צירוף נאמן להליך

הוגשה בקשת הנאמן לצרפו כצד להליך שבכותרת מכוח תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
לטענתו, זכויות החייב בנכס, המוקנות לו מתוקף תפקידו כנאמן, עשויות להיפגע כתוצאה מהכרעה בתיק דנן.

להלן החלטה בנושא צירוף נאמן להליך:

החלטה     

לפני בקשה לצירוף צד להליך שבכותרת.

1. לצורך דיון בבקשה, אתאר בקצרה את הרקע להגשתה. ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 13.6.06 אשר דחה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לפיו התקבלה תביעת המשיב 1, עו"ד ירון רבינוביץ כנאמן הקדש שלמה מוסאיוף (להלן:המשיב), לפינוי המבקש מחנות בה החזיק כדייר מוגן (להלן: הנכס). המשיב 5 הינו אחד מבעליו הרשומים של הנכס. המשיב 5 הוכרז כפושט רגל בצו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.6.00. הבקשה שלפני הוגשה מטעם הנאמן בפשיטת רגל של המשיב 5 (להלן: הנאמן והחייב בהתאמה).

2. בין הנאמן למשיב נתגלעו מחלוקות בנוגע לתוקף ההקדש ודרך ניהולו. במסגרת הסדר פשרה שהושג ביניהם, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין, נקבע כהסדר ביניים, כי המשיב ימשיך בניהולם השוטף של הנכסים נשוא ההקדש, ובכללם הנכס נשוא המחלוקת, תחת פיקוחו של הנאמן (להלן: הסדר הביניים). עוד נקבע כי הסדר הביניים יפקע בהתקיים נסיבות מסוימות, ובכללם קבלת החלטה חלוטה בדבר העדר תוקפו של ההקדש.

ביום 25.7.06 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (ה"פ 1289/02) אשר במסגרתו הכריז בית המשפט המחוזי, לבקשת הנאמן, על ביטול ההקדש (להלן: פסק הדין בהמרצת הפתיחה). כמו כן, הכריז בית המשפט המחוזי על כך שהחייב הוא למעשה הבעלים גם של הזכויות בנכס הרשומות על שם בנו, המשיב 7. על פסק הדין בהמרצת הפתיחה הוגשו ערעורים מטעם כמה בעלי דין, אשר תלויים ועומדים בבית משפט זה.

3. בקשת הנאמן הינה לצרפו כצד להליך שבכותרת מכוח תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). לטענתו, זכויות החייב בנכס, המוקנות לו מתוקף תפקידו כנאמן, עשויות להיפגע כתוצאה מהכרעה בתיק דנן. הנאמן מבהיר כי בהיותו בעל העניין העיקרי בנכס, מן הראוי שתוצאות ההכרעה בתיק יכבלו גם אותו וכן כי צירופו ימנע הליכים עתידיים אפשריים בינו לבין המבקש. לטענת הנאמן, עד למתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה, נוהל הנכס על ידי המשיב מכוח הסדר הביניים, אולם לאחר מתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה שוררת אי בהירות בשאלה מי ימשיך את הטיפול בכל הקשור בנכסי ההקדש, וביניהם גם ההליך שבכותרת, מכאן ולהבא.

4. המשיב מתנגד לבקשה. לטענת המשיב, הנאמן לא הראה כי הוא צפוי להיפגע אם לא יצורף להליך. זאת, שכן מחד גיסא, אם תתקבל הבקשה, ויקבע שההקדש נעדר כשרות משפטית, פסק הדין אינו מהווה מעשה בית דין כלפי אדם זר ואינו כובל אותו אדם בבואו לטעון כי הוא בעל הזכויות בנכס ויש לו עילת תביעה עצמאית כנגד הדייר. אם מאידך גיסא ידחה ההליך, אזי רק המשיב יהיה זכאי לאכוף את פסק הדין, וזאת אף אם יצורף הנאמן כצד לו. כמו כן, לטענת המשיב, היעתרות לבקשה צפויה לגרום לפגיעה ביעילות הדיון ולסרבלו שלא לצורך שכן הנאמן מעלה בבקשתו טענות חדשות לגבי הסדר הביניים אשר לא נדונו בערכאות הקודמות ואשר יש בהן משום הרחבת חזית. עוד טוען המשיב כי הנאמן ידע על התנהלות ההליך דנן ולמרות זאת הוא לא ביקש להצטרף כצד לו ולפיכך אין מקום להיעתר לבקשה כעת.

5. בתשובת הנאמן לתגובת המשיב חוזר הנאמן על הנטען בבקשתו וטוען כי בקשתו עומדת בכל המבחנים לצירוף בעל דין. כמו כן, לטענתו, אין כל ממש בטענת המשיב כי רק הוא יכול לאכוף את פסק הפינוי, שכן לפי הסדר הביניים המשיב ניהל את תובענות הפינוי גם בשם בעלי הנכס ולא רק בשם ההקדש שבוטל. עוד טוען הנאמן, כי צירופו כמשיב לא יפגום ביעילות הדיון. הנאמן מבהיר כי הסדר הביניים הובא בפני בית משפט השלום ובשים לב לכך ששאלת מעמדו של המשיב עולה במסגרת ההליך שבכותרת, הרי שצירפו נדרש לצורך בירור יעיל של הסוגיה. לטענת הנאמן, לאור הסדר הביניים הוא לא נדרש להליכים הקודמים שכן המשיב פעל כשליחו.

בתגובה נוספת של הנאמן (בעקבות החלטתי מיום 16.1.07) הבהיר הנאמן כי אמנם לפי סעיף י' להסדר הביניים, הסדר הביניים אמור לעמוד בתוקפו עד למתן הכרעה חלוטה בדבר תוקף ההקדש, וכי הכרעה כאמור טרם נתנה (כאמור לעיל, על פסק הדין בהמרצת הפתיחה הוגשו ערעורים). ברם לטענתו, לאחר מתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה משך המשיב את ידו מטיפול בעניין ומיוזמתו שלו, העביר לנאמן את הטיפול בבקשה למתן רשות לערער. הנאמן טוען בנוסף כי הוא הודיע למשיב על ביטול הסדר הביניים ובעקבות זאת אף הוגשה בקשה מטעמו לבית משפט של פשיטת רגל למתן הוראות. המשיב טוען מצדו כי הסדר הביניים, אשר כאמור קיבל תוקף של פסק דין, עומד בתוקפו וכי אין בסמכות הנאמן לבטלו באופן חד צדדי.

6. למען שלמות התמונה אוסיף, כי ביום 12.2.07 הגיש אף המבקש התנגדות לבקשת הנאמן. יצוין, כי המבקש לא טרח להגיב להחלטתי מיום 4.10.06 למרות שההחלטה הומצאה לו כדין והוא הגיש תגובה להחלטתי מיום 1.2.07 למרות שלא התבקש לעשות כן. מכל מקום, המבקש מתנגד אף הוא לבקשת הנאמן מטעמים דומים לטעמיו של המשיב.

7. לאחר שעיינתי היטב בתגובות הצדדים, בפסקי דין של הערכאות הקודמות ובהסדר הביניים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. בית משפט השלום הורה לצרף את כל הבעלים הרשומים של הנכס כנתבעים פורמאליים וכך נעשה. בעקבות זאת, בית המשפט המחוזי אף קבע באופן מפורש בפסק דינו כי "הלכה למעשה ניתן וצריך להתייחס לתובענה כהליך ששותפים לו כיום כל בעלי הנכס, כך שלכל הצדדים שהיה יכול להיות להם עניין בהליך הייתה הזדמנות להשמיע עמדתם בבית המשפט" (עמוד 4 לפסק הדין). מכאן, שאין מחלוקת כי החייב הינו בעל דין בהליך שבכותרת אשר יש לצרפו כמשיב להליך בהתאם להוראת תקנה 424 לתקנות, והוא אכן צורף כאמור. אמנם, החייב הינו משיב פורמאלי, אולם אף משיב פורמאלי רשאי לטעון את טענותיו בפני בית משפט שלערעור ככל משיב אחר (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, ש' לוין עורך, 1995) 810 ואסמכתאות שם).

כפי שהובהר לעיל, החייב הינו פושט רגל. הוא הוכרז ככזה כבר בשנת 2000 עוד בטרם הוגשה התובענה כנגד המבקש לפינוי הנכס שבמחלוקת. הווי ידוע, כי משהוכרז החייב כפושט רגל, יכול רק הנאמן לתבוע ולהיתבע בנוגע לנכסיו בתוארו כנאמן בפשיטת רגל של החייב הואיל והא בעליהם בדין של הנכסים (פרט למקרים חריגים בהם מוכרת אף זכותו של פושט רגל להשתתף כצד להליך, אשר אינם מענייננו כאן. ראו: סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980; ע"א 173/84 בן ציון נ' הנאמן על נכסי יהושע בן ציון בפשיטת רגל, פ"ד לט(3) 757; ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830). דומה, כי מטעם זה לא סבר בית משפט השלום שיש לצרף את הנאמן להליך, בנוסף לחייב, אולם הוא הורה ליידע את הנאמן בנוגע לקיום ההליך בכדי שיוכל לשקול האם ברצונו, מכוח תפקידו, לייצג את החייב (פסקה 22 לפסק דינו של בית משפט השלום). יתכן כי נוכח הוראת סעיף 125(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980, מן הדין היה להחליף, כצד להליך, את החייב בנאמן, ולא להסתפק בעדכון הנאמן לגבי קיום ההליך. אולם גם אם כך הדבר, מפסק דינו של בית משפט השלום עולה בבירור כי בית המשפט ראה בנאמן כמי שמייצג את החייב, בהיותו מי שבא בנעליו בכל הקשור לנכסיו, והוא אפשר לו להביע את עמדתו במחלוקת, ככול שיבחר לעשות כן. אמנם, הנאמן בחר שלא להשתתף באופן פעיל בהליכים שהתנהלו בערכאות הקודמות שכן, לטענתו, הוא סבר כי המשיב הינו שלוחו והוא מייצג בעניין זה אף את האינטרסים שלו. אולם אם, מטעמיו שלו, רואה הנאמן לנכון להביע את עמדתו בהליך שבכותרת, זכותו לעשות כן מכוח תפקידו כנאמן על נכסי החייב. ודוק, בכך אין כדי להביע בעמדה בשאלה האם טענותיו של הנאמן מהווים "הרחבת חזית". טענה זו תידון, ככול שיהיה בכך צורך, בפני השופט או ההרכב אשר ידון בהליך לגופו. יצוין, כי אף אם אניח כי הסדר הביניים עומד בתוקפו, והמשיב עדיין מוסמך לפעול בשם ההקדש, אין בכך כדי למנוע מהנאמן להשתתף בהליך מכוח תפקידו כנאמן על נכסי המשיב 5. בשולי הדברים אוסיף, כי על פני הדברים, נוכח אחידות האינטרסים אשר אמור לשרור בין הנאמן והמשיב, לפחות בכל הנוגע לפינויו של המבקש מהנכס, אין אלא להתפלא על התנגדות המשיב לבקשה שלפני.

התוצאה היא, שהבקשה שלפני מתקבלת. המזכירות תצרף לרשימת המשיבים את עו"ד מולכו בתוארו כנאמן על נכסי אלון ישראל מוסאיוף בפשיטת רגל. בהמשך לכך, הנאמן יבהיר, תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו, האם הוא קיבל את הסכמתם של המשיבים 2,3,4 ו-6 לייצגם בהליך שבכותרת וכן יגיב לבקשה המבקש לפטור מהפקדת ערבון.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פסילת נאמן

  2. חוזה נאמנות

  3. תפקידי הנאמן

  4. צירוף נאמן להליך

  5. רכישת דירה בנאמנות

  6. בקשת נאמן למכירת משק

  7. נאמנות קונסטרוקטיבית

  8. אחריות נאמן למעוקלים

  9. חובת הנאמנות של הבנק

  10. בקשת נאמן לתפוס נכסים

  11. בקשת נאמן להעביר כספים

  12. בקשת נאמן למכור מקרקעין

  13. חוק הנאמנות, תשל"ט-1979

  14. הפקדה לחשבון נאמנות פרטי

  15. בקשה לשחרור כספי נאמנות

  16. העברת חשבון נאמנות מעו"ד

  17. מינוי נאמן בהנפקה של אג''ח

  18. חובת דיווח על כספים בנאמנות

  19. הפרת חובת נאמנות הבנק כלפי ערב

  20. חובת נאמנות עו"ד כלפי בית המשפט

  21. חובת הנאמנות של הבנק כלפי הלקוח

  22. תקנות עניני צדקה (הנאמן הציבורי), 1947

  23. חובת נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית

  24. בקשה למתן הוראות בעניין חלוקת כספי נאמנות

  25. פסק דין בערעור בגין תביעת חוב שנדחתה על ידי הנאמנה

  26. זכות הנאמן לשיפוי הוצאותיו - סעיף 8(ב) לחוק הנאמנות

  27. לטענת המערער הנאמן התעלם מהמסמכים שצורפו לתביעת החוב

  28. אישור בית המשפט המחוזי כבית משפט של פירוק לעניין כספים המופקדים בנאמנות

  29. תקנות מס הכנסה (חישוב רווח ההון החייב בקרן נאמנות סגורה), התשנ''ה-1995

  30. בערעור על הכרעת הנאמן נטען כי פירש לא נכונה את ההסכמים שנחתמו עם העירייה

  31. תקנות מס הכנסה (חישוב סכום אינפלציוני במכירת יחידה בקרן נאמנות), התשס''ג-2003

  32. תקנות מס הכנסה (ייעוד הכנסה לנהנה יחיד תושב חוץ וקביעת רווח הון בנאמנות מיועדת), התשס''ח-2008

  33. תקנות מס הכנסה לעניין תיקון שומת הכנסת הנאמן וקביעת רווח הון בידיו בעקבות חלוקה לנהנה תושב חוץ

  34. המועד להגשת ערעור על החלטת נאמן אשר דוחה בקשת להארכת מועד להגשת תביעת חוב קבוע בתקנה 76(ד) לתקנות

  35. תקנות מס הכנסה (קביעת שיעור מס להכנסות מסוימות של קרן נאמנות חייבת ושל קרן נאמנות מעורבת), התשס''ג-2003

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון