להלן החלטה בנושא העתקת רשימת תפוצה ממחשב: החלטה 1. המבקשת, חברה בע"מ רשומה ופועלת בישראל כחוק, עוסקת בייבוא, יצוא, שיווק ומכירה של רכיבים אלקטרוניים, זכרונות למחשבים ודיסקים למחשבים . לטענת המבקשת חברו המשיבים 1 ו- 2 והקימו שותפות לא - רשומה, היא המשיבה 3, אשר מתחרה בעסקיה של המבקשת. עוד טענה המבקשת כי משיבה 2 קשרה קשר עם משיב 4 שאף הוא עובד-לשעבר של המבקשת, והוא העתיק בדרך מרמה את רשימת התפוצה המוצפנת ממחשביה של המבקשת ומסר אותה למשיבה 2. לטענת המבקשת, חברו כל 4 המשיבים במעשה גניבת-תוכנה (אותה רשימת חברות, ספקים, אנשי קשר, לקוחות, תימחור וכיוב') נתונים המהווים סודות מסחריים שהם קניינה של המבקשת בלבד (להלן: "הסודות המסחריים"). לאור המעשים המיוחסים למשיבים עתרה המבקשת למתן צו מניעה זמני שיורה למשיבים: - א. שלא לעשות כל שימוש בתוכנת מערך התפוצה של המבקשת, לרבות איסור פניה אל לקוחותיה וספקיה. ב. להחזיר למבקשת את תוכנת מערך התפוצה. ג. להימנע מעשיית שימוש כלשהוא בכל מידע הקשור במבקשת ובלקוחותיה. ד. למשיבים 1 ו- 2 : למלא אחר התחייבותם לשמירת סודותיה המסחריים של המבקשת ע"פ תמצית הסכמים שנחתמו עמהם כשנשכרו לעבוד אצלה. 2. תמצית תגובותיהם של המשיבים לבקשה ניתנת לסיכום מקוצר כדלקמן : המשיבים כופרים בטענה שמי מהם גנב ו/או נטל בדרך מרמה תוכנת מערך התפוצה של המבקשת וכן כופרים הם בטענה שעשו שימוש בתוכנה האמורה ו/או בנתונים שכביכול הועתק על ידם ממחשבי המבקשת. 3. לאחר ששמעתי העדויות ועיינתי בראיות שהגישו הצדדים במהלך הדיון בבקשה, ולאחר שב"כ הצדדים סיכמו טיעוניהם, הנני מחליטה כדלקמן: - א. ענייננו נדון במסגרת בקשה לסעד זמני ועל כן אין בכל האמור להלן כדי לחרוץ דינה של התובענה העיקרית ככל שזו תתברר בעתיד. בהחלטה זו בית הדין משתית את מסקנותיו המשפטיות אך ורק על סמך העדויות והראיות שהובאו בהליך הזמני, ומדובר בקביעה לכאורית בלבד וזאת כדי שלא לחסום דרכו של צד כלשהו לפרוש מסכת ראיות מלאה ומפורטת יותר בשלב הדיון בתובענה העיקרית. ב. מעדותו של מנהל המבקשת (ראה, למשל, בעמ' 5 לפרוטוקול הדיון מיום 12/08/01) כמו גם מעדותם של המשיבים עולה המסקנה כי: המבקשת לא הרימה הנטל להוכחת טענתה כי המשיב 4 גנב ממנה את תוכנת מערך התפוצה ואף לא הוכיחה כי הוא העתיק את הקובץ האמור. כל שהיה למנהל המבקשת להעיד עליו הוא בגדר חשדות והסקת מסקנות מעצם פעילותו של המשיב 4 בחברה ועיסוקו במחשביה. ואולם תפקידו של המשיב 4 ממילא חייב אותו לעסוק בבסיסי הנתונים שבמחשבי המבקשת ועל כך לא נחלקו הצדדים בדעותיהם. עם זאת, את הטענה כאילו משיב 4 גנב תוכנה או העתיק נתונים ממחשבי המבקשת - היא לא הוכיחה אפילו לכאורה. ג. אותו מסמך שכנתב על משיב 4 ע"פ דרישתו של מנהל המבקשת - אינו יכול לשמש כראיה לביסוס חשדותיה בדבר גניבת התוכנה או העתקת נתונים ומסירתם למשיבה 2. אני מעדיפה את גירסתו והסבריו של משיב 4 באשר לנסיבות בהן נכתב המסמך האמור ובאשר לסירובו לחתום על אותה "תוספת" שנדרש ע"י מנהל המבקשת לכתוב כהודאה במעשה הגניבה המיוחס לו (נספח ז' לבקשה). כהמשך לאותו "לחץ" שהופעל על משיב 4 לחתום על הודאה במעשה המרמה שיוחס לו ע"י המבקשת, אני מעדיפה את דבריו של המשיב הנ"ל באשר לסירובו לגשת לבדיקת פוליגרף כדרישת אנשי המבקשת, ובוודאי שאין לזקוף את סירובו (לאור נסיבות כתיבתו של המסמך האמור) לחובת אמינותו של משיב 4. ד. המבקשת לא הביאה ראיות של ממש (למעט חשדות, כאמור, ובקשה להסקת מסקנות מאותם חשדות) לטענותיה בדבר שימוש שעשו, כביכול, משיבים 1, 2 ו-3 בתוכנת מערך התפוצה או בסודות המסחריים שלה. במהלך הדיון התברר שלמעשה לא טוענת עתה המבקשת כי המשיבים גנבו את התוכנה אלא את הנתונים (DATA) המהווים, לגירסתה, סודות מסחריים. ה. פטורים אני מלשוב ולפרט את המסקנות וההלכות המשפטיות שיש לפסוק בעקבות פס"ד צ'קפוינט (דן פרומר וצ'קפוינט נ' רדגוארד בע"מ - עע 164/99) וזאת מאחר שבענייננו לא הוכיחה המבקשת את קיומה של התשתית העובדתית המשמשות עילה לעתירתה לסעדים הזמניים המבוקשים. משלא הוכח שמי מהמשיבים נטל מהמבקשת (ובלשונה: גנב ונטל במירמה) את סודותיה המסחריים, וכי בעקבות נטילה או גניבה זו גם נעשה ע"י מי מהמשיבים שימוש באותם סודות מסחריים, ממילא נשמט הבסיס לעילת העתירה ואין מקום להיעתר לבקשה וליתן את הסעד המבוקש. ו. לאור האמור לעיל, הבקשה כנגד כל אחד מהמשיבים נדחית. הוצאות בקשה זו ילקחו בחשבון בעת מתן פסק הדין בתובענה העיקרית. זכויות יוצרים (הפרת)