תניית שימור בעלות

ההלכה בפרשת קידוחי הצפון, שהתקבלה בהרכב 7 שופטים, ביטלה למעשה את הלכת קולומבו הידועה. בהתייחסות לסוגיית תניית שימור הבעלות, מציין כב' המשנה לנשיא ש' לוין, כדלקמן:

"ב. לעניין ההכרה בתניית שימור בעלות יש לתת את הדעת גם לאמור בסעיף 169(ד) לפקודת החברות, שזו לשונו:

"על אף האמור בסעיף קטן (ב), שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר ובין שניתן בידי אדם אחר; לעניין זה, "אשראי" - לרבות מתן התחייבות כספית"

לפי הסדר זה, ניתנת עדיפות לבעל שעבוד שמימן את הנכס המשועבד, על פני בעל שעבוד צף עם הגבלה (על פי סעיף 169(ב) סיפא לפקודת החברות). הסעיף חל במפורש על כל מממן - בין אם הוא מממן חיצוני לעסקת המכר ובין אם הוא המוכר עצמו.

מההסדר שבפקודה עולה לכאורה שכדי שהעדיפות תוענק למממן, עליו לרשום את השעבוד אצל רשם החברות: בעוד שהכרה בתניית שימור בעלות תהיה שהצדדים יוכלו לקבוע במסגרת ההסכם ביניהם אם העיסקה תחשב כעיסקת שעבוד שיש חובה לרשום אותה על פי פקודת החברות, או שלא תחשב ככזו ואזי לא תחול חובת הרישום.

הבעייתיות המיוחדת בכך היא שסעיף 169(ד) מתייחס באופן ספציפי לסיטואציה של מכר באשראי, עם זאת, גם ביחס לסעיף 169(ד) אנו סבורים שהוא עוסק ב"שעבוד" בלבד, ואין הוא חל במקרים שבהם הבעלות טרם הועברה.


להלן החלטה בנושא תניית שימור בעלות:

החלטה

כללי
1.     לפניי בקשת חברת קווים מערכות תחבורה בע"מ, (להלן: "חברת קווים" או "המבקשת"), שהינה חברה העוסקת, בין היתר, במתן שירותי הסדרת תנועה, סימון כבישים, ייצור והתקנה של שלטים ותמרורים, וכן התקנת "עיני חתול" ומעקות בטחון, להתיר לה לפרק את הפריטים המתוארים לעיל, אשר הותקנו על ידה באתרים בהם בוצעו עבודות על ידי חברת אלי בראשי ובניו עבודות עפר ופיתוח בע"מ (להלן: "חברת בראשי"), לרבות בכביש 5, עיר דוד, מוזיאון הסובלנות, באר יצחק ועוד.

טיעוני המבקשת
2.     הבקשה הוגשה לאור העובדה שחברת בראשי הגישה בקשה להקפאת הליכים, וניתן צו הקפאה זמני, שהוארך על ידי לאחרונה. לטענת חברת קווים, לחברת בראשי נותר חוב כלפיה בסך 1,334,503 ₪, וכי על פי ההסכם בין הצדדים הציוד והמתקנים (שהותקנו באתרים) ישארו בבעלות המבקשת עד לתשלום מלוא המחיר על ידי חברת בראשי.

3.     טענה זו נסמכת על "תניית שימור הבעלות", היא הבסיס לבקשה שלפניי, והמבקשת סומכת ידה הפסיקה שקבעה כי תנייה זו הוכרה כדבריה: "כאמיתית, ראויה ולגיטימית" (ראו רע"א 1728/00 מ.ש. קידוחי הצפון בע"מ נ' ורד גוילי, פ"ד נז(4), 385), (להלן: "פרשת קידוחי הצפון"), ולפיכך זכותה, בהעדר תשלום מלוא התמורה, לפרק את ההתקנים שהתקינה באתרים הנ"ל. כן טוענת המבקשת כי אם יינתן לה לפרק ההתקנות יש לחברת בראשי אמצעים חלופיים, ויש חשש שעם סיום ביצוע העבודות תימסר העבודה למזמין, דבר שיסכל את תניית שימור הבעלות דלעיל.
     כמו כן, השיבה המבקשת לתגובות המשיבים, ומדגישה היא כי יש לבחון העסקה לגופה, וכי החברה ומשיב 1 הודו, ברוב הגינותם, כי תניית השימור מהווה חלק מההתקשרות ביניהם, וכן כי היא עומדת בתנאים והמבחנים שנקבעו 'בפרשת מעגלים' (ראו להלן). כן מציינת המבקשת כי הסתמכות על 'פרשת ולפמן' (ראו להלן) אינה מועילה למשיבה 4, לאור העובדה ששם היה מדובר באלמנטים מבטון שעורבבו ביתר חלקי הבנין.

תשובת הנאמן
4.     הנאמן השיב לבקשה, ומציין כי אף אם נכיר בזכותה של המבקשת לשימור הבעלות, הדבר יכול להיות שיקול בדרוגה במדרג הנשייה, ואולם פירוק המתקנים עלול לגרום נזק רב. ההלכה שנקבעה בפרשת קידוחי הצפון אינה גורפת באופן שאין אחריה ולא כלום.
מצבה של המבקשת הינו כשל כל נושה בפרשה זו, ובמצב של הקפאת הליכים אין מקום לרוקן את החברה מנכסיה, שכן הדבר עלול לסכל כל הסדר נושים.
מדובר, לדברי הנאמן, בפרויקטים רבים וגדולים ופירוק מתקנים באתרים השונים עלול להביא לתגובת שרשרת וסיכול הקפאת ההליכים.

תגובת משיבה 3
5.     משיבה 3, מרדכי בנימין ובניו בע"מ (להלן: "מרדכי בנימין"), הינה קבלן העוסק בין היתר בסוג הפעולות שעוסקת בו חברת בראשי, וקשורה לפרשה שלפנינו בחוזים משולבים עם המבקשת, חברת בראשי ומע"צ (משיבה 4). לטענתה נושא תניית שימור הבעלות אינה רלוונטית במישור היחסים שבין המבקשת למשיבות 4,3 ולכן יש לדחותה, מה גם שטענת שימור הבעלות לא חלה כאן באשר אין הסכם כתוב מפורש בין המבקשת לחברת בראשי (בש"א (חיפה) 844/04 מגדלי קירור ירושלמי בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות בע"מ בהקפאת הליכים).
משיבה 3 העבירה, לטענתה, את כל התמורה בגין העבודות שצוינו בבקשה למשיבה 2 או למשיבה 1, במלואה. קבלת הבקשה תגרום לנזקים עצומים למשיבה 3, ואף האינטרס הציבורי עלול להיפגע. הכביש נשוא הפרויקט הינו כביש פעיל ושמיש המשרת אלפי מכוניות יום יום.

תגובת משיבה 4
6.     אף משיבה 4 מתנגדת לבקשה ומצביעה על סעיף 29(4) לחוזה לביצוע עבודות קבלניות בין משיבה 4 למשיבה 3, מכוחו מבוצעות העבודות בפרויקט נשוא הבקשה, שם נאמר כי הקבלן מתחייב כי בהסכמים בינו לבין קבלני המשנה לא ייקבעו הוראות שאינן עולות בקנה אחד עם אלה שנקבעו בהסכם או עם ביצועו, ובסעיף 34(ד) לחוזה ביצוע העבודות הוסכם כי חומרים שסופקו למקום המבנה למטרת ביצוע והשלמתו, יעברו לבעלות המזמין במועד השקעתם במבנה.
משיבה 4 מפנה להשקעתה העצומה ולסיכון הנוסעים בכביש 5 אם הבקשה תתקבל. בקבלת הבקשה יהא משום העדפת נושים פסולה. תניית שימור הבעלים לא זו בלבד שלא הייתה מוסכמת עם המשיבה 4, אלא שלטענתה המבקשת יודעת היטב כי היא עומדת בניגוד מוחלט להוראות ההסכמים. כן מפנה היא לסעיף 67 לחוזה בין המבקשת למשיבה 4 שם נקבע כי לקבלן לא תהיה זכות עכבון בכביש ו/או בכל חלק ממנו.
מקרים דומים נדחו בפסיקה, ומשיבה 4 מצביעה על מספר מקרים (ראו להלן).
כן טוענת המשיבה 4 כי אין להעתר לסעד החילופי המבוקש, שכן מצבה של המבקשת במצבת הנשייה של החברה אינה אמנם מעניינה של משיבה 4, אולם אין לה יותר זכויות משיש לחברה עצמה.

דיון
7.     אכן לפניי בקשה גורפת, וכעולה מהנספחים שצורפו על ידי המבקשת בבקשתה, ישנם עשרות רבות של התקנים, ציוד ואביזרים, אשר עקירתם אכן עלולה לגרום לכך שלא ניתן יהא לסיים פרוייקטים שאמורים להכניס כספים לקופת הנאמן ולהועיל בגיבוש הסדר נושים, ממנו אף המבקשת תוכל להנות, בהתאם לנשייתה, כפי שתקבע, תאפשר זאת.

ההלכה בפרשת קידוחי הצפון, שהתקבלה בהרכב 7 שופטים, ביטלה למעשה את הלכת קולומבו הידועה. בהתייחסות לסוגיית תניית שימור הבעלות, מציין כב' המשנה לנשיא ש' לוין, כדלקמן:

"ב. לעניין ההכרה בתניית שימור בעלות יש לתת את הדעת גם לאמור בסעיף 169(ד) לפקודת החברות, שזו לשונו:
"על אף האמור בסעיף קטן (ב), שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר ובין שניתן בידי אדם אחר; לעניין זה, "אשראי" - לרבות מתן התחייבות כספית"
לפי הסדר זה, ניתנת עדיפות לבעל שעבוד שמימן את הנכס המשועבד, על פני בעל שעבוד צף עם הגבלה (על פי סעיף 169(ב) סיפא לפקודת החברות). הסעיף חל במפורש על כל מממן - בין אם הוא מממן חיצוני לעסקת המכר ובין אם הוא המוכר עצמו. מההסדר שבפקודה עולה לכאורה שכדי שהעדיפות תוענק למממן, עליו לרשום את השעבוד אצל רשם החברות: בעוד שהכרה בתניית שימור בעלות תהיה שהצדדים יוכלו לקבוע במסגרת ההסכם ביניהם אם העיסקה תחשב כעיסקת שעבוד שיש חובה לרשום אותה על פי פקודת החברות, או שלא תחשב ככזו ואזי לא תחול חובת הרישום. הבעייתיות המיוחדת בכך היא שסעיף 169(ד) מתייחס באופן ספציפי לסיטואציה של מכר באשראי, עם זאת, גם ביחס לסעיף 169(ד) אנו סבורים שהוא עוסק ב"שעבוד" בלבד, ואין הוא חל במקרים שבהם הבעלות טרם הועברה (וראה גם: א' חביב-סגל, דיני חברות, ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ב-תשנ"ג, עמ' 94-95)". (שם, פסקה 17).

כך גם ניתן ללמד על השיקולים להעתר לבקשת ביניים במצבי חדלות פרעון, מדחיית הבקשה לעיכוב ביצוע בפרשת ארגון מגדלי הירקות. כב' השופטת א' חיות, בדחותה הבקשה, מציינת ברע"א 1429/09 ארגון מגדלי הירקות ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' תק-על 2009(1), 4933, כדלקמן:

"במקרה שלפנינו, ואף אם אניח לטובת המבקשים כי סיכויי הערעור טובים (ואינני רואה צורך לקבוע מסמרות בעניין), אין מקום לסעד הזמני המבוקש שכן מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המשיבים ואין חשש ממשי כי היה והערעור יתקבל לא ניתן יהיה לשפות את המבקשים כדי שווי התוצרת החקלאית או כדי התמורה שנתקבלה בגינה בתקופת הניהול המיוחד. זאת, בהינתן העובדה כי הבנקים הם הנושים המובטחים שיזמו את כינוס הנכסים ואת הניהול המיוחד, והם אלה שיידרשו לשיפוי האמור ככל שיתקבל הערעור" (שם, פסקה 6).


8.     בפש"ר (ת"א) 1331/03 מעגלים לפיקוח ובקרה מיטב בע"מ נ' און 1973 הנדסת מיזוג אוויר בע"מ תק-מח 2004 (1), 2446 (להלן: "פרשת מעגלים"), ביקשו ספקים, לעקור טובין שהתקינו אצל המשיבה תוך הסתמכות על תניית שימור הבעלות. כבוד השופטת אלשיך סברה, כי בית המשפט העליון לא התכוון ליצור כלל גורף, לפיו משתנים כל סדרי הנשייה ומכאן ואילך הספקים יהיו נושים ראשונים, במעמד הדומה ל"שעבוד ראשון", בציינה:

"....אין זה צודק, ראוי או אפשרי, כי יקבע כלל גורף כי עצם איזכור המילים "שימור בעלות", יהיה כשימוש ב"מילת קסם" שאין אחריה ולא כלום. הלכה כזו היתה עומדת, בין היתר, בניגוד מוחלט לדין הכללי, הקובע כי חוזים יש לבדוק לפי מהותם האמיתית, ולא לפי חזותם הפורמלית". (שם, 2451).

אלשיך ואורבך בספרם "הקפאת הליכים הלכה למעשה" מציינים, כי כנגד חופש החוזים וחופש הקניין של הספק ניצבים, בין היתר, הזכות לקיום בכבוד של העובדים, זכות הקנין של ספקים ומתקשרים, אשר יפגעו בשל קריסת החברה בהקפאה, והאינטרס כבד המשקל של הציבור במניעת התפתחותם של פערי ענק חברתיים:

"על הדין הראוי להתבונן על התמונה הכוללת ועל מפת האינטרסים המתנגשים בשלמותה, ולאזן ביניהם תוך הפעלת הכרעות נורמטיביות מושכלות, הכרוכות במהותה של המדיניות הכלכלית חברתית משפטית, ועל ערכי היסוד העומדים מאחוריה… הלכת קידוחי הצפון… המתעלמת כליל מן ההיגיון והייחוד של דיני חדלות הפירעון…עלולה לחולל נזקים קשים, בעיקר בהקפאות הליכים. חסר בה בהלכה זו, אותו מימד של איזון בין חופש החוזים, העומד מאחורי התניות לשימור הבעלות, לבין צרכיהם של נושים אחרים" (שם, 161).

(כן ראו פש"ר (ע"א) 2361/04 (בש"א 13718/05) דמיון מתקני משחק נ' עו"ד רונן אורן, תק-מח 2006(1), 10982).

9.     אבחנה נוספת יש לעשות במקרה שההתקנות במבנה הפכו למחוברים (ראו ע"א (ת"א) 1985/04 רכבת ישראל בע"מ נ' ולפמן תעשיות בע"מ, תק-מח 2006(3), 5824 (בקשת רשות ערעור נדחתה). הגם שעובדות המקרה בפרשה זו היו שונות מבחינת אופי הטובין (אלמנטים מבטון שהוטמעו במבנה) אולם, אף במקרה שלפנינו ישנם אלמנטים רבים כגון סימון כבישים ומשטחים וכיו"ב, סימון אבני שפה, או תמרורים ספציפיים למקום (שאותם אין מבוקש אמנם לעקור), הרי שבאין שומה למתקנים המבוקשים בפירוק ביחס לסכום הכולל של העבודות, נראה שהנזק העלול להיגרם בפירוק רב.

10.     כעולה מדברי המשיבים מדובר למעשה בהתנייה חד צדדית, ואין אף נפקא מינא אם חברת בראשי לא מחתה. מכל מקום, תנאי כזה אמור להיות במסמך נפרד (ראו בש"א 25585/04 סטוק קפה בע"מ נ' ג'ון עינב, תק-מח 2005(3) 10967).

11.     פועל יוצא מן האמור, כי במקרה שלפני אין מקום להתיר עקירת הציוד וההתקנות, באשר הנזק שעלול להיגרם לנושים (ובכללם המבקשים) רב מן התועלת, כדברי כב' השופט לוין בע"א 673/87 י' סאלח ואח' נ' מפרק פרץ את איסר חברה לבנין והשקעות בע"מ (בפירוק), פ"ד מג (3) 57:

"ככל שניתן להציל עסק מהתמוטטות יש לחתור לכך בזהירות ובאחריות אך תוך תעוזה ותושיה. ככל שמתאפשר ניהול העסק… ההכרחי כעסק פעיל חי ותוסס…כן ייטב לנושים ולמשתתפים בחברה… בעשיה כזו ממשים תכלית החוק… מקדמים תוצאה צודקת". (שם, פסקה 21).


אשר לסעד החילופי וליישום הלכת קידוחי הצפון לעניין שדרוגה של המבקשת במדרג הנשייה, יהא צורך לדון בכך בנפרד ביחסים בין המבקשת למשיבות 3,4, וכך ייעשה.

לפני נעילה, נזכר בשירה של נעמי שמר: "על כל אלה", באומרה:
     "אל נא תעקור נטוע, אל תשכח את התקוה.
      השביני ואשובה אל הארץ הטובה".





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק חברת חוץ

  2. עיכוב פירוק חברה

  3. פירוק חברה משותפת

  4. ביטול פירוק מרצון

  5. תניית שימור בעלות

  6. פירוק חברה ממשלתית

  7. עבירות בפירוק חברה

  8. סמכות חקירה של מפרק

  9. הצהרת בעלות על עגורן

  10. בקשת החלפת מפרק חברה

  11. פירוק חברה סולבנטית

  12. פגם בהליך פירוק חברה

  13. פירוק חברה מטעמי צדק

  14. עורך דין פירוק חברות

  15. תביעה נגד חברה בפירוק

  16. בקשה למינוי מפרק זמני

  17. פירוק חברה זרה בישראל

  18. דחיית בקשה למינוי מפרק

  19. בקשה לאישור דו''ח מפרק

  20. החלטה בבקשת פירוק חברה

  21. זכות הקיזוז בפירוק חברה

  22. תיק פירוק שנסיבותיו חריגות

  23. המחאת חוב לפני פירוק חברה

  24. בקשת מפרק זמני למכירת רכב

  25. פירוק חברה לבקשת מס הכנסה

  26. תנאי שכר בתקופת פירוק חברה

  27. פירוק חברה בבית דין לעבודה

  28. גמלה לעובדים בגין פירוק חברה

  29. פירוק חברה עם מעט בעלי מניות

  30. דין קדימה בפירוק לרשויות המס

  31. פירוק חברה בגין הפסקת פעילות

  32. העברת כספים למנהל חברה בפירוק

  33. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1929

  34. צו החברות (שיפוט בפירוק), 1940

  35. הקמת חברה אחרת לאחר פירוק חברה

  36. ביטול צו פירוק זמני במעמד צד אחד

  37. חסי עובד מעביד בהליכי פירוק חברה

  38. תקנות החברות (פירוק), התשמ''ז-1987

  39. חברה בפירוק - פטור מאגרת בית משפט

  40. ביטול חלוקת נכסי החברה בפירוק מרצון

  41. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  42. מגבלות על ניהול עסק אחרי פירוק חברה

  43. פירוק מרצון של החברה מטעמים עסקיים לגיטימיים

  44. זכויות עובדים בפירוק חברה לדמי הודעה מוקדמת

  45. תביעת מאפיה שנקלעה להליכי פירוק נגד מחלק מוצרי מאפה

  46. צו החברות (פירוק) (פקדון לכיסוי מסים והוצאות), התשמ"ה-1985

  47. תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס''ט-2009

  48. תקנות מס הכנסה (הוראות לענין פירוקים מסוימים), התשס''ד-2004

  49. נטען כי החברה לא שילמה לתובע את המגיע לו וימים נכנסה להליך של פירוק מרצון

  50. היתר להגשת תביעה עצמאית נגד המנהל המיוחד שמונה בבמסגרת הליכי חדלות פירעון

  51. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון