הפרת פטנט לפני מתן פטנט

המשיבות טענו כאמור כי ס' 179 לחוק הפטנטים מהווה הסדר שלילי ספציפי האוסר הגשת תביעה על הפרה לפני מתן פטנט.
סעיף זה צופה לטענתן מצב של התארכות הליכי ההתנגדות לפטנט. הוא מפצה את בעל הפטנט בסעד רטרואקטיבי מיום פרסום הבקשה לפטנט, במקרה שהפטנט יינתן בתום ההתנגדות.

להלן החלטה בנושא תביעה על הפרת פטנט לפני מתן פטנט:

החלטה

1. מהות הבקשה:
הבקשה שבפני הינה בקשה לתקן את כתב התביעה שהגישו המבקשות כנגד המשיבות, כך שלכתב התביעה תתווסף עילת תביעה הנוגעת לשימוש בהמצאה נשוא בקשת פטנט מס' 136424 של המבקשות ע"י המשיבות.
המבקשות הגישו כתב תביעה כנגד המשיבות בעילה של הפרת פטנט, עשיית עושר ולא במשפט, פגיעה בזכות קניינית ובמוניטין ותחרות לא הוגנת.
כל זאת בגין יצור, הצעות למכירה, פעולות שיווקיות והגשה לרישום של תרופה גנרית אשר עולים, לטענת המבקשות, כדי הפרת פטנט רשום מס' 106904 של המבקשות (להלן: "הפטנט").
בהסכמת הצדדים ניתן עוד באוק' 2002 צו מניעה זמני כנגד המשיבות והתיק הועבר לדיון בתביעה העיקרית.
במסגרת גילוי מסמכים בתיק, לאחר דיון אשר התקיים ביום 26.11.03, העבירו המשיבות למבקשות דוגמאות של התרופה המפרה, הן כחומר גלם והן בתצורה סופית של טבליות.

לדברי המבקשות, המוצר הוא מלח רוזיגליטזון-מלאט המפר את הפטנט נשוא התביעה ובנוסף לכך הוא כולל כמויות משמעותיות של הצורה הגבישית הספציפית, נשוא בקשת פטנט 136424 המתייחסת לצורה גבישית הידרטית של רוזיגלטון-מלאט ונופל בגדר התביעות של בקשת פטנט זו (להלן: "בקשת הפטנט").
המבקשות טענו כי במסגרת הבדיקות שערכו לדוגמאות המוצר המפר, התברר כי לא זו בלבד שהתרופה מפרה את הפטנט, אלא כי בנוסף לכך מכילה התרופה המפרה גם כמויות מהותיות של הצורה הגבישית הספציפית נשוא בקשת הפטנט.
לאור זאת ביקשו המבקשות להוסיף לכתב התביעה עילת תביעה נוספת, המתייחסת להפרת זכויות קניין רוחני של המבקשות בדרך של ניצול ההמצאה נשוא בקשת הפטנט.
כמו כן ביקשו המבקשות להוסיף סעיף בכתב התביעה המתייחס לבקשת הפטנט, מועד הגשתה והודעת ההתנגדות של המשיבות.
בסעיף זה נאמר כי בקשת הפטנט הוגשה בישראל ביום 14.12.98, תוך תביעת דין קדימה מבקשה בריטית מדצמ' 97'. בקשת הפטנט קובלה ע"י רשם הפטנטים ודבר קיבולה פורסם ביומן הפטנטים ביום 10.12.03.
הפטנט אמור היה להרשם בפנקס הפטנטים בישראל. אולם, רישומו מתעכב משום שביום 9.3.04 הגישו המשיבות התנגדות לרישום בקשת הפטנט.
סעיף נוסף אשר הוספתו התבקשה הוא תאור ההמצאה נשוא בקשת הפטנט.
המבקשות ביקשו להוסיף סעד נוסף בכתב התביעה המתוקן, שהוא סעד של צו מניעה קבוע כנגד המשיבות אשר יורה להן להימנע מכל עיסוק מסחרי בקשר לצורה הגבישית של רוזיגליטזון-מאלט, הנופלת בגדר בקשת הפטנט או בקשר לתרופה המכילה את הצורה הגבישית של חומר זה הנופלת בגדר בקשת הפטנט.

2. נימוקי הבקשה:
המבקשות הסבירו כי לאור ההתנגדות אשר הגישו המשיבות לרישום הפטנט, יידחדה רשום הפטנט עד לסיום הליכי ההתנגדות, דבר העלול לקחת מספר שנים כתוצאה מהעומס הרב המוטל על רשם הפטנטים ועל בתי המשפט. המבקשות ציינו כי החלטת הרשם נתונה להליכי ערעור בפני בימ"ש. לכן, תוכלנה המבקשות להגיש תביעה בעילה של הפרת פטנט רשום רק לאחר שיסתיימו הליכי ההתנגדות באופן סופי והפטנט יירשם.
המבקשות ציינו כי הסדר זה המוסדר בחוק הפטנטים הישראלי, מהווה חריג ביחס לחוקי הפטנטים באירופה ובארה"ב. על פי החוקים במדינות אלה נרשם הפטנט מיד לאחר קיבולו ע"י רשם הפטפנטים, ומי שמבקש להתנגד לפטנט יכול לעשות זאת רק לאחר שהפטנט נרשם.
אין לכן בהליכי ההתנגדות, במדינות אלה, כדי למנוע מבעל הפטנט לאכוף את הפטנט ולהגיש תביעה בגין הפרתו.
המבקשות טענו כי המשיבה 1 הגישה התנגדות לרישום הפטנט על מנת למנוע מהמבקשות לתבוע אותה על הפרתו ועל ניצול ההמצאה הגלומה בו.
המבקשות טענו כי בתי המשפט קבעו כי במקרים אלה ניתן להעניק לתובע סעד בעילת עשיית עושר ולא במשפט. זאת בהתאם להלכה שנקבעה ברע"א 5768/94, א.ש.י.ר. נ' פורום אביזרים ואח', פ"ד נב(4) 289 (להלן: "פסק דין א.ש.י.ר.").
המבקשות טענו כי הכלל הוא שתובע יכול לאחד בכתב תביעתו עילות אחדות נגד אותו נתבע, גם אם העילות אינן קשורות זו לזו. די בזהות בעלי הדין כדי להכשיר את איחוד העילות. קל וחומר בענייננו, לאור העובדה שהעילות קשורות זו לזו והן מתייחסות לאותה התרופה המפרה.
אם לא תתקבל הבקשה יאלצו המבקשות להגיש תביעה נפרדת - דבר אשר יביא לסרבול והתדיינות כפולה.
מדובר במקרה הנוכחי בעילה של הפרת פטנט ובעילה הנוספת אשר הוספתה מתבקשת, והיא העילה של עשיית עושר ולא במשפט. מדובר במאטריה עובדתית ומשפטית דומה - ישנה זהות מוחלטת בין הצדדים, מדובר באותה תרופה מפרה אשר מפרה הן את הפטנט והן את ההמצאה נשוא בקשת הפטנט.
המשיבות סרבו לתיקון המתבקש בטענה כי הדיון נמצא בשלב מתקדם.
המבקשות דחו טענה זו וטענו כי טרם הוחלפו ראיות בין הצדדים. כמו כן, מדובר לטענת המבקשות בעובדה אשר נודעה להן רק עתה לאחר שבדקו את החומר אשר נמסר להן ע"י המשיבות.
לאור כל האמור לעיל, ביקשו המבקשות לתקן את עילת התביעה.

3. תגובת המשיבות:
המשיבות טענו כי הן מתנגדות לבקשת התיקון אשר הוגשה בשלב כה מאוחר, במסגרת הליך אשר אמור היה להיות מזורז וכבר עוכב ע"י המבקשות.
תיקון כתב התביעה בשלב זה של הדיון כרוך בהוכחת עובדות חדשות, דבר אשר יאריך את הדיון, יסרבל אותו וישבש את סדרי הדין שכבר נקבעו.
המשיבות ציינו כי התביעה מתבססת על זכויות קניינות בפטנט, אשר הוגשה בספט' 2002 יחד עם בקשה לסעדים זמניים שנועדה למנוע מאת המשיבות לצאת לשוק עם תרופת גנרית בשם "רוזי". המשיבות לא שיווקו טבליה כלשהי של אותה תרופה ולא עשו כל ניצול המצאה עפ"י ס' 1 לחוק הפטנטים, תשכ"ז - 1967 (להלן: "החוק" או "חוק הפטנטים").
המשיבות ציינו כי בתגובה לבקשה למתן הסעדים הזמניים הן עוררו טענות נכבדות בכל הנוגע לתוקף הפטנט.
נאמר ע"י המשיבות בתגובה כי הסכימו בסופו של דבר למתן צו מניעה זמני בתנאי שהמשיבות תפקדנה ערבות עצמית, כי תישמר זכותן של המשיבות לפיצויים אם התביעה תדחה וכי תוגש בקשה משותפת להקדמת הדיון בתיק העיקרי.
התיק היה כבר קבוע להוכחות בינואר 2004. אולם, לאור בקשה לגילוי מסמכים אשר הוגשה ע"י המשיבות, ובקשה של המבקשות בקשר לתעודות אנאליזה התארך הדיון. בנוב' 2003 נקבעו תאריכים חדשים להוכחות ונקבע כי הסתיימו ההליכים המקדמיים בתיק.
המשיבות טענו כי במסגרת גילוי המסמכים אשר המבקשות התחמקו מביצועו, מסרו המשיבות למבקשות את דוגמת החומר לגביו נאמר כי אין לעשות בו כל שימוש למטרה אחרת למעט ההליך הנדון.
המבקשות העלו מספר מכשולים אשר עומדים, לטענתן, בפני המבקשות בבקשת התיקון.
המכשול הראשון הוא ההסדר הדיוני שבין הצדדים אשר התייחס להקדמת הדיון.
המכשול השני נוגע לשימוש הנפסד אשר עשו המבקשות בחומר שנמסר להן בתנאי שלא ישמש למטרה זרה.
המכשול השלישי עולה מאיסור תיקון כתבי טענות ע"י הוספת עילה חדשה, במיוחד כאשר התיקון יסרבל את הדיון.
המשיבות טענו בהקשר זה כי הראיות הנדרשות להוכיח את שתי העילות - העילה המקורית והעילה אשר הוספתה מבוקשת - הינן שונות ויאריכו את הדיון.
המכשול הרביעי הוא ההוראה האוסרת על תיקון כתבי טענות בדרך המכשירה תביעה - אשר אילו היתה מוגשת באופן עצמאי היה דינה להדחות על הסף.
המכשול החמישי אשר צוין ע"י המשיבות הוא שהדין בכללו וחוק הפטנטים אינם מקנים זכות לסעד בעשיית עושר בגין הפרת בקשה לפטנט, והם שוללים זאת במפורש.

המשיבות פרטו את טענתן, על פיה אין עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט קמה בעניין הפרת בקשה לפטנט. המשיבות טענו כי סעיף 179 לחוק הפטנטים מהווה הסדר שלילי ספציפי האוסר במפורש הגשת תביעה על הפרה לפני מתן פטנט.
עוד נטען כי פס"ד א.ש.י.ר כלל לא התייחס לסעיף 179 לחוק ולכן לא נהפך ההסדר השלילי שבו להסדר חיובי בדרך כלשהי. המשיבות טענו כי פס"ד א.ש.י.ר אינו מתייחס למקרה הנדון, שכן החוק מקנה הגנה טובה וראויה להמצאות כשירות פטנט בתחום הפרמצבטי. אם המצאה נשוא הבקשה היא כשרת פטנט - תיזכנה המבקשות בפטנט. אין המבקשות יכולות לעקוף את החוק כאשר הגישו בקשה לרישום הפטנט והליכים אלה עדיין לא הסתיימו.
כמו כן נטען שלא ניתן לבקש סעד של צו מניעה קבוע, במסגרת תביעה עפ"י עילה של עשיית עושר ולא במשפט. עוד נטען כי אין לבימ"ש זה סמכות לדון בתובענה שכן הסמכות היא בידי הרשם עפ"י הוראות החוק.
לאור כל זאת ביקשו המשיבות לדחות את הבקשה.






4. תשובת המבקשות לתגובת המשיבות:
המבקשות טענו כי יש ליישם את ההלכה על פיה יתיר בימ"ש ברוחב לב תיקון כתב תביעה. ההסדר הדיוני שבין הצדדים באשר למתן צו המניעה הזמני והקדמת הדיון בתיק העיקרי, נעשה עפ"י המידע שהיה בידי המבקשות נכון לאותו מועד. באותו זמן לא ידעו המבקשות על ניצול ההמצאה נשוא בקשת הפטנט ועובדה זו נודעה להן רק לאחר שנמסרו דוגמאות של המוצר המפר.
אין גם לומר כי הבקשה לתיקון כתב תביעה מהווה מטרה זרה לבדיקת החומר. כמו כן נטען כי השלב בו נמצא הדיון מאפשר את תיקון כתב התביעה, שכן התיק נמצא עדיין בשלבים מוקדמים כאשר טרם נערך דיון לגופו של ענין והוחלף רק סט קצר של ראיות.
שתי העילות - המקורית וזו שהוספתה מבוקשת - עוסקות באותה תרופה מפרה ולכן אין מקום לנהל שני משפטים שונים באותו ענין.
המבקשות טענו גם כי אין כל מקום לטענת המשיבות, על פיה יש לסלק את עילת התביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט, על הסף.
המבקשות ציינו כי קמה להן עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט, כפי שקיימת להן עילה זו במסגרת תיק המתנהל היום בפני בימ"ש זה (ת.א. 2417/00), בו נתבע בין היתר סעד על יסוד העילה של עשיית עושר ולא במשפט, בגין ניצול המצאה אשר מעוגנת בבקשת פטנט המצויה בהליך התנגדות אותה הגישו המשיבות לרשם הפטנטים.
דיני עשיית עושר ולא במשפט חיים, לטענת המבקשת, בצד דיני הפטנטים אשר אינם מהווים הסדר שלילי.
אין גם ממש בטענת המשיבות כי בימ"ש זה אינו מוסמך לדון בעילת עשיית עושר, בוודאי שאין סמכות זו נתונה בידי רשם הפטנטים.
במסגרת הדיון במעמד הצדדים ויתר ב"כ המשיבות על חקירתו של המצהיר מטעם המבקשות. בדיון זה נקבע כי על המבקשות להגיש את ראיותיהן תוך 30 יום, וכי מועד ההוכחות לא יידחה גם אם יתוקן כתב התביעה.


5. דיון בבקשת המבקשות:
נראה כי יש מקום לקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה:-

א. המסגרת הדיונית
אינני סבורה כי קיים מחסום דיוני בפני התיקון. אין ספק כי הדרך הנכונה היא לרכז בפני בימ"ש את כל הטענות אותן מעלות המבקשות כנגד התרופה נשוא התביעה - הן את הטענה כי התרופה מפרה את הפטנט והן את הטענה כי בתרופה נעשה גם שימוש בצורה הגבישית הספציפית נשוא בקשת הפטנט.
אין מקום לנהל בענין זה שתי תביעות במקביל, כאשר הצדדים הינם צדדים זהים והתרופה היא אותה תרופה. אין לכן כל מניעה להוסיף עילה נוספת על עילת התביעה המקורית בה נטענה הפרת הפטנט.
אין גם מקום לטענת המשיבות בדבר האיחור בהוספת העילה. אין ספק כי העובדות הנטענות המהוות בסיס לעילת התביעה אשר הוספתה מתבקשת, התבררו למבקשות לאחר שהחומר נמסר להן ע"י המשיבות. המבקשות הגישו את הבקשה בסמוך לבדיקה אשר נערכה על ידן.
אין גם לראות בבקשה להוספת עילה כמטרה זרה למטרה לשמה נמסר החומר לידי המבקשות. החומר נבדק כדי שתבוצע בו בדיקה לענין טענות המבקשות באשר להפרת הפטנט. במהלך הבדיקה נמצא, לטענת המבקשות, כי באותו חומר יש גם שימוש בהמצאה נשוא בקשת הפטנט. אין לראות בנסיבות אלה בבקשה לתקן את כתב התביעה בגין המימצא הנטען, כמטרה זרה או חיצונית למסירת החומר לבדיקת המבקשות.
גם בעובדה כי התיק כבר קבוע להוכחות, אין כדי למנוע את התיקון.
המבקשות ישלימו את הגשת תצהירי העדות הראשית מטעמן רק ביום 20.6.04 ואין מניעה שיוגשו תוך זמן קצר תצהירים נוספים אשר יתייחסו גם לעילת התביעה החדשה.

לאור כל האמור לעיל, אינני רואה מקום לטענות המבקשות בדבר המכשולים הדיוניים העומדים בפני המבקשות.
אם אכן קמה להן לכאורה עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979 (להלן: "חוק עשיית עושר") - מן הראוי שעילה זו תתברר אכן יחד עם התביעה בגין הפרת הפטנט המתייחסת לאותה תרופה.
אין כל מקום להכביד על בימ"ש ולהגיש תביעה נוספת, במסגרתה סביר כי יישמעו חלק ניכר מאותם עדים אשר יישמעו במסגרת התביעה הנוכחית.

ב. האם קיימת למבקשות עילת תביעה לכאורה בגין עשיית עושר ולא במשפט
יש לבחון את הטענה העיקרית של המשיבות, והיא הטענה כי לא קמה למבקשות עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט.
אבחן להלן את טיעוני הצדדים בנושא זה.

המשיבות טענו כאמור כי ס' 179 לחוק מהווה הסדר שלילי ספציפי האוסר הגשת תביעה על הפרה לפני מתן פטנט.
סעיף זה צופה לטענתן מצב של התארכות הליכי ההתנגדות לפטנט. הוא מפצה את בעל הפטנט בסעד רטרואקטיבי מיום פרסום הבקשה לפטנט, במקרה שהפטנט יינתן בתום ההתנגדות.
לדברי המשיבות, חיפשו השופטים בפס"ד א.ש.י.ר הסדר שלילי מסביב לחוקי הקניין הרוחני ולא בתוך הוראותיו של כל אחד מחוקים אלה. ס' 179 לא נדון כלל בפסה"ד מאחר והוא נמצא בתוך החוק. לכן, אין הלכת א.ש.י.ר רלוונטית שכן ההסדר השלילי נמצא במרכז החוק ואין צורך לצאת אל מחוץ להוראותיו.
אין לדברי המשיבות מקום להעניק סעד בעילת עשיית עושר, כאשר תובע הסעד הגיש בקשה לרישום זכותו עפ"י אחד מדיני הקניין הרוחני ובקשה זו קובלה.
אין אפשרות לעקוף את ההליכים עפ"י החוק כולל הליכי ההתנגדות.
הרעיון הבסיסי, לטענת המשיבות, בפסיקת ביהמ"ש העליון בפס"ד א.ש.י.ר הוא כי ניתן להשתמש בעילת עשיית עושר על מנת להעניק סעד למי שהוא בעל "קניין רוחני", אשר אינו זכאי להגנה בצורה נאותה ע"י דיני הקניין הרוחני.
לכן, קבע ביהמ"ש העליון כי עילת עשיית העושר תקום במקרים שבהם דיני הקניין הרוחני אינם מספקים הגנה כלל לבעל הקניין הרוחני, או שההגנה אינה מתאימה לטיבו ואופיו של אותו קניין רוחני.
כב' הש' שטרסברג כהן מנתה 3 מקרים בהם יינתן סעד בעשיית עושר:
- כאשר ההסדר החקיקתי אינו מתייחס כלל לקניין הרוחני הנדון.
- כאשר דיני הקניין הרוחני מתיחסים לקניין הרוחני אך אינם מעניקים לו הגנה אפקטיבית.
- כאשר הקניין הרוחני אינו ממלא אחרי כל תנאי הכשירות של דין הקניין הרוחני, אך עדיין יש בו מידה מספקת של יחודיות ההופכים אותו לנכס ראוי להגנה בעשיית עושר.
במקרה שבפנינו מקנה החוק הגנה טובה וראויה להימצאות כשירות פטנט - אם ההמצאה היא כשרת פטנט יזכו המבקשות לפטנט, אשר יקנה להן זכות מונופוליסטית לניצול ההמצאה בתקופה של 20 יום מיום גשת הבקשה. אין לומר על ההמצאה נושא הבקשה כי היא משתבצת באחד המקרים אותם ציינה כב' הש' שטרסברג-כהן כמקרים המצדיקים זכות תביעה על פי חוק עשיית עושר.

המבקשות טענו, בתגובה לטענה זו, כי ברור השאלה האם קיימת עילת תביעה על פי חוק עשיית עושר אמור להתבצע במסגרת התיק העיקרי, ולא בשלב מקדמי של בקשה לתיקון כתב תביעה.
לגופו של ענין, טענו המבקשות כי אין מקום לטענת המשיבות על פיה מונע ס' 179 לחוק הפטנטים את זכות התביעה בדיני עשיית עושר.
גם אם דיני הפטנטים אינם מאפשרים לקבל סעד מכוח חוק הפטנטים על קניין רוחני שטרם נרשם, עדיין ניתן לקבל סעד מכוח עשיית עושר ולא במשפט.
לדברי המבקשות, יישם ביהמ"ש העליון את הלכת א.ש.י.ר וקבע כי ניתן לקבל סעד בדיני עשיית עושר, גם במקום בו נשללת אפשרות כזו מכוח דיני הפטנטים. המבקשות הפנו בענין זה לע"א 2972/95 יוסף וולף ושות' בע"מ נ' דפוס בארי, פ"ד יג(3)4 72 (להלן: "פסק דין בארי").
עוד ציינו המבקשות כי בפס"ד א.ש.י.ר עצמו, היה אחד משלושת העניינים בו התבקשה הגנה מכוח חוק עשיית עושר מקרה בו הוגשה בקשת פטנט על פי החוק.

המבקשות טענו כי במקרה הנוכחי אין דיני הקניין הרוחני מעניקים הגנה אפקטיבית להמצאת המבקשות, שכן הליך ההתנגדות לבקשת הפטנט הינו הליך ארוך ומתמשך.
יש לכן לאפשר בתקופה זו להחיל את דיני עשיית עושר ולא במשפט כהגנה נאותה.

אינני רואה מקום לקבל את פרשנות המשיבות, על פיה יש לראות בהוראת ס' 179 לחוק בגדר הסדר שלילי המונע מהמבקשות עילת תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט.
בענין זה נאמר ע"י כב' הנשיא ברק בפסק דין א.ש.י.ר, כי דיני הקניין ודיני גניבת העין מגינים על אינטרסים שונים. אין לדבריו כל סיבה להניח הסדר שלילי סביב הקניין הרוחני בכל הנוגע לאינטרסים השונים המוגנים ע"י דיני אחרים. "אך אפילו יוכר קיומו של הסדר שלילי - וכאמור, מבקש אני להשאיר שאלה זו בצריך עיון - השאלה המכרעת הינה, מה תוכנו של הסדר שלילי זה? לדעתי המירב שניתן לומר הוא, כי תוכנו של ההסדר השלילי הינו - כפי שסובר חברי השופט אנגלרד - כי מי שאינו נתפס בגדריהם של חוקים על דבר הקניין הרוחני אינו זוכה בקניין הרוחני. משמעות הדבר הינה בין השאר כי זכותו אינה מוגנת באופן "מוחלט" כלפי מספר בלתי מסוים של אנשים... אינני סבור כי ניתן להוסיף ולקבוע... כי תוכנו של ההסדר השלילי בענייננו הוא כי נשללת הזכות על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט... ניתן איפוא להוסיף ולקבוע... כי מטרתם (של החוקים בדבר הקניין הרוחני - ד.ק.) הינה גם לשלול קיומו של כל קניין (רוחני) במצבים שבהם התנאים הקובעים באותם חוקים אינם מתקיימים. אך מכאן ועד לשלילת זכות להשבה ממי שקיבל טובת הנאה "שלא על פי זכות שבדין"... רחוקה הדרך". (עמ' 455 - 456 לפסק הדין).
ראה גם פסק דינה של כב' השופטת שטרסברג-כהן בס' 18 לפסק הדין.

כלומר, ניתן לכל היותר לקבוע כי ס' 179 לחוק מהווה הסדר שלילי, במובן זה שלא קיימת עילת תביעה בגין הפרת פטנט אלא לאחר שניתן הפטנט.
אין כמובן לראות בהוראת סעיף זו בגדר הסדר שלילי המונע את תחולת דיני עשיית עושר, כפי שנקבע ע"י שופטי הרוב בפס"ד א.ש.י.ר.
בענין זה מקובלת עלי גם הפניית ב"כ המבקשות לדיון אשר יוחד לרע"א 993/96 במסגרת פס"ד א.ש.י.ר, שם צוין במפורש כי המשיבים הגישו בקשה לרישום פטנט ימים ספורים לפני הגשת התביעה. למרות זאת לא נמנע בימ"ש מהחלת דיני עשיית עושר באותו מקרה.
עם זאת יש לציין כי אין בעובדה שקיימת למבקשים עילה תביעה לכאורה עפ"י חוק עשיית עושר, כדי לקבוע שהמבקשות אכן זכאיות לסעד עפ"י אותו חוק. לענין זה ראה דבר הש' שטרסברג-כהן בס' 21 לפסק דין א.ש.י.ר. "לא די בקביעה כי דיני עשיית עושר חלים לצד דיני הקניין הרוחני כדי להעניק עילה וסעד מכוחם, כאשר אין הנתבע זכאי להגנת דיני הקניין הרוחני. בכל מקרה נתון, יש לבחון אם קמה לנפגע עילה לפי חוק עשיית עושר, שאם לא כן לא יזכה הוא בסעד לפי אותו חוק".

אולם, בחינה זו תעשה במסגרת בירור התביעה, ולא בשלב של בקשה לתיקון כתב התביעה ע"י הוספת עילת עפ"י חוק עשיית עושר.

אין מקום גם לטענת המשיבות כי בימ"ש זה משולל סמכות לאור סמכותו של הרשם עפ"י חוק הפטנטים. סמכותו של הרשם לבחון את ההתנגדות אשר הוגשה לבקשת פטנט הינה עפ"י אותו חוק ולענין הפטנט בלבד.
אין הרשם מוסמך לדון בתביעה בגין עשיית עושר וביהמ"ש הוא המוסמך לדון בתביעה מעין זו.
אין גם מקום לטענת המשיבות על פיה לא ניתן לקבל סעד של צו מניעה במסגרת עילת תביעה של עשיית עושר.
ראה לענין זה פס"ד בארי לעיל, בו קבע כב' השופט אנגלרד כי "דעת הרוב היא, כי עקרונית, אין בקיום דיני קניין רוחני משום מניעה לתבוע סעדים על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט, סעדים הכוללים גם צו מניעה". (עמ' 479 לפסה"ד).

לאור כל האמור לעיל, אני מתירה את התיקון המתבקש.

7. סיכום:
אני מתירה למבקשות לתקן את כתב התביעה כמפורט בבקשה.
הסעיפים המצויינים בבקשה יצורפו לתביעה מבלי שיהיה צורך להגיש כתב תביעה מתוקן.
המשיבות רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן תוך 30 מיום.
על מנת לאפשר את שמיעת הראיות במועדים שנקבעו החל מיום 19.9.04, יוגשו תצהירו העדות הנוספים מטעם המבקשות, המתייחסים לעילה הנוספת, עד ליום 1.8.04.
תצהירי המשיבות בענין עילת תביעה זו יוגשו עד יום 5.9.04.

המבקשות תישאנה בהוצאות הבקשה בסך 20,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד התשלום בפועל ישולמו על פי התוצאה בתיק העיקרי.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פטנט על תרופה

  2. התקדמות המצאתית

  3. הארכת תוקף פטנט

  4. בקשה להאריך פטנט

  5. אמצאה כשירת פטנט

  6. הפרת פטנט תרופות

  7. גניבת עין של פטנט

  8. הארכת פטנט על תרופה

  9. עורך דין רישום פטנטים

  10. בקשה להארכת תוקף פטנט

  11. תיקון פירוט בקשת פטנט

  12. העתקה לאחר פקיעת פטנט

  13. פטנט עיכוב צמיחת שיער

  14. חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967

  15. הפרת פטנט לפני מתן פטנט

  16. הפרת פטנט מול תקנת השוק

  17. נוהל פיתוח המצאות פטנטים

  18. כניסה לשלב הלאומי בקשת פטנט

  19. פקודת הפטנטים והמדגמים, 1926

  20. עיכוב הליכים בתביעת הפרת פטנט

  21. תביעת פיצויים נגד רשות הפטנטים

  22. עיכוב הליכים בבקשה לביטול פטנט

  23. בקשת הארכת תקופת הגנה על פטנטים

  24. מחיקת טענות בעניין זכויות בפטנט

  25. בקשת מינוי כונס נכסים זמני בפטנט

  26. הארכת מועד להגשת ראיות התנגדות לפטנט

  27. תקנות הפטנטים (אמנה בינלאומית), 1935

  28. צו הפטנטים (תחילת תוקף סעיף 16 לחוק), תשכ"ח-1968

  29. צו הפטנטים (סמכות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו), תשכ"ט-1969

  30. תקנות הפטנטים והמדגמים (סדרי הדין לפני ועדת-ערעור), תשי''ב-1952

  31. צו הפטנטים (קביעת מפעלים ומוסדות לענין סעיף 137 לחוק) תשכ"ח-1968

  32. תקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ''ח-1968

  33. פקודת הפטנטים, המדגמים, זכות היוצרים וסימני המסחר (שעת-חירום), 1939

  34. תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובד המדינה), תש''ל-1969

  35. תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניני פטנטים), התשנ''ו-1996

  36. תקנות הפטנטים והמדגמים (סדרי הדין לפני ועדת פיצוי ודמי-זכיון), תשי''ב-1952

  37. תקנות הפטנטים (מסירת הודעה על אמצאת פטנט על ידי עובדי מערכת הבטחון וחיילים), תשכ''ט-1969

  38. תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה - סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ''ח-1998

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון