ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

התובעת ביטחה את עצמה בפוליסת ביטוח נסיעות לחו''ל.

לטענת התובעת קיבלה טיפולים ועברה בדיקות בבתי חולים בלוס אנג'לס בארה"ב.
הטיפולים והבדיקות בוצעו בשל כאבי ראש עזים שתקפו את התובעת והם כוללים, בין השאר, צילומי סי.טי., אינפוזיות וזריקות. הטיפולים בוצעו עד שעות הערב המאוחרות, ובסיומם שוחררה התובעת, לבקשתה, מביה"ח ולנה בבית אחיה שהתגורר בסמוך.

התובעת נדרשה לשלם לביה"ח את הוצאות הטיפולים. התובעת הפנתה את הדרישות אל חברת הביטוח.

הצדדים חלוקים בשאלה מהי תקרת תגמולי הביטוח בגין ההוצאות - 2,000$ כטענת חברת הביטוח, או 15,000$ כטענת התובעת.


להלן פסק דין בנושא ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל:

פסק דין

מבוא

1. בפניי תביעת התובעת כנגד הנתבעות לתשלום, בין היתר, של תגמולי ביטוח, המגיעים לה, לטענתה, בגין פוליסת ביטוח המכונה בשם "דרכונית לאומית" (להלן: "הפוליסה").

2. הנתבעת מס' 1 - חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"), הפיקה לתובעת את הפוליסה. הפוליסה הייתה בתוקף בתקופה שמיום 22.2.02 ועד ליום 20.8.02.

3. הנתבעת מס' 2 - קופת חולים (להלן: "קופ"ח") הוסמכה ע"י המבטחת לטפל בתביעת התובעת לקבלת תגמולי הביטוח.

4. לטענת התובעת, בתאריכים 18 - 22 לחודש מאי 2002, קיבלה טיפולים ועברה בדיקות בבתי חולים בלוס אנג'לס (סה"כ 3 מוסדות רפואיים - יקראו להלן: "ביה"ח). הטיפולים והבדיקות בוצעו בשל כאבי ראש עזים שתקפו את התובעת והם כוללים, בין השאר, צילומי סי.טי., אינפוזיות וזריקות. הטיפולים בוצעו עד שעות הערב המאוחרות, ובסיומם שוחררה התובעת, לבקשתה, מביה"ח ולנה בבית אחיה שהתגורר בסמוך.
5. התובעת נדרשה לשלם לביה"ח את הוצאות הטיפולים. התובעת הפנתה את הדרישות אל הנתבעות. הנתבעות פרעו חלק בלבד מההוצאות, ומסרבות לפרוע את היתרה בסך של 10,200$. מוסיפה וטוענת התובעת כי במחדלן זה הפרו הנתבעות את הפוליסה, ועל כן, עליהן לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה עקב כך, לרבות הפסקת לימודיה בארה"ב.

6. לטענת הנתבעות, תקרת הכיסוי עפ"י הפוליסה הינה 2,000$.

7. מסתבר כי המבטחת בפועל על פי הפוליסה הינה קופ"ח וכי "כלל" מופיעה "בפרונט" בהיותה מבטחת על פי דין, שכן קופ"ח אינה מבטחת על פי דין.
כן הסתבר כי תגמולי הביטוח לרבות כל ההוצאות משולמים על ידי קופ"ח ולא על ידי "כלל". כמו-כן הובר כי "לאומית קייר" שירותי רפואה פעילה 2200 בע"מ (להלן: "לאומית קייר") מנהלת בשם קופ"ח את המו"מ עם המוסדות הרפואיים בחו"ל לתשלום ההוצאות הרפואיות הנגרמות למבוטחים.

8. במהלך שמיעת הראיות הוברר כי "לאומית קייר" זכאית לקבל מקופ"ח עמלה בגין הקטנת דרישות חוב של מוסדות רפואיים בחו"ל במסגרת מו"מ המנוהל עמם.

9. פסה"ד ניתן לאחר ששמעתי בישיבת יום 28.9.06 את חקירותיהם הנגדיות של התובעת, אביה של התובעת (להלן: "האב") ומר חיים קוץ - מי ששימש בתקופה הרלוונטית כמבקר פנימי של קופ"ח (להלן: "מר קוץ").
כן עיינתי במסמכים שהוגשו ע"י הצדדים, לרבות תצהירי עדויותיהם הראשיות של העדים. כמו כן, שמעתי בישיבת יום 26.6.06 את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין.

10. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם נאמר אחרת.

גדר המחלוקות

11. הצדדים חלוקים בשאלה מהי תקרת תגמולי הביטוח בגין ההוצאות - 2,000$ כטענת הנתבעות, או 15,000$ כטענת התובעת. היה והדין עם התובעת - יש מקום לדון בשאר השאלות השנויות במחלוקת.
12. להלן המחלוקות הנוספות שבין הצדדים:
· האם הנתבעות הפרו את הפוליסה.
· אם כן- האם התובעת זכאית לפיצוי בגין הפרת הפוליסה ע"י הנתבעות.
· האם התובעת הפסיקה לימודיה בארה"ב ושבה לארץ בשל החובות שנותרה חייבת לביה"ח, ואם כן, האם מגיע לה פיצוי בגין כך.
· האם יש לחייב את הנתבעת ב"ריבית עונשית" כהגדרתה בחוק חוזה הביטוח התש"ם - 1980 (להלן: "החוק").

עמדות הצדדים
הוראות הפוליסה

13. התובעת נסמכת על סעיף 3.1.1 לפוליסה שכותרתו "הוצאות רפואיות" בו נאמר כי:
"הוצאות טיפול ואשפוז בבית חולים כולל ההוצאות ניתוח, חדר מיון, טיפול נמרץ והוצאות הכרוכות באשפוז, אך לא יותר מ - 2,500 דולר לכל יום אשפוז, ולא יותר מ - 15,000 $ בגין הוצאות שכר מנתח".

14. כן נסמכת התובעת על הוראות 1.8 לפוליסה שכותרתו "הוצאות אשפוז":
"תשלום לבית חולים בחו"ל עבור אשפוז, לרבות תשלום לרופאים, טיפול אמבולטורי, הוצאות... בדיקות, תרופות, צילומי רנטגן,... וזאת במשך תקופת הביטוח ובכפוף להוראות הפוליסה".

15. הנתבעות נסמכות על סעיף 3.1.2 לפוליסה הקובע כדלקמן:
"הוצאות רפואיות עבור בדיקות, בדיקות מעבדה, תרופות וצילומי רנטגן שנקבעו ע"י רופא מוסמך ואשר נמצאו הכרחיות, אך לא יותר מ - 2,000 $ בגין כלל ההוצאות הרפואיות לכל תקופת הביטוח".

תצהירי הצדדים

16. כאמור, התובעת והאב הגישו תצהירי עדות ראשית. בתצהיר התובעת הוצהר כדלקמן:
"7.     בתום הטיפולים הרפואיים, פניתי לקופת החולים לאומית טלפונית באמצעות מספרי הטלפון אשר הופיעו על גבי פוליסת הביטוח ועידכנתי אותם במקרה. לבקשת קופת חולים "לאומית", שלחתי למוקד תביעות "דרכונית לאומית" את כל החומר אשר היה ברשותי ובכלל זה את רשימת הטיפולים והחשבוניות כפי שנמסרו לי על ידי בית החולים.
...
8.     תחילה שוחחתי עם הגב' דורית בודין ומאוחר יותר אף עם הגב' מאיה גולדשטיין, נציגות קופת חולים "לאומית" וחברת כלל, אשר אישרו את קבלת המסמכים אשר נשלחו על ידי.
     במהלך השיחות שקיימתי עימן אלו אף הודיעו לי, כי הן מצויות במשא ומתן עם אגף הגביה בבית החולים, וזאת בניסיון להגיע עימם להסדר באומרם שהמחירים מוגזמים. כן ציינו, כי שלחו שיקים לבית החולים, כי העניין מטופל וכי אין לי מה לדאוג.
9.     אולם, על אף ההתכתבויות בין קופת חולים לאומית לבין בית החולים, המשכתי לקבל מבית החולים מכתבים והודעות לתשלום החוב. אף מכתבים אלו הועברו על ידי לנציגי קופת החולים "לאומית" ואלו ציינו כי הינן מסדירות התשלום ישירות למול בית החולים, וכי שוב עלי להסיר כל דאגה מליבי.
     הגברת בודין ציינה כי יתכן ומכתבי ההתראה נשלחו טרם בצוע התשלום על ידי קופת החולים וכי סביר שבית החולים טרם עדכן דבר ביצוע התשלום...
10.     משהמשכתי לקבל התראות מבית החולים, פנה אבי בסוף שנת 2002 לגברת דורית בודין בבקשה לקבל תמונת מצב ולוודא שהחוב שולם במלואו. אבי סיפר לי, כי הגב' בודין ציינה בפניו כי "הנושא סגור" ואף שלחה לו פקס ובו פירוטי הצ'קים שנשלחו לבית החולים...
11.     על אף דבריה של הגברת בודין לא הוסדר הטיפול למול בית החולים. משכך, שוחחתי עם הגברת בודין טלפונית פעם נוספת ואף שלחתי לה פקס ביום 14.7.03 (בטעות נרשם 14.7.01),
12.     אולם, על אף דבריה של הגב' דורית בודין, המשכתי לקבל מכתבי אזהרה לפני עיקול. בעקבות זאת, התקשרתי מספר פעמים לגב' דורית בודין, ואף שלחתי אליה פקס ביום 14.7.03, המביע את אכזבתי מהשירות ואת בקשתי כי העניין יטופל...
13.     משלא נעשה דבר ומשעמדתי חסרת אונים למול נציגות קופת חולים "לאומית" ונוכח פער השעות הקיים בין ארצות הברית לארץ, פניתי לאבי וביקשתי כי יסייע בידי למול נציגות קופת החולים "לאומית" (סעיפים 7 - 13 לתצהיר התובעת).

17. בתצהירו, הצהיר האב:
"5.     כעבור שנתיים של ייאוש, תסכול וחרדה וניסיונות שווא להסדיר העניין למול קופת חולים "לאומית" במהלכן נגרמו לבתי עגמת נפש וסבל רב, פנתה אלי בתי בוכייה על מנת שאסייע בידה למול קופת החולים "לאומית", וזאת נוכח העובדה כי שבה וקבלה התראות מבית החולים וכי קיים פער שעות בין ארצות הברית לארץ, נתון אשר הקשה אף הוא על בתי ביצירת הקשר עם נציגי קופת חולים לאומית.
6.     אי לכך, ביום 15.04.04, טלפנתי לגברת בודין, אשר הודיעה לי כי היא מצויה בהליכים עם בית החולים, וכי היא מחכה להצעת פשרה אחרונה מבית החולים.
7.     משלא נעשה דבר, ביקשתי לקיים פגישה דחופה עם נציגי קופת חולים "לאומית".
8.     במהלך הפגישה אשר התקיימה ביום 25.4.04 בנוכחות הגב' דורית בודין ולאחר מכן ע"י מר חיים קוץ - ציינו האחרונים בפני, כי לא מובן להם מה בדיוק קרה ושהנושא יבדק על ידיהם.
     בפגישה זו, בפעם הראשונה נשאלתי האם בתי לנה בבית החולים. הסברתי לנציגי קופת חולים לאומית, כי בתי העדיפה לישון בביתה למרות השעות המאוחרות לשחרורה מאחר והתגוררה באותה העת בקרבת מקום.
9.     משלא נתקבלה כל תשובה, שלחתי לקופת חולים לאומית מכתב ביום 3.5.04, במסגרתו בקשתי לקבל את עמדת הנתבעות ביחס לתביעתה של בתי ואף שאלתי האם שולם מלוא הסכום. באותו המכתב שבתי וציינתי, כי בתי מוטרדת על ידי בית החולים...
10.     ביום 12.5.04 נשלח אלי מכתב מאת המבקר הפנימי של קופת החולים, במסגרתו הודתה קופת החולים "לאומית" כי הגיעה להסדר עם בית החולים אשר להבנתה היה הסדר סופי לסילוק מלוא דרישת התשלום וכי קופת חולים "לאומית" שלחה המחאה לבית החולים אלא שזו לא פדתה. עוד צוין, כי באופן תמוה בית החולים לא עומד בהסדר הכספי שסוכם עימו...
11.     ביום 8.6.04 שלחתי מכתב נוסף למבקר הפנימי של קופת חולים "לאומית" בו הבהרתי, בין היתר, כי אין זה ברור כלל מדוע לא עלה בידי קופת החולים "לאומית" ליצור קשר עם בית החולים...
12. ביום 14.6.04 קיבלתי את תשובת קופת חולים "לאומית" , אשר עמדה בניגוד גמור למצגים שיצרה, לפיה תהיה מוכנה להשיב לבתי סכום של 2,000 $..." (סעיפים 5 - 12 לתצהיר האב).

18. בתגובה לתצהירי התובעת והאב, הוגש תצהירו של מר קוץ. אקדים ואומר כי לא הוגשו תצהירים מטעם עובדות קופ"ח שטיפלו בתביעה והבקיאות בכל הקשור בה - הגב' בודין והגב' גולדשטיין.

19. לטענת מר קוץ, "4....ביום 21.5.02, יצרה גב' בלסן קשר טלפוני עם מוקד מבוטחנו בחו"ל, וטענה כי סובלת מכאבי ראש חזקים, כבר 4 ימים, וכי נבדקה בביה"ח. גב' בלסן העבירה לנציגותינו את המסמכים המעידים על הטיפולים בביה"ח.
5. מתוך רצון להביא את העניין לכדי סיום מהיר, נציגותינו ניהלו מו"מ עם הגורמים שנתנו טיפולים לגב' בלסן בארה"ב, וסוכם (עם ביה"ח - ה.י.) כי לסילוק מלא ומוחלט של החוב יועברו לביה"ח סך של 2,519.5 $.
6. ... בסך הכל הועבר לבתי החולים בחו"ל, בחודש נובמבר 2002, סך של 2,519.5 $ עבור בדיקותיה של הגב' בלסן.
ככל הידוע לי, גב' בלסן זכתה לטיפול מהיר ומסור ע"י נציגותינו, אנו לא עמדנו על קוצו של יוד, בחרנו לכסות את דרישתה של הגב' בלסן וזאת למרות שגבול הפוליסה שרכשה עומס ע"ס של 2,000 $, בגין טיפולים, כל זאת בכדי שלא להותירה ללא טיפול רפואי הולם.
8. ככל הידוע לי, בסוף שנת 2002, כחודש לאחר שליחת ההמחאות לביה"ח ולאור בקשותיו של אביה של הגב' בלסן, נשלח אליו העתק של המכתבים, הצ'קים והחשבוניות שנשלחו לחו"ל בעניין הטיפול הגב' בלסן במסגרת הפוליסה שרכשה... בשלב זה הסתיים הטיפול בעניין מבחינתנו.
9.     חודשיים לאחר מכן, פנתה אלינו הגב' בלסן בדרישה לבדיקה נוספת של התשלום שבוצע בגין טיפוליה בארה"ב. אביה של גב' בלסן פנה לנציגותנו בדרישה לערוך פגישה אישית. למרות שהדבר אינו מקובל, בייחוד לאור העובדה כי עמדנו בהתחייבותנו ולמעלה מכך, נקבעה פגישה אישית, וביום 25.4.04, התקיימה פגישה ביני לבין אביה של גב' בלסן, מר פרנסוא בלסן, בנוכחות נציגתנו. בפגישה זו עדכנו את מר בלסן בנוגע לטיפולנו בחוב של הגב' בלסן מול בית החולים.
10. ביום 3.5.04, פנה אליי אביה של גב' בלסן במכתב, בו ביקש לדעת את פרטי התקדמות טיפולנו בעניין התשלום לביה"ח בגין טיפוליה של הגב' בלסן בחו"ל...
11. בעקבות דרישותיו של אביה של הגב' בלסן, ערכנו בדיקה מקיפה, בה התברר כי המחאה אחת מבין ה - 3 ששולמו (כאמור לעיל) לא נפדתה ע"י ביה"ח. ניסינו להידבר עם ביה"ח בארה"ב, בכדי להבין מדוע אינו עומד בהסדר הכספי שסוכם עימו ומהן הדרישות הכספיות העכשוויות שלו, אולם לא הצלחנו ליצור קשר ולקבל תשובות.
12. ביום 12.5.04, השבתי למכתבו של אביה של הגב' בלסן, בו פירטתי את הבדיקה שערכנו, כמפורט לעיל. כמו כן, הפנתי את תשומת ליבו לסעיף הרלוונטי לעניין אחריותנו בפיצוי עבור טיפוליה של גב' בלסן בארה"ב, בפוליסה שרכשה גב' בלסן..." (סעיפים 4 - 12 לתצהירו של מר קוץ).
עד כאן תצהירי עדויותיהם הראשיות של עדי הצדדים.

מהלך שמיעת הראיות בישיבת 28.9.06

20. מעמדת הנתבעות כמפורט לעיל ניתן להבין, לכאורה, כי הנתבעות פעלו להקטנת החוב כלפי ביה"ח וכן כי למרות המגבלה בסך של 2,000 $ לה הן טוענות - הסכימו לשלם לביה"ח סך כולל של כ- 2,500 $ לסילוק סופי ומוחלט של החוב, ובהמשך את 4,500 $ ויתכן אף מעבר לכך. כל זאת בנוסף לשני התשלומים בסך כולל של 1,011.40 $ ששולמו לשניים מהמוסדות הרפואיים וסה"כ כ - 5,600 $.

21. ברם, במהלך חקירתו הנגדית של מר קוץ ביקשה ב"כ התובעת לעיין במסמכים שמר קוץ הביא עימו לביהמ"ש ואשר טרם תחילת חקירתו הפקיד בידי בא - כוחו. ב"כ הנתבעות התנגד למסור לעיון ב"כ התובעת את אותם מסמכים עליהם חל חיסיון ועל כן הוציא, בהסכמת ב"כ התובעת, מתוך אותם מסמכים את התכתובות שהוחלפו בין הנתבעות לבין באי-כוחן. יתרת המסמכים נמסרה לעיון ב"כ התובעת.

22. מהמסמכים שהומצאו לידי ב"כ התובעת עלה כי מיעוטם בלבד גולה בתצהיר גילוי המסמכים שנחתם על ידי מר קוץ. חלק מהמסמכים שלא גולו הינם רלבנטיים למחלוקות שבין הצדדים ושופכים אור על עמדת הנתבעות באשר לגבולות האחריות בפוליסה.
בהסכמת הצדדים הוגשו כל המסמכים במרוכז וסומנו במ/1 - במ/122.

23. בתצהיריהם, טענו התובעת והאב כי במרוצת השנתיים הראשונות שלאחר הטיפולים, הציגו בפניהם נציגות הנתבעות מצג כי הן פועלות לסילוק החוב. כן הוסיפו וטענו כי לראשונה במכתבו מיום 12.5.04 של מר קוץ (נספח ד' לתצהירו של מר קוץ - להלן: "המכתב") העלו הנתבעות את הטענה בדבר תקרת כיסוי (עדות האב עמ' 8 שורות 6 ואילך לפרוטוקול ישיבת יום 28.9.06 ועדות התובעת בעמ' 14 שורה 24 ואילך לפרוטוקול).

24. טענותיהם של התובעת והאב לא נסתרו ואף קיבלו חיזוק בחקירתו הנגדית של מר קוץ אשר אישר כי הגב' בודין והגב' מאיה גולדשטיין פעלו אל מול ביה"ח וניהלו עמו מו"מ לסילוק החוב (מר קוץ עמ' 36 שורות 21-25 לפרוטוקול ועמ' 37 שורה 4 ואילך לפרוטוקול).

25. אין חולק כי מר קוץ החל לטפל לראשונה בכל הקשור בתביעה זו, רק בסמוך לפגישתו עם האב ביום 25.4.04 וכי עד לאותו מועד טיפלו הגב' בודין והגב' גולדשטיין בלבד בדרישות החוב וכי הן בלבד היו בקשר עם האב והתובעת.

26. כן עולה כי התובעת דיווחה לקופ"ח על הטיפולים שקיבלה עוד בשיחתה הטלפונית הראשונה שהתקיימה ביום 21.5.02. בעקבות אותה שיחה נערכה על ידי קופ"ח תרשומת על גבי טופס שכותרתו "קבלת שיחה ממנויים בחו"ל - 'דרכונית לאומית'" (במ/1). בכותרת המסמך נכתב בכתב יד "מבוטחת לא בבית חולים - בבדיקות בבית חולים" ומכאן ברי כי עוד באותו מועד ידוע היה לנתבעות כי התובעת אינה מאושפזת בבית החולים.

27. כך גם עולה מתרשומת פנימית שנערכה והודפסה על ידי מי מעובדי קופ"ח (במ/2), בה נכתב "...אפרת לא התקשרה אלינו בזמן בו היתה בבית החולים אלא רק בדיעבד כשהגיעה שוב לבית החולים ולא הסכימו לקבלה ללא העברת תשלום של חברת הביטוח. הועבר אישור בעל-פה לבית החולים והובטח כי מחר יתקשר רופא החברה לבירור הענין .
ד"ר' שאנני בבירור עם בית החולים הוברר כי הנ"ל לא היתה מאושפזת אלא הגיעה 4 פעמים לחדר המיון ובכל פעם התלוננה על כאבי ראש.
בבדיקות שנערכו הוברר L/P שלילי וד"ר שאנני ביקש מבית החולים לקבל מסמכים רפואיים שטרם התקבלו".

28. בשולי המסמך במ/2 נכתב בכתב יד "מאושר" ולצידה חתימה הנחזית להיות חתימתו של ד"ר שאנני. כאמור, המסמך אינו נושא תאריך אולם עולה ממנו כי הוא נערך תוך כדי ו/או בסמוך לאחר ביצוע הבדיקות על ידי התובעת.

דיון
הגדרת הפוליסה

29. כאמור, המחלוקת שבין הצדדים הינה בשאלה איזה סעיף בפוליסה חל על הטיפולים אותם קיבלה התובעת. אקדים ואומר כי מסקנתי הינה כי על הנתבעות לכסות את מלוא עלות הטיפולים.

30. סעיף 1.8 מגדיר "הוצאות אשפוז" כתשלום לביה"ח בחו"ל עבור אשפוז לרבות תשלום לרופאים, טיפול אמבולטורי, בדיקות וצילומי רנטגן. לכאורה, עסקינן בהוצאות הנגרמות במהלך האשפוז בלבד.

31. המונחים 'אשפוז', 'טיפול אמבולטורי', לא הוגדרו בפוליסה. מונחים אלו מופיעים בפרק "ההגדרות" במסגרת הגדרות המונחים "הוצאות רפואיות" ו"הוצאות אשפוז", מבלי שמונחים אלו עצמם מוגדרים בפוליסה.

32. כאמור, אין חולק כי התובעת לא נותרה ללון בביה"ח וכי בתום כל טיפול שוחררה לביתה.

33. לתמיכה בטענותיה באשר לפרשנות הפוליסה, הגישה ב"כ התובעת במהלך סיכומיה תמצית אסמכתאות שכללה, בין היתר, הגדרת המונחים השנויים במחלוקת.

34. אתר הרפואה הישראלי INFOMED מגדיר טיפול אמבולטורי כ:
"פרוצדורה רפואית שאינה דורשת אשפוז בבית חולים. הטיפול נעשה בדרך כלל במרפאות חוץ של בית חולים, ולעתים במחלקות בית החולים עצמן. משמעות המילה היא נייד, כלומר החולה, ולכן גם הטיפול, מתנהל כך שאפשר לקיימו במרפאה בלי שהחולה יהיה מרותק למיטה".

35. מילון אבן שושן מגדיר את המילה 'אשפוז':
"1. אכסון, הארחה. 2. הכנסת חולים לבית חולים לשם טיפול בהם".

36. במהלך סיכומי הנתבעות התבקש בא כוחן על ידי בית המשפט להתייחס לשאלה מדוע לא ניתן להגדיר את הטיפולים שקיבלה התובעת במסגרת "טיפול אמבולטורי". בתשובה השיב ב"כ הנתבעות: "...טיפול אמבולטורי הוא לכאורה טיפול שאינו דורש אשפוז. הכנסת המילים האלה להגדרת סעיף 1.8 נעשתה על מנת שגם אם בוצע טיפול אמבולטורי באשפוז, עדיין יהיה הדבר מכוסה בהוצאות אשפוז, ולא תוכל חברת הביטוח לטעון שמשום שמדובר בטיפול שאינו דורש אשפוז הרי הוא לא יכול להיכלל בהגדרה 'הוצאות אשפוז'. אולם התנאי המקדמי הינו כי הטיפול בוצע במהלך אשפוז" (עמ' 68 לפרוטוקול ישיבת יום 26.10.06).
37. תימוכין נוסף לפרשנות התובעת ניתן למצוא (אם כי לעניין "כאב וסבל" עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975), בע"א 8452/02 פלוני נ' כהן נטלי ואח', מאגר נבו, 2005.

38. לעניות דעתי, הטיפולים שקיבלה התובעת ב - Encino medical center (להלן: "Encino") הינם אכן בגדר 'טיפול אמבולטורי'. טיפול זה נעשה כאמור, בדרך כלל, בבתי החולים - במקרה דנן בביה"ח.
טיפולים נוספים בוצעו במכון רנטגן ובמוסד רפואי - הכל כפי שעולה מבמ/4 שנערך ע"י הגב' בודין, ובסיומם המטופל משוחרר בד"כ לביתו.
?
39. ככל שהדבר נוגע לטיפולים ולבדיקות שבוצעו במכון הרנטגן ובמוסד הרפואי- ממלא אלו נכנסים, לשיטת הנתבעות, לגדר "הוצאות רפואיות", ומאחר והן אינן עולות על הסך של 2,000$- על הנתבעות לשאת בהן.
?
40. באשר לטיפולים שבוצעו ב - Encino - בפועל הנתבעות התייחסו לטיפולים כטיפולים שלא חלה עליהם התקרה של 2,000$ - משמע כי גם לשיטתן טיפולים אלו נכללים במסגרת סעיף 1.8 לפוליסה.
התנהגותן של נציגות הנתבעות אשר טיפלו בדרישות התשלום במשך תקופה של כשנתיים ימים, מהווה חיזוק נוסף למסקנתי הנ"ל.
עסקינן בשתי עובדות אשר לפחות אחת מהן הינה עובדת ותיקה ומנוסה. לדברי מר קוץ בחקירתו הנגדית יתכן כי הבנתן שלהן את הוראות הפוליסה טובה משלו. במילים אחרות, פרשנותן של העובדות, לפחות על דרך של התנהגות, לפיה תקרת הכיסוי בסך של 2,000 $ אינה חלה במקרה דנן היא הפרשנות הנכונה.

41. זאת ועוד, מהמסמכים שהוגשו במהלך שמיעת הראיות עולה כי מנכ"ל 'לאומית קייר' בעצמו, מר שמואל קריב, היה מודע למו"מ שניהלו הנציגות עם בתי החולים. לא זו, אף זו, מר קריב סבר כי עלה בידי "לאומית קייר" להגיע להסדר כספי עם ביה"ח, במסגרתו נחסך לקופ"ח תשלום חוב בסך של 3,234.30 $ ועל כן ביום 5.11.02 הוצאה לקופ"ח על ידי 'לאומית קייר' חשבונית מס - "עמלה בגין קיזוז חשבונית בחו"ל" על סך של 2,714 ₪ (במ/7).
42. אם מר קריב היה סובר כי חלק החוב העולה על 2,000$ אינו מכוסה בפוליסה - חזקה כי לא היה מוציא חשבונית לקופ"ח לקבלת העמלה. (אין רלבנטיות לשאלה אם החשבונית נפרעה אם לאו, ומכל מקום לא הוכח כי הדרישה לא כובדה).

43. מסתבר כי הגב' מאיה קריב והגב' בודין ניהלו ביניהן תכתובות באמצעות הדואר האלקטרוני. העתקי התכתובות נשלחו למר קריב. בתכתובת מיום 14.3.04 שנשלחה על ידי הגב' בודין לגב' גולדשטיין (במ/4), העלתה הראשונה על הכתב את שיחותיה עם בית החולים ENCINO. בשיחה זו הוברר כי נשלחו על ידי "Encino" חשבונות על סך כולל של 8,388 $, כי שולם על ידי קופ"ח סך של 1,244.80 $ וכי "...שיק נוסף על סך 1,507 $ התקבל בבית החולים אך מסיבה כלשהי לא נפדה, הסברתי לחואן (מ - Encino - ה.י.) כי השיק מתבטל ויישלח אליהם שיק חדש. אך כרגע אולי כדאי להמתין עם משלוח השיק עד שיתברר אישור התשלום עבור כל החשבונות הנ"ל. בשיחתי עם חואן הבטיח לשלוח לדבריו היום או מחר את החשבונות בפקס...כשאקבל את החשבונות אעבירם לבדיקת שלומי (שלומי קריב - ה.י) לבדיקת אפשרות מו"מ על הסכומים" (במ/4).

44. כן נכתב ב-במ/4 כי החשבונות ל - Pacifica Emergency Med Assoc - "מרפאת רופאים לטיפול דחוף", מסתכמים בסך כולל של כ - 1,644 $, וכי הועבר למוסד זה ע"י קופ"ח שיק על סך של 860$ אשר נפרע. כמו כן, דווח על ידי הגב' גולדשטיין כי נמסר לקופ"ח על ידי South valley radiology med group - "מכון רנטגן", חשבון על סך 151.40 $ אשר נפרע על ידי קופ"ח.

45. ביום 19.4.04 נשלח ע"י הגב' גולדשטיין דואר אלקטרוני לגב' בודין (במ/5) וזאת בהמשך לבמ/4 . בבמ/5 נכתב:
"... דברתי כרגע עם נציג בית החולים. הסברתי כי אנו מוכנים לשלם 4,500$ וכי כל סכום אחר נראה מוגזם... הוא הבטיח לבדוק את הדבר עם הממונה עליו ולחזור אלי עם אישור או עם הצעה אחרת ... ".

46. מניתוח תצהירי העדויות הראשיות והמסמכים שלא עמדו בפני התובעת והאב, נכון למועד עריכת תצהירים - עולה כי טענותיהם, אחת לאחת, באשר לטיפול קופ"ח בדרישות התשלום הינן מדויקות. כן עולה מהמסמכים כי עוד קודם לפגישה שהתקיימה עם האב, היה בידי מר קוץ ובידי קופ"ח מלוא המידע הדרוש, וכי הטיפול מוצה ע"י קופ"ח עוד קודם לפגישה ולא נעשה דבר לאחריה, וזאת בסתירה לנטען בסעיף 11 לתצהירו של מר קוץ.

47. אין חולק, כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו, כי הנתבעות אף היו נכונות לשלם למעלה מ - 4,500 $, הרבה מעבר לסך של כ - 2,500$ שטענו כי שולם על ידן.

48. לחילופין, במקרה של אי בהירות בניסוח הפוליסה ע"י הנתבעות- יש לפרש את הפוליסה לרעת הנתבעות.

49. אם אכן, כטענת הנתבעות, (טענה לה התנגדה ב"כ התובעת בשל הרחבת חזית), הנציגות טעו וכי מר קוץ הוא שגילה את הטעות - מן הראוי היה כי היו מזמינות לעדות את מי מהן על מנת שתסביר מדוע נתפסו לכלל טעות. זאת ועוד, מר קוץ הודה בהגינותו במהלך חקירתו הנגדית כי יכול ודווקא פרשנותן שלהן היא הפרשנות הנכונה ולא פרשנותו שלו.

50. בנסיבות העניין, חל הכלל של "הימנעות מהבאת עד". בתום שמיעת הראיות בישיבת יום 28.9.06 נוכח "גילויים" של המסמכים שהוגשו וסומנו במ/1 - במ/122, הודיע ב"כ הנתבעות כי בכוונתו "...לשקול לזמן עד או עדה נוספת" (עמ' 51 לפרוטוקול). ב"כ התובעת הודיעה כי תתנגד לבקשה.
בהחלטתי שנתנה בתום הישיבה הבהרתי כי בהעדר בקשה איני מוצא מקום להתייחס למחלוקות שבין הצדדים, וכי אם וכאשר תוגשנה בקשה ותגובה לה - תינתן החלטתי.
בקשה שכזו לא הוגשה.

51. סוף דבר, מסקנתי הינה כי על הנתבעות היה לכסות את מלוא עלות הטיפולים.

אדון להלן בשאר המחלוקות שבין הצדדים.

האם הנתבעות הפרו את הפוליסה

52. לאור האמור לעיל, הנתבעות אכן הפרו את הפוליסה ועל כן התובעת זכאית לפיצוי בגין ההפרה. ר' ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' גרשון, טרם פורסם, 2006.

האם התובעת הפסיקה לימודיה בארה"ב ושבה לארץ בשל חובות שנותרה חייבת לביה"ח

53. אקדים ואומר כי לא שוכנעתי כי התובעת לא החלה את לימודיה במגמת ארכיטקטורה באוניברסיטה בארה"ב בשל חובותיה לביה"ח. על כן, נדחית תביעתה להחזר הוצאות לימודיה בקולג' במשך שנתיים והוצאות המחייה בתקופה זו בסך כולל של 46,000$.

54. שוכנעתי כי התובעת אכן נסעה לארה"ב במטרה ללמוד במגמת ארכיטקטורה וכי לשם כך אף למדה כשנתיים בקולג', לימודים שהינם תנאי מקדמי אך לא יחיד לאפשרות קבלה ללימודי ארכיטקטורה.

55. ברם, לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעת להתקבל ללימודים אלו באוניברסיטה. ליתר דיוק - התובעת אף לא טענה כי התקבלה לאוניברסיטת USC בה לומדים לימודי ארכיטקטורה. כל שנטען ע"י התובעת הוא כי היא מצרפת "... מכתב מאוניברסיטתUSC הנוגע להמשך לימודי האדריכלות עם סיום הקולג'". (להלן: "המכתב"). (סעיף 5 לתצהירה).

56. "המכתב" כולל מספר מכתבים, הראשון הודפס בשנת 2003 והוא מופנה ל"סטודנט העתידי היקר" והשני נושא תאריך 4.8.03. המכתב השני מופנה לתובעת אישית ומתוארים בו הליכי הקבלה לרבות 3 שלבים לקבלת ומשלוח טפסים לאוניברסיטה, בדיקתם ע"י האוניברסיטה ומשלוח טפסים נוספים לתובעת על מנת שתידון בקשתה להתקבל. כל שלב מתוחם במועד. המעבר לשלב הבא מותנה במימוש השלב שקדם לו.
השלב הראשון מסתיים ב-10.12.03 והוא תנאי למעבר לשלב השני. הגשת המסמכים לשלב השלישי מסתיימת ב-2.2.04.

57. בחקירתה הנגדית אישרה התובעת כי לא בצעה שלב כלשהו מהשלבים הנדרשים על מנת שלאחר השלב הראשון תזוהה ע"י האוניברסיטה "AS A SERIOUS STUDENT”.

58. ער אני למסמכים שצורפו ע"י התובעת (נספח טז' לתצהירה) מהם עולה כי שתי בקשות לקבלת כרטיסי אשראי נדחו. מכתב אחד נושא תאריך 17.10.03 מנמק את הדחייה בהעדר כתובת מגורים שזוהתה על ידם. המכתב השני נושא תאריך 8.12.03 חוזר על הודעה קודמת, (ממועד לא ידוע), על דחיית בקשתה להנפקת כרטיס אשראי וזאת מנימוקים המפורטים באותו מכתב דחייה. מכתב הדחייה לא הומצא ע"י התובעת.

59. כן הנני ער לדו"ח מיום 9.3.04 של חברת האשראי בארה"ב (נספח יז לתצהיר). בדו"ח נאמר כי לתובעת אין עבר תעסוקתי - רישום שאינו מתיישב עם העסקת התובעת ע"י אל- על. לא ידוע אם מצבה של התובעת היה משתנה לו הייתה מביאה לידיעת הבנק את עובדת עבודתה באל - על.
כן מפורטים בדו"ח חובות התובעת לביה"ח.

60. סביר בעיני כי התובעת אכן לא יכלה להמשיך להתגורר בארה"ב בהעדר יכולת לנהל אורח חיים תקין עקב דחיית בקשתה להמשיך להחזיק חשבון בנק, כרטיסי אשראי, טלפון נייד ורכישת מכונית. ברם, לא שוכנעתי כי זו הסיבה לכך שלא החלה לימודיה באוניברסיטה. יכול בהחלט כי קיימים גורמים אחרים, כדוגמת אי יכולתו של האב להמשיך ולתמוך בתובעת, כמו גם רמת ציוניה שיכול ולא היה די בה על מנת להתקבל לאוניברסיטה.

61. זאת ועוד, מסתבר כי אחיה של התובעת המתגורר בארה"ב רכש מכונית בעבורה, ככל הנראה משום שהתובעת לא יכלה לרכוש מכונית בשל דרוג האשראי. סביר בעייני כי אם אכן תשלום החוב לביה"ח היה המכשול היחידי להגשמת חלומה של התובעת ללמוד אדריכלות - היא הייתה מעדיפה כי אחיה יסייע בידה לסלק החוב במקום לרכוש את המכונית.
62. התובעת שבה לארץ בחודש יולי 2004 ומספר חודשים לאחר מכן החלה את לימודי המשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה, אשר עלות שכר הלימוד בו הינה מהגבוהות ביותר - 27,000 ₪ לשנה. התובעת זנחה את חלומה, מאז מלאות לה 6 שנים, ללמוד לימודי אדריכלות, שכן לטענתה הוברר לה כי מרבית הקורסים שלמדה בארה"ב לא יוכרו בארץ, מה גם שעליה ללמוד במכינה כתנאי לקבלתה ללימודי אדריכלות בישראל.

63. לאור כל האמור לעיל איני מוצא מקום לקבוע כי בשל החוב לביה"ח, התובעת שבה לארץ ולא למדה לימודי אדריכלות.

מהו סכום החוב שנותר לשלם לביה"ח

64. הצדדים חלוקים בשאלה מהי יתרת החוב לביה"ח. לטענת התובעת, היתרה הינה כ-10,000$, בעוד שלטענת הנתבעות לא הוכח גובה החוב. כן מוסיפות וטוענות הנתבעות כי יש להביא בחשבון את התשלומים ששולמו לביה"ח. כמו כן עותרות הנתבעות לחיובן בתשלום היתרה, אם וככל שתחויבנה, ישירות לביה"ח ולא לתובעת אשר לא פרעה את החשבונות. כן טוענות הנתבעות כי לא קמה לתובעת זכות לתשלום, שכן לא פרעה החוב.

65. אקדים ואומר כי נוכח דרך טיפולן של הנתבעות בחוב לביה"ח - הן אבדו את זכותן להסדירו ישירות מול ביה"ח.

66. בדיקת הנספחים לתצהירה של התובעת, הנוגעים לדרישות התשלום והשוואתם לבמ/4 מלמדת כי נכון ליום 22.4.04 יתרת חובה של התובעת לביה"ח הסתכמה ב- 10,551$.

67. הסך 10,551 $ הנ"ל מורכב מהסכומים כדלקמן:
· נספח ט' לתצהיר מכיל 4 חשבונות נושאי תאריך 22.4.04 שנשלחו ע"י Encino. החשבונות נושאי מספרים סידוריים שונים, מתייחסים למועדים שונים של בדיקות וכוללים סכומים שונים. סה"כ החיוב נכון לאותו מועד: 9,751 $.
מבמ/4 -מב/5 אנו למדים כי הנתבעות לא שלמו דבר ל - Encino, למעט סך של 1,244 $, אשר לכאורה נכתב לגביו "(שולם)", לא נכתב באיזה אופן "שולם" ומתי. ברם, נספח ט' הכולל חיוב בסכום גבוה יותר, מאוחר למסמך י"ז נושא תאריך 9.3.04, כמו גם ל - במ/4 - במ/5,- ועל כן הוא המחייב.
· מבמ/4 אנו למדים כי נותרה יתרת חוב בסך של 800 $ ל-Pacifica וכי אושר תשלומה, אך לא הוכח כי שולמה.
· שוכנעתי כי החוב בסך של 151.4 ל -SOUTH נפרע כפי שעולה מבמ/4 (נכתב "השיק נפרע").

האם יש לחייב את הנתבעות בריבית עונשית

68. אקדים ואומר כי אין מקום לחיוב הנתבעות בריבית עונשית כהגדרתה בס' 28א לחוק.

69. התובעת לא שלמה את החוב לביה"ח ועל כן חיוב הנתבעות בתשלום הריבית יביא להתעשרות התובעת. לעניות דעתי, לא זו היתה כוונת המחוקק. לו התובעת היתה פורעת את החוב ותובעת החזר - היה מקום לדון בשאלה זו.

70. עיון בכתב התביעה המקורי שהוגש ע"י התובעת בעצמה ביום 19.9.04 מעלה כי היא לא תבעה ריבית עונשית. בחודש ינואר 2005 הגישה התובעת, באמצעות באי כוחה, כתב תביעה מתוקן. בסיפא לכתב התביעה תבעה התובעת חיוב הנתבעות בריבית עונשית. ברי כי חיוב זה יכול לחול על תגמולי הביטוח בלבד ולא על הנזקים הנטענים בגין הפרת הפוליסה.

71. גם לשיטת התובעת, בסעיף 14 לכתב התביעה המתוקן, יתרת החוב לביה"ח הינה "כ- 10,200 $ (כולל ריביות)" ועל כן אין מקום לחיוב הנתבעות בריבית כפולה ומכופלת.

72. יחד עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשר שכן כפי שעולה מהמסמכים החוב לביה"ח תופח ונושא ריבית. על כן, נשאלת השאלה באיזה אופן יובא הדבר בחשבון. נדון בעניין זה במסגרת הפיצוי בגין הפרת הפוליסה.
מהו הפיצוי שיש לפצות את התובעת בגין הפרת הפוליסה

73. כאמור, מסקנתי הינה כי הנתבעות הפרו את הפוליסה, ועל כן זכאית התובעת לפיצוי בגין כך.

פיצוי בגין הטרדה ועוגמת הנפש שנגרמו לתובעת

74. שוכנעתי כי נגרמו לתובעת טרדה ועוגמת נפש רבה, הן עקב המגבלות והקשיים להם נקלעה בארה"ב בעקבות החוב לביה"ח, והן עקב הצורך בטיפול בדרישות התשלום.
מצאתי כי יהיה זה נכון לפצות את התובעת בפריט זה בסכום של 15,000 ₪ נכון למועד פסה"ד.
בסכום זה הבאתי בחשבון גם את העובדה כי בארה"ב הוגשה כנגד התובעת תביעה לתשלום החוב, אשר יש להניח כי תביא לתפיחתו מעבר לחיובי הריבית, כאמור בסעיף 80 להלן.

אופן הפיצוי

75. כאמור, חלוקים הצדדים באשר לאופן חישוב התשלום. בסיכומיה עותרת התובעת לחיוב הנתבעות בתשלום סך בשקלים השווה לכ- 10,000 $ לפי ערכם נכון לחודש מאי 2002 - לפי שער של כ - 4.90 ₪, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית עונשית ממועד זה ועד מועד התשלום בפועל.

76. אמנם, הפוליסה אינה פוליסה דולרית, אולם החוב לביה"ח, הינו חוב דולרי, ותשלומו ייעשה בדולרים. מנספח ט' שצורף לתצהיר התובעת למדתי כי החשבונות לביה"ח Encino תפחו בתקופה שמיום 22.5.02 ועד ליום 22.4.04 מ - 8,184 $ ל - 9,751 $, דהיינו בכ- 19% בגין תקופה של כמעט שנתיים ימים.

77. על הפיצוי שישולם לתובעת להביא בחשבון את החוב שעל התובעת לשלם לביה"ח. חוב זה, כפי שהוברר, נושא ריבית דולרית בשיעור של כ - 10% לשנה, לפחות עד ליום 22.4.04.

78. התובעת אינה יכולה להנות הן מריבית גבוהה והן מהמרת החיוב הדולרי לחיוב שקלי עפ"י שער של כ- 4.90 ₪ לדולר נכון לחודש מאי 2002, כאשר טרם פרעה את החוב.
יש לזכור כי שער הדולר במועד הגשת התביעה המקורית ב- 19.9.04 היה כ - 4.50 ₪ לדולר, ונכון למועד פסה"ד כ- 4.33 ₪.

79. מאידך, אין מקום כי הנתבעות תצאנה נשכרות בשל כך ששער הדולר ירד, וכי תצאנה נשכרות בגין התנהגותן.

80. לאור כל האמור לעיל, ותוך שהבאתי בחשבון כי על הנתבעות לשלם לתובעת פיצוי בגין הפרת הפוליסה - הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך בשקלים השווה ל - 10,551 $ לפי השער הגבוה להעברות והמחאות של הדולר האמריקאי נכון למועד פסה"ד - 4.34 ₪ וסה"כ 45,791 ₪, ובצירוף ריבית צמודה בשיעור של 10% לשנה מיום 22.4.04 ועד התשלום המלא בפועל, וסה"כ כולל ריבית - 58,147 ₪ נכון למועד פסה"ד. ריבית זו הינה במקום הריבית הקבועה בחוק פסיקת ריבית ותקנותיו.
סה"כ החיוב נכון למועד פסה"ד הינו 73,147 ₪.

שכ"ט עו"ד

81. לסך 73,147 ₪ הנ"ל, לפי ערכו נכון למועד התשלום בפועל, יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ, וכן הסך של 5,109 ₪ (כולל מע"מ) ששולם על ידה לבאי כוחה כששכר זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 17.12.04, כפי שעולה מהסכם שכ"ט מיום 5.12.04.


סיכום

82. אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן:
· הסך של 15,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד פסה"ד ועד לתשלום המלא בפועל.
· הסך של 58,147 ₪ בצירוף ריבית שנתית צמודה בשיעור של % 10 ממועד פסה"ד ועד התשלום בפועל.
· הוצאות משפט, לרבות אגרה, כשכל הוצאה נושאת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל תשלום ותשלום ועד ההחזר בפועל.
· שכ"ט עו"ד - כמפורט בסעיף 81 לעיל.


זכות ערעור תוך 45 יום לביהמ"ש המחוזי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח כפל

  2. ביטוח חטיפה

  3. ביטוח ציורים

  4. ביטוח מבנה עסק

  5. ביטוח תיקון גג

  6. ביטוח נזקי מים

  7. ביטוח נזק בזדון

  8. הוכחת מקרה ביטוח

  9. חוב לביטוח דירה

  10. ערעור ביטוח חווה

  11. הונאת ביטוח רכוש

  12. מכתב דחיית ביטוח

  13. ביטוח נזקי ריסוס

  14. חשד להונאת ביטוח

  15. כפל ביטוח השתתפות

  16. ממתי מתחיל הביטוח ?

  17. תקופת אכשרה ביטוח

  18. ביטוח עבודת קטינים

  19. חלוקת אחריות ביטוח

  20. ביטוח סחורה בהעברה

  21. ביטוח מקיף בניינים

  22. אי מסירת הצעת ביטוח

  23. תאונה בהודו - ביטוח

  24. שכר מנתח ביטוח מגדל

  25. הסעה בשכר ללא ביטוח

  26. ביטוח תאונה בתאילנד

  27. ביטוח סחורות בהעברה

  28. תאונת פגע וברח ביטוח

  29. ביטוח תכשיטים בדירה

  30. הצעת חוק ביטוח ספקים

  31. תאונת צלילה - ביטוח

  32. חוזר המפקח על הביטוח

  33. אי שמירת מרחק - ביטוח

  34. תביעת ביטוח רעידת אדמה

  35. גביית יתר של דמי ביטוח

  36. ביטוח פגיעה בצינור מים

  37. ערעור חוב פרמיות ביטוח

  38. ביטוח דירה שאינה תפוסה

  39. ביטוח ימי - חסר במטענים

  40. הגבלת תקרת אחריות ביטוח

  41. אי תשלום דמי ביטוח דירה

  42. ערעור על התיישנות ביטוח

  43. סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח

  44. ביטוח נזקי טבע מי גשמים

  45. דרישות מיגון ביטוח דירה

  46. הוספת טענות דחיית ביטוח

  47. הפעלת אזעקה כתנאי לביטוח

  48. ביטוח נזקים למטען בהובלה

  49. הקטנת הנזק בתביעות ביטוח

  50. ביטוח אחריות פגיעה מאחור

  51. סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח

  52. חשד בדבר אמיתות מקרה ביטוח

  53. התיישנות ביטוח נזקי צד ג

  54. ביטוח נזקים עקב סופת ברד

  55. התיישנות תביעת כפל ביטוח

  56. ביטוח נזקים שנגרמו בזדון

  57. התיישנות מיום מקרה הביטוח

  58. מקרה ביטוח - אי הגשת תביעה

  59. ביטוח ארגז דחס להובלת אשפה

  60. התיישנות ביטוח תאונות ילדים

  61. התיישנות תביעת ביטוח 3 שנים

  62. ביטוח הוצאות רפואיות בחו''ל

  63. שקרים של המבוטח בהצעת ביטוח

  64. התיישנות תביעות ביטוח אחריות

  65. חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981

  66. ביטוח ימי ותביעות - עורך דין

  67. הפרשות לקרן ביטוח פועלי בניין

  68. חלוקת אחריות ביטוח גורר ונגרר

  69. אישור העדר תביעות כתנאי לביטוח

  70. הכחשת שיחת טלפון עם חברת ביטוח

  71. הסתרה של עניין מהותי ע"י המבוטח

  72. ביטוח נזקי הובלה מישראל לארה''ב

  73. גביית יתר של תשלומי פרמיית ביטוח

  74. זכות הגישה לערכאות בתביעות ביטוח

  75. הוראות המפקח על הביטוח מכתב דחייה

  76. הסכמה להארכת התיישנות תביעת ביטוח

  77. המשך גביית פרמיה לאחר מקרה הביטוח

  78. קבלת תגמולי ביטוח גבוהים מסכום הנזק

  79. חובת אזהרה לגבי מועדי התיישנות ביטוח

  80. טענת מסירת גרסא שקרית עקב היעדר ביטוח

  81. סעיף 16 לחוק חוזה הביטוח קולקטיב פסיקה

  82. תקנות ביטוח נפגעי חיסון, התשנ''ג-1992

  83. המעמד המשפטי של הנחיות המפקח על הביטוח

  84. תחולת הנחיות המפקח על הביטוח בתיקי פלת''ד

  85. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (פקדונות), התשמ"ב-1981

  86. תקנות מס הכנסה (ניכוי מעמלת-ביטוח), תשכ''ד-1964

  87. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (אגרות), התשמ''ד-1984

  88. צו מס הכנסה (קביעת עמלת-ביטוח כהכנסה), תשכ"ד-1963

  89. צו חוזה הביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), התשמ"ד-1983

  90. חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981

  91. הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות"

  92. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ''ב-1981

  93. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ''ח-1998

  94. צו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986

  95. צו הפיקוח על עסקי ביטוח (תכניות ביטוח חדשות ושינוי תכניות), התשמ"ב-1981

  96. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (איסור גביית תוספת לדמי הביטוח), התשמ''ג-1983

  97. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאי חוזה לביטוח דירות ותכולתן), התשמ''ו-1986

  98. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזי ביטוח), התשמ''ב-1981

  99. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דירקטוריון וועדותיו), התשס''ז-2007

  100. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (דינים וחשבונות כספיים), התשס''ז-2007

  101. תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הפחתה של סכומי העיצום הכספי) התשס''ח-2007

  102. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (דרכי חישוב הפרשות לתביעות עתידיות בביטוח כללי), התשמ''ה-1984

  103. תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח), (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס''ד-2004

  104. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון