מעצר על הפרת זכויות יוצרים

להלן החלטה בנושא מעצר עד לום ההליכים על הפרת זכויות יוצרים:

החלטה

בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה, כב' סגן הנשיא השופט ר. חרסונסקי (להלן: "בית משפט קמא") אשר דחה בקשת העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים בת"פ 3019/04 והורה על שחרורו לחלופת מעצר של "מעצר בית".

העורר מואשם בבית משפט קמא בעבירות של קשר לפשע לפי סעיף 499 וזיוף לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, שורה של עבירות על פקודת סימני מסחר (נוסח חדש) ופקודת זכויות יוצרים. על פי המיוחס לו בכתב האישום זייף והפיץ הנאשם אלפי תקליטורים של סרטים, מוסיקה ותוכנות מחשב, הכל תוך פגיעה בזכויותיהם של יוצרים ומפיצים.

כאמור, דחה בית משפט קמא את בקשת המעצר לאחר שקבע כי גם אם קיימת עילת מעצר בעבירות רכוש מסוג אלו שבהם מואשם המשיב, גם אז ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך של שחרור המשיב למעצר בית, תוך הפקדת בטוחות כספיות, הכל כמפורט בהחלטתו המנומקת של בית משפט קמא. על החלטה זו הוגש הערר שבפני.
יצוין כי ב"כ העורר לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אלא שלטענתו, שבדין נדחתה ע"י בית משפט קמא, אין עבירות רכוש מקימות עילת מעצר אלא במקרים חריגים של ביצוע העבירות בתחכום ובשיטתיות.

אין צורך להרחיב במקרה זה את הדיון בטיעוני הסניגור מאחר וגם אם נלך לשיטתו קיימת עילת מעצר, זאת מהטעם שהעבירות המיוחסות למשיב נעברו בתחכום ובשיטתיות, כפי שעוד יובהר. בכל מקרה ראוי להזכיר את הכלל כי עילת מעצר ועילת מסוכנות עשויה להתקיים גם כאשר מיוחסות לנאשם עבירות רכוש בלבד, וזאת כאשר המסוכנות נלמדת מנסיבות ביצוע העבירות הללו, כך כאשר העבירות מבוצעות באורח שיטתי או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים. ראה:

בש"פ 5431/98, פרנקל נגד מדינת ישראל, פ"ד נב' (4), 268, 272;
בש"פ 7803/01, ניידיץ נגד מדינת ישראל, תק-על 2001(3), 1756;
בש"פ 3822/01 מדינת ישראל נגד סניור, תק-על 2001(2), 1490;
בש"פ 8629/02, יעקב נגד מדינת ישראל, תק-על 2002 (3) 2455;
בש"פ 9407/03, מואפק נגד מדינת ישראל, תק-על 2003(3) 135;
בש"פ 9095/03 אבו חצירא נגד מדינת ישראל, תק-על 2003(3) 2504;
בש"פ 1136/03, מדינת ישראל נגד עופר איטח ואח', תק-על 2003 (4) 1068;

מכאן שהטענה כי אין לעצור את העורר משום שאין דרכם של בתי משפט לעצור על עבירות רכוש אינה מעוגנת בדין ובפסיקה. הכלל הוא שגם בעבירות רכוש נעצרים הנאשמים, הכל לפי העבירות ולפי העבריין, כל מקרה לגופו. ראה:

בש"פ 7909/99, יוספאשוילי נגד מדינת ישראל, תק-על 99 (3), 15.

מכאן, ולאחר שנקבע והוסכם כי יש ראיות לכאורה, על בית המשפט לשקול את מעצרו של המשיב לפי העבירות ולפי העבריין עצמו.

עבירות אלו המיוחסות למשיב אינן נחזות כעבירות שיש בהן מסוכנות, בין אם כתוצאה מתופעה חברתית נרחבת של העתקת תכנות ותקליטורים באמצעי מיחשוב ביתיים ובין אם מסיבות חברתיות אחרות. ואולם דימוי זה אינו משקף נכונה את הנזק שגורמים מבצעי עבירות אלו לציבור.

מזייפי התקליטורים ומפיצי הזיופים פוגעים בראש ובראשונה ביוצרים שהשקיעו מרצם וכשרונם ביצירה ובמבצעים, וכן במפיצים, שאינם נהנים מפרי עמלם. אינני רואה כל הבדל בין גניבה של יצירה והפצתה ובין גניבה של כל קניין אחר מבעליו. כשם שנראה בחומרה גניבת כסף מקופת הבנק או גניבת מכונית מסוכנות לממכר מכוניות כך יש לראות בחומרה זהה את גניבת הקניין הרוחני ומכירתו. הפגיעה הכלכלית בבעלי הקניין הרוחני שנגנב זהה בחומרתה. כבר נאמר כי:

"תופעת העבירות כנגד הקניין הרוחני הגיעו למימדים רחבי היקף, המביאים לפגיעה חמורה בסחר המקומי, כמו גם בסחר הבינלאומי, והמחייבים את רשויות אכיפת החוק, כמו-גם את מערכת בתי-המשפט, להקפיד כי תהיה הרתעה יעילה כנגד עבירות אלה."

רע"פ 1519/03, שמעון סויסה נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(2), 795.

ראה גם:

ע"פ (חיפה) 3669/03, מדינת ישראל נ' אביסדריס אריק, תק-מח 2004(1), 6457;
ע"פ (ת"א) 71320/01, מדינת ישראל נ' עבדלקאדר, תק-מח 2002(2), 35426.

עבריינות מסוג זה שבמקרה שלפני, אינה נחזת בתפיסת העולם הציבורית כעבריינות רכוש במובנו המקובל של המונח. ואולם יש לראותה ככזו. הפריצה לתוך מאגר המידע הדיגיטלי, שכפולו והפצתו, אינה שונה במהותה הכלכלית מכל פריצה לרשות הפרט וגניבה של רכושו. הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה מעבריינות זו רב ומפעל חייהם של רבים נגנב ונמכר בציבור הרחב. לא תמיד מתיחסת החברה בחומרה הראויה לעבירות אלה ואולם סבור אני כי הגיע העת לשינוי המדיניות והתפיסה המשפטית בכל הנוגע לסוג זה של עבריינות. ראה לענין זה:

Goodman. M. D. Why The Police Don't Care About Computer Crime, 10
Harv.J.L. & Tech. 465;

על הבעיתיות והנזק הכלכלי הנגרם לחברה כתוצאה מעבריינות שעניינה חדירה למידע דיגיטלי, שכפולו והפצתו, ובמיוחד הנזק הכלכלי שנגרם לשוק המוצרים והחברות בענין זה, על כל הבעיתיות הכלכלית והמשפטית של עבריינות חוצה גבולות, ראה:

Prentice R.A., THE INTERNET AND ITS CHALLENGES FOR THE FUTURE OF INSIDE TRADING REGULATION, 12 Harv.J.L. & Tech, 265.

הפשיעה המודרנית שעניינה שכפול והפצת מידע/יצירות אומנות/קנין רוחני המוחזק במאגר דיגיטאלי, היא עבריינות רכוש אשר במהותה מסכנת את חיי המסחר ופוגעת פגיעה אנושה בכלכלה המודרנית ובקניין הפרטי.

מכאן סבור אני כי יש לראות בעבירות אלו, על אף חזותן התמימה, עבירות רכוש שפגיעתן קשה וכפועל יוצא מכך גם מסוכנות העבריינים לבטחון רכושו וקנינו של הציבור.

מכאן, ולאחר שבחנו את העבירות, לבחינת העבריין עצמו. המשיב מעיד על עצמו כי הספיק לזייף כאלף (1,000) תקליטורים (עדותו מיום 1/7/04 עמ' 1 ש' 14). לדבריו הוא זה ששכר את הדירה בה נוהל "מפעל" השכפול/זיוף, אם כי לטענתו עבד כשכיר עבור אדם שאינו יודע את פרטיו (עדויותיו מיום 24/6/04, מיום 27/6/04 ומיום 29/6/04). מהעדויות עולה כי מדובר בחבורה הפועלת במשותף אם כי תוך חלוקת תפקידים ומידור בין חבריה. מכאן שכבר על פי עדותו של המשיב (וכן עדויות נוספות שבחומר החקירה), מדובר במקרה זה בעבירות רכוש המבוצעות בהיקף ניכר, שיטתיות, תוך שיתוף פעולה עם אחרים ובתחכום. גם אם המשיב אינו בראש הפרמידה (כפי שעולה מהעדויות, לכאורה, הרי שאין הוא רק "בורג קטן" במנגנון הזיוף וההפצה אלא ממלא תפקיד מרכזי. על זאת יש להוסיף כי לנאשם זה, על אף גילו הצעיר, עבר הכולל 4 הרשעות קודמו ועוד 16 תיקים שהסתיימו ללא הרשעה בשים לב לגילו. תלויים ועומדים נגדו שני מאסרים מותנים ברי הפעלה שעניינם עבירות על פקודת זכויות יוצרים (ת"פ 4472/02 ות"פ 5151/03 של בית משפט השלום בחיפה, בכל אחד מהם 6 חודשי מאסר מותנה). מאסרים מותנים אלו לא מרתיעים את המשיב מלחזור ולבצע עבירות דומות. בהעדר הרתעה אפקטיבית המסוכנות הנשקפת ממנו להישנות העבירות רבה.

מכל האמור לעיל עולה כי קיימת עילת מעצר מבוססת. כאמור אין חולק כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהן פוטנציאל של ממש להרשעת המשיב. העבירות, בנסיבות ביצוען, והמשיב, בנסיבותיו האישיות, מצביעים על מסוכנות לקניין הציבור. מכאן שקיימת עילת מעצר כמשמעה בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התש"ו - 1996.

גם אם קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לשקול חלופת מעצר. כבר נפסק כי:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר, לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים, שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות.

ודוקו: מדובר בבדיקה אינדווידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על-פי סוג העבירות המיוחס לו. יחד עם זאת, חומר הראיות שביסוד כתב-האישום משמש גם כראיה עיקרית, שעל פיה על בית-המשפט להחליט אם ניתן להסתפק בחלופת מעצר."

בש"פ 4414/97, מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה ואח' , תק-על 97(2), 59.

וכן ראה:

בש"פ 3442/98, מדינת ישראל נ' אייל מלכא, תק-על 98(2), 1161 ,עמ' 1162, שם נאמר:

"כידוע, חומרת העבירה כשהיא לעצמה, אינה מצדיקה מעצר עד תום ההליכים, וגם כאשר קיימת חזקת מסוכנות, העולה מנסיבות המקרה, עדיין חייב בית המשפט לשקול אם חלופת מעצר עשויה להשיג את מטרת המעצר. במקרים רבים אין בידי הנאשם דרך להוכיח בראיות חיצוניות כי הוא לא ינצל את חלופת המעצר באופן שיסכן את בטחון הציבור, או ישבש את הליכי המשפט, או יפגע בדרך אחרת במטרות המעצר. לפיכך, במקרים כאלה חייב השופט לסמוך במידה רבה על הרקע של הנאשם, ובעיקר על הרקע העברייני ככל שהוא משתקף במרשם הפלילי, ועל התרשמות אישית מן הנאשם ומנסיבות המקרה."

בית משפט קמא קבע כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר בדרך של שהיית המשיב ב"מעצר בית" בפיקוח אימו ואדם נוסף, ולאחר שיפקיד 50,000 ₪ במזומן להבטחת התיצבותו למשפט והבטחת קיום תנאי השחרור.

בטרם אתייחס להחלטותי בעניין חלופת המעצר מוצא אני לנכון לציין כי נפל פגם באופן קבלת החלטתו של בית משפט קמא. בהחלטה לא נקבעה הכתובת בה ישהה המשיב ועל פי הפרוטוקול לא ניתנה הזדמנות למפקחים המוצעים להיחקר על תצהיריהם. מכאן כי גם אם חשבתי שניתן להסתפק בחלופה הנ"ל היה מקום להחזיר את הדיון לבית משפט קמא לשמיעת המצהירים.

לגופו של עניין סבור אני כי לא ניתן להסתפק במקרה זה בחלופה של מעצר בית. כאמור מדובר במשיב שהפעיל, בין אם בעצמו או בעבור אחר, "מפעל" לשכפול והפצת טקליטורים. כל זאת עשה, לכאורה, כאשר תלויים ועומדים כנגדו שני מאסרים מותנים ברי הפעלה. כל אלו לא הרתיעו אותו מביצוע העבירה.

בהתחשב בנסיבות אלו, בהיקף עיסוקיו של המשיב בתעשיית השכפול וההפצה, ובהתחשב בתעוזתו כאשר ביצע עבירות אלו חרף שני מאסרים מותנים התלויים וממתינים לו, סבור אני כי לא ניתן יהיה להסתפק במקרה זה בחלופת המעצר שנקבעה בבית משפט קמא. מכלול הנסיבות מצביע כי הנאשם מבצע עבירות אלו מתוך דירה בה הוא חי. ממילא שחרורו לחלופת מעצר בדירה כל שהיא לא תמנע ממנו המשך ביצוע עבירות זהות ובהעדר כל גורם מרתיע.

אשר על כן אני מורה כדלקמן:

החלטת בית משפט קמא מבוטלת.

אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בת"פ (שלום חיפה) 3019/04.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. טיפול הוגן ביצירה

  2. העברת זכויות יוצרים

  3. זכויות יוצרים בתמונה

  4. עורך דין יצירות אמנות

  5. זכויות יוצרים קלישאה

  6. תחולת חוק זכות יוצרים

  7. זכויות יוצרים של צלם

  8. זכויות יוצרים גופנים

  9. זכויות יוצרים על מידע

  10. זכויות יוצרים בצילום

  11. זכויות יוצרים על אריזה

  12. זכויות יוצרים על משחק

  13. זכויות יוצרים על רעיון

  14. הזכות המוסרית של יוצרים

  15. הפרת זכויות יוצרים פסל

  16. זכויות יוצרים על תוכנה

  17. זכויות יוצרים על קטלוג

  18. זכויות יוצרים על הרצאה

  19. תקנות זכות-יוצרים, 1929

  20. תביעת חוב זכויות יוצרים

  21. פקודת זכות יוצרים, 1924

  22. זכויות יוצרים על פרסומת

  23. הפרת זכויות יוצרים מחזה

  24. זכויות יוצרים על מאמרים

  25. זכויות יוצרים ספר לימוד

  26. זכויות יוצרים על צילומים

  27. הפרת זכויות יוצרים בטעות

  28. זכויות יוצרים על אייקונים

  29. הפרת זכויות יוצרים בתוכנה

  30. העתקת לוגו - זכויות יוצרים

  31. סעיף 3א לפקודת זכות יוצרים

  32. עונש על הפרת זכויות יוצרים

  33. זכויות יוצרים של צלם אופנה

  34. עריכת מוזיקה זכויות יוצרים

  35. זכויות יוצרים על ספר נהלים

  36. מעצר על הפרת זכויות יוצרים

  37. ערעור על הפרת זכויות יוצרים

  38. זכויות יוצרים על מאגרי מידע

  39. זכויות יוצרים במסגרת העבודה

  40. הפרת זכויות יוצרים בצעצועים

  41. זכויות יוצרים בתוכנת הפעלה

  42. הגדה של פסח - זכויות יוצרים

  43. זכויות יוצרים על כתבה בעיתון

  44. הפרת זכות יוצרים הגדה של פסח

  45. זכויות יוצרים - יצירת אומנות

  46. העתקת ספר הפרת זכויות יוצרים

  47. זכויות יוצרים מילון אבן שושן

  48. זכויות יוצרים על מאמר בעיתון

  49. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007

  50. עורך דין לענייני זכויות יוצרים

  51. זכויות יוצרים בתוכנת ווינדוס

  52. זכויות יוצרים על מודעות פרסום

  53. פרשנות לתנ''ך - זכויות יוצרים

  54. השמעה פומבית של יצירה מוסיקלית

  55. זכויות יוצרים של צלם על תמונות

  56. דחיית תביעת הפרת זכויות יוצרים

  57. זכויות יוצרים על תמונות בקטלוג

  58. יצירה מוזיקלית - זכויות יוצרים

  59. הפרת זכויות יוצרים אולם אירועים

  60. הפרת זכויות יוצרים על שיר קריוקי

  61. זכויות יוצרים על דמויות בדיוניות

  62. זכויות יוצרים על אירוע בשידור חי

  63. האם יש זכויות יוצרים על פסקי דין

  64. השאלה בספריה - הפרת זכויות יוצרים

  65. הפרת זכויות יוצרים טלויזיה בכבלים

  66. חוק זכות יוצרים, 1911 תיקון תש"י

  67. העתקת הרצאה אקדמית - זכויות יוצרים

  68. מוזיקה באירוע פרטי - זכויות יוצרים

  69. הפרת זכויות יוצרים בתוכניות אדריכלות

  70. הפרת זכויות יוצרים ע''י השמעת שירים

  71. זכויות יוצרים על ממצאים ארכיאולוגיים

  72. זכויות יוצרים על יצירות אומנות עתיקות

  73. הפרת זכויות יוצרים מוסיקליות בבית קפה

  74. הגנה על זכויות יוצרים לפני תחילת החוק

  75. זכויות יוצרים בקערות פלסטיק חד פעמיות

  76. האם יש זכויות יוצרים על עריכה - עיצוב

  77. הפרת זכויות יוצרים בתחנות רדיו צבאיות

  78. עונש על החזקת יצירה מפרת זכויות יוצרים

  79. צו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש"ס-1999

  80. הצעת חוק זכות יוצרים על יצירות קולנועיות

  81. צו זכות-יוצרים (ארצות-הברית), תשי"ג-1953

  82. חוק לתיקון פקודת זכות-יוצרים, תשי"ג-1953

  83. פיצוי ללא הוכחת נזק על הפרת זכויות יוצרים

  84. הדפסת עותקים של ספרים - הפרת זכויות יוצרים

  85. זכויות יוצרים על תמונה - פיצוי בסך 10,000 ש''ח

  86. תקנות זכות יוצרים (ספריות וארכיונים), התשס''ט-2008

  87. תביעת הפרת זכות יוצרים בשל השמעת יצירות מוקלטות במרפאה

  88. תביעה לפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים בחוברת לימוד בשפה הערבית

  89. העתקה של מאמר באתר אינטרנט ללא מתן קרדיט למחברו, מהווה פגיעה בזכויות יוצרים ?

  90. רישיון ייחודי זכויות יוצרים: ניתן להעניק רק בהסכם בכתב (סעיף 37(ג) לחוק זכויות יוצרים)

  91. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון