תפיסת מתנות נישואין בפשיטת רגל

בית המשפט פסק לגבי תפיסת מתנות נישואין בפשיטת רגל כי הגם שכספי מתנות של פושט רגל מוקנים לנאמן, יש להשיגם בדרך ובאמצעים שלא יפגעו בצדדים שלישיים, בסבירות ובמידה הראויה. כך למשל, יוכל הנאמן לאחר האירוע לנסות לעקל כספים או לדרוש לחקור את החייב באשר לכספים שהתקבלו כמתנות, בגדר תפקידו, או לנקוט בכל הליך סביר אחר ברשות בית המשפט.


להלן החלטה בנושא תפיסת מתנות נישואין בפשיטת רגל:

החלטה

לפניי בקשת הנאמן (להלן: "הנאמן") על נכסי פושט הרגל (להלן: "החייב") לאשר לו לתפוס מתנות שיקבל החייב בטקס הנישואין שיתקיים בגן אירועים ביום 27.8.09.

רקע כללי:
1.     ביום 3.6.07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, וביום 9.12.08 הוא הוכרז פושט רגל ועו"ד שמעון אורי התמנה כנאמן על נכסיו.

החייב אינו עומד בתשלום החודשי שנקבע בצו הכינוס, ואינו מגיש דו"חות אמת על עיסוקיו, הכנסותיו והוצאותיו. הפיגור בתשלומי החייב מסתכם ב- 38,100 ₪. בקופת פשיטת הרגל הצטברו כ-23,500 ₪.
לנאמן נודע, כי החייב עומד להינשא ביום 27.8.2009 בגן האירועים המפואר, לדבריו, "קסאנדו" בפתח-תקווה, וצירף צילום ההזמנה לחתונה (הכוללת גם הסעה מירושלים, בתיאום טלפוני עם החייב).
בדיון טרם הכרזת החייב כפושט רגל, ביקש הוא לחזור בו מבקשתו על מנת שיוכל לחזור לתיק האיחוד בהוצאה לפועל, אלא משהודיעו חלק מהנושים כי הם יבקשו את הכרזתו, חזר בו והסכים להכרזתו, וכך הוריתי.
משלא עמד החייב בתשלומים שהלכו והצטברו, ולא השלים את הפיגורים כפי שהצהיר בבית המשפט, ביקש הנאמן להורות על הוצאת פקודת מאסר נגד החייב, ובקשתו התקבלה.
ביום 28.6.09 ביקש החייב לבטל את פקודת המאסר, אולם בקשתו לא התקבלה.

מהות הבקשה:
2.     הנאמן טוען כי מתנות שמקבל החייב מוקנות לנאמן (כעולה מהסעיפים 42 ו-85(1) לפקודה), ועליו לפעול לתפיסת המתנות שיקבל החייב בחתונתו.
לצורך כך, פנה הנאמן למר פרוספר X, שהוא "בעל תפקיד" מורשה (רשיון מס' 1535) לפי הסעיפים 5-5ב לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, ותפס מספר פעמים בעבר מתנות בחתונות במסגרת הליכי הוצאה לפועל, והוא הסכים לבצע את תפיסת המתנות, בעזרת צוות מתאים, תמורת שכר של 10,000 ₪ (כולל מע"מ, ולא כולל שכר שוטרים, אם יידרשו שוטרים בשכר).
לפיכך, מבקש הנאמן להורות לו כדלקמן:

"א. הנאמן ישכור, על חשבון קופת פשיטת הרגל, את שירותיו של מר פרוספר X, ת.ז. X, לצורך תפיסת השיקים והמזומנים שיינתנו כמתנות (להלן - המתנות) בחתונתם של רוני X, ת.ז. Xויעל X, ת.ז. Xביום 27.8.09בגן האירועים "קסאנדו", ברח' בן ציון גליס 50 באיזור התעשייה סגולה בפתח תקווה.
ב.     מר פרוספר X יתפוס את המתנות בחתונה הנ"ל. לצורך תפיסת המתנות הוא ייכנס, ביחד עם הנלווים אליו, לגן האירועים הנ"ל, ויהיה רשאי לתפוס את כספת המתנות, ולערוך, בעזרת המשטרה, חיפוש בכל מקום ואצל כל מי שנוכח במקום ויש יסוד להניח שהוא מחזיק מתנות.
ג.     הנהלת גן האירועים "קסאנדו" תסייע למר פרוספר X, ככל שיידרש, ותאפשר למר X ולנלווים אליו להיכנס ולתפוס את המתנות.
ד.     משטרת ישראל תסייע לביצוע תפיסת המתנות. אם יידרש תשלום למשטרה, יבוצע התשלום על חשבון קופת פשיטת הרגל.
ה.     הנאמן יפתח את המתנות ויערוך רישום מדוייק שלהן.
ו.     הנאמן יפתח חשבון בנק מיוחד ע"ש החייב, ויפקיד בו את הכספים שיימצאו במזומנים בין המתנות.
ז.     ככל שיימצאו בין המתנות שיקים לפקודת החייב, יחתום הנאמן בגב השיקים את שמו של החייב, ויפקיד את השיקים לחשבון הנ"ל.
ח.     לא יבוצעו משיכות מחשבון הבנק הנ"ל עד לדיון שייקבע בבית המשפט.
ט.     ככל שיימצאו בין המתנות שיקים שאינם לפקודת החייב, יופקדו שיקים אלה בכספת של הכונס הרשמי עד לדיון שייקבע בבית המשפט.
י.     ייאסר פרסום הבקשה וההחלטה עד לתפיסת המתנות בפועל".

תגובת הנכ"ר:
3.     הכנ"ר הגיב בכתב, בזו הלשון:
"לבקשת כב' בית המשפט מתכבד הכונס הרשמי להודיע כי הינו תומך בבקשת הנאמן למתן הוראות ובלבד שבמידה ולא ימומשו כל כספים יופחת שכרו של בעל התפקיד על סך של 7,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. עמדה זו מוסכמת על בעל התפקיד".

דיון:
4.     סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה") קובע כדלקמן:

"ניתן על חייב צו כינוס... יכריז בית המשפט בצו שהחייב פושט רגל, ומשעשה כן, יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו ויוקנו לנאמן".

מה הם, אם כן, נכסי פושט הרגל?
סעיף 85 לפקודה שכותרתו: "נכסי פושט רגל יכללו, בכפוף להוראות סעיף 86", קובע:
"כל נכס השייך לפושט הרגל או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו לפני ההפטר" (סעיף 85(1)).

יתר סעיפי המשנה כוללים הוראות לענין קופות גמל ומטלטלין של החייב שהיו בחזקתו לפני הכרזתו, ואילו סעיף 86 לפקודה מחריג נכסים שאינם בני חלוקה, כגון צרכי אוכל לתקופה סבירה, חפצי לבוש ובית, תשמישי קדושה, מכונות ומכשירים בהם הוא עובד לשם פרנסתו, וכלים ומכשירים הנחוצים לחייב נכה (חו"ח) בשל נכותו. (ראו ש' לוין, וא' גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, 2000, שם, 369).
הנה כי כן, אין החרגה של מתנות שמקבל פושט הרגל, יהא מקורן אשר יהא.
רואים אנו אפוא, כי אכן ככלל כל נכס של החייב, לרבות מתנות או הענקות למיניהן וסוגיהן, נכנסות בגדרו של סעיף 42 לפקודה.
כשביקש המחוקק להחריג נכסים מסוימים, אמר זאת במפורש בסעיפים 85, 86 לפקודה, כאמור לעיל.
5.     יחד עם זאת, ישנן הגבלות כאשר מדובר בקצבת זקנה או קצבת נכות שנועדה להבטיח את קיום האדם בכבוד או לאפשר לו ניידות (ראו פש"ר (ת"א) 2548/99 עו"ד שמואל צור נ' וינטבאום, (אתר נבו) (26/1/04)).
יפים לענין זה, בהשלכה, דברי כב' המשנה לנשיא השופט מ' אלון ב"פרשת פר"ח" - בג"צ 530/92 פר"ח 1992, סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת נ' שר המשפטים (אתר נבו) (31.8.93), באלה המילים:
"מן המושכלות הראשונים של שלטון החוק - לציית ולמלא אחר הוראותיו של בית המשפט, ובכך עניינו של חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. ואף זה מושכל ראשון בתפיסת העולם שבמערכת משפטנו - וייאמר מיד כי לא כך היה לעולמים ברוב המערכות השונות, כפי שנעמוד על כך להלן - שמטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את פסק דינו של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב".
(שם, פסקה 1). (ההדגשה - אינה במקור).


נראה בעיני, כי דברים אלה יפים אף לענייננו.
נקודת המוצא אפוא, לדיון זה, הינה כי כספים שמקבל פושט רגל בעקבות אירוע כגון דא הם בגדרו של סעיף 42 לפקודה, שכן, כל משאביו השיוריים של החייב מוקנים לנאמן, כפי שציין כב' השופט י' מלץ בע"א 404/87, 478 וסינג נ' רו"ח י' ורקר פ"ד מד(2) 593 (1990), בזו הלשון:
"המטרה העיקרית שביסודה היא העמדת כל פוטנציאל הפירעון שיש לפושט הרגל לרשות נושיו. כל משאביו השיוריים, מעבר לצרכי מחייתו, נתונים להישג ידו של הנאמן, יהא מקורם אשר יהא". (שם, 598).
6.     מכאן עלינו לבחון האם פעולה כגון זו, המבוקשת בהליך זה, כמפורט לעיל, והמצריכה סיוע של משטרת ישראל לשם ביצועה, הינה הפעלת הדין באופן מידתי (במובן הרחב של המילה).
בפן זה יש לקחת בחשבון שמדובר באירוע ייחודי לא לפושט הרגל בלבד, אלא לכלה ולמשפחות הצדדים ומוזמניהם, והפעולות המבוקשות נעשות בהכרח ומטבע הדברים תוך פגיעה בפרטיותם, שעה שהם בבחינת צד שלישי.
אין ספק שהפעולה מורכבת, שהרי אם היא תהא גלויה בתחילת הערב, הרי שהמוזמנים לא ימסרו את תשורותיהם לבעלי השמחה ויסכלו את מטרת הפעולה, ואם תעשה בשלב מאוחר יותר, הרי יהא צורך לערוך חיפוש אצל הנוכחים באירוע (כמבוקש על ידי הנאמן בפסקה 2(ב) לעיל).
גם אם בעבר ננקטו פעולות מסוג זה (ראו למשל בש"א 7870 (חי') פש"ר 199/04 אוחנה גבאי מלכה נ' אוחנה יצחק והכונס הרשמי (אתר נבו) (13.5.09)), נראה בעיני, כי הפעולה המבוקשת פוגעת בכבוד האדם, ובעיקר בצדדים הנוספים, פרט למשיב, אינה מתאימה לרוח העידן, ואינה עומדת ביחס ישר לתוצאה שעשויה להתקבל הימנה.
7.     פן נוסף שיש ליתן עליו את הדעת הינו "עלות מול תועלת", שכן הנאמן מציין כי שכרו של הקבלן הינן בסך 10,000 ₪, ושכרה של משטרת ישראל טרם ידוע. כך גם, אף לו היתה הפעולה מתבצעת הרי שמחצית, לפחות, מן המתנות שתתקבלנה שייכות לכלה, וצפוי כי יטען שיש לקזז את עלויות האירוע. בענין אוחנה הנ"ל, בסופו של יום הפעולה לא בוצעה באשר לא היה סיפק בידי המשטרה להערך בהתראה קצרה למשימה.
כן עלינו לזכור כי לא מדובר בעסקה מסחרית שמבצע פושט הרגל, שנושיו מצפים כי את פירותיה יש לחלק ביניהם.
8.     הנה כי כן, לא פתחתי צוהר לדיון בפסקת ההגבלה בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו שבמרכזה מונחת דרישת המידתיות. אולם, ולו בהשלכה, אביא את "סוף דבר" במאמרו של המחבר אהרן ברק, 'מבחן המידתית במובנו הערכי', ספר מישאל חשין (עורכים אהרן ברק, יצחק זמיר, יגאל מרזל) ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, ומערכת משפטים, התשס"ט-2009, כדלקמן:
"עמדתי על היבטים אחדים של המידתיות כאמת מידה חוקתית. היא מונחת בלב הבחינה החוקתית של חוק הפוגע בזכויות אדם חוקתיות. היא חלה על כל זכות חוקתית. היא מבטאת שני רעיונות חשובים. האחד, שזכויות האדם אינן מוגנות כדי מלוא היקפן. האחר, כי זכויות האדם הן יחסיות. ניתן לפגוע בהן. המידתיות מונחת במרכז הבחינה החוקתית של פגיעה זו. יסודותיה של המידתיות טרם נבחנו לעומקם. רבה העבודה המונחת בפני החוקר והשופט. בהגשמתה זו מאירה אמרתו של המשנה לנשיא מ' חשין, אשר המאמר נושא את שמה, לפיה מבחן המשנה השלישי הוא "מבחן המידתיות 'במובנו הערכי'. עניינו של מבחן זה הוא בערכים, וכך ראוי הוא כי נכנהו". (שם, 211).


תהיינה זכויותיהם של הכלה, המשפחות ושל החוגגים, אשר תהיינה, בין שהן זכויות הקבועות בחוק היסוד, בין בחקיקה ובין בפסיקה, נראה בעיני שזכות הנושים להנות ממשאביו השיוריים של פושט הרגל, נסוגה מפניהן.

9.     המסקנה היא אפוא, כי הגם שכספי מתנות של פושט רגל מוקנים לנאמן, יש להשיגם בדרך ובאמצעים שלא יפגעו בצדדים שלישיים, בסבירות ובמידה הראויה. כך למשל, יוכל הנאמן לאחר האירוע לנסות לעקל כספים או לדרוש לחקור את החייב באשר לכספים שהתקבלו כמתנות, בגדר תפקידו, או לנקוט בכל הליך סביר אחר ברשות בית המשפט.
לפיכך, אני דוחה את הבקשה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אישה מורדת

  2. נישואי פרגוואי

  3. חוק ברית הנישואין

  4. התרת נישואין מוסלמים

  5. התפטרות בגלל נישואין

  6. היתר נישואין בגיל 16

  7. חוק גיל הנישואין 1950

  8. מזונות בנישואים קצרים

  9. ביטול הסכם התרת נישואין

  10. מזונות בנישואים אזרחיים

  11. בקשה להתרת נישואין בהעדר

  12. היתר נישואין לפני גיל 17

  13. אישור רפואי לפני הנישואין

  14. נכסים שנרכשו לפני הנישואים

  15. החזר הוצאות נישואים אזרחיים

  16. היתר נישואין של נערה בהריון

  17. מזונות אישה בנישואים אזרחיים

  18. מזונות ילדים נישואים אזרחיים

  19. תפיסת מתנות נישואין בפשיטת רגל

  20. זכויות רכוש שהושג לפני הנישואין

  21. החזר כספי בגין הפרת הבטחת נישואין

  22. התרת נישואין לבני זוג מדתות שונות

  23. הצעת חוק נישואים של זוגות מעורבים

  24. זכויות ברכוש שנצבר בתקופת הנישואין

  25. פטור ממילואים בשנת הנישואין הראשונה

  26. נטל ההוכחה בתביעת הפרת הבטחת נישואין

  27. נישואים באתיופיה - פירוק שיתוף בדירה

  28. הצעת חוק התרת נישואין במקרים מיוחדים

  29. הפרת הבטחת נישואין או פרידה "רגילה" ?

  30. פקודת הנישואין והגירושין (רישום), 1919

  31. סמכות עניינית בתביעת הפרת הבטחת נישואין

  32. הצעת חוק נישואין וגירושין אזרחיים, התש"ס-2000

  33. סמכות נשיא בית המשפט העליון בעניין התרת נישואין

  34. עורך דין נישואים אזרחיים עם עובדת זרה - משרד הפנים

  35. אישור לרבנים קונסרבטיביים רפורמים לערוך טקסי נישואים

  36. הפרת הבטחת נישואין היא עילה חוזית להבדיל מתביעת נזיקין

  37. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953

  38. חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969

  39. צו שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (הסמכת בתי משפט לעניני משפחה), התשס"ו-2005

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון