חוק החברות דן אומנם בחברה בע"מ ובבעלי מניות בה אולם, בית המשפט כבר הכיר גם בזכותו של חבר אגודה לתבוע בשמה כתביעה נגזרת. כך נפסק בבג"צ 6627/98 ישראל נוימן ואח' נגד רשם האגודות השיתופיות, פ"ד נד[5] 299 שם נאמר, בעמ' 307: "כך יצרה ההלכה את זכות התביעה הנגזרת המוקנית בנסיבות מסויימות לבעל מניות בחברה - זכות שהפכה לחוק חרות בחוק החברות של שנת תשנ"ט-1999 - ולא נמצא לי טעם טוב וראוי שלא להקיש מדין החברות לדין האגודות השיתופיות". להלן החלטה בנושא תביעה נגזרת אגודה שיתופית: החלטה זוהי בקשה לאישור התביעה בתיק העיקרי [ת.א. 743/02] כתביעה נגזרת ולהורות כי המבקשים ינהלו את התביעה בשם האגודה - התובעת [המשיבה מס' 1 בבש"א זו] באמצעות בא כוחם. המבקשים מבקשים עוד מבית המשפט להורות כי הוצאות ניהול התביעה לרבות אגרות ושכר טרחה עורך דין יחולו על המשיבה. המשיבה, גן-נר כפר קהילתי, אגודה שיתופית להתיישבות תעשייתית וחקלאית בע"מ הינה אגודה שיתופית הרשומה בישראל ומסווגת כישוב קהילתי כפרי. התביעה בתיק העיקרי הוגשה בשעתה על ידי המשיבה כשהייתה מיוצגת בידי עו"ד טיקטין. יו"ר המשיבה דאז היה המבקש מס' 1, יצחק לבני. הנתבעים בתביעה העיקרית הם בין היתר, מוטי כהן [המשיב מס' 2] וחברה בשם מוטיבציה חברה לניהול וביצוע פרוייקטים בע"מ [המשיבה מס' 3], [להלן - מוטיבציה]. הטענה בבסיס התביעה היא שמר מוטי כהן, בהיותו עובד שכיר של המשיבה בתפקיד של מזכיר האגודה רקם קנוניה במטרה לגרוף לכיסו את כספי המשיבה וכספי דיירים שרכשו בתי מגורים בשכונת הרחבה בישוב גן נר. על פי כתב התביעה, לצורך הגשמת מטרה זו, ייסד מוטי כהן את חברת מוטיבציה והפעיל את מעמדו והשפעתו על מנת שהמשיבה תתקשר עם החברה בשורה של הסכמים בהם התיימרה מוטיבציה להעניק למשיבה שירותים שונים בתמורה לסכומי עתק. עוד נטען כי בהיותו מזכיר האגודה גרם מוטי כהן להתקשרות חוזית פסולה בין המשיבה לבין מוטיבציה ובכך הצליח למשוך מהמשיבה סכום העולה על שני מיליון ₪. בכתב התביעה נטען עוד כי מדובר בחוזים שנחתמו תוך הפרת חובת האמונים של מוטי כהן ושל אחרים אשר פעלו אך ורק לשם קידום האינטרסים של מוטי כהן. התביעה הושתתה, בין היתר, על חוות דעת רואה חשבון אשר התמנה לבדוק את פעילותה הכספית של האגודה. תוך כדי התנהלות המשפט נערכו בחירות לועד האגודה. ביום 20.1.05 נבחרו 7 חברי ועד חדשים, כולם מרשימתו של מוטי כהן אשר נבחר לכהן כיו"ר הועד המנהל של המשיבה. עם היוודע תוצאות הבחירות פנה עו"ד טיקטין אל חברי הועד החדש בשני מכתבים המתייחסים לכל העניינים המשפטיים המתנהלים על ידי משרדו. מספר ימים לאחר מכן התקבל במשרדו מכתב בו מודיעים לו על תוצאות הבחירות, ועל כך שחברי הועד החדשים לומדים את תפקידם ואת מצבו מהבחינות השונות, ומבקשים לקבל דיווח על התיקים המשפטיים המתנהלים במשרדו. כעבור מספר ימים התקבל מכתב נוסף בו התבקש עו"ד טיקטין לדחות את הדיון בתיק בכשלושה חודשים. העתק ממכתב זה נשלח גם לעורכי הדין המייצגים את הנתבעים האחרים בתביעה. לטענת עו"ד טיקטין, עם משלוח העתק המכתב לעורכי הדין האחרים מתחוורת תמונה של ניגוד אינטרסים, נוכח העברת התכתובת הפנימית שבין לקוח ועו"ד כהעתק לעורכי דינו של יו"ר הוועד במסגרת תיק שבו הוא נתבע על ידי האגודה בסכום של כ- 3,000,000 ₪. מספר ימים לאחר מכן, נשלח מכתב מטעם ועד האגודה החדש אל עו"ד טיקטין בו מודיעים לו כי על פי החלטת הועד הועבר הטיפול המשפטי בכל תיקי האגודה לעו"ד אילן מירון. למכתב לא היה מצורף פרוטוקול החלטת הועד המנהל בנוגע להחלטה. בקשתו של עו"ד טיטקין לקבל את הפרוטוקול לא נענתה. מכאן לגוף הבקשה. המבקשים הם חברים באגודה. המבקש מס' 1 כיהן עד לאחרונה כיו"ר ועד האגודה והמבקש מס' 2 כיהן עד לאחרונה כיו"ר ועדת ביקורת באגודה. הבקשה מבוססת על הטענה כי מוטי כהן, כיו"ר וועד האגודה הנוכחי, נגוע בניגוד עניינים ועל כן אינו יכול לקבל החלטות בנוגע לתביעה העיקרית המופנית בעיקר כלפיו. גם חברי הוועד הנוכחי נגועים בניגוד עניינים שכן כולם הם חברי רשימתו של מוטי כהן וקיים חשש כי יפעלו למחיקת התביעה או להכשלתה. בנוסף טוענים המבקשים כי מהתנהגות אנשי הוועד החדש ניתן ללמוד כי הם עלולים להביא למחיקת התביעה כולה או לפחות כנגד מוטי כהן. העברת עותק מהמכתב אל עורכי הדין המייצגים את הנתבעים האחרים בתביעה יש בה כדי להעיד על הלך הרוח של הועד החדש. מכאן, ולאור האמור, טוענים המבקשים כי יש לאפשר להם לנהל את התביעה כתביעה נגזרת במקום האגודה ולהפקיע מידי הוועד המנהל הנוכחי, המורכב כולו מאנשים הנמצאים בניגוד אינטרסים, את השליטה בתביעה. בנוסף חוששים המבקשים כי אם חברי הועד הנוכחי יחליטו על מחיקת התביעה, יהיה צורך בהגשת תביעה חדשה שתוגש כתביעה נגזרת, מה שיהיה כרוך בתשלום אגרת בית משפט נוספת ובסכום משמעותי. ובשל כך ולאור הדחיפות והנסיבות מבקשים המבקשים לפטור אותם מהצורך במשלוח דרישה כאמור בסעיף 194(ב) לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 [להלן - חוק החברות], ומהצורך להמתין עד לקבלת תשובת הוועד במועדים הנקובים בחוק. לחילופין הם מבקשים להורות כי הגשת בקשה זו והמצאתה למשיבה תיחשב כהמצאת דרישה לפי סעיף 194 לחוק החברות, ובד בבד להורות על עיכוב כל ההליכים בתיק עד לאחר מתן תשובות המשיבה והכרעה בבקשה. המשיבה ועימה מוטי כהן ומוטיביציה מתנגדים לבקשה. לטענתם על המבקשים היה לפנות לאגודה בכתב ולדרוש כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה, אולם התובענה כבר הוגשה ועל כן אין המדובר בתביעה נגזרת, אלא בבקשה לצרף את המבקשים כתובעים. אך גם לזה הם מתנגדים שכן דבר זה עומד בניגוד לתקנון האגודה ודיני האגודות השיתופיות שהוא הדין החל, מה גם שצירופם של המבקשים כתובעים ישבש את ניהולה של האגודה. עוד טוענים המשיבים כי המבקשים פועלים בחוסר תום לב. הם לא זכו במנדט מחודש מחברי האגודה ולא נבחרו לכהן כחברי ועד ההנהלה. משכך, פנייתם לבית המשפט נעשתה בחוסר ניקיון כפיים ותכליתה היא אך לנגח את יריבם הפוליטי מוטי כהן. בהודעה מאוחרת יותר לבית המשפט ביקשו המשיבים לדחות את בקשת המבקשים גם מן הטעם ששניים מבין המבקשים עזבו את האגודה ואינם חברים בה עוד. בכך איבדו את הזכויות לטעון בשם האגודה וכנציגיה. המבקשים טוענים כי שני החברים עדיין חברים באגודה. הזכות להגיש תביעה נגזרת ואופן הגשתה קבועים בפרק השלישי לחוק החברות. סעיף 194 לחוק קובע לעניין זה: 194. תנאים מוקדמים להגשת תביעה (א) כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה (בפרק זה - תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה. (ב) המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה לחברה בכתב וידרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה (בפרק זה - דרישה). (ג) דרישה תופנה ליושב ראש דירקטוריון החברה, ויפורטו בה העובדות היוצרות את עילת התביעה והנימוקים להגשתה. על פי לשון הסעיף, כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה, רשאי להגיש תביעה נגזרת, אולם קיימת דרישה לפניה מוקדמת לחברה על מנת שתמצה את זכויותיה ותגיש את התובענה. על פי סעיף 195 לחברה יש שלוש אפשרויות פעולה: "195. תגובת החברה חברה שקיבלה דרישה רשאית לפעול באחת הדרכים האלה: (1) לבצע פעולה או לקבל החלטה אשר כתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה; (2) לדחות את דרישת התובע בנימוקים שיפורטו בהחלטתה; (3) להחליט על הגשת תביעה." סעיף 197 לחוק, קובע מתי רשאי תובע להגיש תביעה נגזרת וזאת לאחר פניה לחברה: "197. הזכות להגיש תביעה נגזרת תובע רשאי להגיש תביעה נגזרת באישור בית המשפט לפי הוראות סעיף 198, אם התקיים אחד מאלה: (1) הפעולה שננקטה או ההחלטה שנתקבלה לפי סעיף 1)195) לא השמיטה, לדעתו, את עילת התביעה; (2) החברה דחתה את דרישת התובע כאמור בסעיף 2)195); (3) החברה הודיעה לתובע כי החליטה להגיש תביעה, כאמור בסעיף 3)195), אך התביעה לא הוגשה בתוך שבעים וחמישה ימים(ים מיום ההודעה; (4) החברה לא השיבה לדרישה בהתאם להוראות סעיף 196." חוק החברות דן אומנם בחברה בע"מ ובבעלי מניות בה אולם, בית המשפט כבר הכיר גם בזכותו של חבר אגודה לתבוע בשמה כתביעה נגזרת. כך נפסק בבג"צ 6627/98 ישראל נוימן ואח' נגד רשם האגודות השיתופיות, פ"ד נד[5] 299 שם נאמר, בעמ' 307: "כך יצרה ההלכה את זכות התביעה הנגזרת המוקנית בנסיבות מסויימות לבעל מניות בחברה - זכות שהפכה לחוק חרות בחוק החברות של שנת תשנ"ט-1999 - ולא נמצא לי טעם טוב וראוי שלא להקיש מדין החברות לדין האגודות השיתופיות". בענייננו, התביעה הוגשה זה מכבר על ידי הוועד הקודם [שהוא למעשה המבקשים בבקשה הנוכחית], ואפילו התקיימו מספר דיונים במסגרת קדם משפט בעניינה. בקשת המבקשים הוגשה בעקבות החילופים בקרב חברי הועד החדש על רקע החשש שהתביעה תימחק או לא תנוהל כראוי. בהלכת נוימן נפסק לעניין זה בעמ' 308: "הקניית זכות לאגודה משמעה הקניית זכות לאורגנים המוסמכים בה. ואולם, במקום בו מצויים האורגנים המוסמכים (הוועד, האסיפה הכללית וכו') במצב של ניגוד עניינים, ראוי כי תינתן זכות לחבר לטעון בשם האגודה - כ"נציגה" של האגודה - מחשש שמא לא תממש האגודה באמצעות האורגנים המוסמכים שבה - בשל "בעיית הנציג" - זכות שבמהלך הדברים הרגיל היתה נדרשת לממשה." בענייננו, הזכות להגיש תביעה בשם האגודה כבר מומשה, והתביעה הוגשה זה מזמן, אולם הזכות לנהל את התביעה כראוי על ידי נציגי האגודה הנוכחיים היא השנויה במחלוקת. אינני רואה הבדל מהותי בין הגשת תביעה נגזרת על אפה וחמתה של האגודה או החברה לבין ניהול התביעה [שכבר הוגשה]. בשני המקרים המניע להליך הדיוני החריג הוא החשש שאינטרס מהותי של הגוף עלול להיפגע בשל ניגוד עניינים שבו נמצאים חברי ההנהלה של אותו גוף. איני רואה מנוס מקבלת הבקשה. ברצוני להעיר שתי הערות הנראות לי חשובות: א. אין בהחלטה זו כדי לפגוע בצורה כלשהי בכושרו המקצועי של בא כוחה הנוכחי של האגודה עו"ד פרי אייקו. בטוחני שהוא יכול ויודע לנהל את התביעה כראוי. החשש הוא שחברי ההנהלה החדשים, חברי סיעתו של מוטי כהן לא ירצו או לא יוכלו לסייע לו למצות את התביעה. ב. אין בהחלטה זו כדי להביע דעה כלשהי כאילו עמדתם של חברי הועד החדש כנגד צדקת התביעה והאמון שהם רוחשים למר מוטי כהן היא עמדה פסולה או בלתי חוקית. למדתי מדברי מר יוסובש ומר אילוז, חברי הועד החדש, כי הם מסופקים, בלשון המעטה, בצדקתה של התביעה שנכפתה עליהם הר כגיגית. מר יוסובש דיבר על "עננה שרודפת אותנו שנים" וכי "אחד הדברים זה להוריד את העננה שתרד להבנתי רק בבית המשפט". "אם נקבור את הדבר בתוכנו ברור שזה ירדוף אותנו לאורך כל הקדנציה ולמעשה לא עשינו את הצדק ... אני מאמין אמונה שלמה באדם הזה [מוטי כהן - נ"מ] ומכיר אותו מזה 8 שנים שאני גר בגן נר... אני מאמין שאם אכן השמועות היו אמיתיות הוא לא היה נבחר..". מר אילוז אמר לבית המשפט כי "אני לא בטוח שמגיע לאגודה כסף. אני לא יודע אם העניין נכון או לא נכון .. אם הייתי מטיל דופי באמינותו של מוטי לא הייתי רץ איתו לבחירות .. אם מישהו חושב שמישהו גנב כסף עליו ללכת למשטרה". מדעות אלה, שאיני רואה בהן לכשעצמן פסול, עולה כי חברי הועד אינם מאמינים בצדקתה של התביעה נגד מר כהן וכי יש להם אמון מלא בו. אך ברי לי כי הם אינם יכולים לנהל נגדו בלב שלם תביעה המושתתת על הטענה שמר כהן רקם קנוניה נגד האגודה. החשש שהתביעה תתמסמס ולא תמוצה הוא אמיתי. היבט נוסף של ניגוד הענינים הוא הדרך שבה יתנהלו דיוני הועד והחלטותיו בכל הנוגע לניהול התביעה. שמעתי כי מתכוונים להדיר את מר כהן מישיבות הועד הדנות בתביעה נגדו. לדעתי, זו תהיה אך הרחקה למראית עין; אולי גופו של מר כהן יימצא מעבר לדלת חדר הישיבות אך רוחו תמשיך להיות נוכחת בו. בישוב כה קטן ניהול תביעה שכזו בידי חברי הועד נגד מי שעומד בראשם הוא משימה בלתי אפשרית כמעט, גם לאנשים ישרים. הבקשה מתקבלת. המבקשים יהיו רשאים לנהל את התביעה יחד עם האגודה. סדרי הדיון ייקבעו בנפרד כמו ענין הוצאות המשפט אגב ניהול ההליך העיקרי. הוצאות בקשה זו יוכרעו בפסק הדין בהליך העיקרי.אגודה שיתופיתתביעה נגזרת