תביעה נגזרת נגד חברי מועצת המנהלים

להלן פסק דין בנושא תביעה נגזרת נגד חברי מועצת המנהלים: פסק דין 1. המבקש מחזיק ב-3,500 מניות של המשיבה. כבעל מניות מבקש הוא להתיר לו להגיש, בשם המשיבה, תביעה נגזרת נגד חברי מועצת המנהלים שלה על סכום של -.10 מליון ₪. הסכום הנ"ל חולט ע"י שר התקשורת, מכספי המשיבה המופקדים אצלו, מתוקף סמכותו, בתגובה להחלטתה להזרים לחברת הבת שלה, YES, כספים בסכום העולה על הסכום שאושר על ידו. כך נהגה המשיבה על אף ששני שרי תקשורת, שטיפלו בענין, אישרו הזרמה חלקית בלבד של הסכומים שביקשה להזרים. חברי הדירקטוריון של המשיבה קיבלו את החלטתם להעביר ל-YES את מלוא הסכום שהתבקש ב-17.2.00, תוך התעלמות מודעת מהחלטת שר התקשורת לאשר הזרמה חלקית בלבד. בקבלת החלטה מעין זו, פעלו חברי הדירקטוריון, כך לטענת המבקש, בניגוד לדין ותוך התייחסות להחלטת שר התקשורת כהמלצה בלתי מחייבת בלבד. משכך ובתגובה להעברת מלוא הסכומים ל-YES בניגוד להחלטתו, הורה שר התקשורת על פי סמכותו, על חילוט -.10 מליון ₪ מכספי המשיבה המופקדים אצלו, לטובת אוצר המדינה. 2. טוען המבקש כי היה על המשיבה לתבוע השבת סכום זה, שיצא מקופתה, מחברי מועצת המנהלים, משום שהחלטתם שבגינה נקנסה המשיבה, נגועה בהפרת חובת הזהירות שיש להם ובהתנהגות רשלנית כלפיה כתוצאה מכך. החלטתם, המהווה לטענת המבקש עוולה נזיקית, גרמה למשיבה נזק של -.10 מליון ₪, אותו שילמה בשל הפרת הוראותיו של שר התקשורת על פי החלטתם הרשלנית של מנהליה. משלא פעלה כך, חרף בקשתו המפורשת של המבקש, ומשנמנעה לתבוע את השבת הסכום שחולט, מחברי מועצת המנהלים דאז, אשר פעלו, כנטען על ידיו, שלא כדין ותוך ביצוע עוולה כלפי המשיבה, מבקש המבקש מבית המשפט לאפשר לו לתבוע סכום זה בשמה ובמקומה, כתביעה נגזרת, מחברי מועצת המנהלים שכיהנו בתפקיד בפברואר 2005 ואשר הצביעו בעד הזרמת הכספים ל-YES, כאמור לעיל. לציין כי בעת הזאת מכהנים דירקטורים אחרים במועצת המנהלים של המשיבה בשל הפרטתה וכלפיהם אין למבקש כל טענה. המשיבה דוחה מכל וכל את טענות המבקש ואת בקשתו לאפשר לו לנהל תובענה בשמה נגד חברי הדירקטוריון הקודמים ומעלה שורה של נסיבות וטענות שיש בהן, לדעתה, לדחות הבקשה. 3. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, כפי שהובאו בכתבי סיכומיהם, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה ולמנוע מהמבקש לתבוע, בשם המשיבה, מחברי הדירקטוריון את השבת הכספים שחולטו מחשבונה, כאמור לעיל. 4. בשל פרישתי הקרובה מכס השיפוט ורצוני לסיים את התיקים שבטיפולי בטרם תיכנס הפרישה לתוקף, אנמק בקצירת האומר את טעמי ונימוקי. א. מהחומר הראייתי שהוצג בפני עולה כי חברי מועצת המנהלים הקודמים, קיבלו (בפברואר 2005) את ההחלטה להזרים את מלוא הסכומים שנדרשו, כדי להציל בכך את חברת הבת שלה, YES, מקריסה כלכלית. שיעור ההזרמה נקבע על בסיס חוות דעת של יועציה הכלכליים והמשפטיים בהן עיינו חברי הדירקטוריון ואותן שקלו בכובד ראש. את החלטתם קיבלו כאשר לנגד עיניהם עמדה טובת המשיבה, ובעיקר החשש שקריסת YES תפגע בה קשות. הזרמת הכספים בשיעורים שהוזרמו (כ-440 מליון ₪) נדרשה, לפי דעת יועציה, כדי "להציל" את YES מקריסה ובכך לחזק את מעמדה של המשיבה בשוק התקשורת ולמנוע ממנה הפסדי עתק כתוצאה מקריסתה. לציין כי חששם של חברי הדירקטוריות מקריסת YES הושפע מהאפשרות שכתוצאה מהקריסה ירדו לטמיון השקעות של המשיבה שהסתכמו עד אז בכ-1,3 מליארד ₪. ב. המבקש לא הצביע ולא הראה כי חברי מועצת המנהלים ו/או חלק מהם (למעט דירקטורית אחת שבשל ענין אישי פסלה עצמה מלהשתתף בהצבעה שהתקיימה ב-17.2.05),פעלו משיקולים, או מניעים אישיים כלשהם. ג. חברי הדירקטוריון שקיבלו את ההחלטה להזרים כספים ל-YES, היו ערים לסרובו של שר התקשורת לאשר את הזרמת הכספים במלואה. החלטתו עמדה לנגד עיניהם בעת קבלת ההחלטה. על אף זאת החליטו "להמרות את פיו", משום שסברו (על יסוד חוות דעת כלכליות מהימנות שהונחו בפניהם), כי עיכוב בקבלת ההחלטה, או ציות לעמדת שר התקשורת, שאישר הזרמה חלקית בלבד, תביא לקריסת YES ולפגיעה קשה במשיבה כתוצאה מכך. הם קיבלו, כאמור, את החלטתם, אף על רקע חוות דעת משפטיות שהובאו לעיונם, אשר הטילו ספק בחוקיותה של החלטת שר התקשורת ו/או בסמכותו לאשר באופן חלקי את הזרמת הכספים. לא ניתן לומר, איפוא, כי מניעים אישיים כאלה או אחרים עמדו בבסיס החלטתם. מעיון בחומר שהוצג בפני עולה כי מניעים עניינים בלבד, ובמרכזם טובת המשיבה וטובתה בלבד, הנחו אותם. הדירקטורים העדיפו, כנראה, את הצלת YES ומניעת פגיעה קשה במשיבה, על פני אפשרות ששר התקשורת "יעניש" ויקנוס אותה בשל כך, ועל אף שאפשרות זו, שלא היתה ודאית אז, ו/או על פני המתנה להכרעת בית המשפט המוסמך בשאלת סמכותו של שר התקשורת למנוע את הזרמת הכספים. לציין כי ביום 14.2.05 - 3 ימים בלבד לפני קבלת ההחלטה ע"י הדירקטוריון, עתרה המשיבה נגד שר התקשורת להצהרה בדבר בטלות החלטתו לביהמ"ש המחוזי בירושלים. עתירה זו נדונה בסופו של דבר ע"י בג"צ - שהוא הערכאה המוסמכת לדון בה ונדחתה כעבור שנתיים וחצי מיום הגשתה (9.9.07). ד. מוכן אני להניח כי התנהגות זו של חברי הדירקטוריון אינה ראויה. ההחלטה להזרים כספים התקבלה על ידם, תוך הפרה מודעת של החלטות שרי התקשורת בלא להמתין להכרעת בית המשפט המוסמך בשאלה זו, אליו פנתה המשיבה 3 ימים קודם לכן. ככלל, היה על המשיבה, ו/או על חברי מועצת המנהלים שלה, לפעול בהתאם להחלטת הרשות המנהלית, קרי שרי התקשורת, מכח חזקת התקינות והחוקיות של מעשיהם, ו/או להמתין להכרעת בית המשפט המוסמך בטענה כי נפל פגם בהחלטת שר התקשורת למנוע את ההזרמה המבוקשת. כאמור, התנהלות זו של המשיבה ו/או חברי הדירקטוריון שלה אינה ראויה ואינה עולה בקנה אחד עם סדרי מנהל תקינים, במיוחד כך כאשר מדובר בתאגיד מסוגה ומעמדה של המשיבה. עם זאת, אין בה כדי להקים למשיבה עילת תביעה נגד חברי מועצת המנהלים שלה. ככלל, סבור אני, כי אין התנהלות בלתי ראויה מבחינה מנהלית מקימה תמיד ובהכרח, עילת תביעה אזרחית, כמו במקרה שלפני. ה. הנסיבות שהוצגו מצביעות על העובדה כי הזרמת הכספים של המשיבה היא זו שהצילה, כנראה, את YES מקריסה והיא זו שמנעה ממנה נזקים כבדים כתוצאה מכך. מכל מקום, לא הוצגו בפני נסיבות, או עובדות שיפריכו הנחה זו, עליה לא חלק כלל המבקש. לא ניתן, איפוא, לומר כי הדירקטורים הקודמים קיבלו את החלטתם להזרים כספים, בהיקפים גדולים יותר מאלה שאישר שר התקשורת, פגעו במשיבה או באינטרסים שלה. ו. נהפוך הוא: הנסיבות והעובדות שנתמכו במסמכים וראיות, לרבות חוות דעת של כלכלנים בכירים, אשר הוצגו בפני (במסגרת תשובת המשיבה לבקשה וסיכומיה) יוצרות את הרושם הברור לפיו באשרם את ההזרמה ה"חריגה" או ה"אסורה", פעלו חברי מועצת המנהלים, כשטובתה של המשיבה (ולאו דוקא של YES) לנגד עיניהם. הם שקלו, אמנם, אפשרויות אחרות ולקחו בחשבון האפשרות ששר התקשורת יתערב וינקוט נגדה בצעדים מנהליים ועונשיים, אך העדיפו, בסופו של דבר, "להפר" את הוראת השר משום שסברו כי ההזרמה המסיבית תיטיב עם המשיבה, הרבה יותר מאשר ציות להוראת שר התקשורת ו/או המתנה להחלטת בית המשפט העליון. ז. כאמור, התנהלותה של המשיבה עלפי החלטת מנהליה היתה בלתי ראויה מבחינה מנהלית. היא "נענשה" על כך, בקנס שהושת עליה ואף ננזפה ע"י בית המשפט העליון, אך מכאן ועד קביעה כי למשיבה קמה בשל כך עילת תביעה נגד מנהליה בגין ביצוע עוולה רשלנית, או אחרת, כלפיה - עדיין רחוקה הדרך. המבקש לא הציג כלל עובדות או נסיבות אשר יצביעו על התנהלות, או התנהגות רשלנית, מצד הדירקטורים, בהחליטם על הזרמת הכספים. הם החליטו את אשר החליטו במודע תוך הפעלת שיקול דעת מעמיק ובחינת חוות הדעת שהונחו בפניהם ע"י כלכלנים ומשפטנים בכירים (ולא מתוך פזיזות),ולאחר שהגיעו למסקנה כי הנזק שייגרם למשיבה, אם לא תאושר הזרמת הכספים במלואה, עולה עשרות מונים מהנזק שייגרם למשיבה כתוצאה מהצעדים שינקוט נגדה שר התקשורת, מה עוד שיועציהם המשפטיים חלקו על סמכותו של שר התקשורת לנקוט את הצעדים שנקט. אין לראות בקבלת ההחלטה ע"י מועצת המנהלים, בנסיבות כאלה, משום התנהלות רשלנית, או התנהלות "בת עוולה" כלפי המשיבה. 5. כאשר אלה הם פני הדברים, לא ניתן לייחס לדירקטורים כל התנהלות או מעשה המקים למשיבה עילת תביעה כל שהיא נגדם. משכך, ובהעדר עילת תביעה, אין מקום להתיר למבקש לתבוע מהדירקטורים שלה כספים בשמה ובמקומה, שהרי תביעה חסרת תוחלת זו, אשר קרוב לודאי תדחה בהעדר עילה, לא תשרת את טובת המשיבה מכל בחינה שהיא. (ראה סעיף 198 (א) לחוק החברות ות.א. (ת"א) 1931/00 שטרית - אריסון השקעות בע"מ - ). 6. מהטעמים שמניתי לעיל, אני דוחה את בקשת התובע להתיר לו להגיש, בשם המשיבה, תביעה כספית נגד חברי מועצת המנהלים הקודמים שלה. בהעדר כתב תביעה, אשר הגשתו ע"י המבקש לא אושרה, אני מוחק את ת.א. 1415/08. לאור התנהלותה הבלתי ראויה של המשיבה (כפי שפורט לעיל), אמנע מפסיקת הוצאות לטובתה. כל צד ישא בהוצאותיו. דיני חברותמועצת מנהליםתביעה נגזרת