שימוש במחשב להימורים לא חוקיים

בית המשפט ציין כי המכשירים שנתפסו אצל העורר נכנסים להגדרת 'מחשב' בחוק המחשבים תשנ"ה 1995. יחד עם זאת, אין חולק שהם לא שימשו כמאגר מידע של ניהול העסק, אלא כאמצעי למשחקים והטענה היא שמדובר במשחקים אסורים.

בנסיבות אלה אין המחשבים זכאים להגנה העולה על זו המוענקת לשולחן רולטה, או למכונות משחק SLOT MACHINES. במכונות אלה מוכנסים מטבעות. בגירסתן המיכנית, מסתובבים גלגלים ועליהם סימנים, ובהת שהמשחק במכונה מושך בידית, נעצרים הגלגלים ואם נעצרו בצרוף מסוים, זוכה המשחק בכסף.

בגירסה האלקטרונית, מוחלפים החלקים המכניים במעבד של מחשב ובצג, והמכונות עומדות בהגדרה של 'מחשב'

להלן החלטה בנושא תפיסת מחשבים ששימשו להימורים בלתי חוקיים:

החלטה

ענין לנו עם שתי בקשות, האחת בקשה להחזרת תפוסים, והשניה, עיון מחדש בהחלטה להשמדת התפוסים, שנתנה במעמד צד אחד ביום 9.3.04. התפוסים בהם אנו עוסקים הם שבע מערכות מחשב, וציוד נלווה להם.

על מנת לבחון בקשת המבקש מצאתי כי ראוי לפרט עובדות מסוימות העולות מתוך חומר החקירה, שבתיק החקירה. בטרם מתן החלטה זו קבלתי לעיוני תיק החקירה, העובדות שאפרטן מקורם במסמכי התיק. יודגש כי חומר החקירה טרם עבר עיון של תובע, וטרם הוחלט באשר להגשת כתב אישום.

תחילתה של חקירה זו היא, במידע מודיעיני המצוי בתיק, מידע שהוביל כך נראה, לפעילות משטרתית גלויה. פעילות זו, באה לידי ביטוי בדו"ח פעולה מפורט, של איש משטרה, אוהד ימיני, (להלן - "איש המשטרה"), מיום 8.3.04 שעה 16:45. (להלן - "דו"ח הפעולה").

בהגיע איש המשטרה לעסק בו אנו עוסקים,המצוי ברח' סוקולוב 130 בחולון, ואשר אין חולק כי המבקש הוא בעליו, התדפק על דלת המקום. הדלת נפתחה על ידי אדם, שאמר לו כי המקום מלא, אף על פי כן ביקש איש המשטרה לשחק במקום. בתשובה אמר לו אותו אדם, שמאוחר יותר הסתבר כי הוא מנהל המקום, "הנה תראה אי אפשר לשחק כי מלא". לפי המצוין בדו"ח,הביט איש המשטרה מסביב ראה כי באותו מקום מצויים חמישה: שלושה גברים ושתי נשים, שישבו מול מסכי מחשב שבהם הוקרנו מספרים וצורות. (לפי הגדרת איש המשטרה "סלוט משין אוטומטי").

איש המשטרה שאל מתי אפשר יהיה לשחק, ונאמר לו על ידי מנהל המקום, "תבוא מחר ויהיה אפשר לשחק כי יהיו מכונות חדשות הנה תראה מתקינים לי". ואכן איש המשטרה הבחין בשני גברים אשר חיברו חוטים שונים ונראו מתקינים מחשבים.

סמוך לאחר מכן, נכנסו השוטרים שהמתינו, מחוץ לעסק, עצרו או עכבו הנוכחים ותפסו את כל ציוד המחשבים שהיה במקום, לרבות המחשבים שהיו בשלבי ההתקנה על ידי אותם מתקינים שנראו על ידי איש המשטרה בעת עבודתם במקום.

כל הנוכחים נלקחו לחקירה. מסתבר מהחקירה כי מנהל המקום שאול יחזקאל נקרא על ידי המבקש, הבעלים, להחליף אותו למשך שעתיים, בניהול העסק.

נחקר דוד סלמן, עובד במחשבים שהסביר כי הגיע למקום על פי הזמנת המבקש, על מנת להתקין שתי נקודות אינטרנט. כמו כן הסביר, שאכן המחשבים במקום מחוברים לאינטרנט אך כולם גם מחוברים למחשב מרכזי.

אלא שעיקר כובד המשקל בחומר החקירה הם אותם חמישה שנראו משחקים באותו מקום. כל החמישה שהיו במקום, ואשר תפסו עמדות "האינטרנט" הודו כי למעשה באו כדי להמר, וכי כל שעשו היה להמר. הם גם הסבירו שיטת ההימורים, וכולם למעשה הודו כי מדובר במשחקי מזל.

יתירה מזו, מעבר לכך ששאול יחזקאל - מנהל המקום, הודה כי למעשה מדובר בעסק של הימורים, המבקש עצמו מודה בכך, אלא שטוען הוא שהמקום משמש לאינטרנט ולהימורים. לגירסתו רוצה אדם לגלוש באינטרנט גולש, רוצה להמר מהמר. באשר לציוד המחשבים והנלווה לו, אומר המבקש בהודעתו: "המקום נוהל על ידי, לאחר שנודע לי עכשיו שגם אינטרנט אסור, אני מצהיר בזאת שמוותר על הציוד וסוגר את החנות".

עיון בהודעתו מגלה כי למעשה עולה ממנו באופן ברור שהמבקש מודה שהעסק נוהל לצורך הימורים.

טוען המבקש מספר טענות. עיקר הטענות מפנה הוא לתפיסת התפוסים בלא צו חיפוש. על פי הטענה, חובה היה על השוטרים להצטייד בצו חיפוש בטרם תפיסת המחשבים, ומשלא עשו כן, הרי תפיסת התפוסים נגועה באי חוקיות ולפיכך יש להחזירם לידי המבקש.
הטעם לתנאי זה לחוקיות התפיסה בצו מבית משפט, הוא לדעת המבקש, סעיף 32 (ב) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט - 1969 (להלן - "הפסד"פ"), הקובע כי ככל שמדובר בתפיסת מחשב או חומר המגלם מחשב, לא ייתפס אלא על פי צו של בית משפט. במקרה דנן לא הוצא צו אזי יש להחזיר המחשבים והציוד הנלווה להם לבעליהם.

אכן, שני מקורות חוקיים לנו ככל שבכלי הימורים עסקינן, המבססים סמכות המשטרה לתפסם. האחד הוראת סעיף 235 לחוק העונשין, והשניה הוראת סעיף 32(א) לפסד"פ. כפי שאפרט להלן, נראה לי שב"כ המבקש נתפס לכלל טעות עת מבסס הוא טיעונו על סמכות התפיסה על פי סעיפי הפסד"פ, דווקא.

ענין לנו עם דין מיוחד, שהמחוקק הקנה לרשות סמכות עזר למלא תכלית החקיקה. סעיף 235 לחוק העונשין קובע סמכות מיוחדת לתפיסת כלים או מכשירים וכיוצ"ב ששימשו לארגונם או לעריכתם של משחקים אסורים. (כמשמעותם בחוק).

כאן המקום להתיחס לטענות ב"כ המבקש ככל שהן מופנות אל שאלת סמכות החיפוש. הטענה היא כי סמכות החיפוש מוסדרת בהוראת סעיף 25 לחסד"פ. טוען ב"כ המבקש כי ככל שאין נסיבות המקרה חוסות בצלו של סעיף זה, הרי החיפוש בלתי חוקי ולפיכך יש לתקן המעוות באופן שיוחזרו התפוסים בחיפוש זה לבעליהם. אלא שטעות היא בידי הטוען כך. אין לנו ענין עם חיפוש כלל ועיקר. ענין לנו עם סמכות שונה והיא סמכות התפיסה, שאינה בזיקה של הפעלת סמכות חיפוש דווקא.

יש וישאל השואל, כיצד יתפוס שוטר כלים כאמור בלא שיזקק להפעלת סמכות החיפוש בחצרים תחילה. תשובה לכך יכולה להיות בגדרו של חוק רישוי עסקים, המקנה סמכות לרשות להכנס לחצרים על מנת למנוע הפרת השלום, שהרי אין ספק כי שימוש במחשבים בעסקו של המבקש לצורך הימורים יש בה משום הפרת השלום. ויצוין כי כחלק מטיעוניו של ב"כ המבקש כמו גם ממסמך שהגיש לבית המשפט, לתמיכה בטענותיו, מסמך חתום בידי עירית ת"א יפו דווקא (אף כי בתחום העיר חולון מצויים אנו) כי עסק של גלישה לאינטרנט אינו טעון רשיון, להבדיל מעסק המיועד למשחקי מחשב, הטעון רשיון.

אין חולק כי מחומר הראיות שבתיק עולה שמדובר בעסק של משחקים, כך למעשה מודה המבקש, אם כי טוען הוא כי בצד משחקים, העסק הוא גם לגלישה באינטרנט. לפיכך, ככל שמדובר בעסק של משחקים הרי מדובר בעסק טעון רשיון. אם כך, אזי על פי הוראת סעיף 28 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח- 1968, קמה הסמכות לרשות, לרבות המשטרה, להכנס לאותו מקום, לא רק לשם בדיקת קיום הוראות הרישוי אלא אף כדי למנוע הפרת שלום הציבור.

וכך קובע לענייננו סעיף 28 הנ"ל:

28. (א) המנויים להלן רשאים להיכנס בכל עת סבירה לחצרים שבהם עוסקים
בעסק טעון רישוי, או שקיים יסוד סביר לחשוב שעוסקים בו בעסק כאמור,
כדי לבדוק אם מקיימים בהם הוראות חוק זה והתקנות על פיו...

(ב)

(ג) זכות הכניסה לחצרים לפי סעיף קטן (א) ניתנת גם לשוטר,
והוא יהיה רשאי להיכנס בכל עת לחצרים כאמור גם כדי למנוע בהם הפרה
של שלום הציבור...

מעבר לכך ובנוסף, אין חולק כי הכניסה למקום היתה מותרת שהרי איש המשטרה ביקש להיכנס ומבוקשו ניתן לו. שאלה היא אם כניסה לשם תפיסה הותרה לו. אף כי התשובה לכך שלילית, שהרי ברי לכל שמנהל המקום, היודע כי תכלית העסק היא הימורים, אילו ידע מטרת כניסתו של איש המשטרה, לאחר שזה היה מזדהה, הרי לא היה מתיר לו לעשות כן.

יחד עם זאת, איני מוצא בנסיבות מקרה זה של כניסת שוטר לבית עסק, הפתוח לציבור, אף בהסוואה ובלי שיזהה עצמו ויצהיר על מטרת ביקורו, כניסה למקום שלא כדין. כניסה למקום פתוח לקהל, מתוך מטרה ברורה למנוע ביצועה של עבירה מתמשכת במקום, תוך תפיסת החפצים שנועדו לביצוע העבירה, כניסה כדין היא.

איני מוצא הבדל מהותי בין כניסה על פי תכנון מוקדם מראש וממוקדת, של שוטר, למקום בו מתבצעת עבירה, ותפיסת חפצים עמם מבוצעת העבירה, לבין כניסה באקראי לעסק פתוח לציבור, והפסקתה של עבירה המבוצעת לעיני השוטר. טול לדוגמא מקרה בו שוטר באקראי נכנס לבית עסק, ועינו קולטת ביצוע עבירה, האם יעלה אז על הדעת לקבוע כי משכך אל לו לשוטר למנוע ביצועה של העבירה תוך תפיסת הכלים ואמצעים שנועדו לקידומה ולביצועה? הדעת נותנת כי מוסמך יהיה השוטר לעשות כן, שהרי אם לא כך, אנא אנו באים.היעלה על הדעת כי יעמוד השוטר מן הצד ולא יתערב, שמא ייקבע כי פעולתו נגועה באי חוקיות, ותפיסת חפצים וכלים שנועדו לביצוע העבירה תהיה מעשה חסר סמכות.

כך או כך, כניסתו של איש המשטרה היתה כדין, ומשכך הפעלת הסמכות הקנויה לשוטרים שבאו בעקבות מראה עיניו של איש המשטרה,דהיינו, פעולות התפיסה שבאו בעקבות כניסת השוטרים למקום היו תפיסה כדין. יודגש, ואין בהם משום תפיסה בעקבות חיפוש במשמעות המעשה השלטוני בחוק. אלא ענין לנו עם תפיסת כלים על פי הסמכות הקנויה לשוטר בסעיף 235 לחוק העונשין.

באשר לסמכות הקנויה בסעיף 32(א) לפסד"פ. סמכות זו במידה מסוימת מקבילה לזו הקבועה בסעיף 235 הנ"ל, ורחבה ממנה במידה אחרת. רחבה במובן זה שיש בה צפיית פני עתיד "...באותו חפץ עומדים לעבור עבירה..." כמו גם מרכיב של ראיה עתידית במשפט (או שכר לביצוע עבירה, שאינו מעניננו).

גם סעיף 32(א) הנ"ל אינו בהכרח המשכה של סמכות החיפוש וההוראות הרלבנטיות לה בפסד"פ. קיימים מקרים רבים בהם שוטר נזקק להפעלת סמכות זו מבלי שיפעיל סמכות החיפוש תחילה, על פי סעיף 25 לפסד"פ. נקל לשער מצבים רבים של תפיסת חפצים על ידי שוטר, עת לנגד עיניו מבוצעת עבירה שאינה מסוג פשע, באמצעות כלי או חפץ, שאז קמה לו הסמכות לתפוס החפץ באמצעותו בוצעה העבירה, ולו בלבד על מנת להפסיק ביצועה העבירה בעודה באיבה.

לסיכום עד כאן, אני קובע כי אין ממש בטענות המבקש באשר להפעלת סמכות החיפוש שלא כדין בניגוד לקבוע בפסד"פ. הסמכות שהופעלה כאן היתה סמכות תפיסת תפוסים, שלא במסגרת סמכות החיפוש. סמכות זו מקורה בסעיף 235 לחוק העונשין כמו גם בסעיף 32(א) לפסד"פ.

אלא שטענה נוספת היא בפיו של ב"כ המבקש. הואיל ובתפיסת מחשבים עסקינן, ומשום שבתפיסה לפי סעיף 32 (א) לפסד"פ,, הרי היה על המשטרה לפעול על פי הסייגים הקבועים בסעיף 32(ב) לפסד"פ. הטענה היא שככל שמדובר בתפיסת במחשבים הרי מקור הסמכות הוא בפסד"פ ולא בחוק העונשין. ואם כך אזי חל הסייג של סעיף 32(ב) לפסד"פ.

אכן, סעיף 32(ב) לפסד"פ מסייג הסמכות הקבועה בסעיף 32(א), ככל שבתפיסת מחשבים עסקינן. הסייג מכוון לתפיסת מחשב או דבר המגלם חומר מחשב, אם הוא נמצא בשימושו של מוסד כהגדרתו בסעיף 35 לפקודת הראיות[נוסח חדש], שאז התפיסה תהיה רק על פי צו של בית משפט.
טוען ב"כ המבקש כי הואיל ומדובר במחשבים הרי תנאי לתפיסתם הוא בקבלת צו של בית משפט, בטרם תפיסה, ומשזה לא ניתן, אזי תפיסת המחשבים פגומה ויש להחזיר התפוסים לבעליהם.

איני תמים דעים לתפיסה זו. השאלה הנשאלת כאן, היא האם אכן מדובר במחשב. אין ספק כי מבחינה טכנית התפוסים הם מחשבים ועונים להגדרה הקבועה בחוק המחשבים תשנ"ה - 1995. אלא שאין כידוע להפעיל הוראת חוק על פי משמעותו המילולית הטכנית בלבד. השאלה היא מה תכלית ההגנה המצויה בסעיף 32(ב) לפסד"פ. האם מדובר בתפיסת מחשב שהוא כלי בידי עסק לניהול עסקיו, באופן שבאמצעותו מתנהלים רישומי העסק, לקוחות, חשבונות, מלאים, חובות, אשראים, נתוני כח אדם נתונים אישיים שבצנעת הפרט וכיוצ"ב. האם אין ההגנה באה להגן על תפיסת מחשב בעסק מבחינה זו שתפיסת המחשב, ומשום השבתתו והרחקתו מהעסק, יש בכך כדי למוטטו?

בענין זה, מקובלים עלי דבריו של כב' השופט דר בפסק הדין בענין יגודייב אמלטי (ב"ש 3707/01 מחוזי חיפה, דינים מחוזי כרך לב (10), 377):

אין חולק שהמכשירים שנתפסו אצל העורר נכנסים להגדרת 'מחשב' בחוק המחשבים תשנ"ה 1995. יחד עם זאת, אין חולק שהם לא שימשו כמאגר מידע של ניהול העסק, אלא כאמצעי למשחקים והטענה היא שמדובר במשחקים אסורים.
בנסיבות אלה אין המחשבים זכאים להגנה העולה על זו המוענקת לשולחן רולטה, או למכונות משחק SLOT MACHINES. במכונות אלה מוכנסים מטבעות. בגירסתן המיכנית, מסתובבים גלגלים ועליהם סימנים, ובהת שהמשחק במכונה מושך בידית, נעצרים הגלגלים ואם נעצרו בצרוף מסוים, זוכה המשחק בכסף.
בגירסה האלקטרונית, מוחלפים החלקים המכניים במעבד של מחשב ובצג, והמכונות עומדות בהגדרה של 'מחשב'
ברי ששולחן רולטה ומכונת מזל, הן בגרסתה המכנית והן בגירסתה האלקטרונית, התואמת הגדרת מחשב, אינם זכאים להגנת סעיף 32(ב) לפקודה, שלא נועדה להגן עליהם".

סבור אני כי המחשבים והציוד הנילווה אליהם שנתפסו כאן, אינם אלא כלים המשמשים להימורים גרידא. אין הבדל כלשהוא בינם לבין גלגל הרולטה בקזינו. המרכיב האלקטרוני שבתוך חומרת המחשב, והתוכנה שבו, אינם עושים את ההבדל המהותי.

בהחליטי כאמור לעיל, לא נעלמה מעיני החלטתו של כב' השופט מודריק בב"ש 91637/03 בענין המבקש אופיר בני. איני מתעלם מההבחנה בין תפיסת מחשב או חומר מחשב, עת בוצעה העבירה בעבר, לבין תפיסה כאמור בנסיבות שמתקיים יסוד סביר להניח כי עבירה תבוצע בעתיד, שאז תנאי הוא צו מאת בית משפט.
אלא שסבור אני, בכל הכבוד הראוי, כי משלא נכנסו התפוסים בעניננו לכדי הגדרת מחשב או חומר מחשב בד' אמותיו של סעיף 32 (ב), ממילא לא חל הסייג הקבוע בו, הן באשר בוצעה עבירה בעבר או עתידה להתבצע. ומשלא חל הסייג שבסעיף 32(ב), ממילא נותרנו בגדרו של סעיף 32(א) לפסד"פ, ללא סייג.
לפיכך אין המשטרה נזקקת כלל לצו שופט, בנסיבות של כניסה כדין למקום בו מתנהלים הימורים בניגוד לחוק, ותפיסת מחשב שהוא למעשה רולטה "סלוט משין" או משחק הימורים אחר. שהרי כאמור הגדרת אותו כלי המשמש להימורים כ-"מחשב" לא תהיה אלא הגדרה טכנית שאינה מהותית ולא תכליתית. מבחינה מהותית דהיינו תכליתו של המכשיר במכלול נסיבות העסק אינו בבחינת מחשב אלא אך כלי המשמש את העסק כפי שכסאות העסק משמשים אותו.

יחד עם זאת, גם על פי תפיסת כב' השופט מודריק, באשר להבחנה בין עבירה שנעברה בעבר באמצעות החפץ, לבין חפץ שעומדים לעבור עבירה באמצעותו שאז חובה לקבל צו שיפוט, הרי ענין לנו עם תפוסים שעבירה בוצעה בהם בלשון עבר. זאת משום שהיו אותם חפצים בשלבי התקנה, כפי שעולה מחומר הראיות בתיק. משכך, ולפי הראיות שבתיק, הרי באותם מכשירים שהיו בשלבי התקנה, ולמחרת יום תפיסתם על ידי השוטרים מן הסתם היו שמישים לעבירות ההימורים ולעבירה של ניהול מקום להימורים, הרי ברי לנו כי בגדר נסיון לעבור עבירה עסקינן, נסיון שהתגבש עם התקנת המכשירים בעסק, שתכליתו היא הימורים. והרי ידוע כי עבירת הנסיון לעבור עבירה כמוה כביצוע כל עבירה, ובנסיבות המקרה לשון עבר יאה אף לביצועה.

משקבעתי כי בסמכות תפסה המשטרה את התפוסים, מתעוררת שאלה נוספת. טוען ב"כ המבקש כי גם לפי הסמכות הקבועה בסעיף 32(א) לפסד"פ כמו גם באשר לסמכות שבסעיף 235 לחוק העונשין, חובה על השוטרים להראות שהיה להם "יסוד הסביר להניח" כי בכלים או המכשירים... שימשו לאירגונם או עריכתם של משחק או הימור..." (סעיף 235 לחוק העונשין) או "יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה עבירה או עומדים לעבור עבירה...".

ב"כ המבקש מבסס טיעוניו על פסיקה באשר למונח "יסוד סביר להניח" . משמעות המונח ברורה היא ואין צורך להכביר מילים. ראוי לציין כי על פי ההלכה די במידע מודיעני כדי לבסס היסוד הסביר כאמור. במקרה דנן, הוצג לפני דו"ח מידע המבסס את מרכיב "היסוד הסביר". אלא שמעבר לכך, חומר הראיות כפי שעולה מהדו"ח של איש המשטרה יש בו הרבה יותר מאשר "יסוד סביר להניח".
עיון בחומר החקירה והראיות יביאנו כי לא רק יסוד סביר לביצוע עבירה היה לשוטרים עת הגיעו למקום אלא הרבה מעבר לכך. כאמור, על פי עדות איש המשטרה, כל החמישה שהיו במקום עסקו בהימורים, וזאת לפי שראה את אשר נחזה במסכי המחשבים. אלא שלא די בכך, שהרי כל החמישה הודו באופן מפורש ונחרץ כי עסקו בהימרים.

יתירה מזו, עיון בהודעותיהם של מנהל המקום והמבקש-מעסיקו, מגלה באופן ברור וחד משמעי שתכלית העסק היא הימורים. למעשה מדובר בבית הימורים המצוי בטבורה של עיר, כאשר כל דיכפין לרבות ילדים מוזמן להכנס ולהמר.

עולה אם כן, תמונת מצב, של עסק בו כל עמדות המחשב היו מאוישות על ידי מהמרים. מנהל המקום אמר לאיש המשטרה להגיע למחרת היום כדי להמר שכן, אז יהיו עוד שתי עמדות, ומשכך מן הסתם יעלה בידו להמר. יתירה מזו, אותו מנהל מקום שהחליף את המבקש לשעה, בניהול המקום, ברצונו לסייע לאיש המשטרה הנראה להוט להמר, הפנה אותו, למקומות נוספים בחולון בהם ניתן להמר. משמע אותו אדם מצוי במקומות ההימורים בעיר חולון, באופן שמקום עסקו של המבקש, מהווה אך מקום אחד מבין מספר מקומו שכמותו בעיר.

האם אין בכך כדי יסוד סביר לביצוע עבירה, ויתירה מזו, לביצוע ודאי של העבירה, למחרת היום?

הואיל וכאמור קבעתי שאין מדובר בחיפוש ותפיסת חפצים בעקבות חיפוש הרי לא מצאתי ממש בטענות ב"כ המבקש באשר לפגמים אחרים בהליך החיפוש, דהיינו חסרונם של עדים או העדר רישום פריטי התפוסים. מעבר לכך פגמים אלה אף אם היו במהלך חיפוש, (כאמור לעיל, אין מדובר בהפעלת סמכת החיפוש), לא היה בהם כדי לאיין החיפוש, או להביא להחזרת התפוסים לידי בעליהם.

באשר לחילוט המחשבים. כאמור ענין לנו עם דין מיוחד והוא זה הקבוע בהוראות סעיף 235 לחוק העונשין. המחוקק נתן בידי המשטרה כח לחלט כלים ששמשו להימורים גם אם לא הורשע אדם. (סעיף 235 (ג). הטענה כי, סעיף זה אינו בר הפעלה משום שלא הותקנו תקנות לס"ק (א) אינה טענה. אי התקנת התקנות כפי שרשאי שר המשפטים להתקין, לענין תפיסת מכשירי העבירה, אינה תנאי לתחולת הסעיף. הסמכות לתפוס מכשירי עבירה קיימת גם ללא התקנת תקנות.

השאלה היא שאלה של שיקול הדעת בהפעלת הסמכות.

אכן, ביום 9.3.04 החלטתי במעמד צד אחד על השמדת המוצגים, לאחר שעיינתי בחומר הראיות בתיק, כמו גם בהודעת המבקש במשטרה בה ציין כי הוא מוותר על החשבים. אף על פי כן, בעת הדיון בפני, השהיתי ההחלטה, תוך שאני נותן למבקש הזדמנות לטעון בשנית. יצויין כי אלמלא הצהרת המבקש בהודעתו במשטרה, כי הוא מוותר על המוצגים, לא היה מקום להחליט על השמדתם, אלא חובה היתה לקיים דיון במעמד המבקש על מנת לשמוע טענותיו לענין בקשת החילוט או הבקשה להשמדת התפוסים.

לאחר ששמעתי כאמור טענות המבקש, מצאתי כי בנסיבות המקרה, יש לקבל עמדת המשטרה ולהורות על השמדת המוצגים. הסמכות שנתנה בחוק למשטרה, באה על מנת ליתן בידי המשטרה כלים להיאבק בתופעת פשיעה זו של הימורים בלתי חוקיים שפשטה בחברה, ופוגעת בה בצורה קשה ביותר. חלק מהמאבק וההרתעה הוא בתפיסת הכלים ובהשמדתם אף בלא שהורשע אדם. והכל כמובן בכפוף לתנאים הקבועים בחוק, דהיינו ראיות בדבר ביצוע העבירות באמצעות מכשירי העבירה, וראיות כאלה מצויות למכביר בתיק זה.

איני תמים דעים עם הטענה כי לאחר קבלת בקשת המבקשת לחלט או להשמיד התפוסים, תהיה מעשה מוגמר חסר תקנה מבחינת המבקש. אם יתברר לאחר מעשה כי בקשת המשטרה משוללת יסוד ונעשתה ברשלנות, ממילא תקום למבקש עילת תביעה כנגד המשטרה. ואם יתברר כי תביעתו מוצדקת אזי ברור הוא שבידי המדינה האמצעים לפצותו בגין שבעה מחשבים והציוד הנלווה.

סוף דבר, שאני דוחה הבקשות, בכפוף לכך שהחלטתי לשנות במידה מסוימת ההחלטה לענין השמדת המוצגים.
השינוי הראשון הוא שינו פורמלי והוא שההחלטה היא למעשה לחילוט המוצגים לטובת אוצר המדינה. תרצה המדינה להשמיד המוצגים תעשה כן, כפי סמכותה לעשות בנכסי המדינה.
שינוי שני, שאני משהה ההחלטה למשך 30 יום על מנת שיהיה סיפק בידי המבקש לערער על ההחלטה אם ירצה בכך.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מכירת קזינו

  2. הצעת חוק קזינו

  3. האם בינגו חוקי ?

  4. חוב דוכן מפעל הפיס

  5. הצעת חוק רישוי קזינו

  6. חובות הימורים של הבעל

  7. שטר חוב לכיסוי הימורים

  8. תביעה ייצוגית נגד ווינר

  9. סירוב קזינו לשלם כספי זכיה

  10. סכסוך משפחה בנושא זכיה בטוטו

  11. הודעה בדבר היתר לעריכת הגרלות

  12. שימוש במחשב להימורים לא חוקיים

  13. קביעת רשות ציבורית - מפעל הפיס

  14. הודעה על מתן היתר לעריכת הגרלות

  15. האם כספי זכיה בהגרלה רכוש משותף

  16. חוק איסור מכירת הימורים לקטינים

  17. הלבנת הון באמצעות הימורים באינטרנט

  18. תביעה לתשלום כספי זכייה בכרטיס חיש גד

  19. חוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז-1967

  20. תביעה ייצוגית נגד מפעל הפיס בגין הטעיה

  21. הימורים כפייתיים מצד הבעל כעילה לצו הגנה

  22. חובת הודעה על סיכויי זכיה נמוכים בהימורים

  23. חובת הודעה בדבר סיכויי זכייה בהגרלות והימורים

  24. הודעה בדבר מתן היתר כללי לעריכת הגרלות לפרסומת מסחרית

  25. אמות המידה לחלוקת הקצבות המועצה להסדר ההימורים בספורט

  26. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית סופר גול), התשנ''ט-1999

  27. תקנות להסדר ההימורים בספורט (סדרי עבודת המועצה), התשמ''ט-1989

  28. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית ה''טוטו-תיקו''), התש''ן-1990

  29. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורגל) תשל''ח-1978

  30. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים יומיים), התשס''א-2001

  31. תקנות להסדר ההימורים בספורט (תכנית הימורים בכדורסל), התשנ''ו-1996

  32. תקנות להסדר ההימורים בספורט (קבלת עובדים למועצה ותנאי עבודתם), תשל''ד-1973

  33. אמות המידה לחלוקת הקצבות המועצה להסדר ההימורים בספורט לקידום ספורט נשים בישראל

  34. תקנות להסדר ההימורים בספורט (דרכי מינוי חברי המועצה ותקופת כהונתם), תשכ''ח 1967

  35. תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללי דיווח על ביצוע עבודה באמצעות אחר), תש''ל - 1970

  36. תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים), התשס''ג-2003

  37. תקנות המועצה להסדר ההימורים בספורט (מועד הגשת התקציב לאישור, צורת עריכתו ודרכי הגשתו), תשכ''ח-1968

  38. צו מס הכנסה (קביעת סכום לענין השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים), התשס"ג-2003

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון