להלן החלטה בנושא שימוש בסמל מוכר: החלטה עיריית קריית מוצקין הגישה תביעה זו לשם הגנה על סמלה של העיר קריית מוצקין ושמה "מוצקין" המזוהה עמה 69 שנים, מאז הקמתה כמועצה מקומית בשנת 1934. הנתבעים עושים שימוש בשם "מוצקין" כשם מתחם לאתר אינטרנט - motzkin.co.il. העירייה עושה שימוש בסמל על גבי המבנה בו היא נמצאת ובפרסומיה הרשמיים, כגון על מפות עירוניות או במוקדי שרות ולפי הצורך. הטענה היא כי הסמל מוגן מכוח חוק הגנת סמלים, התשל"ה-1974. בנוסף הסמל מהווה סימן שרות, סימן מאשר וסימן קיבוצי המוגנים מכוח פקודת סימני המסחר (נוסח חדש) התשל"ב-1972. השם "מוצקין" מתייחס לעיריית קריית מוצקין ונטען כי בשם זה מוכרת העיר בקרב תושבי הארץ. מוצקין היא איפוא, לפי הטענה, מילה המבטאת את שמה של העיר קריית מוצקין באופן מקוצר. עלתה הצעה שלא יהיה צורך להגיש תצהירים ולהעיד עדים ופסק הדין יינתן על סמך כתבי הטענות. הצעה זו התקבלה והוסכם בקדם המשפט כי יוגשו סיכומים בכתב שבינתיים אמנם הוגשו. לאחר עיון בסיכומים אני מחליט כי היות שלא נשמעו עדים, לא ניתן לקבוע על פי ראיות כי הביטוי "מוצקין" מתייחס אומנם תמיד, וכדבר מובן מאליו, דווקא לעיר קריית מוצקין. בסיכומי הנתבעים 1 ו-3 נטען כי המילה "מוצקין" אינה משויכת ע"י הציבור לעיריית קריית מוצקין בלבד ולא ניתן לקבוע כי "מוצקין" הוא סימנה המסחרי המוכר היטב של העירייה ובנוסף אין הצדקה להקנות לעיריית קריית מוצקין מונופולין בשם העיר שיש בו כדי לאפיין את מיקומם של כל העוסקים והגופים בתחומה. קביעות אלה נקבעו בידי כב' השופט זפט בבש"א 4421/02. הבקשה שנדונה בפני כב' השופט זפט היתה בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבים עשיית השימוש בשם "מוצקין" כשם מתחם לאתר אינטרנט. קביעות כב' השופט זפט נקבעו לכאורה על סמך הראיות החלקיות שהיו בפניו, כפי שהוא עצמו קבע בהחלטתו. כך למשל נאמר בעמוד 4 להחלטה: "אשר על כן, לכאורה (הדגשה שלי, ע.א) מוצקין אינו סימנה המסחרי המוכר היטב של עיריית קריית מוצקין". לאחר קביעותיו של כב' השופט זפט, לא הובאו ראיות בתיק זה אלא הצדדים הגיעו להסכמה כי יוגשו סיכומים בכתב, אך לאחר שעיינתי בסיכומים, הגעתי למסקנה כי לא ניתן להכריע בתביעה ללא שמיעת ראיות. אם יהיה צורך להכריע בתביעה ללא שמיעת ראיות, ייתכן שלא יהיה מנוס מדחייתה לאור נימוקיו של כב' השופט זפט. בסיכומי התובעת מפנים עורכי הדין לעובדות שונות שבית המשפט אינו רשאי לקבוע על סמך ידיעה שיפוטית, שאינה קיימת בנושאים עובדתיים אלו. כך למשל בסעיפים 9 או 17, 18 ו-20 לסיכומי התובעת מפנים עורכי הדין לעובדות שונות, אך אין בפני כל הוכחה כי עובדות אלה נכונות. טענה נוספת שיש צורך לגביה בראיות היא טענה של חשש להטעיית הציבור בהתאם ל"מבחן המשולש" הכולל מבחן המראה והצליל, מבחן סוג השרות ומבחן קהל היעד. הסיכומים שהגישו ב"כ התובעת מפרטים עובדות שונות שלא הוכחו בפני. עובדות אלה כוללות התייחסות לאתר המפר ותוכנו, אך במיוחד מתעורר קושי בעניין קהל היעד. אינני סבור כי ניתן לקבוע ללא הוכחות כי האתר מופנה אך ורק לתושבי העיר וסביבותיה וכי כל הידיעות עוסקות בעיר וסביבתה. גם השאלה מה ניתן להבין מהכניסה לאתר, כגון האם ניתן להבין שמדובר באתר של האופוזיציה ולכן נשללת ההטעיה, היא שאלה עובדתית מובהקת. בהמשך הסיכומים מפנה ב"כ התובעת לציפיית המשתמש ברשת האינטרנט למצוא תחת שם המתחם הנ"ל אתר מטעם התובעת. גם נושא זה דורש הבהרה בראיות ולכן אינני מוצא אפשרות להכריע במשפט זה ללא שמיעת ראיות. לעומת זאת, ניתן להכריע בטענה שהתעוררה בעניין שימוש בסמל העיר בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת סמלים. טענת הנתבעים כי אין בסמל המופיע באתר הנתבעים כל פרט מזהה שיש בו כדי לקשור אותו עם עיריית קריית מוצקין, נדחית בזאת ואני מקבל את הטענה כי יש בכך כדי לפגוע בכוונת סעיף 5 לחוק הגנת סמלים. אין לכל אדם רשות לעשות שימוש בסמלי רשויות המדינה, ובכלל זה עיריות, והסמל הרשמי שמור לאותו גוף העושה בו שימוש. אין מדובר בקישוט סתמי אלא במגמה ליצור קשר בין האתר לסמל העיר. דבר זה עלול להטעות את הציבור והוא מנוגד לחוק הגנת סמלים הנ"ל, הקובע כי "לא ישתמש אדם בכל סמל למטרות מסחר, פרסומת או הסברה בדרך שיש בה כדי להביא את הזולת לחשוב שאותו אדם פועל מטעם המדינה או רשות מקומית...". במקרה הנוכחי, הטענה היא כי נעשית פעולת הסברה באתר תוך שימוש בסמל. היות שלא מוכחש כי הסמל הוא סמלה של הרשות המקומית, הרי שאין הצדקה כי יעשה שימוש בסמל זה, דבר העלול להטעות. אולם בסיכומי הנתבעים 1 ו-3 נטען כי אין בשימוש כדי להטעות מאחר שאין בו כדי להביא אדם לחשוב שמדובר באתר הרשמי של עיריית קריית מוצקין. טענה זו אינה מעלה או מורידה מפני שעצם השימוש בסמל למטרת הסברה, יש בה כדי להביא אדם לחשוב שהמשתמש בסמל פועל מטעם הרשות המקומית ואין לכך הצדקה. השימוש באיור, גם ללא שם התובעת, הוא שימוש אסור והטענה כי עצם העובדה שאין עושים שימוש בסמל יחד עם המילים "עיריית קריית מוצקין", שוללת את האיסור שבשימוש, נדחית על ידי. שינוי פרט זה אינו שולל את עצם השימוש בסמל המיוחד לעיריית קריית מוצקין ולכן האיור זוכה להגנה ועצם העמידה על השימוש באיור זה דווקא, מעורר את החשש לכוונה של הטעיה. עוד נטען כי סעיף 5 לחוק הגנת סמלים קובע עבירה וכל זמן שלא הורשעו הנתבעים אין לבית המשפט סמכות להוציא מלפניו צו מניעה. טענה זו מבוססת על סעיף 9 לחוק הגנת סמלים הקובע: "הורשע אדם בעבירה על סעיף 8 (הקובע מצידו כעבירה כל הפרה של סעיפים 4 או 5 לחוק - ע' א') רשאי בית המשפט , בנוסף לכל עונש שיטיל, לצוות על הנשפט להימנע מפעולה האסורה לפי סעיפים 4 או 5, כפי שפירט בית המשפט בצו". לא ניתן לפרש את החוק בדרך זו, המונעת כביכול מבית המשפט את הכוח להוציא צו מניעה מקום שמופרות הוראות החוק, בטרם הרשעה פלילית על הפרת הוראת החוק, מפני שבמקרה של הפרה מוכחת של הוראת החוק, ובהעדר סנקציה אזרחית, מוסמך בית המשפט להוציא מלפניו צו מניעה מכוח הוראות פקודת הנזיקין [ נוסח חדש] על סמך העוולה הנטענת בתביעה ובסיכומים בעניין הפרת חובה חקוקה. עוולה זו נועדה להעניק סעד אזרחי גם בגין הפרות חוק עונשיות במקרה מתאים (ראו: ע"א 245/81 ג'מיל מחמוד סולטן נגד חסאן סולטן, פ"ד ל"ח (3) 169). הסמכות האמורה בסעיף 9 לחוק הגנת סמלים מסורה לבית המשפט הפלילי. הדבר בולט מכך שנאמר בסעיף כי הוצאת צו המניעה היא בסמכות בית המשפט "...בנוסף לכל עונש שיטיל...". סמכות בית המשפט האזרחי אינה נזכרת כלל ומכאן שיש להפעילה מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה שבסעיף 63 לפקודת הנזיקין. יסודות העוולה מתמלאים במקרה זה, כפי שהוסבר בעניין סולטן וכן לא באה כל טענה נגד הפעלת עוולה זו בסיכומי הנתבעים. הנתבעים 4-6 טענו להעדר כל קשר למקרה, לאתר האינטרנט ולתכניו ועוד טענו כי אין בידם למלא אחר כל צו שיינתן בתביעה. בהעדר ראיות לא ניתן להכריע בנושא זה. בהמשך הדיון יודיעו התובעים אם הם עומדים על מתן צווים כלשהם כלפי נתבעים 4-6 ובמקרה זה יהיה צורך שיביאו ראיות. על פי הנתונים שהוצגו בסיכומים ניתן צו מניעה קבוע נגד נתבעים 1 ו - 3 (הנתבע 2 אינו בשר ודם אלא הוא שם העט של הנתבע 1 שהוא חבר עירית קרית מוצקין מטעם סיעת העבודה והתביעה נגדו נמחקת) שלא ייעשו שימוש בסמל העירייה התובעת, עם או בלי כיתוב או תוספת מילים כלשהן. צו זה בתוקף מיום קבלת עותק החלטה זו. ביתר העתירות אינני מכריע עדיין. על התובעים להודיע עד יום 1/9/04 אם ברצונם להביא ראיות להוכחת טענותיהם השונות או שהם עומדים על הכרעה לפי הסיכומים בלבד. במקרה אחרון זה אבסס את פסק הדין בכל יתר העתירות על עובדות מוסכמות או הידועות לכל, ללא התייחסות למכלול העובדות הצריכות בירור בראיות. בהודעה נדרשים פרקליטי התובעת להתייחס גם לנתבעים 4-6 ולעמדתם כי אינם מעורבים בסכסוך ולבסוף יש להתייחס בהודעה לנתבעת 8 שסיכומיה לא נמצאו בתיק בעת העיון בו. הוצאות ייפסקו לפי התוצאה הסופית בתיק העיקרי. מחשבים ואינטרנטדיני אינטרנט