזה ביטוח תקף , וטענו כי אכן נכרת חוזה ביטוח תקף, עוד ניסו התובעים להיבנות מחתימת הוראת הקבע , והחיוב הראשון מכוחה אף כובד ולהסיק מכך כי חוזה הביטוח נכרת גם נכרת בין הצדדים הגם ששולמה פרמיה . 25. ובאשר לטענת המרמה טענו התובעים כי הטענה נוגעת לחריגה מסכום החיוב בלבד ולא לעצם עריכת הביטוחים !!. אם המנוח כלל לא חפץ בעריכת ביטוח מדוע זה מסר וחתם על הוראת קבע לטובת הנתבעת 1 ?? ומדוע זה כיבד את החיוב הראשון .?! . גמירות דעת 26. על כריתת חוזה הביטוח חלים דיני הכריתה הכלליים הקבועים בחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 [להלן: "חוק החוזים"] השוו ( א' ידין , " חוק חוזה הביטוח , תשמ"א 1981 , פירוש לחוקי החוזים ( המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר , ג' טדסקי עורך , תשמ"ד 34 ) ) . 27. המבחן לבחינת גמירות דעתם של הצדדים, הוא מבחן אובייקטיבי אשר שם דגש על הגילוי החיצוני של הסכמת הצדדים, כאשר משמעותו המעשית של המבחן האובייקטיבי היא כי גמירות דעתם של הצדדים לחוזה נלמדת עפ"י אמות המידה של האדם הסביר, ומתוך בדיקת נסיבות העניין, התנהגות הצדדים ,דברים שאמרו לפני כריתת החוזה ולאחריו ותוכן החוזה עצמו ( השוו ת.א (ראשון לציון) 4890/03 שריקי סוזאן נ' הכשרת הישוב לביטוח בע"מ ואח' - תק של 2007 (1) 743,749) . 28. מן הכלל אל הפרט,יש לבחון אם יש בדברי המנוח כפי שנשמעו בשיחתו המוקלטת, ובביטול הוראת הקבע,העדה על גמירת דעת להתקשר בחוזה ביטוח החיים ובכך להתחקות אחר אומד דעתו להתקשר בחוזה אם לאו. 29. הנה כי כן , לשיטת הנתבעת ניתן לקבוע ברמה הנדרשת במשפט האזרחי של הטיית מאזן ההסתברויות ואף מעבר לכך, כי המנוח לא חפץ בעשיית ביטוח החיים ועשה כל אשר לאל ידו על מנת למנוע רכישת מוצר זה . 30. ב"כ התובעים לעומת זאת, העלה תמיהות וספקות באשר למסקנותיה של הנתבעת מתמליל השיחה, תוך הישענות על עדותם של עדי התביעה (אליהם אתייחס בהרחבה בהמשך). כן ניסה ב"כ התובעים לטעון כנגד אמינותה של השיחה המוקלטת אלא שאני כבר קובע: כי לאחר ששמעתי את ההקלטה ולאחר שהתובעת זיהתה את קול המנוח בשיחה המוקלטת ( עמ' 14 לפרוטוקול ) לא שוכנעתי כי יש מקום לפקפק באמינותה . יתרה מכך לאחר ששמעתי בשנית (בזמן כתיבת פסק הדין ) את התקליטור (נ/3) ועיון בתמליל השיחה (נ/4) ונוכחתי להתרשם מאימותם , אין אלא להסיק כי אין עוד מקום (בניגוד לעמדת התובעים) לטענה כי, המרמה שנטענה היא לא לעצם עריכת הביטוחים אלא לעצם החיוב הגבוה בפרמיות הביטוח . ; כעסו של המנוח יצא על עצם הנפקת פוליסת הביטוח ולא על גובה סכום הפרמיה שנקבעה ,או נגבתה .ללמדך על העדר גמירות הדעת מצד המנוח להתקשר בחוזה ביטוח החיים . והטעם לכך נמצא בתוכן השיחה ודבריו של המנוח : המנוח מציין : אשר : הפוליסה הזאתי , בא סוכן ביטוח, שאני תובע אותו , דרך אגב , בא סוכן ביטוח , ביקש את ... מוקדנית : קודם כל ב... ביטוח , היא נכנסה לביטול מה - 4.4 . אשר : לא , אני ביטלתי את זה בבנק , אני בכלל לא ביקשתי את זה . .... אשר : לא רציתי את זה בכלל , זו הונאה מה שהוא עשה לי , לא ביקשתי את זה , מי שהוא בכלל אמר לו לעשות לי פוליסה , שמוליסה , הוא גם כן , אמר שהייתה איזה טעות וזה , מה למה אני צריך לשלוח לכם פקסים על מה על זה שבא ושדד אותי . ... אשר : ... לא רוצה לשמוע ממכם , לא רוצה שום דבר . אתם שולחים סוכן ביטוח לבקש הצהרת הבריאות . אני חותם על הצהרת הבריאות , פתאום אני רואה חיוב בבנק . מוקדנית : אז אי ... אשר : איזה פוליסה , אין בכלל פוליסה , לעל מה חתמתי על ל.. ל .. על מה אתם עושים ... 31. למשמע דבריו אלו של המנוח, מתבקשת מסקנה אחת ויחידה, והיא העדר כוונה מצד המנוח להתקשר בחוזה לביטוח חיים . העדויות שבפניי 32. ב"כ התובעים ניסה להשליך את עיקר יהבו על עדותם של עדי התביעה , אם כי אין לשכוח כי עסקינן בעדויות שבעל פה מול מסמך בכתב ( להלן:"מסמך הביטול") אלא זאת בנוסף שכל העדויות מטעם התביעה הן נסיבתיות ולא ישירות . 33. אקדים ואציין כי התמונה הכוללת בניגוד לתצהירי עדות הראשית מטעם עדי התביעה כי, עדי התביעה לא ידעו את פרטי השתלשלות העניינים בתיק היטב לעומק, וכי כפי שיפורט להלן עדותם לא יכולה לשפוך אור על אשר אירע בין המנוח למר חן , או לבסס עובדה לפיה אכן המנוח בקש לרכוש ביטוח חיים דרך מר חן , וכי אכן פוליסה הוצאה על פי בקשתו דבר העונה על דרישת ההצעה והקבלה אשר בבסיס דיני החוזים. 34. התובעת:בתצהיר עדות הראשית, התייחסה התובעת לעניין חיוב חשבונם כלשונה " חשבוננו" בהוראת קבע לטובת הנתבעת ,הצהירה על תוכן הפגישה של המנוח והנתבעת 3 על אף שלא נכחה בפגישה , הצהירה בסעיף 5 על סכום הפרמיות שהוסכם לשלם לבין אלה שבפועל חויבו לשלם . 35. בעוד שהיא העידה בפניי: כי לא התעסקה בדברים האלה (פוליסות הביטוח ההוספה שלי ח.י - עמ' 2 לפרוטוקול) , העידה כי המנוח הוא זה שניהל את העניין של הביטוחים ולמעשה היא רק חתמה על זה (עמ' 3לפרוטוקול) ,העידה כי לא בדקה כמה חויבו בפועל ,כמה נוכה בפועל מחשבון הבנק בגין פוליסות הביטוח (עמ' 7 לפרוטוקול).לא ידעה על חשבון הבנק ממנו בוצעו ניכויי הפרמיה, לא הייתה לה היכולת לבדוק זאת,היות והחשבון היה על שם המנוח בלבד (עמ' 9 לפרוטוקול) , בעמ' 9 העידה:"אני אישית לא ראיתי את חשבון הבנק" בעוד שבעמ' 12 היא העידה:"אני יודעת כי בדף שהוא הראה לי אותו היה כתוב הסכום שירד .." וכששאל אותה ב"כ הנתבעת:ש. : "לפני 5 דקות אמרת כי לא ראיתי את חשבונות הבנק וגם אמרת שלא ראית בדיעבד את חשבונות הבנק ..." היא השיבה : "כל המעמד הזה לא קל , לא פשוט , כל החיטוט הזה..". 36. אף מבלי להרחיב את יריעת הדיבור, עולה כי התובעת לא הייתה שותפה פעילה בתהליך המשא ומתן עם נציג הנתבעת 2 ,וחלקה הצטמצם בחתימתה וכלשונה : אני למעשה חתמתי יחד איתו על זה (עמ' 3 לפרוטוקול ) וכשנשאלה: את לא היית מעורבת בשיחות באופן אישי ? היא השיבה : לא , אני רק הייתי נוכחת בזמן החתימה (עמ' 10) , מכאן אין אלא להתייחס לעדותה בפרופורציה הנכונה . 37. לאמור, אין התובעת יכולה להעיד כי אכן המנוח בקש ביטוח חיים , וכי מר חן מילא את טופס ההצעה והחתים את המנוח מתוך כוונה ברורה לרכוש ביטוח חיים. 38. העד מיכאל כהן: הצהיר כי הינו סוכן ביטוח מורשה , וכי בתקופה הרלוונטית נתבקש על ידי התובעת לבדוק ולטפל בתביעתה.כן הצהיר כי המנוח פנה אליו כשבועיים קודם לאירוע וביקש להתייעץ איתו בעניין ביטוחי החיים אשר עשה בחברת הפניקס.עוד הצהיר העד כי המנוח מחה באוזניו כי חויב בפרמיה גבוהה מזו שסוכמה עם הסוכן מטעם הפניקס ,ולבסוף הוא הצהיר כי המנוח סיפר לו כי חתם על מסמכים לצורך תיקון הפרמיה. 39. בניגוד להצהרתו בסעיף 6 "הנני בטוח במאת האחוזים כי המנוח ידע בוודאות כי יש לו פוליסות ביטוח חיים ובריאות בתוקף ", בעדותו בפני ,לא ידע מתי המנוח נפטר , מתי המנוח חתם על הצעת הביטוח ( עמ' 30 לפרוטוקול המוקלט ) בניגוד לעדותו כי הוא טיפל בתביעת התובעת לאחר שעיין בכל החומר , עוד העיד כי הוא לא ידע שהפרמיות שולמו אחרי מותו של המנוח (עמ' 35 ) , יתרה מכך העד העיד (עמ' 43 ) כי כעיקרון הוא סוכן ביטוח בתחום האלמנטרי שלא התעסק בתחום ביטוח החיים , עוד אישר העד בעמ' 44 כי בחברות הביטוח יש הפרדה בין אגף הביטוח האלמנטרי לחיים , וכי ישנם פסי ביטול שונים , פסי תביעות שונים הכל שונה ( עמ' 44 ).מכאן וכאמור , עדותו של העד לא יכלה לשפוך אור לטענותיהם של התובעים ,לא כל שכן, כאשר עולה כי העד ובניגוד להצהרתו לא היה בקיא בפרטי התביעה שבפניי וזאת חרף הצהרותיו, מכאן שאין עדותו של העד יכולה להושיע לתובעים ומכל מקום אין בה לתמוך בגרסה כי היתה גמירות דעת מצד המנוח לרכוש ביטוח חיים, בשים לב לדברי המנוח עצמו בקלטת ובתמליל . 40. העד איציק גולדשטיין : הצהיר כי בתקופה הרלוונטית היה המאבטח האישי וחברו הטוב של המנוח . כן הצהיר כי במסגרת עבודתו עם המנוח דיברו על נושאים רבים לרבות כל הנוגע לעריכת ביטוחי חיים . עוד הצהיר כי המנוח רצה להבטיח את בני משפחתו במיוחד שיש לו בן אוטיסט , ושכל הידוע לו המנוח פעל להפחתת הפרמיה לסכום שסוכם ולא לביטולה של הפוליסה . 41. בעוד שבעדות בפניי : הוא אישר כי המנוח לא דן איתו בפרטי פרטים לגבי הביטוחים (עמ' 82 לפרוטוקול) , הוא לא ידע כמה שולמה פרמיה , ומכאן מתבקשת המסקנה כי הואיל והעד אינו בקיא בפרטים אין עדותו יכולה להושיע לתובעים . 42. העד יוסף חן :הצהיר כי בתקופה הרלוונטית היה מתלמד בסוכנות הביטוח גוונים , הוא הצהיר כי ביום 25.2.01 החתים את המנוח ואת אשתו על הצעות לביטוחי בריאות, לביטוח חיים, הוראת קבע לחיוב חשבון בנק וכן על הצהרת בריאות , עוד הצהיר העד כי הונפקו למנוח ולאלמנה פוליסות לביטוח בריאות וחיים . כן הצהיר כי ככל הידוע לו הוזמן המנוח לפגישה בפני הסוכנת מירה פרחי ואף בתצהירו התייחס לתוכן הפגישה . לבסוף הצהיר כי המנוח מעולם לא ביקש לבטל את הפוליסה שהופקה אלא רק להתאימה למה שהובטח לו בשלב ההצעה . 43. העד העיד על רצונו של המנוח בפוליסת ביטוח החיים ובלשונו : "מה זה לא ביקש ? הייתי אצלו בבית, החתמתי אותו, אותו ואת אשתו " (עמ' 110) . אלא זה עומד בניגוד לדברי המנוח כפי שעולה מהשיחה המוקלטת :" אתם שולחים סוכן ביטוח לבקש הצהרת הבריאות . אני חותם על הצהרת הבריאות , פתאום אני רואה חיוב בבנק . 44. עוד העיד כי, הציג את עצמו כסוכן ביטוח (נ/8), חרף היותו לא סוכן ביטוח , הוא העיד כי מעולם לא קיבל רישיון ביטוח, הוא פרסם מודעות בעיתונות בשם חברות הביטוח לילדי מודיעין ללא היתר מחברת הביטוח . 45. עוד מעניין לציין כי כשנשאל העד : ש. כמה מבוטחים זייפת ? ת. אני מצטער ,אני לא זוכר . ש. לכמה מבוטחים זייפת פוליסות ? ת. לא זוכר . ש. לא זוכר לכמה מבוטחים זייפת פוליסות . ת. אתה טוען שזייפתי ? 46. תמים דעים אני , עם מסקנות הנתבעת באשר לעדותו של העד חן יוסף, אולם בטרם אכנס לניתוח העדות עליי לומר כי עדותו של העד הותירה טעם מר, עוררה רושם שלילי ובלתי אמין כמי שדבק בגרסה אחת כמי שמגן על עצמו ובכך הוא מנסה לבסס את אחריותה של הנתבעת ולא כמי שדבק באמירת האמת .עדותו התאפיינה בהעדר ספונטאניות , תשובותיו לשאלות היו חמקניות ונועדו למטרה אחת לאיין כל אפשרות לטענות ההגנה של הנתבעת. העד אינו ראוי כל אימון מצד בית המשפט, אינו מכחיש כי זייף פוליסות אשר את מספרן אינו זוכר ! ועצם העובדה כי החתים את המנוח ואת התובעת על הצעת ביטוח או הוראת קבע, אין משמעה כי אלה אכן בקשו לרכוש ביטוח חיים. מתברר כי יוסף חן זה החתים את המנוח ( ויש לי בכלל ספק אם הוא החתים אותו או חתם במקומו ) על מסמך שהמנוח בכלל לא רצה . העד יוסף חן לא בחל בכל אמצעי לייצר פוליסה עבור המנוח כדי לזכות בעמלה שלו , בלי להתחשב ברצונו של הלקוח שלו . 47. יוצא אפוא כי עדותו של מר חן יוסף ,לא רק שלא יכולה להוות עזר להוכחת טענותיהם של התובעים ,אלא שעדותו מחזקת את המסקנה כי המנוח לא רצה את הפוליסה ,טען כי מר חן רימה אותו ומכאן אין אלא להסיק על אי רצונו של המנוח בפוליסת הביטוח . 48. העד אילן שאול :העד הצהיר כי בתקופה הרלוונטית היה חברו הטוב של המנוח , וכי כחודש לפני שנפטר התקשר המנוח בנוכחותו לסוכנות הביטוח בעניין גובה הפרמיה בה חויב בגין פוליסת ביטוח החיים שערך באמצעותם . עוד הצהיר כי המנוח כעס מאוד על זה שסוכם איתו כי יחויב בפרמיה חודשית מסוימת ובפועל חויב בפרמיה גבוהה יותר , ולבסוף הוא הצהיר כי נכח בפגישת המנוח עם הגב' פרחי , וכי לא זכור לו כי במהלך הפגישה הוחתם המנוח על מסמך כלשהו וכי הוא בטוח במאת האחוזים כי המנוח לא ביקש לבטל את הפוליסה . 49. בצדק טוענת הנתבעת : בעד זה תלו התובעים תקוות רבות , יען כי הוא לקח חלק באופן אישי בשיחה אצל הנתבעת 3 ,השיחה עימה הייתה חיונית , שכן במסגרת הפגישה עימה נחתם מכתב הביטול . בעוד שבתצהירו הוא מציין כי לא חתם על מסמך כלשהו "אם זכרוני אינו מטעני " (ס' 9 לתצהירו) , אלא , כך העד " הוא לא חתם על שום מסמך " אין זאת, כי המדובר בעניין העיקרי שהיה בפגישה , ואם הוא חתם על מסמך במסגרתה וביקש לבטל את הפוליסה , תמוהה כיצד בא העד וטוען , כי הנני בטוח ב- 100% כי המנוח לא ביקש לבטל את הפוליסה ( ס' 10 לתצהיר ) . בעוד שבעדותו בפניי הסתבר כי העד לא ידע כלל אם יש לו , למנוח ביטוח נוסף בחברת ביטוח אחרת (פרוטוקול עמ' 153 ) והוא לא ידע כמה דמי ביטוח הוא צריך לשלם (פרוטוקול עמ' 156) וזאת חרף היות העניין מהותי מבחינתו . עוד לציין כי באורח מפתיע נזכר העד כי המנוח חתם על מסמך עמ' 164 . 50. עדת ההגנה לילי לוי:הצהירה כי בעת הרלוונטית שימשה כמנהלת מחלקת תביעות ביטוח חיים בנתבעת .,היא הצהירה כי המנוח חתם על הצעה לביטוח חיים וכיסויי ביטוחי נוסף , בהסתמך על הצעת הביטוח נקבעו תנאי חיתום המתייחסים לכיסויים הביטוחיים המתבקשים על ידי התובע . במקביל הוצג לפירעון ביום 10.3.01 תשלום הסך של 700 ₪ על פי הוראת הקבע אולם התשלום לא כובד . מנגד בנוסף להצעת הביטוח לביטוח חיים חתמו המנוח ובת זוגו על הצעה לביטוח בריאות , ההצעה נחתמה ביום 30.1.01 לאחר ההצעה הונפקה פוליסה , נשלחה דרישה על סך 506 ₪ והיא אכן שולמה . עוד הצהירה העדה כי, ביום 16.4.01 התקשר המנוח לחברת הביטוח ובקש לבטל את הכיסוי הביטוחי, וביום 30.4.01 התקבל בחברה פקס מהסוכנת מירה פרחי שכלל מכתב החתום על ידי המנוח בו נתבקש ביטול הכיסוי הביטוחי של ביטוח החיים הבריאות על שם המנוח .עוד הצהירה העדה כי עד למועד מותו של המנוח לא שילם את פרמיית הביטוח לביטוח החיים ורק ביום 29.6.01 נתקבלה בחברת הביטוח הודעת תשלום לפוליסת ביטוח החיים ,התשלום שולם לאחר מות המנוח,עוד הצהירה העדה כי המנוח לא חתם על תנאי החיתום כפי שנקבעו במכתב תנאי החיתום שנשלח למנוח ביום 6.3.01 .לסיום הצהירה כי לאחר שנשלח מכתב דרישה על ידי התובעת השיבה לתובעת כי המנוח אכן רכש פוליסה אולם היא בוטלה על ידו והוא לא שילם פרמיה בגינה . 51. בעדותה בפניי היא חזרה על הצהרתה בתצהיר עדות הראשית וכשנשאלה בין היתר לאופן ביטול הפוליסה , היא השיבה כי התובעת היא לא בעלת הפוליסה אלא היא מבוטח משני ומשכך אין צורך באישור התובעת כאשר בעל הפוליסה מבקש לבטל את הפוליסה וכלשונה : אנחנו לא שואלים את המבוטחים , אנחנו שואלים קודם כל את בעל הפוליסה ( עמ' 204 ) . כן נשאלה העדה כי עדי התביעה מיקי כהן וגם יוסי חן שניהם אומרים שהם בדקו את הפוליסה מיד לאחר המקרה ואמרו להם שהפוליסה בתוקף היא השיבה : בדרך כלל שמגיעה תביעה, מכתב על תביעה, היא מגיעה למחלקה שלי , למחלקת תביעות . עכשיו, הצוות שלי בודק את כל התיק , רואה מה שיש ......בדרך כלל בטלפון אני לא מאשרת תביעות אם פונים אז עונים בכתב . עוד הסבירה העדה כי : מחלקת ביטוח חיים מטפלת בהוצאת הפוליסה ומקבלת אישורים על ביטול וגם מבטלת .עכשיו היא נעזרת במחלקת החשבונות והמיכון שהם שולחים את כל ההתראות לתשלום .על סמך ההתראה ,מחלקת החשבונות מקבלת את התשלום,ויש דיווח בין שתי המחלקות .מחלקת ביטוח חיים קיבלה הוראה בכתב ביוזמתו של המבוטח לבטל בשבילה הפוליסה מבוטלת .היא צריכה אחר כך להוריד את ההודעה הזו למחלקות הנלוות על מנת לבטל את הפוליסה , וכנראה שזה לקח זמן בין קבלת ההודעה לביטול לבין ביטול ההתראות .הסברה זה של העדה הניח את דעתי ,ובניגוד לסברת ב"כ התובעים סבורני כי ניתן הסבר מספק . 52. במאמר מוסגר , אף יצוין כי בית המשפט לא ייתן יד למהלך של שינוי חזית מצד ב"כ התובעים , משמע טענות שלא הועלו בכתבי הטענות בית המשפט לא יאפשר את העלאתן בסיכומים וההלכה בעניין זה ידועה . 53. העדה מירה פרחי: הצהירה כי בפגישתה עם המנוח וחברו בשם אילן שאול , המנוח ציין כי הוא כלל לא רצה לערוך ביטוח חיים בנתבעת,אלא רק ביטוח בריאות כאשר בכל הנוגע לביטוח הבריאות הוא לא קיבל את הביטוח המבוקש על ידו שכן הוא ביקש לרכוש ביטוח שיש בו כדי לתת מענה לבעיות הרפואיות של בנו החולה .עוד הצהירה כי המנוח מחה על כי הוא חויב בתשלום נוסף בגין ביטוח שלא ביקש אותו כלל (ביטוח חיים) ועל כי ביטוח הבריאות לא נתן מענה לצורך שלו , ולכן עמד נמרצות על ביטול שתי הפוליסות החיים והבריאות . 54. היא העידה בפניי: כי המנוח חפץ בביטול הפוליסות, וזאת בניגוד לעדותו של עד התביעה אילן שאול שאף נכח באותה פגישה בין המנוח לבין עדת ההגנה .לציין כי אין בית המשפט יכול להתנתק מהשוני במידת הניטרליות של שני העדים ,שכן מחד אילן שאול הצהיר וכן העיד כי היה חברו הטוב של המנוח, ויש להניח אם כי לא ברמה של קביעת מסמרות כי מידת הניטרליות שלו מוטלת בספק . 55. העד אלי לניר : הצהיר כי הינו משמש מנהל סוכנות גוונים , וכי המנוח מחה בפניו על החיוב בגין פוליסה שכלל לא רצה בה ,וביקש ממנו לבטל את שתי הפוליסות .עוד הצהיר העד כי הוא הפנה אותו לסוכנת שעבדה עימו מירה פרחי לאור סמיכות מקום המגורים של המנוח ושלה על מנת שתסייע למנוח בבקשתו . ולסיום הצהיר כי לסוכנות הגיע מכתב הביטול של הפוליסות והמנוי של הסוכנת פרחי . 56. העד דוד סומך : עד זה הובא לעדות לצורך בחינת קבילותם של הדיסק והתמליל . ומכל מקום וכפי שהקדמתי וציינתי לעיל , לאחר ששמעתי את ההקלטה וקראתי את התמליל ובניגוד לתמיהות שהעלו התובעים ביחס לשאלת מהימנותם דעתי כדעת ב"כ הנתבעים ובקצירת האומר אציין כי לא הוכח כי יש משום העדר מהימנות מתוכן השיחה לא כל שכן כאשר בנמצא מחד אישורה של התובעת כי המדובר בקולו של המנוח ומאידך אישורו של עד התביעה מר אילן שאול כי השיחה אכן התנהלה . 57. לא למיותר לציין כי , התובעת אישרה בפניי כי למנוח היה פוליסת ביטוח חיים בחברת כלל,יחד עם זאת,לא ניתן הסבר מניח את הדעת מדוע יחפוץ המנוח בעוד פוליסת ביטוח חיים מקום בו לא התרשמתי כי שכרו החודשי מרשה זאת . 58. העולה מהמקובץ עד כה ,לאחר ניתוח העדויות שעמדו בפניי הגעתי למסקנה כי לא היתה גמירות דעת מצד המנוח לרכוש פוליסה לביטוח חיים , וכי זו נעשתה ע"י העד יוסף חן שלא על פי רצון מפורש של המנוח . הוכח העדר גמירות דעתו של המנוח להתקשר בפוליסת ביטוח החיים . 59. סיכומי התובעים הם לכל היותר בבחינת מאמר מלומד באשר לסוגיית גמירות דעת לצורך כריתת חוזה ביטוח , בראי החוק והפסיקה, ואולם אין בהם דבר וחצי דבר עם העובדות הפשוטות והברורות הקשורות בתביעה שהגישו .לו נתנו התובעים דעתם בסיכומיהם לעובדות האמיתיות שהביאו את המנוח לטעון בשיחה המוקלטת כי רימו אותו, ודאי שהיו מגיעים למסקנה המתבקשת כי המנוח לא חפץ בביטוח חיים ומשכך דין התביעה להידחות על הסף . 60. אם כי נטען כי המנוח התכוון כי טענת המרמה ,התייחסה לעצם החיוב בסכום הגבוה מזה שהוסכם ולא לעצם עריכת החוזה , יחד עם זאת, לא ניתן הסבר ,ואף לא שוכנעתי כי קיים הסבר,אם המנוח התכוון כי רימו אותו ביחס לסכום שחויב בו , מדוע בכל השיחה לא הוצאה מילה אחת על העניין של חיוב בפרמיות בשיעור יותר גבוה מהמוסכם מדוע בכל השיחה טען המנוח חד משמעית במספר פעמים : " ...הפוליסה הזאתי..." " ...אני בכלל לא ביקשתי את זה ..." "...מי שהוא בכלל אמר לו לעשות לי פוליסה , שמוליסה... " "... אתם שולחים סוכן ביטוח לבקש הצהרת הבריאות . אני חותם על הצהרת הבריאות , פתאום אני רואה חיוב בבנק..." . מכאן שטענת התובעים אינה יכולה לעמוד על בסיס מוצק של עובדות , לא כל שכן וכפי שפרטתי הוכח כי המנוח לא חפץ בפוליסת ביטוח החיים . 61. ועל כן, בדין טוענת הנתבעת, לצד דברים מפורשים אלו, נחזית גם התנהגות קונסיסטנטית המתאימה ללוח זמנים רציף, כי המנוח לא רק שלא אבה בפוליסת ביטוח החיים, אלא שהוא עשה כדי להוציא את כוונתו מהכוח אל הפועל,לאחר שביקש לבטל את המוצר, אשר לא חפץ בו מעיקרא כלל , וכך אכן היה : ראשית המנוח לא שילם כלל את הפוליסה ,(נספח ה' לתצהיר נ/13"] , המנוח לא שילם את הפרמיה הראשונה בסך 700 ₪ ולאחר מכן הוא נותן ביטול הוראה , ונשלחות אליו במקביל הודעות על חיוב התשלום הראשון (נספח ו - נ/13) , אולם אלו לא מכובדות , אלא לאחר מותו ע"י אלמנתו ביוזמת סוכן הביטוח החדש ,שנכנס לתיק (נספח יד - נ/13) .שנית המנוח הופנה בעקבות השיחה אל אלי לניר , מנהל סוכנות גוונים , בה ביקש לבטל את הפוליסה וזה האחרון הפנה אותו לסוכנת נירה פרחי , על מנת שהוא יבצע את הביטול בנוכחותה. שלישית במעמד הסוכנת פרחי, המנוח חתם על מכתב מינוי סוכן ועל מכתב ביטול של פוליסת ביטוח החיים והבריאות ,ואף ציין את המניע (הבקשה לביטול מלווה בבקשה להחזרת הפרמיות ששולמו בגין הפוליסות "עקב מרמה ") (נ/5 , נ/5 א ,נספח יג -נ/13נספח א' וב' לתצהיר נירה פרחי ) . 62. עוד טוענת הנתבעת כי, אין מדובר רק בהפרחת דברים בעלמא , או חלילה מחמת היותו של המנוח מצוי ב "עידנא דריתא" ,אלא לצד הכוונה מופיע גם "האקטוס" , דהיינו הפעולות ההכרחיות שעושה המנוח באורח מפורש וברור לצורך הוצאה לפועל של רצונו בדרך זו , העדר גמירות דעתו ביחס לפוליסה הינה ברורה, ואין אנו זקוקים כלל להוכחה של מרמה או של זיוף .המנוח פשוט לא חפץ במוצר, בין אם מחמת מניע זה או מחמת מניע אחר , אפשר אכן שרומה ,אפשר שהפוליסה זויפה , ברם העיקר הוא בביטוי החיצוני של המנוח הנדרש לאומר דברים ולהתנהגות בפועל , המלמדים על העדר גמירות הדעת הנדרשת לשכלול ההצעה . 63. אם כי כפי שפירטתי די בהוכחת העדר גמירות דעתו של המנוח להתקשר בחוזה ביטוח החיים כדי להביא לדחיית התביעה אלא למען הזהירות אדון ביתר המחלוקת בין הצדדים. 64. בשלב זה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים ובעדויות מסקנתי ביחס לשאלה הראשונה שבמחלוקת היא כי יש לקבל את עמדת הנתבעת כי נעדרת גמירת דעתו של המנוח להתקשר בחוזה ביטוח החיים . ב. אי השתכללות חוזה הביטוח ואי כניסתו לתוקף 65. לטענת הנתבעת , הפוליסה כלל לא נכנסה לתוקף בשל אי תשלום פרמיה ראשונה , לעניין פוליסת ביטוח החיים , בעוד שלטענת התובעים אומנם עדת ההגנה הגב' לילי לוי , ב סע ' 4 לתצהירה מייחסת תשלום זה לפוליסת הבריאות ולא לפוליסת החיים !! אלא שבחשבון הבנק של התובעת ובעלה המנוח , ביום 15.2.2001 מופיע חיוב זה תחת המילים "הפניקס חיים " ולא " הפניקס - בריאות". 66. כאן המקום לציין כי בדין טוענת הנתבעת:"ב"כ התובעים מצא לעצמו חירות להוסיף כראות עיניו "ראיות" לסיכומיו , כגון מסמכי בנק שלא הוגשו בעת הדיון בתיק , אין זאת כי,ככל שאין מדובר במסמכים ,שהוגשו כדין , לא ניתן להתייחס אליהן כלל , וכי למעשה החדרת הראיות בדלת האחורית הינו בלתי ראוי ואף זכה לגינויים רבים בפסיקה [לדוגמא : ע"א 8778/04 מחלבות יטבתה בע"מ נ' תנובה בע"מ , תק -על 2007 (2) 838 ]. בדרך זו ומשלא הייתה לנתבעת הזדמנות להידרש אליהם בזמן אמת אז אין לייחס למסמכי הבנק כל משקל ראייתי . 67. מעל לצורך אף הסבירה הנתבעת והסברה מקובל עלי כי : עצם הציון האמור ביחס לתשלומי פוליסת הבריאות אינה משנה דבר, שכן הבחינה צריכה להיות ביחס לתשלום הספציפי, מה בדיוק מהותו , ולאיזה ביטוח הינו קשור . עצם ציון הכיתוב "חיים", אינו הופך את הפרמיה הספציפית לביטוחי חיים בהכרח, והרי במסגרת אגף ביטוחי החיים קיימות מחלקות שונות העוסקות בכיסויים ביטוחיים שונים, שכולם יכולים לשאת את הכותרת פוליסת חיים ,למשל : אי כושר עבודה , נכות מתאונה , כיסויי בריאות וכיו"ב . לפיכך הבחינה צריכה להיות ביחס לתשלום הספציפי ולא באשר לכינויים אלו שצוינו בחשבון הבנק ולו הייתה התייחסות אליה מראש ,הייתה הנתבעת יכולה להבהיר עובדתית מה נרשם בכיתוב האמור ואם בכלל . 68. עוד הסבירה הנתבעת:"המבטחת קבעה כי תשלום דמי הביטוח מהווה תנאי לעצם כריתת החוזה,והתשלום מהווה מעשה לביצוע החוזה , כלומר דרך לקיבול החוזה , כלשון סעיף 6(א) לחוק החוזים .,המדובר בתנאי מתלה, שבקיומו תלויה קשירתו של החוזה , וחברת הביטוח רשאית לקבוע קיבול או תנאי כאמור בדרך קיבול זו (פרידמן וכהן, דיני חוזים, עמ' 218 , אליאס , דיני ביטוח, כרך ראשון עמ' 134-135 ) אכן אפשר שתנאי זה לא יתממש, בשעה שכח הקיבול מופעל על ידי המבטח , כגון הוראת קבע שלא הופעלה על ידי המבטח , ברם, אין פני הדברים כך בעת שהוראת הקבע עצמה הופעלה על ידי המבטח, אלא שהמועמד לביטוח, מצא לנכון לבטלה או שלא לכבדה . עוד ציינה הנתבעת כי במידה ולא שולמה פרמיה ראשונה מחמת מעשה אקטיבי( ההדגשות שלי ח.י ) ביוזמתו של המועמד לביטוח ובשעה שהצעה מתנה את כניסתו של חוזה הביטוח לתוקף עם תשלום הפרמיה הראשונה, הרי שבהעדר התשלום בדרך האמורה לא נכרת חוזה הביטוח (במקור). או במילים אחרות - התנאי לא התממש , או שלא בוצע קיבול כמעשה לביצוע החוזה . 69. יוצא כי, צודקת הנתבעת בטענה כי עסקינן בהצעת ביטוח, המתנה השתכללותו של החוזה במעשה לביצוע החוזה , המתייחס לתשלום הפרמיה הראשונה . 70. עוד לציין כי, מקובלת עליי טענת הנתבעת כי, בניגוד לסברת התובעים , אין מדובר בסיטואציה בה המנוח לא היה מודע לתניה זו , ומכאן החובה להבליט את הפרטים בפוליסה וזאת ניתן ללמוד כי התניה מופיעה במסגרת הצעת הביטוח עליה המבוטח חתם. 71. עוד לציין כי עדי התביעה אף בעצמם מאשרים כי לא שולמו הפרמיות בגין פוליסת ביטוח החיים , טול לדוגמא עד התביעה מיכאל כהן (סוכן הביטוח) העיד : " היום אני יודע שבעצם הם לא שילמו פרמיה אחת " [ עמ' 64 ] , וגם בעמ' 64 העיד : " תשלום לביטוח חיים שלא שולם כלל " . 72. רוצה לומר כי הוכח בפניי , כי ההצעה לא הבשילה כדי חוזה מחייב.לא שולמו פרמיות בגין פוליסת ביטוח החיים והוכח כי התשלום מהווה תנאי מתלה לכניסת החוזה לתוקף ומשבוטל החיוב ביוזמת המנוח , הגעתי למסקנה כי החוזה לא נכנס לתוקף . 73. אף מבלי להרחיב את יריעת הדיבור, שוכנעתי בעמדתה של הנתבעת כי:"התשלומים אליהם מתייחסת התביעה נוגעים לביטוח הבריאות בלבד .ואינם מתייחסים כלל לתשלום הפרמיה הראשונה לביטוח החיים. עוד יש לציין כי, אין בפיהם של התובעים הסבר לתשלום הפרמיות במלואה לאחר מות המנוח ותשלום זה רק מחזק את המסקנה כי התובעים ידעו היטב כי תשלום הפרמיה מהווה תנאי לכניסת החוזה לתוקף .על כן ברי כי עסקינו בסיטואציה של סיכון שחלף . ואף מבלי לפגוע במסקנה כי החוזה לא נכנס לתוקף אדון להלן במחלוקת השלישית . ג. ביטול חוזה הביטוח על ידי המנוח 74. במוקד עומדת מחד טענת התובעים כי,המנוח כלל לא ביקש לבטל את הפוליסה , ולצד זה הטענות בתצהירי העדים מטעמם (שנסתרו בחקירה ) ומאידך טענת הנתבעת כי המנוח ביקש את ביטול הפוליסה טענה המגובית בשיחת המנוח המוקלטת ובעדי ההגנה . 75. התובעים העלו ספקות באשר למכתב הביטול של המנוח , כן העלו ספקות באשר לאותנטיות חתימת המנוח אם כי לשיטתם כפי שהתובעת מסרה לא בטוח כי זו החתימה שלו . כשלעניין זה אציין כי אינני מוכן להסכים עם התובעים , לא שכן וכטענת הנתבעת מכתב הביטול לא היה אלא הוצאה לפועל אחרונה של כוונת המנוח . 76. ציר הזמן ,החל מביטול הוראת הקבע וכלה בשיחת המנוח המוקלטת והביטול בפועל מביא אותי למסקנה כי המנוח אכן לא חפץ בהוצאת הפוליסה , יען כי, יש בהתנהגות שאפפה את המהלך החל מחתימת המנוח ואשתו בפני עד התביעה יוסף וחן וכלה בביטול הוראת הקבע , והשיחה שהוקלטה ללמד על העדר הספקות באשר למכתב הביטול . 77. על פי חומר הראיות שנסקר לעיל, אין בלבי ספק כי בהתנהגותו של המנוח, בדבריו בשיחה המוקלטת ובמכתב שחתם בפני הנתבעת 3 , משום ביטול פוליסת הביטוח , אף אם בכלל, ואין כך הדבר, היתה פוליסת ביטוח בתוקף מלכתחילה . עצם משלוח הדרישות מטעם הנתבעת אל המנוח , לאחר מותו לשלם את דמי הביטוח שהצטברו מיום הוצאת הפוליסה אינה יכולה להושיע לתובעים ולהקים לתחייה , או להמציא מחדש פוליסה שלא נדרשה ,ו/או לא נכנסה לתוקף מפאת אי תשלום דמי ביטוח . המנוח ביטל את הפוליסה . 78. העולה מכל המקובץ לעיל , קל וחומר ממשקלם המצטבר הוא כי דין התביעה להידחות . סוף דבר ! 79. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים , בחומר הראיות ובעדויות שעמדו לפניי , הגעתי לכלל מסקנה , לא הוכחה כוונת המנוח להתקשר בחוזה ביטוח החיים וזאת משהראיתי העדר גמירות דעת מצידו, הגם אם טעיתי במסקנתי עדיין ניתן לקבוע כי החוזה לא נכנס לתוקף וזו בהעדר תשלום הפרמיה הראשונה ולסיום הגם אם ניתן לקבוע היפוכו של דבר , הוכח בפניי כי המנוח ביקש לבטל את הפוליסה . התביעה נדחית. חיוב בהוצאות 80. לשאלת ההוצאות עלי לציין כי, במטרה למנוע הוצאות מיותרות כאשר ברור היה מלכתחילה כי תוצאות ההליך הן אחת, בית המשפט במספר ישיבות הציע לסלק את התובענה על דרך הפשרה , וניסיון אחרון אף היה לאחר שמיעת הראיות והגשת סיכומים , וחרף זאת , ב"כ התובעים עמד על ניהול התביעה עד תום . 81. עוד לציין כי ,חסד עשה ב"כ הנתבעת בציינו כי לאור הנסיבות משאירה הנתבעת 1 להבדיל מהנתבעים האחרים את עניין ההוצאות לשיקול דעת של בית המשפט . 82. לאחר ששקלתי את נסיבות התביעה שלפניי, באשר לעניין ההוצאות החלטתי לחייב את התובעים בהוצאות . 83. על כן , בהתחשב בכל האמור לעיל , הנני מחייב את התובעים לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט בסך 10,000 בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ כדין. חוזהפוליסהביטוח חייםגמירות דעתחוזה ביטוח