נסיבות בצוע העבירות פורטו בכתב האישום ולפיהן מכר הנאשם קלטות וידאו בדוכן כאשר בתוך כך הציג למכירה 170 קלטות וידאו ביודעו שהן "העתקות מפרות", של יצירות הנתונות לזכות יוצרים - זאת לגבי האישום הראשון. באשר לאישום השני - מכר והציג למכירה ביחד עם נאשם 2 - 114 קלטות וידאו ביודעו שהן העתקות מפרות. ובאשר לאישום השלישי - הוא הציג למכירה 432 תקליטורים, ביודעו שהינם העתקות מפרות. להלן גזר דין בנושא עונש על העתקת קלטות וידאו: גזר דין הנאשם 1 הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן - עבירות לפי סעיף 3 (1) (ב) לפקודת זכויות יוצרים ביחד עם צו זכות יוצרים (אמנת ברן), תשי"ג - 1953, צו זכות יוצרים (ארצות הברית), תשי"ג - 1953, צו זכויות יוצרים (הסכם טריפס), תש"ס - 1999, וזאת בשלושה אשומים שונים הנוגעים לשלשה ארועים במועדים שונים. נסיבות בצוע העבירות פורטו בכתב האישום ולפיהן מכר הנאשם קלטות וידאו בדוכן כאשר בתוך כך הציג למכירה 170 קלטות וידאו ביודעו שהן "העתקות מפרות", של יצירות הנתונות לזכות יוצרים - זאת לגבי האישום הראשון. באשר לאישום השני - הוא מכר והציג למכירה ביחד עם נאשם 2 - 114 קלטות וידאו ביודעו שהן העתקות מפרות. ובאשר לאישום השלישי - הוא הציג למכירה 432 תקליטורים, ביודעו שהינם העתקות מפרות. ב"כ התביעה מפנה לחומרת העבירה, הנובעת מנפיצותה וכן מעצם הפגיעה החמורה בזכויות יוצרים ואמנים ובשמה הטוב של מדינת ישראל. בהיות העבירה עבירה שהפכה להיות מכת מדינה, ונוכח העובדה שהנאשם ביצע את העבירות פעם אחר פעם, כאשר גם לאחר שנתפס חזר והמשיך בביצוע עבירות מבקשת ב"כ התביעה לגזור על הנאשם עונש משמעותי אשר יכלול עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות, ולו גם לתקופה קצרה, וכן קנס משמעותי, בגובה של 20,000 ₪ לפחות, על מנת להרתיעו שלא ימשיך לבצע עבירות מסוג זה. הסניגור מצידו מבקש להקל בעונשו של הנאשם. באשר לעברו הפלילי, מפנה הסניגור לכך שמדובר בעבירות שבוצעו בעבר הרחוק, כאשר העבירה האחרונה הינה עבירה של אי הגשת דו"ח מע"מ במועד, שבוצעה בשנת 95', ומאז לא נפתחו נגד הנאשם כל תיקים נוספים, למעט האישום בו עסקינן. עוד מפנה הסניגור לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם. המדובר באדם בן 57 שמצבו הבריאותי קשה, הוא עומד בפני ניתוח מעקפים, וסובל מבעיות בריאותיות שונות. הנאשם נקלע לעבירות בעקבות הסתבכויות כלכליות, כאשר כמחצית השנה לפני האירוע מושא האישום הראשון איבד נכסיו בעקבות מעילות בכספים שבוצעו על ידי שותפו. הוא איבד קורת גג, נשאר חסר כל, אשתו נפרדה ממנו וכיום הוא מחוסר בית. על הנאשם רובץ עול חובות בהיקף של 753,000 ₪. בעקבות חובותיו המרובים הוא הוכרז בהוצאה לפועל כ"מוגבל אמצעים", ואין ביכולתו לעמוד בתשלומים החודשיים של 350 ₪ שהושתו עליו. עוד מפנה הסניגור לכך, שהנאשם, על פי עובדות כתב האישום, לא נצפה מבצע מכירה בפועל, אלא אך ורק מציג סחורה למכירה. הסניגור גם מבקש להקיש לענין הענישה של הנאשם שלפנינו מהענישה שנגזרה על נאשם 2 בתיק זה. על הנאשם 2 בתיק זה נגזר ע"י סגה"נ כב' השופטת אהד ביום 04.02.02 עונש מאסר על תנאי בן 3 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור במשך שלוש שנים עבירה בה הורשע. לא נגזר על נאשם 2 כל קנס. שקלתי נסיבות הענין וטיעוני הצדדים. בבוא בימ"ש לגזור עונשו של נאשם, עליו לראות לנגד עיניו את מכלול שיקולי הענישה, תוך שהוא מביא בחשבון את תכלית הענישה הספציפית, וכן את נסיבותיו של כל מקרה לגופו. במסגרת השיקולים, על בית המשפט לראות גם לנגד עיניו את תכלית החקיקה מושא האישום, וכן את "פני הרעה" שהחוק הספציפי בא לקדם. הדינים מושא האישומים שבפני נועדו להגן על קנינו הרוחני של קורבן העבירה. אין ספק שהתפתחות החקיקה בענין קניין רוחני באה על רקע של תובנה כי מבחינת קורבן העבירה אשר זכויותיו הופרו, הנזק הכלכלי והאישי הינו לא פחות מנזקו המוחשי של מי שמכניסים "יד לכיסו" ומוציאים ממנו מזומנים ממש. כיום ברור לכל, כי אמן היוצר יצירה הנתונה לזכות יוצרים, מוציא תחת ידו נכס אשר העתקתו הינה גניבה לכל דבר, ופגיעתה בזכויותיו הכלכליות, כמו גם המוניטין שלו, הינה רבה. לענין משמעות הקניין הרוחני, ראה דברי בימ"ש עליון ברע"א 5768/94, א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים, פד"י נ"ב (4), 289. זכויותיהם של יוצרים ומבצעים כתורמים לערכה הרוחני והחומרי של יצירה ספרותית או אמנותית הוכרו זה מכבר. עם זאת התפתחות הטכנולוגיה ומגוון האפשרויות להטבעה, לשכפול ולשעתוק של יצירות אף באמצעים ביתיים פשוטים, מאפשרת פגיעה בזכויותיהם של היוצרים והמבצעים. החוק בא להעמיד אסור בפני אותם פורצי גדר אשר עלולים לפגוע בזכויות היוצרים וכן לפצות את היוצרים והמבצעים על פגיעה זו, ולאפשר הגנה ראויה על זכויותיהם, תוך ראיה של חשיבות תרומתם. על חשיבות השמירה על הקנין הרוחני שעמדה לנגד עיני המחוקק, בבואו לחוקק את החוק הספציפי ניתן ללמוד מדברי ההסבר. בדברי ההסבר לחוק זכויות מבצעים ומשדרים - התשמ"ד - 1984, קיימת התייחסות מפורטת לחשיבות השמירה על הקניין הרוחני. מ"י חתמה בשנת 1995 על הסכם שהקים את ארגון הסחר העולמי. בהסכם זה התחייבה מ"י להתאים עד סוף שנת 1999 את חוקיה לדרישות המוגדרות בהסכם הטריפס הדן בהיבטים הקשורים לזכויות בקניין הרוחני אשר הנו בעל ערך כלכלי רב. מטרת הסכם הטריפס להסיר את הקשיים העשויים להתעורר במסחר הבין - לאומי בענין זכויות בקניין רוחני. להבטחת אחידות הנורמות הושם דגש מיוחד בהסכם הטריפס על אכיפה. הסכם הטריפס מחייב את המדינות שהן צד לו להתאים את החקיקה הפנימית שלהן להוראות סעיף 21-1 ולנספח של אמנת ברן - אמנה להגנת יצירות ספרותיות ואומנותיות - 1971. ולעניננו: העבירות שבוצעו ע"י הנאשם הן עבירות כלכליות. מחיר יצור קלטת מקורית אחת, לדוגמא עולה הון עתק בהשוואה למחירה של הקלטת המזוייפת. משהציג הנאשם קלטות מזויפות למכירה הרי שבכך הוא מהווה את אחת הטבעות שבשרשרת הפרת הדין הרבלנטי. שהרי באין מפיץ ו/או מציג למכירה אין כלל תכלית וטעם בעצם ההעתקה. עצם ההצגה למכירה יש בה כדי להביא לידי גמר בצוע של עבירות העתקה, זוהי בעצם התכלית והסיבה של עבירות אלה. כתוצאה מכך בעלי זכות היוצרים אינם מקבלים תגמולים והיוצרים האמיתים נפגעים קשה ע"י הנאשם ואחרים שכמותו. הנאשם הודה בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, ומהן עולה כי מכר קלטות וידאו בדוכן במספר אירועים שונים. אין המדובר במעידה חד פעמית, אלא בשרשרת אירועים המלמדת על כך שהמדובר באדם שעיסוקו היה בהצגה ומכירה של העתקות מפרות. בית המשפט ער לכך שהעונש שנגזר על נאשם 2, אשר הועמד לדין ביחד עם הנאשם שלפני, איננו חמור, וכי התביעה עותרת לענישה מחמירה בהרבה לגבי נאשם שלפני. יחד עם זאת, כך גם פני הדברים לגבי החומרה שיש לייחס לגבי העבירות שבוצעו על ידי כל אחד מהנאשמים ולחלקו היחסי של כל אחד מהם. ראשית, כתב האישום מייחס לנאשם 2 אך ורק אישום אחד (אישום שני בכתב האישום), ואילו לנאשם שלפני מיוחסים שלושה אישומים שונים, בעבירות שבוצעו בשלושה מועדים שונים. בנוסף, כעולה מהטיעונים לעונש שנטענו בפני סגה"נ כבוד השופטת אהד, עולה כי הנאשם 2 עבד אצל הנאשם 1, וגם התביעה היתה ערה לחלקו היחסי הקטן יותר של הנאשם 2 בעבירה. עוד יצויין, כי עברו של נאשם 2 נקי לחלוטין, מה שאין כן לגבי הנאשם שבפני (הגם שאני ערה כי גם באשר לעברו של נאשם 2, המדובר בעבירות ישנות). עוד יצויין, כי בית המשפט מפי סגן-הנשיא כבוד השופטת אהד, עמד על כך שככל שהדבר נוגע לנאשם 2 מדובר בבחור צעיר, יליד שנת 80', המשרת בשירות סדיר, וכך גם היה בזמן ביצוע העבירה. כבוד השופטת אהד ציינה גם בגזה"ד של נאשם 2, כי: "אין לנאשם עבר ועולה כי הדומיננטי בביצוע עבירות היה הנאשם 1." הנה כי כן, בעצם גזה"ד שניתן לגבי נאשם 2, כבר עולה בבירור ההבדל בנסיבות הנוגעות לנאשם 2 ולנאשם שלפני, והקולא היחסית שייחס בית המשפט לנסיבות הנאשם 2 מול הנאשם שלפני. הבחנה זו שמצאה ביטוי כבר בגזה"ד שניתן על ידי סגה"נ כבוד השופטת אהד, צריכה לבוא לידי ביטוי גם בגזה"ד שלפני. בית המשפט ער לנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם כפי שתוארו ע"י ההגנה. עוד תובא בחשבון העובדה כי הנאשם הודה ובכך חסך מזמנם של עדי התביעה וזמנו של הציבור. עוד יביא ביהמ"ש בחשבון את הענישה שנגזרה על נאשם 2 - תוך אזון בהתחשב בחלקו היחסי של כל אחד מהם. גם מועד ביצוע העבירות והעובדה שמאז בוצעו העבירות לא חזר הנאשם ולא ביצע עבירות נוספות יעמדו לצידו. לאחר ששקלתי את כל הנסיבות אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 1. 7 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור במשך 3 שנים מהיום עבירה בה הורשע. 2. קנס בסך 5,000 ₪ או 30 יום מאסר למקרה שהקנס לא ישולם. לפנים משורת הדין אני מורה כי הקנס ישולם ב - 5 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.11.03 ובכל 10 לחודש לאחר מכן. ניתן צו להשמדת המוצגים - קלטות הוידאו והתקליטורים. הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום. קלטתזכויות יוצרים (הפרת)