להלן פסק דין בנושא אי תשלום דמי ביטוח דירה: פסק דין תביעה זו הוגשה על ידי חברת ביטוח הראל (להלן: "התובעת") נגד הנתבעים, בטענה שאלה לא שילמו לה את דמי הביטוח בגין פוליסת ביטוח דירה שהופקה להם על ידה, על פי הצעתם. לגרסתה, הנתבעים חייבים לה דמי ביטוח בסך 15,780 ₪. הנתבעים, מכחישים את הנטען על ידי התובעת ולטענתם כלל לא הסכימו לחדש את הביטוח לתקופה הרלוונטית לכתב התביעה ולכן, אף לא קיבלו כל פוליסת ביטוח. הנתבעים קיבלו רק את הצעת הביטוח מבלי שצוין בה גובה הפרמיה לתשלום. לגרסתם, חידוש הביטוח נעשה על דעת התובעת בלבד וללא הסכמתם. זאת, כיוון שהתובעת דרשה דמי ביטוח בסך של 22,000 ₪, סכום שהוא גבוה פי שתיים מהסכום אותו שילמו שנה קודם לכן. (10,000 ₪). לגרסת הנתבעים נודע להם על חידוש הביטוח על ידי התובעת, רק לאחר שזו גבתה מחשבונם באמצעות כרטיס האשראי שלהם, סך של 5,403.62 ₪ ביום 29.6.04. מיד לכשנודע להם על כך, פנו אל סוכן הביטוח והודיעו לו על הפסקת הפוליסה ודרשו להפסיק לגבות מחשבונם את התשלומים. דיון הצדדים חלוקים בשאלה, האם פוליסת הביטוח הונפקה להם על פי בקשתם. ככלל, נחה דעתי מגרסת הנתבעים. אין חולק כי הנתבעים לא חתמו על הצעת הביטוח ו/או חידוש הביטוח נשוא התביעה, אלא באמצעות פקידה בסוכנות הביטוח ועל פי הנחייתם. מטעם התובעת העיד בפני מר ירון נגר, המשמש כחתם דירות אצל התובעת ואשר לא נפגש מעולם עם הנתבעים טרם הגשת תביעה זו. לגרסתו, הצעת הביטוח הגיעה אל התובעת חתומה על ידי סוכן הביטוח, מר פלינט, בהתאם להנחיות הנתבעים. (סעיף 5 לתצהיר). לגרסתו עקב המורכבות והייחודיות של תכולת הדירה המבוטחת, נשלחו לבית הנתבעים סוקרים כדי להעריך את תכולת הדירה וזו הוערכה בסכום גבוה במיוחד. לכן עלות רכישת הפוליסה לשנת ביטח הינה 22,179 ₪. הנתבעים שילמו 5,403 ₪ ולכן חובם עומד על הסך של 15,395 ₪. (סעף 6 לתצהיר). בחקירתו הנגדית, השיב מר נגר, כי אינו יודע אם הפוליסה נשלחה אל הנתבעים וכי תאריך תחילת הביטוח, אשר נרשם בה הוא 1.3.04 שהוא יום תחילת הכיסוי הביטוחי. לדבריו, על מי מטעם התובעת, היה לידע את הנתבעים כי רק בתאריך זה מתחיל תוקף הכיסוי הביטוחי, למרות שבהצעת הביטוח נקבע כתאריך תחילת הביטוח 21.12.03 וכבר ביום 17.12.03 הוגש דו"ח הסוקר לגבי דירתם. לגרסתו, הפוליסה שצורפה לתצהירו, נושאת תאריך הנפקה 19.8.04, כיוון שיתכן והיה ויכוח בין התובעת לסוכן הביטוח ובוצעו שינויים בפוליסה. (עמוד 4 שורה 4 לפרוטוקול). מר נגר השיב כי אין בידיו כל אסמכתא לבקשה לתיקון הפוליסה ואין בידיו כל אישור מטעם הנתבעים, לדמי הפוליסה שנקבעו על ידי התובעת, כאשר לא מדובר בחידוש ביטוח אלא בביטוח חדש. לגרסת הנתבעים, יעקב פלינט היה סוכן הביטוח שלהם שנים רבות ונשוא התביעה, הינו חידוש ביטוח משנה קודמת, באמצעותו. לכשמסר להם סוכן הביטוח כי דמי הביטוח יהיו בסך 22,000 ₪, הם הודיעו לו כי אינם מעוניינים בביטוח כה יקר וסרבו לחידוש הביטוח ומעולם לא קיבלו את הפוליסה נשוא תביעה זו. לטענתם, הביטוח חודש על ידי התובעת על דעת עצמה בלבד וכאשר נודע להם הדבר דרשו מסוכן הביטוח להפסיק לגבות מהם תשלומי ביטוח. לגרסת הנתבעים פוליסת הביטוח אשר צורפה לתצהיר התובעת הונפקה רק בחודש אוגוסט 2004, דהיינו למעלה מחצי שנה לאחר הצעת הביטוח הנטענת על ידי התובעת. בחקירתה הנגדית השיבה הנתבעת, כי גובה הפרמיה נמסר לה בעל פה בתחילת השנה, לאחר ביקור הסוקרים בביתם. סכום הפרמיה היה גבוה מדי ולכן לא הסכימו לבצע את הביטוח.(עמוד 6 שורה 4 לפרוטוקול). יעקב פלינט, סוכן הביטוח הצהיר, כי שימש כסוכן הביטוח של הנתבעים שנים רבות והם לא ידעו מה גובה הפרמיה הנדרשת בגין הפוליסה נשוא התביעה ואף לא קיבלו את הפוליסה לידיהם. לגרסתו, מדובר בחידוש ביטוח ולא בביטוח חדש והוא הודיע לתובעת כי הנתבעים אינם מעוניינים בחידוש הביטוח. (סעיף 5 לתצהירו ועדותו בעמוד 9 שורות 1-4 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית השיב מר פלינט, כי הנתבע אמר לו מפורשות, כי ברצונו לדעת מראש, טרם הכנת הפוליסה, מה מחירה ומשנודע לו המחיר, ביקש שלא לבצע את הפוליסה נוכח מחירה הגבוה. (עמוד 9 שורות 14-19 לפרוטוקול). ככל, נחה דעתי מגרסת ההגנה. מדובר בביטוח תכולת דירה, ייחודי ויקר מהרגיל, נוכח האוספים השונים של הנתבעים. לכן, ביקשו הנתבעים מסוכן הביטוח, עמו הם עובדים שנים רבות, לדעת מראש את עלותו. בהתאם לעדות סוכן הביטוח, משנודע להם המחיר הנדרש על ידי התובעת, אשר היה יקר מאוד יחסית לשנה קודמת, סרבו לבצע את הביטוח. לגרסת התובעת מדובר בביטוח חדש ולגרסת הנתבעים וסוכן הביטוח, מדובר בחידוש ביטוח. כך או כך, סוכן הביטוח, שהוא היחיד מטעם התובעת אשר שוחח עם הנתבעים, מאשר את גרסתם. לדבריו, מדובר בחידוש ביטוח ונדרשה הצעת ביטוח, עקב הייחודיות של תכולת הדירה, כאשר הנתבעים סרבו לחדש את הביטוח נוכח מחירו. עד התובעת, אשר לא היה חלק מהתנהלות המשא ומתן בין הנתבעים לסוכן הביטוח, לא ידע להסביר את הסתירות המשמעותיות במועדי הכיסוי הביטוחי שבין הצעת הביטוח והפוליסה עצמה. הוא לא ידע להסביר, למעט השערה לא מבוססת, מדוע הפוליסה הונפקה בחודש יוני 2004 ולמעלה מחצי שנה לאחר הצעת הביטוח הנטענת על ידי התובעת. התובעת לא הציגה כל אסמכתא לכך שמדובר בהצעת ביטוח חדשה ולא בחידוש פוליסה קיימת. התובעת לא המציאה כל אסמכתא לויכוחים בין התובעת לסוכן הביטוח ולשינויים בפוליסה, כעדות מר נגר ולא המציאה את הוראת הקבע עליה חתמו הנתבעים ובאמצעותה נגבו תשלומים מחשבונם, כדי להראות לבית המשפט, מתי זו נחתמה ובכך להוכיח כי לא מדובר בחידוש פוליסה. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו)". ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ פ"ד מד(4) 595) בניגוד לגרסת התובעת בסיכומיה, לא חלה על הנתבעים כל חובה להוכיח כי הודיעו על הפסקת הפוליסה, זאת כיוון שסוכן הביטוח, שהינו הזרוע הארוכה של התובעת לצורך ביצוע הביטוחים, אישר, שהנתבעים בקשו שלא לבצע את הביטוח, עקב עלותו הגבוהה. נראה לי סביר והגיוני, שכאשר מחליטה התובעת, להכפיל את עלות הפרמיה לתשלום על ידי הנתבעים, כאשר מדובר באותם פרטי ביטוח, עליה להודיע על כך לנתבעים, טרם שהיא מחדשת את הביטוח, בין אם לגרסתה, מדובר בביטוח חדש ובין אם מדובר בחידוש ביטוח. אין גם כל פגם בכך, שהנתבעים "גילו" שהתובעת גובה את דמי הביטוח המוגדלים, רק לאחר שאלה נגבו מחשבונם, באמצעות הוראת הקבע ו/או כרטיס האשראי, אשר באמצעותם שולמו דמי הביטוח בשנה קודמת. עובדה זו לא עומדת בעוכרי הנתבעים. אני מקבלת את גרסת הנתבעים, לפיה לא חתמו על בקשה לחידוש הביטוח. אחד היסודות להתקשרות בחוזה ביטוח, הינו סכום הפרמיה, אותו על הנתבעים לשלם, משהכפילה התובעת את דמי הביטוח, היה עליה להודיע על כך לנתבעים, טרם עריכת הפוליסה. לנתבעים עמדה הזכות המלאה להחליט שלא לרכוש את הביטוח וכך הודיעו לסוכן הביטוח. אני דוחה את התביעה. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות בסך 500 ₪. ביטוח דירהמקרקעין