המבקשת טוענת שהוראת ס' 73ב מסרה את הסמכות הייחודית לדון בבקשה לביטול פטנט לרשם הפטנטים, ומכללא שללה סמכות זו מבית המשפט למעט באותם מקרים מיוחדים הקבועים בחוק, כגון בערעור על החלטת רשם הפטנטים (ס' 174 לחוק) או במקום שעל בית המשפט להכריע בתוקפו של פטנט אגב אורחא (ס' 182 לחוק). להלן החלטה בנושא ביטול פטנט - סמכות עניינית: החלטה בקשה לסילוק על הסף של תובענה להצהרה על בטלותו ולצו בדבר ביטולו של פטנט ישראלי מס' 106904 ("הפטנט"). ביסוד הבקשה עומדת הטענה שבית משפט זה נעדר סמכות לדון בתובענה מפני שהסמכות העניינית הייחודית לדון בה מסורה לרשם הפטנטים. הבקשה הוגשה על ידי הנתבעת SmithKline Beecham Plc שהיא הבעלים הרשום של הפטנט ("המבקשת") והמשיבה היא התובעת טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ ("טבע" או "המשיבה"). לפני בית משפט זה תלויה ועומדת תובענה אזרחית אחרת (ת"א 2091/02) שהגישה SmithKline Beecham Plc נגד אוניפארם בע"מ ותרימה תוצרי רפואה ישראליים מעבדות בע"מ (שתיהן יכונו להלן: "אוניפארם") בטענה שאוניפארם הפרו את אותו הפטנט. אוניפארם מתגוננים בטענות אחדות ובהן טענות בדבר תוקפו של הפטנט, והן עותרות "לדחות את התובענה, לקבוע כי הפטנט בטל, לצוות על ביטול הפטנט ...". הדיון בתובענה זו ("התובענה הראשונה") קבוע לשמיעת הראיות לימים אחדים בחודשים ספטמבר ואוקטובר שנה זו לפני השופטת ד. קרת. ביום 15.4.04 הגישה טבע את התובענה הנוכחית לבית משפט זה נגד המבקשת (ת"א 1524/04). בתובענה זו טבע עותרת לסעד הצהרתי ש"הפטנט חסר כל תוקף" ולצו המורה על ביטולו עקב כך. בד בבד עם הגשת התובענה עתרה טבע (בש"א 8964/04) "לאיחוד עניינים" דהיינו להורות על איחוד הדיון בתביעתה עם הדיון בתובענה הקודמת. אוניפארם הסכימו לבקשה ובלבד שלא יהיה בקבלתה כדי לפגוע במועדים שנקבעו לשמיעת הראיות. המבקשת דנן טרם הביעה עמדתה לעניין איחוד הדיון, ובשלב זה ביקשו היא וטבע שאתן החלטה בבקשה שלפניי לסילוק על הסף ואכריע בה על יסוד הבקשה, התשובה והתגובה לתשובה. המחלוקת ומסגרת הנורמטיבית ענייננו בסוגיה של סמכות עניינית הכרוכה בסוגיה של הליך תלוי ועומד; השאלה היא אם הסמכות לדון בתובענת המשיבה מסורה כטענת המבקשת לרשם הפטנטים בלבד או שמא גם לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה כטענת המשיבה. ההוראות היסודיות בסוגיית הסמכות נמצאות בסעיפים 73ב ו-74 לחוק הפטנטים ("החוק"), וזו לשונן: "ביטול פטנט שלא על פי בקשת בעל הפטנט 73ב. הרשם רשאי על פי בקשת כל אדם שאיננו בעל הפטנט, לבטל פטנט אם מצא כי קיימת עילה שעל פיה ניתן להתנגד למתן הפטנט; דיני ההתיישנות לא יחולו על בקשת ביטול לפי סעיף זה. דיון הרשם בבקשה תלויה ועומדת בבית המשפט 74. (א) הוגשה לרשם בקשה למחיקה לפי סימן ד' או בקשה לביטול לפי סימן ד' או לפי סימן זה בזמן שתלוי ועומד בבית-משפט הליך בשל הפרת אותו פטנט או ביטולו, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט. (ב) ... (ג) נפתחו הליכים בבית המשפט בשל הפרת פטנט לאחר שהוגשה לרשם בקשה לביטולו או בקשה למחיקתו, יוסיף הרשם לדון בבקשה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לענין זה." המבקשת טוענת שהוראת ס' 73ב מסרה את הסמכות הייחודית לדון בבקשה לביטול פטנט לרשם הפטנטים, ומכללא שללה סמכות זו מבית המשפט למעט באותם מקרים מיוחדים הקבועים בחוק, כגון בערעור על החלטת רשם הפטנטים (ס' 174 לחוק) או במקום שעל בית המשפט להכריע בתוקפו של פטנט אגב אורחא (ס' 182 לחוק). כתנא דמסייע מביאה המבקשת את החלטה של חברתי הרשמת י. שיצר בת"א (ת"א) 1153/99 בש"א 32391/99AKTIEBOLAGET HASSEL נ' דקסל בע"מ, דינים מחוזי לג (5) 777. באותו עניין עסקה הרשמת בהרחבה בשאלת סמכותו של בית המשפט לדון בתובענה שעניינה תקיפה ישירה של תוקפו של פטנט לאור סמכויותיו של רשם הפטנטים כפי שנקבעו בחוק הפטנטים לעומת פקודת הפטנטים שקדמה לו, והגיעה למסקנה: "לפיכך, ההוראות המאפשרות תקיפה ישירה של תוקף פטנט בבית המשפט כערכאה דיונית הושמטו. לבית המשפט נותרה הסמכות לדון בערעור על החלטת רשם הפטנטים בלבד. ... העולה מן המקובץ הוא כי בית המשפט אינו מוסמך לתת את הסעד המבוקש של צו הצהרתי לפיו הפטנט אינו תקף." המשיבה גורסת שלבית המשפט נתונה סמכות מקבילה לסמכות רשם הפטנטים להצהיר על בטלותו של פטנט. המשיבה מעגנת את דבריה בהוראת ס' 74(א) הנ"ל ובהוראת ס' 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, המקנה סמכות שיורית לבית המשפט המחוזי לדון ב"כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום" וב"כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר". לדעת המשיבה יש ללמוד מהוראת ס' 74(א) הנ"ל שהמחוקק הכיר בסמכותו של בית המשפט לדון בהליכים לביטול פטנט שעל כן אין סמכותו של רשם הפטנטים סמכות ייחודית. דיון בעלות הדין אינן חלוקות בשאלת עצם סמכותו של בית המשפט כערכאה ראשונה לדון בשאלת תוקפו של פטנט. המחלוקת ביניהן עוסקת בשאלה אם סמכות זו נתונה לבית המשפט רק במקום שהתקיפה עקיפה, או שקיימות נסיבות מיוחדות שבהן ידון בית המשפט גם בתקיפה ישירה של הפטנט ואם נסיבות אלה מתקיימות בענייננו. אין בדעתי להיכנס לפני ולפנים לטענותיהן ההדדיות של בעלות הדין ולא אעסוק בשאלה (שהוכרעה בהחלטתה של הרשמת שיצר בפרשת AKTIEBOLAGET HASSEL נ' דקסל בע"מ הנ"ל) אם נתונה לבית משפט זה הסמכות הכללית לדון בתקיפה ישירה של פטנט. די אם אומר שהוראות החוק שהובאו לעיל ושהקנו לרשם הפטנטים את סמכותו לא שללו במפורש את סמכותו הכללית של בית המשפט (ר' ס' 40 לחוק בתי המשפט) לרבות סמכותו ב"כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר" שהרי סמכותו של רשם הפטנטים לא נקבעה כסמכות ייחודית 'ברחל בתך הקטנה'. גם פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 217/86 שכטר נ' אבמץ בע"מ, פ,ד מד(2) 846 לא הכריע באופן חד משמעי בסוגיות שלפנינו, וכך גם ע"א 735/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577 שעסק בשאלת סמכותו של רשם המדגמים. יתר על כן הוראות החוק (ס' 74(א)) הקנו לבית המשפט סמכות לעכב את הדיון לפני רשם הפטנטים בתקיפה ישירה של פטנט, וברור כי מטרתה של סמכות זו למנוע התדיינות כפולה ואפשרות של החלטות סותרות בדבר תוקפו של פטנט שייתן בית המשפט, ולו בתקיפה עקיפה, מחד גיסא, ורשם הפטנטים מאידך גיסא, וכך להותיר את ההכרעה בתוקף הפטנט לבית המשפט. כך גם דבריו של השופט (כתוארו אז) ש. לוין: "הסוגיה שבה דנים שני סעיפים אלה היא סוגיית ה'ענין התלוי ועומד' (PENDENS LIS ALIBI), שהרי בשני ההליכים - התובענה בבית המשפט ובקשת הביטול שהוגשה לרשם הפטנטים - עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית: ע"א 9/75 פ"ד כ"ט (2) 477 והיא - שאלת תקפו של הפטנט. אם יחליט בית המשפט לדחות את התביעה על יסוד עילה שניתן על פיה להתנגד למתן פטנט, יצווה על ביטול הפטנט: סעיף 182 לחוק. סעיף 74(א) נותן ביטוי לכלל הקדימות המקובל בסוגיה הנדונה, לאמור שלכאורה ניתנת עדיפות להליך שהוגש לבית המשפט על פני בקשת ביטול שהוגשה לאחר מכן לרשם הפטנטים וסטייה מהכלל האמור מחייבת נטילת רשות בית המשפט. לפי כללי ה- LIS ALIBI PENDENS הרי אם ניתנה הרשות, היה על בית המשפט לעכב את ההליכים שלפניו; ... אך ברור הוא שקיימת קורלציה בין שני ההליכים, ושיש למנוע ככל האפשר, בגדר השימוש בשיקול הדעת, ניהול של הליכים מקבילים בעת ובעונה אחת בשתי הערכאות." (רע"א 2128/95 קונטרק ליין בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ, תק-על 95(2), 1530 בעמ' 1531-1532) ר' בעניין זה גם את החלטתו של השופט נ. ישעיה בת"א (ת"א) 1240/99 ג'נמדיקס בע"מ ואח' נ' AKTIEBOLAGET HASSEL ואח' (החלטה מיום 3.8.00 פורסמה באתר האינטרנט של נבו). השופט ישעיה סירב להורות לרשם הפטנטים לדון בבקשה שהגישה בעלת דין לביטול פטנט מפני שהליך לתקיפה עקיפה של הפטנט היה תלוי ועומד לפני בית המשפט מהנימוק "שכן כאשר נידונה בקשה דומה בבית המשפט המחוזי, מה טעם לאפשר לבעל דין אחר, או לאותו בעל דין, להתדיין באותה סוגיה בפני פורום אחר". השופט ישעיה המשיך ועמד על הגיון הדברים כדלקמן: "הכללים בדבר 'מעשה בית דין' ועניין 'התלוי ועומד' הם כללים המיושמים בכל התדיינות משפטית בתחום האזרחי בין אותם צדדים. בתי המשפט לא יאפשרו התדיינות נוספת בין אותם צדדים אם המחלוקת או הפלוגתא בה מדובר הוכרעה בעבר בהליך משפטי אחר (מעשה בית דין) או שהיא תלויה ועומדת בין הצדדים בהליך מקביל ('עניין תלוי ועומד'). לו ביקש המחוקק למנוע התדיינות דומה בקשר לבטלותו או תקפותו של פטנט, לא היה הוא נזקק להוראת דין מיוחדת בדמותו של סעיף 74(א) הנ"ל שכן הדין הכללי בדבר RES YUDICATA או LIS ALIBI PENDENS היה חל גם במקרה זה. אלא שהמחוקק ביקש 'להרחיב' את תחולת האיסור של התדיינות כפולה או התדיינות חוזרת כאשר מדובר בתקפות פטנט, על כן טרח הוא וקבע הוראת דין מיוחדת בדמותו של סעיף 74 (א) הנ"ל לאמור: המחוקק ביקש למנוע התדיינות כפולה לגבי תקפותו של אותו פטנט, בין שהתדיינות היא בין אותם צדדים ובין אם מדובר בצדדים אחרים. לא ניתן להסביר או להבין את התכלית החקיקתית של הוראת דין ספציפית זו, אלא ברצונו וכוונתו המפורשת של המחוקק למנוע התדיינות כפולה, כאמור, גם כאשר מדובר בצדדים שונים שלא היו בעלי דין בהתדיינות הקודמת או בהתדיינות אחרת. ... מכאן ניתן להסיק בבירור, וכאמור, כי המחוקק ביקש למנוע התדיינות כפולה ומקבילה בענייני בטלות פטנטים, בכל מקרה, בין שמדובר באותם צדדים ובין אם לאו." ומה הן הנסיבות המיוחדות בענייננו ? שבים אנו לתביעה הראשונה התלויה ועומדת לפני בית המשפט, ואחת השאלות העיקריות הנדונות בה היא תוקפו של הפטנט. בית המשפט עומד אפוא להכריע במסגרתה בתוקפו של הפטנט, ואין מקום להליך נוסף לפני רשם הפטנטים שיעסוק אף הוא בתוקפו של אותו פטנט. קיום הליכים כפולים באותה שאלה גופה לפני שתי ערכאות שאחת מהן היא ערכאת הערעור על חברתה איננו ראוי; הדבר יגרום לבזבוז משאבים רבים של המדינה ושל בעלות הדין, עלול להביא להחלטות סותרות, לפגוע בתקינות ההליכים ואינו מתיישב עם תכלית החקיקה. אמנם לבית המשפט יש סמכות לעכב את ההליכים לפני רשם הפטנטים, אך עיכוב שכזה, אם יינתן, ישלול למעשה מהמשיבה את זכותה להביא את עניינה לפני הערכאות - זכות חוקתית שאין צורך להכביר מלים על חשיבותה. יוצא אפוא שלשיטת המבקשת תישלל זכותה של המשיבה לטעון נגד תוקפו של הפטנט, שהרי ממה נפשך - אם נפנה את המשיבה להביא את עניינה לפני רשם הפטנטים נמצא מפנים אותה להליך כפול ומיותר שנזקו מרובה מתועלתו, ואם נעכב את תביעתה אצל רשם הפטנטים נמצא מונעים ממנה את זכות הגישה לערכאות. הפתרון הנכון הוא לאפשר למשיבה להביא את עניינה לפני בית המשפט הדן באותה סוגיה ממש ובכך להביא הן להכרעה אחת ואחידה בדבר זכויותיהם של כל הצדדים, הן לחיסכון במשאבים ובהליכים מיותרים. אם תרצו אפשר לראות בתביעתה של המשיבה מעין בקשה להצטרף כבעל דין דרוש בתובענה הראשונה, שהרי עניינה הוא אותו עניין שיש לאוניפארם בהכרזה על בטלותו של הפטנט ובצו לביטולו. כאשר בית המשפט כבר דן בתוקפו של הפטנט, ולו בתקיפה עקיפה, רצוי לאפשר לבעל דין נוסף להביא לפני בית המשפט גם את עמדתו ועניינו באותן שאלות שבהן הוא עוסק ולא להרבות התדיינויות. התוצאה היא שהבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪. סמכות ענייניתפטנטים