נזק לגיר מכונית (ביטוח רכב)

להלן פסק דין בנושא ביטוח נזק לגיר מכונית: הרקע 1. התובע 1, (להלן - ינקוביץ' או התובע), משמש כמנכ"ל התובעת 2, ובעליה. בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הוא היה הבעלים והנהג של רכב מסוג אאודי, מ.ר 51-889-89 (להלן - הרכב). הנתבעת מספר 1, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן - הראל או הנתבעת 1) ביטחה, בכל המועדים הרלוונטיים לתביעה, את הרכב בביטוח מקיף. הנתבעת 2, צ'מפיון מוטורס ישראל בע"מ (להלן - צ'מפיון או הנתבעת 2) הינה יבואנית הרכב, ומחויבת על פי תעודת האחריות של הרכב כלפי בעליו. 2. אין מחלוקת, שהרכב נרכש בסוף חודש אוקטובר 2003 ותקופת האחריות של הנתבעת 2 לרכב היתה למשך שנתיים מיום הרכישה. 3. ביום 12.01.05, בסביבות השעה 14:00, בזמן שהתובע נהג ברכב, שמע פתאום חבטה בתחתית הרכב. הוא ירד מהרכב וניסה לבדוק מה קרה, אך לא הבחין בבעיה כלשהי. התובע המשיך לנסוע עם הרכב ולא הרגיש שיש קושי כלשהו. מאוחר יותר, כעבור כשעתיים ורבע, כשנסע ברכב, יצאה תיבת ההילוכים מכלל פעולה והרכב נעמד במקום. התובע דאג לכך שהרכב יגרר למוסך המרכזי של צ'מפיון בבני ברק (להלן - המוסך), והוא הגיע למוסך בסביבות 17:00. אנשי צ'מפיון בדקו את הרכב ואיבחנו בעיה בתיבת ההילוכים. האבחנה שלהם היתה שהגיר איננו תקין ויש להחליפו בחדש. אנשי צ'מפיון טענו כי הגיר התקלקל בעקבות החבטה עליה סיפר התובע, וזאת לאחר שראו, לדבריהם, סימני מכה בתחתית תיבת ההילוכים ברכב. הם אמרו לתובע שיש לשלוח את תיבת ההילוכים כולה ליצרן בגרמניה ולרכוש תיבת הילוכים חלופית, מאחר שבארץ איש אינו יודע לטפל בגיר מהסוג הקיים ברכב. אנשי צ'מפיון אמרו לתובע שהעלות הכוללת של החלפת תיבת ההילוכים (כולל עבודה) הינה כ-79 אלף ₪. התובע הודיע, עוד באותו היום, להראל על האירוע, באמצעות סוכן הביטוח, מר אלון אמיתי, ואף מילא טופס של הודעה על תאונת דרכים. ביום 13.01.05 הגיע למוסך שמאי, מר אליהו אגרנט (להלן - אגרנט), והוא בדק את הרכב. 4. לגבי השתלשלות העניינים מכאן ואילך קיימות מחלוקות מסוימות, אך לצורך הבנת הרקע לתביעה, די אם אומר שהראל טענה שהקלקול בתיבת ההילוכים נבע מפגם בייצור של הרכב, ולכן צ'מפיון היא שצריכה לטפל בהחלפת הגיר ולשאת בכל העלויות הקשורות בכך, לנוכח היות הרכב בתוך תקופת האחריות. צ'מפיון טענה כי החבטה ששמע התובע היא שגרמה לפגיעה בגיר, ועל כן מדובר בנזק תאונתי, ועל הראל לשאת בפיצוי בגין הנזק. בסופו של יום, הוחלף הגיר על ידי צ'מפיון, על חשבון התובעים. מכאן התביעה שבפני, כאשר התובעים תובעים הן את הראל ואת את צ'מפיון, לאור המחלוקת בין הנתבעים אם מדובר בנזק תאונתי או בפגם בייצור. טענות התובע 5. לטענת התובע, כל הפעולות שנעשו בקשר לרכב, החל מהרגע שבו הגיע למוסך השמאי אגרנט, אשר נשלח על ידי הראל, ועד התיקון הסופי - נעשו ביוזמת הראל או סוכן הביטוח מטעמה, או ביוזמת צ'מפיון. לתובע רק הודיעו על הפעולות הנעשות, על מנת לוודא שאין לו התנגדות לביצוען. הוא עצמו שיתף פעולה באופן מלא, הן עם השמאים מטעם הראל, הן עם המומחים מטעם הראל והן עם נציגי צ'מפיון. 6. לטענת התובע, בשלב הראשון קיבל השמאי אגרנט הסברים מאנשי צ'מפיון לגבי התקלה, והם אמרו לו, בנוכחות התובע, כי לדעתם נגרמה התקלה עקב חבטה בתחתית הגיר. השמאי אגרנט קיבל טענה זו, ועוד באותו היום שוחח בטלפון עם נציג הראל. השיחה התבצעה באמצעות הרמקול של הטלפון, כך שהתובע שמע את כולה, וכך גם שמע אותה נציג צ'מפיון, מר איציק קטרי, שנכח אף הוא במקום. השמאי אגרנט אמר לנציג הראל שהנזק נובע מהחבטה. לאחר מכן, טוען התובע, שינו פתאום נציגי הראל את דבריהם והחלו לטעון שייתכן שהנזק נובע מבלאי, או מבעיה בתהליך הייצור של תיבת ההילוכים. טוען התובע, כי בשלב זה פנה סוכן הביטוח, מר אמיתי, לשמאי בשם יקותיאל יצחקי, בכדי לבצע בדיקה נוספת מטעמה של הראל. השמאי יצחקי הגיע למסקנה כי היה כשל במשאבת השמן של תיבת ההילוכים, כתוצאה מכשל מכני של המערכת ולא מאירוע תאונתי, והסמיכות בין מועד המכה בתחתית תיבת ההילוכים לבין התקלה היא מקרית. שני שמאים נוספים מטעם הראל בדקו את תיבת ההילוכים - מר גיל ליזרוביץ' ומר אלי כלב. לאחר מכן, הפנתה הראל את תיבת ההילוכים לבדיקה על ידי מטלורג מומחה, מר שלמה אייזנברג. גם מסקנתו היתה כי מדובר בפגם בתיבת ההילוכים, ולא בנזק שקרה עקב אירוע תאונתי. 7. התובע טוען כי איננו יודע האם הנזק נגרם כתוצאה מכשל שאיננו תאונתי (ואז האחריות לפצותו מוטלת על כתפי צ'מפיון, מאחר שהרכב היה עדיין בתוך תקופת האחריות), או כתוצאה מהחבטה בתחתית תיבת ההילוכים, שאז - על הראל לפצותו בגין נזקיו, אך מכל מקום, כך או אחרת - הוא זכאי לפיצוי. 8. התובע מציין כי נתגלעו מחלוקות בין הנתבעות באשר לפעולות שננקטו לצורך בדיקת הגיר: צ'מפיון טוענת, שפירוק הגיר על ידי מוסך "סופר גיר", לשם נשלח על ידי הראל, גרמה לצ'מפיון נזקים. לדברי התובע, הוא פעל בהתאם להוראות הראל, כאשר העביר את הגיר לבדיקה בסופר גיר, ולכן, בכל מקרה, גם אם אקבל את הטענה שנגרם לצ'מפיון נזק בשל כך, הרי שהראל צריכה לשאת בתוצאותיו, ולא התובע עצמו. 9. התובע לא קיבל מכתב מהראל סמוך לאחר קרות הנזק לפיו היא מסרבת לפצותו ודוחה את תביעתו, והתברר לו יותר משנה לאחר האירוע, שנשלח מכתב דחיה למשרד עורך דינו. 10. מאחר שהמחלוקת בין הראל לצ'מפיון לא נפתרה, נאלץ התובע לשכור רכב חלופי למשך כ-3.5 חודשים. בגין שכירת הרכב שילם התובע סך של 13,962 ₪. הרכב ששכר התובע היה בעל מנוע בנזין, בעוד רכבו שלו הינו בעל מנוע דיזל, ולכן נאלץ לשלם יותר עבור צריכת דלק, וזאת בסך של 500 ₪. בנוסף, היו ימים בהם לא היה ברשותו רכב חלופי ועל כן שילם 200 ₪ בגין נסיעה במוניות. רק ב-28.04.05 קיבל חזרה את רכבו מצ'מפיון כשהוא מתוקן, לאחר שהוא עצמו נשא בעלות התיקון בסך 55,709.50 ₪ (בגין עלות תיבת ההילוכים, חלקים נוספים והעבודה, וזאת - לאחר שצ'מפיון עשתה לו הנחה ניכרת במחיר). בנוסף, במהלך תקופת התיקונים והבדיקות, נאלץ לגרור את הרכב מספר פעמים בהתאם להוראות של הראל וצ'מפיון, ובגין גרירות אלה שילם 698 ₪. בגין בדיקת הרכב במוסך "סופר גיר", שילם התובע סך של 1,755 ₪. עוד מציין התובע, כי במשך החודשים שבהם נסע ברכב החלופי, המשיך לשלם את פרמיות הביטוח, בסך של 2,000 ₪. בגין כל אלה, תובעים התובעים סך של 88,951 ₪. טענות הנתבעת 1 (הראל) 11. לטענת הנתבעת 1, הנזק שנגרם לתיבת ההילוכים הינו נזק הנובע מכשל שמקורו בשבבים שהגיעו במערכת השמן, כנראה מהגיר, ונלכדו בין גלגלי השיניים של משאבת השמן. שבבים אלה יצרו לחץ שגרם לשבירת גלגל השיניים במשאבת השמן, ושבר זה גרם לשברים נוספים, עד להפסקת עבודתה של משאבת השמן. טענה זו נסמכת על חוות דעתו של המטלורג, שלמה אייזנברג, אשר בדק את מערכת הגיר שהובאה אליו למעבדה. לטענת הראל, לאור מסקנת המומחה - הנזק שבו מדובר איננו נזק כתוצאה מאירוע תאונתי, אלא תוצאה של פגם ביצור הרכב, ועל כן מי שצריכה לפצות את התובע הינה צ'מפיון, יבואנית הרכב, אשר נתנה אחריות לרכב במשך שנתיים (והאירוע דנן התרחש בתוך אותן שנתיים). טענות הנתבעת 2 (צ'מפיון) 12. לדברי צ'מפיון, התובע הכניס את רכבו למוסך ביום 12.01.05 באמצעות גרר. טרם כניסת הרכב למוסך, התקשר התובע בטלפון ואמר לנציג צ'מפיון, שתיבת ההילוכים אינה מגיבה. במענה לשאלותיו של נציג צ'מפיון, מר יצחק קטרי (להלן - קטרי), אמר התובע שהרכב קיבל מכה בחלקו התחתון וזמן קצר לאחר מכן, חדל הרכב מלתפקד. הרכב, לרבות תיבת ההילוכים, נבדק על ידי קטרי מיד לאחר שהגיע למוסך. קטרי ביצע ברכב בדיקה מכאנית והוא חיבר את הרכב למחשב, המזהה תקלות. שתי הבדיקות הללו העלו שתיבת ההילוכים כשלה, וחדלה מלתפקד עקב חוסר בלחץ שמן פנימי. לאור ממצאים אלו, הגיע קטרי למסקנה שהסיבה לחוסר בלחץ שמן הינה האירוע התאונתי שבו היה מעורב הרכב. את ממצאיו אלה הראה קטרי למנהל המוסך, מר טל פרידלר (להלן - פרידלר), אשר הסכים עם המסקנות. לדברי קטרי, תיבת ההילוכים כשלה כתוצאה מזעזוע שאירע במשאבת השמן, חלק העשוי להישבר כשהוא נחשף לזעזוע. את סימני הזעזוע שגרם לשבר ראה קטרי היטב, לטענתו, בתחתית מעטפת תיבת ההילוכים. כתוצאה מהפגיעה, קם צורך להחליף את תיבת ההילוכים, שכן ברכב התובע הותקנה תיבת הילוכים מורכבת, שלא ניתן לשפצה, אלא במפעל יצרן הרכב. 13. ביום 13.01.05 נבדקה תיבת ההילוכים על ידי שמאי מטעם הראל, אגרנט. לאחר שאגרנט סיים את בדיקתו, הסכים, לטענת צ'מפיון, לאבחנה לפיה הצורך בהחלפת תיבת ההילוכים קם כתוצאה מהאירוע התאונתי. אגרנט אמר שבכוונתו לדווח להראל כי הצורך בהחלפת תיבת ההילוכים קם כתוצאה מהאירוע התאונתי והוא אכן יצר קשר טלפוני עם אחד מנציגי חברת הביטוח, והודיע לו שהנזק שאירע נובע כתוצאה מהמכה שקיבל הרכב. השיחה בוצעה בנוכחות קטרי ובנוכחות התובע. לאחר אותה שיחה, חדל אותו שמאי מלטפל בנושא וחברת הביטוח מינתה שמאי אחריו תחתיו. 14. תעודת האחריות של הרכב קובעת כי היא אינה מכסה נזק כתוצאה מתאונה, ואיננה חלה במקום שבו נגרם הנזק כתוצאה מתאונה, גורמים חיצוניים, שימוש או בלאי. הנתבעת מפנה בתעודת האחריות שצורפה כנספח א' לתצהיר קטרי, לסעיף 3.5. 15. לדברי צ'מפיון, בשלב זה נבדק הרכב על ידי השמאי החדש, אשר הגיע למסקנה הפוכה מהשמאי אגרנט, והוא דרש כי תיבת ההילוכים תוחלף במסגרת אחריות היצרן ועל חשבונו. הבדיקה שביצע השמאי החדש היתה פיזית בלבד, ולא ברור כלל כיצד הגיע למסקנה כלשהי על סמך בדיקות אלה. 16. לאור המחלוקת שנתגלעה בין צ'מפיון להראל, הבהיר קטרי לתובע ולשמאי החדש מטעם הראל, כי בכוונתו להעביר את תיבת ההילוכים לבדיקה אצל היצרן בגרמניה. הוא הבהיר כי אם היצרן ייקבע שהצורך בהחלפת תיבת ההילוכים אינו נובע מאירוע תאונתי, זו תוחלף בתיבת הילוכים חדשה במסגרת אחריות היצרן, וללא כל תשלום מצד התובע. לטענת צ'מפיון, קטרי ציין כי תשובת היצרן תתקבל לכל היותר בתוך שבועיים. התובע לא התנגד להצעה זו, אך הודיע לקטרי כי נציגי הראל מסרבים לבדיקה של תיבת ההילוכים על ידי היצרן, ועוד נאמר לו, לטענת צ'מפיון, שבכוונת הראל לנסות ולשפץ את תיבת ההילוכים במכון בשם "סופר גיר". לדברי קטרי, בטרם העבירו נציגי הראל את תיבת ההילוכים לסופר גיר, הוא הבהיר הן לתובע והן לנציגי הראל, כי הוא משוכנע שמכון "סופר גיר" לא יצליח לשפץ את תיבת ההילוכים, שכן מדובר בתיבת הילוכים מורכבת ביותר ולצורך השיפוץ יש להשתמש בכלים מיוחדים, שאינם קיימים בארץ. אפילו צ'מפיון עצמה, שהיא נציגת היצרן בישראל, אינה משפצת תיבות הילוכים אלה כאשר הן ניזוקות. עוד ציין קטרי בפני התובע ובפני נציגי הראל, כי עצם העברת תיבת ההילוכים לסופר גיר, יהיה בה כדי לטרפד את בדיקתה על ידי היצרן, שכן היצרן מוכן לקבל את תיבת ההילוכים לבדיקה רק כשהיא במקשה אחת, ולא כשהיא מפורקת. למרות זאת, העבירו נציגי הראל את תיבת ההילוכים לסופר גיר, ורק לאחר שבוע השיבו את הרכב ואת תיבת ההילוכים למרכז השירות של צ'מפיון. תיבת ההילוכים התקבלה במרכז השירות כשהיא מפורקת לגורמים שהונחו בתא המטען של הרכב. חלק מהמרכיבים שפורקו ניזוקו כתוצאה מהפירוק, או מההעברה מסופר גיר למרכז השירות. הנזק שאירע לחלפים המרכיבים את תיבת ההילוכים, ועצם הפירוק לגורמים, הוביל לכך שלא ניתן היה עוד לשלוח את תיבת ההילוכים לבדיקה של היצרן, או של כל גורם אחר. טוענת צ'מפיון, כי אילו התובע ונציגי הראל היו מאשרים שתיבת ההילוכים תיבדק על ידי היצרן, לא היה בכך כדי למנוע מהם לבדוק את תיבת ההילוכים על ידי מומחים מטעמם, לאחר מכן, והיה בכך כדי לאפשר ליצרן הרכב להגיע למסקנה האם מדובר בפגם ביצור (בניגוד לאבחנה המקצועית של קטרי), שאז היצרן היה לוקח אחריות ומחליף את תיבת ההילוכים. 17. נציגי צ'מפיון מזכירים כי ביום 09.01.05, כ-3 ימים לפני האירוע התאונתי, הכניס התובע את הרכב למוסך לצורך ביצוע טיפול שוטף (טיפול 60,000). במהלך הטיפול השוטף, הוחלף שמן הגיר בתיבת ההילוכים, בהתאם להוראות היצרן. בשלב זה, לא הלין התובע על תפקוד תיבת ההילוכים. 18. צ'מפיון מציינת, כי כאשר החליט התובע שתיבת ההילוכים תוחלף, שלא במסגרת האחריות, הוענקה לו הנחה משמעותית על ידי צ'מפיון. הראיות 19. מטעם התובע, העיד רק הוא עצמו. מטעם הנתבעת 1, הוזמנו לעדות שני שמאים: מר אלי כלב ומר גיל ליזרוביץ'. מהם הגיע לעדות מר גיל ליזרוביץ' בלבד. לא הוסבר מדוע כלב, שהוא השמאי הראשי של הראל, לא התייצב. בנוסף, העידה הנתבעת 1 את מר שלמה אייזנברג, המטלורג. מטעם הנתבעת 2 הוזמנו לעדות מר יצחק קטרי (מנהל צוות יועצי שירות אצל הנתבעת 2) ומר טל פרידלר (מנהל המוסך המרכזי). 20. לא זומנו לעדות סוכן הביטוח, אלון אמיתי (אף שהנתבעת 1 הגישה תצהיר מטעמו), לא זומן השמאי אליהו אגרנט מטעם מי מהצדדים, ולא זומן השמאי יקותיאל יצחקי, מטעם מי מהצדדים. בכל המקומות להלן, בהם יצויין "פרוטוקול" - הכוונה לפרוטוקול הדיון מיום 6.12.07. ראיות התביעה 21. התובע העיד כי סמוך לפני האירוע, הוא נסע בדרך עפר טובה ומהודקת, טרם סלילה, הסמוכה לאתר בניה שבו הוא מבקר לעתים תכופות. הוא ציין כי שמע רעש חזק בתחתית הרכב. הוא לא חש בטלטלה כלשהי. הוא עצר את הרכב וירד ממנו, אך לא ראה כל סימן בדרך שיכול היה להסביר את הרעש ששמע. הוא לא ראה בור ולא אבן בולטת, או כל הפרעה אחרת בכביש. הוא המשיך לנסוע כרגיל, ולא חש בכל הפרעה. בשעתיים שלאחר מכן, נסע ברכב ועצר, חליפות, וכעבור שעתיים ורבע, לאחר שיצא ממקום קניות לאחר חניה מסוימת, והיה בנסיעה, לפתע חדלה תיבת ההילוכים מלהגיב. 22. לענין הבדיקה שבוצעה במוסך צ'מפיון, עם הגעת הרכב לשם בעזרתו של הגרר, סיפר שהרכב חובר למוניטור, והועלה על "ליפט". כאשר נשאל אם נראו סימני מכה בתחתית הרכב, ענה כי איננו יכול להעיד שהיו סימני מכה. היתה שריטה על התחתית של הגיר, וזהו (למרות שבסעיף 11 לתצהירו כתוב "ראינו סימני מכה בתחתית תיבת ההילוכים"). מר ינקוביץ' יישב את הדברים באומרו שהוא אומנם ראה מכה, אך הוא לא יודע איזו מכה ומתי זו התרחשה (הפרוטוקול, בעמודים 12-13). 23. הוא העיד גם על שיחת הטלפון לה היה עד, בין השמאי, אליהו אגרנט, אשר הגיע למקום - לפי דברי התובע - בהזמנה של הראל, לבין נציג/ת הראל. לדבריו, השיחה בראשיתה התנהלה כאשר הרמקול החיצוני של הטלפון מופעל, באופן שגם הוא וגם קטרי, שהיה במקום, שמעו את שני צידי השיחה. לדבריו, אגרנט אמר לנציג/ת הראל שעמו/עמה שוחח, כי הוא מאשר את ממצאי עובדי המוסך, לפיהם הגיר ניזוק כתוצאה מחבטה, ויש להחליף את הגיר, דבר שעולה כ-80 אלף ₪ (הפרוטוקול, בעמוד 14, שורה 14 עד עמוד 15, שורה 7). יצוין, כי חוות דעתו של אגרנט צורפה לכתב התביעה, והיא מופיעה על גבי דפי לוגו של הראל. בחוות הדעת נכתב ב"תיאור המקרה": "במהלך נסיעה נפגע רכב המבוטח בגחון ולא ידוע כתוצאה ממה". עוד כתוב בחוות הדעת, בהערה בסיום: "אנו ממתינים להצעת מחיר ממוסך צ'מפיון". עוד יצוין, כי לא צורפו צילומים שצילם השמאי, אם צילם כאלה, ומכאן שלא ניתן לראות עדות לאותה מכה או שריטה נטענת בתחתית רכב התובע. 24. כפי שטען גם בתצהירו, התובע העיד כי כל ההתנהלות סביב בדיקת הרכב בהמשך, לרבות זימון שמאי נוסף והעברת הרכב ל"סופר גיר" נעשתה בהתאם להוראות סוכן הביטוח, אמיתי, שהוא נציגה של הראל (ר' למשל, פרוטוקל בעמוד 16; עמוד 19, שורה 3-4; עמוד 23, שורות 17-20). בכל השלבים קיבל התובע זכות סירוב, אך לא קבע כיצד יש להתקדם בבדיקות הרכב, אלא שעה לדברי נציגי הראל וצ'מפיון. ראיות הראל 25. השמאי, מר גיל ליזרוביץ', לא הגיש תצהיר או חוות דעת, והראל ביקשה שעדותו תתבסס על מסמך שצורף כנספח ה' לתצהיר התובע (סומן נ/2). מאותו מסמך עולה כי ליזרוביץ' ביקר ביום 17.01.05 במוסך צ'מפיון וראה את רכב התובע. הבדיקה נערכה בלווית השמאי אגרנט ונציג צ'מפיון, קטרי. ליזרוביץ' כתב כי בעת בדיקתו, הרכב הורם על מגבה (ליפט) ונצפה על ידו שפשוף קל, שלדעתו המקצועית, לא אמור לגרום לתקלה שהוצגה בפניו. הוא הוסיף כי קטרי הצהיר בפניו, כי בשעה שקיבל את הרכב, נבדק מפלס השמן בתיבת ההילוכים ולא היה חסר שמן. באותו מסמך, כתב ליזרוביץ' כי היות ומדובר בתיבת הילוכים מדגם מיוחד שאין גורם מוסמך בארץ על ידי היצרן לפרקה, אין אפשרות לבירור מקיף של התקלה בתיבת ההילוכים. לדעתו המקצועית, לא סביר שבתיבת ההילוכים נגרם נזק שגרם להפסקת פעולתו עקב השפשוף שנצפה בבית התיבה, מה גם שאילו היה קשר ישיר בין השפשוף, שנגרם כשעתיים-שלוש קודם, לבין התקלה - לא ניתן היה להפעיל את התיבה מיד עם קרות האירוע. לאור זאת, הגיע ליזרוביץ' למסקנה כי התקלה בתיבת ההילוכים לא קשורה לשפשוף שנצפה בבית התיבה, אלא אם יוכח אחרת בהליך הפירוק, מבחינת התקלה הפנימית. 26. השמאי, אלי כלב, זומן, כאמור, לעדות, אך לא הגיע ולא שמעתי הסבר לכך. מסמך שכתב צורף כנספח ו' לתצהיר התובע ובמהלך חקירתו של ליזורביץ', נשאל ליזרוביץ' לגבי דברים הכלולים באותו מסמך, לפיהם כלב קישר בין השמאי יצחקי לבין המאגר (כנראה הכוונה למאגר חלקי חילוף שלהראל גישה אליו) לצורך קבלת גיר אוטומטי משומש, אך התברר שהגיר שנמצא - לא התאים לרכב התובע. ליזרוביץ' השיב כי לא ידוע לו על דבר כזה (עמוד 78 לפרוטוקול). מאותו מסמך עולה גם שכלב הוא שהחליט להעביר את משאבת השמן של הגיר לבדיקה מטלורגית, וזאת כדי לשלול את הטענות נגד הראל. 27. המטלורג, מר שלמה אייזנברג, מ"אי-שר" תעשיות מתכת בע"מ, הגיש חוות דעת, אשר סומנה נ/1. על פי האמור באותה חוות דעת, הנזק שנגרם לתיבת ההילוכים הינו נזק הנובע מכשל שמקורו בשבבים שהגיעו במערכת השמן, כנראה מהגיר, ונלכדו בין גלגלי השיניים של משאבת השמן. שבבים אלה יצרו לחץ שגרם לשבירת גלגל השיניים במשאבת השמן, ושבר זה גרם לשברים נוספים, עד להפסקת עבודתה של משאבת השמן. עוד מציין אייזנברג, כי שבבים נמצאו בתוך המסננים ובתעלות של "מבוך" משאבת השמן (סעיף 12.4 לחוות הדעת). הוא מצא שהשבר, שנגרם בשיניים החיצוניות בגלגל השיניים שבמשאבת השמן (הפיניון), נגרם כתוצאה מ"עומס יתר". בסעיף 13.2 לחוות הדעת שואל מר אייזנברג מה גרם לאותו "עומס יותר" על גלגל השיניים, והוא מבהיר שההסבר היחיד הינו קיומם של שבבים מתכתיים שנלכדו בין גלגלי השיניים, יצרו לחץ בניצב לציר גלגל השיניים, ובכך גרמו לשבירתו. שבירת גלגלי השיניים של הפיניון גרמה לשברים הנוספים, וזאת עד להפסקת עבודה של משאבת השמן. יצוין, כי בסעיף 12.3 לחוות הדעת, מציין מר אייזנברג, כי בבחינה של הקורונה (גלגל השיניים בעל השיניים הפנימיות) לא נמצאו סימני שחיקה על השיניים, דבר הפוסל אפשרות של בלאי בחלק זה של משאבת השמן. 28. בחקירתו הנגדית, השיב מר אייזנברג כי בדק באופן מדגמי 30% מתוך גלגל השיניים שהגיע אליו (עמודים 37-38 לפרוטוקול). הוא נשאל לגבי האמירה שעל גבי הפיניון ועל גבי הקורונה לא נמצאו סימני שחיקה, מה עשוי לגרום לסימני שחיקה, ועל כך השיב שחומר אברזיבי שנכנס בגלגל השיניים יכול היה לגרום לשחיקה. במקרה שלנו, ציין אייזנברג, חומר כזה הגיע מהגיר. גלגלי השיניים של הגיר נשחקו והם נסחפו על השמן והגיעו למשאבה, שם יצרו דחיסה (עמוד 40 לפרוטוקול). הוא אישר שעומס יתר יכול לגרום לשחיקה. לדבריו, גלגל השיניים במשאבה נשבר בגלל עומס יתר. עומס היתר הזה נגרם על ידי מעבר של שבבים, שאינם שייכים למשאבה, ואותם רואים במיקרוסקופ האלקטרוני. בצילום מספר 13 בחוות הדעת הפנה אייזנברג לשבב שרואים עליו סימני מעיכה, והוא נמצא בתוך משאבת השמן (עמוד 41 לפרוטוקול). אייזנברג ציין שמצא שבבים במסנן (פילטר), שתפקידו לסנן שבבים ולכלוך מעל גודל מסוים. לדבריו, במצב תקין של רכב, לא ימצאו בתיבת ההילוכים שבבים מיקרוסקופיים. הוא הבהיר כי מערכת השימון הנמצאת ברכב תפקידה להוות שכבה הידרו-דינאמית בין שטחי מתכת, על מנת שמתכת לא תתחכך במתכת, אלא תופרד על ידי שכבת שמן. לכן, שום שבב מיקרוסקופי לא אמור להגיע למשאבת השמן. במקרה הזה, מסביר אייזנברג, שבבים הגיעו לפיניון, נכנסו לתוך משאבת השמן וגרמו לדחיסה (עמוד 42-44 לפרוטוקול). התהליך של היווצרות שבבים מיקרוסקופיים וכניסתם לתוך משאבת השמן הוא תהליך מתמשך, בעקבות פגם בייצור. שבר שנגרם בעקבות זאת איננו קורה באופן פתאומי, אלא מדובר בתהליך שיכול להימשך חודשים. מר אייזנברג נשאל בחקירה נגדית לגבי פעולה של החלפת שמן גיר, והאם בהחלפה שכזו לא מוצאים גם את השבבים. על כך השיב שרוב השבבים יכולים לצאת מהמנגנון, בעת החלפת שמן גיר, אך לא כולם. חלק מהזיהומים יוצאים, אך שבבים מסוימים, ואלמנטים שהמשקל הסגולי שלהם גבוה - שוקעים (עמוד 47 לפרוטוקול). אייזנברג הסביר שמה שבדק איננו את תיבת ההילוכים, אלא את משאבת השמן, שכן היא זו שכשלה. לפיכך, נשאל כיצד הוא יכול לדעת שהחלק שהגיע למשאבת השמן הגיע מתיבת ההילוכים, אם לא בדק את תיבת ההילוכים, ועל כך השיב שכאשר מזהים חומר שהוא חומר מתכתי, מגנטי, הוא יכול להגיע רק ממקום אחד. הוא לא יכול להגיע מהבוכנות של המנוע, למשל, שכן הן עשויות מאלומניום. שבבים מתכתיים מגנטיים יכולים להגיע רק מכיוון הגיר, שרק בו יש חלקים מתכתיים (עמודים 48-49 לפרוטוקול). עוד אמר מר אייזנברג בחקירתו, שבתוך משאבת השמן נמצאו שבבים בכמות שיכלה לעצור את הפיניון מלהסתובב. הם הפעילו לחץ על השיניים עד כדי גרימת שבר מסוג עומס יתר (OVER LOADING). עוד הוסיף, כי מה שהנהג שמע איננו "דפיקה", אלא הוא שמע את ההתפוצצות של משאבת השמן, המשחררת אנרגיה ווקאלית, רעש שנשמע כאילו קרה משהו לרכב מתחת לגחון (עמוד 50 לפרוטוקול). מאחר שמסקנתו של אייזנברג בדוח היתה שעומס היתר נגרם כתוצאה משבבים מתכתיים שנלכדו בין גלגלי השיניים והגיעו למשאבת השמן מתיבת ההילוכים, אייזנברג נשאל, בחקירתו הנגדית, האם גילה שבבים בתוך גלגל השיניים. הוא השיב שהשבבים נדחסו בין הקורונה לבין הפיניון, כלומר - במרווח בין הקורונה לבין גלגל השיניים. למרות טענתו שנמצאו שבבים בין גלגל השיניים לקורונה, אין בין הצילומים בדוח כל צילום המראה שבבים על גלגל השיניים, אלא רק צילומים שמראים שבבים במבוך. לדבריו, הסיבה לכך היא שגלגל השיניים הגיע מפורק ומנוקה, אז לא היה רלוונטי לחפש עליו שבבים (עמודים 51-53 לפרוטוקול). בהמשך הבהיר, שהעדיפות הראשונה כמובן היתה למצוא שבב בתוך המערכת של הפיניון והקורונה, אבל אם אלה הגיעו כשמישהו כבר ניקה אותם ורחץ אותם, ברור שלא ניתן היה למצוא על גביהם שבבים. לכן, חיפשו ומצאו את סוג השבר שנוצר ומצאו שקיים שבר של עומס יתר. כיצד יכול עומס יתר להיווצר? רק כאשר כוח מסוים ניסה לדחוק את הפיניון מתוך הקורונה בכיוון מסוים שיצר עומס יתר. דבר כזה יכול לקרות רק כאשר משהו נדחק, ומפריע לתנועת הגלגול של גלגל השיניים, של הפיניון על גבי הקורונה. מדובר בהסקת מסקנות (עמוד 55 לפרוטוקול). מר אייזנברג נשאל האם, כאשר נשברת משאבת שמן, כפי שמצא בעניין דנן, לא תראה נזילת שמן. לדבריו, כשהמשאבה נשברת היא כבר לא דוחסת שמן, ולכן בתחילה - עד השבר - תהיה נזילה חלקית, עד שהיא תיפסק לגמרי (עמודים 57-58 לפרוטוקול). מכל מקום, אין מדובר בתופעה שנותנת אותות חיצוניים (עמוד 58 לפרוטוקול). 29. סוכן הביטוח מטעם הראל, מר אלון אמיתי, אשר - לדברי התובע - תאם את כל הבדיקות והיה איש הקשר בין התובע לבין הראל, לא זומן לעדות על ידי הראל, אף שהגישה, כאמור, תצהיר שלו. 30. גם השמאי, יקותיאל יצחקי, אשר חוות דעתו צורפה לתצהיר התובע, והיא תומכת, לכאורה, בעמדת הראל, לא זומן לעדות. ראיות צ'מפיון 31. צ'מפיון הגישה שני תצהירים, מטעם שני עובדיה - קטרי ופרידלר. מדובר בתצהירים בהם משמשים ביחד עובדות וחוות דעת מקצועיות. לתצהירים צורפו תעודות של שני המצהירים, המעידות על פרטי השכלתם והתמחותם. 32. קטרי העיד כי קודם לכניסת הרכב למרכז השירות יצר עימו ינקוביץ קשר וסיפר לו שתיבת ההילוכים אינה מגיבה. לאחר מספר שאלות ששאל קטרי את התובע, התובע סיפר שהרכב קיבל מכה בחלקו התחתון וחצי שעה לאחר מכן חדל הרכב מלתפקד. הוא אמר לתובע להעלות את הרכב על גרר ולהביאו למרכז השירות של צ'מפיון (תצהיר קטרי, סעיף 4 וכן פרוטוקול עמוד 95). כאשר הגיע הרכב, ראה סימני זעזוע בתחתית מעטפת תיבת ההילוכים, וזאת - כאשר הרים את רכב התובע על מגבה. הוא העיד כי עם הגעת הרכב למוסך, חיבר אותו למחשב הקיים אצל הנתבעת, המזהה תקלות. הבדיקה המכאנית שביצע, בתוספת בדיקת המחשב, הצביעו כי תיבת ההילוכים כשלה וחדלה מלתפקד עקב חוסר בלחץ שמן פנימי, ומסקנתו היתה כי הסיבה לחוסר בלחץ שמן נבעה כתוצאה מהאירוע התאונתי אותו תיאר התובע באזני קטרי (תצהיר קטרי, סעיף 5). בעדותו העיד קטרי, כי ראה ממש סימני מכה חזקים מאד, המתיישבים עם "נחיתה" של הרכב על אבן בולטת (לא די, לדבריו, בבור או פגם בכביש, כדי לגרום לסימן שכזה) (פרוטוקול, עמוד 95, שורות 15-20. ר' גם בעמוד 96). 33. פרידלר העיד כי גם הוא היה שותף לבדיקת הרכב עם הגיעו למוסך. הרכב הורם על מתקן הרמה וחובר למחשב, ושתי הבדיקות הללו הובילו גם אותו למסקנה כי החוסר בלחץ שמן בתיבת ההילוכים נבע מהאירוע התאונתי. עם זאת, בניגוד לעדות קטרי על מכה שנראתה חזקה מאד, פרידלר, לעומתו, אישר בחקירה נגדית שלפי מה שראה, מדובר במכה שיכלה גם להתרחש ברכב במהלך השנה ורבע שהרכב היה ברשות התובע (פרוטוקול, עמוד 110, שורות 5-9). בהמשך הוסיף בענין זה: "אתה צריך לדעת שאני יודע, בדיעבד ידעתי ועדכנו אותי, שגם הלקוח אמר שהוא קיבל את המכה ברכב ואחרי שעתיים האוטו נעמד" (פרוטוקול, עמוד 111, שורות 14-15). בהמשך דיבר בכל זאת על מכה חזקה (פרוטוקול, עמוד 112, שורה 10) ואפילו "מכה די רצינית וחזקה" (עמוד 115, שורה 10). עם זאת, פרידלר ציין: "אמרתי שלהערכתי, לפי מה שאני רואה, הרכב קיבל מכה, לאור כל הבדיקות שביצענו ברכב, הרכב לא נסע כי, עם כל הבדיקות החשמליות שעשינו, לא היו לו תקלות. זה נגרם כתוצאה מזה שלא היה לחץ שמן. הרכב נע, התיבת הילוכים מזיזה את הרכב כשיש לחץ שמן והחוות דעת שלנו, המסקנה הסופית שלנו הייתה, שאין לחץ שמן. עכשיו, זה יכול להיגרם כתוצאה מכשל פנימי של חלק בגיר וההערכה שלי, על סמך מה שראיתי, זה שזה נגרם כתוצאה מהמכה שהגיר קיבל." (פרוטוקול, עמוד 112). 34. פרידלר הוסיף, כי שלושה ימים לפני האירוע נושא תביעה זו, הכניס התובע את הרכב למוסך, לצורך ביצוע טיפול שותף, ובמסגרתו הוחלף שמן גיר בתיבת ההילוכים. במהלך טיפול זה, לא הלין התובע על תפקוד תיבת ההילוכים. פרילדר מציין, כי לאחר שתיבת ההילוכים פורקה לגורמים, ראה כי משאבת השמן שבורה ולא נמצאו עליה סימני בלאי, עובדה המחזקת את המסקנה אליה הגיע פרידלר כשערך את הבדיקות ברכב, לפיה תיבת ההילוכים קרסה, כתוצאה מהאירוע התאונתי. 35. קטרי ציין בתצהירו, כי לא נתקל בעבר במקרה בו כשלה תיבת הילוכים כתוצאה מחוסר בניית לחץ שמן על ידי משאבת השמן של תיבת ההילוכים, ופרידלר ציין כי בכל התקופה שבה הוא משמש כמנהל המוסך מטעם צ'מפיון, ומטפל בכלי רכב מסוג אאודי (מזה כ-4 שנים), לא נתקל במקרה שבו משאבת השמן התפרקה או נשברה, כפי שאירע במקרה דנן. פרידלר הוסיף וציין, שגלגלי השינים במשאבת השמן הם החלק הפגיע ביותר לספיגת מכות וזעזועים, מקום בו נחשף גלגל השיניים למכה או לזעזוע עלול להוביל לשבירתו. לאחר שבדק את תיבת ההילוכים, הגיע פרידלר למסקנה כי גלגל השיניים נשבר כתוצאה מהזעזוע והמכה אליהם נחשף, כתוצאה מהאירוע התאונתי. 36. יצוין, כי השמאי, אגרנט, אשר חוות דעתו תומכת לכאורה בעמדת צ'מפיון, לפיה התקלה בגיר אירעה כתוצאה מאירוע תאונתי, לא זומן לעדות על ידי צ'מפיון. עוד יצוין, כי לא הוצגו צילומים כלשהם מהם ניתן ללמוד על מכה בתחתית הרכב, כנטען על ידי נציגי צ'מפיון. לא הובאו גם המסמכים שערכו נציגי צ'מפיון בעת הבדיקה, שכן לטענתם אלה נמסרו לשמאי אגרנט (תצהיר תשובות לשאלון (ת/2) תשובה 18). גם לא הובאה חוות דעת נגדית לחוות דעתו של המטלורג אייזנברג. 37. שני העדים מטעם צ'מפיון העידו, כי לצורך בירור נוסף של מקור התקלה בגיר, צריך היה לשלוח את הגיר ליצרן בגרמניה, שכן באותה עת לא היה שום גורם בארץ שהיה מוסמך לבצע את הבדיקה. מדובר בגיר מסוג מולטיטרוניק, שהוא גיר יקר ומסובך, ולכן לא ניתן היה לבצע בדיקה כזו בארץ (פרוטוקול, עמוד 84, עמוד 89; עמוד 107). לאחר שהראל שלחה את הגיר לבדיקה ב"סופר גיר", הגיר חזר מפורק, כשחלקיו השונים בקופסא. קטרי העיד, שהיצרן הגרמני לא מוכן לקבל לבדיקה גיר, שמאן דהוא שאינו מוסמך לכך - נגע בו. לא כל שכן גיר מפורק לחלקים (פרוטוקול, עמוד 89-90). פרידלר העיד "אין אפשרות לתקן את הגיר בארץ. הנחיית היצרן אומרת שצריכים איזה שהם כלים ספציפיים שאין אותם בארץ ועד היום אף אחד לא מתקן את הגירים האלה בארץ" (פרוטוקול, עמוד 107). דיון והכרעה 38. לצערי, חלק מהעדים שיכלו לשפוך אור של ממש על מה שקרה לאורך הדרך, ועל מה שראו המומחים השונים - לא זומנו לעדות. הכוונה לשמאי אגרנט, אשר היה השמאי הראשון שבדק את הרכב. אין גם תמונות של הנזק בתחתית הרכב, אם נראה נזק כזה (ועל פי חוות הדעת של אגרנט, ושיחת הטלפון עליה העיד התובע - נראה שראה נזק בתחתית הרכב). הכוונה לשמאי יצחקי, הכוונה לשמאי כלב והכוונה לסוכן הביטוח אלון אמיתי, אשר - לדברי התובע - שיחק תפקיד משמעותי בתיאום בין הגורמים, ויכול היה לשפוך אור על ההוראות שניתנו על ידי כל צד באשר לפעולות שנעשו לצורך בדיקת הגיר. ידועה היטב החזקה, לפיה כאשר קיימת ראיה רלבנטית, או עדות רלוונטית, וצד נמנע מלהביאה, מבלי לספק טעם משכנע לכך, המסקנה המתבקשת היא שאילו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לרעת אותו צד שנמנע מהבאתה. על כן, ההימנעות תומכת בראיותיו של הצד האחר (ר': ע"א 4226/05 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סאטא אטיאס (ניתן ביום 24.1.06 בבית המשפט העליון), בפסקה 7, וכן ע.א. 989/03 חוטר ישי ואח' נ' חיננזון, ניתן בבית המשפט העליון ביום 26.1.05, וכן ר': ע.א. 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ ואח' נ' רוזנברג ואח', פד מז (2) 605). הגורם לנזק 39. יצוין, כי לא היתה מחלוקת בין הצדדים שאם אמצא שהגורם לנזק היה כשל מכני ברכב - מכוסה הדבר בתעודת האחריות של צ'מפיון, ואם אמצא שהגורם לנזק היה אירוע תאונתי (דבר מה חיצוני לרכב) - מכוסה הדבר בפוליסת הביטוח שיש לתובעים אצל הראל. 40. חוות דעתו של המטלורג, מר שלמה אייזנברג, הותירה סימני שאלה מסוימים. בעיקר קשה הייתה העובדה, כי לא מצא על גבי גלגל השיניים (או בינו לבין הקורונה) זכר לשבב או לשבבים, אשר - לפי מסקנתו - גרמו לשבר במשאבת השמן. עם זאת, ניתן הסבר ממנו ניתן ללמוד כיצד ומדוע הגיע אייזנברג למסקנה שהגיע. לא די היה בחקירה הנגדית כדי לערער מסקנה זו, וחוות דעת נגדית מטעם צ'מפיון - לא הוגשה. העד פרידלר אמנם ציין, שלדעתו, בכל רכב שיש בו גיר אוטומטי, אפילו נסע רק מאה קילומטר - ימצאו שבבים בגיר (פרוטוקול, עמוד 112, שורות 16-22), אך בכל הכבוד - אין מדובר בחוות דעת של מומחה בתחום הרלוונטי, וזוהי אמירה בעלמא. 41. מטעם צ'מפיון, זומנו שני עדים, שיש להם מומחיות בתחום הרכב, אך הם גם עובדי צ'מפיון, ולכן בחרה הנתבעת 2 להגיש עדויותיהם הראשיות בתצהיר ולא כחוות דעת מומחה. התרשמתי, שחלק ניכר מחוות הדעת, התבססה על הנחת המוצא שהרכב ספג מכה בגחון. רושם זה מתבסס על כך שעובדה זו צוינה מספר פעמים, הן על ידי קטרי והן על ידי פרידלר, הן בתצהירים והן בעדויות, ונראה לי שהנחה זו הובילה במידה רבה למסקנה שהנזק נגרם עקב אותה חבטה, וכי הסבירות שכשל בייצור יבוא לידי ביטוי באופן פתאומי, דווקא לאחר מכה כזאת - היא נמוכה. לאור התפקיד המרכזי ששיחקה ההנחה שהרכב קיבל חבטה, בגיבוש מסקנותיהם של קטרי ופרידלר, לא נראה לי שנבחנה בצורה ממשית אופציה אחרת. שלילת כל אפשרות אחרת באה, לא מעט, על בסיס ההנחה שסמיכות זמנים כזו בין רעש החבטה לקרות הנזק - אינה יכולה להיות מקרית. כדברי קטרי: "ויזואלית היה לראות פשוט את הרכב שלו בתחתית כשהרמנו אותו, לקשר עם מה שהוא סיפר לי, אחד ועוד אחד, פשוט מאוד" (פרוטוקול, עמוד 98, שורות 1-2). כדברי פרידלר: "הגעתי למסקנה כי הסיבה לכשל נבעה כתוצאה מהאירוע התאונתי בו היה מעורב הרכב. לדברי התובע, כשעתיים לאחר האירוע התאונתי כשלה תיבת ההילוכים והרכב חדל מלתפקד. גם סמיכות האירועים הובילה אותי למסקנה כי תיבת ההילוכים קרסה כתוצאה מהאירוע התאונתי" (סעיף 7 לתצהיר פרידלר). אין לשכוח, כי פרידלר העיד כי ראה אמנם מכה, אך מדובר במכה שהיתה יכולה להתרחש גם קודם לכן, כשהרכב היה ברשות התובע במשך שנה וחצי, שנה ורבע (פרוטוקול, עמוד 110, שורות 7-9), והוא הסיק את הקשר בין המכה לנזק לאור דברי התובע שהרכב קיבל מכה ואחרי שעתיים האוטו נעמד (פרוטוקול, עמוד 111, שורות 14-15). מכל מקום, לא ברור אם פרידלר מדבר על אותה מכה בעלת עוצמה גבוהה, עליה העיד קטרי. 42. עם זאת, לאחר ששמעתי, מצד אחד, את עדותו של התובע, אשר ציין במפורש שהוא שמע חבטה, אך לא חש בטלטול (פרוטוקול, עמוד 33, שורה 4), ובנוסף - בדיקתו מחוץ לרכב בשעת האירוע לא העלתה כל ממצא, לא לגבי הפרעה בדרך בה נסע, ולא לגבי סימן חיצוני ברכב (למשל נזילת שמן) (תצהיר התובע, סעיף 7 והפרוטוקול עמוד 33, שורות 7-8), ומצד שני את ההסבר של מר אייזנברג, כי השבר במשאבת השמן מלווה בשחרור קול גדול, שיכול להישמע כחבטה בתחתית הרכב (עמוד 50, שורות 19 עד 22), אינני מוצאת תימוכין לסברה שרכב התובע קיבל מכה בתחתית הרכב. מכאן, שלא הוכח כלל קיומו של אירוע תאונתי. בנוסף, יש בפני אומנם עדויותיהם של קטרי ופרידלר לעניין סימני מכה בתחתית הרכב, אך אין תמונות של אותו נזק, וכאמור - השמאי אגרנט, שיכול היה לתמוך בטענה שהנזק נגרם עקב מכה בתחתית הרכב, לא זומן לעדות. בתצהיר התשובות לשאלון שמסר קטרי (ת/2) הוא ציין בתשובה 18, כי גם אין בידי צ'מפיון מסמכים שנערכו בשעת הבדיקה. אלה, לדבריו, נמסרו לידי השמאי הראשון שהופיע מטעם חברת הביטוח (אגרנט). גם כאן, חסרונו של השמאי אגרנט, כעד מטעם צ'מפיון, מורגש היטב. השמאי ליזרוביץ', שהעיד מטעם הראל, אומר במסמך נ/2: "בעת בדיקתי הרכב הורם על מגבה (ליפט) וניצפה על ידי שפשוף קל שלדעתי המקצועית לא אמור לגרום לתקלה שהוצגה בפני". בנוסף, בעדותו העיד ליזרוביץ', כי "כשהגעתי וראיתי את התיבה הזאת הבנתי, כאחד שבדק כבר אלפי כלי רכב, שמה שרואים, הרכב שרואים אין בו נזק שיכל לגרום לתקלה שאנחנו רואים בתיבה" (עמוד 66, שורות 11-13). דברים אלה אינם עולים כלל בקנה אחד עם עדותו של קטרי, המדבר על "מכה חזקה מאוד במסגרת, במעטפת של תיבת ההילוכים. עכשיו, כשאני אומר מכה חזקה זה לא לקחת פטיש ולתת מכה ולעשות סימן. זה ממש משקל כבד מאוד ובמשקל כבד מאוד אני מתכוון שהאוטו צריך לנחות על זה. זה אומר אבן או פגם בדרך לא יכול לגרום לזה אלא, כנראה שהיא בולטת והאוטו עולה עם המשקל שלו, עושה את המכה הזאת, הסימן הזה" (פרוטוקול עמוד 95, שורות 15-20). בדבר כזה בוודאי שאין עדות התובע תומכת, ולהיפך, כאמור לעיל. 43. לזכות צ'מפיון התחשבתי גם בעובדה, ששלושה ימים בלבד לפני הארוע, עבר הרכב טיפול תקופתי במוסך, בו הוחלף שמן הגיר, ולא עלה כל חשד לתקלה (תצהיר פרידלר, סעיף 6 - שלא נסתר). עם זאת, אייזנברג אמר שמדובר בתהליך, המתרחש כולו בתוך תיבת ההילוכים הסגורה (עמוד 57, שורה 14 עד עמוד 58, שורה 10). השמאי ליזרוביץ' העיד, כי במצב של התקלה הנטענת, לא רואים נזילת שמן, והסביר מדוע (עמוד 81, שורות 3-16). מטעם צ'מפיון לא היה מומחה שיעיד, האם - במצב של תהליך שחיקה - צריך היה להתגלות סממן חיצוני כלשהו, שלושה ימים לפני השבר. מכאן אני מסיקה (בהעדר עדות אחרת), שאין זה מפתיע שלא אובחן דבר בטיפול התקופתי ושאין בכך כדי לפגוע במסקנה, שבכל זאת מדובר בכשל מכאני. 44. בראיות שנשמעו היתה אי בהירות, אפילו מתוך עדויותיהם של קטרי ופרידלר, אם סימני המכה שראו היו בעוצמה שהיתה יכולה לגרום לשבר בתיבת ההילוכים. קטרי נשאל בחקירה נגדית: " אם אני בא למשאבת שמן, נותן לה עם פטיש מכה, מה קורה?" והשיב: "אתה לא יכול להגיע אליה חיצונית" (פרוטוקול, עמוד 99, שורות 18-21), אך בהמשך ניתן היה להבין, שגם במכה עזה, כפי שקטרי ראה, אפשר לגרום לשבר במשאבת השמן (עמוד 101, שורות 8-13). ליזרוביץ' העיד בפירוש שהמכה שראה לא יכלה לגרום לשבר שנמצא: "הרכב שרואים אין בו נזק שיכל לגרום לתקלה שאנחנו רואים בתיבה" (כפי שצוטט לעיל). 45. ב"כ צ'מפיון טען בסיכומיו, שהתנהלותה של הראל, לרבות דברי השמאי אגרנט בתחילת הדרך, ולרבות הנסיון לשלוח את הגיר לשיפוץ, מהווה אינדיקציה שהיא קיבלה על עצמה אחריות. ואולם, לביסוס טענה זו, ביקש ב"כ צ'מפיון להפנות לחוות דעתו של יצחקי (שלא זומן לעדות ולכן חוות דעתו אינה חלק מהראיות), לדברי השמאי אגרנט (כנ"ל) ולדברי השמאי כלב (כנ"ל). לפיכך, טענה זו לא הוכחה כלל ולא אוכל להזקק לה. אציין, כי ב"כ הראל ביקש ממני לראות בהנחה הניכרת שנתנה צ'מפיון לתובע, כשרכש את הגיר, משום הודאה באחריות. אינני מקבלת זאת כהודאה או הוכחה לדבר, מלבד לשירות טוב של צ'מפיון, כראוי בנסיבות הענין. 46. לאור כל האמור, אני קובעת שבמאזן ההסתברויות, נוטה הכף יותר לכיוון מסקנתו של המטלורג - מר אייזנברג - כי מדובר בכשל מכאני ברכב, מאשר לכיוון הטענה שמדובר באירוע תאונתי. האחריות לנשיאה בנזקים 47. הנזקים אותם תובעים התובעים הם משני סוגים: מדובר בנזקים הישירים (גרירת הרכב בפעם הראשונה, תיקון הגיר, עבודה וחלפים) ונזקים עקיפים, הנובעים הן ממשך הזמן שחלף מרגע השבתת הרכב עקב הנזק ועד שקיבל התובע תשובה סופית מהנתבעים, אשר חייבה אותו לתקן את הרכב על חשבונו, והן משליחת התובע לבצע ברכב בדיקות שונות (הנזקים העקיפים כוללים גרירות נוספות של הרכב מבדיקה לבדיקה, ביצוע הבדיקות לגיר, השכרת רכב חלופי, הוצאות עבור מוניות, ביטוח לרכב המושבת ועוגמת נפש). 48. באשר לאחריות לנזקים הישירים - הכרעתי לעיל. ההכרעה בדבר האחריות לנזקים העקיפים דורשת בדיקה של התנהלות התובע וכל אחת מהנתבעות סביב הארוע. 49. נעדרת מהתיק עדות מסוכן הביטוח, אלון אמיתי, שהוא נציג של הנתבעת הראל. הראל אף הגישה תצהיר מטעמו (שכמובן לא נכלל בין הראיות שיש להתחשב בהן), אך לא זימנה אותו לעדות, מבלי לתת לכך הסבר כלשהו. 50. לפני גרסאות הצדדים לגבי השאלה מי הורה על ביצוע הבדיקות השונות, מי זימן את השמאים השונים למוסך ומי "ניצח על תזמורת התיאומים" בכל הנוגע לבדיקת הגיר. גרסת התובע הינה שכל ההוראות באשר לאן לפנות עם הגיר ולצורך איזו בדיקה, נמסרו לו על ידי סוכן הביטוח, אלון אמיתי. גם צ'מפיון טוענת שהראל, באמצעות נציגה, קבעה את כל המהלכים. הראל טוענת שהיוזמות היו של התובע עצמו, או של צ'מפיון. 51. יצוין, כי גרסה התובע מקבלת חיזוק מהמכתבים שצורפו כנספחים לתצהירו (מיום 26.05.05 מיום 31.05.05). ר' גם דברי התובע בפרוטוקל בעמוד 16; עמוד 19, שורה 3-4; עמוד 20, שורות 8-16; עמוד 23, שורות 17-20; עמוד 32, שורה 10). השמאי ליזרוביץ' ניסה להתנער במידת מה מהאחריות למתן ההוראות לתובע בענין זה, אך דבריו לא היו חד משמעיים וגם נמצאה בהם תמיכה מסוימת לדברי התובע (למשל - פרוטוקול, עמוד 68, שורה 16 ואילך). מכל מקום, הכתובת לבירור כל השאלות הללו היתה, ללא ספק, הסוכן שלא הגיע לעדות, ודבר זה פועל לחובת הראל. 52. בנוסף, אני מקבלת את טענת צ'מפיון כי עמדתה, מלכתחילה, היתה כי היא מוכנה לבדוק את הגיר על מנת לראות אם יש ממש בטענת הראל, שמדובר בפגם ביצור, ולא בנזק תאונתי, אלא שלשם כך היתה צריכה לשלוח את הגיר, כמכלול אחד, לגרמניה לבדיקה. דברים אלה עולים מתצהיריהם של קטרי ושל פרידלר ומעדויותיהם בבית המשפט (פרוטוקול, עמודים 84, 89 ו-107). 53. הדרישה של צ'מפיון (שהושמעה בזמן אמת), שיתאפשר לה לבדוק את הגיר כמכלול, בהתאם ל"כללי המשחק" שמכתיב היצרן בגרמניה, הינה סבירה בעיני. זאת, לאור העובדה שלא היה בארץ באותה תקופה גורם מקצועי שיכול היה לבדוק את הגיר כראוי, לאור העובדה שמסקנה לפיה קיים פגם בייצור היתה צריכה לגרור הכרה של היצרן בגרמניה באחריות (ושיפוי מהיצרן לצ'מפיון בהתאם), ולאור העובדה שהתהליך כולו היה אורך - לפי עדותו של פרידלר - כ-10 עד 12 ימים, בסך הכל, כולל להחלפת הגיר (אם כזה לא קיים במלאי ויש להביאו מגרמניה) (פרוטוקול, עמוד 108). בעיקר במבט לאחור, כאשר תהליך הבדיקה בדרך שהתוותה הראל, ארך 3 וחצי חודשים, מדובר בפרק זמן סביר ביותר, גם בהתחשב בעלות הגיר (80,000 ₪). 54. הראל החזיקה כל העת בעמדה שאין מדובר באירוע תאונתי והיא לא חבה בפיצוי לתובעים. למרות זאת, לא אפשרה לצ'מפיון לבדוק את הגיר בצורה שבה צ'מפיון יכלה לעשות זאת (תוך משלוח המכלול לגרמניה, ליצרן), על מנת שתוכל לגבש עמדה לגבי חבותה. תחת זאת, היא שלחה את הגיר לפירוק אצל "סופר גיר" (לא ברור לאיזה צורך. מי שיכלו להעיד על כך - אמיתי, או יצחקי או כלב - לא הגיעו לעדות מטעם הראל. ליזרוביץ' טען שאינו יודע פרטים על כך). בנוסף, הראל גם לא תיעדה את כל מהלך פירוק הגיר ב"סופר גיר" ולא עשתה כל פעולה אחרת שתאפשר לצ'מפיון לבדוק את אחריותה. בכך גרמה הראל לצ'מפיון נזק ראייתי, וגרמה לכך שצ'מפיון לא יכלה לבדוק את אחריותה. 55. להתנהלות זו של הראל יש מחיר. סוגיית הנזק הראייתי והמחיר של גרימת נזק כזה נדונו במקרים רבים, ולאחרונה סוכמו ההלכות בת"א (ת.א) 24452/01 לוי מנשה נ' מ"י, ניתן ביום 25.9.07, מפי כבוד השופט שינמן: "הטענה בדבר קיומו של נזק ראיתי כאמור, עלתה בפסיקה, בעיקר במקרים של רשלנות רפואית, אך בתי המשפט החילו אותה גם בתחומי המשפט האחרים ובין היתר, בהתדיינויות ומחלוקות בתחומים אחרים. אין מניעה - ולו על דרך ההשוואה - להחיל הלכה זו גם בענייננו, כפי שנהגה כב' השופטת ש. וסרקרוג בע"ש (חי') 641/03 חברה פלונית ואח' נ' מדינת ישראל - ממונה אזורי מע"מ עכו (ראה גם פסק דינו של כב' המשנה לנשיא אור בע"א 9328/02 מאיר נ' לאור, דינים עליון סח 53 בפסקה 13 וכן דעת היחיד של כב' השופטת דורנר בע"א 8858/02 מדינת ישראל נ' זהווה, דינים עליון סח 53). "נזק ראייתי" הוגדר בספרו של כב' השופט בדימוס י' קדמי, "על הראיות" (י' קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1582 (מהדורת 2003), באופן הבא: "אדם נחשב כסובל "נזק ראייתי", במקרה שבו יריבו לא קיים את חובתו לתעד פרטי טיפול שנתן לו, וכתוצאה מכך נפגעה יכולתו להוכיח רשלנות בטיפול שניתן לו ושגרמה לו נזק. לאי קיום חובת התיעוד - המתרחבת וחלה גם על שמירת התיעוד - יש השלכה ראייתית בהתדיינות שבין המטופל שניזוק לבין נותן הטיפול הנתבע לדין בשל גרימת הנזק והיא: האחראי לנזק [הנתבע] עשוי לשאת בנטל השכנוע שלא הייתה מצדו רשלנות בטיפול; כאשר במקום שלא קיים נזק ראייתי - המטופל שניזוק הוא הנושא בנטל השכנוע שהמטפל אחראי לנזק שנגרם לו [שהרי הוא ה"מוציא מחברו"]". על כך אף הוסיפו המלומדים א' פורת וא' שטיין במאמרם: "... הסבתו הרשלנית של נזק ראייתי לצד שכנגד פירושה חשיפתו לסיכון בלתי הדדי, ודבר זה מפר את השוויון. במצב של תיקו ראייתי, הכרעה לטובת התובע, שתתחייב בעקבות העברת נטל השכנוע אל הנתבע, תתקן הפרה זו ותשיב את השוויון למקומו". ("דוקטרינת הנזק הראייתי: ההצדקות לאימוצה ויישומה במצבים טיפוסיים של אי-ודאות בגרימת נזקים", עיוני משפט כא 191 (1998), עמ' 247). צד שחלה עליו חובה שבדין לשמור או לתעד מסמכים ולא מילא חובתו וגרם בכך ל"נזק ראייתי", מועבר אליו נטל השכנוע להוכיח, כי הנזק שנגרם, לא נגרם בשל רשלנותו (ראה בעניין זה: ע"א 361/00 עאזם דאהר נ' סרן יואב, (לא פורסם)). " 56. במקרה שלפני, מדובר ביחסים בין שתי נתבעות (לא תובע ונתבע). כבר קבעתי, שהראל הרימה את הנטל להראות שמדובר בכשל מכאני, בסבירות גבוהה יותר מנזק תאונתי, היינו - ענין העברת הנטל כאן אינו בעל משמעות, באשר לנזק הישיר. עם זאת, יש להכריע באחריות לנזקים העקיפים. משהראל גרמה בהתנהלותה שפורטה לעיל נזק ראייתי לצ'מפיון, לטעמי, על דרך האנלוגיה, עבר הנטל אליה להראות שלא היא שגרמה לעלויות או להוצאות הנוספות שנאלץ התובע לשאת בהן, מעבר לעלות הגיר. לאור מחדלה בהבאת הסוכן אמיתי לעדות, היא לא עמדה בהרמת נטל זה, כפי שפירטתי לעיל. 57. אני מוצאת שהראל חבה בנזקים העקיפים שנגרמו לתובע גם מטעם נוסף ונפרד, הקשור ביחסים החוזיים בין הראל לתובעים: הראל היתה מחויבת, הן מכח הדין והן מכח חובת תום הלב בביצוע החוזה שלה עם התובעים (חוזה הביטוח), להודיע לתובעים, המבוטחים, שהיא דוחה את דרישתם להכרה בכיסוי הביטוחי לאירוע, וזאת מיד עם החלטתה שכך הדבר, תוך פירוט כל הנימוקים לדחיה. ר' עמדת המפקח על הביטוח בענין "חובת המבטחת להודיע למבוטח את עמדתה בנוגע לתביעתו" מיום 9.12.98, בה נקבע (בסעיף 3): "מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברת הביטוח (להלן: "התובע") זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע, בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקות ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של המבטחת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו". בנוסף, ר' רע"א 10645/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חביב אסולין, ניתן מפי כבוד השופט רובינשטיין ביום 4.5.06; בש"א 12838/02 בת"א 739/01 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה; ת"א (חיפה) 12161/03 ג'רוס נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מפי כבוד הש' פיש; בש"א 174192/05 בת"א 15689/05 (ת"א) חדד נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, מפי כבוד השופטת טולקובסקי. אף אני נזקקתי לענין זה בת"א 40449/05 קלר אורן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ - החלטה מיום 28.11.05. 58. בפועל, התובעים עצמם מעולם לא קיבלו מכתב דחיה, ומכתב הדחיה שנשלח, נשלח רק ביום 12.09.05 (נספח ח' לתצהיר התובע), 8 חודשים לאחר האירוע, וגם זאת לסוכן הביטוח, והוא ששלחוֹ למשרד ב"כ התובעים, אשר קיבל אותו ביום 2.4.06, שנה ו-3 חודשים לאחר האירוע. דבר זה גרם לכך, שהתובעים לא יכלו לכלכל את צעדיהם ולהחליט כיצד הם פותר את בעייתם, שכן לא היתה בידיהם עמדתה הסופית של הראל. איש לא ממהר להוציא מכיסו 80,000 ₪ (או 55,000 ₪) כלאחר יד, כל עוד הוא סבור שיש סיכוי, שתוך ימים תעניק לו חברת הביטוח כיסוי להוצאה. התנהלות זו של הראל לא היתה תקינה, ובמישור היחסים בינה לבין התובעים, יש בכך משום בסיס נוסף להקמת חבות של הראל לשאת באותם נזקים עקיפים, שנגרמו לתובעים עקב אי מילוי החובה האמורה, ככל שאקבע שמדובר בנזקים סבירים וראויים לפיצוי. 59. הדבר מתבקש גם לאור העובדה, שאי מתן הודעת דחיה במועד מהווה גם הפרה של החוזה בין התובעים לבין הראל. בענין זה, יחול, כפי שטען ב"כ התובעים, סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע: "הנפגע זכאי לפיצויים בעד הנזק שנגרם לו עקב ההפרה ותוצאותיה ושהמפר ראה אותו או שהיה עליו לראותו מראש, בעת כריתת החוזה, כתוצאה מסתברת של ההפרה". לענין זה, ר' גם דברי כבוד השופטת ארבל בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, ניתן ביום 5.10.06 (בפסקה 69): "יש להבחין בין פיצוי בגין נזק תוצאתי הכלול במסגרת הפוליסה, לבין פיצוי בגין נזק תוצאתי שנגרם למבוטח בשל הפרת חוזה על-ידי חברת הביטוח, למשל מאחר ולא שילמה למבוטח את התגמולים 30 ימים מיום שהיו בידיה המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו (כפי שקובע סעיף 27 לחוק חוזה הביטוח). בעוד ובמקרה הראשון הכלל הוא כי נזק תוצאתי אינו מכוסה על-ידי פוליסת ביטוח רכוש, אלא אם כן קובעת הפוליסה אחרת (פרשת מוריאנו, בעמ' 84), במקרה השני נגזרת החובה לפצות מדיני החוזים הכלליים, לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות) (לעניין הבחנה זו ראו: ולר, בעמ' 609). בענייננו טענה המבוטחת לפיצויים על-פי סעיף 10 לחוק התרופות בשל הימנעות חברת הביטוח מלשלם את התגמולים במועד. הכלל הוא כי על התובע פיצוי לפי סעיף 10 לחוק התרופות להוכיח הן את נזקו והן את שיעור הפיצויים לו הוא זכאי בגין הנזק שנגרם לו מההפרה (דעת הרוב בע"א 355/80 אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה (2) 800, 807-806 (1981); ע"א 153/04 רובינוביץ נ' רוזנבוים, תק-על 2006(1) 1549, 1562 (2006))." 60. למשל - הנזק בגין שכירת רכב בתקופה שרכב התובעים היה מושבת הוא בהחלט נזק שהראל היתה צריכה לראותו מראש, כשלא הודיעה לתובע מה עמדתה לגבי תביעתו, ומנעה ממנו בשלב מוקדם יותר לתקן את הרכב על חשבונו. גם העלות של הבדיקות אליהן שלחה את הרכב ועלות הגרירות, הם נזקים צפויים שכאלה. על כך ארחיב להלן. שיעור הנזק הנזקים הישירים 61. נראה כי בנוגע לנזקים הישירים, אין מחלוקת של ממש. התובעים שילמו בגין הגיר (לאחר קבלת הנחה מצ'מפיון) סך של 55,709.55 ₪, וזאת ביום 28.04.05 (ב-3 תשלומים). בנוסף, שילמו התובעים בגין גרירת הרכב מהמקום שבו נתקע ועד למוסך צ'מפיון (170 ₪). סך הכל - 55,879.55 ₪. בנזקים אלה, צריכה, על פי מסקנתי דלעיל, לשאת צ'מפיון, שתשלם לתובעים את הסך הנ"ל. הנזקים העקיפים 62.   התובעים שכרו רכב עבור ינקוביץ' מיום 16.01.05 ועד ליום 28.04.05. רכב התובע תוקן, כאמור, ביום 28.04.05. אני מוצאת כי מדובר בהתנהלות סבירה של התובעים, מאחר שאין ספק שבתקופה זו לא יכול היה ינקוביץ' להשתמש ברכבו, וגם לא יכול היה להגיע למסקנה כי עליו להוציא את הסכום הלא מבוטל של טיפול הגיר על חשבונו, בטרם קבלת תשובה ברורה מחברת הביטוח, כי איננה מוכנה להכיר באירוע כאירוע המכוסה על ידי הפוליסה. לפיכך, אני מאשרת רכיב נזק זה, בסך 13,963 ₪ (ללא מע"מ) בהתאם לחשבוניות שצורפו כנספח י"ב לתצהיר התובע.   התובע דרש גם 200 ₪ בגין נסיעה במוניות, אלא שלא צורפו קבלות ומאחר שהכרתי בהשכרת הרכב, לא ברור גם מדוע נסע במוניות ומתי. אינני מכירה ברכיב זה.   באשר לתביעה בגין ההפרש בעלות הדלק - אינני מוצאת שיש לה בסיס, ומכל מקום מדובר באומדן של התובע בלבד, המתבסס על הנחות שונות שלא הוכחו כנכונות.   באשר לביטוח לרכב המושבת - הרי שהכרתי בחיוב הראל בהוצאות ההשכרה, הכוללת את ביטוח הרכב המושכר, ומטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו. אלולא אירע הנזק, היה התובע נוסע ברכבו המבוטח ומשלם את הביטוח. תחת זאת נסע ברכב מושכר, וחייבתי את הראל לשלם בגין ההשכרה, כך שאין מקום להוסיף חיוב בגין הביטוח אותו בחר להשאיר על כנו.   עוד דורש התובע פיצוי בגין הגרירות ממקום בדיקה אחד לשני. כאמור, לדבריו עשה כן בהתאם להנחיות סוכן הביטוח אלון אמיתי. גרסה זו נתמכת בכך שצ'מפיון בוודאי לא ביקשה מהתובע שיקח את הגיר לבדיקה במוסך "סופר גיר", ולהפך - התנגדה לכך. היא נתמכת גם בכך שהשמאי יצחקי, שלדברי התובע זומן על ידי סוכן הביטוח אמיתי, כותב בחוות דעתו "פנינו לסופר גיר... שהודיענו כי ביכולתו לשפץ את מערכת ההילוכים ומכך הועברה המערכת למוסך הנ"ל". יצוין, כי מנספח ו' לתצהיר, שנכתב על ידי אלי כלב, השמאי הראשי של הראל (שכזכור - לא הגיע לעדות ואת כתיבתו של המסמך והכללתו במערכת של הראל אישר העד גיל לזרוביץ'), עולה שהראל פעלה בצוותא חדה עם השמאי יצחקי, לאחר שזה הצדיק את דחיית התביעה על ידי הראל, ואף קישרו אותו עם מאגר החלפים, שם חיפש גיר אוטומטי משומש. בנוסף, אי הבאתו של אמיתי לעדות משמשת אף היא לרעת הראל בנקודה זו. לפיכך, אני מגיעה למסקנה ששליחת הגיר לבדיקה ב"סופר גיר", על כל הנובע מכך (גרירות ועלות הבדיקה) היתה בהמשך ליוזמה של הראל, ועל כן על הראל לפצות את התובע בגין רכיבי נזק אלה (3 גרירות בעלות של 170 ₪ כל אחת, גרירה אחת בעלות של 188 ₪ ועלות הבדיקה בסך 1,755 ₪, מיום 09.02.05).   לטעמי, אין מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש בנסיבות הללו. התנהלותה של צ'מפיון מוטורס, אשר לא יכלה - בשל עמדתה של הראל ופירוק הגיר בהוראותיה - לבדוק את חבותה כראוי, היתה סבירה בנסיבות הענין. גם מתן ההנחה לתובע במחיר הגיר, בו נשא בעצמו בשלב ראשון, היתה התנהלות סבירה. ההתנהלות הפחות סבירה היתה של הראל, אך מאחר שבסופו של יום מצאתי כי לא עליה האחריות לתשלום הנזק, הרי שדי לטעמי, בכך שחייבתי אותה בתשלום הנזקים העקיפים שנגרמו לתובע עקב התנהלותה. אינני מוצאת מקום לפסוק בגין רכיב נפרד של עוגמת נפש. לאור כל האמור, אני מחייבת את הראל לשלם לתובעים בגין ראשי הנזק העקיף בהם הכרתי, סך של 16,496 ₪. סיכום 63. בסיכומו של דבר, אני מחייבת את צ'מפיון לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 55,879.55 ₪, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מיום 28.5.05 (ממוצע התשלומים בגין הגיר) עד התשלום המלא בפועל. אני מחייבת את הראל לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 16,496 ₪, כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית מיום 1.3.05 (ממוצע של תקופת התשלום בגין השכירות) עד התשלום המלא בפועל. 64. לאור חיובה של צ'מפיון בנזק הישיר, ונימוקַי לחיוב הראל בתשלום הנזק העקיף, אינני מוצאת כל מקום לחייב את הראל בריבית מיוחדת מכח סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981. 65. בנוסף, אני מחייבת את הראל ואת צ'מפיון, ביחס של 70% צ'מפיון ו-30% הראל, בחיובים נפרדים, לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט הכוללות אגרה, כפי ששולמה, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 20% מפסק הדין (ללא ההוצאות), בתוספת מע"מ כדין. זאת, לאחר שהתובעים הגישו לי את הסכם שכר הטרחה בינם לבין בא כוחם וביקשו שאפסוק שכר טרחת עו"ד בהתאם להסכם. בהתאם להנחיה 1/98, שיצאה מלפני נשיא בית המשפט העליון ביום 17.11.02, אני רשאית להביא בחשבון הסכם שכ"ט בכתב, שנערך בין התובע לעורך דינו, וכך אעשה. אני מוצאת כי בנסיבות הענין מדובר בסכום סביר וכך פסקתי. סכום ההוצאות ישא ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל. רכבביטוח רכבתקלה בגיר (רכב)