אחריות לשריפה בבית משותף

להלן פסק דין בנושא אחריות לשריפה בבית משותף:

פסק דין

1.      מבטחת ביטחה את "ועד הבית", ופיצתה את ועד הבית בגין נזקים שנגרמו לרכוש המשותף, כתוצאה משריפה שפרצה בדירתו של אחד מבעלי הדירות. האם רשאית היא לתבוע את בעל הדירה ו/או את מבטחת הבעלים. זאת השאלה המרכזית העומדת להכרעה בערעור זה.

רקע עובדתי והחלטת בית משפט קמא
2.      בית משפט קמא (כב' השופט יחזקאל הראל) בהחלטתו מיום 20.7.08 (להלן - ההחלטה) במסגרת תביעות שאוחדו [ת.א. 39760/03 (להלן- התביעה הראשונה) ות.א. 21110/04 (להלן - תביעת המשיבה)] השיב על כך בחיוב. בהמשך הגיעו הצדדים ולמעשה מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן - מנורה) להסדר בסכסוכים השונים שבין הצדדים המעורבים, אשר קיבל תוקף של פסק דין, תוך שמירת הזכויות להגשת ערעור על פסק הדין ולמעשה על ההחלטה.

3.     בקצירת האומר, נציין כי המשיבה ביטחה את דירת המערער כמוטב במסגרת משכנתא (להלן - ביטוח הדירה). בנוסף, בטחה המשיבה גם את "ועד הבית" בגין נזקים שייגרמו לרכוש המשותף לרבות כתוצאה מנזקי אש (להלן - ביטוח הועד).
מנורה אף היא ביטחה את המערער אך גם לגבי נזקים לצדדים שלישיים.
כך גם היו מעורבים בהליכים המשפטיים צדדים נוספים, אשר נטען כי הם אחראים לפרוץ השריפה בדירת המערער, כפי שחלקו מנורה והמשיבה בכל הקשור לביטוח כפל ועוד.

4.      בית המשפט קמא דחה בהחלטה את טענת מנורה כי המשיבה מנועה מלהגיש תביעתה כנגד המערער. כך קבע בית המשפט כי סעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981 (להלן - חוק חוזה הביטוח) המסייג את זכות תביעת התחלוף, עניינו בעת שעסקינן בבני משפחה או יחסי עובד ומעביד, ואינו חל במערכת היחסים שבין דייר לנציגות הבית המשותף. בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 69 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן - חוק המקרקעין) סמכויות הנציגות אינן מצומצמות אך ורק לעניינים הפנימיים של הניהול אלא רחבות יותר, כולל ניהול הליכים משפטיים ואף בעת שמדובר בתביעות נזיקין. במסגרת זאת נכללת הסמכות לתבוע דייר אשר גרם נזק לרכוש המשותף.

5.      במסגרת הסכמה שבין מנורה למשיבה, ניתן פסק הדין אשר חייב את המשיבה לשלם למנורה במסגרת התביעה הראשונה סכום של 41,483 ₪ ומנגד חייב את מנורה לשלם למשיבה סכום של 41,594 ₪ במסגרת תביעה המשיבה.

טענות הצדדים בערעור
6.     לטענת המערער הוא מבוטח משותף או מבוטח סמוי במסגרת ביטוח הוועד, כאשר אף שילם חלקו היחסי בפרמייה. יתר על כן הביטוח נרכש באמצעות הנציגות, למקרים כגון המקרה דנן, תוך שהמערער יחד עם הדיירים האחרים, ביקשו להגן על עצמם באמצעות ביטוח הועד.
בנוסף, המשיבה ולמעשה הנציגות לא הייתה רשאית להגיש תביעה כנגד המערער לאור הסמכויות המוגבלות שהוקנו לנציגות בהתאם לסעיף 69 לחוק המקרקעין. כך גם חל הסייג של סעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח, בהתאם לתכליתו ובהיות המערער מבוטח סמוי.
לבסוף, כי המשיבה מעת שביטחה את המערער במסגרת ביטוח הדירה, מנועה מלתובעו בכובעה האחר כמבטחת הנציגות.

7.      כטענה מקדמית טוענת המשיבה כי המערער לא חוייב בכל תשלום למשיבה אלא מנורה ועל כן אין חזית בין המערער לבין המשיבה, ודי בכך לדחות את הערעור.
לגופן של טענות מפנה המשיבה לנימוקי בית המשפט ומוסיפה כי אף אם היה נקבע כי חל הסייג המונע הגשת תביעה כנגד המערער, הרי לא קיימת שכזאת בתביעה כנגד מנורה, אשר ביטחה את המערער ולמעשה היא זאת העומדת גם אחר הערעור. כך גם נוכח הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, קמה יריבות ישירה בין המשיבה למנורה.


דיון והכרעה
8.      לא בכדי לא עמדה המשיבה, על טענתה הפרוצדוראלית, הגם שנצרכה היא לעצם הטענה במסגרת תשובתה לערעור.
משכך, אף אנו נבחן את השאלות הנצרכות להכרעה, בהתייחסות לשאלה האם אכן רשאית הייתה המשיבה להגיש תביעת תחלוף כנגד המערער, ואף אם לאו, האם הייתה רשאית לעשות כן מול מנורה.

9.     שתי שאלות מרכזיות נצרכות להכרעה.
האחת, מעמדה של נציגות הבית המשותף או הועד במקרה דנן, בכל הקשור להגשת תביעת נזיקין כנגד מי שגרם לנזק לרכוש המשותף בכלל, ולמזיק שהינו אחד מבעלי הדירות בפרט.
השניה, מה משמעות הביטוח של הועד, בכל הקשור לזיקתו של המערער לביטוח זה ומשכך, גם השפעת האמור על תביעת המשיבה כנגד מנורה, אם בכלל.

10.      טרם שנדרש לשאלות אלו, נציין כי מסכימים אנו למסקנת בית משפט קמא, לפיה הסייג שבסעיף 62(ד) לחוק חוזה הביטוח אינו חל מעת שמדובר בתביעת נציגות הבית המשותף כנגד מי מבעלי הדירות אשר גרם נזק לרכוש המשותף.
ודוק, הוראת סעיף 62(א) אשר מכוחה קמה תביעת התחלוף, עניינה בקיום זכות פיצוי או שיפוי למבוטח כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח. דהיינו, במקרה דנן, עילת המשיבה נסמכת בראש וראשונה על זכותה של הנציגות להגיש תביעה כנגד המערער, על הנזקים שנטען שהוא אחראי להם ואשר נגרמו לרכוש המשותף.
לכאורה, אין מערכת היחסים שבין הנציגות לבין בעל דירה מזיק, שונה ממערכת היחסים שבין הנציגות לבין כל מזיק אחר לרכוש המשותף. כך לא רק שלא מתקיים האמור בסייג ".......שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי..." אלא הפוך מכך, כפוף לסמכויותיה של הנציגות, מוטל היה עליה להגיש תביעה כנגד מזיק שכזה.
משכך אין אנו נצרכים לטענת המשיבה, לפיה הסייג בכל מקרה לא חל בתביעה המוגשת כנגד מבטחת המזיק וזאת בהסתמך על פסק דינה של כב' השופטת דותן בע"א 2372/03 סהר חברה לביטוח בע"מ נ. הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (31.7.05). עם זאת אעיר, כי לדידי ככל שמדובר על תביעת תחלוף מכוחו של סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, הרי תנאי מוקדם להגשתה, קיומה של זכות תביעה למבוטח כנגד אדם שלישי. לכן, לכאורה, במקרה והסייג חל יש מקום לבחון אם לא נשללה זכות תביעת תחלוף שכזאת, ועל כן ספק בעיני אם אכן היה מקום להגיש תביעת תחלוף ישירות כנגד מבטחת הצד השלישי, ובהתעלם מהאמור.
העולה מהאמור, כי כפוף לבירור סוגיית מעמדה של הנציגות, הרי מעמדו של בעל דירה ובענייננו המערער אינו שונה מכל מזיק אחר ועל כן חלות הוראותיו של סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח.

11.     מכאן, עלינו להידרש לשאלה אם הנציגות רשאית לתבוע בנזיקין את המזיק לרכוש המשותף.
סעיף 69 לחוק המקרקעין קובע (ההדגשות שלי, י.ש.):
"הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות".

כפי שנקבע בפסק הדין המנחה ע"א 98/80 נציגות הבית המשותף רחוב רבי עקיבא 77 לוד נ. קדמת לוד בע"מ פ"ד לו(2), 21 (להלן - קדמת לוד), הנציגות הינה אישיות משפטית, הגם שכוחותיה מוגבלים לאותן כוחות שהסמיך חוק המקרקעין את הנציגות.
אכן רשאים בעלי דירות המכהנים כנציגות לפעול אף מחוץ לאותם כוחות, אולם אזי נדרשת הרשאה ושליחות מפורשות לעשות כן.
כך, בעת שפועלת הנציגות במסגרת כוחותיה, אזי פעולותיה, ייחייבו גם בעלי דירות שהתנגדו לפעולה, בעוד שככל שמדובר על פעולה בהרשאה, הרי זאת תחייב את מי שנתן את ההרשאה.
בהתייחס לשאלה אם ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד הנציגות בגין טענה לרשלנותה בניהול הרכוש המשותף, הובעו דעות בפסיקה לכאן או לכאן.
לשיטתי, ככל שעילת התביעה כנגד הנציגות עניינה בתחום כוחותיה, ניתן גם ניתן לתבוע את הנציגות ובלי להתייחס להגשת התביעה גם כנגד בעלי הדירות [ראו דעת הרוב בע"א (ת"א) 227/95 רוזנגרטן נ. גולן גלובוס פ"מ תשנ"ה(3), 164 ובמיוחד לחוות דעתה המקיפה של כב' השופטת שטרנברג-אליעז).
אם בהגשת תביעה נגד הנציגות הובעו שיקולים מדוע אין מקום לכך [וראו ת.א (י-ם) מזרחי נ. עיריית ירושלים (6.7.07) כך גם ג' טדסקי "על נציגות הבית המשותף" הפרקליט לו, תשמ"ד-1984 בעמ' 5 (להלן - טדסקי)) אין הדבר כן, ככל שמדובר על הגשת תביעה על ידי הנציגות כנגד מזיק לרכוש המשותף [וראו פסק דינה של כב' השופטת רונן בת.א. (ת"א) קניאל נ. שלמה לשמן בע"מ (5.11.08) אשר נדרש לסוגייה של תביעה בגין ליקויי בנייה ברכוש המשותף, אשר ביחס לתביעה שכזאת נצרכה הרשאה מפורשת].
יתר על כן, ככל שמדובר על עריכת ביטוח בגין נזקים שייגרמו לרכוש המשותף, דומה כי לא יהיה חולק על סמכותה של הנציגות לעשות כן. כך ביחס למעלית וכך ביחס למתקנים משותפים. דהיינו, האמור נכלל בגדר הטיפול ב".....החזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף..". משכך, ככל שנגרם נזק לרכוש המשותף, מצופה מהנציגות כי תדאג לתיקון הנזקים על כל הנצרך מכך.
תיקון זה יכול ויצריך התקשרויות בחוזים ואף יכול ויצריך תביעות משפטיות הקשורות בתיקון הנזקים. גם ביחס לכך דומה כי תחול הסיפא של סעיף 69 לחוק המקרקעין דהיינו ".....ולהיות צד בכל הליך משפטי...".
לעיתים עורכת הנציגות ביטוח אשר ייכסה נזקים שכאלו, כלום לא מוסמכת היא להגיש תביעה כנגד המבטחת אשר מסיבה זאת או אחרת מסרבת לשפות את הנציגות?!
כך גם ככל שקיים מזיק אשר הזיק לרכוש המשותף ואשר הנציגות היא זאת שדאגה בין מאמצעיה היא ובין מכספי ביטוח לתקן את הנזקים, כלום יש מקום למנוע ממנה להגיש תביעה כנגד מזיק שכזה? האם נצריך את כל בעלי הדירות להגיש תביעה שכזאת, סבורני שהתשובה שלילית.
יתר על כן וכפי שציינו לעיל, לא רק שרשאית הנציגות להגיש תביעה, כאמור, כנגד המזיק, אלא אף חובתה לעשות כן, יהא המזיק מי שאינו בעל דירה ויהיה המזיק בעל דירה.

12.      כאמור, זכות התביעה של המשיבה כנגד המערער, נובעת מהוראות סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח. מעת שקבענו כי הנציגות רשאית הייתה להגיש תביעה כנגד המערער, וללא זיקה לשאלה הביטוחית, קמה זכותה של המשיבה לתביעת התחלוף.
למעלה מהנצרך אציין, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי הלשון בה נקט המחוקק בסעיף האמור הינה: "הייתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי...." (ההדגשה שלי - י.ש.). דהיינו, לא מדובר על זכות תביעה אלא זכות לפיצוי או שיפוי. בנסיבות דנן, אם אכן הייתה הנציגות מממנת את הוצאות התיקון, כלום לא קיימת לה הזכות לשיפוי או לפיצוי, וזאת אף אם בעלי הדירות היו מגישים את התביעה?

13.      עתה עלינו להידרש לשאלה הנחזית כקשה יותר, האם בגין היות המערער-המזיק, אחד מבעלי הדירות, אזי יש לראותו כמבוטח משותף או מבוטח סמוי.
טרם שנדרש לכך, נציין כי בפוליסה של ביטוח הועד צויין ועד הבית כמבוטח וללא תוספת של מבוטחים נוספים כבעלי הדירות בבניין (כפי שנעשה בבש"א (ת"א) 163641/05 כהן שלום נ. אריה חברה לביטוח בע"מ (כב' השופט בכר מיום 18.7.2005). כך גם קיימת הוראה מפורשת כי המבוטח אינו רשאי לקבוע מוטב זולתו ללא הסכמה מראש של המבטחת. בנוסף גם הביטוח מתייחס לחלקים המשותפים של הבית המשותף, ולא מעבר לכך.
מאידך, בפוליסה ביטוח הדירה של המשיבה מול המערער כמוטב שם, צויין בסעיף 1 כי ככל שמדובר בנכס אשר בו יותר משתי דירות "נכלל בביטוח גם הרכוש המשותף של הבית לפי שיעור חלקו של "המוטב" בו".

14.     התשובה לשאלה שהצבנו קשורה למעמדה של הנציגות. אם אכן היה מדובר, לדוגמה בחברה, דומה שלא הייתה מתעוררת שאלה של תביעת החברה מול מי מעובדי החברה, אשר עוול כלפיה. אולם לשונו של סעיף 69 לחוק המקרקעין הינה "... הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות..." דהיינו, שלכאורה מדובר ביחסי שליחות בין כל בעלי הדירות בבית המשותף לבין הנציגות. כבר עמד על כך טדסקי, בהדגישו "היחס מורשה - מרשה קיים בין הנציגות ובין כלל השותפים, ולא בינה ובין בעל דירה יחיד (או כל אחד מהם לחוד)..." (שם בעמ' 7) תוך אבחנה בין ייצוג הנציגות את כלל בעלי הדירות, ובין שליחות רגילה, תוך הפניה לאישיות המשפטית כפי שנקבע בענין קדמת לוד.
דהיינו, אמנם מצד אחד נכלל המערער בין אותם שותפים, אך הנציגות אינה שלוחתו אלא שלוחת כלל השותפים ובעלת מעמד משפטי עצמאי ולכן כל עוד מדובר בגדר כוחותיה, מוסמכת היא לפעול ופעולתה מחייבת, כאמור, גם את המיעוט.
עצם היות בעלי הדירות בעלי זכויות ברכוש המשותף, אין בו לשנות מהאמור ומההפרדה שיש לעשות בין בעל הדירה הבודד לבין הנציגות (וראו בהרחבה בטדסקי שם).
המסקנה העולה כי גם לענין הביטוחי, בעל הדירה הבודד לחוד והנציגות לחוד.
במקרה דנן, אכן ניתן היה לציין כמבוטחים או מוטבים גם את בעלי הדירות. אך דבר זה לא נעשה. דהיינו המבוטח במקרה דנן הינה אך ורק הנציגות, וכגוף בעל אישיות משפטית עצמאית.
יתר על כן, לא הותנה בפוליסה כאילו לא תהיה זכות תחלוף למבטחת-המשיבה, כלפי מי מבעלי הדירות.

15.      המסקנה העולה כי תביעה כנגד המערער אינה כתביעה מול המבוטח עצמו או מי מטעמו. יתר על כן, גם אם היינו עוסקים בשותפים כאשר השותפות ערכה ביטוח, לא בהכרח תהיה מניעות לתבוע שותף שעוול (ראו ע"א 682/87 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ. אקרמן, פ"ד מג(2), 825 שם נידונה תביעת תחלוף של מבטחת אחד מהשותפים כנגד השותף האחר).
גם בספרם של מאיר וחרל"פ (מ. יפרח ר. חרל"פ ששון - דיני ביטוח (מהדורה שניה, 2001), בפרק הדן במבוטחים משותפים ומוטבים נלווים או סמויים (סעיף 5.7), מתייחסים המחברים לפוליסה לביטוח קבלנים אשר כוללת בדרך כלל גם קבלני משנה וכדוגמא הובא אשר נפסק ברע"א 347/86 ש.א.ש שירותי אבטחה ושמירה (ירושלים 1968) בע"מ נ. הסנה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד מב(1) 389 אליו הפנה המערער. דהיינו, אין המקרה שם דומה כלל ועיקר למקרה דנן.
עוד מביאים המחברים מקרה שבו נשללת זכות התחלוף כנגד דייר אשר גרם לשריפה אך זאת "כיוון שעפ"י הוראות חוזה השכירות נראה ששינהם מוטבים..." .
עם זאת הם מציינים כי לאור ההוראות המפורשות בכל הקשור לקביעת מוטב, אין גם להיזקק לטיעון של חוזה לטובת צד שלישי.
מהראוי לציין, את אותם מקרים המובאים שם, בהם הוכרה זכות תביעה של מעביד כנגד עובדו שעוול, וכי האחרון לא ייחשב כמוטב סמוי.

16.     המסקנה העולה, כי נוכח מעמד בעל הדירה הבודד מול הנציגות, כך גם היות המבוטח במקרה דנן, הנציגות בלבד ובמיוחד ההוראה בדבר קביעת מוטב, לא ניתן לראות במערער כמבוטח או מוטב, בין גלוי ובין סמוי.
אך למעלה מכך. במקרה דנן, אם היינו מקבלים את עמדת המערער, משמעות הדבר, שחרף זאת שגרם לנזק וזאת מדירתו, ועל כן חב הוא לפצות את הנציגות בגין הנזק שגרם לרכוש המשותף, יהיה פטור מחבותו זאת - הכל בגין פוליסת הביטוח שהתקשרה בה הנציגות.
כלום רשאית הנציגות לממן כיסוי ביטוחי שכזה, האם אינו מעבר לכוחותיה? אכן ככל שקיים ביטוח אשר מציין זאת מפורשות, לפחות למבטחת אין להלין, אך לא כן במקרה כבמקרה דנן.

17.     ודוק, המשיבה בכובעה האחר כמבטחת ביחס למערער, כללה בביטוח גם ביטוח בגין חלקו היחסי של המערער ברכוש המשותף. איני יודע אם הצדדים השונים התחשבו בהוראה האמורה, אולם עולה כי ביחס לחלקו היחסי, אכן היה המערער בגדר מוטב, על כל המשתמע מכך.

18.      לבסוף נציין כי התוצאה גם ראויה.
כפי שציינו, המערער הינו בגדר מזיק אשר עליו לשאת בתוצאות בגין הנזק שגרם. המשיבה, בעת עריכת הביטוח נוכח הוראות סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח יכולה הייתה לצפות שככל שיהיה מי שאחראי לנזק אותו ביטחה, תוכל לקבל שיפוי ממנו בתביעת התחלוף.
אם נקבל את עמדת המערער, הרי תמצא המשיבה חסרה ומבלי שהסכימה לכך.
על אחת כמה וכמה, יפים הדברים, נוכח הטענה שנטענה בפתיחת הדברים על ידי המשיבה. למעשה, המערער לא חוייב ולא יחוייב במאומה בגין נשוא התביעה דנן. מי שחוייבה בתשלום הינה מנורה והיא זאת המבקשת ליהנות מאותה פוליסה שהנפיקה המשיבה, חרף זאת שבפוליסה שהנפיקה מנורה קיימת אחריות כלפי צד שלישי.
אם נניח לא היה נערך הביטוח של הנציגות ע"י המשיבה, כלום היה מענה למנורה מול תביעה ישירה של הנציגות ממנה או מהמערער, או אף לשיטתה אם היו בעלי הדירות האחרים כבעלי זכויות ברכוש המשותף תובעים את המערער או את מנורה.
משכך, מדוע שונה הדבר מעת שעתה באה המשיבה בנעלי הנציגות.

19.     לאור כל האמור דין הערעור להידחות.
המערערת תשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שריפה בגלל מקרר

  2. מי אחראי לשריפה

  3. ביטוח שריפת חנות

  4. שריפה בגלל סיגריה

  5. שריפה בדירה שכורה

  6. שריפה בגלל גנרטור

  7. ביטוח שריפה בחנות

  8. ביטוח וילה -שריפה

  9. שריפה בפאב - ביטוח

  10. ביטוח שריפה מבויימת

  11. שריפה בחניון ציבורי

  12. שריפה בגלל מפזר חום

  13. שריפה בגלל טלוויזיה

  14. שריפת רכב לאחר התנעה

  15. ביטוח שריפה של בניין

  16. פיצוי על שריפת סירות

  17. נטל הראיה ביטוח שריפה

  18. גילוי מקור שריפה ברכב

  19. תביעת שיבוב בגין שריפה

  20. ביטוח שריפה במשק חקלאי

  21. שריפה בעסק במהלך חופשה

  22. שריפת פסולת - כתב אישום

  23. ביטוח שריפה בחברה פרטית

  24. כספי ביטוח על שריפה במפעל

  25. אחריות לשריפה בבית משותף

  26. התיישנות ביטוח שריפה בעסק

  27. אחריות לשריפה מדירת השכנים

  28. שאלת מקור שריפה בתביעת ביטוח

  29. אי חידוש אוטומטי ביטוח שריפה

  30. רכישת חשמל שנוצר משריפת אשפה

  31. שריפה בגלל קצר חשמלי במכשיר חשמל

  32. תביעת ביטוח עקב שריפה של שני צימרים

  33. ביטוח שריפה - חובת הגילוי של המבוטח

  34. טענת חברת הביטוח שהשריפה נגרמה עקב הצתה

  35. נדחתה תביעה נגד מכבסה בגין אובדן בגדים בשריפה

  36. תאונת דרכים: נאלצה לקפוץ מהחלון של הרכבת בגלל שריפה

  37. תקנות המלאכות והתעשיות (ייצור אבק שריפה שחור), 1940

  38. צו מיום 17.11.1940, הקובע תנאים מיוחדים לייצור אבק שריפה-שחור

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון