בית המשפט ציין לעניין הפרת זכויות יוצרים תמונות באינטרנט, כי הקלות בשימוש בחומרים מוגנים באתרי אינטרנט והסיכוי הנמוך לפעול מיידית כנגד המפר, או הכדאיות בתביעת המפר, אכן מצריכים מתן הגנה משמעותית לבעל הזכויות ופסיקת פיצוי סטטוטורי בגין הפרה ע"מ להרתיע את הציבור מלהפר זכויותיו של היוצר. הפרמטרים אותם ישקול בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הפיצויים הסטטוטוריים נקבעו ע"י כב' הנשיא מ' שמגר ובין היתר על פי מספר היצירות שהופרו, באופן שכל יצירה זכאית להגנה ולפיצוי נפרד. בית המשפט פסק כי הנתבעים, יחד ולחוד ישלמו לתובעים באמצעות בא כוחם, סכום גלובלי של 220,000 ₪. להלן פסק דין בנושא הפרת זכויות יוצרים תמונות באינטרנט: פסק דין 1. נושא תביעה זו הוא הפרת זכויות קניין רוחני וזכויות יוצרים, בגין כך שהנתבעים או מי מהם העבירו לאתר האינטרנט של נתבעת 1 יצירות צילום של התובעים וכן נעשה שימוש ביצירות התובעים באתרי אינטרנט של לקוחות הנתבעת 1 אותם היא בונה עבורם. רקע כללי 2. התובעות 1, 2 מפעילות אתר אינטרנט בכתובת com.Gettyimages.www (להלן: "אתר התובעת") ובו מאגר של צילומים, שקופיות, איורים וקטעי סרטים, והמייצגות צלמים מרחבי העולם. יצירות אלה ניתנות להורדה (download) מהאתר תמורת תשלום עפ"י מחירון התובעות. הנתבעת 1 הינה חברה העוסקת בייבוא, שיווק ומכירת ציוד מחשבים, ונתבעת 2 עוסקת בבניית אתרי אינטרנט מסחריים, בהם משולבים תמונות, וכן במתן שירותי עיצוב ומולטימדיה ממוחשבים לחברות מסחריות, כולל שירותי אירוח (hosting) לאתרי אינטרנט קיימים. יתר הנתבעים הינם מנהלים ו/או בעלי משרה בנתבעות 1,2. 3. התובעות גילו ביום 25.1.03 כי באתר הנתבעות (il.co.reut.www) מוצגים 13 יצירות מפירות שהורדו אל אתר הנתבעות בלא שנרכשו כדין. כמו כן התברר לתובעים כי 58 צילומים מפרים נוספים שובצו בלפחות 24 אתרי אינטרנט מסחריים שונים שנבנו ע"י הנתבעת עבורם. דיון 4. בדיון ביום 29.2.04 הסכימו הצדדים שאפסוק במחלוקות שביניהם על דרך פשרה באופן שהסכום שייפסק לא יפחת מ - 100,000 ₪ ולא יעלה על הסך של 275,000 ₪ (הכולל מע"מ) וכי הסכום שייפסק ישולם ב - 8 תשלומים שווים ורצופים, וכן אפסוק שכ"ט עו"ד לפי שיקול דעתו, וזאת עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984. הצדדים הצהירו כי כל צד יתרום סך של 10,000 ₪ לצדקה. 5. באתר התובעת מופיע בתחתית כל דף ודף הכיתוב: Copyright Contents All reserved rights All .Inc, Gettyimages 2002 - 1999. זאת ועוד, על גבי כל יצירת צילום וצילום באתר התובעת, מופיע במפורש ובאופן ברור ובהיר הכיתוב: GETTYIMAGES או IMAGEBANK. לאור זאת התובעות ידעו או צריכות היו לדעת כי הן פוגעות בזכויות היוצרים של התובעים, וכי קיימת חזקה לגבי זכות היוצר ביצירתו כאמור בסעיף 6 (ד) לחוק זכויות יוצרים 1911 הקובע: "בכל משפט נגד הפרת זכות יוצרים באיזו יצירה מניחין שהיצירה היא יצירה שקיימת בה זכות יוצרים, והתובע יהא מוחזק כבעל זכויות יוצרים, חוץ אם חולק הנתבעת על קיומה של זכות היוצרים או, הכל לפי העניין, על זכות הקניין של התובע...". נטל הראיה להוכיח כי הנתבעים לא הפרו את זכויות היוצרים של התובעים רובץ על הנתבעים (ראו ערעור 137/71 מדינת ישראל נ. אחימן, פ"ד כו (2) 259). 6. עו"ד גלעד קורינאלדי, ב"כ התובעים טוען יש להרתיע את הציבור מלהפר זכויות יוצרים, וכי המחוקק מתייחס לכך בחומרה לאור "הקלות הבלתי נסבלת" של ההפרה במיוחד באמצעות האינטרנט. עמדתי על כך בת.א. 5068/03 (מחוזי י-ם) מראות אימג' בע"מ ואח' נ. רדיקס טכנולוגיות בע"מ ואח' (לא פורסם) כדלקמן: אכן, הקלות בשימוש בחומרים מוגנים באתרי אינטרנט והסיכוי הנמוך לפעול מיידית כנגד המפר, או הכדאיות בתביעת המפר, אכן מצריכים מתן הגנה משמעותית לבעל הזכויות ופסיקת פיצוי סטטוטורי בגין הפרה ע"מ להרתיע את הציבור מלהפר זכויותיו של היוצר. אכן בארה"ב הפסיקה הכירה באחריותם של גופים המסייעים להפרות במדיום האינטרנט (ראו למשל: Sega Enterprises LTD. V. MAPHIA, 30 USPQ 2d 1921 (1994); Playboy Entreprises Inc. v. Cjuckleberry Publishing Inc., v. Frena, 29 UDPQ 2d 1827 (1993) Enterprises) ביטוי לכך ניתן גם בארץ (ע"א (ת"א) 1000/80 ארנסט בלומרס נ' הסניף הישראלי של הפדרציה הבין-לאומית של חברות התקליטים, פ"מ תשמ"ב (ב) 156), וכן בת.א. (שלום כ"ס) 7830/00 בורוכוב נ' פורן אלישי (טרם פורסם), ציין כב' השופט ר' אמיר: "רבים מתחומיו של עולם האינטרנט פרוצים לכל עבר מבחינה מעשית - וזאת משום תכונות האנונימיות שלו... יש והדברים עוברים את גבול החוקיות...". במקרה שלפנינו אין למעשה מחלוקת על ביצוע ההפרות, אולם עו"ד צוקרמן ב"כ הנתבעים טוען כי הדבר נעשה בתום לב, הפקידה שביצעה את ההורדות פוטרה, והתמונות המפרות הוסרו מיד עם תלונת התובעים, אם כי לגבי משך השימוש שנעשה בידיהם יש מחלוקת בין הצדדים. 7. אכן הפיצוי הסטטוטורי בא להגן על היוצרים שכן לעיתים קשה להוכיח את הנזק הממשי שנגרם עקב ההפרה. (ראו ע"א 3616/92 דקל שירותי מחשב להנדסה (1987) בע"מ נ. חשב היחידה הבין-קיבוצית, פ"ד נא (5) 337; ע"א 592/88 שגיא נ. עזבון ניניו ז"ל, פ"ד מ (2) 254). הפיצוי הנקוב בסעיף 3א לפקודת זכויות יוצרים 1924 קובע שיעור פיצוי של לא פחות מ - 10,000 ₪ ולא יותר מ - 20,000 ₪ בגין כל הפרה, ללא צורך בהוכחת נזק (ראו ת.א. (כ"ס) 2767/02 אקום נ. עמותת מכבי אבשלום פ"ת (לא פורסם). 8. הפרמטרים אותם ישקול בית המשפט בבואו לקבוע את גובה הפיצויים הסטטוטוריים נקבעו ע"י כב' הנשיא מ' שמגר ובין היתר על פי מספר היצירות שהופרו, באופן שכל יצירה זכאית להגנה ולפיצוי נפרד. כך גם בפסיקה שהציג עו"ד קורינאלדי, שצורפה לאסמכתאות מטעמו, וכן מאמרו ופסיקה אמריקאית. אולם לאור העובדה שהצדדים הגבילו עצמם לפסיקת סכום בגבולות כפי שצויין לעיל, פטור אני מלנמק את תוצאת הפסק, ואולם בפסיקת הסכום אני מביא בחשבון את דברי הצדדים כפי שטענו בפני. עו"ד קורינאלדי מדגיש את מספרן הרב של ההפרות, השימוש בהם במספר רב של אתרים ובכך שמדובר במספר רב של יוצרים כך שהפיצוי שכל אחד יזכה בו הינו מזערי. כן מדגיש ב"כ התובעים כי יש להתייחס לביצוע ההפרות ע"י מנהלי הנתבעת 1,2 שעוסקים בתחום בניית אתרים ומודעים היטב לאפשרות ביצוע הפרות ומפנה למאמרו בדבר אחריות המנהלים (הלשכה, בטאון לשכת עוה"ד, גליון 67, 2004). עו"ד צוקרמן טוען, כאמור, לתום לב הנתבעים, ולעובדה שאין הגנה בפני "ההורדה", שכן אין סימני מים (watermark) שיפריעו לשימוש ביצירות באתר אחר, בהציגו דוגמאות. כן מציין הוא, שהתמונות אינן בגדלים המופיעים בנספח לכתב התביעה, אלא קטנות הרבה יותר. 9. לאחר ששקלתי את האמור ע"י ב"כ הצדדים ואת יתר הפרמטרים, אופי ההפרה ומספר ההפרות והצורך בהגנת היוצר, וכן את גישת הנתבעים הן בהפסקת השימוש ובנכונות לפצות את התובעים, כפי שעו"ד צוקרמן התבטא בטיעוניו: על "התאונה" שהיא (הנתבעת - י.ש.) נקלעה אליה היא משלמת מחיר כבד ביותר", אני פוסק כדלקמן: א. הנתבעים, יחד ולחוד ישלמו לתובעים באמצעות בא כוחם, סכום גלובלי של 220,000 ₪ (הכולל מע"מ). סכום זה ישולם ב - 8 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 20.3.04 ואילך. ב. הוצאות משפט בסך כולל של 7,500 ₪ + מע"מ, אשר ישולמו בתוך 15 יום מהיום. ג. סכום שלא ישולם במועדו יהא צמוד נושא ריבית מירבית כדין. הואיל ולא התקיים קדם משפט, אני מורה למזכירות להחזיר לתובעים את האגרה בהתאם לתקנות. מחשבים ואינטרנטזכויות יוצרים (הפרת)